• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

פאת'פיינדר פראי עליית שרי הרונות, בסגנון דוהר וסוער

רשומות משחק חדש של פאת'פיינדר בעולמות פראיים, בנתיב ההרפתקאות עליית שרי הרונות.
אזהרת ספוילר - אם אתם מתכננים לשחק בנתיב, עצרו כאן

אז התחלנו משחק חדש, נפגשנו בשבוע שעבר ליצירת דמויות ואם הכל יסתדר אז עוד יומיים מפגש משחק ראשון - פסטיבל זנב הסנונית, Here we come.
המשחק מתרחש בחוף חולות, אבל בעולם של איי הסערה, מתישהו אפרסם נושא על ההמרה של נתיב ההרפתקאות לעולם שלי, אבל לא כעת.
החבורה מכילה חמישה שחקנים, מתוכם ארבעה הגיעו למפגש אפס, כולל שני וותיקי פורום Ferenheit Ferenheit ו doctor arbitration doctor arbitration

ואלו הם גיבורינו וסיפור הגעתם לחוף חולות:
  • הוגלהאך (גמד לוחם) - שכיר חרב וותיק שמנסה לכפר על עברו ולהיות גיבור עממי. גמד, הגיע מהתרבות, ונקלע לאזור חוף חולות כדי לעזור באזורי הפרא. התחבר לשריף בלור המלוק, שהציע לו להצטרף למשמר אך הוגלהאך סירב. מכיר גם את בעל הפונדק המקומי.
  • אורליאן אפוסטגרה (אלף כוהן) - יצא להתבודדות של מאה שנה מתחת למגדלור ההרוס, כשבשנים שקדמו לכך התגורר באחוזה מפוארת בקרבת מקום. הוא העניק את האחוזה למשמרת לעוזר נאמן אך עם השנים האחוזה הלכה והדרדרה עד שנהרסה וננטשה. אורילאן הוא כוהן וגם לוחם מיומן. הוא נכנס להתבודדות במסגרת ניסיון להתחבר עם אלוהיו ולהתחקות אחר הסיבות לקריעה וכיצד לשקם את ההרס. הוא בן 998 שנה, מעריץ ידע עתיק ומקורו באחד מבתי האצולה האלפיים הקיסריים, אם כי הוריו היו בעלי מעמד זוטר. כשהוא הרגיש הפרעות במדיטציה שלו, שקראו לו שוב ושוב, הוא החליט לקטוע את ההתבודדות ולצאת מהמערה שלו לחוף חולות. בצעירותו הוא היה לוחם גדול לפני שהפך לכוהן ומלומד.
  • גרניצקי (אורקית, אורקל) - אורקית בגובה 2 מטר, ומלאה בכל המידות, חמושה במוט לחימה מהיער. נפגשה לא פעם ולא פעמיים עם הגובלינים של קרבת חוף חולות. יש לה כלב בשם חתול, הרבה סמלים קדושים ורונות. מאמינה באל פיקטיבי וחיזיון. בודדה בעולם (נוכרית, קושי) הגיעה לעיירה בעקבות מסר מהאל שלה, שם היא לא התחברה עם המקומיים.
  • פרופ' פינבור (אלף אשף) - במשך עשרות השנים האחרונות מתכתב באופן רציף עם מלומדים מחוף חולות, ובשנים האחרונות בקשר עם המלומד המקומי - הגיע לחוף חולות אחרי ששמע על הקסם באזור ורצה להתנסות בעצמו. מאוד מהר הוא התחבר לסצנה המקומית של השתייה וההימורים. גם הוא הגיע מהמעגלים החברתיים הגבוהים בקרב האלפים. יציר הסוד שלו הוא עכביש.
פרופ' פינבור בילה את הערב במאורת השיכורים המקומית, כשבאותו הזמן היו במקום גם הוגלהאך שגם שתה כהוגן וגם גרניצקי, שלמעשה נמנעת מהימורים ושתתה מעט. כנראה שמישהו שם להם משהו במשקה, כי שלושתם יצאו להקיא את נשמתם ב Junk beach בדיוק באותו הזמן שאורילאן יצא מהמערה שלו מתחת ל The Old Light - כשהוא ראה את שלושתם חולים ומקיאים, הוא ריפא אותם וכך הם נפגשו לראשונה (אך הפרופ' ואורליאן כבר נפגשו בעבר, לפני מעל 100 שנה בעת האימפריה האלפית).
 
עריכה אחרונה:
נחמד לשמוע על רשומה נוספת..מספר נקודות:
# לגבי אורלריאן, הרקע רשום קצת מבלבל... אולי כדאי לארגן מחדש?
# "שייך לזן האצילי וטהור הדם ביותר"? זן של מה? אתה מתאר שהוא כמעט בן 100 שנה. על איזה גזע/ מורשת מדובר? (אלף לפי 2 השורות האחרונות ברקע של פרופ' פינבור?) ומה הכוונה ב"כהן סמוראי"? (מבחינת ייתרון מקצוע- זה כהן? אביר? נזיר? אחר?)
# פרופ' פינבור- אלף אשף?

במידת האפשר (אני לא יודע כמה זמן יש לך להקדיש לכך), יהיה מאוד נחמד גם לדעת בקצרה על החלק המכני, בתמצית. בדגש אלו חסרונות, יתרונות, מיומנויות מרכזיות, כוחות וכו'.

תודה רבה על הרשומה!
 
תודה 🙃
ערכתי את אורילאן, רשמתי תוך כדי מפגש. תודה על הפידבק.
הוא חבר באחד מבתי האצולה הקיסריים, אמנם חבר זוטר אבל חבר.
היתרון שהוא לקח זה כוהן, אבל עם לחימה.

מבחינה מכאנית, אין לי את זה בשלוף, אבל רובם לא באמת עשו אופטימיזציה.
הוספתי גם את התיאור של הדמות החמישית.
 
מפגש 1 2.7.24
הגמד הוגלהאך, האלף המבוגר פרופ' פינבור והאורקית העצומה גרניצקי יושבים על החוף, שכולו מלא בזבל וחפצים שבורים, מקיאים תוך כדי דיבורים ונזכרים שהם שתו משהו בבית המרזח הצלופח העיוור, משהו של הגברת הזקנה. אורילאן שיצא מתוך המערה הנסתרת שלו מתחת למגדלור הישן, נגיש אליהם, פונה לפרופ' פינבור ומרפא אותו בכח הקסם, מה שגורם לפינבור להקיא גוש שחור ומגעיל מפיו. הם ממשיכים לדבר ביניהם, כשעגלה מקרקשת נושאת זבל מתקרבת לחוף מובלת בידי בחור מגודל עם בגדים מרופטים וארבעה בני-אנוש שנראים מוזנחים יותר - למראה הדמויות המקיאות, החבורה החדשה מתחילה לצחוק עליהם, תוך כדי שהם משליכים את הזבל הטרי על החוף. אורילאן רותח כשהוא מבין שהם אלו שאחראים להרס של האחוזה היפה שלו שבעבר שכנה באזור, ולאחר דין ודברים עם הבחור המגודל, הם עוזבים את המקום, לא לפני שאורילאן מצליף עם חגורתו בבחור המגודל.

