• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

Twilight:1948-2000 התאמה למלחמות ישראל של T2K4E [הושלם!]

משהו שגירד לי כבר כמה ימים באצבעות - שיטת המשחק במהדורה הרביעית של Twilight 2000 נראתה לי מאוד מתאימה להריץ משחקים דווקא לא בת'מה של מלחמת עולם שלישית, אלא בכל מיני נקודות זמן בהיסטוריה הצבאית של ישראל. כל מיני דברים כמו "איך בסוריה צעד הפלמ"ח" (טרום מלחמת העצמאות), "אש בהרים" (מלחמת העצמאות), "שעת נעילה" (מלחמת יוה"כ), "דלעת" (הלחימה ברצועת הביטחון) וכו'.

דמדומים 2000 הוא משחק שמאוד מתמקד בנשק וציוד. נשק וציוד לפעמים מספרים סיפור - כי בעוד שאנשים משקרים או טועים, כלי נשק בדרך כלל לא. למשל, זה שיוצרי המשחק הקדישו חלק לנשק שבדי, או האופן הפשוט יחסית שבו המכניקה מדגימה שמקלע מסויים פחות אמין מדגם אחר. אם מנסים להשתמש בשיטה וברשימות הציוד שלה כדי לשחק את מלחמות ישראל השונות, יש מספיק אמל"ח לעבוד איתו - בסופו של דבר מדובר בעיקר בנשק אמריקאי וסובייטי, שהגיע לאזור שלנו בעסקאות נשק ורכבות אוויריות.

עם זאת, יש לא מעט כלי נשק שחסרו לי ברשימה הזו. בעיקר כאלה שמתייחסים לתקופות מוקדמות יותר (אם אני רוצה משחק בשנות הארבעים או השישים למשל) או כאלה שהיו יחודיים לסביבה שלנו (רובה הגליל בישראל, או רובה החכים המצרי). אז, גירד לי באצבעות לכתוב להם נתונים. נכון, אני כנראה לא הולך לעשות עם זה משהו בקרוב עקב חוסר בזמן פנוי וקשב, אבל אולי פעם יצא לי. אולי גם החיבור להיסטוריה שלנו יגרום לעוד קוראים להתעניין במשחק הזה ואז גם יהיה לי עם מי להתדיין עליו כאן בפורום ("מחלה" ידועה של משחקים פחות מוכרים, אבל זה בסדר ונורמלי, אף אחד לא צריך להרגיש אשם בגלל זה).

אז, אם הגעתם עד כאן, השרשור הזה הולך להיות מוקדש לנתונים ופרטים של כלי נשק מודרניים במונחי המשחק של המהדורה הרביעית של דמדומים 2000, שהיא נגזרת של שיטה שנקראת zero year. על המשחק עצמו אפשר לקרוא את הסקירה שלי כאן בפורום.

קצת הסבר על הנתונים שהולכים להופיע כאן - לכל כלי נשק במשחק יש כמה מאפיינים שמאפשרים לשקף את האופן בו נעשה בו שימוש. חלק מהם הם נתונים טכניים אמיתיים, כמו סוג התחמושת או תכולת המחסנית, אבל האחרים הם נתוני משחק מופשטים כמו נזק, קצב אש וכו'. להלן:

סוג: באיזה נשק מדובר? אקדח? מקלע קל? טיל נ"ט? כאן אני מוסיף סוג שלא מופיע במשחק המקורי, "רובה שירות" שמתייחס לרובים שיורים קליעים בבודדת, בין אם בירי אוטומטי או בדריכת הבריח - זה שונה מרובי ציד אזרחיים ורובי צלפים שכן מופיעים במשחק המקורי, אבל מתייחס לסוג נשק שכבר לא ממש היה בשימוש בשנות התשעים אליהן המשחק מתייחס.

תחמושת: באיזה קליבר התחמושת בה הנשק עושה שימוש? במשחק, כמו בחיים האמיתיים, נעשה שימוש בקוטר במילימטרים (או בחלקי אינץ', יותר נפוץ בתחמושת לאקדחים אמריקאים). הקליבר של התחמושת מופיע לפעמים גם כמכפלה. למשל 9X19 כשהמספר הארוך יותר מתאר את אורך הכדור. למה זה משנה? כי אם יש לך כדורים של תחמושת אקדח מערבית סטנדרטית של 9X19 אבל האקדח שהשגת כרגע הוא "מקארוב" רוסי שמשתמש בתחמושת בקליבר של 9X18, אז זה כאילו אין לך תחמושת בכלל.

אמינות: כאשר "דוחפים" (מגלגלים מחדש כשלונות) את הגלגולים בגלגולי פגיעה או בקוביות תחמושת, כל תוצאה של 1 פירושה שנגרם נזק כלשהו לנשק שלך ואם הוא ירד לאפס הוא יהרס. כמעט לכל כלי הנשק ופריטי הציוד במשחק T2K4e הערך הזה הוא 5, אף פעם לא יותר ולעיתים נדירות פחות. למשל, כלי נשק שידועים כבעיתיים כמו מקלע הM60 (לא היה מעולם בשימוש צה"ל, אבל בטח ראיתם אותו בסרטים של רמבו) הם עם ערך אמינות של 4.

קצב אש: מספר מ-1 עד 6 שאומר כמה קוביות תחמושת אתה יכול לגלגל בהנחה שיש לך יותר מכדור אחד בנשק (עד למקסימום התחמושת שיש לך עבור הנשק במחסנית, שרשיר וכוW). כל תוצאה של 6 בקוביית תחמושת היא פגיעה נוספת או נזק נוסף שעולה בנקודה, אבל כל תוצאה של 1 יכולה להיות נזק לנשק (או לגרום למעצור) אם דוחפים את הגלגול. כלל אצבע, קצב אש של 1 או 2 אומר פשוט ירי מהיר בבודדת, קצב אש של 3 הוא צרורות קצרים וקצב של 4 ומעלה הוא ירי אוטומטי מלא.

נזק: זהו מספר נקודות הפגיעה שמאבד מי שפגעת בו, ממנו מפחיתים את רמת השריון של המטרה בהנחה שיש לה קסדה, שכפ"ץ או שהיא מסתתרת מאחורי משהו. כל הצלחה נוספת בגלגול הפגיעה מלבד הראשונה, מוסיפה נקודת נזק נוספת למספר הזה.

קריטי: אם בניכוי השריון ובהוספת הצלחות או תוצאות של קוביות תחמושת קיבלת את המספר הזה בנזק שנגרם, לנפגע נגרמת פגיעה קריטית עם השפעות לא-נעימות מעבר לאובדן נק"פ, בהתאם לאזור בגוף שנפגע (ראש, גוף, ידיים או רגליים, נקבע בקוביית 6 מתאימה) עבור דב"שים, המנחה יכול להחליט שפגיעה קריטית כזו או אחרת (למשל בראש) פירושה מוות מיידי! שימו לב שבחלק מכלי הנשק הנזק הקריטי זהה לנזק הבסיסי של הנשק או אפילו נמוך ממנו. מה לעשות, פגיעה ישירה ממקלע 12.7 מ"מ היא משהו קטלני או גורם לנכות.

פיצוץ: לחלק מכלי הנשק יש תחמושת נפיצה. רימוני-מטול למשל. עוצמת הפיצוץ, כמו רמות מיומנות ותכונות, נקבעת ע"י אות מA (הכי גבוה) עד D (הכי נמוך) שאומרת כמה נזק זה גורם מעבר לפגיעה ישירה והרדיוס עליו זה משפיע.

טווח: הטווח הוא בהקסים של 10 מ' והטווח שמופיע בנתונים הוא טווח קצר. כפליים מזה זה טווח בינוני, פי ארבע זה טווח ארוך ופי שמונה זה טווח מרבי. ז"א שלרובה צלפים עם טווח של 10, יש טווח יעיל מירבי של 800 מטר, כמו במציאות.

