עולם האפלה Changeling: the Lost - חוות דעת ראשונית

[Engelous]

כרגע אני רק מדבר מעיון בגרסת ה-PDF, ורק בשבוע הבא אני אקבל את הספר ואוכל באמת לספר עליו, אבל אני חושב שיש לי כמה דברים לספר.

קודם כל, הדבר הראשון ששמתי לב אליו במשחק, וחשדתי בקיומו כבר מזמן, הוא העובדה שלעומת פרומית'יאן, המשחק השני שיצא באותו הפורמט (של קו מוגבל), לצ'יינג'לינג אין עלילה מוגדרת. יש אנשים שיאמרו שזה טוב, ואני לא אומר שזה רע, אבל מצד שני, אם כבר קו מוגבל, חבל, לדעתי, לא לנצל אותו כדי ליצור משחק ייחודי יותר ומוגדר יותר.
עם זאת, העובדה שאין מטרה מוגדרת שחלק גדול מהספר מוקדש לה, לא אומרת שאין באמת מטרה. נראה שהדמויות אמורות לנסות לתפוס את מקומן בעולם האנושי לאחר שנקרעו ממנו, תוך כדי שהן שומרות על שפיותן. מה שלא ברור לי, וזה בטח בגלל שלא קראתי את הספר כמו שצריך, זה למה צ'יינג'לינגס לא יתנתקו מהעולם של הפיות. כלומר, הם ממשיכים להסתובב עם אחרים כמוהם, הם מצטרפים ל-Seasonal Courts, כל מיני דברים כאלה, למרות שהם אמורים לרצות להיות בני אדם רגילים. אני די בטוח שמטפלים בזה, אבל זה עדיין משהו שצריך, לדעתי, להיות קצת יותר ברור from the get-go.

הספר עצמו מעוצב ממש טוב, כמו שהזאב הלבן הרגילו אותנו. ואני אומר את זה לפי מהדורת הPDF, מה שכנראה אומר שיהיה ממש מגניב לקבל אותו פיזית.

המכניקות נראות טובות, והכוחות של בני-החילופין (נמאס לי לכתוב צ'יינג'לינגס) הם מאד מגניבים - הם יכולים להיות דברים די יעילים, אבל לכל אחד יש קצ'. כל אחד מהם מפיל עליך חיסרון קטן. כוחות שראיתי בינתיים נתנו לך לפתוח כל דלת/שער שעומד בפניך, אבל בתמורה, דלת/שער שלך תיפתח בפני מישהו אחר ברגע מתאים אחר. או למשל, אתה מסוגל לעבור כל מכשול שעומד לפניך, אבל היריבים שלך מגלים מיד איפה אתה. דברים כאלה. זה די מגניב. מעבר לזה, יש מכניקה על עיצוב-חלומות שנשמעת מעניינת, אבל אני מעדיף לחכות לספר פיזי כדי לקרוא אותה (לקרוא במחשב זה גרוע).

פרק ההנחייה מאד טוב. לא מפתיע אותי - אית'ן סקמפ, המפתח של הספר, כתב גם את וורוולף, שבו יש פרק הנחיה מעולה. יש שם עצות הנחיה שיכולות להיות רלוונטיות גם למשחקים אחרים, וזה תמיד טוב.

נראה שאין את אותה רמת ההשקעה ביריבים כמו בפרומית'יאן, שזה מפתיע כי כאן דווקא יש משמעות יותר גדולה ליריבים (בפרומית'יאן היו הרבה יותר קטעים אינטרוספקטיביים, אבל הרבה יותר אויבים מוחשיים, ולעומת זאת, כאן, כשיש הרבה סוגים של אויבים מוחשיים אפשריים, הם לא מוצגים). מצד שני, נראה שהקונספט של הפצ' (fetch) - הפיה ששמו במקומך כשחטפו אותך - הוא מאד מפותח, מה שצריך להיות מגניב.

רשמים נוספים כשיהיה לי זמן לעיין בספר עוד קצת, ועוד הרבה כשאני באמת אקבל את הספר בשבוע הבא.

 

[death-knight]

קודם כל הספר נשמע ממש מגניב לפי הסקירה הזאת.
בקשר לזה:

מצד שני, נראה שהקונספט של הפצ' (fetch) - הפיה ששמו במקומך כשחטפו אותך - הוא מאד מפותח, מה שצריך להיות מגניב.

נשמע ממש מגניב, האם בכל המקרים האנשים שנחטפים מקבלים כפילים? וזה די מזכיר את הסיפור של העיתונאי בפרק הראשון של ספר החוקים, או שזה היה מקרה שונה?

 

[The oldman]

איך הוא לעומת ספרי הבסיס של שאר הסוגים העל-טבעיים?

 

[נוקס]

איך המכניקה (קוביות, תכונות, מימנויות וכו...) :

 

[Engelous]

איך הוא לעומת ספרי הבסיס של שאר הסוגים העל-טבעיים?

