פאת'פיינדר פראי פאת'פיינדר 1 עצות להרצה של עליית שרי הרונות - Rise of the Runelords

בשעה טובה התחלתי להריץ את נתיב ההרפתקאות בצורה רשמית בתהליך חשבתי על איך אני רוצה להריץ את הנתיב, וגם אספתי עצות מרחבי המרשתת. מכיוון שלא מצאתי מידע בעברית ובאופן כללי גם אין הרבה לפאת'פיינדר פראי, אני כאן את העצות / טיפים שלי - גם ממה שקראתי וגם מההרצה עצמה.
כהערה, למרות שבתרגום לעברית אנחנו מכניסים שיפורים (זה בעיקר בולט בנגע הברקת השחורה, למי שישווה בין המקור לתרגום) אנחנו עדיין מוגבלים - לדוגמא, לא הפכנו קרב להיתקלות מהירה.

אז אתחיל בטיפים כלליים ואז יהיה פוסט נוסף להרפתקאות עצמן.

[מכאן והלאה ספוילרים לנתיב ההרפתקאות, אם אתם מתכננים לשחק בו אנא עצרו כאן]
אציין שכמו כל נתיב הרפתקאות, אי אפשר לכתוב הרפתקה שמתאימה לכל חבורה ולכל מנחה מבלי שהמנחה יבצע התאמות ושיפורים להרפתקה בהתאם לסגנון ולחבורה שלו. אז תמיד כדאי להשקיע כדי לשפר את החוויה.

א) תקראו את נתיב ההרפתקאות ותחליטו אם אתם מריצים את כל הנתיב או מפסיקים באמצע.
נקמה בוערת היא הרפתקה שעומדת בפני עצמה בצורה נהדרת. גם רוצח הרונות עובד כהרפתקה עצמאית, אם כי ההתחלה שלו כן עובדת יותר טוב כהמשך לנקמה בוערת. ההרפתקאות שלאחר מכן כבר פחות עומדות בפני עצמן - מאידך גם אם אתם מריצים את כל הנתיב, הקשר ביניהן הוא לפעמים רופף למדי אז זו נקודה שטעונה שיפור בכל מקרה. מבחינת עצירה מוקדמת של הנתיב די קל להחליט לעצור בכל הרפתקה במהלך הנתיב, למעט ההרפתקה החמישית.
אז תקראו את הנתיב, תחליטו באיזו נקודה אתם מסיימים אותו ותכוונו לשם. למשל אם תסיימו ברוצח הרונות, אזי כת חייטי הבשר בראשות זאנשה זה האויב הראשי. אם עצרתם במצודה בהר קרס, אז מי שעומד בראש הקנוניה זה זוג הלאמיות. בחלק הרביעי זה הענקים וכמובן בכל הנתיב זה קארזוג.

ב) הציגו את הדב"שים החשובים ואת הנבלים בשלב מוקדם
אחד הדברים שהנתיב עושה מצוין זה לתת למנחה המון מידע על הדב"שים ועל הנבלים. הבעיה היא שהרבה פעמים המידע הזה מגיע בשלב מאוחר יחסית, ולכן רצוי לחשוף את המידע הזה מוקדם. למשל שרי הרונות וקארזוג מתגלים בעיקר בהרפתקה הרביעית. זה קצת מוזר שעד אז הדמויות לא ממש יודעות מול מי הן נלחמות. מציע לחשוף במעורפל את שרי הרונות החל מנקמה בוערת. אותו דבר לגבי הדב"שים המרכזיים. למשל אלדרן בהרפתקה השניה הופך לנבל, אבל לא תמיד בהרפתקה הראשונה הוא זוכה לתשומת לב. גם דב"שים יותר משניים, כמו השופט חוח-ברזל זקוקים ליותר חשיפה ולא רק שהדמויות יתקלו בהן "במקרה".
הצד השני של המטבע הוא שההרפתקה מציגה דב"שים מדליקים ואז נוטשת אותו. למשל את האב זנטוס אצלי הפכתי לתושב מגנימר, כך שהוא יוכל להתחבר אליהם בהמשך.

ג) חוף חולות היא מדליקה וכר פורה למשחק תפקידים, נצלו את העיירה
קראו היטב את הנספח על חוף חולות בנקמה בוערת, לפני תחילת המשחק ובדגש על הדב"שים. תחשבו אילו דב"שים מתחברים לאילו דמויות. אצלי במשחקים שלחתי לשחקנים תיאור של הדב"שים ושאלתי את מי הדמות שלהם כבר מכירה. זה אחלה עיירה, עם המון פלאף, אז צריך להשתמש בו. הבעיה של הנתיב הוא שהחל מההרפתקה השלישית הדמויות מתחילות לנדוד בעולם ומתנתקות מחוף חולות. פתרון פשוט הוא לעשות מעגל שיגור בעיירה, שממנו הדמויות יוצאות וחוזרות, גם לחסוך מסעות משעממים, אבל גם כדי שהן יחזרו לעיירה בקלות. אחרת כל הקשר עם הדב"שים שעמלתם עליו יכול ללכת לאיבוד.
כמו שאמרתי הניתוק הגדול ביותר מגיע לטעמי מהרפתקה שלוש ואילך, לאחר שהדמויות מתחילות לנדוד בעולם. תחשבו איך לפתור את זה.

