• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

הדרך ל"ויהי חושך". עץ בניית עולם. עדכון 2/2/2020- תם ונשלם

אני חושב שהדרו נשמעים פה אחרת לגמרי מהגרסה המקובלת שלהם למרות שהם נראים דומים ובעלי כוחות דומים. הם אפילו לא מטריארכליים במיוחד למרות שאני מניח שהיו להם גם מנהיגות שיירה ולא רק מנהיגי שיירות. היות והם בהשראתם, הייתי בכל זאת מצפה לקשר כלשהו עם עכבישי ענק - אולי סוג של חיות מרעה או גם חיות שמלוות את השיירה ומגינות עליה.

מה היחס של יושבי הקבע לנוודים? היות ומערכת היחסים בין נוודים ליושבי קבע שונה אצלך, יחסם עשוי להיות יותר חם. אחרי הכול, נוודים בעבר נהגו לפשוט על יישובים של שוכני קבע וזה קבע לצמיתות את יחסם של צאצאיהם לנוודים אחרים. אני גם מניח שהנוודים הם גם הראשונים שיסבלו מידי אלה שמתנגדים לברונים.

אלפי הכוכבים נשמעים כמו קונספט מעניין לחקור למרות שעד כמה שהבנתי, הדמיון בין הדרו לאלפים הוא מקרי אצלך. גזע האח האפל של האלפים הוא הלטאישים.
 
אני חושב שהדרו נשמעים פה אחרת לגמרי מהגרסה המקובלת שלהם למרות שהם נראים דומים ובעלי כוחות דומים. הם אפילו לא מטריארכליים במיוחד למרות שאני מניח שהיו להם גם מנהיגות שיירה ולא רק מנהיגי שיירות. היות והם בהשראתם, הייתי בכל זאת מצפה לקשר כלשהו עם עכבישי ענק - אולי סוג של חיות מרעה או גם חיות שמלוות את השיירה ומגינות עליה.
אני חושב שיש מספיק דרו שסוגדים לאלות עכביש ויש להם כוהנות מטריאכליות שיש להם שוט עם ראשי נחש וכו', אני רוצה דרו עם תבנית אחרת שמתנהגים אחרת, לא סתם קראתי להם פה אלפי לילה.

מה היחס של יושבי הקבע לנוודים? היות ומערכת היחסים בין נוודים ליושבי קבע שונה אצלך, יחסם עשוי להיות יותר חם. אחרי הכול, נוודים בעבר נהגו לפשוט על יישובים של שוכני קבע וזה קבע לצמיתות את יחסם של צאצאיהם לנוודים אחרים. אני גם מניח שהנוודים הם גם הראשונים שיסבלו מידי אלה שמתנגדים לברונים.
תיקח בחשבון שעברו 2000 שנה מאז שהגזעים עשו מה שהם עשו בעבר. כרגע הנוודים הם כלים מאוד יעילים למסחר בין ברוניות או כלים להשגת מידע, מאחר וגם ככה כנראה שהדרו נודדים להם בין הארצות הם לא בדיוק באים ו"גונבים לנו את העבודות ואנחנו צריכים חומה נגדם" אז כרגע המערכת יחסים די נטרלי.

אלפי הכוכבים נשמעים כמו קונספט מעניין לחקור למרות שעד כמה שהבנתי, הדמיון בין הדרו לאלפים הוא מקרי אצלך. גזע האח האפל של האלפים הוא הלטאישים.
זו לא הכוונה שלי (אני קצת סקרן לדעת מה רשמתי שמביא למסכנה הזו), הדרו הם לגמרי האח האפל של האלפים. ללטאשים אין בדיוק גזע אח "אור" ברור כרגע, שוקל להגיד שהיואנטי היו המקבילים של הלטאישים אבל לא רואה בזה טעם. בסופו של דבר אין לי ברירה ולהכיר בכך שיש גזעים שאין להם מקביל מהצד השני.
 
ועלולים להיות הגזע שהוא האב הקדמון של האליפם ושל הלטאשים.
אם היואנטי הם האב הקדמון של שני הגזעים, הם גזעים אחים, לא? גם שם זה מנוסח כהשערה אבל הנחתי שזה שומט את הקרקע מתחת לקשר שלהם אל הדרו.
כנראה שהדרו נודדים להם בין הארצות הם לא בדיוק באים ו"גונבים לנו את העבודות ואנחנו צריכים חומה נגדם" אז כרגע המערכת יחסים די נטרלי.
אני חשבתי יותר על עמים עם תאוות נדודים שמדוכאים על ידי אומות יושבות קבע. סביר להניח שתלונה על מנהגי הנדודים של הדרו תישמע יותר כמו "האם לא יכולים להחליט לאיזו ברונות הם שייכים, האופורטוניסטים הללו?"
 
אני מבין את הבאלגאן שיצרתי, כעיקרון ה"גזע המקורי" אכן יכול היה להיות היאונטי, אבל ההתפצלות שלו יצרה את האב הקדמון של האלפים ואת האב הקדמון של הלטאשים (לכאורה). אני מניח שהפתרון הקלאסי הוא להגיד שהפיצול של הגזע יצר כמה גזעים, וככה הפיצול של היואנטים היה אמור לייצר גרסה אלפית של גזע אור וגזעת אופל של גזע לטאי כלשהו. אבל גם גרסה אפלה של האלפים וגרסת אור של הלטאשים. (מניח שזה אמור לפתור את הבעייה)- בעוד שאין כרגע גזע "אור" לטאישי, אפשר לתרץ את זה בתור זה שהוא נכחד. (אני בשלב הזה לא רוצה להוסיף עוד גזעים חדשים שלא דיברנו עליהם קודם). לא מן הנמנע להניח שהיה איזה גזע בן אור לטאי מתישהו.


אני חשבתי יותר על עמים עם תאוות נדודים שמדוכאים על ידי אומות יושבות קבע.
אני לא בטוח שאחרי 2000 שנה למישהו יש תאוות נדודים כלשהי, כנראה שיהיה מישהו שירצה לעבור לגור בברונות אחרות (בעיקר עבדים באימפריוס), אבל אני לא חושב שהוא יהיה בעמדה שיכולה לגרום ליותר מידי סכסוכים, תנסה לחשוב על הדרו בתור הויסטאני של סיאן, יכול להיות שיהיה מי שירצה להזיק להם, אבל ספק שהוא יחליט לעשות את זה בפועל ולהתסכן
 
האורקים

בני חושך אלה דומים במידה מה בסיפורים שלהם ללטאישים, כמו הלטאישים הם ברחו למערות, אבל כמו הלטאישים, הם יצאו מהן בשלב מוקדם. בשלב הראשון הם התיישבו באיים הרחוקים מהיבשת הראשית, מנצלים את המרחק הגדול משאר הגזעים על מנת לבסס לעצמם ציוולויזציה מרשמיה

מרבית החוקרים מניחים שהאורקים הם גרסת בני החושך לבני האנוש, לגישתם יש דמיון גדול בין שני הגזעים אשר מסתכם במבנה גוף די דומה, תחולת חיים יחסית קרובה, ואהבה כמעט קדושה לאלימות. ההבדל העיקרי בין האורקים לבני האנוש הוא צבע העור האפור של האורקים, יחד עם היכולת שלהם לראות בחשיכה. במהלך השנים האורקים יפתחו עוד כמה הבדלים, אבל אלה הם תוצאה של אבולוציה וברירה טבעית, ולא משהו מולד.

האורקים התיישבו באיוזר האיים ובשל זאת פיתחו כישורי ספנות בתוך זמן קצר, השבטים האורקים בנו לעצמם כפרים על בקרבת גישה לים, ולרוב כל כפר החזיק במס' ספינות משוטים בהם השתמש למעבר ימי, דיג ולעיתים גם תגרות, האורקים נולדוו על הספינות ומתו על הספינות, טקסי מעבר דרשו מצעירים אורקים לנווט במים סוערים ולתקן ספינות, אורק שהיה חסר ידע על חיי הימאות לא נחשב לבוגר, ולעיתים קרובות היה מושא ללעג.

