קומוניזם בעולם סייברפאנק

[הלדין]

תוך כדי העבודה על ציביליזציות ענן הדייסון, שמתרחשת על רקע אסתטיקת סייבר-פאנק, עלתה בראשי שאלה: איך, בעצם, ייראה קומוניזם, האנטיתזה של הקפיטליזם, בעולם הסייבר-פאנק ההיפר-קפיטלסטי? מבירור, הבנתי שסייברפאנק 2077 כבר חקר מעט את השאלה אבל הייתי שמח לשמוע את דעותיכם בעניין.

 

[the Nerubian]

בהכללה גסה משהו, במשך שנים כותבים אמריקאים אהבו לכתוב דיסטופיה קפיטליסטית; הבריטים אהבו דיסטופיה פשיסטית; ולגבי דיסטופיה קומוניסטית אפשר להציץ ב-1984... או אולי בכמה מדינות מודרניות במזרח אסיה. אני בהחלט יכול לדמיין גרסת ראי של סייבר-פאנק, עם עולם פשע/מחתרת מתחת לפני השטח של קומוניזם אפור.

אם הכוונה שלך לתנועות קומוניסטיות מחתרתיות בתוך עולם סייבר-פאנק קפיטליסטי, אז אני מניח שנראה פשוט כנופיות אידיאולוגיות שמנסות במיוחד להפיל אישים בעלי כוח כלכלי.
בהשאלה למציאות של 1918, כנראה שמתווי האידיאולוגיה הראשוניים יהיו בעצמם מייחוס מבוסס ומשכיל יחסית, אך מוגבלים או מוחלשים בדרך אחרת יחסית למעגל החיים שלהם (לדוגמה; בת של מנהל מפעל מקומי, שבעצמו סובל לחץ ודרישות בלתי סבירות מההנהלה הבכירה של התאגיד); אך אפשר לבסס הגיון קומוניסטי גם מתוך השקפה דתית מתאימה שמתחילה במעשי צדקה לעני ומתפתחת איכשהו ללקיחת אמצעי הייצור (שלא במפתיע בהקשר של מדינת ישראל הצעירה, היו מי שמצאו קריאה קומוניסטית בדין הדתי של שנת היובל והשבת האדמות לעובדי האדמה).

 

[גאלאן]

פיליפ ק דיק מזכיר בקצרה קיבוצים בחלק מהספרים שלו (למשל בflow my tears ו- ubik), אבל הוא לא מפרט עליהם יותר מידי, ו- ubik הוא דיסטופיה קפיטליסטית, לא קומוניסטית.

חלק מהסיפורים בקבריאדה של סטניסלב לם הרגישו לי כמו ביקורת לא מאוד מוסווית על קומוניזם, או לפחות משטרים טוטליטריים "נאורים".

דרך נוספת להסתכל על זה, מלבד רק דיסטופיה, היא שסייבר פאנק הוא עולם שבו הדמויות בשולי המערכת ונפגעות מהקדמה (=סייבר) במקום להרוויח ממנה.
בהשוואה ישירה, דמויות בקומוניזם-פאנק עשויות להיות בשולי המערכת ולהפגע מהשוויון הכפוי. אולי הדמויות הן מקבילה לקולאקים, או שהן אנשים שלא רוצים או מסוגלים לעבוד ולכן לא מקבלים גישה לאוכל ונאלצים לגנוב כדי לחיות. אולי הקצבה החודשית לא מספיקה כדי לחיות, ו(כמעט) כולם צריכים לגנוב ללא הפסקה.

 

[הלדין]

תודה על התשובה המפורטת.

השאלה הייתה איך קומוניזם יסתדר בעולם ההיפר-קפיטליסטי של הסייבר-פאנק ולא קווים לדמותו של הסובייט פאנק שזו שאלה מעניינת בפני עצמה.

נדמה לי שזה ידוע שספריו של סטניסלב לם הם ביקורת מעודנת על המשטר. לא לחינם נטען בקיבריאדה שהדבר המפחיד ביותר ביקום הוא המשטרה.

