תכני משחקי תפקידים בגליונות WIZ הישנים מהניינטיז - יומן קריאה מתגלגל

[golan2072]

בלמ"ז בשם עידו ממשיך את השאלות עם הרבה שאלות על קסמים ברולמאסטר שצריך כנראה להכיר טוב את השיטה כדי להבין גם את השאלות וגם את התשובות וגם אז אני לא בטוח. האחרון ברשימת שולחי השאלות הוא זיו ליבמן שמבקש המלצות על שיטת מד"ב - מציעים לו את טראוולר ואת מגהטרוולר ( golan2072 מתבקש להתייחס), אבל מציינים גם שקשה להשיג אותן - תזכרו, חנויות אינטרנט עדיין לא ממש קיימות. כחלופה, מציעים לו גם את ספייסמאסטר, לבנות התאמה בשיטת הגיבור או להשתמש בGURPS שאמורה להיות פשוטה יותר ועם התאמת מד"ב מוכנה כבר.

נקודה מעניינת: ב-1996 כבר הייתה עוד מהדורה (שלישית - Traveller: New Era, יצאה בשנת 1993) של Traveller, שבאה אחרי המהדורה המקורית מ-1977 ו-MegaTraveller (מהדורה שנייה). שתי המהדורות הראשונות דומות מכאנית, אם כי MegaTraveller (שיצאה בשנת 1986) מורכבת הרבה יותר, ולמעשה משלבת את מרבית ההרחבות של המהדורה המקורית יחד עם חוקי הבסיס ליצירת שיטה מורחבת למד"ב. המהדורה השלישית משתמשת בשיטה מכנית שונה, שמשותפת עם חוקים אחרים של אותם יותרים מסוף האייטיז (למשל, שיטת המלחמה המודרנית Twilight: 2000 ושיטת האימה Dark Conspiracy).

לכל שיטות Traveller יש ייקום ברירת מחדל של מד"ב "אימפריאלי" נוסח אסימוב והרברט, אך כולם גם מתאימות (מפורשות) לבניית יקום משלך. בייחוד המהדורה הראשונה.

אף אחת מהמהדורות האלו לא תורגמה לעברית ולא שווקה בארץ (וחבל), ואכן להשיג אותן לפני 1999 בערך (שאז אמזון התחילו לעשות משלוחים לארץ) פירושו היה לבקש ממישהו שנוסע למקום מרכזי בחו"ל לגשת לחנות משחקי תפקידים ולקנות. אז ממש לא היה נגיש ב-1996 לרוב האנשים.

 

[המפקד האלמוני]

לבקש ממישהו שנוסע למקום מרכזי בחו"ל לגשת לחנות משחקי תפקידים ולקנות.

מצד שני בערך בתקופה הזו גם היה יבוא מאוד אקלטקטי של כל מיני מוצרים משונים על ידי מיצוב. ככה השגתי את ה complete psionics שלי באותה שנה או שנה קודם לכן ואני גם זוכר כל מיני שיטות ממש אובסקיוריות שהיו מפוזרות על מדפים בסטימצקי וסיפרי (רשת שהייתה קיימת אז ונעלמה) - דברים כמו of gods and men או castle falkenstein ושאר מוצרים שמעולם לא שיחקתי אבל אני יודע שהם קיימים.

בגליונות האלה של וויז מתחילים כבר להרגיש עייפות חומר מסויימת במדורי משחקי התפקידים - אנשים שאינם ערן וחברים שלו כמעט ולא כתבו, לפי הערכות גיל כל הכותבים האחרים של ערן וחבורתו כבר נשאבו בשלב הזה לצבא (הוא היה מבוגר מהם בכמה שנים) וראינו פחות ופחות כתבות על שיטות ומשחקים או תכנים שאפשר לשלב במשחק ויותר תוכן סיפורי, לא תמיד מעניין.

אני לא מזהה את המשחק מתמונת השער של גליון 59 - יש לזה וייבים מסויימים של משהו בזכיון של "אי הקופים" אבל אני לא בטוח.
חובבי הז'אנר ישמחו לקרוא בעמודים 26-27 על המשחק הראשון בסדרת גיבורי הקסם והעוצמה, רק חבל שהדפים האלה בשחור ולבן ולא מעבירים את הצבעוניות החמודה והילדותית משהו של המשחק הזה.

המדור של מורגן בעמודים 38-39 הוא שוב אחת מהפעמים שהוא הופך לסיפור שאמור להיות משעשע בלי יותר מידי התייחסות למשחקי תפקידים. זה ילך ויתגבר, אנחנו עוד לא בתקופת היובש של סוף העשור, אבל כבר יש סימנים מעידים.

בעמודים 40-41 יש כבר תוכן של משחקי תפקידים, פרי עטו של... ערן בן סער, אלא מה. הפעם זה מדור תחמונים שעוסק בשיטות שונות להיכנס למקומות שמוצבת עליהם שמירה - שוחד, שינוי צורה, לוחמה פסיכולוגית וכמובן אלימות. כתוב בלי נתונים של שיטה ספציפית אבל יוצא מנקודת הנחה של עולם פנטזיה ורלוונטי גם להיום. אבל אני חייב לציין שיש לי תחושה מסויימת של דז'ה-וו, כאילו כבר ראיתי בוויז עיסוק בנושא הזה בדיוק לפחות פעמיים בעבר.

בעמודים 42-43 ההרפתקה הקריפית "סדק" מאת ערן בן סער ובר מייז (לא קראו לו ברי מיזס בגליון הקודם? גם זה שם עט כמו שמולוט הפך לבן סער?) מגיעה סוף סוף לסיומה. יש לנו שם איזה קרב סופי נגד... תינוק שהשתלט עליו שד או משהו כזה. אפשר כמובן לסיים את ההרפתקה בלי לחסל אותו והוא יגדל למצוות ומעשים טובים ויהפוך לכוהן. הרפתקה לא מומלצת ולא ממש מעניינת וההתנצלות של המחברים בהחלט במקומה.



ערן בן סער ובר מייז ממשיכים לשתף פעולה בעמודים 44-45, בכתבה תחת הכותרת "כלי הקסם והמוות" שמציגה כמה חפצי קסם מקוללים.
קודם כל - הפתעה. אחרי שנים שקיבלנו בWIZ הסברה חוזרת ונשנית כמה שמנצ'קיניזם ורדיפת אוצרות זה מעפן והורס את המשחק, ערן (ובר) מתוודים ומספרים לנו שהם בעצם מאוד אוהבים לחלק המון אוצר לשחקנים, במיוחד כלי קסם עוצמתיים. זה כמובן הופך את השחקנים למנצ'קינים ולכן הפתרון ה"הגיוני" הוא לתת להם חפצי קסם חזקים מאוד אבל גם מקוללים מאוד שיחסלו להם את הדמות. נו נו, אני זוכר שבזמן אמת הרגשתי קצת מרומה בנקודה הזאת. כל השנים שבמדור של מורגן ירדו על מנצ'קינים בזמן שבעצמם הם היו כאלה. תמיד תסתכלו על מה שאנשים עושים, לא על מה שהם אומרים שהם עושים!

העורך הגרפי של וויז, שתמיד היו לו בחירות עיצוב תמוהות, התעלה על עצמו הפעם והכתבה מעוטרת בעיבודי מחשב של כל מיני שדים וכיו"ב מאסופות המפלצות הישנות של מוד"מ1 רק ברזולוציה נמוכה וצבעים גסים.
הנה למשל מלכת העכבישים ללות' בגרפיקת EGA שהעלימה על הדרך את התחת הענקי שלה:



או צביעה זולה ומכוערת של שדה מסוג מרילית' - שבתור פיצוי על הסרת התחת של ללות' קיבלה שני ציצים נוספים, שלא היו לה במקור. לפחות שמו לה טופ, במקור הן היו מסתובבות בלי חזיה:



חפצי הקסם עצמם הם מעניינים, גם אם יותר מידי חזקים. מה יש לנו שם בעצם?

זרועו של בוגראס: זרוע החרב של עובד אל המלחמה בוגראס שאת סיפור הפיכתו לשד עליון יכלנו לקרוא בוויז 38 לפני די הרבה זמן. מסתבר שאיזה קוסם גילה את ההברה ששולטת בחרב שיש לו במקום יד ועכשיו אפשר להשתמש בה בתור נשק קסום. כמה קסום? חרב 5+ שעושה נזק כפול (או פי 4 בגלגול של 20), מטילה ברקים ומנקזת דרגות. הקללה? אחרי כמה זמן שהלוחם המאנצ'ין שלך נהנה ממנה, בוגראס מגיע לקחת אותה בחזרה וללמד את החבורה את השיעור העתיק "הברברי של השה"מ תמיד חזק יותר". כמה חזק? ככה חזק-



שואף הנקם: טבעת יהלום של כוהן עם פיצול אישיות. היא נותנת לך להטיל המון לחשי כוהנים ומחזקת את דרגת ההטלה שלך, אבל הופכת גם אותך לבעל אישיות מפוצלת, כשהאישיות השנייה מטורפת לגמרי ורוצה להרוג את כל הכוהנים.