האיים האורקים התאפיינו במזג אוויר הפכפך, החורף באיים היה קשה וקר אבל הקיץ היה חם בצורה קיצונית, האורקים למדו לצוד ולשרוד בהתאם לעונות, כאשר הם היו נהוגים לדוג ולצוד בחודשי הקיץ על מנת לשמר את הבשר לקראת החורף. הליך שימור הבשר האורקי לא כל כך מזוהה ולוט בערפל, אבל אחת ההנחות היא שהוא נשמר במסגרת שמתאימה למטבוליזם האורקי, וספק שגזע אחר היה מסוגל לעכל את הבשר המשומר.

החיים האורקים היו חיי תחרות, היה בהם משהו מעט פראי שתמיד נתן משמעות לכוח פיזי ולכבוד, בשל כך האורקים היו נלחמים אחד בשני המון, לעיתים רחוקות מסיבות הגיוניות ומובונת. האורקים היו נלחמים על דברים כמו כבוד באותה צורה שיכלו להילחם על כוס שיכר או על גרזן חדש, היה משהו טהור בלחימה שלהם, כמעט כאילו הם נהנים יותר מלהילחם מאשר מהסיבה בגינה הם נלחמו, מוות אמיתי של אורק היה עם נשק ביד שלו, הם האמינו שאחרת הם לא יגיעו לשערי גן העדן.

באופן מפתיע מעט האורקים היו מאוד רוחניים בתפסית החיים שלהם, רוחניים מספיק כדי לסגוד לכמעט כל אחד מהאלים, המולדת האורקית החילה מקדשים ומזבחים לכמות לא קטנה של אלים, למעשה, הדת האורקית הפכה לפולותיאטסית במהרה, בעוד במקמות אחרים ישובים היו סוגדים לאל אחד ספציפי או למסגרת אלוהות כלשהי, האורקים היו מחליפים אלים כמו שהם היו מחליפים חצים באשפה, כאשר הם היו ניצבים בפני אתגר הרלבנטי לתחום אלוהות כלשהו, הם היו פונים לאל הזה בתפילה, אורק היה מתפלל לאדון הסערות לשיט מוצלח ולאלת הפריון כאשר היה חוזר לביתו, הם ראו באלים בתוך כוח פחות אבסולטי משאר הגזעים ולא הקדישו את חייהם לאמונה באחד.

במהלך השנים האורקים התפצלו לשבטים בתוך האיים, ומאבקי עוצמה גררו אותם לקרבות האחד נגד השני, הדבר יצר במהרה מס' עומות אורקיות נפרדות שנלחמו על שטחי מחייה ומשאבים, מסגרת זו גרמה לאורקים לפתח אורך חיים שתומך בלחימה, במהלך השנים הם גדלו מעט יותר מבני האנוש ופיתחו גוף חזק ועמיד יותר, המקור לכך הוא כנראה ההתמקדות בחיים של עבודה ולחימה לצד השימוש הרכב בספינות, שייצר מסדר אימונים קבוע לכל אורק בשבט.

כל שבט הונהג על ידי יארל, מעין מסגרת תפקיד שמשלבת בין צ'יף, נסיך ומפקד צבאי. תפקיד היראל הועבר בירושה משפחתית, בדרך כלל לבן הבוכר במשפחה (או הבן המבוגר ביותר ששרד), אבל היה ניתן לאתגר את היראל על התואר שלו ושל משפחתו, חשוב לציין שבעוד לכל אורק הייתה הזכות לאתגר את היראל, הוא עדיין היה זקוק לתמיכת השבט בכדי להתקיים, ולא פעם היו מקרים בהם יארל הופל, אבל האורק שהביס אותו לא הצליח לאגד את השבט סביבו, ובעצם מצא עצמו מגורש משבט "חדש" הנוצר סביבו. תופעה זו גרמה לכך שאתגור היארל בדרך כלל דרש הרבה עבודה מקדימה ולא היה דבר פשוט, אורק שבאמת רצה להצליח לתפוס עמדת שלטון היה לרוב אוסף קבוצת תומכים ומקים לעצמו התיישבות חדשה, הדבר היה הופך אותו לאויב של השבט הישן שלו, אבל בפועל הם היו מגיעים למצבים של שלום קר במהירות יחסית.

המחרק משאר הגזעים הפך את האורקים לפרעי אדם ביחס לגזעים האחרים, בני האנוש, האלפים והגמדים ראו בהם כאיום וכגורם שיש לנטר ולפקח עליו, האורקים מהצד השני שמחו למצוא מקור חדש להילחם בו, ואהבו את הרעיון של לבזוז את האוצורת והרכוש של הגזעים האחרים, מה שגרם לכך שמשלחות אורקיות יצאו מהאיים לעבר היבשות העיקריות והתחילו לבזוז איזורי מחיה של הגזעים האחרים, ראוי כן להבחין שהאורקים מעולם לא ראו ברעיון של לתקוף שבט אחר בתור מעשה מרושע או נבזה, התרבות האורקית גורסת כי אם אתה מחזיק במשהו, האחריות שלך היא להיות חזק מספיק בשביל לשמור עליו. הפשיטות האורקיות על המושבות האחרות היו בעיני האורקים כדרך חיים לגיטימית- אם בני האנוש בחרו להתמקד בספרים ובעבודת חקלאות, עליהם להיות מוכנים לכך שהרכוש שלהם יבזז בסופו של דבר. הפשיטות שבעיני בני האנוש נראו כמעשי טבח נוראיים, היו בעיני האורקים כתגרות לחימה לגיטימיות, הדבר הגיע לשיא כאשר האורקים היו מעניקים טקסי קבורה זהים לחללים משני צידי הקרב.

נקודת השיוני הגיעה כאשר בני הגזעים האחרים הבינו שסגנון הפעולה של האורקים, (קריא, היכולת שלהם להגיע מהים במהירות, לתקוף ולהיעלם) היה יעיל מכדי להגן על המשובת שנמצאו לצד החופים והנהרות, היה גבול לכמות הביצורים שהיה ניתן להקים והצבה של לוחמים בעמודת שמירה מפני האורקים השאירו את הממלכות חשופות לאיומים מצדדים אחרים. בתקופה זו החלו פעולת התשלום, בהם גזעים היו משלמים לאורקים (בכמעט כל דבר אפשרי, האורקים לא היו בררנים בתשלום שהיו מקבלים) על מנת להסיט אותם לכיוונים אחרים, זו הייתה תקופה בה ממלכה שילמה לאורקים על מנת שיתקפו ממלכות אחרות, וגזעים היו משלמים לאורקים במטרה שיתקפו גזעים אחרים, האורקים ראו בכך כמצב של ניצחון כפול, הם גם קיבלו את התשלום, וגם יכולו להינות מהקרב והביזה שהגיעה איתו. בעוד שברור שהיו פעולות תגמול כנגד האורקים, הן מעולם לא הצליחו לעשות יותר מלהרחיב את מרחב הזמן פשיטות אורקיות. האפשרות לתקוף במולדת האורקית תמיד הייתה מסובכת ומשאירה את התוקף חשוף להתקפות מתוך היבשת. זאת בנוסף לאקלים הקשה תמיד של האיים האורקים, גרם לכך שמרבית העמים העדיפו לספוג את הנזקים מאשר לנסות למנוע אותם

כאשר המלחמה הגדולה התחילה, האורקים התייצבו לצד ברון ההיטאים, נענים לאותה קריאה ששלח במקור אל מתחת לאדמה. זו הייתה הפעם הראשנה בהיסטוריה שהשבטים התאחדו אל מול אויב אחד, ומרבית הטענות גורסות כי הברון לא היה צריך להבטיח לאורקים הרבה בשביל זה, הוא כמובן העניק להם את היכולת לעבור בין הברוניות בחושפיות כמו שהעניק אותה לגזעים האחרים, אבל בניגוד לגזעים האחרים האורקים לא היו מצויים במצב של סכנה מתמדת או פחד קיומי, האפשרות שהאורקים הגיעו כי הובטח להם קרב טוב היא כנראה האפשרות החזקה ביותר, ומעלה את הטענה של האם ברון החטאים בכלל היה צריך להעניק להם תמורה כלשהי.