נצרות והיפר-קפיטליזם אינם סותרים זה את זה. הקלוויניסטים מאמינים ששגשוג כלכלי מעיד על חסד אלוהי ומהם באו הקפיטליסטים הראשונים. אני זוכר שהייתה מושבה של קומוניסטים דתיים בטרילוגיית הטארוט של פייר אנתוני, ואאז"נ, אחד מהזרמים הנוצריים במאה העשירית היה הקומיניסטים.

על כל פנים, הרעיון שקומוניזם בעולמות סייבר-פאנק יבוא ממקורות דתיים מעניין לאור האתאיזם של העולמות האלה למרות היותו אידיאולוגיה חילונית בטבעו. וכמובן, הקומוניזם יכול לספק את המסגרת האידיאולוגית שמתנגדי המשטר בעולם הסייבר-פאנק צריכים גם אם הם קודם בחרו להתנגד לו ורק אחר כך החליטו ללמוד כיצד בעבר התנגדו למשטר הזה.

 

[המפקד האלמוני]

לתנועות קומוניסטיות בדרום אמריקה היה בהרבה מקרים קשר טוב עם הכנסיות הקתוליות המקומיות וכמרים היו פעילים בהן, אבל הנחות היסוד של הקומוניזם הן חילוניות עד אנטי-דתיות והדת אף מתוארת די במפורש כ"אופיום להמונים".

אם בסייברפאנק קפיטליסטי קלאסי בעלי הכוח הם בעלי ההון, בסייברפאנק קומוניסטי המפלגה פשוט תתפוס את הנישה הזו של בעלות על הטכנולוגיה ואמצעי הייצור שלה. זה לא כזה רחוק מהמציאות - מספיק להסתכל מזרחה ולראות שאחד השחקנים המרכזיים בכלכלת הטכנולוגיה הקפיטליסטית בת זמננו נקרא באופן מפורש "המפלגה הקומוניסטית הסינית".

 

[Almoni]

ממליץ לשחק ב disco elysium בכללי
וספציפית לשאלתך יש שם אחלה שימוש בפוליטקות בעולם סייבר פאנקי
ומבלי לשחק יש מידע טוב בוויקי

Communists

Communism is a political alignment in Disco Elysium. Communists, also called Communards,[1] Mazovians,[2] Materialists,[3] or Socialists,[4] are leftist revolutionaries who follow the writings and teachings of Kras Mazov, a Graadian historian, economist, and founder of scientific communism.[5]...

discoelysium.fandom.com

 

[הלדין]

תודה.

המפלגה הזו כבר מזמן הייתה צריכה לשנות את שמה למפלגה הקפיטליסטית הסינית. המפלגה גם פונה לקונפיוציאיזם כשזה מתאים לה. בכלליות, יש לה מעין סימביוזה מוזרה בין ממשלה לעסקים פרטיים גדולים. לגבי המשחק, למרות שקראתי את הערך, אשמח אם תפרוש את עיקרי הדברים שנוגעים לנושא הפתיל.

 

[golan2072]

בסין העמדה הרשמית של המפלגה מאז סוף שנות ה-70 של המאה שעברה היא שסין נמצאת ב"שלב הראשון של הסוציאליזם", שמכונה גם "סוציאליזם עם מאפיינים סיניים". זה שלב שיש בו, לפי התפיסה הרשמית, אלמנט קפיטליסטי מאוד גדול שאמור לפתח את אמצעי הייצור (כלכלה וטכנולוגיה) עד לנקודה בה אפשר יהיה להתקדם לשלב מאוחר יותר של סוציאליזם או לקומוניזם (שזה בעיקרון post-scarcity). בפועל, נראה כי למפלגה אין שום כוונה או אינטרס לצאת מהמצב הקיים, ולא משנה כמה הכלכלה והטכנולוגיה יתפתחו.

סין "העממית" של 2026 היא אכן מדינה מאוד סייברפאנקית, כולל הניסויים ב-social credit, כלומר דירוג מקוון של כל האזרחים לפי נאמנות למשטר ו\או התנהלות כלכלית "נכונה". שזה לקחת "דירוג אשראי" מערבי ולהוסיף לו אלמנט פוליטי מאוד מרכזי. הפריבילגיות\זכויות של האזרח תלויות בדירוג.