מטה של מגיות שחורה: מטה עם היסטוריה מוזרה וכוחות עוד יותר מוזרים. הוא מסוגל לזמן 3ק4 דרקונים (מכל צבע), להפוך שלוש פעמים ביום למשך שעה כל פעם לכפיל שלך שנלחם כדי לעזור לך ומטיל לחשים כמוך ובתמורה לנקודת תכונה שלך הוא הופך כל יצור חי לאל-מת (כתוב "בן אלמוות" אבל לפני כן מוזכר זמר נודד מטורלל שהיה הופך באמצעות המטה אנשים שלא אהבו את המוזיקה שלו לזומבים). הקללה שלו די מוזרה גם כן - המטה נותן אריכות ימים, אבל פעם בשנה צריך לגלגל 1ק10. אם יצא 10, הדמות שלך הפכה לליץ' תוהו-מרושע בן לילה.

נראה לי שיש שחקנים שהיו אומרים "זאת קללה? זה בונוס!" אבל אני לא בטוח שאני רוצה לשחק איתם.

חפץ הקסם האחרון הוא הכי נורמלי ודווקא מצא חן בעיני. זהו הרועץ: גרזן אדום עם תכונות משולבות של חרב עריפה ולהב כפור, שנוצר על ידי הגמד-קוסם היחיד בהיסטוריה (תזכרו, אנחנו לפני מו"ד 3. גמדים לא יכולים להיות קוסמים. למה? ככה!) שהכין אותו בתור תשורת כניעה למלך האויב שהביס את הגמדים. הגמד הקוסם שתל ברועץ קללה מאוד פשוטה - בגלגול טבעי של 20, הגרזן עורף את ראש בעליו.

בסך הכל גליון שרובו די חלש. בעצמכם אתם יכולים לקרוא את גליון 59 כאן בקישור.

 

[Wickedbar]

אוקי, זה מאד מוזר לקרוא על עצמך ככה מהצד. זה גם מאד מוזר להזכר בדברים שכתבת לפני שלושים שנים ולחשוב לעצמך ״אז מסתבר שהייתי גיק מתבגר ומתלהב מכל שטות, ולא איזה נסיך אופל מגניב״.

כשקראתי הבנתי שיש לי תשובות לחלק מהשאלות שתהית לגביהן כאן, אבל מכיוון שלא עצרתי לרשום אותן, הגעתי לסוף השרשור ואני לא זוכר אותן. אני כן אציין שזה אכן היה one man show שלי ברוב הזמן, פשוט בגלל שלא הפסקתי לכתוב (לבד או עם החברים). מה שכן, זה לא שבאג הביאו דברים ואני פרסמתי אותם, זה היה די ההפך - אני כתבתי על דברים ואז באג הביאו אותם כי אמרתי להם שזה בטוח ימכר. אני חושב שהם חשבו שאם אני כותב על זה מספיק אז מישהו יקנה את זה, אני אישית סתם רציתי לשים את הידיים שלי על הספרים האלו באופן מסודר ועד היום אין לי שמץ של נקיפות מצפון בנושא.

 

[המפקד האלמוני]

הו, זה טוויסט מעניין של המטא-מציאות! מניח שתכף ימטירו כאן כל מיני שאלות.

בכל מקרה, ביומן הקריאה ניסיתי כמה שיותר להיצמד לתכנים ופחות לדון באנשים. אבל זה לא תמיד עובד כי עם כל כמה שזכרתי שבשלב מסויים היה למשחקי התפקידים כותב מרכזי אחד, לא זכרתי עד כמה זה הפך לone man show ושבעצם הרבה תכנים שהפכו למוסכמות בשיח התחביב בארץ, שאנשים אפילו לא זוכרים איפה הן התחילו או בכלל לא היו בסביבה כשזה קרה, הם בעצם סיכומי חוויות של קבוצת משחק אחת בנתניה באמצע שנות התשעים.

 

[DDN142]

גליון 1
לגליון הזה אין תאריך פרסום אבל אם אני זוכר נכון וקניתי את גליון 6 באוגוסט של 1991, הוא כנראה יצא בינואר או פברואר של אותה שנה. לא קראתי את הגליון הזה בזמן אמת וכנראה שכמו הרבה גליונות פיילוט של מגזינים דאז הוא הופץ בתפוצה מצומצמת, ככה שהגרסא הסרוקה הזו באינטרנט הייתה הפעם הראשונה שאני ורבים אחרים נחשפנו אליו.

רוב הגליון כולל סקירות מתורגמות על משחקי נינטנדו וסגה, אבל גם כתבת מקור על אליפות סגה השלישית - הפרס הראשון הוא... טלויזה 14 אינץ' של חברת לנקו!

באמצע, בעמוד 12, יש גם כתבה על מבוכים ודרקונים מאת דוד אלכסנדר המסתורי. תזכרו את השם הזה - הוא יופיע לא מעט בגליונות הבאים וכנראה שהוא היה אושיה כלשהי בתחביב בימים ההם כי הוא כתב גם ב"מכשף האחרון" (מגזין משחקי תפקידים קצר ימים) ובעוד כל מיני מקומות ומאז נעלמו עקבותיו.

הכתבה מתארת סשן משחק תפקידים, של חבורה שכוללת מישהו בשם שמוליק שמשחק את ונטרמל כוהן אל הצדק, טלי שמשחקת את גלוריה, קוסמת המתוארת כ"צעירה ויפה" (כי היא בת והשחקנית שלה בת, אז חשוב לציין שהיא יפה), וריק שהוא טנבור האביר האמיץ. בתפקיד שליט המבוך - דוד, שהוא כנראה אותו דוד שכתב את הכתבה הזו. החבורה נמצאת במשימה די גנרית - הצלת נסיכה שנחטפה על ידי מכשף (זה רק תואר, המקצוע מכשף יופיע רק במו"ד3, הוא בטח קוסם במקצועו) רשע בשם זיקסרבקסיוס. אותו זיקסרבקסיוס כלא את הנסיכה בטירתו שבהרים, מילכד את הטירה והציב שם המון מפלצות.

בהמשך הכתבה מתוארת סצנת קרב קצרה - החבורה נתקלת ביצורים שמתוארים כ"בעלי עיניים אדומות, צבע אורם אפור בהיר ודם מכסה את ציפורנייהם החדות", שמתקיפים את החבורה ביללות. האמת? תיאור מצויין שרלוונטי גם היום למרות הבנאליות שלו - דוד השה"מ לא אומר לחבורה "נתקלתם במפלצת X" אלא פשוט מתאר דרך החושים של הדמויות מה הן פוגשות. תהיו דוד, אם הוא ידע לעשות את זה ב-1991 גם אתם יכולים ב-2024.

סצנת הקרב מתארת בעצם סיבוב אחד - גלוריה הקוסמת מטילה על אחד היצורים קליע קסם שפוגע בבטנו אבל לא הורג אותו, טנבור האביר תוקף בחרבו, מחטיא ונפגע בציפורני אחד היצורים שלא רק פוצע אותו אלא גם משתק אותו. בשלב הזה ונטרמל הכוהן מזהה שמדובר באלמתים, שולף את סמל הקודש שלו ומגרש אותם. שימו לב - בשום נקודה לא המנחה ולא בכתבה לא מציינים שמדובר בגועלים (או טורפי גופות כפי שהם כונו בקופסא האדומה) - לדעתי זו בחירת הנחייה די מוצלחת, להשתמש כמה שפחות במונחים שלא מוכרים לקוראים בשלב הזה - אנחנו כמובן מבינים ישר שאלה גועלים, אבל אנחנו לא ב-1991 וכולנו חכמים, נבונים ויודעים את התורה.

מיד אחרי סצנת הקרב הזו, ממליץ דוד לקוראיו לרכוש את הקופסא האדומה ולהתנסות במשחקים בעצמם - אף פעם לא נדע אם החבורה הצליחה להביס את זיקסרבקסיוס המכשף הנורא או שהוא הצליח לנצח אותם בתחרות איות של השם שלו או משהו.

על הכתבה הנחמדה מעיבה קצת פסקת פתיחה שכנראה נוספה על ידי העורך, שקצת מסכמת את התפיסה של התקופה לגבי שחקני תפקידים:

צפייה בקובץ מצורף 10499

בפעם הבאה שמספרים לכם על התקופה הגברית, ההרואית, הנקייה והמכובדת של מו"ד לפני שבאו כל ההומויים והפמיניסטיות והפרוגרעסיבים, תראו איך אפילו במגזין שיועד לשחקני תפקידים הסתכלו על קהל היעד שלהם - מכורים, פריקים, לא נורמליים, כאלה שלא יוצאים לסרטים עם "השאפה של הכיתה" (למי שנולד אחרי שנת 2000 - שאפה זה מה שבתקופות מאוחרות יותר נקרא "כוסית") - כי ברור שקהל היעד של המשחק הוא בנים בגיל בית ספר.