האורקים לקחו חלק במלחמה ועשו את הדבר שידעו לעשות טוב ביותר, הם איישו ספינות ולחמו במים נגד כוחות האור, ככל הנראה שחלק מהאורקים אפילו נלחמו באלופים של אלוהות המים בשדה הקרב, מה שמעלה את העובדה שהאורקים הרגו את האלים שלהם עצמם גם אם לא באופן ישיר. נראה שמעשה זה הוא הדבר הטבעי ביותר מצד האורקים לעשות, שכן אם אתה לא חזק מספיק בשביל לשמור על האלוהות שלך, מישהו עלול לקחת אותה.

באופן מעט אירוני, ההשמדה של רוב סיאן לא פגעה באורקים באופן חריג, האדמה שלהם גם ככה הייתה פגיעה לאיתני הטבע והם גם ככה למדו לשרוד בתנאים קשים, האורקים בחרו שלא להתשייב באינרפניה בעשרוים הראשנים ליישוב שלה מחדש, אבל במהרה הם גילו שאין להם קרקעות חדשות לפלוש אליהם או יישבוים לבזוז מהם, ובלית ברירה הם הבינו שהחיים שלהם הולכים להיות משעממים עם הם יבחרו להישאר לחיות מחוץ לאינפרניה, וקבילו על עצמם באופן מאוחר יחסית את הברונים. יש לזכור שהאורקים אולי מכירים בברונים ככוח, אבל הם עדיין חושפים לנדוד בין הברוניות, לא שהם יעשו את זה יותר מידי.

כאן ראוי להבין ש2000 שנה הם המון בשביל הגזע האורקי, בעיקר כאשר גזעים אחרים שהיו מפותחים יותר מהם שרצו בכל מקום. האורקים עברו אינטגרציה חזקה לתוך הברוניות והתשיבו בסינטדל ובסרגנדיה, מתעלמים לחלוטין מהעובדה שהם מסוגלים לנדוד בין הברניות באופן חופשי. הם ישתקעו שם אבל יתקשו להיכנס למסגרת של חיים שלווים, אורקים ניסו להצטרף לקולקטיב אבל הבינו מהר מאוד שהלחימה בקולקטיב היא אינה בשביל שום כיף או עניין, אלא מתוך צורך הישרדותי לא ברור ומייאש, בהיעדר יכולת להתנהל בצורה יעילה, האורקים ישקעו מהר מאוד לריגושים קטנים וימצאו מזור בטיפה המרה או בעשבים שונים, במשך שנים רבות האורקים יהפכו למעין מעמסה על החברה שלהם, כאשר לרוב מוצאים אותם זרוקים ברחבי הערים והכפרים כשהם שיכורים מכדי לתפקד או מעורפלים מכדי לחשוב בצורה ברורה. הם ינצלו את הכוח שלהם בשביל לקחת מה שהם רוצים ויפגעו בחברה שבה הם חיים באופן מובהק.

התוצאה הברוהרה של המצב הזה היה התקרבות להיחכדות הגזע האורקי, ללא מסגרת חיים מסודרת הגזע לא יכול היה להתרבות ולהקים מושבות קבע, דור שלם הלך לאיבוד כאשר עיקר המבוגרים בו היו עסוקים בלשתות ולריב במקום לספק לצעירים את הצרכים הנדרשים להם, הדבר יצר מנגנון חדש של ברירה טבעית בקרב האורקים, אבל במקום אחד שיקבע שרק החזקים ביותר יסתגלו פיזית למצבים, הוא יצר שרק החזקים ביותר יסתגלו מנטלית.

אורקים צעירים רבים נטשו את משפחותהים בחיפוש אחר חיים טובים יותר, אלה יהיו האורקים שיבחרו לזנוח את הסיפורים על לחימה ואלימות במטרה למלא את הבטן או למצוא סיבה לחיות, בעוד הדור המבוגר קמל לו ונעלם, הדור הצעיר פירק את מסגרת החיים האורקית והתאחד עם מסגרות חיים אחרות, האורקים שברחו לוותר על הכבוד שלהם הסיכמו לעבוד בתמורה לכסף והפכו להיות חלק מתפקד באכוסליה. נקודת השיא הייתה שחלק מהאורקים הצעירים הועסקו על מנת לפנות את האורקים המבוגרים מנקודת בהם היו עושים נזק, ותוך תקופה לא ארוכה הדור השני הפך להיות המפרנס העיקרי של התא המשפחתי, כאשר הוא מאמץ עוד ועוד מאפיינים של הגזעים האחרים.

אינטגרציה זו הובה לביטוי בגזע "חצי האורק" - תוצר של אורקים ובני אנוש אשר התאחדו ויצרו מאגר גנטי שסיפק את הטוב בשני העולמות, חצאי האורקים היו אומנם מעט פחות עמידים ומחושפשים מהאורקים, אבל הם היו עמידים וחזקים יותר מבני האנוש באופן מובהק, אבל מעבר לזה, הם גם הצליחו להיפטר מחום המזג האורקי כמעט לחלוטין. בתוך תקופה קצרה חצאי אורקים הפכו להרבה יותר נפוצים בעולם, וכעת הם מעט יותר דוממיננטים מהאורקים עצמם, בעיקר מאחר והם הצליחו לרשת את היכולת האנושית להתרבות בקצב מהיר יחסית.

חצאי אורקים נולדים ללא היכולת לנודד בין הברוניות, מה שגם ככה כנראה לא משפיע מיוחד על האורקים שבחרו להתשייב ולא לחיות במסגרת חיים נודדת, הדבר הגיע לכך שהאורקים שחכו איך לבצע את הפעולה שאמורה לאפשר להם לנדוד בין הברוניות, ולמעשה אף אחד מהם לא פנה לברונים בבקשה לקבל אותה בחזרה, אף על פי שאין ספק כי היא תינתן להם.

2000 שנה מאוחר יותר האורקים וחצי האורקים הם גזעים אחרים לגמרי ממה שהאורקים הקדומים היו, זכרונת על מלחמות ופשיטות שייכות לסיפורי עבר של הגזעים הללו, שהיום ניתן למצוא כמעט בכל מקום באינפרניה, האורקים עדיין נותים להיות חמי מזג וכלים להכעיס, אבל תכונה זו בדרך כלל מודחקת אצלם. האורקים זנחו את הספינות לטובת חיים על היבשה, ולא נראה שהם עתידים לשנות את תפיסת החיים שלהם שוב.
 
אז האורקים היו הגזע האחרון שיש לי ממש מה לכתוב עליו, פרק זמן ארוך תהיתי על הדראוגרים והגובלינים והתבלטתי מה לרשום עליהם. ולבסוף הגעתי למסקנה שיש מספיק גזעים כרגע בסיאן ואני לא רואה צורך במיוחד לתת יותר מידי מידע על הגובלנים, ולצרוך העניין גובלינים בסיאן יהיו הגובלנים הקלאסים שכולנו למדנו לחסל במבוכים של ד"א 1.

הדרואגארים הם סיפור אחר, מצד אחד הם גזע שכבר נגעתי בו בכמה מקומות אבל מצד שני אני מרגיש שאני מגרד את תחתית החבית עם הגזעים בזמן האחרון, בעיקר שהמידע על הדרואגרים גם ככה קיים בסיפור של הגמדים ובהתיחסות לגזעי האנדר-דארק כמכלול. בשלב הזה אני מחליט שלא להקדיש חלק לדרואגרים, בעיקר כי אני לא רואה אותם כגזע עיקרי במשחק, ומאחר והם גם לא גזע שחקן במו"ד 5, אני מחליט שלא להרחיב עליהם יותר ממה שכבר ידוע.

בהינתן זה, נשאר לי רק לכתוב על הזדים, גזע שקיים פחות מ2000 שנה ואין לו עבר פורה במיוחד, לכן אני מניח שעד סוף השבוע הם כבר יעלו גם הם ונסגור את הגזעים של סיאן.

פירוש הדבר שאחרי זה ישאר לי חלק קצר על מקורות הקסם בעולם (שבהם כבר נגעתי בכמה מקומות) שיסגרו את העץ הזה לחלוטין. ויאפשרו לי להתחיל לעבוד על עץ ההרשמה של המשחק.

אני מודה לכל מי שקורא עד כה ותוקף אותי בשאלות, זה פרויקט שאני חששתי שאני אנטוש כמו פרוקיטים אחרים, אבל אני שמח לראות שהוא מתקרב לסיומו בצעדי ענק.
 