באיזה מובן? מבחינת עריכה וכתיבה, הוא בהחלט נראה טוב יותר משלושת המקוריים, אם כי אני עדיין צריך לקרוא את הפרק הראשון כמו שצריך כדי לדעת אם הוא יותר טוב מפרומית'יאן (אני לא קורא את הקטעים הארוכים בספר במחשב - אני בעיקר מעיין ברוב הספר ועובר על מכניקות, עצות למנחים וכו'), אם כי אני לא חושב שזה אפשרי (פרומית'יאן היה אחד מספרי הבסיס הטובים ביותר שראיתי, ולא רק אצל הזאב הלבן).

מבחינת מכניקה, הוא עובד בדיוק כמו המשחקים הקודמים בסדרה. אין הרבה מה לחדש. המכניקות המגניבות הן, למשל, מכניקות ההשפעה על חלומות (כל בני החילופין יודעים להשפיע על חלומות של אחרים), והמכניקות של שבועות, שאני אסקור יותר בפירוט בסקירה המורחבת שלי.

אגב, ככל שאני קורא יותר, אני כן מרגיש שהמשחק ממוקד. המשחק מצליח ליצור אווירה מאד טובה, והנושא שלו נראה מאד שחיק, עם הכתיבה הזו. כלומר, עכשיו אני מבין מה עושים בני חילופין, ולמה הם מתחברים עם בני מינם, ואיך הכל יכול להסתדר (או לא) בסוף. אחד הקטעים שבאמת נתן לי להבין את זה היה ציטוט (ותרגום לשפה פשוטה) של שבועת החברות של בני חילופין:

-Hand to hand we stand, and side by side. Though my brother and I may quarrel, none may quarrel with my brother and not quarrel with me. This is my oath: Friendship, assistance, and the blessings that come of both, until the year has spun anew. May our prosperity desert us, and our talents fail us, should we break this vow of brotherhood.
-We had our families taken from us, but now we're family, bound by more than blood. I swear to stand by each of you as you swear to stand by me, for a year and a day, and accepting all curses that may fall on me if I lie.

לדעתי, זה מסביר בדיוק למה בני חילופין עובדים אחד עם השני. סוף סוף. אני עוד צריך להבין גם למה נוצרו מבנים פוליטיים בחברה הזו, אבל הבסיס קיים.

אגב, מישהו בRPGנט העיר שהמשחקים החדשים של הזאב הלבן, במיוחד זה, מאד מנוגדים לישנים מבחינת תפיסת העולם והעמדה הפוליטית שלהם (הם מגדירים את התפיסה של העולם הישן בתור שמאלנית, אבל זה פחות אסוציאטיבי בשבילנו, אני מניח). כלומר, במשחק המקביל הישן, הייתה אווירה מאד חזקה של "העולם שלנו הוא משעמם, הוא מדכא את היצירתיות, וטכנולוגיה, ביחד עם כל דבר אחר שעוזר לנו לחיות בעולם הזה ולא לחיות כמו בעבר, זה גרוע". הדמויות הישנות היו מאד אנטי-ממסדיות וכו'. עכשיו, הדמויות כאן מאד רוצות להיות כמו כולם - בנאליים, פשוטים, אבל מאושרים. כבר אין את החתירה העיקשת (והרבה פעמים מיותרת) נגד הזרם. ויכול להיות שזה אחד מהדברים הטובים שנעלמו ביחד עם העולם הישן. באמת נמאס מזה שכל הדמויות שנאו את העולם האמיתי. די, כמה אפשר?

 

[vishnufascist]

דיפדפתי (וירטואלית) בספר החדש, לא ממש קריאה עמוקה אבל בינתיים הגעתי לזה:
1)הפיספוס הגדול בספר הוא שיטת הקסם עיקר השיטה (שיטת החוזים) הוא בסוף היום רשימת מכולת של כוחות- אתה משלם X מגלגל Y וקורא Z, כל הגמישות ויצירתיות של השיטה הישנה נעלמה והשיטה החדשה די בנאלית. יש שיטת הסכמים קסומים שיושבת בצד ונראה שיש לה פוטנציאל, אבל בסוף היום היא לא מרכזית למשחק.
2)מבחינת סטינג הספר נכתב טוב, בניגוד לספרים M:TA של WW העולם של CHANGELING באמת מעניין וגורם לך לרצות לשחק בו.
3)הSETTING החדש הרבה, הרבה יותר אפל מהישן, כבר אין לך חלוקה לסילי ואוסילי אלא שכל פיה משוייכת לעונה והעונה משפיעה רק על באופי של הפיה, לא משקפת את המוסריות שלה.
כל הפיות האמיתיות הן פסיכופטיות רצחנייות וגם כל הCHANGELING שמוזכרים ב"עיר לדוגמא" של בספר: מיאמי הם פחות או יותר חור ביוב מוסרי.