כשהם מתקדמים ברחובות חוף חולות לעבר הצלופח העיוור, הם שמים לב להכנות בעיירה לקראת פסטיבל זנב הסנונית שייפתח בקרוב. קישוטים תלויים בכל עבר, ונראה שמכינים משחקים בכל מקום, כולל דיר חזירים קטן. גרנציקי מתפללת בקול רם לאל שלה, ואז ילדה קטנה ניגשת אליה, מציגה את עצמה כ-איירי בארט ושואלת האם היא הכוהן זנטוס, שהגיע אליהם מהעיר דולפיר. גרנציקי משוחחת עם הילדה ומטיפה לה שעליה ועל משפחתה להאמין באל החדש, מה שגורם לילדה להימלט להוריה ולמשפחת החוואים שעמם, כשאב המשפחה, ארתור המבלי ניגש אל גרנציקי ביחד עם שניים מבניו הנערים, ומזהיר אותה להתרחק מהילדים בעיר פן הוא יקרא למשמר ולשריף המלוק.

הם מגיעים לצלופח העיוור, בית מרזח פופולרי, שסגור כעת - הם נכנסים פנימה ורואים שני מלצרים שמסדרים את המקום ושואגים "איפה הגברת הזקנה!", המלצרים צועקים לבעל הבית, יארגי קווין, שמגיע. כאשר הוגלהאך וגרנציקי דורשים לראות את הגברת הזקנה שאת המים שלה הם שתו, יארגי והמלצרים מתפקעים מצחוק, ויארגי מפנה אותם לצלופח גדול, ששוחה באקווריום מזוהם בפינת בית המרזח. הוגלהאך וגרנציקי דורשים פיצוי, יארגי מזמין אותם לנסות להתחרות שוב ולשתות את המים מהאקווריום מבלי להתעלף. גרנציקי בזעם לופתת בצלופח ומנסה לאכול אותה, אך נכשלת בגלל שאורילאן הטיל על הצלופח מבטחים, כך שהיא מנסה שוב ושוב לנעוץ את שיניה בצלופח אך ללא הצלחה.

מתוסכלים מכך שהם לא קיבלו פיצוי וגם ללא זכרון מכך שהם בחרו לשתות את המים מהאקווריום, יארגי מתרץ זאת בכך שאולי זו הייתה הלצה, הם מחליטים לחזור לרחובות כשאורילאן מחפש אחרי המשרת הנאמן שלו, נאיף. יארגי אומר לפרופ' שהעיירה בת כשמונים שנה ואם הוא מחפש משהו מזמן קדום יותר, אז רק הקוסמת הזקנה ריסה תדע על כך.

המשחקים הרחובות כבר התחילו, והוגלהאך ניגש לעבר דיר החזירים המאולתר - שם יש תחרות לתפוס חזרזיר. הוגלהאך מצטרף בשמחה, ותוך כדי מרוץ פרופ' פינבור מחליט לעזור - והוא מטיל שליטה ביסודות, גורם לכך שהאדמה לוכדת את החזרזיר בדיוק ברגע שהוגלהאך מזנק לתפוס אותו. אחד מהאנשים בקהל, בלבוש אציל, ניגש לפרופ' פינבור מציג את עצמן כאלדרן זנב-שועל וקורץ לו על הטלת הלחש ושואל אותו כיצד הוא עשה זאת. פרופ' פינבור עונה לו בגאוותנות, ומסביר שמדובר בידע שנצבר בעשרות ומאות שנים ובני-אנוש לרוב לא מצליחים להיות מעודנים כמוהו. האציל שותה בשקיקה את דבריו של פרופ' פינבור, ומזמין אותו לארוחת ערב בפונדק הדרקון החלוד.

הם ממשיכים לעבר המגדלור הישן, שם יש תחרות פגיעה במטרה - לפגוע באמצעות קטפולטת צעצוע בפירמידה של שברי אבני ממהמגדלור. בחורה צעירה בשם אמייקו אחראית לתחרות והוגלהאך וגרניצקי מצטרף גם לתחרות הזו, כשגרנציקי מצליחה לרסק את הפירמידה לרסיסים. אמייקו מזמינה גם אותה לסיבוב משקאות בדרקון החלוד, מה שגורם לגרנציקי לתהות מה אטרקטיבי בדרקון חלוד…

בדרך חזרה הם עוצרים אצל ברודרט המלומד, חברו של פרופ' פינבור. בעוד שניהם משוחחים על העבר, וברודרט מדבר בעיניים בורקות על המגדלור הישן ועל התרבות העתיקה שהייתה אחראית לו, אורילאן מנסה לברר האם המלומד מכיר את המשרת שלו, נאיף. אך גם ברודרט לא מכיר את השם, אם כי הוא יכול לחקור במגילות שלו. גם גרנציקי מציקה למלומד, בשפה גסה, לגבי האל שלהם והאם הוא יודע מה קרה למאמינים. ברודרט שולח אותה לחטט בערימת המגילות של סיפורי-עם שלו. בזמן שהמלומד מדבר, הוגלהאך משתעמם ומחפש מה לשתות או איפה לחרבן. מזלה של גרנציקי מאיר ה כשהיא מוצאת מגילה על מאימינים של האל שלה שנדדו דרומה, לפי התיאור נראה שמרבית המאמינים היו ענקים או ענקים למחצה.

הם ממשיכים לתחרות של השלכת גובלינים, למעשה שלוש בורות באדמה במרחקים הולכים וגדלים, ושקים של תפוחי-אדמה שעליהם צוירו פרצופים של גובלינים. הוגלהאך מצטרף שוב לתחרות, ומנצח כשגם הפעם פרופ' פינבור מסייע לו באמצעות קסם. גרנציקי גם רוצה להשליך גובלין, אך במקום לאחוז באחד השקים, היא תופסת את הגובלין שארגן את התחרות, צ'אסק הלדן, ומשליכה אותו לתוך אחד הבורות - מה שגורר סערה ולכך ששני אנשי משמר ניגשים לגרנציקי ומזהירים אותה שבפעם הבאה שהיא תתפרע בפסטיבל היא תמצא את עצמה בבית המעצר. גרנציקי לא מבינה על מה כל המהומה שהיא השליכה גובלין, אם התחרות היא השלכת גובלינים…

הם מספיקים לתחרות אכילת הנקניקיות, שבה לראשונה גם אורילאן משתתף, אם כי הוא בפועל פשוט מתענג על טעם הנקניקיות, בעוד לצדו גרנציקי והוגלהאך זוללים ככל הניתן. תוך כדי שפיה של גרנציקי מלא, האב זנטוס ניגש ומברך אותה לשלום. אורילאן שואל את הכוהן האם הוא מכיר את משרתו ניאף, אך זנטוס מתנצל ואומר שהוא חדש בחוף חולות, ולא מכיר את ההיסטוריה של המקום. הוא למעשה הגיע לפני זמן קצר אחרי שבשנה הקודמת הקתדרלה נשרפה, ובתוכה הכוהן הקודם, האב יחזקין.

הטקס מתחיל עם נאומה של ראשת העיר, קנדרה דברין, שמברכת את המגיעים לפסטיבל גם השנה, ומאחלת לכולם שנה מוצלחת ושהיא גאה בקתדרלה המשוקמת. אחריה עולה לנאום השריף המלוק, אך אחד ממכובדי העיר, האציל המקומי לונג'ייקו קאייג'יטיסו חלה ולא יכול להשתתף בפסטיבל. אחריו עולה האב זנטוס שמזמין את כולם ליהנות מהאכול לפני טקס השקת הקתדרלה החדשה של שר האור, בהתאם לסימן שלו עגלה שבה פרפרים צבעוניים ורבים מובלת למרכז המקום, הלוט מוסר, ואלפי פרפרי זנב סנונית צבעוניים מעופפים אל האוויר.