פרק מעניין.
האם הייה בשלב זה או אחר היה שבט שניסה להישאר באורך החיים הישן שלו ולתקוף את הברונויות כמו שהם תקפו את הממלכות שקדמו להם? אם כן האם הם הושמדו או שעדיין יש כמה מהם שמטרידים את ארצות הספר של הברונויות?
 
עריכה אחרונה:
לא היה קיים, האורקים ידעו מה האיום שעומד בפניהם בדמות הברונים ולא הסתכנו בלתקוף אותם. הסיבה שהם תקפו את המושבת במקור הייתה העובדה שהם היו יכולים להתמודד איתן, להילחם מול ברון, בעיקר אחרי שהם עדים לדברים שהם עשו היה מסוכן מידי
 
זדים ואססמירים

ראשית, יש להבין את מחזור החיים בסיאן, בעבר הרחוק האלים יצרו נשמות והפיכו בהם נשמת חיים, הנשמות הללו התמזגו עם אור, חשוך ולעיתים עם האור והחושך יחידו. כאשר השלושה מתאחדים נוצר "יצור תבוני". כאשר יצור תבוני נהרג, נשמתו עוזבת את הגוף שלו ומעתלה לגן העדן. שם האלים יכולים לבחור האם לקבלה לתוך היכל האור, לגרשה אל היכל החשיכה, או להחזיר אותה בחזרה לעולם החיים, כלל האצבע גרס כי נשמות צדיקות היו נכנסות להיכל האור, נשמות חואטות היו נענשות ונשלכות להיכל החשיכה בגהנום, והנשמות הבינוניות נשלחו בחזרה לעולם החיים לנסיון נוסף, כאשר אין להם כל זיכרון מהחיים הקודמים שלה.

נשמה שחזורת לחיים נועדה להתגלגל לתוך ה"גוף הפנוי הזמין" הכוונה היא שכאשר תינוק נולד בעולם, הוא בעצם קולט נשמה פנוייה אשר משתכנת בו, כאשר שליחים קדושים של האלים היו מנהלים את ההליך הזה ביעילות אין סופית.
כמובן שהעולם גדל ויותר גופים חדשים נוצרו, מה שדרש מהאלים לייצר עוד נשמות, לא ברור כמה נשמות העולם הכיל וכמה נשמות ממתינות להיקלט מחדש בגופים חדשים, אבל מקרים בהם היו פחות נשמות מגופים היו נדירים.
נדירים, אך לא בלתי אפשריים.

במקור, מצב חריג כזה היה אמור להשאיר גוף ריק ללא נשמה, אבל לא פעם מצאה את דרכה אל הגוף נשמה שלא הייתה מיועדת לו, זו הייתה יכולה להיות אחת הנשמות הקדושות ש"דלפו" מגן העדן, או אחת הנשמות הטמאות שברחו מהגהנום. בשני המקרים התוצאה הייתה זהה, התינוק שהיה נולד היה נגוע בכוח קדוש או טמא, תינוק שהיה נולד לכוח קדוש היה מוגדר כאססמיר, ותיקנות של כוח טמא נקראו זדים.

האססמיר נחשבו כברכות בתקופה העתיקה, הולדה של אססמיר במשפחה שקולה הייתה להולדה של מלאך, משפחות שזכו להוילד אססמיאר קיבלו כבוד רב מהסביבה שלהם, ולאאסמירים עצמם ניתן כבוד מלכים, האאסמירם היו נראים דומים להוריהם מבחינת הגזע, אבל הם היו מסוגלים להקרין אור ויופי מיוחדים, אשר היו מעידים על הכוח המיוחד שטמון בתינוק.
מהצד השני, הזדים נחשבו כקללות, לא פעם האושמו נשים שהולדיו זדים כמכשפות והועלו על המוקד, הולדה של זד הייתה הולדה בעוולה שגררה סיפורי מעשיות ואמונות תפלות, רוב הזדים היו נהרגים על ידי הורהיהם בסמוך ללידה, כאשר ההורים מעדיפים לטעון שהתינוק נולד מת מאשר להודות שהוא נולד עם קרניים וזנב, זדים הפכו לגזע נדיר וחריג, ומעטים מאוד מהם התקיימו בעולם, מעטים עוד יותר מהם זכו למות בשיבה טובה.
חשוב לציין שכאשר אססמיר או זד מתים, הם אינם מתגלגלים מחדש, נשמתם נשלחת בחזרה למקום אליו היא שייכת, והפעם מתגברת השמירה עליה במטרה למנוע ממנה לברוח בשנית.

זו הייתה המציאות בסיאן עד המלחמה הגדולה, שכן כאמור, האלים מתו במלחמה וכל השליחים הקדושים שלהם חוסלו יחד איתם (למעט רזיאל). המוות של האלים והשליחים יציר ריק שמימי מסובך, שכן ראשית, אין עוד מי שיכול לייצר נשמות חדשות, ושנית, אין מי שיפקח על הליך גלגול הנשמות. התוצאה הייתה שכל הנשמות בסיאן התגלגלו מחדש מבלי כלל לעלות לגן העדן, מה שגרם לכך שכל נשמה שמתה התגלגלה ברגע מותה לעבר הגוף הקרוב ביותר. ללא פיקוח וגורם מסדר, הנשמות מתגלגלות ללא שליטה, ולעיתים רוחקות אפילו מצליחות להחזיק ברסיסי זיכרון מהחיים הקודמים שלהן.
אבל, 2 מצבי קיצון הפכו להרבה יותר שחיכים, הראשון הוא מצב בו אין גופות פנוית להכיל את הנשמות, במצב זה הנשמות נשארות ללא גוף מארח בעולם החיים, זהו מצב מסוכן וכואב לנשמות, אשר עלולות להפוך לרוחות רפאים כתוצאה מכך, או למצוא גוף מת להיכנס אליו (וככה לייצור אל מת טבעי), כשהאלים שלטו בעולם, הם היו יכולים להחזיק את הנשמות המחכות בגן העדן ולשמור עליהן עד שיתפנה מקום בעולם, אבל בעולם בו אין גורם שיכול לבצע את זה, ויש הרבה פחות יצורים חיים מקודם, יותר ויותר נשמות נשארות ללא גוף.

מצב הקיצון השני הוא מעט יותר שכיח, והוא מתייחס למקרה בו ישנו גוף פנוי ללא נשמה שתכיל אותו, במקרים האלה אנחנו נהיה עדים להולדה מחדש של זד ואססמיר, אם כי לזדים הצטרפו "תורמים" חדשים בדמות נשמות שדים אשר מנסות לברוח מהגהנום, ולא רק נשמות של חוטאים. זדים שנולדו כתוצאה מהתערבות שדית יחילו רסיס שדי בתוכם שיחליף את הנשמה שהגוף שלהם הזדקק לה, מה שיעניק להם כוחות טמאים אשר תלויים בשד אשר העניק להם את הרסיס.
אססמאירם חדשים הם נדירים מעט יותר, בעיקר כי הכוחות השמימיים פחתו בעולם לעומת כוחות השדים, אססמיר יהיה לרוב נשמה שנשלחה על ידי רזיאל להיכנס לגוף מארח, או נשמה שדלפה מגן העדן ללא הסכמתו של רזאיל (אשר אינו מסוגל להתמודד עם הדליפות), מטבעו של העולם ומטבעם של האאסמיר, הם הפכו להרבה יותר מנודים בחברה והם בני מוות בחלק מהברוניות, מאחר וקשה לזהות אססמיר בלידתו, יהיו מי שיוולדו כאאסמרים ולא ידעו על כך עד שהכוחות שלהם יתממשו, או אז הם יהיו לרוב תחת מצוד של כוחות הברונים, לפחות על מנת לוודא שהם אינם סוכנים רדומים של רזיאל. אאסמרים רבים מקבלים את רזיאל כפטרון, וכתוצאה מכך מצליחים לתעל כוחות מאגים או קדושים. בעוד זדים רבים בוחרים לקחת את השדים שיצרו אותם כפטורן, בשביל לקבל כוחות מאגים או טמאים.