מחסנית: כמה תחמושת זמינה יש לנשק. המונח "מחסנית" הוא גנרי ומתייחס גם לשרשיר טיפוסי של מקלע, למחסנית פנימית או ברובים ישנים יותר לשחלה (צינור מתחת לקנה שבתוכו נמצאת התחמושת ומועברת לקנה בכל דריכה). כשהתחמושת נגמרת, צריך לטעון את הנשק מחדש וזו יכולה להיות פעולה מהירה או איטית.

שריון: איך הנשק מתמודד עם מטרה ממוגנת. למשל למרבית האקדחים המספר הזה יהיה 1+ או 2+ שמעיד שהשריון חוסם יותר מהנזק שלהם כי יש להם כושר חדירה מופחת יחסית, בעוד שלמשגר רקטות נגד טנקים או טיל נ"ט המספר הזה יהיה 1- או אפילו 2-. לרוב המוחלט של כלי הנשק כמו מקלעים ורובים, המספר הזה הוא 0.

משקל: במשחק נעשה שימוש ביחידות משקל מופשטות. כל "1" במשקל משמעותו בערך (אבל רק בערך) 3 ק"ג והוא מייצג לא רק את המשקל הממשי של הנשק (או התחמושת/ציוד) אלא גם את הנוחות או הסירבול בנשיאתם. אקדחים למשל שוקלים 1/4 או 1/2, רובה סער טיפוסי שוקל 1 (כן אני יודע שבמציאות לקלשניקוב יש איזה קילו יותר מלאמ-16, זה מופשט), מא"ג שוקל 3 בעוד שמקלע כבד שוקל 7 וטיל טאו 15.

מחיר: המחיר הוא בקליעי תחמושת במשחק המקורי ומשקף את הנדירות של הנשק והביקוש לו. זה ערך מאוד כללי שניתן למיקוח ואני אמשיך להשתמש בו גם כאן לצורך התאימות, למרות שבמשחק היסטורי של מלחמות ישראל המחיר האמיתי כנראה יהיה בדולרים, לירות או שקלים והתשלום ירד מתקציב הביטחון ולא מתזרים המזומנים של הדמויות.

אז בתגובות בהמשך, אני הולך לכתוב את נתוני כלי הנשק עצמם. אנסה גם להוסיף קצת פירוט ורקע היסטורי וגם תמונות, כדי שזה יהיה יותר מסתם רשימת מספרים. מכיוון שזו בכל זאת שיטה די מופשטת, שימו לב שהרבה נתונים יהיו דומים. אשמח כמובן לשאלות, הערות ותיקונים.
כלי הנשק יתחלקו לפי מלחמות וצדדים - אני אציין אילו כלי נשק שכבר קיימים בספר הכללים יכולים להיות רלוונטיים. בתור התחלה אני אכתוב כלי נשק קלים ואולי נ"ט, אבל בהמשך אולי אוסיף גם רק"מ וכדומה. שימו לב שלמרות השאיפה להרחיב את היריעה מעבר למה שמופיע בספר הכללים הבסיסי, די בטוח שאני אשכח או אשמיט כמה כלי נשק. כמו כן הערה חשובה אחרונה - לא יופיעו כאן מערכות נשק שהן עדיין מסווגות או פרטים של יחידות מסווגות ובמידה ויועלו התייחסויות אליהן אבקש את עזרת המנהלים במחיקתן.

ומשהו די מחוייב מהמציאות שלנו - אם מי מהקוראים חש באי נוחות או מצוקה בגלל הנושאים הצבאיים שנדונים בשרשור, אל תרגישו לא בסדר עם זה - זה לגיטימי לגמרי ואפשר וגם מומלץ לפנות לגופים כמו עמותת נט"ל (טל' 1-800-363-363) ולא להתמודד עם זה לבד.
 
עריכה אחרונה:
שנות הארבעים ומלחמת העצמאות:

ישראל:

כלי הנשק של ישראל בתקופה הזו הגיעו ממספר מקורות - ייצור עצמי במחתרת, גניבה ממחסני הצבא הבריטי והברחות מחו"ל. במלחמת העצמאות עצמה נרכשו כלי נשק רבים בצ'כוסלובקיה - באירוניה היסטורית, הללו היו ברובם כלי נשק נאציים שיוצרו במפעלי "סקודה" במהלך מלחמת העולם השניה.

מספר הכללים עצמו, ניתן להשתמש בנתונים של אקדח שירות תופי כדי לייצג את אקדח הוובלי 4 שהיה נפוץ במשטרה הבריטית וכאקדח לקציני צה"ל בראשיתו ובנתונים של אקדח אזרחי ואקדח צבאי כדי לתאר אקדחי מחסנית כגון הלאגר-פראבלום וכו'. גם האקדח M1911 של קולט, שהשתמש בכדורי 0.45 אינץ' רבי עוצמה היה בשימוש מזדמן אצל מי שהשיג אותו, אבל התחמושת שלו הייתה נדירה יותר.

תת-מקלעים:

סטן:

תת מקלע בריטי ממלחמת העולם השנייה שהיה זול מאוד, קל לייצור בתנאי מחתרת ופשוט לשימוש. תת-מקלעי סטן יוצרו על ידי המחתרות עוד בזמן המנדט הבריטי ושימשו ביחידות רבות במלחמת העצמאות ואף אחריה. עם זאת, הוא היה ידוע לשמצה באמינותו הנמוכה והדיוק הבעייתי שלו. האמינות 4 המפיעה בנתונים להלן מתייחסת לסטן שיצא מסדנת נשק טובה. סטן שיוצר בתנאים מאולתרים יותר, יהיה עם אמינות 3 ואף פחות מכך.

sten smg 48.jpg

סוג: תת מקלע תחמושת: 9X19 אמינות: 4 קצב אש: 4 נזק: 1 קריטי: 2 פיצוץ: - טווח: 1 מחסנית: 32 שריון: 1+ משקל: 1 מחיר: 50


---

תומפסון M1 "טומיגאן":
תת מקלע מארצות-הברית, שהתפרסם יותר ולא ממש בצדק בתור נשק של מאפיונרים משנות העשרים. כבד וקצר טווח, אבל בעל כוח אש משמעותי בגלל השימוש בכדורי 0.45 אינץ' מאסיביים, כמו אלו ששימשו באקדח הM1911, רק עם קצב אש אוטומטי ומהיר כיאה לתת מקלע. היה בשימוש די מצומצם במחתרות, במשטרת ישראל החדשה ובצה"ל הצעיר (בעיקר ביחידות עילית) ואצל מאבטחיו של בן גוריון.

tommygun 48.jpg

סוג: תת מקלע תחמושת: 0.45 אמינות: 5 קצב אש: 5 נזק: 2 קריטי: 3 פיצוץ: - טווח: 2 מחסנית: 30 או 20 שריון: 1+ משקל: 2 מחיר: 400
 
עריכה אחרונה:
שנות הארבעים ומלחמת העצמאות - ישראל - רובים:

לי-אנפילד

רובה אנגלי נפוץ ששימש בכל ארצות המנדט הבריטי. בפלשתינה-א"י הוא שימש ככלי נשקם של הנוטרים העבריים עוד בתקופת המרד הערבי בשנות השלושים והגיע גם לידי המחתרות ובסופו של דבר צה"ל. הרובה הוא רובה בריחי, עם מחסנית פנימית של עשרה כדורים וצריך לדרוך אותו ידנית אחרי כל יריה. ניתן להרכיב עליו כוונת טלסקופית ולבצע ירי מדוייק אבל איטי יותר (1+ לגלגולי הפגיעה או 2+ אם הרובה נשען על משהו יציב, אבל דורש פעולה איטית כדי לכוון ולא מהירה).



lee enfi 48.webp

סוג: רובה שירות תחמושת: 0.303 בריטי (7.7X56) אמינות: 5 קצב אש: 1 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 6 מחסנית: 10 שריון: 0 משקל: 2 מחיר: 300

---

מאוזר K98
ידוע גם כ"רובה הצ'כי" למרות שמדובר ברובה גרמני. הגיע במסגרת עסקאות הנשק עם צ'כוסלובקיה מעודפי נשק שיוצר בשנות הארבעים לטובת צבא גרמניה הנאצית. שימש בצה"ל ממלחמת העצמאות וגם שנים רבות מאוחר יותר. בעל שחלה (צינור תחמושת פנימי) לחמישה כדורים ודריכת בריח ידנית. ניתן להרכיב עליו כוונת טלסקופית ולבצע ירי מדוייק אבל איטי יותר (1+ לגלגולי הפגיעה או 2+ אם הרובה נשען על משהו יציב, אבל דורש פעולה איטית כדי לכוון ולא מהירה). זמין לשימוש במשחק רק החל מפרוץ מלחמת העצמאות. החל מאמצע שנות החמישים הותאם לשימוש בתחמושת 7.62X51 סטנדרטית של נאט"ו, ללא שינוי אחר בנתוני המשחק.