במהלך ארוחת הצהריים הדמויות שותות ואוכלות לשובעה, כשהשריף המלוק ניגש ומשוחח עם הוגלהאך, על כך שאולי יזדקק לעזרתו כי הוא נאלץ לשלוח מספר מאנשיו לסייר בדרכים עקב מתקפות של גובלינים שהתגברו. השריף גם משוחח עם גרניצקי ומתרה בה שלא לעורר מהומות.

בסיום הארוחה, האב זנטוס עולה שוב לבמה, ומשתמש באבן רעם כדי למשוך את תשומת לב של תושבי העיירה. הוא פוצח בנאום, שמופרע רגע לאחר מכן כשעשרות גובלינים מסתערים לתוך הקהל, אוחזים בידיהם בלפידים ובקוצצי כלבים, מתחילים להרוס ולתקוף תוך כדי שיר גובלינים מזעזע.

הגיבורים מתאוששים לאחר רגע, ומטפלים בזריזות בשלושת הגובלינים שהסתערו לעבר הדמויות. הם מסייעים לאנשים אחרים בצרה, כשהם מאתרים קבוצה של חצי תריסר גובלינים שרצים לעבר הקתדרלה אוחזים בידיהם לפידים ונחושים לשרוף את הקתדרלה החדשה. הגיבורים מסתערים לעברם, אך שניים מהגובלינים מפתיעים כשהם מטילים לחש שגורם גם להוגלהאך וגם לגרנציקי לאבד מכישורי הלחימה שלהם. כך כאשר גובלין מסתער לעבר הוגלהאך, הוא בקושי מצליח לחבוט בו כדי להרחיק אותו ממנו. אורילאן ופרופ' פינבור מטילים לחשיהם, אורילאן גורם לגובלינים לברוח ממנו בבהלה, בעוד פרופ' פינבור גורם לקנוקנות של אדמה לאחוז בארבעה מהגובלינים וללכוד אותם. אורילאן מזמן לוחם אאסימר שמצטרף להוגלהאך וגרניציקי, שמתאוששים מהלחש שהגובלינים הטילו עליהם - וכשהם שלושה לוחמים מול שני גובלינים הם מביסים אותם בקלות, ואז גם את יתר ארבעת הגובלינים, אך אורילאן מקפיד לשמור אחד מהם מעולף.

הם לא מצליחים להתאושש מסיום הקרב, כשהגובלינים בעיירה מתחילים לסגת, לאחר שהם בזזו ושרפו - וקולות חדשים לסיוע, כלב מיילל לעזרה ולצדו אדונו, האציל אלדרן! הוא מוקף בשלושה גובלינים, שלא מהווים אתגר בפני הדמויות. אלדרן מודה שוב לפרופ' פינבור, עיניו מלאות הערצה כלפי המלומד שמוכיח שהוא לא איש חכם, אלא גם לוחם מוכשר.

הם מתחקרים את הגובלין השבוי, שממלמל לעצמו, אך בשיתוף פעולה בין גרנציקי שנוהמת לעברו, אורילאן שמבצע את קסמיו וגורם להוגלהאך להיות משכנע אף יותר בעת שהלה מאיים על הגובלין הוא פולט שתי פיסות מידע: הראשונה היא שהיה עמם ארוך רגליים שעזר להם להיכנס לחוף חולות, והשניה היא שמי שאחראי זה הגובלינים של פסגת קוצים. לפני שהם מחליטים מה לעשות עם המידע, שלושה אנשי משמר חבוטים ופצועים ניגשים אליהם, ואומרים שהשריף ישמח לשוחח עם כל מי שיכול להגן על חוף חולות.
 
נשמע כמו אחלה פגישה! אהבתי מאוד שבחרת לא לרוץ מיד ל"אקשן", אלא מפגשים חברתיים בתוך העיירה, להכיר אותה יותר, מקומות ואנשים. וגם המשחקים בפסטיבל. מרגישים אפיון של הדמויות וזה מאוד קריטי בפאת'פיינדר פראי. (נראה שהדמות של גרניצקי בנוייה ומשוחקת לשם כך :p). אני מניח שלפחות חלק מהשינויים האלו לאחר קריאה בפורום שרשמת עליו בהמלצות?

אהבתי גם את הבחירה לשנות את הקרב השני ברצף מהויות הגובלינים לגובלינים הרוצים לשרוף את הכנסייה. אני מניח שמכנית לא היה כמעט שינוי, אך השינוי הקל מכניס משמעות אחרת לקרב, דחיפות, ומחבר היטב עם ההסטורייה.

לגבי הקרב האחרון במהומות הגובלינים- האם השארת שם את הדמות הראשית בקרב? מהכתיבה נראה שצמצמת זאת מאוד (ומובן- כפי שרשמת במקום אחר- זו אחת החוזקות של פאת'פיינדר פראי). בעיקר סקרן.

נשמעת חבורה עם דינמיקה מוצלחת, ונשמע שמאוד נהניתם! בהצלחה, ואמשיך לקרוא.
 
משחקי הפסטיבל מגניבים מאוד, וגם – הפכת את בעל חנות הספרים "הגובלין הסקרן", צ'אסק הלדן, לגובלין סקרן! זה עשוי להיות מעניין גם בתור כיוון חקירה טוב ללמוד על הגובלינים של האזור, אם השחקנים ינסו ללכת לשם.
 
הקרב השלישי כבר הרגיש לי יותר מדי, ודווקא העדפתי להציג את המכאניקה של היתקלות מהירה לשחקנים במקום עוד קרב נוסף.
השחקנים בחרו בכוונה לשבות את הגובלין שנשמע לי לגמרי היגיוני, ומכיוון שזה לא גובלין מפסגת קוצים, אז גם לא היתה לו בעיה מיוחדת לחשוף מידע כדי להציל את עורו.

בנוגע לכל המשחקים בהתחלה, התבססתי על תיאור מפורט שמישהו כתב וגם פורסם ב Wayfinder אחר-כך. אמנם גם בהרפתקה מופיעה המלצה להשתמש במשחקים כדי להציג את העיירה, אבל מיפיתי את המיקומים / דמויות שרציתי להציג כבסיס ועוד דב"שים נוספים. לדוגמא הגובלין הסקרן לא היה ברשימה הזו, אבל ברגע שהשחקן החליט להטיל גובלין "בטעות" בחרתי שזה יהיה גובלין שהוא דב"ש מוכר ולא סתם גובלין אקראי.

ותודה :)
 

מפגש 2 16.7.2024​

העשן מיתמר מעל חוף חולות, וכשהאציל אלדרן מודה לדמויות, הן בתורן מעדכנות את אנשי המשמר שהן חושדות שיש עדיין אויבים בבית הקברות. גרנציקי מנסה לסחוב על גבה את הגובלין, בלא הצלחה עד שהוגלהאך הגמד השרירי עוזר לה. הם מנסים לרוץ קדימה, בעוד פרופ' פינבור ואורליאן הקשישים מדדים מאחורב ביחד עם סמל המשמר מייקי.