שני הגזעים נולדים כעת ללא שליטה לכל גזע ובכל ברונות, הזדים מתקבלים בברכה לעולם, והאאסמירים לרוב יאלצו להסתיר את המוצא שלהם ולשמור עליו כסוד שמור, שני הגזעים יצטרכו להתמודד עם הבזקים של זכרונות לא להם, שכן בניגוד לנשמה אנושית אשר הזכרונת שלה נעלמים לרוב אחרי המוות, נשמת מלאך ושד שומרות על מידה כלשהי של מודעות, ועם זמן, הן עלולות גם לתפוס שלטון על הגוף המארח.
 
באיזה ברונות אתה נחשב לבן במוות בתור אסימר?
בעיקר באימפריוס, תזכור ששוב, בניגוד לזד אססימר הוא קצת יותר "סמוי" ולכן יכול להיות שאססימארים נולדים ומתים מבלי לדעת שהם בכלל כאלה ולכן לא תמיד יתפסו אותם. בכל ברונות אחרת ישגיחו עליך בשבע עיניים אם אתה אססימר, והקולקטיב ינדה אותך.

ומה המעמד החברתי שלך בתור זד אצל הפרעו?
כמו כל מי שהוא לא דם דרקון, מעמד נחות גם אם נולדת לדם לדרקון בעצמך.
 
עדכונים מעניינים. אני חייב לציין שלפחות ממה שהבנתי, יש שתי גרסאות שלהם: א. הגובלינים כגזע אלים ועושה צרות ב. הגובלינים כגזע של תכסיסנים ערמומיים. היות והגובלינים בסיאן מנהלים מפעלים, אני מניח שאצלך הם נוטים יותר לכיוון השני. פשוט יצא לי בזמנו לקרוא את הערך של פאת'פיינדר על הגובלינים (שהועלה לרשת) ומכאן הרושם על הדרך בה הם אמורים לעבוד במו"ד אלא אם בכוונתך לבצע ריטקון ולהפוך את מנהלי המפעלים שהוזכרו לאורקים או שמא כוונתך הייתה למנהלי משמרות?

האם לא רצית לשלב את השיפטסרים? ואיפה נכנסים הליקנתרופים?

עכשיו לגבי האורקים, קח בחשבון שיש הרבה תחומים במציאות שהם תחרותיים מטבעם. אין לי שום בעיה לראות את האורקים הללו כאנשי עסקים או אפילו כפועלים. אני מניח שאורק בסיאן עדיין יהיה יותר תחרותי מבן אנוש למרות שהנטייה לאלימות אצלו עברה עידון בכורח הנסיבות. אני חייב להודות שגם לי בראש האורקים הינם אפורי עור למרות שהייצוג הקלאסי שלהם הוא דווקא כירוקי עור. אין לי מושג מאיפה זה הגיע אליי.

לגבי אאיסמרים, איכשהו העולם הזה נשמע לי יותר מתאים להם אך מהדרך שבה אתה מציג את הדברים, הם נשמעים הרבה יותר כנטע זר ורדוף לעומת הזדים.
 
עדכונים מעניינים. אני חייב לציין שלפחות ממה שהבנתי, יש שתי גרסאות שלהם: א. הגובלינים כגזע אלים ועושה צרות ב. הגובלינים כגזע של תכסיסנים ערמומיים. היות והגובלינים בסיאן מנהלים מפעלים, אני מניח שאצלך הם נוטים יותר לכיוון השני. פשוט יצא לי בזמנו לקרוא את הערך של פאת'פיינדר על הגובלינים (שהועלה לרשת) ומכאן הרושם על הדרך בה הם אמורים לעבוד במו"ד אלא אם בכוונתך לבצע ריטקון ולהפוך את מנהלי המפעלים שהוזכרו לאורקים או שמא כוונתך הייתה למנהלי משמרות?
כן, הם נוטים יותר לכיוון השני.

האם לא רצית לשלב את השיפטסרים? ואיפה נכנסים הליקנתרופים?
אני לא רואה בהם מספיק בתור גזע שיש לו רקע מיוחד וסיפור קריטי לעולם, הם קיימים בעולם כמו שכנראה יש עוד יצורים קיימים בעולם, אבל אין להם ייחוד כלשהו

עכשיו לגבי האורקים, קח בחשבון שיש הרבה תחומים במציאות שהם תחרותיים מטבעם. אין לי שום בעיה לראות את האורקים הללו כאנשי עסקים או אפילו כפועלים. אני מניח שאורק בסיאן עדיין יהיה יותר תחרותי מבן אנוש למרות שהנטייה לאלימות אצלו עברה עידון בכורח הנסיבות. אני חייב להודות שגם לי בראש האורקים הינם אפורי עור למרות שהייצוג הקלאסי שלהם הוא דווקא כירוקי עור. אין לי מושג מאיפה זה הגיע אליי.
לוקח בחשבון, בכללי אני רואה כרגע את האורקים בתור איזה גזע מעט ברוטלי ביחס לבני אנוש אבל שיודע לכוון את הברוטליות הזו למקמות הנכונים בהינתן זה שהוא כבר לא פותר כל בעייה ב"בוא מכות".

לגבי אאיסמרים, איכשהו העולם הזה נשמע לי יותר מתאים להם אך מהדרך שבה אתה מציג את הדברים, הם נשמעים הרבה יותר כנטע זר ורדוף לעומת הזדים.
זה מעין הפיכת היוצרות, בעבר להיוולד אססמיר היה ברכה כי נולדת חצי מלאך, בהווה להיות חצי מלאך זה די מסוכן בהינתן שהמלאך הבכיר שיש באיזור רוצה לשרוף את העולם, תמונת מראה של הזדים בכל עולם שבו להיות חצי שד זה רע.

אם אסימרים נוצרים מנשמות קדושות/מלכים איך נוצרים Fallen Aasimar אם בכלל? והאם (במידה ומזהים אותו בתור תת הסוג הזה) הם זוכים ביחס טוב יותר?
פשוט היבט אחר של הנשמה, לצורך העניין אססמיר נופל יהיה נשמה מגן העדן שהתחליה לחטוא ודלפה החוצה או משהו, כך או כך הם עדיין בעלי דם מלאכים ועדיין תופסים אותם למחוברים לרזיאל ולכן עדיין מסוכן להיות כזה. תשים לב שגם האססמיר וגם הזדים הם לא חוצנים אלא בני תמותה, אז כל הקונספט של "נפלתי מגן העדן" או "אני מלאך שומר/נוקם" לא באמת קיים.
 
קסם
במסגרת החלק הזה אגדיר את ה"כוחות" הקיימים בסיאן.
כמו בכל עולם מערכה ממוצע, הכוחות בסיאן מחולקים ל2 קבוצות, הכוח המאגי, והכוח הקדוש/טמא.

כוחות אלה מתחלקים לתתי קבוצות בהתאם לאופן בו הם מופעלים, אבל ההבדל העיקרי בין ה2 הוא שכוח מאגי מגיע מהמשתמש, בעוד כוח קדוש מגיע ממקור חיצוני.

מאגיה
הראשנים לעסוק במאגיה היו האלפים, אבל כבר לפניהם היו מי שהיו מסוגלים להשתמש בקסם, לכן נחלק בין 2 סוגי הקסמים המאגים, הראשון הוא תיעול, והשני הוא מימוש.