כתבת משחקי התפקידים הבאה בגליון הזה מופיעה בעמ' 14 - אלו בעצם רשמים של אחד תומר כץ, שזכה במקום הראשון ב"אליפות הארץ בD&D" שנערכה "בקיץ האחרון" (כנראה של 1990) וזכה בפרס של מימון טיסה ושהייה בכנס ג'ן-קון וכעת מספר על איך היה שם. הכנס המתואר נראה כמו משהו שבארץ עדיין חלקנו היו חולמים שיהיה גם יותר משלושים שנה אחרי - מבנה רב קומות עם פעילויות, דוכנים, סרטים ומכירות פומביות של אומנות משחקי תפקידים. מכיוון שתומר כץ הוא ישראלי פרקטי, הוא גם מתאר כמה עלתה החוויה - במונחים של היום זה נראה ממש זול לשלם 2000 שקל על טיסה לארה"ב ו100 שקל ללילה במלון, אבל אנחנו מדברים על תקופה שבה משכורת של פועל תעשיה מיומן הייתה בסביבות 2300 שקל לחודש.

את אגף משחקי התפקידים בגליון 1 של WIZ מסיימת כתבה קצת מוזרה - תיאור מפורט על פני עמוד שלם (פלוס התמונה הגייזית המוכרת של מורדנקיינן האשף באמצע הטקסט) שתורגם ככל הנראה מDRAGON על ידי דוד אלכסנדר הבלתי נלאה, של איך מטילים את הלחש "כדור אש" - כן כן, הלחש הגנרי שקיים עוד מאז הקופסא הלבנה מקבל פה פירוט שלם של איך מורחים לשלשת עטלף על יד ימין, מועכים פנימה את הגופרית, איזה תנועות ידיים עושים וגם נספח עם פירוט מילות הקסם בג'יבריש - ויש די הרבה מהן. גם כאן, העורך החליט להוסיף פסקת רקע שמתייחסת לאובססיה שלו לדייטים עם בנות מהכיתה:

צפייה בקובץ מצורף 10500

אז עד כאן עם גליון מס' 1 - אתם מוזמנים לקרוא אותו בעצמכם בקישור הזה אם בא לכם משהו שהוא יותר מהפירורים שהבאתי פה.
בפוסט הבא - גליון מס' 2.

בזמן הזה עוד היה אפשר להשתמש במילה פריק. כמה שנים אחרי זה פריק היו המתחרים. וויז היו טובים יותר (דיעה לא אובייקטיבית, קראתי רק שני פריקים וויז כבר היה בדם)

 

[DDN142]

תודה על הסקירה.

זה קטע שבאף מקום הם לא כותבים את תאריך הוצאת הגיליון, לא בשער, לא בעמוד התוכן, כלום... אני זוכר שבפריק החודש והשנה היו מופיעים בשער.

ואם כבר מדברים על שער, השער של הגיליון הזה זכור לטובה מהספר לשחקן של מוד"מ 2 בעברית, אבל באופן מפתיע, התמונה הפוכה מימין לשמאל. מעניין למה... כדי להימנע מתשלום תמלוגים? סביר שלא, כי הפיכת התמונה בטח לא מונעת את זה ובעיקר כי זה בטח לא עניין אותם - מי יידע?

בכתבה על ספרי כישוף מופיעה בעמוד 29 כתבה פנימית על ספרי רומח הדרקון, ושם בטעות תניס חצי עלף מופיע כ-"תניס חצי עטלף". טעות הקלדה מן הסתם, אבל זה מתאים לשרשור הזה, שבו נדונו התרגומים של elf ל-'אלף', 'עלף' או 'שד'. עטלף לא היה שם...

גיליון חביב בסך הכל, סביר עבור גיליון שני, אבל אנחנו כבר יודעים שזה הולך להשתפר.

התאריך בעמוד הראשי הגיע בשלב מאוחר יותר. אפילו ציינו את זה בטור העורך.

גליון 6 של וויז הוא הגליון שבו התחלתי לקנות את המגזין בעצמי ולא רק לעלעל בו אצל חברים - עד שלא היה לי מחשב משלי ולא התחלתי לשחק מו"ד, לא הרגשתי שיש לי סיבה לקנות אותו ועכשיו הייתה לי אחת היו לי שתיים. מכיוון שגרתי בחור בפריפריה, היה בדיוק סניף אחד של סטימצקי בכל העיירה, בצד השני שלה - והייתי צריך לנסוע עד לשם באוטובוס כדי לקנות את העותק שלי.

אחרי כמה כתבות מתורגמות על קווסטים של סיירה, משחקי סגה ופוסטר מגניב של שלד עוטה שריון מוזהב שמפתיע חבורת הרפתקנים, אנחנו מגיעים סוף סוף לתוכן משחקי תפקידים בעמ' 31 שבו יש תוכן קוראים קצר - כל מיני מכתבים וביניהם פינה של החלפת רעיונות בין שליטי מבוך, עם הרעיונות הבאים:

צפייה בקובץ מצורף 10520

חייב לומר שגם היום אני לא לגמרי מבין את הרעיון של דוד פלק - להשיג חומרים מיוחדים להכנת חפצים וכלים נשמע הגיוני, אבל מה ז"א "הכנת דמויות" באמצעות חומרים נדירים או הרפתקאות שצריך להשלים? האם דוד חזה את העתיד של מו"ד שכולל מקצועות יוקרה? מחשבה מסקרנת.
הרעיון של דמויות לכודות בתוך כדור בדולח ומנסות לברוח ממנו - חמוד, אבל אף פעם לא השתמשתי בזה.
ולסיכום - מה זה "עצות לאלפים" לדעתכם? אף אחד לא הרים את הכפפה של מורן רייכמן ובגליונות הבאים לא היו עצות לאלפים, אבל כמו שאתם זוכרים בגליון 4 הייתה לתומר וקסמן עצה שנויה במחלקת בנושא - לא לשחק אלף.

בעמ' 32-33 יש סיפור מתורגם קצר בשם "משחק האבדון" - הרפתקן מו"ד ואשתו מגלים שהילדים שלהם שקועים במשחק מוזר - "כיתות ומורים", שנראה שמשפיע עליהם לרעה. קונספט מוכר אבל הסיפור כתוב נחמד אך מתורגם בצורה לא הכי מקצועית - אבל נסלח לזה כי המתרגם הוא אותו תומר כץ שכבר הופיע כאן בכמה הזדמנויות והוא בשנות העשרה המוקדמות שלו כנראה. אני לא חושב שיש היום הרבה בוגרי תיכון שמסוגלים לתרגם מאנגלית לעברית סיפור באורך הזה - הישג מרשים הרבה יותר כשאתם קולטים שהוא ביצע אותו בתקופה שבה לא היה גוגל טרנסלייט וכל מה שעמד לרשותו זה שכלו-שלו ומילון מודפס על נייר.

זוכרים את "דרקון הקרח השחור" מהגליון הקודם? אז בגליון הזה יש דרקון הרבה, הרבה, הרבה יותר מגניב, שגם קיבל איור מקורי משלו - דרקון הקוברה, שלפי הטקסט המתאר אותו מסתובב ב"ארצות המזרח" של ממלכות נשכחות, הלא הן עולם המערכה קארא-טור.
צפייה בקובץ מצורף 10521

בגליון עצמו של וויז הם שמו את הכותרת על התמונה של הדרקון, אז מצאתי אחת נקייה, שמקורה בגליון 146 (קיץ 1989) של המגזין DRAGON שם הוא הופיע יחד עם דרקון הקרח השחור (אובסידיאן במקור) מגליון וויז הקודם ואיתם שורה של דרקונים שונים ומשונים נוספים. גם כאן הנתונים הם למוד"מ1 ותורגמו על ידי חן קורן שכבר כתב בכמה גליונות.

הדרקון הזה פשוט נהדר. אני מתבעס קצת שאף פעם לא השתמשתי בו. חוץ מזה שהוא נראה ממש טוב הוא מתואר כמי שלא משתמש בקסמים אלא מאוד עמיד בפניהם ו"משתמש ביכולותיו הטבעיות כדי להרוס את אויביו" ואלו לא חסרות לו - נשיכה רעילה, נשיפת אש שכוללת ענני עשן שמסתירים אותו וכמובן נשיכות ומכות כמו כל דרקון אחר. דרקון הקוברה גם אוהב לאסוף גולגלות של מפלצות חזקות ומצויין שהוא עשוי להיות מלווה בגרגוילים, אנשי לטאה ועטלפי ענק שסוגדים לו כאליל. הקטע עם עטלפי ענק הוא כנראה בחירת תרגום קצת תמוהה אך מובנת - במקור האנגלי הופיעה שם איזו מפלצת עם שם שובר-שיניים שניתן לתאר פשוט כ"גובלין יפני". אני לא חושב שבגיל 15 אני הייתי מסוגל לתרגם ברמה הזו וגם רובכם לא.