בבית הקברות הם מחפשים בכל פינה, אך לא מוצאים שום פעילות חשודה, עד שהשריף המלוק מצטרף אליהם והוא מבחין מיד בדלת שבורה באחוזת הקבר של כוהני הקתדרלה. הדמויות מסתערות פנימה כשרעש של עצמות מקרקשות נשמע מכל עבר, וחצי תריסר שלדים מגיחים מהשלדים, מכוסים ברפש ובחול מהקבר - נראה שהם קמו לחיים ממש לאחרונה. למראה השלדים, אורליאן מתפלל לשר האור כדי להגן על חבריו באמצעות מחסה, אך במקום זאת הוא מרגיש השפעה אפלה העוטפת את מחשבותיו, ושהוא נוגע במהות של אל אחר, אל מרושע ומשוגע שעינו פקוחה כעת על אורליאן ועל חבריו, בהיסוס ואימה הוא מבין שאל הטירוף ליפודל הוא זה שכוחו החיה את המתים וכעת זעמו של האל ושל שלוחיו מופנה לעברו. אחד השלדים מסתער לעבר אורליאן, אך הוגלהאך מיירט אותו, פוגע בו בחבטה עזה שמנפצת אותו לרסיסים. פרופ' פינבור, שלא מודה לגורל התפילה של אורליאן, מנסה גם להתפלל בכדי ליצור שריון קסום עבורו ועבור חבריו, אך גם הוא נכשל ובמקום זאת האנרגיה הקדושה שלו הופכת לטמאה כשליפודל מתערב, ועוטפת את השלדים באנרגיה. פינבור מתעקש ומתעל פעם נוספת את האנרגיה, אך הפעם במטרה ללכוד וללפות את השלדים בקנוקנות עבותות המגיחות מן האדמה.

גרניצקי מטילה פרץ אש על שני שלדים, שבתחילה מוגנים באמצעות האנרגיה הטמאה, אך היא מתרכזת ומתאמצת, ולבסוף האש עוטפת אותם והעצמות של השלדים נופלות לאדמה, מפוחמות. השלדים תוקפים בחזרה, אך הם אינם חמושים, והשריטות שלהם לא מצליחות לחדור את השריון של אורליאן ושל הוגלהאך. פרופ' פינבור מתעל שוב קסם התקפי, והפעם מטיל קליע חומצה שמאכל אחד מהשלדים אך לא מכניע אותו. השלדים ממשיך לתקוף, אחד מהם מסתער על פרופ' פינבור ופוצע אותו. גרניצקי מרסקת את אחד מהשלדים עם המטה שלה בעוד אורליאן חותך לגזרים שלד נוסף באמצעות הקטאנה שלו ולשלד האחרון אין תקווה כשכל הדמויות מסתערות עליו.

רגע קט לאחר מכאן, השריף המלוק ואנשוי מצטרפים. הוא בודק את אחוזת הקבר, ומגלה את הקבר המחולל של הכומר יחזקאל טובין, הכוהן הקודם של חוף חולות, שעצמותיו נבזזו. במקביל פרופ' פינבור מזהה במקום גלימת עצמות שנוצלה עד תום, חפץ קסם שמשמש להחייאת שלדים, וסימן לכך שמי שביקר באחוזת הקבר, נתמך בידי אשף תואבה.

החבורה נפגשת עם השריף ועם ראשת העיר קנדרה. בפגישה המלוק מספר שהכוהן יחזקאל נהרג בשריפה הגדולה של הקתדרלה לפני כשנתיים, ובאותו הלילה גם הבת שלו, נואליה טובין, נעלמה. קנדרה והמלוק מבקשים את עזרת הדמויות בטיהור העיר מאיומים נוספים ובגילוי הבוגד שהניח את הסולם שאיפשר לגובלינים להיכנס לעיירה. קנדרה מציעה גם תשלום זהב לדמויות, אך הוגלהאך מסרב לכך בנימוס, מה שגורם לגרניצקי להסתכל בו בתמהון ולדרוש את התשלום מראשת העיר. גרניצקי להוטה לצאת לפסגת קוצים, אבל משתכנעת כשהמלוק מבקש שימתינו עד שתגיע התגבורת של אנשי משמר מדולפיר, וגם להגעתה של שליילו הסיירת שמכירה היטב את שבטי הגובלינים. המלוק גם חולק עם החבורה שאחד הגובלינים האחרים שנלכד, דיבר על דובלין כביר שהוא אחד מהמנהיגים שלהם, ושהגובלינים מגיעים מכל השבטים בקרבת מקום.

החבורה יוצאת לרחובות חוף חולות בכדי לברר יותר פרטים על שבטי הגובלינים וגם על השריפה בקתדרלה ועל היעלמותה של נואליה. הם מחליטים לדבר עם צ'אסק, הבעלים של הגובלין הסקרן. כשצ'אסק רואה את גרניצקי, הוא נרתע ומנס לסגור את הדלת, אבל אז אורליאן ופרופ' פינבור מתערבים בעוד הוגלהאך מרחיק את גרניצקי. צ'אסק מספר להם על חמשת שבטי הגובלינים הפראיים ששוהים בקרבת חוף חולות, ועל כך שהמסוכנים ביותר הם הגובלינים של יער אזוב ושל פסגת קוצים, בעוד הגובלינים משבט לועסי הציפורים הם שוחרי שלום. אורליאן מנסה לתחקר אותו בנוגע לנאיף, המשרת שלו, ועל מה שארע בעשרות השנים האחרונות. צ'אסק שמח לפגוש איש ספר, ומציע לו לרכוש ששה כרכים של אלמנך השנים שנכתב בידי קוסמי השמש, אותם אורליאן רוכש בשמחה.

הם ממשיכים בדרכם לפונדק הדרקון החלוד, כאשר גרניצקי רואה את אורליאן אוחז בספרים, היא מציעה לו גם את המגילה שהיא מצאה אצל המלומד ברודט עם תיאור של האנשים ו/או הענקים שעשו את דרכם דרומה לאל בו היא מאמינה. אנשים ניגשים אליהם ברחוב ומברכים אותם לשלום, פרופ' פינבור מסביר להם על שבטי הגובלינים.

הם מגיעים לדרקון החלוד, זוכים לתשואות הקהל במקום ובעלת הפונדק,אמייקו קאיג'ייטסו מושיבה אותם ומציעה להם ארוחת ערב עשירה על חשבונה וגם מקום בפונדק בלילות הקרובים.

לאחר מספר דקות שהם אוכלים, האציל אלדרן יורד מהחדרים בקומה העליונה וניגש לפרופ' פינבור, מזמין אותו למשקה ופוצח עמו בשיחה. אורליאן מנסה לתחקר את אלדרן, אך הלה מספר שהוא לא גר באופן קבע בחוף חולות אלא מגיע לעתים כדי לבקר באחוזה של משפחתו. אלדרן מספר לו שהוא שמע בעבר שהיתה תקופה בשם הצרות האחרונות, לפני כארבע שנים בה הקוצץ, רוצח אכזר היכה בעיר עד שנתפס בידי השריף המלוק. אלדרן לא מכיר את נואליה או את שבטי הגובלינים, וגם לא שמע מעולם את נאיף.

במהלך ארוחת הערב, הם משוחחים עם אמייקו. היא לא מכירה את הגובלינים של פסגת קוצים, אך כן זוכרת את נואליה כנערה יפת-תואר, בתו של הכוהן, שכל הנערים בחוף חולות היו כרוכים אחריה.