תיעול הוא שימוש בידע על מנת לבצע פעולות קסם, זו הפעולה שהאלפים פיתחו לפני שנים רבות, אשר אפשרה להם לנתח את הדרכים בהם העולם עובד וכיצד ניתן להשפיע עליו, תיעול הוא פעולה מסובכת אשר דורשת ידע רב ויכולת לבצע פעולות חישוב מסובכות בראש במהירות, לכן מרבית הקוסמים שמבצעים תיעול הם אנשים משכילים אשר משקיעים מאמץ רב בחקר הקסם. תיעול הוא השפעה ישירה על העולם דרך ניצול החוקים שלו עצמו ותמרון שלהם, הדבר דומה מעט להשפעה על חוקי הפיזקה דרך יצירת התערבות חיצונית עליהם. כל לחש שנוצר כתיעול הוא בעצם נוסחת קסם המבוצעת על ידי המתעל, ישנם מתעלים המסוגלים לזכור נוסחות פשוטות בראשם ללא התמקדות מיוחדת, אבל רוב המתעלים שומרים על הנוסחאות שהם מכירים בספרים או מגילות שאותם הם נושאים עליהם, כאשר ספר יכיל נוחסת תיעול כללית אשר דורשת התאמה לנסיבות, ומגילה תכיל נוסחת תיעול מוכנה מראש אשר רלבנטית למקרה ספציפי (ולכן מגילה הופכת לחסרת תועלת אחרי השימוש בה). המתעלים המוכרים ביותר הם האשפים, והם התלמידים באקדמיית הקסם של שנבריה או באקדמיית שולמאנס של סרגנדיה. במסגרת ההכשרה שלהם הם לומדים כיצד לתעל לחשים פשוטים אשר יוצרים תופעות קטנות על העולם, ועד לייצר לחשים מסובכים אשר ישנו את המציאות. כך או כך, פעולת התיעול היא פעולה קשה על הנפש ועל המוח, וככל שהלחש מסובך יותר, ככה המשוואה שהוא מכיל מסובכת יותר, למזלם של מתעלים, טעות חישוב במשוואה גורמת ללחש לא להתקיים במקום לייצירת תופעות לוואי לא ברורת. אבל העומס המנטלי שפעולות התיעול גורמת מונע מהם להטיל מס' לא מוגבל של לחשים, בעיקר כי חלק מהתיעולים ידרשו מהאשף לבצע חישוב ממושך לאורך זמן, חישוב אשר ימנע ממנו לתעל לחשים אחרים הודרשים ריכז מסוג זה.
לצד האשפים נוספו לאחרונה הארטיספרים בתור גוף מתעל, אבל בעוד האשפים מבצעים את פעולת התיעול בראשם, הארטיפיסרים משקיעים מאמצים ביצירת כלים אשר יבצעו בשבילם את הפעולות הללו. אל לזלזל ביצירות הארטיפסירים ולהניח שהם קסמים חלשים, שכן הדרך לייצר את החפצים הנדרשים לתיעול קסם היא מלאכה מסובכת בפני עצמה, אבל מרגע שהמלאכה הושלמה, יהיה קל יותר לבצע את פעולות החישוב הנדרשות.
באופן לא מפתיע, הדבר יוצר יריבות בין הארטיספרים לבין האשפים, שרואים בארטיפסרים כמטילי לחשים נחותים ומעידים על כך שאלה לא מסוגלים לבצע את הלחשים החזקים באמת, ובעצם בוחרים בחיים של בינוניות, הארטיספרים מהצד השני רואים בהמצאות שלהם בתור דרך לקדם את החברה קדימה ולא רק את עצמם.
כך או כך, כדי לתעל קסם יש צרוך בהכשרה ולמצוא מורה שיספק לך אותה, גם האשפים וגם הארטיפסרים לומדים את הקסם שלהם באקדמיות הרלבנטיות לכך.

מימוש הוא סוג קסם קצת שונה, ראשית מימוש לא דורש שום פעולת חישוב מסובכת או הבנה של העולם ברמה של חוקר מתקדם, למעשה מימוש לא דורש דבר פרט לפוטנציאל.
מימוש הוא שימוש בכוח שקיים כבר בגוף על מנת להשפיע על העולם, בשביל מטיל לחשים שמבצע מימוש, יצירה של כדור אש זהה ליכולת של הלטאה לשנות את הצבע שלה, או של הדרקון לירוק אש. מימוש הוא סוג קסם פנימי, אשר משתמש במקור קסם קיים על מנת לייצר לחשים, מימוש דורש יכולת הכרה עצמית גבוהה וכוח אישיות לא קטן.
הדוגמה הטובה ביותר למימוש היא הסורסרר (להלן, מכשף). המכשפים הם אנשים שנולדו עם מקור כוח קסום פנימי בתוכם שנובע מהתערבות של גורם זר במורשת שלהם, זה יכול להיות דרקון, זה יכול להיות כוח מוות כשלהו, וזה יכול אפילו להיות כוח שמימי. מכשפים נולדים עם פוטנציאל לבצע קסם מובנה בתוכם, אבל הם צריכים למצוא את הדרך להביא את הכוח הזה לידי ביטוי, ולפני כל זה - לגלות את הכוח הזה בתוכם. לאחר שהכוח מתגלה (לרוב דרך אירועי טראומטי כלשהו ש"מדליק" את יצר ההישרדות של המכשף שמפעיל את הקסם בצורה רפלקסיבית), משם הכוח הופך למעין שריר בגופו של המכשף, ככל שהוא יתאמן יותר על הפעלת הכוח, הכוח יתזחק ויהפוך ליותר ויותר דומיננטי בו.
בעוד שניתן להגיד שמימוש היא דרך קצרה יותר מתיעול, היא גם פחות בטוחה, ראשית בגלל שלא לכל אדם תהיה גישה למימוש, בעוד כל אדם יכול ללמוד תיעול. שנית, מימוש מתקדמת בקצב מעט איטי יותר מתיעול, ולעיתים קרובות יש להשקיע יותר במימוש בשביל להגיע לתואצות שתיעול היה יכול לספק.

לצד המכשפים נמצאים בצד התיעול גם הוולרקוים, וורלוק דומה למכשף בהיבט זה שהכוח שלו מגיע ממקור חיצוני, אבל במקום להיוולד עם הכוח לממש קסם, הוא מקבל אותו מפטרון שאיתו יצר קשר בתמורה לכוח, מיותר לציין שהכוח של הוורלקים הרבה יותר גולמי ונוטה להיות מעט שונה מקסם רגיל או ממימוש קסם אחר, בגלל שהיכולת בעצם "מושתלת" בהם, היא לא יכולה להתפתח לאורך זמן כמו שהייתה מתפתחת אצל מכשף, התוצאה היא שהם מסוגלים לרוב לממש מס' קטן של לחשים בכל פרק זמן נתון. מצד שני, העובדה שהקסם שמושתל בוורלוק הוא גולמי ולא מדולל בשנים של אבולוציה ודורות שדיללו את הדם, הוא דורש פחות זמן על מנת לחדש את הכוח הקסום שנמצא בו, ולכן הוא מסוגל בדרך כלל לממש פחות לחשים לפני שהמצבורים שלו יגמרו, אבל הוא מסוגל לחדש את המצבורים מהר יותר.

לבסוף קיימים הטרובדרים (להלן, בארדים) אשר מציבים מעין גרסת אמצע בין תיעול למימוש, מחד בארדים מתעלים קסם, מנגד הם עושים את זה באמצעות כוח אישי, רוב הברדים לודמים להשתמש בעוצמה הפנימית שלהם כדי לייצר מוזיקה אשר מסוגלת להעתיק את ההשפעה של התיעול, המצב הזה מאפשר להם להצליח לגרום להשפעות קוסומות להתרחש מבלי להשתמש במשוואות הנדרשות, שיטת הקסם הזו ייחודית לבארדים ורק הם מצליחים למצוא את הכוח הפנימי שבמוזקיה כדי לעצב קסם. הדרך לעשות זאת היא סוד הנלמד בקולג'ים הגבוהים לבארדים, וההליך אכן דורש הכשרה ארוכה ויכולת נגינה מעל לממוצע, ישנה טענה שניתן להגשים קסם כזה גם שלא דרך מוזיקה אלא דרך מעשי אומונת אחרות, אבל הן לא שחיכות ונדירות ברמה קיצונית, עד שגם אם יש דרך לעשות זאת, היא אבדה בנבחי הזמן ואיש לא מלמד אותה יותר.

נוכלים מאגים ואבירים מאגים משתמשים במיומונת התיעול בדומה לאשפים, אבל הם ממוקדים במשוואת ספציפות אותם הם לומדים בהכשרה שלהם ולרוב אין להם את היכולת או את ההכשרה להצליח לתעל לחשים חזקים מידי.
 
קודש/טומאה

כמו מאגיה, קסמי קודש וטומאה (מטעמי נוחות, יקראו רק קודש) מחולקים ל2 ענפים, הראשון הוא קסם קדוש נביאי, השני הוא קסם קדוש משיחי.