ד) אם אתם מריצים עם פאת'פיינדר פראי, השתמשו בשיטה
ההמרה הרשמית היא אחלה, אבל לעתים פשטנית מדי. אין כמעט שימוש באתגרים דרמטים או היתקלויות מהירות, לדוגמא. אל תתביישו להשתמש במכאניקות הללו כדי להפוך את המשחק ליותר דוהר וסוער, זה העוצמה של השיטה. אישית, להריץ את הנתיב בפאת'פיינדר נראה לי קשה לעתים, כי יש לא מעט זחילות מבוכים וזה פחות הסגנון שלי. אז בפאת'פיינדר פראי זו בחירה שלכם - זחילות מבוך או דילוג על קרבות חוזרים באמצעות המכאניקות של השיטה. תתחילו כבר בנקמה בוערת עם המתקפה של הגובלינים - הפכו קרב אחד להיתקלות מהירה או לאתגר דרמטי, ותרגילו את עצמכם ואת השחקנים מההתחלה.

ה) אל תהססו להמיר את הנתיב לעולם החביב עליכם
אני ממיר את עליית שרי הרונות לאיי הסערה (נושא ייעודי: המרה של שרי הרונות לאיי הסערה) - זה לא קשה, כי הנתיב הוא יחסית פנטזיה קלאסית. בגדול זה בעיקר לקבוע מי זה שרי הרונות בעולם שלך, ביחד עם תסיליון ואז להחליט איפה למקם את חוף חולות, שבפועל היא עיירה קטנה יחסית שקל למקם אותה.

ו) שלבו את הרקע של הדמויות בהרפתקה
זו עצה שנכונה תמיד, ובוודאי שגם נכונה כאן. לדוגמא, אחד השחקנים שלי משחק אורקית שהיא כוהנת של אל לא מוכר. די מהר נתתי לה טיפ שחלק מהמאמינים של האל שלה זה ענקים, כדי לקשור את זה לאחר מכן להמשך נתיב מההרפתקאות ולשלוח אותה במסע להציל את הענקים מהשעבוד של קארזוג. אני תמיד מעודד שחקנים לתת פרטים ברקע של הדמויות ומשתדל לשלב את זה במשחק.
רצוי להמליץ לשחקנים שהדמויות שלהם נולדו חוף חולות, גדלו בסביבה או הסתובבו שם. ככה הם יקשרו מלכתחילה לדב"שים בעיירה וזה לא יהיה מוזר למה כל-כך איכפת להם ממנה. בטח אם אם אתם מצליחים לשלב את הרקע עם הדברים המסתוריים בעיירה - כמו המגדלור הישן או עם משפחת הפשע וכך הלאה. במקרה הזה, גם יתכן שהדמויות פגשו את נואליה קודם לכן, או דב"שים אחרים - כך שהם לא יופתעו לפגוש אותם שוב בהמשך ההרפתקה.
באותו אופן, השתמשו במערכות היחסים שלהם כדי להפוך את ההרפתקה לאישית לדמויות - הם לא יוצאים להרפתקה רק כי מציעים להם כסף, אלא כי הם רוצים להציל מישהו, לנקום, או לסייע לבעל-ברית קרוב.

ז) הפורומים של פאיזו הם משאב נהדר
בקישור הבא: Rise of the Runelords forum
שימו לב שאם אתם מריצים עם פאת'פיינדר פראי, אז כל הטיפים המכאניים לא רלוונטיים ממש. מה שכן רלוונטי הוא כל מה שמסביב. שווה לקרוא בדגש על הנושאים שמכילים טיפים לכל הרפתקה. אחד הדברים שביאסו אותי שם, זה שחלק מהקישורים ישנים ולכן שבורים. עדיין שווה לעבור, נושא מוזהב הוא זה שמכיל הצעות למשחקים בפסטיבל זנב הסנונית, השתמשתי בזה חופשי.

ח) החליטו אם אתם עוקבים אחרי החטאים של הדמויות
זה מופיע בנספח של נקמה בוערת אבל בפועל לא מוסבר מה זה עושה בדיוק. למעשה זה מופיע רק בהרפתקה החמישית, וגם שם זה לא משמעותי. עם כל המסתורין זה לדעתי די פספוס. עוד לא מצאתי דרך להפוך את זה למגניב יותר. תחשבו מראש אם בא לכם לעקוב אחרי זה או לא.

ט) התאימו את האימה ואת התכנים למבוגרים לחבורה שלכם
עליית שרי הרונות נכתבה במקור במכוון לא תחת הגדרות ה Family Friendly של מבוכים ודרקונים. לכן תמצאו תכנים שגולשים לאימה (רוצח הרונות והמצודה בהר קרס למשל). תחליטו אם בא לכם או לא. באותו אופן יש בחוף חולות בית בושת. תרגישו חופשי להתעלם מזה, בטח אם יש לכם ילדים בחבורה. אם לא, תבדקו עם השחקנים - במקרה שלי לפחות הם יותר בקטע של פנטזיה קלאסית, אז אני לא אכביד עם התכנים הללו.

י) מסעות וזחילות מבוך
כמו שהזכרתי לעיל, החל מההרפתה השלישית ועד החמישית, יש לנו רצף מרשים של זחילות מבוך, והרבה מסעות שמרחיקים מחוף חולות. תחשבו עד כמה זה מתאים לכם ועד כמה בא לכם לגוון. למשל בהרפתקה החמישית אפשר להחליט לפצל את המגה-מבוך לכמה מבוכים קטנים - אם כי אני אישית מעדיף להפוך אותו למבוך של דיפלומטיה בין סיעות, שהדמויות לא צריכות להילחם בכולם, אלא יותר לשאת ולתת ביניהם ולנסות לתמרן אותם - וכמובן גם הדב"שים ינסו לתמרן את הדמויות.
בנוגע למסעות, או להצמיד את המבוכים לחוף חולות, או להשתמש במעגלי שיגור. בנתיב ההרפתקאות כפי שמופיע יש להם מסעות של שבועות החל מההרפתקה השלישית, ולא בהכרח יש זמן (או סיבה טובה) לחזור לחוף חולות.