למחרת בבוקר הם קמים, ומתארגנים לעוד יום של חקירות ובירורים. המלצרית מגישה לפרופ' פינבור פתק מאלדרן, שמציע לפרופ' להצטרף אליו לציד חזירי בר ביער אזוב. בעודם אוכלים, גבר כבן 50 נכנס לפונדק, בעל מראה שמזכיר את זה של אמייקו, וקורא לה בקול - כשהוא מבחין בחבורה הוא מדבר אליהם בזלזול כאל חובבנים שמזלם האיר להם. אמייקו יוצאת מהמטבח, בידה צלחת מרק והשניים מתחילים לריב. הגבר מתגלה כלונג'יקו קאיג'טייסו, אביה של אמייקו שמנסה לשכנע אותה לעזוב את חוף חולות ולהצטרף אליו לעיר הגדולה. אמייקו מסרבת ואז לונג'יקו אומר לה "את מתה עבורי, כמו אמך", דבר שגורם לאמייקו לשפוך את המרק החם על אביה בהתפרצות זעם. לונג'יקו עוזב את המקום, ואורליאן בעקבותיו - הוא מנסה לדובב אותו ולהביע סימפתיה, מספר על הילדים שלו, אך לונגי'קו חסר סבלנות ואומר ששני ילדים זה די והותר צרות.

בבית המשמר הם מקבלים עדכון ששליילו צפויה להגיע לחוף חולות בצהריים. בזמן שנותר הם נפגשים עם האב זנטוס. הוא גם חדש בעיר, אז הוא לא שמע על נואליה או על הצרות האחרונות יותר מהדמויות. הוא כן יודע שהקוצץ היה רוצח אכזר, אמן מקומי בשם ג'רביס סטוט, שרצח את השריף הקודם, עד שהשריף המלוק תפס אותו. לגבי נואליה הוא מציע להם לברר בפונדקים המקומיים וגם לדבר עם מאדאם נסקה, מגדת עתידות, קוראת בקלפים מקומית שמכירה הרבה שמועות.

הם מגיעים לביתה של מאדאם נסקה, אשה בגיל 50, כבדת גוף, פותחת להם את הדלת שמבפנים יש ריח עז של קטורת והחלונות מקושטים בקמעות שונים. היא וגרניצקי מחליפות ברכות, ומאדאם נסקה אומרת שהיא מכירה את האל של גרנציקי ואף נותנת לו פטריות, בעוד הוא מחזיר לה בפטריות משלו. היא מושיבה אותה לתה עשבים מרווה, ועונה לשאלותיהם בסבלנות.

היא שמעה על נואליה, על כך שהיתה נערה מתבגרת ואף התאהבה בנער מקומי בשם דאריק, שנמצא מת לפני כשנה וחצי, מספר חודשים לאחר שנואליה נעלמה. אלדרן בעיניה הוא אציל גנדרן חסר תועלת, שאינו מבין דבר ורק קרא לה מסריחה. אורליאן מתחקר אותה לגבי נאיף, שומר החצרות ומנהל הלשכה. היא אומרת שהיא שמעה בעבר שמועות ואגדות על אלף מקומי שאולי מתאים לתיאור אך הסיפורים טוענים שהוא השתגע ונעלם. ההבנה מכה באורליאן, כשהוא נזכר שאכן נדמה שדעתו של נאיף הלכה והשתבשה עם הזמן. הוא אמנם יצא מהמערה רק כשנאיף ניתק קשר לחלוטין, אבל משהו אחר השתבש כבר לפני עשרות שנים.

גרניצקי ומאדאם נסקה מסתודדות בצד, ומסכימות לשתף פעולה כשמאדאם נסקה תחפש יותר מידע על האל של גרניצקי - אך היא מתרה בגרניצקי שיש יותר מאל אחד, ושעליה להישמר מלהאמין יותר מדי.

מהמאדאם הם ממשיכים לצלופח העיוור ופוגשים את יארגי. שהיחס שלו שונה לחלוטין לאחר שהגיבורים עזרו לבלום את מתקפת הגובלינים. יארגי מזמין אותם לשבת, ומסביר שמי שטמן להם פח לפני שתי לילות היה נער בן 16 בשם מושקי, שחמד לצון לזרים המשונים. אורליאן משכנע את יארגי להפיץ שמועות שהם יודעים מי הבוגד כדי לנסות לטמון מלכודת. יארגי מזמין אותם לנסות לשתות שוב מהמים של הגבירה, הצלופח נורה. הפעם אורליאן מטיל בסתר ניטרול רעל על המים ואז גרניצקי שותה וזוכה לתשואות מהקהל בפונדק.

סמל המשמר מייקי פוגש את הדמויות בצלופח העיוור, ומזמן אותן לבית המשמר, לשם הגיעה הסיירת שליילו - שליילו היא אלפית יפת תואר, חמושה מכף רגל ועד ראש, ועם קשת ארוכה מרשימה למראה. היא מתארת כיצד היא שמרה על השלום בדרכים בשנים האחרונות, במעקב עיקש כנגד הגובלינים בקרבת חוף חולות.

לשאלת הדמויות היא ממפה את מנהיגי הגובלינים בקרבת מקום: גָּאגְמָט "הגדול" הוא גובלין גבוה ושרירי במידה יוצאת דופן מיער אזוב, מנהיג את הגובלינים ששם. קוֹרְבוּס היה אחד מהמנהיגים בשבט שבע שיניים, אך נעלם לאחרונה, יש הטוענים שמצא אוצר. ווֹרְקָה הוא גובלין קניבל ידוע לשמצה. שיסְקָן חָסוּל הוא ראש השבט השמן של מלקקי הקרפדות - אבל הוא ממעט לצאת מחוץ לשבט. ביס קרען הוא מנהיג הגובלינים של פסגת הקוצים. אחרון הוא בְּרוּטָזְמוּס, דובלין סייר ידוע לשמצה שחיי בצפון יער סרפד.

לאחר המידע משליילו, החבורה נחושה לצאת לעבר פסגת קוצים, מבינה שתמצא שם כנראה את ברוטזמוס, את ארוך הרגליים ואולי עוד גובלינים ויצורים נוספים. אך אז, כשהם יוצאים מהפגש, ניגשת אליהם בבהלה בתאני, אחת מהמלצריות בדרקון החלוד - היא מספרת שאמייקו נעלמה אחרי ארוחת הערב ביום הקודם. היום בבוקר בתאני חיפשה אותה, והיא לא הייתה בחדר, אבל על השידה בסמוך למיטה היה פתק לאמייקו שנכתב על-ידי אחיה, צסוטו. בפתק צסוטו ביקש מאמייקו לפגוש אותו במפעל הזכוכית המשפחתי, בגלל חשש משותף מאביהם ולאור אהבתם לאמם שנהרגה.
 
מה שמגניב עם הרפתקאות מוכנות, זה לקרוא את הרשמים של קבוצה אחרת שנמצאת כרגע בדיוק באותו מקום בהרפתקה (השחקנים שלי שמעו על ברוטזמוס בסוף המפגש הקודם, ויקבלו את המכתב של צסוטו בתחיל המפגש של מחר) ולראות מה זהה, מה שונה, ואיך קבוצות שונות לקחו את המשחק למקום אחר לגמרי.
 