את הגליון סוגר הפרק השני של הקומיקס "יאנוס" - העלילה עוברת לעולם המודרני, בו נער בשם תום מבלה בבית של המורה המחליפה להיסטוריה, שמשום מה מסתובבת בבית שלה בשמלת סטרפלס שחורה קטנה.

צפייה בקובץ מצורף 10522

אבל רגע, מה קרה לאלף ולאורק מהגליון הקודם? אז מסתבר שהאלף הפסיד והאורק הרג אותו, לא סתם הרג אותו אלא "פתח לו את הגרון" כמו שהיו אומרים לפעמים בשנות התשעים, מה שמתואר בצורה מאוד גרפית.

צפייה בקובץ מצורף 10523

זה אולי נראה כמו עוד תמונה קשה שמעידה עד כמה שנות התשעים היו עם סטנדרטים נמוכים בכל הקשור לעידון וטוב טעם, אבל יש פה מסר הרבה יותר משמעותי לשחקני מו"ד, לא רק בשנות התשעים אלא עד עצם היום הזה - אורקים יכולים לנצח אלפים.

מה הקשר בין האלף המנוח, האורק המפחיד ותום שבבירור חושק במורה חסרת המודעות שלו? את זה נגלה בגליונות הבאים, פחות או יותר. אבל בינתיים את גליון 6 אתם יכולים לקרוא ממש כאן.

תודה על הסקירה.
אחד הדברים שאהבתי בגליונות המתקדמים זה שהכתבות על סיירה של טל גוטמן ופינות הקומיקס של שחף בן צור הרגישו אותנטיים ולא מתורגמים.

 

[המפקד האלמוני]

הבנתי שיש לי תשובות לחלק מהשאלות

הנה כמה מהשאלות במרוכז:

1 - באמת הייתה סצנה רצינית של משחקים כמו שיטת הגיבור ורולמאסטר בשנות התשעים, או שכמו שאני חושד, זה היה בעיקר שיח פנימי של קבוצה יחסית קטנה שקיבלה תהודה בWIZ ובBBSים ואחרי זה באינטרנט?
2 - מאיפה אתה נחשפת למשחקים שאינם מו"ד? מגזינים מחו"ל? איך היה אפשר להשיג אותם בארץ לפני שבאג (ואח"כ מיצוב) התחילו לייבא אותם, בין היתר בגלל הפרסומים עליהם בWIZ?
3 - מה באמת הייתה הסיבה לבחירה בשם העט "בן סער"? הצבא או סתם רצון להשיג איזו אנונימיות?
4 - רוב השמות שעולים לא מעט בכתבות השונות בWIZ לא ממש מוכרים כיום. במידה וזה לא יותר מידי אאוטינג, ידוע לאן נעלמו? את דוד אלכסנדר אף אחד לא מוצא, עדי ורניק (או מישהו עם אותו שם ואותו רקע) כנראה הסתבך עם רשויות המס, חן קורן כנראה נהרג בעזה ב-1996 ולפי גוגל יש פרופסור לקרדיולוגיה בשם אבי סבג. סתם תוהה לאן נעלמו שמות כמו עומר פאר, גיא הילטון, בר מייז וליאור ברנע, אבל אם הם לא רוצים שימצאו אותם - זכותם.

ובינתיים, הגענו כבר לחמש שנות WIZ ולגליון 60 שעל השער שלו יש תמונה ממשחק מחשב בשם "כרונומאסטר" והבטחה למשחק המחשב "סיימון המכשף" מצורף אליו - אם אני זוכר נכון זו הייתה הגרסה שתרגמו את המלל של המשחק לעברית וזה היה די קרינג'י עם דברים כמו "ולקירית עסיסית".

אה, שימו לב לעוד משהו מאוד ניינטיזי בגליון הזה מאפריל 1996 - פרסומת ל"מוצר אינטראקטיבי" של הקומדי סטור!



לדור הצעיר הדמויות על הפרסומת הזו יראו כמו ציורי מערות, אבל מרבית האנשים שמשחקים אותן עדיין פעילים מאוד בתחום הבידור בארץ, גם אם לא תמיד מול המצלמה אלא מאחוריה כמפיקים וכד'.

המדור של מורגן בעמודים 38-39 משלב בין פגישה מוזרה עם מאלדר וסקאלי לתשובות לשאלות. יוסי אביטל רוצה לדעת איך אפשר ליצור את הקסמים הספונטניים של ארס מגיקה במוד"מ - יש שם תשובה שמסבירה איך לעשות את זה, אבל זה די שובר את המשחק אז עדיף לא לנסות אותה בבית.
יניב מורדי גם כן רוצה לשבור את המשחק - הוא שואל לגבי הכתבות על קסם גולמי ורוצה לדעת איך יוצרים פיי ולא רק מוצאים אותו ומסבירים לו שזה ממש קשה.

המדור הבא בעמודים 40-41 הוא של ערן בן סער ועוסק באלכימיה - איך לבנות מערכת קסם שמבוססת עליה עבור מוד"מ. כרגיל במשחקי פנטזיה בכלל ומו"ד לסוגיו בפרט, האלכימיה מתוארת למעשה כמערכת קסם הסובבת סביב יצירתם של חפצי קסם.



הVIBE הרוחני ממשיך גם בעמודים 42-43 בהם ערן בן סער ואבי סבג מתארים את "קוסם הקריסטלים" שכוחותיו נובעים מגבישים שונים, אחרי ביקור מטריד משהו בחנות לאביזרי-היפים באתר הקודש לילד המיוחדג' מהניינטיז ועד היום, הלא הוא דיזינגוף סנטר.



הם מתייחסים לכך שיש מקצועות כאלה בשיטת הגיבור ורולמאסטר, אבל פה הם מציעים גרסה שונה מעט למוד"מ2, בה במקום כוחות ספציפיים לקריסטלים כמו בשיטות הללו, מדובר למעשה במקצוע מאגי שמטיל לחשי קוסמים וכוהנים רגילים באמצעות אנרגיה שנמצאת בגבישים - שעשויים להתפוצץ בתהליך.
חלק מהמאפיינים של המקצוע הזה דומים קצת למה שיש בימינו בWARLOCK של מהדורה 5, אלא שהמקצוע הזה קדם לו בעשרים שנה.

בעמוד 45 ערן בן סער מציג לנו מקצוע של אלכימאי שאמור להיות משלים לכתבה על הקסם האלכימי, אבל למרבה הצער הסריקה כאן יצאה מאוד מטושטשת ובלתי קריאה ואי אפשר להבין כלום מהטקסט, מלבד הכותרת שאומרת שמדובר ב"מקצוע הכנת כלי הקסם".

את גליון 60 אתם יכולים לקרוא כאן.

 

[כליל החורש נאורי]

והבטחה למשחק המחשב "סיימון המכשף" מצורף אליו - אם אני זוכר נכון זו הייתה הגרסה שתרגמו את המלל של המשחק לעברית וזה היה די קרינג'י עם דברים כמו "ולקירית עסיסית".

שיחקתי בשני הראשונים בסדרה לפני כמה שנים, וגם באנגלית הם די קרינג'ים. הפואנטה היא שסיימון הוא מתבגר מיזנטרופ וסקסיסט שעולה על העצבים של כל מי שהוא מבלה איתו יותר מכמה שורות של דיאלוג.

 

[Wickedbar]

1 - באמת הייתה סצנה רצינית של משחקים כמו שיטת הגיבור ורולמאסטר בשנות התשעים, או שכמו שאני חושד, זה היה בעיקר שיח פנימי של קבוצה יחסית קטנה שקיבלה תהודה בWIZ ובBBSים ואחרי זה באינטרנט?
2 - מאיפה אתה נחשפת למשחקים שאינם מו"ד? מגזינים מחו"ל? איך היה אפשר להשיג אותם בארץ לפני שבאג (ואח"כ מיצוב) התחילו לייבא אותם, בין היתר בגלל הפרסומים עליהם בWIZ?
3 - מה באמת הייתה הסיבה לבחירה בשם העט "בן סער"? הצבא או סתם רצון להשיג איזו אנונימיות?
4 - רוב השמות שעולים לא מעט בכתבות השונות בWIZ לא ממש מוכרים כיום. במידה וזה לא יותר מידי אאוטינג, ידוע לאן נעלמו? את דוד אלכסנדר אף אחד לא מוצא, עדי ורניק (או מישהו עם אותו שם ואותו רקע) כנראה הסתבך עם רשויות המס, חן קורן כנראה נהרג בעזה ב-1996 ולפי גוגל יש פרופסור לקרדיולוגיה בשם אבי סבג. סתם תוהה לאן נעלמו שמות כמו עומר פאר, גיא הילטון, בר מייז וליאור ברנע, אבל אם הם לא רוצים שימצאו אותם - זכותם.