י"א) תסנכרנו את הזמן של הנתיב לזמן שבו אתם רוצים לסיים את ההרפתקה
פעם הקמפיינים שלי היו נמשכים גם שנתיים-שלוש. כיום זה לרוב לא יותר משנה ולעתים קרובות חצי שנה. אז במצב הזה, אני ארצה לסיים את הנתיב תוך 20-30 מפגשים, ולא להגיע ל-50 מפגשים - בממוצע של שני מפגשים בחודש. בהתאם, תחליטו האם לצמצם חלקים מסוימים מהנתיב, או פשוט לחתוך בהרפתקה השנייה/שלישית/רביעית.
זה נכון לכל קמפיין / נתיב הרפתקאות, אבל כמובן גם לעליית שרי הרונות. לדעתי כל הרפתקה צריכה לקחת 4-5 מפגשים, בהנחה שלא מתעכבים בזחילות המבוך אלא משתמשים בארגז הכלים של עולמות פראיים כדי לקצר אותם (ובכך שהקרבות בשיטה מהירים).

אשמח גם לשמוע מהניסיון שלכם

 

[הפוסט הזה שמור לטיפים להרפתקאות הספציפיות]

 

רשומה יפה. לא עם הכל אני מסכים, וגם יש לי הערות משלי, אז להלן:

אציין שכמו כל נתיב הרפתקאות, אי אפשר לכתוב הרפתקה שמתאימה לכל חבורה ולכל מנחה מבלי שהמנחה יבצע התאמות ושיפורים להרפתקה בהתאם לסגנון ולחבורה שלו. אז תמיד כדאי להשקיע כדי לשפר את החוויה.

תמיד נכון.

א) תקראו את נתיב ההרפתקאות ותחליטו אם אתם מריצים את כל הנתיב או מפסיקים באמצע.

אני לא מסכים. מאחר שהחיבור בין ההרפתקאות מעט רופף ויש הרבה נקודות יציאה, בעיני אין סיבה להחליט לגמרי מראש. צריך להחליט רק לפני המפגש האחרון בכל הרפתקה.
הנה פירוט נקודות היציאה בנתיב:

ספוילר: ספוילרים לסופים של הרפתקאות 1–5

נקמה בוערת: הנבלים כאן עצמאיים. אם החלטתם לעצור אז אין מה לעשות התאמות. אם אתם ממשיכים, אפשר לזרוק רמז לכך שהנבלית הראשית הייתה בקשר עם מישהי בשם זאנשה.

רוצח הרונות: עובד מצוין בתור המשך לנקמה בוערת בגלל הנבל החוזר, אבל יש טיפים להתאיםאיך היא תעמוד בפני עצמה. אם החלטתם להמשיך, שחקו אותה כמו שהיא. אם החלטתם לעצור, יש שתי נקודות יציאה:
1. במאורה של רוצח הרונות אפשר למחוק את הרמזים המובילים אל מגנימר ולהשאיר את וארל בתור הנבל האמיתי.
2. במאורה של זאנשה, למחוק את המכתב של אחותה ולהשאיר את זאנשה בתור נבל עצמאי (אפשר גם לתת לזאנשה סמל קודש של למשתו וככה לסמן שהיא והנבלים מנקמה בוערת פעלו יחד).

המצודה בהר קרס: בכל מקרה תכניסו רמזים לענק האשףמוקמוריאן. אם אתם ממשיכים אז ההרפתקה כמו שהיא. אם אתם רוצים לחתוך, אפשר לשנות את השם של בארל למוקמוריאן, ו–וואלה! הנה הענק הרשע מוקמוריאן שהוא הנבל האמיתי!

מבצר ענקי האבן: אם אתם רוצים לחתוך, פשוט תבטלו את הטוויסט בסוף כשקראזוג משתלט על הגוף של מוקמוריאן בקרב האחרון. שחקו את מוקמוריאן כ"סתם" שאפתן וחסר עכבות.

חטאי המושיעים: כמו שציין The oldman , זו ההרפתקה היחידה בלי נקודות יציאה מוקדמות מהמערכה... אם כי טכנית אפשר לעשות salvage לחצי הראשון שלה כך שיעמוד בפני עצמו.

ב) הציגו את הדב"שים החשובים ואת הנבלים בשלב מוקדם

הצד השני של המטבע הוא שההרפתקה מציגה דב"שים מדליקים ואז נוטשת אותו. למשל את האב זנטוס אצלי הפכתי לתושב מגנימר, כך שהוא יוכל להתחבר אליהם בהמשך.

בגדול אני מסכים שכדאי להציג דב"שים חשובים בשלב מוקדם – בהרפתקה בה הם חשובים. לא רואה סיבה להקדים את המאוחר ולחשוף אותם כמה הרפתקאות מראש, מעבר לזריקת מילה מהסוג שגורם לעולם להיראות גדול יותר.
לגבי שימור דב"שים, בעיני זו שאלה אל מי הזחקנים התחברו. אצלי הם בכלל לא התחברו עם אלדרן זנב-שועל אז לא בטוח שהוא יחזור. מצד שני דווקא עם הקברן ואספ הם התחברו מאוד! מה שמו,יל אותנו לנקודה הבאה...

ג) חוף חולות היא מדליקה וכר פורה למשחק תפקידים, נצלו את העיירה

מסכים לגמרי, וגם מסכים עם הטיפ לתת לשחקנים להחליט לפני המשחק איך הם קשורים לפחות אל אחד מהתושבים הבאים: השריף בלור המלוק, הכוהן אבסלר זנטוס, המלומד ברודט קווינק, בעלת הפונדק אמייקו קאיג'סטו או הסיירת שליילו אנדוסנה.