K98 48.webp

סוג: רובה שירות תחמושת: 7.92X57 אמינות: 5 קצב אש: 1 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 5 מחסנית: 5 שריון: 0 משקל: 2 מחיר: 250

-----

קרבין M1
רובה שהגיע בהברחות ורכש לא חוקי מארצות הברית ונחשב לקל ונוח יותר בהשוואה לכלי הנשק האחרים שהיו בנמצא, בין היתר כי היתה לו מחסנית חיצונית והוא היה חצי אוטומטי. בגלל שהגיע בכמויות קטנות ודרש תחמושת אמריקאית יעודית, לא נכנס לשימוש נרחב מלבד אצל כוחות מיוחדים וכמה מפקדים. בשנים מאוחרות יותר שימש בעיקר במשטרה ובמשמר האזרחי ובטח חלקכם ראה אותו בטיולים שנתיים בתור הנשק שצוידו בו ההורים המלווים. בתמונה הקטנה ניתן לראות את נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב, מחזיק בקרבין בעת הנפת דגל הדיו באילת וזה כנראה התיעוד היחיד של הנשק הזה בשימוש צה"ל במלחמת העצמאות, לפחות זה שאני מצאתי.

M1 carabine 48.webp

סוג: רובה שירות תחמושת: 0.3 קרבין (7.62X33) אמינות: 5 קצב אש: 2 נזק: 2 קריטי: 3 פיצוץ: - טווח: 4 מחסנית: 15 שריון: 0 משקל: 1 מחיר: 450

למרות השם "קרבין" והיותו קצר יחסית לרובים אחרים מהתקופה, הוא לא מוגדר כמקוצר (קרבין) אלא כרובה שירות במונחי המשחק.
 
שנות הארבעים ומלחמת העצמאות - ישראל - מקלעים:

ברן
מקלע בריטי שנכנס לשימוש בשנות השלושים ושימש גם בהגנה ובאצ"ל ולאחר מכן בצה"ל בתפקיד מקלע כיתתי. קל לזיהוי בזכות המחסנית המעוקלת שהוזנה אליו מלמעלה והשתמש באותם כדורים של הלי-אנפילד הבריחי. קצב האש הגבוה והשימוש במחסניות ולא בשרשירים דרש לא רק מהמקלען לשאת איתו מחסניות נוספות, אלא להסתייע בעוזר שישא גם הוא מחסניות כדי לאפשר ירי רציף ולא להיתקע בלי תחמושת.

bren 48.jpg

סוג: מקלע קל תחמושת: 0.303 בריטי (7.7X56) אמינות: 5 קצב אש: 4 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 6 מחסנית: 30 שריון: 0 משקל: 2 מחיר: 700

--

מגל"ד (MG34)
עסקת הנשק עם צ'כוסלובקיה מכה שנית. גם זה מקלע גרמני שיוצר בכמויות גדולות במפעלי "סקודה" והגיע לידי צה"ל הצעיר במלחמת העצמאות. תפס במידה רבה את מקומו של הברן בתור נשק מסייע לחי"ר, כשיתרונו - הזנה בשרשיר תחמושת שאיפשר שמירה על קצב האש בהשוואה למחסניות. שימש בצה"ל גם לאחר המלחמה עד למחצית שנות החמישים והורכב גם על כלי רכב. במונחי משחק, ה"מחסנית" של הנשק היא שרשיר של 100 כדורים, כמו מקלעים בינוניים אחרים.


mg34 48.jpg

סוג: מקלע בינוני תחמושת: 7.92X57 אמינות: 5 קצב אש: 4 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 8 מחסנית: 100 שריון: 0 משקל: 4 מחיר: 1200

----

שוורצלוזה (מכונה גם "שחורקה" או "השחורה")
מקלע אוסטרי במקורו, שהיה מיושן כבר במלחמת העולם הראשונה. בניגוד למקלעים מקוררי אוויר, כאן הקנה היה מכוסה בגליל מלא מים לקירור, שרק תרם למשקלו - זה לא נשק שאפשר להשתמש בו ללחימה רגלית וחייבים לירות בו מחצובה (לפי הכללים הרגילים, בירי מחצובה משתמשים בתכונת הזריזות ולא בתכונת הכוח יחד עם הכישרון "נשק כבד") כאשר נדרש צוות של כ-3 אנשים כדי לשאת את המקלע, החצובה והתחמושת בנפרד. במקור, המקלע השתמש בתחמושת אוסטרית בקוטר 8 מ"מ ארוך, אבל מוכר שהייתה גרסה שהשתמשה בכדורי 0.303 בריטיים, ונראה לי סביר שהיא זו שהתגלגלה לארצות המנדט הבריטי ולידי הפלמ"ח, שבשנות הארבעים זה היה הנשק הכבד ביותר שהיה ברשות לוחמיו. בנתונים שכתובים כאן נעשה שימוש בכדור הבריטי ובמונחי משחק לתחמושת האוסטרית יש אותם נתונים של נזק, קריטי, טווח וכו'.


swartz 48.jpg

סוג: מקלע כבד (למרות שמבחינת תחמושת הוא מוגדר כמקלע בינוני) תחמושת: 0.303 בריטי (7.7X56) אמינות: 4 קצב אש: 4 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 8 מחסנית: 100 שריון: 0 משקל: 10 מחיר: 1400

---

בזה (או ZB-53)
מקלע צ'כי שיוצר ברשיון גם בבריטניה ולכן הגיע לפלמ"ח ולצה"ל משני מקורות שונים - כמקלע שהותקן על כלי רכב וטנקים בריטיים שנגנבו מהצבא האנגלי הנסוג, ובכמויות גדולות יותר בעסקה הצ'כית במלחמת העצמאות. לא ניתן לירות בו ללא חצובה ונדרש צוות של כ-3 אנשים כדי לשאת בנפרד את המקלע, החצובה והתחמושת אם משתמשים בו כנשק מסייע לחי"ר (תפקיד בו שימוש גם שנים רבות לאחר מלחמת העצמאות) או פשוט להרכיב אותו על רכב. הייתה למקלע הזה גם גרסה כבדה יותר, שירתה תחמושת 15 מ"מ, אבל עד כמה שקראתי על זה במסגרת ה"מחקר" שלי לפוסטים האלה, היא לא הייתה בשימוש צה"ל.

besa 48.jpg

סוג: מקלע בינוני תחמושת: 7.92X57 אמינות: 5 קצב אש: 4 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 8 מחסנית: 100 שריון: 0 משקל: 6 מחיר: 1200