אוקי, ננסה לענות.
1. תגדיר רצינית. בחצי השני של שנות התשעים (ושים לב שאני מבסס את מה שאני אומר על דברים שקראתי במגזינים של משחקי תפקידים של התקופה ההיא. לא היה אז אינטרנט ממש) היתה פריחה יפה יחסית של משחקים שאינם מבוכים ודרקונים. כנראה בגלל ש-TSR לא היו חזקים כמו פעם והמשחק שלהם (אם מאחדים את מהדורות 1 ו-2) כבר היה ותיק מאד. אבל אני חייב להודות ש (1) מתוך חמש השנים האלו, התקופה שדווקא משחקים משנות השמונים (כמו רולמאסטר והירו, וגם רונקווסט ואחרים) היו פופולארים היתה קצרה ומהר מאד משחקי וויט וולף ודומיהם עקפו אותם, וגם (2) זה עדיין טיפה בים יחסית לפופולאריות של AD&D אפילו אז. הדבר היחיד שערער את השלווה של TSR היה Mythus של גארי גייגקס, והם הרגו את זה לפני שזה המריא. אבל זה חוכמה של בדיעבד. בזמנו, מכיוון שכל מה שקראתי היו מגזינים מחו״ל והתמקדתי במידע על משחקים שאינם מבוכים ודרקונים, היתה לי הטיה בראש שלא זהיתי. היום אני רואה את זה לפעמים בשחקני שיטות אינדי - שבשיח שלהם (ואני מצטט משפטים אמיתיים פה) הם חושבים שמו״ד זה בערך 50% מהשוק ושרוב שחקני התפקידים שיחקו לפחות משחקי אחד במנוע האפוקליפסה, וכמובן גם עולמות פראיים. זו הטיה שנוצרת אצלהם כי זה מה שמקיף אותם, במציאות מבוכים ודרקונים זה צפונית ל-95% מהשוק ורוב שחקני התפקידים לא שמעו על האפוקליפסה והמנוע שלה.

2. כאמור - מגזינים מחו״ל, פלוס יבוא ראשוני והססני של באג. היה פה feedback loop מסויים ביני לבין באג, סדר הדברים הכרונולוגי היה כזה:
א. ערן (אני) קורא מכל הבא ליד, וחברים ומשפחה שחזרו מחו״ל הביאו לו מגזינים על משחקי תפקידים מגניבים שהוא בחיים לא ראה והוא התחיל לקרוא עליהם.
ב. מישהו בבאג שם בקטנה על מהדפים שלהם את המהדורה השניה של Rolemaster שערן זיהה מהמגזינים, וגם את שיטת הגיבור (בזמנו היו לשני המשחקים אותו מפיץ, למרות שהן מחברות שונות). עד היום אין לי מושג למה או מאיפה.
ג. ערן קונה, מתלהב, ושולח מאמר על MERP לויז.
ד. העורכת של ויז מדברת עם ערן, נפגשים בדירה שלה בת״א (מה שהופך למפגש קבוע שקורה אחת לשבועיים-שלושה), וערן מתחיל לכתוב קבוע לויז על משחקים שהוא מכיר שהם לא מבוכים ודרקונים (ועל עוד דברים, כמובן).
ה. בבאג מישהו מבין שיש לו פה מפרסם בחינם ומדבר עם ערן (למה אני כותב את כל זה בגוף שלישי לעזאזל?) על מה כדאי להביא כדי לתת פייט למיצוב. ערן נותן רשימה ומבקש רק עותק אחד מכל דבר שמביאים.

3. התגייסתיֿ ואני ילד טוב ירושלים שיודע שלחיילים אסור לכתוב לעיתון. אז הלכתי למפקדים שלי ואמרתי להם שאני כותב לעיתון, אבל לא על פוליטיקה אלא על משחקי מחשב (בזמנו היה מפחיד להגיד מבוכים ודרקונים בצבא, משחקי מחשב היה מובן יותר). הם היו נחמדים והשיגו לי אישור להמשיך לכתוב, אבל תחת שם עט בלבד. את ״בן-סער״ המציאה העורכת דאז, אבל התחברתי לשם.

4. מי שאני יודע - אבי אכן פרופסור לקרדיאולוגיה, והסיפורים שהוא מספר היום על מה הוא ראה ועשה בעבודה גורמים לחלק מהעלילות של מורגן להשמע משעממות ו-mundane. אנחנו עדיין משחקים באותה הקבוצה. גיא הילטון עובד בהייטק כמוני. אנחנו עוד משחקים ביחד לפעמים והוא עדיין אחד האנשים הכי מגניבים שאני מכיר, ועוד יש לו את סט הטריוויה איפשהו. ליאור ברנע גם הוא בהייטק. אנחנו נפגשים פחות בשנים האחרונות והוא משחק בעיקר משחקי לוח בימנו. בר מייז היה שם עט של מישהו שלא רצה לכתוב בשמו האמיתי, אז אני לא אחשוף אותו גם עשורים אחרי. הוא עוד חי וקיים, אבל ירד מהארץ מזמן ולפעמים אנחנו מדברים בצ׳אט של הפייסבוק.

 

[המפקד האלמוני]

Wickedbar תודה על התשובות!
בסעיף 1 התכוונתי בעיקר לסצנת משחקי התפקידים בארץ. ממה שאני זוכר מBBSים באותה תקופה, כל מי שרצה להראות שהוא לא חלק מעדר המו"ד/מוד"מ, שיחק ומפאייר, או לפחות טען שהוא משחק ומפאייר - שיטה שבWIZ לא ממש זכתה להתייחסות.
כשהייתי קורא את WIZ באמצע הניינטיז, הייתי יכול להתרשם שיש אי-שם-בחוץ המון קבוצות של HERO ורולמאסטר, אבל עכשיו כשאני קורא את WIZ מחדש, אני תוהה אם אלה היו אותם אנשים ששיחקו איתך וחברים שלהם ופשוט המון תהודה.

סעיף 2 הוא נקודה מעניינת - אין הרבה מידע על היבוא בימי הבראשית של התחביב בארץ. אני כל הזמן שומע שאנשים היו קונים מוצרי מוד"מ1 באנגלית ב"דיונון" באוניברסיטת תל אביב, אבל לא מעבר לזה ובטח לא על שיטות אחרות. היה בבית הספר שלי מישהו שעשה מנוי לDRAGON בכך שפשוט שלח דולרים במעטפה לחו"ל, אבל הוא סירב לשתף את "הסוד המקצועי" של המגזין עם אחרים.

 

[Wickedbar]

לוומפייר לא התיחסתי כי לא רציתי לעשות מאמר בסגנון ״הסיבות מדוע זה משחק רע״. לגבי בארץ - לקראת סוף המילניום התחלנו לעשות עם אוליב את כנסי טמ״י, ושם נתקלתי בכמה קבוצות רולמאסטר והירו. אבל לא הרבה.

 

[המפקד האלמוני]

לא רציתי לעשות מאמר בסגנון ״הסיבות מדוע זה משחק רע״.

שיחקתי בו בכמה חד"פים בתחילת שנות האלפיים ולא מאוד התלהבתי, זה די הרגיש כמו "משחק מיוחדג' לילד המיוחדג'" אבל מההתרשמות שלי מאותה תקופה של סוף הניינטיז-תחילת המילניום, יחסית הרבה אנשים דיברו עליו ואולי גם שיחקו בו - לא בטוח שלפי ספרי הכללים שלו אלא יותר פריפורם.
אבל עוד תופעה ששמתי לב אליה בהקשר הזה הייתה שאם אותם אנשים נהגו להעמיס תוספים ואופטימיזציות על לוחם המו"ד שלהם, עכשיו הם פשוט עברו להעמיס סטיות ובעיות נפשיות על הערפד שלהם.

נתקלתי בכמה קבוצות רולמאסטר

תוהה כמה מהקבוצות האלה, כולל שלכם, ממש שיחקו by the book. לפי הסקירה הזאת למשל:

סקירה של rolemaster

כן, כן - קראתם נכון את הכותרת. המפקד האלמוני סקר לאחרונה גליונות וויז, ובאחד מהם ראיתי את ערן בן סער מגן בנחרצות על שיטת rolemaster, זאת לעומת d&d או ad&d ששלטו בשעתו. אז כמובן שאני לא בא בטרוניה כלפיו - בכל זאת אנחנו מדברים על תקופת זמן של לפני 30 שנים - אבל כן רציתי, למען הדורות הבאים, להציג...

www.pundak.co.il

המשחק היה סופר-מסובך עד כדי unintelligible.

כי אם יש משהו שאני די זוכר מהתקופה זה שהרבה קבוצות, גם של מו"ד, בעצם שיחקו חופשיטה עם ספר כללים כלשהו מונח על השולחן. כבר יצא לי לשמוע מתישהו ב2002 מישהו מסביר ש"אני משחק MERP, המשחק הזה שלא מגלגלים בו קוביות ויש בו מפלצות חוץ-מימדיות שאפשר לזמן באמצעות ספרים שכתבו רפאי הטבעת".