ד) אם אתם מריצים עם פאת'פיינדר פראי, השתמשו בשיטה

לגמרי. תמיד אפשר להוריד קרבות ולהחליף בהתקלות מהירה.
אבל יש לי הסתייגות אחת – הסצנה של הגובלינים בתחילת "נקמה בוערת" נועדה גם ללמד את חוקי המשחק והיא עושה את זה מצוין. אם אתם צריכים שלב tutorial למשחק שלכם, תשאירו את כל שלוש הקרבות בקטע הזה.

ה) אל תהססו להמיר את הנתיב לעולם החביב עליכם

מסכים, ומצפה לנושא הנפרד!

ו) שלבו את הרקע של הדמויות בהרפתקה

זו עצה נכונה לכל משחק ועל אחת כמה וכמה למשחק עולמות פראיים. הקשיים של הדמויות עשויים לאותת לכם את מי השחקנים רוצים לשלב במשחק. אם למישהו יש אויב מעניין או סוד מביש, צריך לשלב אותם מפעם לפעם בשביל הפז הנחמד והטעים!

ז) הפורומים של פאיזו הם משאב נהדר
בקישור הבא: Rise of the Runelords forum

מסכים.

ח) החליטו אם אתם עוקבים אחרי החטאים של הדמויות

מתקן – תחליטו שלא. זו מיני מכאניקה מיותרת בעיני.

ט) התאימו את האימה ואת התכנים למבוגרים לחבורה שלכם

מוסיף: כדאי מאוד לתאם מראש עם השחקנים את מידת האלימות או המיניות בהרפתקה. יש כמה קטעים שאפשר לשחק אותם בצורה מאוד גרפית או מאוד ידידותית לילדים (גובלינים בכלל והגובלין בארון, מרתפי החרון, היומן של טסוקו). רוב הקטעים כתובים ככה שזה ידידותי ויש רמז לדברים גרועים, אבל אפשר לשחק עם המדדים.
לדוגמה אני שיחקתי את מתקפת הגובלינים שלי בצורה מאוד קומית/cartoonish, עם גובלינים שבורחים באמצע עם אוכל או מתנגשים זה בזה או עושים פרצופים, אבל אפשר גם לשחק אותם כרצחניים עם הצתת אנשים, שיסוף גרונות וכן הלאה.

י) מסעות וזחילות מבוך

מסכים.

י"א) תסנכרנו את הזמן של הנתיב לזמן שבו אתם רוצים לסיים את ההרפתקה

מסכים.


וכמה טיפים נוספים:


י"ב) המפגש הראשון מלמד את החוקים
שימו לב לחלק הראשון בהרפתקה. מומלץ לשחק אותו במפגש אחד ולעצור בסיום ההתקפה הגובלינית.
החלק הזה בהרפתקה נמצא שם גם כדי לתת לכם הזדמנות להשתפשף בחוקי המשחק. הקרב הראשון די פשוט ובהדרגה יש שימוש ביותר חוקים – דמות ראשית פה, עימות ותמיכה שם, וכן הלאה.


י"ג) לנבלים יש אופי, נבלים הם משאב
קראזוג הוא אדם אגואיסט ופרנואידי, שמפעיל את המשרתים שלו בעיקר באמצעות סכסכנות ותחרות ביניהם. השיטה הזו ממשיכה במורד הפירמידה ונכונה גם לענק מוקמוריאן, ללאמיות ולנבלית של "נקמה בוערת". הניצול ההדדי ומאבקי האגו בין הנבלים בולטים. כולם נלחמים על תשומת לב של הבכיר מהם, או זוממים לבגוד זה בזה.
זה משאב רב עוצמה לשחקנים, אבל השחקנים לא יידעו אם לא תגידו להם. לכן כדאי שדמויות ראשיות שנלחמים בהן יקללו, יאיימו, יגידו שהם יקבלו תמורה רבה מלהביס את הגיבורים, ובגדול יחשפו קצת מידע בכל פעם – או שיבואו בעצמם בהצעות לשיתוף פעולה.

 

מי שמעוניין להתרשם מהניסיון שלי בהרצת המערכה, הנה הרשומות (כרגע אנחנו בתחילת נקמה בוערת):

פאת'פיינדר פראי - נפילתם של שרי הרונות, בסגנון דוהר וסוער

רשומות משחק חדש של פאת'פיינדר בעולמות פראיים, בנתיב ההרפתקאות עליית שרי הרונות. אזהרת ספוילר - אם אתם מתכננים לשחק בנתיב, עצרו כאן אז התחלנו משחק חדש, נפגשנו בשבוע שעבר ליצירת דמויות ואם הכל יסתדר אז עוד יומיים מפגש משחק ראשון - פסטיבל זנב הסנונית, Here we come. המשחק מתרחש בחוף חולות, אבל...

www.pundak.co.il

 

לא בדיוק טיפ, אלא יותר התייעצות.
בנקמה בוערת, במרתפי החרון, מציגים את הקוואזיט אריליום ואת שרת הרונות אלזניסט. אני תוהה לשנות זאת כך ולהציג שם את שר הרונות קארזוג, או לפחות את שניהם יחדיו.
לאלזניסט אין תפקיד אמיתי בהרפתקה לאחר מכן, וקארזוג הוא הנבל הראשי. אז הדגש כאן על אלזניסט קצת מטריד אותי - זו אמנם דרך להציג את שרי הרונות באופן כללי, אבל בפועל זה יותר Red Herring ולא משהו שקשור לשום דבר.