קומוניזם קיברנטי "של ממש" עשוי להיראות כמו הגרסאות המוקדמות של הבורג ממסע בין כוכבים, לפני שנתנו להם "מלכה" או הנהגה: חברה קולקטיבית ללא צורך במנהיגים שבה כולם מחוברים לכולם באופן מקוון כל הזמן ולמעשה כל "אינדיבידואל" הוא node ברשת מקוונת ולא אינדיבידואל "פרופר" וכל ההחלטות, כולל חלוקת משאבים, מתקבלות ביחד באופן דמוקרטי (כלומר, לכל node משקל שווה).

כתבתי פעם (למגירה) גרסה פחות קיצונית של זה, של קיבורגים נוודי חלל שכל ספינה (ענקית) שלהם היא רשת שבה כולם מחוברים לכולם ברשת קיברנטית. סוג של "רשת חברתית" מבוזרת. יש עדיין (סוג של) אינדיבידואל, אבל כל ההחלטות מתקבלות בדמוקרטיה ישירה בקצב המחשבה. זה דווקא לא דיסטופי, אבל זר מאוד לאנשים שאינם חלק מהתרבות הזו (ברמה חוצנית ממש): אתה (האדם ה"רגיל") מדבר עם קיבורג שלמעשה תוך כדי השיחה איתך מתכתב באופן אוטומטי בקצב המחשבה עם עוד כמה אלפי קיבורגים, שלמעשה משתתפים בשיחה דרכו. (תחשבו על "אנשים" שמחוברים לפייסבוק באופן קיברנטי, רק שפייסבוק הוא בבעלות קולקטיבית של שבט הנוודים ולא של תאגיד, והוא מאוד, מאוד מהיר: תוך כדי שיחה איתך הקיבורג "מפרסם כמה עשרות פוסטים" ומקבל עליהם תשובות שמשפיעות על השיחה).

 

[הלדין]

תודה על המענה המפורט.

באשר לסין, מוכר לי הרעיון של הדירוג וגם שמעתי שאומרים שזה בהשראת פרק מסוים של מראה שחורה שמציג רעיון דומה. על זה גם ביססתי בזמנו את "הדירוג החברתי" של הרפובליקה הסולארית ב-"ראי התבונה" (למרות שאצל הסינים מדובר בשלוש סולמות דירוג, לא אחד לפי הערך בוויקיפדיה.) גם השלב הראשון של הקומוניזם בברית המועצות כלל בעלי הון ("קולאקים") אבל הם נעלמו מהר מאד. אצל סין, הם פשוט נטמעו במפלגה השלטת.

הסיבורג הזה יותר מסודר מבן אדם בן תקופתנו שתוך כדי שיחה עם מישהו, הוא חושב על כל הקבוצות החברתיות שהוא שותף בהם בוואטסאפ.

 

[המפקד האלמוני]

כשמסתכלים על סין של ימינו, צריכים לזכור שסין די החריבה ומחקה את התרבות של עצמה בין אמצע שנות השישים עד השבעים וזה אחרי שהיא הרסה לעצמה את הכלכלה בסוף שנות החמישים עד תחילת השישים.

מארקס עצמו לא חשב שהקומוניזם יתממש במדינות חקלאיות ומפגרות כמו רוסיה (או סין) ובתקופת שלטון הצאר לא הייתה שום בעיה להפיץ את כתביו באימפריה הרוסית - לא חשבו שהם מתייחסים לבעיות רלוונטיות לרוסיה אלא למדינות תעשיתיות ועירוניות כמו בריטניה וגרמניה.

 

[הלדין]

כמובן, השאלה אם כתביו של מרקס רלבנטיים לעולמות סייבר-פאנק שעשויים להיות גם פוסט-תעשיתיים ומציבים את אותה בעיה אינטלקטואלית שמציבות חברות כפריות כמו רוסיה וסין בעבר?