הקסם הקודש הנביאי מחולק לעיתים קרובת לאלוהי ורוחני, אבל החלוקה הזו היא על הנייר בלבד, שתי סוגי הקסם הללו מתקיימים בכך שישות קדושה מעניקה למאמין שלה יכולת להשפיע על העולם ולייצר ניסים, על כן קסם מאגי יקרא לחש, וקסם קדוש יקרא נס.
ניסים מופעלים בכך שהמשתמש מייצר נתיב קשר בינו לבין ישות קדושה, ומצילח לגרום לה להעניק לו חלק מהכוח שלו, הקסם הקדוש הנביאי מתפקד בתור צינור בין האל לבין הכוהן/דרואיד, כאשר הם בעצם מסוגלים להטיל ניסים דרך העוצמה של האלוהות. קשר זה מוגדר בתור "הקשר" (nexus), וכל אלוהת מחוברת למאמינים שלה במסגרת "קשר" אישי, הכוונה היא שבין כל אלוהות לבין כל מאמין אשר אמור להיות מסוגל לבצע ניסים ישנו מעין צינור העברת כוח, כאשר האלוהות הייתה מסוגלת לקבוע כמה כוח להעביר למשתמש, ובאיזה תדירות.

התוצאה הייתה שניסים היו מחוברים יותר לאלוהות מאשר למשתמש, הכוונה היא שעוצמת הנס לא מעידה על כוחו של המתשמש, אלא על מידת הקשר שלו לאלוהות, כוהנים גדולים אשר ביססו קשר חזק לאל היו מסוגלים לבצע ניסים גדולים, ואילו כמרים פשוטים היו לרוב מסוגלים לבצע כמה ניסים פעוטים ותו לא. הכוח הקדוש מעולם לא היה שייך למשתמש, זה תמיד היה הכוח של האל שהוקרן דרך המשתמש.
כאן כן ראוי להבין את ההבדל בין ניסים רוחנים ואלוהיים, בעוד שני סוגי הניסים נעשו במסגרת אותו חיבור בין שליח ואל, הניסים הרוחנים היו מחוברים לכוחות מעט יותר מופשטים כמו הטבע, החיים, האיזון והעולם. אלה אשר סגדו לאלוהות וביצעו ניסים אלוהיים נקראו כוהנים, אלא אשר היו מחוברים לאותם כוחות קבועים בעולם וביצעו ניסים נקרא דרואידים, בעוד קיים הבדל רחב בין סוגי הניסים ששני הענפים מסוגלים לקיים, המנגנון מאחורי הכוח היה זהה, פשוט בעוד כוהן היה משתמש בכוחו של האל, הדרואיד היה משתמש בכוחו של העולם עצמו.

באופן לא מפתיע, החיבור לניסים התבסס לרוב על החושים של המשתמש ועל היכולת שלו לקלוט את העולם, בניגד למאגיה שדרשה פעולת קוגנטיבות מסובכות, הקסם הקדוש דרש יכולות הבנה והחלה שלא היו בידי כל אדם, יכולות אלה היו יכולות להיות מולדות או נרכשות במסגרת אימון, אבל עצם קימון הבדיל בין מאמין שיכול לבצע ניסים, ובין מאמין שלא יכול לבצע ניסים, הכוהנים היו מבינים את הקשר של האלוהות שלהם אל כל דבר בעולם, וככה היו יכולים להשתמש בהשפעה של האלוהות שלהם, בעוד הדריאידם הבינו את הקשר בין הטבע והעולם, והיו מסוגלים לייצר ניסים.

היום כאשר האלים אינם, אין כמעט ניסים אלוהיים, הניסים הרוחניים עדיין קיימים כי עוצמתם מעולם לא הייתה תלוייה בישות אחת אלא במשהו עמוק יותר, משהו עמוק מספיק בשביל שהברונים לא ינסו או ירצו לפגוע בו, סביר שפגיעה במקור הכוח הרוחני יכולה באמת להכחיד את הבריאה ל0.
הניסיים האלוהים היו אמורים להיעלם מהעולם, אלמלא 2 תופעות מקבילות.
הראשנה היא ההופעה של רזיאל, המלאך לעולם לא יהיה חזק כמו האלים, אבל בניגוד לאלים, הוא מתמודד עם הרבה פחות מאמינים, פירוש הדבר שרזיאל מסוגל לקיים את "הקשר" בינו לבין נבחרים, ולספק להם כוחות קדושים כאילו היה אל לכל דבר, רזיאל חזק מספיק על מנת לקיים את כל הניסים שהאלים היו נותנים לבני התמותה, מה שהוא לא מסוגל לעשות זה להשתמש בכוח אלוהי טהור כמו האלים ולברוא יש מעין חיים. מאז שחזר רזיאל היו כאלה שיצרו איתו את הקשר והפכו לכוהנים שלו. (הערת OUT, רזיאל מסוגל לספק כוחות קדושים לכוהנים, אבל מטבעו מסוגל לספק גם כוחות מאגים לוולרקים, וורלוקים של רזיאל הם בהכרח וורלקים שמימיים). יש לזכור שהאמונה במלאך אסורה ולכן כוהן חכם של רזיאל ידע להצניע את כוחותיו ולשמור על זהירות, סגידה לרזיאל היא אחד הפשעים היחידים שבכל 4 הברוניות יגזרו עליהם עונש מוות.

התופעה השנייה קשורה לטבעו של העולם, יעשו מה שיעשו הברונים, הם בני אלמוות לא טבעיים והם לא הצליחו להבין לחלוטין את האלוהות, גם כאשר ברון החטאים חיסל את האלים, הוא הצליח לקחת מהם את החיים שלהם, אבל הוא לא הצליח לקחת מהם לחלוטין את המהות שלהם. מהות זו לא באמת מסוגלת לעשות דבר ואין בה בשביל להחזיר את האלים לשלטון, אם זאת היא מסוגלת "לתדלק" חפצים קדושים אשר היו מחוברים לאלים. מס' קטן של עתקים נמצא בעולם וחלקם אפילו מצאו את דרכם לידהים של פשוטי עם, אדם בעל החושים הנדרשים אשר ינסה להתחבר לעתק קדוש כזה יגלה שהוא מצליח לייצר עימו את "הקשר". במצב כזה הניסים אשר זמינים לכוהן תלויים במידת החיבור שלו לעתק, ככל שיבלה זמן רב יותר ויהיה מסוגל לבצע ניסים בעזרתו, ככה הניסים שלו יתחזקו. תופעה זו מאפשרת לאנשים ברחבי סיאן להשתמש בכוח קדוש מבלי לקיים אמונה אמיתית לאל כלשהו, אבל חלק מהכוהנים בוחרים לקשר את העתק הקדוש שמעניק להם כוח לאותו אל אליו העתק היה שייך.

רוב העתקים ימצאו בהריסות של מקדשים עתיקים וחלקם קבורים מתחת להרים של חול, סלעים והריסות, אבל העתקים האלה מצליחים בכל פעם למצוא מישהו שיתחבר אלהים, הברונים יכולים לנסות להשמיד אותם ככל שירצו, נראה שהעתקים הללו ממשיכים להופיע, וממשיכים למצוא מי שיעשה בהם שימוש.

כמובן שאין לשכוח שחוץ מרזיאל והעתיקם, קיים גם הפרעה בין האלמוות אשר טוען כי התעלה לאלוהות זה מכבר, הפרעה מתפקד כאלוהות לכל דבר בשביל הכוהנים שלו, והוא מסוגל להעניק להם כוח ולייצר אתים את ה"קשר", כאל עלי אדמות, הוא נוטה לעיתים לקחת את הכוח מכוהנים שסרחו או כאלה שהוא מאשים בחוסר תועלת, 95% מהכוהנים של הפרעה הם דמי דרקון, מעטים מאוד הם בני אנוש, והם לעולם לא יוכלו להגיע לדרגת הכוח של כוהן דם דרקון

