תתפלא, אבל האינטראקציה הזו התרחשה כמה שנים טובות לפני שההוצאה הזו קמה.
שפות ואינטראקציות עם דב"שים
- מחבר/ת הנושא המפקד האלמוני
- תאריך התחלה
הבנתי כך - אבל אם הנקרונומיקון היה קיים, די ברור שהוא היה יוצא שם.
ואם לחזור לנושא המקורי, אז בקריאתו של קת'ולהו מבדילים בין ספרים בשפות מיתוס לספרים בשפות אנושיות. לשפות מיתוס יש כוח מאגי משל עצמן, התוכן של ספרי מיתוס עובר בהן טוב יותר ובדרך כלל לחשים יהיו במהדורות שהן בשפת מיתוס או תרגום ישיר ממנה ובתרגומים-של-תרגומים הם יאבדו את המשמעות שלהם.
למה הדבר דומה? לכך שבשפות שבהן אין את הצבע הכחול (הוא לא מופיע בתנ"ך למשל, יש תכלת אבל אין כחול) הצבע הכחול פשוט לא קיים כמושג. אם תשאל אנשים שבשפה שלהם אין מילה לכחול מה צבע השמיים, הם יגידו, למשל, לבן - בעיניהם אין לצבע השמיים קיום נפרד, הוא פשוט גוון של לבן. כמו שבשבילנו צבע של אוטובוס אגד וצבע של זיתים הוא "ירוק" למרות שברור לעין שזה לא אותו צבע.
ואם לחזור לנושא המקורי, אז בקריאתו של קת'ולהו מבדילים בין ספרים בשפות מיתוס לספרים בשפות אנושיות. לשפות מיתוס יש כוח מאגי משל עצמן, התוכן של ספרי מיתוס עובר בהן טוב יותר ובדרך כלל לחשים יהיו במהדורות שהן בשפת מיתוס או תרגום ישיר ממנה ובתרגומים-של-תרגומים הם יאבדו את המשמעות שלהם.
למה הדבר דומה? לכך שבשפות שבהן אין את הצבע הכחול (הוא לא מופיע בתנ"ך למשל, יש תכלת אבל אין כחול) הצבע הכחול פשוט לא קיים כמושג. אם תשאל אנשים שבשפה שלהם אין מילה לכחול מה צבע השמיים, הם יגידו, למשל, לבן - בעיניהם אין לצבע השמיים קיום נפרד, הוא פשוט גוון של לבן. כמו שבשבילנו צבע של אוטובוס אגד וצבע של זיתים הוא "ירוק" למרות שברור לעין שזה לא אותו צבע.
"גוון של לבן" זה עדיין קיום נפרד. אני די בטוח שאם תלך לאיזה רועה תנ"כי ותצבע לו את העדר בצבע כחול הוא ידע ששינית את הצבע של הכבשים שלו, גם אם הוא יבטא את זה כ"היי, צבעת את העדר שלי בצבע שמיים!"
יש גם תרבויות שזה לא היה גוון של לבן בכלל. היוונים לדוגמה אמרו שהשמיים הם בצבע ברונזה - שזה בכלל מוזר.
בכללי, הם בהחלט היו שמים לב להבדל בין הצבעים. אבל הם פשוט לא נתנו מספיק חשיבות להרבה מאוד צבעים כדי לתת להם שם. וזה לא רק צבעים - זה גם הרבה מילים אחרות. פירות וירקות שלא היו קיימים בשטח שלהם, חיות, צמחים, וכו'. אז אם למישהו דובר איטלקית יהיה טקסט מתורגם מערבית שהוא למעשה מתכון או הוראות להטלת לחש, יש סיכוי טוב מאוד שחלק מהמרכיבים בכלל לא יהיו קיימים בשפה שלו, והוא לא ידע בכלל איפה לחפש אותם.
בכללי, הם בהחלט היו שמים לב להבדל בין הצבעים. אבל הם פשוט לא נתנו מספיק חשיבות להרבה מאוד צבעים כדי לתת להם שם. וזה לא רק צבעים - זה גם הרבה מילים אחרות. פירות וירקות שלא היו קיימים בשטח שלהם, חיות, צמחים, וכו'. אז אם למישהו דובר איטלקית יהיה טקסט מתורגם מערבית שהוא למעשה מתכון או הוראות להטלת לחש, יש סיכוי טוב מאוד שחלק מהמרכיבים בכלל לא יהיו קיימים בשפה שלו, והוא לא ידע בכלל איפה לחפש אותם.
איך אתם מתרגמים harvest? קציר? בציר? גדיד? מסיק? יש עוד די הרבה מילים שאני לא מכיר שעם משמעות זהה: קטיפה של פרי כלשהו, בדרך כלל מאוד ספציפי.
כל שפה עוסקת בדברים שהיו חשובים במקום ובזמן שבו היא התחילה (היהודים הקדמונים היו חקלאים), והמילים בה בהתאם.
ונוגע לצבעים - אאל"ט, יש פילוסופים יוונים שמדברים על 'שלושת צבעי הקשת'. בתכל'ס, זה הכל חלוקה שרירותית שביצעו בני אדם (בעין בלתי מצויידת אפשר לראות 254 גוונים בקשת, אאז"נ), השאלה איזה גוון נכנס כאן ואיזה כאן (גם כשהיא ברורה - והיא לא תמיד, לי לדוגמה יש דק מג'יק שעטוף בסליבס שהצבע שלהם הוא אולי תכלת ואולי ירקרק) היא לגמרי החלטה אנושית חסרת היגיון.
כל שפה עוסקת בדברים שהיו חשובים במקום ובזמן שבו היא התחילה (היהודים הקדמונים היו חקלאים), והמילים בה בהתאם.
ונוגע לצבעים - אאל"ט, יש פילוסופים יוונים שמדברים על 'שלושת צבעי הקשת'. בתכל'ס, זה הכל חלוקה שרירותית שביצעו בני אדם (בעין בלתי מצויידת אפשר לראות 254 גוונים בקשת, אאז"נ), השאלה איזה גוון נכנס כאן ואיזה כאן (גם כשהיא ברורה - והיא לא תמיד, לי לדוגמה יש דק מג'יק שעטוף בסליבס שהצבע שלהם הוא אולי תכלת ואולי ירקרק) היא לגמרי החלטה אנושית חסרת היגיון.