 

[ג'וני]

אם לומר את האמת קשה לי לראות קומוניזם אמיתי בעולם סייברפאנק, זה כאילו הצד הנגדי בכלל...
אם אני הייתי מכניס את זה, זה היה:

א. התאגיד שמוכר קומוניזם לאנשים:

• החזות: התאגיד משווק סגנון חיים שיתופי: "אצלנו כולם שווים", "הכלל גדול מהאחד", "משפחה אחת גדולה".
• המנגנון: העובדים מוותרים מרצון על רכוש פרטי ועל פרטיות בתמורה למגורים, מזון ושיפורים קיברנטיים "בחינם".
• השקר: הרטוריקה של "הקולקטיב מחליט" היא מסך עשן; המנכ"ל הוא זה שקובע את האפשרויות להצבעה. ניצול מקסימלי במסווה של שליחות, שבו המעמד והזכויות הם פריבילגיה שיש להרוויח בדם ובנאמנות עיוורת.

ב. מחתרת מחאה שפועלת נגד התאגידים: קומוניזם של קוד פתוח ופטנטים כנחלת הכלל. פועלים הדרך כלל כדי להשיג מידע מוגן מתאגידים ושחרורו לציבור בחינם.

• הלוחמה: האקרים ואקטיביסטים הפועלים לשבירת פטנטים תאגידיים. מבחינתם, נעילת קוד של תרופה מצילת חיים או שתל מוחי היא פשע נגד האנושות. הם פועלים "להלאים" את המידע ולהפיצו לציבור בחינם.
• תאי השטח: המחתרת מקימה "תאים שיתופיים" באזורים המתים של העיר. הם יוצרים "כלכלת צורך" המבוססת על חומרה ממוחזרת וחשמל גנוב; כל חבר תורם את כישורי הפריצה או התיקון שלו, ובתמורה כולם חולקים במשאבים שנגרדו מהמערכת.

ג. האיגוד המקצועי - מועצות הפועלים המקומיות של טכנאים, פועלי פס ייצור ושליחים.

• הכוח: הפועלים מבינים שהתאגיד, על כל עוצמתו, תלוי בתחזוקה הפיזית של העיר. כוחם טמון ביכולת להשבית את התשתית.
• הסולידריות: זהו רשת ביטחון חברתית פיראטית. אם פועל נפצע והתאגיד השליך אותו לרחוב כי הביטוח פקע, המועצה תממן לו "רופא" ושתל יד משומש. בתמורה, עליו להעביר את הידע שלו לדור הבא.
• האידיאולוגיה: המאבק על "זכות התיקון". מכונאי עם סיגריה בפה שפורץ נעילה דיגיטלית של מכונת הנשמה בטענה פשוטה: "הכלי שייך למי שעובד איתו".

ד. אהבת גם את הרעיון של מוח כוורת שעלה פה.

 

[הלדין]

האם ניתן לדמיין צד בלי הצד שכנגד? אם כיום יש מרקסיסטים, למה שלא יהיו בעתיד?

התאגיד הזה באמת נשמע כמו גרסה מוקצנת של חברת הייטק.

המחתרת הזו נשמעת כמו חסידי "הקוד הפתוח" כיום פרט לכך שנראה לי שהם מגדירים את עצמם כאנארכיסטים ולא קומוניסטים.

נותרו פועלי פס ייצור בעולמות סייברפאנק? בסך הכול, אהבתי את הביצוע של רעיון איגוד העובדים.

 

[ג'וני]

כן, בעולם סייברפאנק אני מצפה להזזה של חלון אוברטון. ברגע שברירת המחדל זזה לכיוון מסוים גם מה שנחשב קיצון יזוז איתה.
כדוגמה פשוטה: בטמפרטורה של 17 מעלות, הישראלי ילבש מעיל והאלסקי יצא לים...
בעולם סייברפאנק, ה"נורמה" היא כל כך היפר-קפיטליסטית, שרעיון מרקסיסטי קלאסי נשמע לאנשים שם כמו פנטזיה מוחלטת או טירוף. זה לא שאין מרקסיסטים, אלא שהם נדחקו כל כך לקצה שהם בודדים או תאים קטנים מאוד. הם הופכים מזרם פוליטי לכת אידיאולוגית.