----

לואיס
מקלע ממלחמת העולם הראשונה, עם מראה קצת מוזר - מחסנית עגולה מלמעלה ומקרן גדול לקירור-אוויר שעטף את הקנה. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה הוא יצא משימוש ביחידות קו-ראשון, אבל בשנות השלושים המנדט הבריטי ניפק אותו לכוחות הנוטרים העבריים והמשמר הנע ונעשה בו שימוש גם במלחמת העצמאות. עוד דוגמא לכך שבמשחק שמתרחש בתקופה הזו אתה משתמש בנשק שזמין לך ולא דווקא בנשק שהיית רוצה.


lewis 48.jpg

סוג: מקלע בינוני תחמושת: 0.303 בריטי (7.7X56) אמינות: 5 קצב אש: 3 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 5 מחסנית: 47 שריון: 0 משקל: 2 מחיר: 600

---

בראונינג "0.3" (M1919)
מקלע אמריקאי שפותח זמן קצר לאחר מלחמת העולם הראשונה והמשיך בשימוש שנים רבות אחריה. במלחמת העצמאות היו מקלעים בודדים מסוגו בצה"ל ובפלמ"ח, בין היתר על גבי כלי רכב ופחות כנשק מסייע לחי"ר וכמה מהם היו בכלל שלל מהצבא המצרי, אבל בשנים שלאחר מכן הוא הפך למקלע העיקרי לכלי הרק"ם של צה"ל והשתמשו בו עוד בשנות התשעים בכמה מקומות (למשל, כמקלע מפקד בתותחים מתנייעים). המחיר המופשט המופיע כאן מתייחס לנדירותו הרבה במלחמת העצמאות, אבל בכל השנים לאחר מכן יש לקצץ אותו בחצי. למרות שהייתה למקלע גרסא עם דורגלים שהוברגו לקנה וקת שהתחברה לעורפן, נעשה בו שימוש רק מכלי רכב ולעיתים מחצובה קלה מספיק כדי שניתן יהיה לשאת אותו ואת החצובה מפורקים על ידי לוחם או שניים.


M1919 48.jpg

סוג: מקלע בינוני תחמושת: 0.303 בריטי (7.7X56) בדגמים שהיו בסביבה בתקופת מלחמת העצמאות, 0.3 (7.62X51) בשנות החמישים ואילך אמינות: 5 קצב אש: 4 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 8 מחסנית: 100 שריון: 0 משקל: 5 מחיר: 2500 (או 1250 אחרי מלחמת העצמאות)
 
עריכה אחרונה:
טוב, סיימתי עם הנשק הקל של צה"ל במלחמת העצמאות. חשבתי שזה יהיה הרבה יותר קל - פשוט לפתוח ויקיפדיה ולהתאים נתונים. אבל האתגר התגלה כהרבה יותר מורכב - למשל, באיזה תחמושת בדיוק השתמשו? (למשל במקרה של הבזה) האם הנשק היה בשימוש נרחב מספיק בצה"ל/פלמ"ח/מחתרות או שהיה מספיק איקוני כדי לטרוח ולכתוב לו נתונים? איך לשקלל את הנתונים של כלי נשק ישנים כאלה מול כלי הנשק המודרניים שיש בספר הכללים? וכמובן - למצוא תמונות רלוונטיות לתקופה לאילוסטרציות.

עכשיו או שאני אכתוב נתונים למשגר הפיא"ט, או שאני אחכה עם נשק כבד כמו נ"ט וכו' אחרי שאסיים לכתוב את כלי הנשק של המצרים, הסורים, הירדנים, הלבנונים והפלסטינים. לפחות זה הולך להיות קצת יותר קל, כי את הרוב בעצם כבר כתבתי - אחת ההפתעות המעניינות במסגרת הקריאה לטובת הפוסטים האלה הייתה לגלות כמה כמעט כל הצדדים במלחמת העצמאות השתמשו בכלי נשק דומים מעודפי הבריטים - רובי לי-אנפילד וברנים למשל, מה שבעצם משאיר אותי עם לכתוב נתונים לנשק צרפתי שהיה בידי הסורים והלבנונים (ללבנונים היה בערך קרב אחד נגד ישראל במלחמת העצמאות, במלכיה - הם הוציאו סוג של תיקו וחוגגים את זה עד היום) ולחמש את הפלסטינים גם ברובים ישנים יותר מהתקופה העות'מאנית (היה להם גם נשק בריטי כמובן).
 
שנות הארבעים ומלחמת העצמאות - ישראל - מקלעים:

ברן
מקלע בריטי שנכנס לשימוש בשנות השלושים ושימש גם בהגנה ובאצ"ל ולאחר מכן בצה"ל בתפקיד מקלע כיתתי. קל לזיהוי בזכות המחסנית המעוקלת שהוזנה אליו מלמעלה והשתמש באותם כדורים של הלי-אנפילד הבריחי. קצב האש הגבוה והשימוש במחסניות ולא בשרשירים דרש לא רק מהמקלען לשאת איתו מחסניות נוספות, אלא להסתייע בעוזר שישא גם הוא מחסניות כדי לאפשר ירי רציף ולא להיתקע בלי תחמושת.

צפייה בקובץ מצורף 4931

סוג: מקלע קל תחמושת: 0.303 בריטי (7.7X56) אמינות: 5 קצב אש: 4 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 6 מחסנית: 30 שריון: 0 משקל: 2 מחיר: 700

--

מגל"ד (MG34)
עסקת הנשק עם צ'כוסלובקיה מכה שנית. גם זה מקלע גרמני שיוצר בכמויות גדולות במפעלי "סקודה" והגיע לידי צה"ל הצעיר במלחמת העצמאות. תפס במידה רבה את מקומו של הברן בתור נשק מסייע לחי"ר, כשיתרונו - הזנה בשרשיר תחמושת שאיפשר שמירה על קצב האש בהשוואה למחסניות. שימש בצה"ל גם לאחר המלחמה עד למחצית שנות החמישים והורכב גם על כלי רכב. במונחי משחק, ה"מחסנית" של הנשק היא שרשיר של 100 כדורים, כמו מקלעים בינוניים אחרים.


צפייה בקובץ מצורף 4932

סוג: מקלע בינוני תחמושת: 7.92X57 אמינות: 5 קצב אש: 4 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 8 מחסנית: 100 שריון: 0 משקל: 4 מחיר: 1200

----

שוורצלוזה (מכונה גם "שחורקה" או "השחורה")
מקלע אוסטרי במקורו, שהיה מיושן כבר במלחמת העולם הראשונה. בניגוד למקלעים מקוררי אוויר, כאן הקנה היה מכוסה בגליל מלא מים לקירור, שרק תרם למשקלו - זה לא נשק שאפשר להשתמש בו ללחימה רגלית וחייבים לירות בו מחצובה (לפי הכללים הרגילים, בירי מחצובה משתמשים בתכונת הזריזות ולא בתכונת הכוח יחד עם הכישרון "נשק כבד") כאשר נדרש צוות של כ-3 אנשים כדי לשאת את המקלע, החצובה והתחמושת בנפרד. במקור, המקלע השתמש בתחמושת אוסטרית בקוטר 8 מ"מ ארוך, אבל מוכר שהייתה גרסה שהשתמשה בכדורי 0.303 בריטיים, ונראה לי סביר שהיא זו שהתגלגלה לארצות המנדט הבריטי ולידי הפלמ"ח, שבשנות הארבעים זה היה הנשק הכבד ביותר שהיה ברשות לוחמיו. בנתונים שכתובים כאן נעשה שימוש בכדור הבריטי ובמונחי משחק לתחמושת האוסטרית יש אותם נתונים של נזק, קריטי, טווח וכו'.