אז אני תוהה האם לשנות זאת באחד משני אופנים:
- להעלים את אלזניסט ולהחליף אותה בקארזוג. זו דרך טובה, אבל בחבורה שלי יש שני מלומדים ושחקנים שאוהבים לחקור ולגלות טיפים, ולכן זה נראה לי יותר מדי in your face.
- להשאיר את אלזניסט, אבל לצרף גם מידע על קארזוג ועל המאבק ביניהם - וכדרך לתת מידע כללי על שרי הרונות ולא רק על שניהם.

אשמח לשמוע דעות וטוב מכך, אם מישהו.י חווה זאת בעצמו ויש מסקנות.

 

אני ממליץ על אזלניסט וגם קראזוג והיריבות ביניהם. מרתפי החרון היו יחסית בחזית המאבק – למעשה פגסת הקוצים הייתה מצודה של קראזוג, מרתפי החרון היו מצודה של אזלניסט, והתווך היה no man's land סטייל מלחמת העולם הראשונה. אפשר להעביר את זה, וזה גם יאותת לשחקנים שלך בהמשך למה לצפות מתחת לפסגת הקוצים.

 

טיפים נקודתיים להרצה של נקמה בוערת​

• להוסיף ארועים/משחקים בפסטיבל:
  • משחקי מזל לפי פאיזו paizo.com - Forums: Rise of the Runelords: Extra events and games at the Swallowtail Festival
  • אצלי המשחק של זריקת גובלינים הוא משהו שנשאר עם החבורה חודשים. אפשר גם להשתמש במשחקים כדי להבין מה החטא של הדמויות.
  • המשחק זה מקום מצוין להציג את הדב"שים השונים, וגם נבלים.
  • אפשר לתת להם לחטט בהיסטוריה של חוף חולות - למה בונים קתדרלה חדשה?
• רצוי לשמור על לונג'יקו בחיים, אבל פצוע. כך אפשר להפוך אותו לדב"ש שהוא לא אויב ישיר, אבל שונא/מתעב את הדמויות. במפעל הזכוכית, צסוטו מענה את אבא שלו?
• אלדרן הוא חשוב וצריך להגביר את מערכת היחסים שלו עם הדמויות, אם ממשיכים לרוצח הרונות. חשוב כבר עכשיו להחליט על המניע של אלדרן. אישית בחרתי בקנאה. להכניס דברים קטנים מההתחלה. אישית תשוקה פחות עובד לדעתי. מדוע אלדרן עוזב? אולי רצה להשקיע במפעל הזכוכית - ועוזב עקב הבלגן?
• בהרפתקה לא מפורט מי האבא של צסוטו, טוויסט נחמד הוא שהשופט חוח-ברזל הוא אביו, בייחוד אם הדמויות לוכדות את צסוטו, ואז הוא נשלח להישפט בפני חוח-ברזל.
• המלומד ברודט - מקור מידע שימושי על שרי הרונות, תסיליון וכך הלאה. אפשר להחליט שאם הוא נחשף ליותר מדי ידע אסור, למעשה הוא הוא הופך ל Scribbler מההרפתקה החמישית..
• להפוך את שליילו לחברה לשעבר בחצים השחורים, כך היא קשורה למצודה בהר קרס לאחר מכן ויכולה לשלוח לשם את הדמויות / לתת להם מידע.
• במרתף החרון, להכניס רמזים גם לקארזוג - ולשמור קשר לאלזינסט גם בהמשך. שיהיו שני נבלים אפשריים בשלב זה של ההרפתקה.
• לתת לשחקנים לזהות שבאר הנשמות היא של שרי הרונות וקשורים לקוסמים עתיקים ורבי-עוצמה. אפשר להשתמש בברודט. לא צריך לחשוף את תסיליון בנקמה בוערת, אבל כן לקשור לשם.
• בפסגת קוצים יש את שכיר החרב יוריק ואת האשפית ליירי. לקשור בין הדמויות לבין הדב"שים שנואליה שכרה. למשל שכיר החרב יוריק יכול להכיר לוחמים בחבורה או הקוסמת מכירה מטילי לחשים.
• בפסגת קוצים יש את התינוקיה הגובלינית, אפשר להוסיף לשם ילדים שהחבורה צריכה להחליט מה עושים איתם.
• ביומנים של נואליה בפסגרת קוצים, אפשר ורצוי להוסיף חיבור להרפתקה הבאה וגם לדב"שים שונים. אפשר גם לשלב מידע זה בתחקור של יוריק ו/או ליירי.
• אם החבורה לא משלימה את פסגת קוצים בגיחה אחת אלא חוזרת להתרענן בחוף חולות, דברים צריכים להשתנות ואולי נואליה משגרת תקיפה גובלינית על העיירה.

 

משאב נוסף רלוונטי למי שרוצים להריץ את ההרפתקה היא פוסט בבלוג שאני מאוד אוהב שלוקח את כל נתיב ההרפתקאות ומרכז אותו למשהו הרבה יותר דחוס מצומצם ועם פחות "סרחים עודפים", וגם מציע טיימליין לכל האירועים של כל ההרפתקאות יכולים לקרות במקביל ואז אפשר להתייחס לעליית שרי ארונות כסוג של סנדבוקס שבו הדמויות יכולות לבחור בעצמן לאן ללכת ומה לעשות בלי להיות מוגבלות לסדר שבו הדברים כתובים בהרפתקה עצמה

Condensation in Action: Rise of the Runelords Edition!

It will come as no surprise to long-term readers of this blog that I have something of a love-hate relationship with Pathfinder's Adventure ...

udan-adan.blogspot.com

 

לא מפתיע לראות שהוא מדלג על ההרפתקה החמישית, זה בהחלט משהו שאני שוקל לעשות בעצמי… ולקצר 3-4 חודשים של משחק.