 

[Engelous]

דיפדפתי (וירטואלית) בספר החדש, לא ממש קריאה עמוקה אבל בינתיים הגעתי לזה:
1)הפיספוס הגדול בספר הוא שיטת הקסם עיקר השיטה (שיטת החוזים) הוא בסוף היום רשימת מכולת של כוחות- אתה משלם X מגלגל Y וקורא Z, כל הגמישות ויצירתיות של השיטה הישנה נעלמה והשיטה החדשה די בנאלית. יש שיטת הסכמים קסומים שיושבת בצד ונראה שיש לה פוטנציאל, אבל בסוף היום היא לא מרכזית למשחק.
2)מבחינת סטינג הספר נכתב טוב, בניגוד לספרים M:TA של WW העולם של CHANGELING באמת מעניין וגורם לך לרצות לשחק בו.
3)הSETTING החדש הרבה, הרבה יותר אפל מהישן, כבר אין לך חלוקה לסילי ואוסילי אלא שכל פיה משוייכת לעונה והעונה משפיעה רק על באופי של הפיה, לא משקפת את המוסריות שלה.
כל הפיות האמיתיות הן פסיכופטיות רצחנייות וגם כל הCHANGELING שמוזכרים ב"עיר לדוגמא" של בספר: מיאמי הם פחות או יותר חור ביוב מוסרי.

1. זו לא שיטת קסם, אלא שימוש של בני החילופין בחוזים עתיקים של הפיות עם העולם. הם לא ניסו ליצור משהו גמיש, כי זו לא הנקודה. ודווקא יש יתרון מעניין - יש "חורים" בחוזים האלה, שבאמצעותם אתה יכול להשתמש ביכולת בלי לבזבז Glamour, שהם ממש מגניבים לפעמים (אתה יכול לפתוח כל דלת שעומדת בפניך, אבל בתמורה אחת מהדלתות שלך תסבול מאותו הגורל, למשל). ויש, מלבד הכוחות האלה שהם יחסית מינוריים, שני כוחות מאד משמעותיים למשחק: שיטת ההסכמים הקסומים (שהיא לא צדדית, ויש עליה דגש די משמעותי), שהיא שיטה מאד גמישה שניתן לעשות איתה פחות או יותר הכל, והיכולות הטבעיות של פיות להיכנס לחלומות של אנשים, שנבנו בצורה מאד חלקה, לדעתי.
2. מבחינת כתיבה, אין לי מושג כי אני לא אוהב לקרוא במחשב, כאמור.
3. נו, כן.

 

[vishnufascist]

1) בסוף היום שיטת הקסם, וכן מבחינה מכאנית זאת שיטת קסם בדיוק כמו כל שיטת קסם אחרת לא משנה איך אתה קורא לה, היא די בנאלית, ה"חורים בחוזה" לא באמת משפיעים על איך אתה משתמש בקסם או מה הוא יכול לעשות, הם רק משפיעים על העלות. מבחינת פלאפ יש כאן פוטנציאל אדיר וברור לי שכשאני עריץ CHANGELING (לא אם, כש) אני עומד לבנות אותה מחדש, אבל לשיטה עצמה היא בסך הכל רשימת כוחות שהשחקן יכול לבחור ביניהם, בדיוק כמו הדיסיפלינות של הערפדים (למרות שיש אופי שונה). כל שחקן אם אותה רשימת כוחות יוכל לעשות בדיוק אותם דברים בלי ממש יכולת לגוון.
2)שוב כמו שאמרתי גם המניפולציה של חלומות וגם ההסכמים הם צדדים פשוט כי הם יראו הרבה פחות זמן מסך מאשר הקסמים הרגילים, אני לא חושב שהשחקנים ימהרו לעשות הסכמים כאלה יותר מפעם או פעמים במשחק וגם אז זה בדרך כלל יהיה PLOT DEVICE ולא כלי שהדמויות יכולות להשתמש בו לפתור בעיות.
3)בסוף היום יש לי הרגשה שמשהו כאן חשב על הרבה רעיונות ממש דומים אבל אז בא העורך של החברה ואמר "זה מסוכן מדי, תשנה את זה למשהו שלא ירתיע אנשים", אני רואה את זה בכך שהמשחק לא מצליח להחליט כמה דגש לתת לשגעון ולטראומה שעברו השחקנים (יש פרקים שמשווים את זה להילדים שהתעללו בהם, יש פרקים שלא מתיחסים אל זה בכלל), אתה ממש רואה שמי שבנה את הNPC ממש חשב "אלה אנשים שבורים שעברו התעללות קשה, הם לא דווקה מטורפים אבל כל אחד ואחד מהם פצוע בפנים". הבעיה היא שברוב הספר ובמיוחד בפרק בניית הדמות זה פשוט לא מופיע מספיק. אותו דבר שיטת הקסם, הקונספט של קסם דרך חוזים הוא מעניין בטרוף, אבל בסוף היום הוא נעשה מכנית בצורה זהה לכל שיטת קסם אחרת של WW בWOD החדש.
ובוא לא נדבר על שיטת תארי האצולה, זה בנוי כמו כל "תת קבוצות" כמו כל משחק WOD ודי מרוח וBLEND,בו רק נקווה שההרחבות ישפרו את הנושא כמו שהם עשו בשיטות האחרות (ראה ערך Legacies: the sublime המדהים)

בסוף היום, משחק טוב שהיה יכול להיות משחק מצויין אם WW לא היו מוכיחים שחברה גדולה כבר לא יכולה לחדש