הניסים הרוחניים עובדים במתכונות מעט שונה, הדרואידים היו תמיד כוח ניטרלי, ולכן לא לקחו חלק פעיל במלחמה. כאשר המלחמה נגמרה מרבית הברונים נתנו לדרואידים מעט אוטונומיה ופשוט קבעו שכל עד הם יצייתו לחוקי הברונות, הם יוכלו להמשיך להתקיים ללא התערבות, כמובן שהפרעה היה הברון היחידי שלא דגל בשיטה הזו ומרבית הדרואידים שחיו בשיטחי האימפריוס חוסלו, מעטים מהם הצילחו לברוח לברוניות האחרות, לא ברור איך הם עשו את זה, והדרואידים שעשו את זה כבר עזבו את העולם הזה מזמן.
כך או כך, דרואידים עדיין מוצאים ומכשירים דרואדים חדשים, ישנם כמה מעגלים שפזורים ברחבי סיאן, בדרך כלל בשטחים לא מיושבים דוגמת השממה של שנבריה או הביצות של ארצות המכשפה. דרואידים קיימים גם כחלק מהקולקטיב.
יחד עם זאת, הדרואידים גם למדו להכשיר משתמשים בגרסאות מוחלשות של הכוחות שלהם, הכוח הזה עדיין מחבור לאותם אלמנטים מובנים בעולם, אבל הוא מבוסס על עוצמה חלשה יותר ודורש פחות כשרה להפעלה. אלה אשר מבצעים קסמים מסוג זה נקראים סיירים, ולא פעם ניתן למצוא דרואיד אשר התחיל את דרכו בתור סייר ובחר להמשיך להתפתח בתוך המעגל בו לקח חלק.
(הערה OUT, זהו אכן האזכור הראשון על דרואידים וסיירים בסיאן וכיצד הם עובדים, חשוב להבין שהדוריאדים לא קרובים ללהיות כוח משמועתי מבחינה מספרית והסיירים מסוגלים להשפעות קסומות מעטות במקרה הטוב, כתוצאה מכך דרואידים לא נחשבים ככוח שמישהו בסיאן שוקל לקחת בחשבון בצורה רחבה, מרביתם זוכים למצב של "חיה ותן לחיות" עם הברונים, וכל עוד העולם לא בסכנות השמדה טוטלאית או הפרת איזון מוזגמת, הדרואידים לא ינסו להתערב במתרחש בו. כתוצאה מכך רוב הדרואידים חיים בבידוד משאר העולם ולא נוטים להתחבר לקבוצות אחרות.)

לבסוף, כוח קדוש משיחי הוא היכולת לבצע ניסים מתוקף היצמדות לאידלאים ושימשו בכוח אישי, כוח קדוש משיחי דומה במעט למימוש קסם מאגי, הוא מבוסס על מקור כוח פנימי במקום על מקור כוח חיצוני, והיחדים שמסוגלים להשתמש בו הם הפאלדנים. כוח קדוש משיחי נקרא ככה בשל סיפורי עבר על דמוית שהאמונה העמוקה שלהם במטרות ואידאלים העניקה להם כוחות קדושים, אבל האמת היא שאין כמעט קשר בין אמונה בדת לבין הפעלת כוח משיחי קדוש, והכוח שפאלדנים מפעילים הוא מעט אונבירסאלי, האמונה שלהם כל כך חזקה שהם מסוגלים להשפיע על העולם מסביב להם באמצעות כוח שמתבטא בצורה קדושה, ישנם מעט מאוד מחקרים בנושא, אבל אחת ההנחות היא שפאלדנים מסוגלים להשתמש בכוח בצורה הקרובה ביותר לצורה שבה האלים השתמשו בכוח שלהם, אבל כוחות אלה מוגבלים ואינם מהווים סכנה על אף אחד.
פאלדינים לא זקוקים לאמונה באל על מנת להפעיל את הניסים שלהם, אלא היצמדות לאידלאים להם נשבעו. אם הכוח נובע מהאידאלים או מהפאלדין עצמו? קשה לדעת ואיש עוד לא פסק לכאן ולכאן, לא מן הנמנע שמדובר בשילוב של ה2, אבל יכול להיות שהפאלדנים בסה"כ מייצגים אתה מה שסיאן למדה על בשרה- כל אחד יכול להתחרות באל אם יעבוד קשה מספיק.


נזירים (כי בואו נגמר עם זה)

בזריזות, נזירים משתמשים בכוח צ'י על מנת לייצר אפקט דמוי-קסם. כוח נזירי הוא לא קסם והרבה פעמים הוא פשוט ביטוי של אומנות לחימה שמחוברת לעולם, נראה שצ'י הוא מעין מצב של מימוש קסם, אבל הוא לא דורש משוואת מיוחדות או חשיבה מסובכת, נהפוכו, הוא מתבסס על אותם חושים שנדרשים להבנת העולם במטרה להטיל ניסים, ישנה טענה רווחת שנזירים פשוט מסוגלים לקיים ניסים רוחניים בדומה לדרואידים וסיירים, וכי אומונת הלחימה שלהם מביאה אותם לקשר יציב עם העולם ברמה מספקת בשביל לקיים את ה"קשר" איתו. הנזירים מאוד נדירים בעולם, אין עוד מנזרים שלהם ומרבית הנזירים נודדים בברוניות שלהם במטרה להפיץ את הידע שלהם ולחפש תלמידים, יש כמה נזירים מפרוסמים בשנבריה אשר מעבירים שיעורי אמונות לחימה בתשלום (שבדרך כלל משמש לצדקה/קיום בסיסי של הנזיר). אומניות לחימה הפכו למעין מותר (מילת היחיד של מותרות) שנלמדות כמעין מפתח להתפחות עצמית ואושר פנימי. אומנם הדרך לשימוש בצ'י מתחילת בשליטה עצמית ובאומונות לחימה מתאימה, אבל הדרך בין לדעת לעשות בעיטה בזמן קפיצה באוויר לבין לירות כדורי אש מהידיים ארוכה ובועד יש כאלה שידעו להילחם בידיים חשופות, רק מעטים מאוד יכנסו למשטר החיים הנדרש לקיום כוחות צ'י, נזירים אלה יהיו או מפרוסמים מאוד (ויקראו הרבה פעמים "גורו") או שהם צעירים מאוד בכוחות שלהם ולרוב משמשים כשוליה של גורו כזה או אחר. יש נזירים בכל מקום בסיאן, רק צריך למצוא אותם.
 
בכנות לפני קצת יותר מחודשיים שהתחלתי לכתוב את העץ הזה, הנחתי שהוא לא יצליח להגיע לשלב הזה, העץ הזה נועד להיות במקור שטח הכנה לסיאן שבו אני אכתוב כמה דברים ואחליט לעצמי מה לעשות בסוף מבלי לעשות יותר מידי רעש (ע"ע הדרך לשערי המצודה), אבל אני שמח לראות שטעיתי, ושהצלחתי לעמוד ברף שקבעתי לי במטרה לכתוב תוכן ולהעלות את סיאן על הכתב.

בשלב הזה אני חושב שסיאן קיימת, והדבר היחידי שחסר לאינרפניה היא מפה מסודרת של המקמות שיהיה בה (יבוא מתישהו, פחות קריטי כרגע). אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק בפרויקט הזה ונתן חוו"ד ושאל שאלות, השאלות שלכם מיקדו אותי כראוי למקמות הנכונים במטרה להבין יותר טוב את התוכן שאני רוצה להעביר וכיצד העולם יראה.

ועכשיו הדבר האחרון שנותר לי הוא לסיים לארגן את הרשימות שלי, ולהתחיל לעבוד על עץ ההרשמה.
הדרך ל"ויהי חושך" תמה.
 
ברכותיי על השלמת הפרויקט. רק חסר לי קצת כיצד נראית הטלת הקסם בעולם מבחינה וויזואלית.

האם דברים מופיעים יש מאין או שמעורבת בזה פירוטכניקה מרשימה יותר?

אני מניח שעכשיו תבחר איזור התחלה מבין ארבעת הברונויות ותתחיל לעבוד עליו.

אין כאן עדיין מספיק מידע לבניית דמות אלא אם כן הדמויות אמורות להיות גדולות מן החיים.
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

רוצים לעזור לי לסיים את התואר?
אשמח אם תמלאו את השאלון הזה, שימו לב שהוא כולל הקשבה להקלטה :)
לפני שנה וארבעה ימים התחלנו את משחק הפורום המצוין של פרגרין השני -הצד האפל של הירח
בבקשה בבקשה לא שוב.
בדיוק כשאנחנו חושבים שראינו הכל באימה, מגיע סשן קת'ולהו מס' 70 - אימה באוריינט אקספרס.
מתחיל בפעם הראשונה את המסע המופלא של עולם הדיסק!
חזרה
Top