 

לא מפתיע לראות שהוא מדלג על ההרפתקה החמישית, זה בהחלט משהו שאני שוקל לעשות בעצמי… ולקצר 3-4 חודשים של משחק.

אפשר גם לאחד איכשהו – להריץ את החלק הראשון מתחת לחוף חולות, ואז להשיג רמז ששולח את הגיבורים בחזרה אל מתחת לפסגת הקוצים ולשחק רק את המבוך של החמדנות.

 

רוצח הרונות - טיפים נקודתיים​

אני לקראת נקודת השני שליש של ההרפתקה, אז הגיע הזמן לרשום כמה טיפים שלי.
רוב הטיפים ממוקדים בחלק השני של ההרפתקה שמתרחשים במגנימר (אצלי הסבתי לאנדרומוס), פשוט כי החלק הראשון של אחוזת צער מוצלח מאוד לטעמי ולא ביצעתי בו שינויים או הרחבות.
אציין שאצלי הדמויות לא הרגו את צסוטו ולכן הוא משחק תפקיד מרכזי גם בהרפתקה זו.

• משפחת סקרנטי - לא מפורט עליה הרבה, אבל הפכתי אותה למשפחת הפשע של חוף חולות והרבה אינטראקציה מול הדמויות. פחות בהקשר של חשודים ברצח (אצלי זה לא עבד) אלא כעוד גורם משמעותי בעיירה
• הוספתי הרבה תככים ופוליטיקה עירונית למגנימר. כפי שזה כתוב, החקירה העירונית היא ישירה ופשוטה, שזה אחלה אבל אני רציתי יותר פוליטיקה:
  • הפכתי את צסוטו לבן של חוח-ברזל מחד, ומאידך השריף המלוק קיבל מכתב שמזמן את הדמויות לתת עדות במשפט של צסוטו. כמובן שהדמויות לא מגיעות בזמן וצסוטו משוחרר ממעצר.
  • כדי לנמק את זה, הפכתי את חוח-ברזל לשופט מוערך אבל כזה שכבר טעה בעבר. הוא כמובן מאשים את הדמויות בטעויות שלו. אצלי במשחק הדמויות לא חושדות בו אלא להיפך, הוא נותן להן משימות.
  • הפכתי את זאנשה לגבירה מאריה דל סאן. פומבית היא נאבקת בחוח-ברזל ולמעשה היא זו שחילצה את צסוטו ממעצר וכעת היא שומרת עליו.
  • לבסוף, כדי להוסיף עוד עניין למשחק, החלטתי להשתמש ברקע של אחת הדמויות - כדי להכניס עוד שחקן לפוליטיקה של מגנימר/אנדרומוס. במקרה שלי זה היה לינדה הנאה, גרושתו של אחת הדמויות, שהיא גם בעלת חנות הקסם הגדולה בעיר, וגם רוצה להתמנות לשופטת חוקרת בעצמה, ולשם כך להדיח את אחד מהשופטים. אין לה קשר לעלילה של עליית שרי הרונות והיא לא מודעת לה.
• אז מה הקשיים שניצבים בפני הדמויות בעיר?
  • בשלב הראשון, קיבלו משימה מהשופט חוח-ברזל (שמקווה שהם יכשלו / ימותו) לללכוד רוצח מסתורית - מבוסס על ההרפתקה החינמית Dawn of the Scarlet Sun
  • לאחר מכן יש כמה דברים במקביל:
  • המשך החקירה העירונית כפי שמופיע בספר - לחקור על אלדרן ועל מכשירי פאג
  • טקס הענקת מדליות / ווטאוור של השופט לדמויות, שם גם יפגשו את הגבירה. השופט יודה להם וינסה להיפטר מהם דיפלומטית
  • המנסרה, בערך כפי שכתוב בספר, רק אפשרי גם כמארב שבו השופט מזמן את הדמויות כדי ללכוד את צסוטו במנסרה.
  • הגבירה תנסה להבין אם יש דמות חמדנית בקרב הגיבורים וללכוד אותו לטקס סיהדרון - כי נראה לי קצת מוזר שבכל הספרים, אף פעם לא מנסים ללכוד דמות חמדנית ולהקריב אותה.
• קרב הסיום - במאורה של זאנשה, רצוי אם לכדו דמות אחת לטקס ויימצאו אותה שם... קצת קשה להריץ כזה דבר כי זה לנטרל שחקן אחד לזמן לא קצר...

 

אז התחלנו לשחק במצודה בהר קרס ואני מכין גם טיפים לשם. אפרסם בקרוב.

אתחיל עכשיו במשהו שהציק לי - משום מה בהמרה של פינאקל של נתיב ההרפתקאות הם לא כללו מפה אזורית של ואריזיה. פאיזו דווקא כן כללו, גם במהדורת חמש השנים וגם במדריך לשחקן.
לכן שווה להוריד את המדריך לשחקן ולהשתמש במפה ששם.

Paizo Store

paizo.com

וכאשר (או אם ) נוציא לאור את המצודה בהר קרס, נוסיף מפה של האזור כדי שמי שמריץ בעברית יהנה (מעוד) שיפור באיכות ההרפתקאות בעברית לעומת המקור

נ.ב. כשאני קורא את הטיפים שכתבתי כאן, בגלל שנכתבו לפני ששיחקתי, חלקם לא התיישנו היטב. מציע בחום לקרוא גם את הרשומות שלי של המשחק בשרי הרונות.