בכל מקרה, ביומן הקריאה כבר הגענו לגליון 61 שעל השער שלו יש תמונה ממשחק עתידני שלפי פרסומת בתוך הגליון נקרא "טרה נובה". זה כבר מאי 1996, אבל WIZ במחוזות העמוקים והחמימים של האסקפיזם ואף מילה על מבצע "ענבי זעם" מהחודש הקודם או על הבחירות בסוף החודש שאת תוצאותיהן העגומות אנחנו רואים בימים אלו ממש. מבחינת הקבוצה שלי אנחנו עדיין ממשיכים לשחק מוד"מ למרות שזו כבר תקופת הבגרויות ואנחנו מתקדמים במהירות (חוץ משחקן אחד שהיה עדיין בכיתה י') לסוף התיכון. אם אני זוכר נכון, בשלב הזה כל החבורה הייתה כבר בדרגות 9-11 אחרי שלוש שנות משחק ואז כולם נהרגו בTPK לא מפואר באמצע מסע למזרח וקרב נגד חרקים ענקיים בג'ונגל. התחלנו דמויות חדשות בדרגה 1 בעולם אחר שניסיתי לעשות ממש מוזר ומיוחד והמשכנו לשחק ככה לפחות עד סוף החופש הגדול כשאז השחקן והשחקנית שהיו ילידי פברואר-מרץ גויסו כבר לצבא.

בעמוד 36 יש כתבה שלא ממש קשורה למשחקי תפקידים אבל לעולם תוכן קרוב - סקירה של אחד בן כספי על משחק מחשב של Warhammer בגרסת הפנטזיה שלו, שהמיוחד בו - מתאים רק למערכת ההפעלה החדשה WINDOWS 95 שעדיין לא ממש תפסה בארץ כי היו לה בעיות תאימות לעברית. לא שיחקתי במשחק הזה אף פעם, אבל הסקירה שלו נראית מסקרנת.



בעמודים 38-39 יש לנו את המדור של מורגן ויש שם כמה שאלות בלי שם של שולח שמתייחסות לכתבות קודמות, מה שגורם לי לתהות אם כמו במקרה עם התשובה לכתבה על הפיי שהגיעה לפני הכתבה עצמה, מדובר בשיטה יצירתית להשלמת מידע.
כך, מישהו שמתואר כ"ילד קטן" שואל למה כתבת האלכימיה מהגליון הקודם לא מכסה מחקר קסמים, חפצים מקוללים וכו' ומסבירים לו שזה לא כל כך קשור לאלכימיה. אותו "ילד" גם שואל לגבי קוסם הקריסטלים ומסבירים לו שמדובר בנקודות קסם ולא ב"לחשים ליום" ושקוסם רגיל לא יכול ללמוד להשתמש בקריסטלים מאותה סיבה שהם לא יכולים לפרוץ מנעולים - כי מדובר במוד"מ ולא ב"רולמאסטר או משהו רציני אחר".

ילד קטן נוסף שואל שאלה שנראית אותנטית יותר אבל כנראה צינזרו את שמו כדי לחסוך לו אי-נעימות, כי השאלה שלו היא האם הקוסם שלו יכול להפוך את המטה שלו לכוכב שחר על ידי נעיצת מסמרים בקצהו. מן הסתם, עונים לו שזה יהרוס את המטה הקסום ולא יהיה אפקטיבי ככוכב שחר בגלל שאין מספיק משקל לראש הממוסמר.

בעמודים 40-41 ערן בן סער ובר מייז (שעכשיו אנחנו יודעים שגם הוא שם בדוי) מציגים מקצוע חדש למוד"מ2, הנזיר. למה חדש? הרי נזיר יש במו"ד, לא? אז הרי החדשות - מסיבה מסתורית כלשהי, לא היה במוד"מ2 נזיר אומן לחימה. היה אותו במוד"מ1 (והוא היה כנראה המקצוע הכי גרוע שם), היה אותו במו"ד בקופסאות (ושם הוא דווקא היה מגניב, רק שקראו לו "מיסטיקן") ויש אותו במו"ד3 ואילך, אבל במוד"מ2 - יוק. הדבר היחיד שהיה קרוב לזה איכשהו בספרי הכללים של מוד"מ2 היה קיט לכוהן במדריך השלם לכוהן, שנקרא "נזיר" והיה פשוט כוהן, עם לחשים והכל, וגם עם בונוסים די עלובים לטבלת הלחימה ללא כלי נשק מספר הכללים של מוד"מ2 שבעצמה הייתה גרועה ולא מעניינת.

אז בכתבה הנוכחית הם מציגים לנו משהו שדי יראה דומה לאיך שנזירים בנויים במו"ד של היום, רק עם כמה כשרונות באחוזים במקום הכוחות היותר מוכרים.

בעמודים 42-43 ערן בן סער מציג כללים למוד"מ2 לקסמים מעבר לגבולות העוצמה של השיטה שצריך לבצע בקבוצה של מטילי לחשים - הקסם הפולחני.



כמקובל בשנות התשעים החוקים המתוארים די מסורבלים שלא לצורך, אבל שווה קריאה גם היום - אפשר לקבל רעיונות משם גם למשחקים עדכניים.

בעמודים 44-45 ערן בן סער ואבי סבג חוזרים לז'אנר של "שיטות על המאזניים" ומשווים בין המשחק MAGE למשחק ARS MAGICA - שני משחקים שמתמקדים במשחק של דמויות קוסמים, שלעמדתו של ערן יש בהם חוקים ששווה לאמץ למערכה שלך בעוד שהמערכות שלהם-עצמן הן בלתי ניתנות למשחק. כאן גם מופיעה ביקורת קצרה על כך שVAMPIRE ו WEREWOLF הם משחקים שאין ממש מה לעשות בהם.



את גליון 61 תוכלו לקרוא בקישור הזה

 

[Wickedbar]

המשחק היה סופר-מסובך עד כדי unintelligible.

טוב, לא לדעתי. יש למשחק קהל די אדוק של שחקנים בחו״ל, וגם כמה בארץ. בדיוק יוצאה לו מהדורה חדשה.

 

[המפקד האלמוני]

מניח שזה עניין של טעם והרגלים.
היה מעניין לשמוע משחקנים שמשתמשים בשיטות פחות מוכרות על השיטות שהם משחקים בהן גם כיום.

 

[המפקד האלמוני]

יוני 1996, החופש הגדול האחרון באמת מתחיל - בניכוי הבגרויות. פה היה לנו מזל - באותם ימים היה נסיון די משעשע של משרד החינוך להקל על התלמידים ולהתחבב עליהם, ככה שכל שנה היו הגרלות שהורידו מקצועות שלמים ובשנה הזו ירדו תנ"ך והיסטוריה וחסכו לנו המון זמן למידה שיכלנו להקדיש לדברים משעשעים יותר.

גליון 62, שעל השער שלו יש תמונה ממשחק הפלטפורמה RAYMAN, הוא גליון שאני עדיין זוכר שקניתי וקראתי בזמן אמת. מעניין מה יהיה הגליון הראשון שאוכל לומר עליו בוודאות "את זה לא היה לי אז". משחקי התפקידים כרגיל נמצאים לקראת סוף הגליון.

בעמודים 42-43 יש את המדור של מורגן, עם תשובות לשאלות של קוראים. צחי ישעיה שואל לגבי לחשי מו"ד - איך בונוסים של זריזות וקסם משתלבים עם הלחש "מגן" (מוסיפים לו כרגיל) והאם ניתן להטיל לחשי ריפוי עם הלחש "יד ערטילאית" (עונים לו שלא, אני לא בטוח שזו הייתה תשובה תקפה מבחינת החוקים כבר אז).
שאלה נוספת היא של עמי רוט, שרוצה לדעת מה קורה אם הוא גילגל יותר מ23 עם חרב עורפת (עונים לו שזה עורף את ראשו של השה"מ וגם מי שעמד לידו, אפילו אם זה בעל ברית) ומה הנזק אם שוברים מגן על ראשו של מישהו, למשל השה"מ (1ק6 + אשפוז בבית חולים, תרדמת אם הגלגול הוא 20 טבעי).
השאלה האחרונה היא של יניב מרזוסקי, שרוצה לדעת אם אפשר ליצור שלד או זומבי מכל גופה ואיך נקבע הקב"פ (תלוי במצב הגופה ולפי הנתונים כשהיצור היה חי).