מפגש 3 23.7.2024​

אורליאן מתחקר את בתני, המלצרית הזוטונית מהדרקון החלוד, שמספרת שלונג'יקו גירש את צסוטו לפני מספר שנים, ומאז הוא נראה רק פעמיים-שלוש בחוף חולות. בתאני גם אומרת שמאז הבוקר לא שמעו מהפועלים שעובדים במפעל הזכוכית, דבר מטריד אף יותר.

החבורה חשה במהירות למפעל הזכוכית, כשהיא מגיעה הם מחליטים ראשית לסייר במקום ולא להסתער פנימה. הרעם של הכבשן שעובד בפנים והעשן שהוא פולט מקשה על הסיור, אך הוגלהאך מצליח להבחין בגובלינים שמתרוצצים בתוך המפעל. לפני שהם מסתערים פנימה הם מחזקים את עצמם: אורליאן מבצע קשר מוח ביניהם, פרופ' פינבור מטיל הגנה, וגרניצקי מחזקת את הנשקים שלהם.

כשהם מסתערים הם מצליחים להפתיע את הגובלינים, ומחזה זוועה נחשף בפנים - שלוש גופות מוטלות על האדמה, גופם מכוסה בזכוכית שהתמצקה ועל השלישי עוד יש זכוכית לוהטת שצורבת את גופו. במרכז החדר הגדול לונג'יקו יושב על כס, יצירת אומנות מזוויעה כשזכוכית כתומה עוטפת את גופו עד לכתפיו ורק ראשו חופשי. גרנציקי פועלת ראשונה, תוקפת את אחד הגובלינים שמגיב בזמן להתקפה, מרסקת אותו לתוך הלהבות. הוגלהאך מסתער אחריה, למרכז מקבץ הגובלינים בסמוך ללונג'יקו, ומבצע התקפה גורפת כנגד כל הגובלינים, מה שמרסק אותם בעוצמה - אך המכה גם פוגעת בלונג'יקו, הזכוכית על גופו מתרסקת והוא מתחיל לדמם מהפצע שנגרם ומשברי הזכוכית. פרופ' פינבור מטיל מטח קליעים קסומים, המתממשים כנחיל עכבישים, שפוגע בגובלינים הנותרים בחדר ומחסל גם אותם.

לאחר הקרב הקצר אולריאן ניגש ללונג'יקו, שנראה על סף מוות. הוא מרפא אותו באמצעות קסם אך הדבר רק מספיק כדי להשאיר אותו בחיים, ובסבל לעוד מספר שעות. נראה שהוא יזדקק לטיפול רפואי מסור יותר ולהתאוששות ארוכה, כדי לשרוד.

הרעש מהכבשן עמעם את קולות הקרב, והם מתחילים לסייר ביתר המפעל, פונים לכיוון אחת היציאות בעוד פרופ' פינבור שולח את היציר סוד שלו, עכביש שנקרא סטיב ליציאה האחרת. הם מוצאים מדרגות למרתף אך מחליטים ראשית לסרוק את הקומה. הם עוברים בין משרדים, מטבח, וחדר שינה של הפועלים, שם הם מוצאים עוד שני פועלים מתים, אך אין רמז לעוד גובלינים או פועלים שבחיים.

הם יורדים במרתף, שומרים על חשכה בזכות זה שלכולם יש ראיית חושך. יש מעבר שממשיך ישר ולצד הקירות יש ציוד רב, אך גם מנהרה נוספת שנראה שנחסמה בעבר על-ידי קיר לבנים שכעת פורק. הם ממשיכים במעבר הישר, שמסתיים במחסן שבו סחורה פגומה ואף נפש חיה.

Clipboard01.webpהם חוזרים לאחור ומתחילים לשוחח ביניהם האם ראשית לחקור את המנהרה שמאחורי קיר הלבנים שפורק, או לחזור לחוף חולות עם לונג'יקו ולקרוא לתגבורת. הרעש מהשיחה שלהם מעורר את תשומת לבם של חצי תריסר גובלינים ואדם לבוש בהידור שמנהיג אותם!

הגובלינים מסתערים עליהם ובראשם האדם, שנע במהירות על טבעית כמו של נזיר. אורליאן מתאושש מההתקפה, ראשון מבין כולם - בזמן שחבריו עדיין בהלם. אורליאן גם מזהה שהנזיר שתוקף אותם מתאים לתיאור של צסוטו, אחיה של אמייקו, שמתגלה כמנהיג הגובלינים! ההתקפות של הגובלינים לא מצליחות לגרום נזק לדמויות אבל צסוטו תוקף ופוצע את אורליאן שעומד בחזית.

הדמויות מתאוששות ופרופ' פינבור מטיל סיבוך, כשמתוך האדמה בוקעים קורים עכבישיים העוטפים את הגובלינים ומתחילים למחוץ אותם למוות. גרנציקי קוראת לאל שלה ונוגעת במצחו של צסוטו, משתקת אותו בעוד קורי העכבישים מוחצים אותו ופוצעים אותו. תוך כדי שהוא נלחם, אורליאן פונה לצסוטו ושאל מדוע הוא בגד עם הגובלינים, צסוטו עונה לו שהוא הגיע בכדי להציל את אמייקו מפני הגורל שמחכה לחוף חולות ושאביו לונג'יקו הוא רוצח.

הוגלהאך מתאושש מההלם שבו הוא נמצא ומסתער לעבר הגובלינים הלכודים, משתמש בנשק המוט שלו, כמעט עורף את ראשו של אורליאן ואז מצליח לחסל שני גובלינים אחרים. הוגלהאך חש בקסם שעוטף את צסוטו ונועץ בו מבט, משתמש בעוצמת המורשת הגמדית שלו כדי לנפץ את ההאצה של צסוטו.

צסוטו משתחרר מהסיבוך, ומנסה להימלט אחרי שהוא מבין שהגובלינים מחוסלים והוא לבדו לא יביס את החבורה. גרנציקי מצליחה לשתק אותו שוב, ויתר החבורה מקיפה ולוכדת אותו. לאחר חקירה קצרה הם מוצאים את אמייקו בחדר סמוך, שבו יש מיטה, שולחן ועליו יומן ריק, ואח עם גחלים לוהטות. אמייקו אומרת שראתה את צסוטו זורק עמוד מיומן לתוך האש, גרניציקי מנסה למצוא את העמוד בין הגחלים, אך רק מצליחה לפזר את הגחלים לכל עבר.

הם יוצאים ממפעל הזכוכית, ומוצאים קהל סקרנים מבחוץ, עם שלושה גברים בראש - המנהיג שלהם, בחור כבן 45 מציג את עצמו כ-טיטוס סקרמנטי, מציע את עזרתו ואת עזרת בנו, טיטוס סקרמנטי, בחקר את מפעל הזכוכית ובסחיבת לונג'יקו. הדמויות מסרבות ומבקשות מהם רק לשמור שאיש לא יכנס למפעל הזכוכית - אך כן מבקשים את עזרתם בלסחוב את האלונקה המאולתרת עליה מונח לונג'יקו ולהביאה לאב זנטוס שימשיך להעניק לו טיפול רפואי.