 

אז, סיימנו בשעה טובה את המצודה בהר קרס - זו הרפתקה יותר קרבית מהקודמת, שמציגה עוד דב"שים חדשים לצד ישנים לדמויות.
כעת אני מתחיל את ההרפתקה הרביעית, שהיא מעוז ענקי האבן (שם זמני בהחלט)

זו הרפתקה לדעתי שמאתגרת יותר מאשר הקודמות, אבל לפני זה נתחיל בדברים שאני אוהב בהרפתקה:
1) את ההגנה על חוף חולות - האקט הפותח של ההרפתקה הוא תקיפה של ענקים (ודרקון!) על חוף חולות. זו סצנה מלאת אקשן שבה הדמויות צריכות למעשה להגן על העיירה שהם מכירים היטב. זה גם הזדמנות מצוינת להתחבר מחדש
2) הענק מוקמוריאן הוא דב"ש מגניב בהחלט
3) הדמויות לא יכולות להביס את הענקים בקרב - יש פשוט יותר מדי מהם
4) בסוף ההרפתקה יש לדמויות אפשרות לצבור המון מידע על שרי הרונות, וזו למעשה הנקודה העיקרית שבה באופן רשמי הדמויות לומדות על שרי הרונות - כמו שהמלצתי, רצוי לחשוף אותם כבר קודם, אבל כאן יש להם אופציה באמת ללמוד עליהם. וגם לפגוש בפעם הראשונה את קארזוג (סוג-של, היה גם טיפה בפסגת קוצים)

דברים שלטעמי לוקים בחסר
1) אין כמעט הזדמנות לאינטראקציה עם דב"שים. אפילו התקיפה על חוף חולות מתוארת בעיקר כגיבורים שמתרוצצים מסביב
2) כל המבנה של התקיפה הוא נחמד בתיאוריה, אבל גם הפתק בסוף הרפתקה 3 הוא Lead שאני לא אוהב ולמעשה גורם לדמויות ישר לרוץ לחוף חולות.
3) מחנה הענקים מתואר בגסות, ובתיאור קרבי מדי לדעתי - מכיוון שיש שם 150-200 ענקים, עוגים ויתר מרעין-בישין, זו חייבת להיות פעולת התגנבות. הבעיה שאין ממש מידע איך לעשות את זה "נכון".
4) יותר מדי הסתמכות על נקודות כשל בודדות. למשל, אצלי הדמויות פשוט טבחו בכל העוגים והענקים במצודה בהר קרס, כשהרבה פעמים הדרך הכי טובה ואף היחידה לקבל מידע זה לחקור שבויים. כן, השחקנים שלי אולי מפגרים, אבל עדיין - זה לא בלתי סביר לחסל ענקים. אותו דבר לגבי קונה, שמהווה בעלת-ברית שהדמויות לא מכירות, אבל היא מחזיקה את המפתחות לדעתי כדי לפתור את סוגיית צבא הענקים.

שינויים שחשבתי עליהם - ואשמח לקבל עוד הצעות ורעיונות
א) המכתב אצל בארל הוא לא שהענקים תוקפים עכשיו את חוף חולות, אלא מכתב מ-מוקמוריאן לאסוף את הכוחות ולהתארגן למתקפה. מה שנותן לחצים השחורים ו/או לדמויות לנסות לגשש ולהבין מה קורה
ב) המידע על חוף חולות יגיע מהחצים השחורים, או מענקים שהדמויות לכדו בשלב מאוחר יותר. בנוסף, זה גם יגיע ממתקפה כללית יותר, הרי מוזכר שיש ארבע נקודות שמוקמוריאן מתעניין בהם. גם יהיה יותר זמן לדמויות לארגן את ההגנה על היישוב, בדיוק כמו שהם עשו במעגן גב צב
ג) אם יש חטופים - ברור שהם דב"שים
ד) מידע על אגרוף יורגן יגיע גם מהחצים השחורים, והדמויות ישלחו לשם כחלק ממועצת מלחמה כלשהיא, כדי למנוע את מתקפת הענקים ולא סתם בעצמם. הם ישלחו למשימת התנקשות / בסגנון ולא למתקפה חזיתית.
ה) קונה לא לבד, אלא יש סיעה של ענקי אבן שמתמודדים מול מוקמוריאן אותה קונה מובילה. הם ינסו להגניב מסרים ברגע שיבינו שהדמויות נלחמות כנגד מוקמוריאן, ולארגן פגישה. אולי אפילו זה יהיה חלק מהמשימה שלהם (לאתר את משתפי הפעולה כנגד השלטון הריכוזי של מוקמוריאן)
ו) מוקמוריאן לא יושב במאורה שלו. הוא ישלח את הגנרל שלו לתקוף ויחקור בעצמו. לא ברור לי למה ההרפתקה לא מערבת אותו יותר במה שקורה.

 

ועוד משהו שעלה לי...
כל התקיפה על חוף חולות לא עושה שכל במיוחד - למה מוקמוריאן / קארזוג צריכים לשלוח לשם קבוצה של ענקים כדי לפשוט על כפר שנמצא במרחק של שבועיים מסע לערך, וכל זה בשביל לקבל חתיכה של אבן מהמגדל.
אצלי במשחק ויוריאן, שכירת החרב, כבר בדרכה לחוף חולות, והרבה יותר פשוט בשבילה (או בשביל כל בעל-ברית של מוקמוריאן שאינו ענק, ויש כאלה) להביא חתיכה של אבן מהמגדל הישן.