צפייה בקובץ מצורף 4933

סוג: מקלע כבד (למרות שמבחינת תחמושת הוא מוגדר כמקלע בינוני) תחמושת: 0.303 בריטי (7.7X56) אמינות: 4 קצב אש: 4 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 8 מחסנית: 100 שריון: 0 משקל: 10 מחיר: 1400

---

בזה (או ZB-53)
מקלע צ'כי שיוצר ברשיון גם בבריטניה ולכן הגיע לפלמ"ח ולצה"ל משני מקורות שונים - כמקלע שהותקן על כלי רכב וטנקים בריטיים שנגנבו מהצבא האנגלי הנסוג, ובכמויות גדולות יותר בעסקה הצ'כית במלחמת העצמאות. לא ניתן לירות בו ללא חצובה ונדרש צוות של כ-3 אנשים כדי לשאת בנפרד את המקלע, החצובה והתחמושת אם משתמשים בו כנשק מסייע לחי"ר (תפקיד בו שימוש גם שנים רבות לאחר מלחמת העצמאות) או פשוט להרכיב אותו על רכב. הייתה למקלע הזה גם גרסה כבדה יותר, שירתה תחמושת 15 מ"מ, אבל עד כמה שקראתי על זה במסגרת ה"מחקר" שלי לפוסטים האלה, היא לא הייתה בשימוש צה"ל.

צפייה בקובץ מצורף 4934

סוג: מקלע בינוני תחמושת: 7.92X57 אמינות: 5 קצב אש: 4 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 8 מחסנית: 100 שריון: 0 משקל: 6 מחיר: 1200

----

לואיס
מקלע ממלחמת העולם הראשונה, עם מראה קצת מוזר - מחסנית עגולה מלמעלה ומקרן גדול לקירור-אוויר שעטף את הקנה. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה הוא יצא משימוש ביחידות קו-ראשון, אבל בשנות השלושים המנדט הבריטי ניפק אותו לכוחות הנוטרים העבריים והמשמר הנע ונעשה בו שימוש גם במלחמת העצמאות. עוד דוגמא לכך שבמשחק שמתרחש בתקופה הזו אתה משתמש בנשק שזמין לך ולא דווקא בנשק שהיית רוצה.


צפייה בקובץ מצורף 4935

סוג: מקלע בינוני תחמושת: 0.303 בריטי (7.7X56) אמינות: 5 קצב אש: 3 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 5 מחסנית: 47 שריון: 0 משקל: 2 מחיר: 600

---

בראונינג "0.3" (M1919)
מקלע אמריקאי שפותח זמן קצר לאחר מלחמת העולם הראשונה והמשיך בשימוש שנים רבות אחריה. במלחמת העצמאות היו מקלעים בודדים מסוגו בצה"ל ובפלמ"ח, בין היתר על גבי כלי רכב ופחות כנשק מסייע לחי"ר וכמה מהם היו בכלל שלל מהצבא המצרי, אבל בשנים שלאחר מכן הוא הפך למקלע העיקרי לכלי הרק"ם של צה"ל והשתמשו בו עוד בשנות התשעים בכמה מקומות (למשל, כמקלע מפקד בתותחים מתנייעים). המחיר המופשט המופיע כאן מתייחס לנדירותו הרבה במלחמת העצמאות, אבל בכל השנים לאחר מכן יש לקצץ אותו בחצי. למרות שהייתה למקלע גרסא עם דורגלים שהוברגו לקנה וקת שהתחברה לעורפן, נעשה בו שימוש רק מכלי רכב ולעיתים מחצובה קלה מספיק כדי שניתן יהיה לשאת אותו ואת החצובה מפורקים על ידי לוחם או שניים.


צפייה בקובץ מצורף 4936

סוג: מקלע בינוני תחמושת: 0.3 (7.62X51) אמינות: 5 קצב אש: 4 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 8 מחסנית: 100 שריון: 0 משקל: 5 מחיר: 2500 (או 1250 אחרי מלחמת העצמאות)
הרגע רק שמתי לב שמגל"ד זה תרגום מאוד מילולי לעברית של machine gun 34. תודה על שיעור ההיסטוריה!

ד.א. מה עם אקדחים? שמעתי שפעם השתמשו פה בלוגר פאראבלום, זה נכון?
 
אותי דווקא מעניין איזה סוג של תרחישים היית רוצה לשחק איתה שם.
זה התחיל ממחשבה שלי על כך שאפשר לשחק עם זה את "שעת נעילה" אבל חסרים כמה דברים ברשימת הציוד ואז התחלתי לחשוב שאולי אפשר גם לעשות עם זה דברים מוקדם יותר. בגדול, אין לי עלילה כרגע בראש אבל זה משהו בין שחזור היסטורי להיסטוריה אלטרנטיבית.

מגל"ד זה תרגום מאוד מילולי לעברית של machine gun 34.
אכן כך.

עם אקדחים? שמעתי שפעם השתמשו פה בלוגר פאראבלום, זה נכון?
הלוגר-פראבלום היה בשימוש עוד במלחמת העולם הראשונה ובהחלט היה קיים בארץ במלחמת העצמאות. לא כתבתי פסקאות נתונים לכל סוגי האקדחים, כי יש בספר הכללים הבסיסי נתונים לאקדחים אזרחיים וצבאיים גנריים (וגם כמה ספציפיים) שאפשר להשתמש בהם.

אני די מנסה להיצמד לכלי נשק שהיו נפוצים או איקוניים. למשל, התלבטתי אם לכתוב נתונים לתת המקלע MP40 או לשמור אותו לפרק הבא של שנות החמישים. מצד אחד, בתת המקלע הזה נעשה שימוש מזדמן במלחמת העצמאות (הוא שימש את הלח"י לרצוח את הרוזן ברנדוט, למשל) אבל עיקר השימוש בו נעשה בתור הנשק האיקוני של יחידה 101 בשנות החמישים, עד המצאת העוזי. בסוף החלטתי להשמיט אותו מהחלק שעוסק בנשק בשימושה של ישראל במלחמת העצמאות, אבל אני כנראה אוסיף אותו בתור נשק של לוחמים סורים ואציין שהיה בשימוש פה ושם גם של כוחות ישראלים כבר בתקופה הזו.
 
שנות הארבעים ומלחמת העצמאות - נשק קל בשימוש הפלסטינים

במהלך תקופת המנדט הבריטי הפלסטינים התקוממו באלימות כמה פעמים - ההתקוממות הנרחבת ביותר לפני מלחמת העצמאות הייתה "מרד פלסטין הגדול" בין 1936-1939. כמו כן היו פלסטינים ששירתו במשטרת המנדט וכן מסורת של החזקת נשק בכפרים להגנה עצמית וסכסוכי שכנים.
במלחמת העצמאות, הפלסטינים השתמשו במגוון כלי נשק - חלקם כלי נשק בריטים במקור, אבל גם כלי נשק צרפתים שהוברחו מסוריה ולבנון. כמו כן, בכפרים היו גם רובים ישנים מתקופת התורכים ומלחמת העולם הראשונה, שחלקם נטענו בכדור אחד כל פעם. מלבד זאת, הפלסטינים השתמשו באקדחים אזרחיים וצבאיים מסוגים שונים וכן ברובי ציד. כדי לייצג את אלו, השתמשו בנתוני האקדחים הגנריים מהחוברת לשחקן ובנתונים של רובה ציד דו-קני. אם ברצונכם לייצג רובה ציד חד-קני שיורה כדורים בבודדת, תשתמשו בנתונים של הרובה הדו-קני אבל תורידו את קצב האש מ-2 ל-1 ואת המחסנית מ-2 ל-1.


abdlqdr 48.webp

בתמונה המצורפת, ניתן לראות את לוחמי "צבא הג'האד הקדוש" חמושים במקלעי ברן עם המחסנית האופיינית ומה שנראה כמו רובי לי-אנפילד, שאת הנתונים שלהם כבר הבאתי קודם לכן. אבל מלבד זאת, היו גם כלי נשק אחרים, להלן.