בדרך לבית המשמר ולשריף הם מתחקרים את צסוטו, שמדבר על הרצח של אמו בידי אביו, ואומר שחוף חולות הוא מקום מקולל. הם מבחינים בכך שצסוטו הוא חצי אלף, בניגוד לאמייקו שהיא בת-אנוש. אמייקו לא עונה לשאלות הדמויות בנוגע לכך, אבל הם מבינים שצסוטו כנראה לא בנו של לונג'יקו וזה מסביר את השנאה של לונג'יקו אליו. צסוטו ממעט לענות לשאלות הדמויות ואינו מאוים על-ידם, הוא כן אומר שהוא שומר על אמייקו מהגורל הנורא שמתבשל מתחת לרחובות של של חוף חולות - ככל הנראה בהמשך המסדרון שהם לא חקרו.

הם מגיעים לבית המשמר, והשריף מזדעזע מהגורל האכזר של לונג'יקו, ומכך שצסוטו אחראי לכך. במענה לשאלות הדמויות השריף אומר אומר שמעולם לא הוכח שלונג'יקו רצח את אשתו, רצח שארע למעשה לפני כחמש שנים, באותה תקופה שהקוצץ פעל ברחבי העיר. במקביל האב זנטוס מציע לטפל בלונג'יקו, אך לא בטוח שהוא יצליח להציל אותו מהפציעות שלו. השריף כולא את צסוטו בבית המשמר.

הצטברות הארועים שקרו לפני כחמש שנים מעוררת חשד בקרב הדמויות שמחליטים לשאול את מאדאם ניסקה לפרטים נוספים, כדמות מיסטית. היא חולקת מידע שאכן היא הרגישה באותה עת אנרגיה אפלה עוטפת את חוף חולות, אך היא מייחסת זאת בעיקר לקוצץ, שעד היום לא ידוע מה גרם לאמן ג'רביס סטוט להשתגע ולרצוח אנשים, מעשים שביצע באי הקטן שמצפון למגדלור הישן. הקוצץ הרג הרבה אנשים עד שהשריף המלוק תפס אותו והרג אותו בקרב.

לאחר מכן הם מבקרים אצל המלומד ברודט, שואלים אותו לגבי מידע על עתיקות מתחת לחוף חולות או סכנה שאורבת. עיניו של ברודט ניצתות בהתלהבות - הוא מספר על אגדות ועל מחקרים עתיקים שמעידים שהמגדלור הישן הוא רק חלק מרשת של חורבות באזור מתקופה עתיקה שבה אדוני הפיות שלטו או שיתפו פעולה עם בני האנוש, בתרבות עתיקה שאבד עליה הכלח. אחת הסיבות העיקריות שברודט הגיע לעיירה הוא כדי להתחקות אחרי הסיפורים הללו ולנסות למצוא מידע ועדויות. הוא מתלהב להצטרף לדמויות, בחקר המסדרונות העתיקים שנחשפו מתחת לחוף חולות, אך נרתע למשמע הסכנה שממתינה שם. הוא מפציר בהם לטהר את המסדרונות מכל סכנה ואז לקרוא לו.

אחרי שהם מסיימים את ההפוגה בחוף חולות, רוכשים שני שיקויי ריפוי ומקבלים עוד אחד מהשריף, הם אוכלים ארוחת ערב משביעה, ועושים את דרכם בחזרה למפעל הזכוכית, לקראת שקיעה. אנשי המשמר מאבטחים את המקום והגיבורים יורדים מטה, ממשיכים במנהרה שאליה צסוטו ניסה להימלט. אחרי כמאה מטרים, בהם המנהרה מובילה צפונה לעבר לב העיירה, הם מגיעים להתפצלות. מנהרה אחת ממשיכה ישר, לעבר חוף הזבלנים בעוד המנהרה השניה פונה אל לב העיר. פרופ' פינבור בוחן את העקבות על האדמה, ומסיק שרוב רובם של העקבות, וכל אלו של הגובלינים, ממשיכים ישר אל החוף. הם ממשיכים בדרך זו ולאחר עוד כרבע שעה של הליכה, הם מגיחים בקצה המערבי של חוף הזבלנים, שם יש סירה על החוף, שכנראה שימשה כדרך להגיע למנהרה ולעקוף את חומו העיירה ואת השומרים שלה. בשיתוף פעולה בין הידע הגמדי של הוגלהאך לבין פרופ' פינבור ולחש השליטה ביסודות שלו הם חוסמים את הפתח לחוף, אך לא לפני שהם יוצרים עוד פתח בקרבת מקום, כהטעיה למי שינסה למצוא את הפתח האמיתי.

הם חוזרים להתפצלות, והפעם ממשיכים בדרך האחרת. לאחר כעשר מטר יש עוד קיר לבנים עתיק, שגם הוא נפרץ. לאחר שהם עוברים אותו, הם ממשיכים בחשכה כששאגות נשמעות וארבעה יצורי זוועה, אוחזים ברנסוארים מסעתרים עליהם מהחשכה ומפתיעים אותם. אלו הם יצירי חטא, שיקוצים שמונעים באמצעות כוחות אפלים והחטאים שהם צברו בחייהם.

הראשון מסתער לעבר הוגלהאך, שמגיב במהירות וחובט ביציר החטא עם נשק המוט שלו, מחסל אותו לפני שהשיקוץ תוקף. אך דבר זה חושף את הוגלהאך להתקפות של יצירי החטא האחרים, שמכים בחרון ופוצעים אותו. גרנציקי מתאוששת ומסתערת קדימה, פוצעת אחת אחד מיצירי החטא אך סופגת התקפות נגד בעצמה כשהיא מתקרב אליהם. פרופ' פינבור שוב מזמן קורי עכביש עבותים מהאדמה שכובלים את יצירי החטא, אך דבר זה לא עוצר אותם לחלוטין.

בשורה האחורית, אורליאן מתרכז בשיקוצים, ואז יורה שני חצים קטלניים - הראשון פוגע במרכז הראש של אחד מיצירי החטא, מחסל אותו במקום, בעוד החץ השני פוגע ביציר חטא נוסף במקום שבו אמור להימצא הלב שלו, פציעה קשה אך לא קטלנית. גרנציקי והוגלהאך מחסלים בשיתוף פעולה יציר חטא שלישי, כשפרופ' פינבור מטיל קליע שמחסל את יציר החטא האחרון.

גרניציקי בוחנת את הגופות של השיקוצים, יצורים שאינם טבעיים בעליל ומסיקה שהכוח שהחייה אותו הוא חטא החרון.
 

מפגש 4 30.7.2024​

במנהרות שמתחת לחוף חולות, הגיבורים מסיימים לבחון את יצירי החטא, שגופם מאבד צורה אט-אט. פרופ' פינבור ניגש לגמד הוגלהאך שנפצע בקרב מול יצירי החטא ומרפא אותו. הם הגיעו למחוז חפצם, בו ימצאו את האיום שלדברי צסוטו מאיים על חוף חולות.

המנהרה ממשיכה ולאחר כעשרים מטר מגיעה לפיצול, כשבפניה ימינה הסלע הטבעי הופך לקיר אבנים - נראה שהמנהרה פרצה לתוך אזור עתיק יותר ששוכן מתחת לחוף חולות. הדמויות מחליטות להמשיך בכיוון זה ומגיעות לחדר נטוש, שתקרתו שבורה והרצפה שלו מלאה באבנים מרוסקות.

הדלת שבחדר עדיין מתפקדת, נראה שמישהו תיחזק אותה. פרופ' פינבור שולח את המתלמד סטיב, העכביש יציר הסוד שלו, לסרוק את המשך המסדרון. פרופ' פינבור מתבונן דרך עיניו של סטיב, בעת שהעכביש חולף על פני התפצלות נוספת ומגיע להיכל כניסה שבמרכזו פסל אדום של אישה עשוי אבן שמואר על-ידי מספר מנורות שמן בתחתית הפסל - הוא לא מצליח להבחין בפרטים נוספים. מההיכל יוצאים עוד שני פרוזדורים, וגם מעבר למנהרה הטבעית.