אני מבין למה זה מגניב - אבל זה פשוט פחות הגיוני.
אני מנסה לחשוב על סיבה טובה לתקוף, והכי הגיוני זה נקמה בדמויות על החיסול של בארל. אבל במקרה הזה, גם יש את מצודת רניק / מעגן גב-צב, שתקיפה עליהן היא הרבה יותר הגיונית טקטית וגם מסיימת את העבודה שבארל התחיל.
חוף חולות היא לא איום על מוקמוריאן, הגיבורים הם כן איום (חיסלו את בארל) ושיירי החצים שחורים/מעגן גב-צב הם סוג-של איום (בסיס פעולה קדמי)

אשמח למחשבות, ואם יש רעיונות למה הגיוני בכל זאת שמוקמוריאן יתקוף דווקא את חוף חולות...

 

למה הגיוני בכל זאת שמוקמוריאן יתקוף דווקא את חוף חולות

יש לו סיבה. היא לא נכונה ומבוססת על מידע שגוי כלשהו, אבל הוא מגלה את זה רק לאחר מעשה.

 

כן, זה תמיד עובד. השחקנים לא באמת יודעים למה דב״שים עושים משהו. אבל אני אוהב שזה הגיוני גם בעיניי.

אני יכול לקשור את זה לאחרי המשימה של ויוריאן בחוף חולות - היא גילתה משהו, ואז מגיעה לתקןף ולהשמיד.

 

תחשוב איזה הסבר לא-נכון היה לו ותתן לדמויות לגלות את זה בהמשך.

 

א) המכתב אצל בארל הוא לא שהענקים תוקפים עכשיו את חוף חולות, אלא מכתב מ-מוקמוריאן לאסוף את הכוחות ולהתארגן למתקפה. מה שנותן לחצים השחורים ו/או לדמויות לנסות לגשש ולהבין מה קורה
ב) המידע על חוף חולות יגיע מהחצים השחורים, או מענקים שהדמויות לכדו בשלב מאוחר יותר. בנוסף, זה גם יגיע ממתקפה כללית יותר, הרי מוזכר שיש ארבע נקודות שמוקמוריאן מתעניין בהם. גם יהיה יותר זמן לדמויות לארגן את ההגנה על היישוב, בדיוק כמו שהם עשו במעגן גב צב

יכול לעבוד לא רע, שיש שמועות על ענקים וביחד עם ברודט קווינק מגלים שהענקים ביקרו בכל ה"מגדלורים העתיקים" בגבול שבין המחוז של קארזוג למחוז של אזלניסט.

ד) מידע על אגרוף יורגן יגיע גם מהחצים השחורים, והדמויות ישלחו לשם כחלק ממועצת מלחמה כלשהיא, כדי למנוע את מתקפת הענקים ולא סתם בעצמם. הם ישלחו למשימת התנקשות / בסגנון ולא למתקפה חזיתית.

נשמע הגיוני.

ה) קונה לא לבד, אלא יש סיעה של ענקי אבן שמתמודדים מול מוקמוריאן אותה קונה מובילה. הם ינסו להגניב מסרים ברגע שיבינו שהדמויות נלחמות כנגד מוקמוריאן, ולארגן פגישה. אולי אפילו זה יהיה חלק מהמשימה שלהם (לאתר את משתפי הפעולה כנגד השלטון הריכוזי של מוקמוריאן)

זה בעיני ממש מתבקש, ולא יזיק מפגש עם ענקי אבן "מסורתיים" שמרחרחים מסביב לאגרוף יורגן ומחפשים הזדמנות להציל את קונה. אפשר אולי לקבל מהם גם מידע על השבטים שהצטרפו למוקמוריאן, ולנסות לסכסך כך שלפחות שניים או שלושה מהשבטים יבגדו בו ברגע האמת.

ו) מוקמוריאן לא יושב במאורה שלו. הוא ישלח את הגנרל שלו לתקוף ויחקור בעצמו. לא ברור לי למה ההרפתקה לא מערבת אותו יותר במה שקורה.

אני חושב שההרפתקה מניחה שהמתקפה על אגרוף יורגן תהיה כולה one go, אבל אני לא בטוח כמה זה ריאלי.

ועוד משהו שעלה לי...
כל התקיפה על חוף חולות לא עושה שכל במיוחד - למה מוקמוריאן / קארזוג צריכים לשלוח לשם קבוצה של ענקים כדי לפשוט על כפר שנמצא במרחק של שבועיים מסע לערך, וכל זה בשביל לקבל חתיכה של אבן מהמגדל.
אצלי במשחק ויוריאן, שכירת החרב, כבר בדרכה לחוף חולות, והרבה יותר פשוט בשבילה (או בשביל כל בעל-ברית של מוקמוריאן שאינו ענק, ויש כאלה) להביא חתיכה של אבן מהמגדל הישן.

א. החתיכה הזו של אבן זו חתיכה מיוחדת, לכן צריך ענק (או פרויקט של כמה ימים לרסק את המגדל). אבל יכול להיות שהחתיכה הנכונה נמצאת בכלל בבית של קווינק.

ב. החבורה הזו של ענקים קיבלה לעבור בכל חמשת המקומות החשודים. הם התחילו בארבעה המרוחקים, והכתובת האחרונה במסלול שלהם זה במקום שהוא גם מיושב ושבעקבות ההתקפה עלולים לעקוב אחריהם בסבירות גבוהה.
להבנתי, הם מביאים את כל חמש האבנים למוקמוריאן בבת-אחת (מה שאומר שאם טרקטינוס ימות, אז מוקמוריאן יצטרך לתקוף בכל המקומות ולבזבז זמן)
הבעיה של מוקמוריאן וטרקטינוס, זה שהם מגייסים נוער-שוליים אלים של הענקים. החבר'ה האלה מפנטזים כבר חודשים על כיבוש של ואריזיה ועד שסוף סוף המשימה מביאה אותם ליישוב אנושי הם מתחילים להתפרע (זו גם הסיבה שהם מתחילים להילחם לפני שהדרקון מגיע).