רובה צרפתי לבל 1886
המספר שמופיע ליד שמו של הרובה הוא שנת היצור שלו - רובה ישן שהספיק להשתתף במלחמת העולם הראשונה והיה בשימוש בלבנון, ממנה ככל הנראה הועבר גם לידי הפלסטינים. התחמושת שלו בקוטר 8 מ"מ צרפתי המאחוסן בשחלה, אמורה להיות יותר קשה להשגה מתחמושת בריטית.



lebel1886 48.webp

סוג: רובה שירות תחמושת: 8X50 אמינות: 5 קצב אש: 1 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 5 מחסנית: 8 שריון: 0 משקל: 2 מחיר: 200

---

מרטיני-אנפילד
רובה בריטי מימי מלחמת הבורים, ששימש גם את לוחמיו של לורנס איש ערב במרד במדבר וככל הנראה נותר בשימוש מקומי בכפרים שונים בעבר הירדן, פלשתינה-א"י ושאר ארצות המנדט הבריטי. אפשר לומר שזה ה"אבא" של הלי-אנפילד, שבניגוד אליו דרש כל פעם טעינה של כדור בודד ולא היתה לו מחסנית או שחלה. רובה שמור ומתוחזק היטב יכל להיות עם רמת אמינות 5 כמופיע בנתונים, אבל נשק שעבר את הלחימה במדבריות ערב שלושים שנה קודם לכן ולא תוחזק היטב מאז יהיה עם אמינות של 4 או 3.


martini-enfield.webp

סוג: רובה שירות תחמושת: 0.303 בריטי (7.7X56) אמינות: 5 קצב אש: 1 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 6 מחסנית: 1 שריון: 0 משקל: 2 מחיר: 150

---

קרקנו
רובה איטלקי משנות התשעים של המאה ה-19, שבנסיבות שלא הצלחתי להבין עד הסוף הגיע לסוריה אבל גם לארצות המנדט הבריטי ושימש בין היתר כנשק לשוטרים, ביניהם גם נוטרים עבריים (בצד הלי-אנפילד החדש יותר). מופיע כאן בתור אפשרות נוספת לחימושם של בלתי-סדירים פלסטינים. התחמושת שלו הייתה בקליבר בלתי-נפוץ של 6.5 מ"מ במחסנית פנימית. פרט מעניין הוא שרובה המבוסס על הדגם הזה, שנמכר באופן אזרחי בארה"ב, שימש ב-1963 לרציחתו של הנשיא קנדי.

carcano.webp


סוג: רובה שירות תחמושת: 6.5X52 אמינות: 5 קצב אש: 1 נזק: 2 קריטי: 3 פיצוץ: - טווח: 6 מחסנית: 6 שריון: 0 משקל: 2 מחיר: 200
 
גם פרק "יבש" כמו פרק ציוד בספר יכול להיות מעורר עניין
ב T2K4E (חייבים למצוא לזה קיצור נורמלי בעברית) העיסוק בציוד ואחזקתו מהווים חלק מאוד מרכזי מהאופי הגריטי של המשחק.
בינתיים הכתיבה הזו הפכה לאתגר מעניין. מסתבר שאין איזה מקום מסודר עם כל המידע ואני צריך לעשות כל מיני ניתוחים והשוואות של תצלומים ישנים..

בעיקר המידע על הציוד של צבאות ערב מאוד חסר בהשוואה לצה"ל. אבל די מעניין לגלות שהרבה לפני שהקלשניקוב נהיה מזוהה באופן אייקוני עם הצבאות הערביים והארגונים החמושים הלא מדינתיים, היה שם הרבה מאוד נשק מערבי וגם האפיזודה ההיא בשנות החמישים שעוד נגיע אליהן מתישהו, בה מצרים ייצרה כלי נשק על בסיס ידע שבדי. אבל היי, זה פחות מוזר מזה שבאיראן מייצרים העתקים של עוזי.
 
שנות הארבעים ומלחמת העצמאות - נשק קל בשימוש הצבא המצרי

מצרים במלחמת העצמאות הייתה מדינה עצמאית מזה יותר מעשרים שנה ולא הייתה באמת חלק מהמנדט הבריטי, אבל הבריטים שכבשו אותה בשנות השמונים עדיין היו מבוססים בה היטב והשתמשו בה כבסיס במלחמת העולם השנייה, כך שהיה בה ציוד צבאי בריטי בשפע והצבא המצרי היה חמוש ברובי לי-אנפילד, תת-מקלעי סטן, מקלעי ברן, לואיס ובראונינג 03 וגם אקדחי וובלי בריטיים שעבורם יש להשתמש כרגיל בנתונים של אקדח תופי גנרי.

את הנתונים של כלי הנשק הנ"ל כבר כתבתי, אבל חוץ מהם היה גם מקלע נוסף בשימוש הכוחות המצריים, שהצליחו להגיע במלחמה עד אזור אשדוד - מכירים את הגשר, המחלף ואזור התעשיה "עד הלום"? אז זה בגלל שעד לשם (עד הלום) הגיע חיל המשלוח המצרי - יש שם אפילו אנדרטה לזכר החללים המצריים שהוקמה על ידי ממשלת ישראל כחלק מהסכמי השלום עם מצרים.

מקלע ויקרס
מקלע בריטי מימי מלחמת העולם הראשונה, כבד ומקורר-מים ומיושן בהשוואה למקלעים מקוררים אוויר. עם זאת, היו מספיק מקלעים מסוגו במצרים כדי שיהפוך לנשק מסייע לחי"ר ויופעל במגוון זירות לחימה בחזית הדרום. בתמונה המצורפת למשל ניתן לראות את לוחמי חטיבת הנגב של הפלמ"ח כשהם בודקים מקלע ויקרס בעמדה חפורה שנתפס בקרבות מבצע חורב, כשברקע משאית חצי-הפוכה עם סמל הצבא המצרי. כמו כלי נשק בריטיים רבים, המקלע הזה השתמש גם הוא בתחמושת בקליבר 0.303

vickers 48.webp

סוג: מקלע בינוני תחמושת: 0.303 בריטי (7.7X56) אמינות: 4 קצב אש: 4 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 8 מחסנית: 100 שריון: 0 משקל: 6 מחיר: 1200
 
שנות הארבעים ומלחמת העצמאות - נשק קל בשימוש הצבא המצרי

מצרים במלחמת העצמאות הייתה מדינה עצמאית מזה יותר מעשרים שנה ולא הייתה באמת חלק מהמנדט הבריטי, אבל הבריטים שכבשו אותה בשנות השמונים עדיין היו מבוססים בה היטב והשתמשו בה כבסיס במלחמת העולם השנייה, כך שהיה בה ציוד צבאי בריטי בשפע והצבא המצרי היה חמוש ברובי לי-אנפילד, תת-מקלעי סטן, מקלעי ברן, לואיס ובראונינג 03 וגם אקדחי וובלי בריטיים שעבורם יש להשתמש כרגיל בנתונים של אקדח תופי גנרי.

את הנתונים של כלי הנשק הנ"ל כבר כתבתי, אבל חוץ מהם היה גם מקלע נוסף בשימוש הכוחות המצריים, שהצליחו להגיע במלחמה עד אזור אשדוד - מכירים את הגשר, המחלף ואזור התעשיה "עד הלום"? אז זה בגלל שעד לשם (עד הלום) הגיע חיל המשלוח המצרי - יש שם אפילו אנדרטה לזכר החללים המצריים שהוקמה על ידי ממשלת ישראל כחלק מהסכמי השלום עם מצרים.