בעמודים 44-45 ערן בן סער ואבי סבג סוקרים את המהדורה החדשה של רולמאסטר, ה Rolemaster Standard System. מהדורה זו אמורה לעשות סדר בסרבולים של המהדורות הקודמות. עם זאת, לתאר אותה כ"מהדורה שנייה" ו"מהדורה חדשה" זה קצת לא מדוייק כי היום בעזרת האינטרנט אפשר לראות שזו המהדורה השלישית ושהיא יצאה לשוק שנתיים לפני שהתפרסמה הכתבה הזו. בסקירה ערן ואבי מציגים גם את הגזעים והמקצועות השונים - אישית עדיין ממש מסקרן אותי איזה מן מקצוע זה "מאגנט" שאמור לשלב בין תכונות של מתנקש ומנטליסט.



עמוד 46 הוא עמוד של כתבות חוץ קצרות שכל מיני קוראים שלחו לWIZ. שם, אחד דניאל ארבל מתאר גזע למוד"מ של אנשי לטאה - גנריים למדי, אבל ממש מטריד אותי שהוא מתאר אותם כבעלי אוזניים. ראיתם פעם לטאה עם אוזניים? זה נשמע מבעית למראה.
ירון זיו הוא כותב נוסף ששלח חפצי קסם שהם כולם נוצות - נוצת שמיעה שעונדים כעגיל ומקנה לך 75% לשמיעת רעשים, נוצת חץ שניתן להשליך והיא תוקפת עם תלד0 4 לגרימת 2ק6 נזק ושיתוק ל1ק6 תורות (בחפץ הקסם הזה נראה לי שהשתמשתי באיזה משחק פעם, נוצת העתקה שמעתיקה בעצמה ספרים ומגילות, נוצת ביטול לחשים שמשחררת את הדמות מקללות ולחשים שמשפיעים עליה ונוצת טיפשות שמורידה את התבונה והחוכמה ב5 והכריזמה ב3 ורק נוצת ביטול לחשים יכולה לבטל את השפעתה.

לכתבה מוסיפים גם חפץ קסם עליו חתומה מורגן, שרוך חיסול דרקונים.



בעמוד 48 יש מבזקי חדשות על משחקי תפקידים - ערן מעדכן על התפתחויות בתחום קלפי המשחק של סימ-סיטי והארץ התיכונה, על משחק התפקידים "רשומות המוטאנטים" שאמור להגיע לארץ ומתרחש באותו זיכיון של משחק קלפים בשם "חיילי החורבן" שכבר נמכר בעברית בחנויות, על כך שחברת "מכשפי החוף" מפסיקה לתמוך במשחק ארס מגיקה וגם העבירה לחברה אחר את המשחק טליסלנטה.
אה, יש גם חדשות קצת יותר מרגשות - אחרי בערך שנתיים שבהן כל פעם מכריזים שהנה הנה תכף יוצא התרגום לעברית של מרוצללים, מסתבר שהוא יצא בחודש שעבר!



בעמוד 49 יש כתבה של אבי סבג, באופן חריג בחתימתו בלבד ובלי ערן בן סער, בה הוא מספר על תחילת דרכו בתחביב משחקי התפקידים ועל מה זה משחקי תפקידים באופן כללי, לקהל שלא מכיר את התחום - זה פחות מפתיע ממה שזה נשמע, כי יש אנשים שקראו את WIZ בשביל הכתבות על משחקי מחשב וכל המוספים האלה בסוף המגזין נראו להם מוזרים ולא מובנים.


את גליון 62 אפשר לקרוא במלואו בקישור.

 

[המפקד האלמוני]

ביולי 1996, טסתי לראשונה לחו"ל - בנסיבות קצת לא ברורות הכיתה שלי זכתה באיזו הגרלה מפוקפקת של חברת מזון וקיבלנו טיול מאורגן של תריסר ימים שכלל את לונדון, אמסטרדם ופריז ומעבר קצר בבלגיה בין לבין. כמקובל בשנות התשעים היה סליזי לתפארת - לקחו אותנו לצפות ביצאניות ואז לבלות במועדון ריקודים וסמים ברחוב החלונות האדומים, תלמיד אחד שתה שבע בירות מסוגים שונים בעיר התעלות הבלגית הרומנטית ברוז' ובילה את המשך הסיור בעיר בחניכת תעלות חדשות של קיא ברחוב, אחת התלמידות בכיתה התגאתה בזה שהיא שכבה עם המדריך הקשיש, אחרות היו קצת פחות מרוצות מזה שהן הוטרדו מינית על ידי ברנש מתערטל בפארק המיניאטורות ההולנדי מדורודם והשחקנית מהקבוצה שלי נושקה בהפתעה על ידי ליצן שיכור בחגיגות יום הבסטיליה בפריז מה שלא מצא חן בעיניה בכלל.

בכל מקרה, אותה שחקנית ושחקן נוסף מהקבוצה שלי היו איתי בטיול הזה (האחרים לא היו איתנו באותה כיתה) וממש התלהבנו מלראות טירות אמיתיות וכלי נשק מימי הביניים. את זמן השופינג שקיבלנו בלונדון ניצלנו שלשתנו לביקור בסניף של רשת VIRGIN ושם התפעלנו מלראות מדפים על גבי מדפים של מוצרי משחקי תפקידים - שם גם קניתי עותק של מגזין "דרגון", גליון 231, ואת הגרסא ה"מורחבת והמשודרגת" של ערכת הקופסא של DARK SUN שיצאה לאור שנה קודם לכן אבל בארץ לא היה לי מושג שזה קרה.

אה, היה לנו שם גם את בוב, נהג האוטובוס הצמוד שליווה אותנו מרגע שירדנו במעבורת בבלגיה, דרך הולנד ועד שדה התעופה בפריז. בוב היה גבר אפרו-צרפתי שלא ממש הבין אנגלית והיה איתנו שבוע שלם במהלכו לא החליף את מדיו וככל הנראה גם לא התרחץ. הצחנה שנדפה ממנו מילאה את האוטובוס וסיפקה לנו המון הזדמנויות להומור נמוך על חוסר נקיונם של הצרפתים שגם הדביקו במנהגיהם שחורים תמימים.

כשחזרנו לארץ, קניתי את גליון 63 של וויז, שעל השער שלו פתאום החליטו לציין מאיזה משחק מגיעה התמונה - מלך זקן וקריפי ממשחק לימודי לילדים בשם "סוד המלך".



הוא נראה לא בסדר. ממש לא בסדר.

המדור של מורגן נמצא במקום הדי קבוע שלו, עמודים 42-43 ויש כמה שאלות של קוראים.
מיכל בלי-שם-משפחה שואלת למה זוטונים לא יכולים להיות סיירים, למה ננסים לא יכולים להיות פייטנים ולמה כל גזע לא יכול להיות כל מקצוע. מורגן עונה לה עם הסטריאוטיפ הנפוץ דאז של זוטון=הוביט שמן ומציינת שחוש ההומור של ננסים מצחיק רק אותם. מורגן מוסיפה שהשה"מ יכול לשנות את זה אם הוא רוצה. מיכל למעשה מנבאת שינוי משמעותי שיקרה בעוד כמה שנים במהדורה השלישית ובזמן אמת נשמעו עליו לא מעט מחאות בנוסח "פרוגרעסיבים הורסים את המשחק ואת הילדות של כולנו" מהסוג המוכר גם כיום.
עמי רוט רוצה לדעת אם אפשר לזמן חיה מסייעת באמצעות טבעת אחסון לחשים ומורגן עונה לו שאפשר אבל כנראה שרק קוסם יוכל ליצור איתה קשר ועבור כל אחד אחר היא תזומן ופשוט תתחפף. עמי גם רוצה לדעת איך לייצג במשחק את זה שהדמות שלו למדה המון על רעלים ומורגן כרגיל שולחת אותו לשחק בשיטת הגיבור או רולמאסטר אבל גם מציעה להוסיף מיומנות כזו למיומנויות השימושיות של מוד"מ.

בעמוד 44 יש סקירה של ערן בן סער ואבי סבג על משחק קלפים שעוסק במכשפים של הארץ התיכונה, אבל משחקי קלפים אינם משחקי תפקידים, אז אני מדלג על הסקירה הזו הלאה, לעמוד 45 בו בר מייז מסקר את התרגום העברי של מרוצללים ואת המשחק באופן כללי.



את המשחק הזה ראיתי בזמן אמת על המדפים בסטימצקי, אבל לא קניתי אותו כי פחות התחברתי לסגנון שלו. בסקירה בר מייחל שהרחבות של המשחק יתורגמו לעברית - אבל זה לא קרה, בהמשך תורגמה רק ההרפתקה "מריה כספיתאי". את הסקירה בר מסיים בהדגשת ההבדלים בין מרוצללים למשחק פנטזיה בסגנון מו"ד:



האמת שהדגשים האלה לא יחודיים למרוצללים. גם במו"ד הברברי של השה"מ תמיד יותר חזק.

