עכשיו הם ק...ק.ק..ק.ק..קוראים לי ג'ו. הק'ק'קפטן וויליס אומר שבני אדם אוהבים לתת שמות לדברים, הוא אומר שזה גורם להם לחוש עליונות תנ"כית. אחד מהם קרא לי ק.ק..ק..קוקראצ'ה פעם. זה היה אחרי שלקחו אותי. יכולתי לחוש בבירור את המחשבות שלו מתחרות זו בזו: הוא פחד ממני (ובצדק, הכחדתי אותו בהמשך), אבל חלק ממנו ניסה לומר לו כל הזמן שאני נחות ממנו. בני גזעי אמנם התפתחו מחרקים אך אני בעל ארבע גפיים ודם חם ממש כמוהו. בני האדם מגיבים בעוצמה חזקה לשוני חיצוני - קסנופוביה היא מאפיין מעניין.
הק'ק'קפטן משתמש בהרבה מילים שאני לא מכיר אבל כן מבין. 'תנ"כית' לדוגמה. כשהוא אומר את המילה הזאת יש לו רזוננס חזק באונה השמאלית ופעילות מוגברת בירכתי הגולגולת - מה שמצביע על כך שהוא מדמיין משהו. לפעמים אני מרגיש את התמונה מהדהדת אצלי אבל היא לא הגיונית: אדם קשיש כורע ברך מול שיח בוער במדבר. אני יודע שאפשר בקלות לצפות צמח בתרסיס הגנה ועליו לשפוך חומר דליק ואני יודע שוויליס מודע לעובדה הזאת. אני גם מודע לכך שקריאו-פירוק'קינטיסטים מומחים יכולים לייצר תופעה כזאת (בני אדם רחוקים מאוד מיכולת כזו, כמובן). ובכל זאת, אני מרגיש שוויליס חושב על כך שהצמח אמור להישרף ואינו נשרף, כלומר יש פגם שהוא חלק מהמודל עצמו. וכך אני, וויליס, והאיש הזקן חוזים לפעמים ביחד לשבריר שניה במשהו שלא אמור להתקיים. וויליס מציץ מעבר לכתפיו של הזקן ואני עומד מאחורי וויליס ומציץ מעבר לכתפו. זה נמשך עד שוויליס מתעורר מהרהוריו וברוב לא מובהק של הפעמים (שליש לערך) המחשבה הבאה שלו עוסקת
א. בי (הוא אומר לעצמו שאני הורס את כל הק'קסם בק'קסם שלי - אני מניח שזה אמור להיות משעשע) או
ב. בארכיטק'ק'ק'קטים (הוא מדמיין אותם כבני אנוש חסרי סממנים מיניים האוחזים מונולהבים טולגארים ענקיים עטופים בלהבות ובעלי כנפיים לבנות מנוצות). או
ג. במזון (הוא מדמיין משטחים מישוריים שנקראים "מטצות").
הק'ק'קפטן משתמש בהרבה מילים שאני לא מכיר אבל כן מבין. 'תנ"כית' לדוגמה. כשהוא אומר את המילה הזאת יש לו רזוננס חזק באונה השמאלית ופעילות מוגברת בירכתי הגולגולת - מה שמצביע על כך שהוא מדמיין משהו. לפעמים אני מרגיש את התמונה מהדהדת אצלי אבל היא לא הגיונית: אדם קשיש כורע ברך מול שיח בוער במדבר. אני יודע שאפשר בקלות לצפות צמח בתרסיס הגנה ועליו לשפוך חומר דליק ואני יודע שוויליס מודע לעובדה הזאת. אני גם מודע לכך שקריאו-פירוק'קינטיסטים מומחים יכולים לייצר תופעה כזאת (בני אדם רחוקים מאוד מיכולת כזו, כמובן). ובכל זאת, אני מרגיש שוויליס חושב על כך שהצמח אמור להישרף ואינו נשרף, כלומר יש פגם שהוא חלק מהמודל עצמו. וכך אני, וויליס, והאיש הזקן חוזים לפעמים ביחד לשבריר שניה במשהו שלא אמור להתקיים. וויליס מציץ מעבר לכתפיו של הזקן ואני עומד מאחורי וויליס ומציץ מעבר לכתפו. זה נמשך עד שוויליס מתעורר מהרהוריו וברוב לא מובהק של הפעמים (שליש לערך) המחשבה הבאה שלו עוסקת
א. בי (הוא אומר לעצמו שאני הורס את כל הק'קסם בק'קסם שלי - אני מניח שזה אמור להיות משעשע) או
ב. בארכיטק'ק'ק'קטים (הוא מדמיין אותם כבני אנוש חסרי סממנים מיניים האוחזים מונולהבים טולגארים ענקיים עטופים בלהבות ובעלי כנפיים לבנות מנוצות). או
ג. במזון (הוא מדמיין משטחים מישוריים שנקראים "מטצות").
, רולמאסטר...)