מקלע ויקרס
מקלע בריטי מימי מלחמת העולם הראשונה, כבד ומקורר-מים ומיושן בהשוואה למקלעים מקוררים אוויר. עם זאת, היו מספיק מקלעים מסוגו במצרים כדי שיהפוך לנשק מסייע לחי"ר ויופעל במגוון זירות לחימה בחזית הדרום. בתמונה המצורפת למשל ניתן לראות את לוחמי חטיבת הנגב של הפלמ"ח כשהם בודקים מקלע ויקרס בעמדה חפורה שנתפס בקרבות מבצע חורב, כשברקע משאית חצי-הפוכה עם סמל הצבא המצרי. כמו כלי נשק בריטיים רבים, המקלע הזה השתמש גם הוא בתחמושת בקליבר 0.303

צפייה בקובץ מצורף 4947

סוג: מקלע בינוני תחמושת: 0.303 בריטי (7.7X56) אמינות: 4 קצב אש: 4 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 8 מחסנית: 100 שריון: 0 משקל: 6 מחיר: 1200
אהבתי את שיעור ההיסטוריה בנוגע לעד הלום!
 
הצבא הירדני (הלגיון הערבי) במלחמת העצמאות

מבחינת ציוד, אין בכלל מה להוסיף כאן - הלגיון הערבי הוקם על ידי הבריטים בשנות העשרים כדי לספק תעסוקה חלופית לבדואים שבעבר היו מלווים שיירות במדבר וגובים דמי חסות מתושבי ארצות המזרע. הציוד שלו היה בריטי וגם הפיקוד הבכיר שלו היה בריטי. כל כלי הנשק הרלוונטיים כבר הוזכרו לעיל - תת מקלעי תומפסון, מקלעי ברן, לואיס ובראונינג ורובי לי-אנפילד.
מלבד הציוד הדי זהה לזה שבשימוש כמה מהצבאות האחרים, הצבא הירדני היה הכוח הערבי המיומן והיעיל ביותר וסיים את המלחמה עם הישגים משמעותיים מאוד במרחב ירושלים. בתמונה המצורפת ניתן לראות את לוחמי הלגיון עם רובי לי-אנפילד, מקלעי ברן ותת מקלע תומפסון - את הנתונים של כל אלה, תוכלו לראות בחלקים הראשונים של הפוסט הזה.

arab legion 1948.webp
 
סוריה ולבנון במלחמת העצמאות

סוריה ולבנון היו שטח השפעה צרפתי מאז מלחמת העולם הראשונה ואף עוד קודם, כך שבניגוד לנשק הבריטי שהשתמשו בו בירדן, מצרים ופלשתינה-א"י, צבאותיהן של מדינות אלו התחמשו ברובים ומקלעים שנשארו מכוחות צבא צרפת החופשית ומשטר וישי שפעלו שם ומהחימוש של "צבא הלבאנט" שהוקם על ידי המנדט הצרפתי בשנות העשרים והיווה בסיס לצבאות של סוריה ולבנון כשאלו קיבלו עצמאות. במלחמת העצמאות, הצבא הסורי והלבנוני היו חלשים למדי וסבלו מארגון ואספקה לקויים.

כמו בכלי הנשק האחרים שנסקרו כאן, גם את הכלים האלה אפשר למצוא במקומות אחרים. למשל רובי הלבל המיושנים היו גם בשימוש פלסטיני (שם הצגתי את הנתונים שלהם) ובישוב העברי, מספר מצומצם של מקלעי FM 24/29 היה בשימוש הפלמ"ח תחת הכינוי "מקלע צרפתי שטו" ותת המקלע MP40 היה בשימוש מזדמן של המחתרות העבריות וככל הנראה גם הגיע בעסקה הצ'כית. מתנדבים סורים ולבנונים עם כלי נשקם גם לקחו חלק ב"צבא ההצלה" של הליגה הערבית שהיה רשמית כוח פלסטיני ואילו במקרה מפתיע ומוזר אחד, כוח דרוזי של הצבא הסורי שפעל במסגרת צבא ההצלה החליף צד והצטרף לצה"ל הצעיר לאחר שנלחם נגדו!
עם זאת, כלי הנשק שמופיעים כאן הם אלו שלהערכתי והבנתי היו כלי הנשק האיקוניים של הצבאות הערביים בחזית הצפונית והנתונים שלהם להלן.

תת מקלע MP40
תת מקלע גרמני ששימש בוורמאכט והגיע לסוריה ויתכן שגם ללבנון כשלל צרפתי לאחר המלחמה. היה גם בכמות מצומצמת בשימוש הכוחות הישראלים ובין היתר שימש את מתנקשי הלח"י כדי לרצוח את הרוזן ברנדוט, בעוד שבשנות החמישים הפך לנשק האייקוני של יחידה 101 והצנחנים. במשחק המתרחש ב-1948 לפני הגעת הנשק מצ'כוסלובקיה לישראל, בכל מקרה, הוא יהיה יותר אופייני לכוחות סוריים. מסיבה לא ברורה, הוא כונה בישראל בשם "שמייסר" למרות שלאדון הוגו שמייסר לא היה אליו שום קשר.


mp40 1948.jpg


סוג: תת מקלע תחמושת: 9X19 אמינות: 5 קצב אש: 4 נזק: 1 קריטי: 2 פיצוץ: - טווח: 3 מחסנית: 32 שריון: 1+ משקל: 1 מחיר: 300

---

רובה MAS-36
רובה בריחי צרפתי משנות השלושים עם מחסנית פנימית לחמישה כדורי 7.5 מ"מ (קליבר צרפתי), שהחליף את רובה הלבל 1886. אלפי רובים כאלו נמסרו לידי הכוחות הסורים והלבנונים ושימשו כרובה השירות התקני בצבאות אלו, לפחות עד רכישת נשק חדש יותר במערב (לבנון) ובגוש המזרחי (סוריה) בשנות החמישים. רובים מהדגם הזה נצפו בשימוש גם במאה ה-21 בזמן מלחמת האזרחים הסורית, כאשר נבזזו על ידי המורדים ממחסני נשק של הצבא.


mas 36.jpg

סוג: רובה שירות תחמושת: 7.5X54 אמינות: 5 קצב אש: 1 נזק: 2 קריטי: 3 פיצוץ: - טווח: 6 מחסנית: 5 שריון: 0 משקל: 2 מחיר: 300
 
עריכה אחרונה:
סוריה ולבנון - מלחמת העצמאות - מקלעים

שושא

השושא (Chauchat) הצרפתי היה ממקלעי החי"ר הניידים הראשונים, שנוצר בתחילת המאה ה-20 ושימש עוד במלחמת העולם הראשונה. הוא גם מוכר לשמצה בתור המקלע הכי גרוע במלחמת העולם הראשונה ואולי בהיסטוריה - לא בטוח אם בצדק, אבל העיצוב שלו שכלל מחסנית בצורת בננה עם פתחים בצדדים כדי לחסוך במשקל, נחשב לבעייתי ונוטה למעצורים רבים.
למרות האמינות המפוקפקת, כמו שכבר למדנו בסדרת הפוסטים הזו - אתה משתמש בנשק שיש לך, לא בנשק שהיית רוצה שיהיה לך. כך, השושא הגיע לסוריה ולבנון עם כוחות המנדט הצרפתי בסוף מלחמת העולם הראשונה ונשאר שם, כך שהצבאות המקומיים והמתנדבים לצבא ההצלה עשו בו שימוש. בין היתר הייתה לו גם תחמושת צרפתית זמינה בארצות אלו - אותם כדורי 8 מ"מ של רובה הלבל, שניתן היה לטעון 20 מתוכם במחסנית - אם כי בפועל נטענו בה 16-19 כדורים בלבד.

chauchat 1948.webp

סוג: מקלע בינוני תחמושת: 8X50 אמינות: 3 קצב אש: 3 נזק: 3 קריטי: 4 פיצוץ: - טווח: 4 מחסנית: 16 עד 19 כדורים שריון: 0 משקל: 3 מחיר: 500