אפשר ליצור גם דיסטופיה קומוניסטית, אבל זה לא בדיוק יהיה סייברפאנק (טוב, נו - זה תלוי מה בדיוק ההגדרה של סייברפאנק שאתה מקשיב לה). הנוריביאן הביא כדוגמה לזה את 1984..

 

[הלדין]

כל הרעיון היה להעלות את השאלה על מקומו של הקומוניזם בעולם כזה. זו בראש ובראשונה אידיאולוגיה ורק אחר כך זרם פוליטי כך שהם חוזרים אל המקורות שלהם. במאה ה-19 ביסמארק נתן לעובדים זכויות רק כדי להחליש את המשיכה של איגודי העובדים בעיניהם. זה לא המצב בעולם סייברפאנק.

 

[dragonian]

בסוף מונופולים שנפוצים בסיפורי סייברפאנק הם סוג של קומונה בפני עצמם- אתה תעבוד בחברה כזאת, כל מי שאתה מכיר עובד שם, ואתה קונה שם כל מה שאתה צריך.

אז זה לא צעד גדול מדי בשבילי לדמיין קומניזם במיוחד בגרסא מעודכנת-
יש ניאו מארקסיזם, אולי יהיה ניאו-ניאו מרקסיזם- בסוף זה יהיה תאגיד סייברפאנקי עם "פלאף' אחר.

לצורך העניין, לא חובה מדינת על עם משטר קומוניסטי, מספיק שלמשל איזה חברה באיזור שיש שם סנטימנטים תרבותיים תמתג את עצמה כקומונה-
אחרי הכול, גם ככה מערכות סייברפאנק מתאפיינות בחולשת המדינה מול התאגידים

אולי בארצות מוסלמיות, תאגידים יציגו את עצמם כ'וואקף" (גוף כלכלי-קהילתי-דתי? בערך? הכלכלה האיראנית היום מאוד מבוססת על זה, כמיטב הבנתי)

לתאגיד תהיה בעיה עקרונית לדחוף כוכב אדום בלוגו ולהגדיר לעובדים שצריך לקרוא אחד לשני "החבר"?

יש לכל העובדים ביטוח בריאות משותף אולי משתנה על פי "רמת המחויבות למהפכה'/סושיאל קרדיט

 

[הלדין]

תלוי באיזה שלב בהיסטוריה נמצא עולם הסייבר-פאנק. אם התאגידים בו התחילו לעבור לשלב המדינה, ניתן לדבר בהחלט על פסאודו-קומוניזם אבל רוב עולמות הסייבר-פאנק נמצאים בשלב בו התאגידים מרכיבים מערכת שוק דורסנית מאד בו הם סוחרים זה עם זה ושם כל אחד מתמחה בנישה שלו. כמובן, לתאגידים שונים יש תרבויות ארגוניות שונות ואין בעיה לדמיין תאגיד שמאמץ את הגינונים של ברית המועצות ואולי כמה מהמאפיינים מבלי להתכוון לאמץ את האידיאולוגיה.

 

[dragonian]

זה גם יכול שוב למשל להיות "ניאו" להתמקד על פוליטיקת זהויות, לעשות העדפות מתקנות.

וגם במדינות קטנות יותר, סביר שתאגיד כלשהו ישיג מונופול מוחלט.

רק אומר שזה לא מופרך בעיניי.

 

[הלדין]

נראה לי שבעולם סייבר-פאנק תאגידים כבר לא מחויבים להעמיד פנים שהם פועלים בשמם של ערכים נאצלים כלשהם ופשוט להתאים את המוצר להעדפותיה של תת-תרבות כלשהי שהם מעוניינים שהיא תקנה מהם. בזמנו חשבתי על עתיד קרוב בו מיליארדרים קונים מדינות פושטות רגל. בינתיים, הבנתי שהם קונים רק איים אבל המצב די קרוב לחזון שהצגת שבו תאגיד הוא המונופול באותה המדינה.