בעמוד 46 יש לנו כתבות חוץ. צחי רוט מתאר שיטה שהמציא ליצירת תכונות אקראיות בשיטת הגיבור במקום הסתמכות על חלוקת נקודות ומשה רט (שולח מכתבים קבוע לWIZ) ובלמ"ז בני זולברג שבטח משחק איתו בקבוצה מציגים חפצי קסם חדשים - מגינים שונים.
מגן שער שהופך לדלת מימדית, מגן מגנטי שנצמדים אליו כלי נשק ממתכת, מגן מעופף שאפשר לשבת עליו ולטוס, מגן מסייע שמצויירת עליו חיה או יצור שאפשר לזמן לעזרתך ומגן אחסון שיש בחלק האחורי שלו פורטל קטן לחלל אחסון חוץ-מימדי בגודל מזוודה. את המגנים האלה אפשר די בקלות להמיר גם לשיטות בנות זמננו ולהשתמש בהם - הם די נחמדים ומאוזנים.

בעמוד 47 יש לנו סקירת חדשות משחקי תפקידים שמבוססת כנראה על עיתונות/אינטרנט מחו"ל. אין חתימה של מחבר על הסקירה אבל זה די בטוח ערן בן סער. החדשות הן על משחק קלפים שעוסק בדרקונים של הארץ התיכונה, על זה שבעקבות המהדורה החדשה של רולמאסטר שני שליש מהמוצרים הישנים כבר לא שמישים וכעת מוציאים מוצרים חדשים, על תוספות חדשות למשחק MAGIC (היחיד מהסקירה הזו שעדיין קיים ונמכר היטב), על הרחבות נוספות למשחק הפנטזיה "שחר האדמה" והמון רמזים שזה אותו עולם של מרוצללים רק בעבר רחוק מאוד ועל סיום השת"פ בין ICE (החברה של רולמאסטר) וHERO GAMES (של שיטת הגיבור).



למיטב ידיעתי החזון כאן לא מומש ולא היה איחוד בין מרוצללים לשחר האדמה, למרות שפוטנציאלית אם רמת הקסם של מרוצללים הייתה עולה מספיק עם הזמן, האימות היו אמורות להגיע מהמישור האסטראלי ולעשות בלגן שבטח תוכננה בשבילו שיטת משחק משלו שמעולם לא נכתבה.

את גליון 63 אפשר לקרוא כאן בקישור

 

[המפקד האלמוני]

אוגוסט 1996, חבורת המו"ד שלי מהתיכון כבר דועכת לגמרי - אני ועוד שחקן שלי מלווים ללשכת הגיוס מישהו מהקבוצה - קצת מוזר לחשוב עליו בתור טירון כי היום הוא סא"ל במילואים. אוגוסט 1996 היה גם החודש האחרון שבו קניתי לעצמי את WIZ כי הוא הרגיש כבר פחות רלוונטי - הכתבות בגליון 64 יהיו האחרונות שקראתי בזמן אמת והחל מהגליון הבא אלה יהיו כתבות שחדשות לי לגמרי.

על השער של של גליון 64 יש אבירים עם גרזנים וקסדות מקורננות - אבל לא רשום מאיזה משחק או מוצר הם.

בדרך למדורי משחקי התפקידים, באחד ממדורי האינטרנט, יש כתבה חצי-קשורה, על MUDים. בעמודים 38-39 עמית חסון-אלוני כותב.ת לנו על אבותיהם הקדמונים של משחקי הרשת והשולחנות הוירטואליים - הMulti User Dungeons שהם משחקים מבוססי-טקסט בעולמות פנטזיה, מד"ב ועוד אליהם אפשר להתחבר ולשחק עם אנשים אחרים. ויזואלית, זה היה אמור להיראות למשל ככה:



לי לא יצא לשחק בMUDים כאלה בזמן אמת, למישהו כן?

בעמודים 42-43 יש את המדור של מורגן. מישהי בשם מירי רוצה לדעת איך עובדת שיטת הקרב של מרוצללים כי היא לא הבינה אותה. מורגן מסבירה לה וזה עדיין לא נראה ברור במיוחד:

ערן גם ממליץ לחובבי מרוצללים להתקשר למספר שנמצא באזור חיוג 09 (השרון) כדי לקבל מידע ולהזמין את המשחק. ככה"נ זה היה המספר של חברת אוליב? הם היו המו"ל אם אני זוכר נכון.

מישהו בשם רועי שואל שאלות על הכשרונות והקסם ברולמאסטר ואיפה משיגים את משחק הקלפים של הקוסמים בארץ התיכונה שהומלץ עליו בגליונות קודמים וכאן ממליצים לו לשלוח מכתב למערכת וויז עם הטלפון שלו והם כבר יסבירו לו.

בעמוד 44 ערן מסקר את המהדורה החדשה של השיטה MERP שיצאה באותו זמן - אני זוכר שראיתי אותה פה ושם בחנויות אבל לא קניתי. זו פשוט גרסא כפולה במספר עמודיה מMERP המקורית ובכריכה קשה, שהייתה הרבה יותר מסודרת והכילה יותר חומר על משחק בארץ התיכונה וגם עוד קצת מקצועות שלא היו בMERP המקורית.



מעניין איזה מן מקצוע זה "אזרח" ולמה יש שני סוגים של קוסם. אנימיסט אגב זו הגרסא של MERP לכוהן.

בעמוד 45 בר מייז המסתורי מסקר את המשחק "רשומות המוטאנטים" - משחק טכנו-פנטזייה בו האנושות בעתיד הרחוק נשלטת על ידי תאגידי על ונלחמת נגד יצורי-זוועות שמגיעים מכוכב הלכת העשירי של מערכת השמש.



זה אותו עולם מערכה של משחק הקלפים "חיילי החורבן" שיצא לאור באותה תקופה ותורגם לעברית.

בעמוד 46 יש לנו כתבת חוץ של אחד דודו קלמנסון שמציג מקצוע מוזר ולא ברור למוד"מ2 - החקיין. החקיין הוא נזיר, שנוהג להתגורר עם חברים אחרים מהמקצוע במערות ומתמחה בחיקוי של התקפות, קסמים וצורות. רעיון מעניין, אבל היישום מאוד מעורפל ולא ברור, אולי בגלל מגבלות מקום ועריכה.

בעמוד 47 יש לנו סקירות של חדשות מעולם משחקי התפקידים - כך אנחנו מתבשרים שחברת TSR מוציאה עדכון למוד"מ, מה שיהיה מוכר לימים כספרי הPlayer's Option וה DM's Option ובאופן פחות רשמי כ"מהדורה 2.5".
חדשות נוספות הן על הבחירות לנשיאות במרוצללים (יש איזה דרקון שהוא המועמד הפופולארי ביותר, עדיין עדיף מהנשיא הנוכחי), על מוצרים חדשים לשיטות של חברת FASA (אלה ממרוצללים, שחר האדמה וקרב טכ'), על תחילת שיתוף הפעולה בין היצרנים של שיטת הגיבור לאלו של סייברפאנק 2020 (מה שיביא לנו לימים את השיטה הלא באמת מוצלחת FUZION) וגם חדשות על כך שחברת GDW פשטה את הרגל.



את גליון 64 אתם יכולים לקרוא כאן. הקיץ האחרון של נעורינו הסתיים רשמית ובגליון הבא נהיה כבר אנשים מבוגרים.

 

[TheKnightWhosaidKnit]

מישהו בשם רועי שואל שאלות על הכשרונות והקסם ברולמאסטר ואיפה משיגים את משחק הקלפים של הקוסמים בארץ התיכונה שהומלץ עליו בגליונות קודמים וכאן ממליצים לו לשלוח מכתב למערכת וויז עם הטלפון שלו והם כבר יסבירו לו.

זה די קריפי כשחושבים על זה, לא? לא רק הסירוב להסביר לכולם מעל גבי העיתון, אלא בקשה לטלפון ( רבאק, אם קיבלתם את זה בדואר אתם לגמרי יכולים להחזיר תשובה בדואר), בעיקר אם זוכרים את התפיסה שמי ששואל אותם הם ילדים...

 

[Wickedbar]

זה די קריפי כשחושבים על זה, לא? לא רק הסירוב להסביר לכולם מעל גבי העיתון, אלא בקשה לטלפון ( רבאק, אם קיבלתם את זה בדואר אתם לגמרי יכולים להחזיר תשובה בדואר), בעיקר אם זוכרים את התפיסה שמי ששואל אותם הם ילדים...

אם אני זוכר נכון, ועברו כמעט 30 שנים מאז ואני לא בטוח לגמרי, במקור הסברתי איך להשיג דברים מחו״ל והעורך ביקש ממני להחליף את זה בהמלצה הקצרה הזו.
לא יודע כמה אנשים יודעים או זוכרים, אבל בערך מהתקופה ההיא והלאה היה על הכתיבה שלי יותר ויותר מגבלות. כשבסופו של דבר, שלוש וקצת שנים אחרי, הרמנו את אתר Demons, במורגן הראשון שכתבנו ל-Demon Times היא חוגגת בזעקות שימחה ש-״נו מור צנזור!״

 

[המפקד האלמוני]

היה על הכתיבה שלי יותר ויותר מגבלות.

איזה מגבלות ולמה?