----

FM 24/29
המקלע שהחליף את השושא בצבא הצרפתי בשנות העשרים והמשיך לשמש את צבא צרפת, לגיון הזרים וצבא צרפת החופשית במלחמת העולם השניה. בדומה לברן, גם המקלע הזה הוזן ממחסנית שנטענה בו מלמעלה (עם 25 כדורים באותו קליבר של רובה הMAS-36) ודרש נשיאת מחסניות נוספות על ידי המקלען ועוזרו כדי לשמור על ירי רציף. במלחמת העצמאות הוא היה בשימוש לבנוני וכנראה גם סורי ומספר קטן מאוד של מקלעים כאלה (בסביבות 200) גם הגיע עוד בשנות הארבעים לידי הפלמ"ח ושימש במלחמת העצמאות את חטיבותיו. בתמונה המצורפת למשל, ניתן לראות את אחד מלוחמי חטיבת יפתח באזור הגבול עם לבנון מחזיק במקלע.

m2429 1948.webp

סוג: מקלע קל תחמושת: 7.5X54 אמינות: 5 קצב אש: 4 נזק: 2 קריטי: 3 פיצוץ: - טווח: 6 מחסנית: 25 שריון: 0 משקל: 2 מחיר: 700
 
מלחמת העצמאות - נשק נ"ט

בפרק הזה אני לא מחלק לפי צבאות כי הוא די קצר וכולל רק שני אמצעים שאחד מהם גם שימש בצה"ל כנשק שלל.

פיא"ט (PIAT)
מטול פצצות נגד-טנקים בריטי, שהיה מסורבל ומגושם ולא עבד על עיקרון רקטי כמו המשגרים הקיימים היום אלא דמה יותר באופן הפעולה שלו למרגמה - רק לירי שטוח מסלול ולא בליסטי. כמו הרבה אמצעי נ"ט גם בימינו, הפצצות של הפיאט עשו שימוש בעקרון המטען החלול - חומר נפץ הבנוי מסביב לקונוס נחושת הפוך. פיצוץ חומר הנפץ ממקד את עוצמת הפיצוץ בנקודה אחת, הופך את קונוס הנחושת לסילון מתכת רותח ויחד עם עוצמת הפיצוץ מתיך חור במתכת של השריון ומשפריץ מתכת לוהטת ורסיסים פנימה לתוך הכלי המשוריין עצמו, מצית תחמושת ודלק ופוגע בכל מי שנמצא בדרכו. המדענים של ההגנה הצליחו להנדס-לאחור את הנשק עוד לפני מלחמת העצמאות על בסיס כלי בריטי שנגנב ופורק ויצרו כמה מאות משגרים שבהם נעשה שימוש במלחמת העצמאות.
הטנק הסורי המפורסם בדגניה, שיש הרבה סיפורים סותרים על השמדתו, נושא חור חדירה אופייני למטען החלול של הפיא"ט. וכמו שאמרתי לכם בהתחלה - אנשים יכולים לטעות ולשקר, אבל כלי נשק לא.

piat 1948.webp

סוג: מטול נגד טנקים תחמושת: 83 מ"מ אמינות: 5 קצב אש: 1 נזק: 7 קריטי: 2 פיצוץ: C טווח: 4 מחסנית: 1 שריון: 1- משקל: 5 מחיר: 750

---

רובה נ"ט בויס
בשנות השלושים, שריונם של טנקים וכלי רכב משוריינים לא היה עבה מאוד וסיפק בעיקר הגנה נגד נשק קל ורסיסי פיצוצים. לפיכך, הרעיון של רובה שיורה כדורים בקליבר מפלצתי של 14 מ"מ ומסוגלים לחדור את השריון באנרגיה קינטית בלבד, נשמע הגיוני מאוד. כך הבריטים פיתחו את הרובה הזה, שהיה מאוד יעיל בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה אבל התיישן במהירות והוחלף על ידי הפיא"ט. עם זאת, הוא עדיין שימושי מאוד נגד כלי רכב וביצורים קלים. במלחמת העצמאות, רובה הבויס נמצא בשימוש נרחב של הצבא המצרי ורובים בודדים נפלו שלל לידי צה"ל - שם השימוש בהם היה מועט בגלל מחסור בתחמושת מתאימה.

at rifle boys 1948.webp

סוג: רובה נ"ט תחמושת: 14 מ"מ (13.99X99) אמינות: 4 קצב אש: 1 נזק: 4 קריטי: 3 פיצוץ: - טווח: 6 מחסנית: 5 שריון: 0 משקל: 5 מחיר: 600
 
שנות הארבעים ומלחמת העצמאות - נשק כבד

בכל מה שקשור לנשק כבד - תותחים, מרגמות וכיו"ב, T2K4E הרבה יותר מופשטים מבקשר לנשק קל. הנזק למשל מוגדר בקטגוריות די רחבות של קליבר בעוד שבמציאות היו הרבה יותר דקויות. אני לא הולך לשנות את החוקים, אבל לבדוק איפה אפשר לייצג הבדלים כשיש צורך בכך - למשל שינויים בטווח יכולים להיות שימושיים בהקשר הזה.

בתת-הפרק הזה, תהיה רשימה אחודה של כלי נשק כבדים, עם התייחסות למי מהם שימש איזה מהצדדים - כזכור לכם, הרבה מהציוד של כל הצדדים במלחמת העצמאות היה בריטי. כמו כן, יופיעו כאן נתונים של תותחי טנקים, כדי שכשאגיע לפרק שיוקדש לרק"מ יהיה רשום רק סוג התותח שלו והנתונים יהיו כאן, כמו בספר הכללים הבסיסי.

תותחי נ"ט

אלו תותחים שיורים פגזים בכינון ישיר ומשמשים לפגיעה בכלי רכב וביצורים באמצעות פגזים חודרי שריון או נפיצים. הבריטים, שהתותחים שלהם היו בשימוש הישראלים, המצרים והירדנים, סיווגו את התותחים לפי משקל הפגז בליטראות (פאונד, קצת פחות מחצי קילו) אבל לנוחות השימוש יוצג כאן גם הקוטר במילימטרים. חלק מהתותחים האלה הופעלו כתותחים נגררים בעוד שהאחרים הורכבו בצריחי טנקים או על כלי רק"מ אחרים. שימו לב שבחלק מפסקאות הנתונים יש התייחסות לכמה סוגי תחמושת.

תותח 2 ליטראות בריטי
תותח בקוטר 40 מ"מ ששימש כתותח נגרר או בטנקים ושריוניות שנכנס לשימוש בריטי בשנות השלושים ובמלחמת העולם השנייה כבר היה מיושן. שימש את הצבאות הירדני והמצרי ולמרות שכמה יחידות מסוגו נפלו שלל לידי צה"ל, הוא לא נכנס לשימוש. התמונה המצורפת מציגה את התותח באימוני הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. התותח מגיע עם לוח מיגון לצוות שנותן שריון של 2 לחלקי הגוף שמוסתרים מאחוריו.


2pdr gun.jpg

סוג הנשק: תותח 40 מ"מ (40X304) מחיר: 6000 לתותח, 25 כל פגז
חימוש: חודר שריון אמינות: 5 קצב אש: 1 נזק: 6 קריטי: 3 פיצוץ: - טווח: 10 מחסנית: 1 שריון: 0
חימוש: נפיץ אמינות: 5 קצב אש: 1 נזק: 5 קריטי: 4 פיצוץ: D טווח: 10 מחסנית: 1 שריון: 2+

------

המשך יבוא...
 
עריכה אחרונה:
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

אם נשאר לי 45 ש"ח הנחה מהשובר מנחה, יש דרך לעשות איתם משהו/להעביר אותם למישהו אחר?
אפשר להכין דמות לכל משחק בדרקוניקון שמציין באיזה דרגה הוא?
Dark sun!!! שמישהו יעלה פוסט על ההכרזות של Wizards :)
יאללה, מתחיל לראות האודיסאה. נראה איך יהיה.
אשרו לי משחק אחד לדרקוניקון ועל השני עדיין לא הוחלט כבר כמה ימים.
מה זה אומר?
חזרה
Top