פרק א
גם הסיפור הזה מתחיל בלילה אפל וגשום. יד הגורל, בצורת משרת חיוור וצנום, מתדפקת על דלת המעבדה של דוקטור ג'קלין הייט. דוקטור ג'קלין - אנחנו נקרא לה ג'קי - שקועה במחקרה באותה העת, ויחד עם שטף המבול שפוקד את העיר היא רק בקושי שומעת את הנקישות. אתם מבינים, ג'קי היא שבויה של יצר הסקרנות, ומעטים הדברים שלא תעשה כדי להשביעו. מושא המחקר? מוטציה, אחת יוצאת דופן, שהיא משוכנעת שתוכל לעורר באופן יזום אם רק תצליח לבדל את המשתנים כראוי...טוק טוק טוק
הפעם היא שומעת את הדפיקה. ג'קי פותחת את הדלת, מוצאת את פניו החרדות של ווזלי מהעבר השני.
"אדון קינסלי... הוא, הוא פצוע! את חייבת לעזור!"
ג'קי עוקבת אחר המשרת לתוך המבול. היא לא יודעת מה קרה לקלאוס קינסלי, האציל הזקן, וגם לא ממש אכפת לה. אבל אולי יצא לה משהו מזה. מה גם שמדי פעם בפעם, לא מזיק להעמיד פנים שעברת את הלימודים כדי לעזור לאנשים.
השניים מוצאים את דרכם בגשם הזלעפות לכרכרה שלוקחת אותם לדירה אלמונית בשכונת הגידים. בפנים, בלגן ועיזבון. קנבסים מאובקים עם ציורים שלא טרחו לסיים, בקבוקי יין ריקים מוטלים על הרצפה, רהיטים עטופי בדים כאילו נועדו להישלח למקום אחר ונשכחו טרם הסתיימה המלאכה.
בחדר פנימי, ג'קי מוצאת את הזקן הגוסס, קרוב למוות כמעט כמו הגופה שניתחה לפני שעה קלה. חתך עמוק מקשט את גרונו, ומספר דקירות לאורך הבטן ובית החזה. פלא שהוא עוד נושם, היא חושבת וניגשת למלאכה. רעם מרעיד את הדירה תוך כדי הניתוח, מעיר את קינסלי בבהלה, אך הדוקטור “מחזירה אותו לישון” לפני שיספיק להזיק לעצמו. ג’קי מצליחה לייצב את קינסלי, אך יודעת שזה רק עניין של זמן עד שגופו ייכנע לפצעים.
עוד לפני עלות השחר, היא מתחילה לתחקר את ווזלי, המשרת שגרר אותה לפה. הוא לא להוט לשתף פרטים, אך ג’קי מצליחה להפחיד אותו מספיק כדי לספר את שראה ממרחק: אדונו, קלאוס קינסלי, נפגש עם קצין משטרה באחד מהגשרים של הרובע הרטוב. לאחר חילופי דברים ומסירת דבר מה לידי הקצין, ווזלי נחרד לראות את אדונו נבגד ונדקר על ידי הקצין, ונזרק לנהר כמו שאריות דגה.
ג’קי יוצאת אחרי שהיא מבינה שלמשרת אין מידע נוסף לתת לה, אך לא לפני שזה מפציר בה לחזור בבוקר, כשקינסלי יתעורר.
עם עלות השחר, בפינה אחרת של העיר, יד הגורל - ציפורניה עוטות לק אדום כעת - דופקת על דלתו של לוראן טאליס, הידוע בשם בקוד שלו, “קלין”. המתנקש קם מסלון דירתו המהוקצעת ופותח את הדלת, מוצא את אידית’ אמבר עומדת בפתח. דקיקה, מבוגרת ואופנתית, גברת אמבר לבושה במעיל אדום כמו שפתיה. אמבר היא ה”סדרנית” של קלין, חוליה שמקשרת בין לקוחות עם צרות למקצוענים שיכולים לפתור אותן. היא מספרת לו על חוזה חדש ונותנת לו כתובת, דירה בשכונת הגידים.
קלין יוצא לדרכו, נכנס לבניין המגורים ופותח את דלת הדירה - מוצא פנים את ג’קי, ווזלי, ואציל אחד שנתלה בין חיים למוות. מיד הוא מרים את רובו נגד הביולוגית, שכמעט תוקפת אותו בתגובה. לפני שהעניינים יוצאים משליטה, קינסלי מתעורר. “אולי אוכל להסביר את המצב,” הוא אומר בקול יבש וחרוך.
האציל, בין שיעול לשיעול, מתחיל לספר על חיי ההוללות שהנהיג והמסיבות שאירח. על האורחים רמי המעמד שפקדו את ביתו ועל טעמם הבלתי מתפשר בהנאות יקרות. ישנו סם מסוים, השלג הזוהר, שנעשה מבוקש במיוחד בשנים האחרונות. אותו חומר זמין רק מידיו של ואסקו, ברון סמים עוצמתי אך אחד איתו קשה לבוא במגע. קינסלי החליט להפוך את תחביבו לרווחי, ונעשה לסוחר ביניים - מקשר בין הספק ללקוחות. העסק פרח לזמן מה, מרים את האציל מהחובות אליהם נקלע ומרחיב את רשתו החברתית. אך לכל תענוג יש סוף.
לוציוס הוא קצין משטרה שקינסלי העריך כמושחת מספיק כדי לארח. חצי שנה אחר כך, ההערכה הזו התבררה כשגויה, כאשר לוציוס איים על קינסלי בפנסיה בקלבוש. הדרך היחידה בה יחמוק מגורל כזה היא דרך שיתוף פעולה.
וכך, בליל אמש, השניים נפגשו על איזה גשר. קינסלי מסר לו את קוד הפענוח - רצף קריפטוגרפי שמאפשר לו לתקשר עם ואסקו דרך הודעות מוצפנות. בתמורה, האציל קיבל מספר נדיב של דקירות, ונזרק לנהר. בדרך נס - או אולי בעזרת כמוסת אדרנלין ששמר למקרי חירום, אין לדעת - הצליח קלאוס קינסלי לשרוד את התקרית, ולגרור את עצמו יחד עם ווזלי לדירת המסתור הנוכחית.
כעת, סעוד על ערש דווי אליו הוא מתכחש, קינסלי מעוניין בשני דברים: ניקיון ונקמה. קלין וג’קי נשכרו כדי להשיב את קוד הפענוח בלי שוואסקו יגלה דבר. וכדי להרוג שוטר.