סטיב חוזר לאחור להתפצלות הקודמת שמובילה לחדר רחב ידיים אך ריק למעט במת במת אבן שעליה גוש שיש גדול שבמרכזו אגן עם מים ודלתות כפולות שמוארות מבפנים.

החבורה מחליטה להתקדם להיכל הכניסה ובוחנים את הפסל - זוהי אישה נאה אך פניה מלאות בחרון וזעם, וגלימה ארוכה עוטפת את כתפיה. ביד אחת היא מחזיקה ספר ובידה האחרת היא אוחזת ברנסואר, אותו נשק שבהם יצירי החטא השתמשו. אורליאן בוחן את הספר שהפסל אוחז בידו ועליו כוכב בעל שבע חודים. הוא נזכר שבעבר הוא ראה סמל דומה, בסיפורי האגדות של ילדותו לפני אלף שנים, הסמל הזה היה קשור לאדוני הפיות או לגזעים התבוניים מאותה התקופה. גרניצקי חשה שלפסל יש קשר לאל שלה, ושמה לב שהרנסואר עשוי מלאכת מחשבת - מתנה עבורה. היא שולפת את הרנסואר, ואז שומעת במוחה את השם אלזניסט.

פרופ' פינבור משתמש בשליטה ביסודות כדי לפסל מחדש את הפניה עם חיוך עדין וכך מכניס טוויסט עדין לחרון שבפרצופה, בעוד אורליאן וגרנציקי מתחילים לדון במהות האלוהות, ובכך שגרנציקי לקחת את הרנסואר ואולי חיללה קדושה. כדי להסתיר זאת פרופ' פינבור משנה את ידיה של הפסל כך שהן נסגרות בתנוחת תודה.

לאחר התלבטות קצרה, כשהזכרון טרי בראשם מהפעם האחרונה שהם נעצרו במקום עוין והותקפו בידי גובלינים, הם מתקדמים לדלת הצפונית. הם מוצאים את עצמם על במת עץ מוגבהת, כשמתחתיה תאי כלא. בתאים יש שלדים, אך גם חצי תריסר יצירי חטא שמתקדמים לתקוף את הדמויות. פרופ' פינבור מגיב ראשון, מטיל לחש להגן על חבריו ואז במהירות מטיל קליע קורי עכביש על אחד מיצירי החטא ומחסל אותו. הוגלהאך נעמד במדרגות שעולות לבמת העץ ובולם שם שניים מיצירי החטא, אך הוא נפצע המתקפות הרנסואר שלהם, ולא מצליח לתקוף בחזרה תחת מבול המכות. גרניצקי מתפללת לאל כדי לחזק את הלהבים שלה ושל הוגלהאך.

אורליאן מטיל מבטחים עליו ועל חבריו - שלווה עמוקה שמצליחה לעצור את החרון של יצירי החטא שאינם תוקפים למעט אלו שהוגלהאך עומד מולם. פרופ' פינבור מוצא את החולשה של היצורים המזוויעים וקוטל שני יצירי חטא שמסתערים במעלה המדרגות. הוגלהאך נמצא במגננה, וביחד עם גרניצקי בולם את יצירי החטא הנותרים. אורליאן מנצל את הפרצה כדי לשלוף את הקשת שלו ולירות חץ קטלני בכל אחד מיצירי החטא הנותרים.

בתאי הכלא אין דבר מעניין למעט השלדים, והם ממשיכים במעבר העץ לעבר מסדרון המוביל אותם לחדר שבו מתקני עינויים, חלקם חלודים ומתפוררים אך שניים מהם עדיין שמישים ומתפקדים. בחדר שתי דלתות, אחת בקיר הדרומי והשניה במזרחי.

כשהם פותחים את הדלת הדרומית מתגלה חדר קטן ובו שולחן עץ מלא בניירות ולידו כסא עשוי אלון. שלוש דלתות קבועות בקיר הדרומי. אורליאן מתחיל לעיין ומבחין די מהר שחלק מהניירות בני מאות שנים, אך אחרים נכתבו בעשרות השנים האחרונות - בכתב ידו של ווניף! אורליאן המום מהתגלית, מנסה להבין מה פשר הדבר. הוא שם לב שברוב הניירות הכתב הוא בשפה סודית, אך בחלק מהניירות הכתב מלא בשרבוטים, של אדם שדעתו השתבשה עליו, ושלוש שמות כתובים באלפית: אלזניסט, קארזוג, ואריליום. נראה שווניף חיפש דבר מסוים, חפץ או אוצר בו הוא חשק בכל נשמתו. בעוד שאורליאן מהופנט מהתגלית, חבריו פותחים את שלושת הדלתות - בכל אחד מהתאים הקטנים יש שלד של יצור אנושי עם עיוות אחר: שלוש ידיים, צלעות מוארכות וראש מעוות.

הם ממשיכים ומגיעים לחדר גדול עם בורות ברצפה, וגובלין גדול ומעוות, עם שלוש ידיים שבאחת מהם הוא מחזיק להב בוער, שומר על החדר. הגובלין מסתער לעברם, בעוד גרנציקי מנסה לדבר איתו ולהגיד שאלזניסט שלחה אותם. פרופ' פינבור לא מנסה כלל לדבר עם הגובלין, אלא מטיל עליו לחש סיבוך שלוכד את הגובלין ואז מטיל קליע שפוצע אותו. גרניצקי משתמשת ברנסואר שהיא מצאה כדי לתקוף וגורמת עוד פצעים לגובלין המעוות, שנאחז בחיים עד שהוגלהאך מחסל אותו. הגובלין בעלת שלושת הידיים נופל על אחד הבורות, שובר את הקרשים, וחושף זומבי שתוקף את גופתו של הגובלין.

לאחר שהם מחסלים את תריסר הזומבים שבבורות, הגיבורים מתחילים להתווכח על השלל - גרניצקי ואורליאן מנסים להחליט מי מהם יקח את החרב הארוכה הבוערת בעוד פינבור מנסה לשכנע את הגמד שגרזן יד מלאכת מחשבת שגם עמו הגובלין נלחם זה הנשק המסורתי הראוי לגמדים.

הם ממשיכים ומגיעים לגרם מדרגות שקרס שיורד מטה אל תוך האדמה. סלעים גדולים חוסמים את הדרך, ולא ניתן לרדת. בהמשך המסדרון הם מגיעים לדלת, שמאחוריה חדר מוזר ועגול כולו, בעל קירות שחורים עם הבזקים ומספר חפצים שמרחפים בחדר. גרניצקי רוצה להיכנס בפזיזות פנימה, אך אורליאן מושך אותה לאחור, כדי להבין מהם החפצים ומדוע הם מרחפים. הוא מבין שהחדר עצמו מכושף, וגורם לכל מי ומה שנמצא בתוכו לרחף. גרניצקי נכנסת ראשונה, ומוצאת בחדר מספר חפצים אותם החבורה חוקרת: ספר תפילות וטקסים מתועבים של ליפודל, ובו הערות לגבי הטקסים השונים שנכתבו עבור שוליה של ליפודל, בשם נואליה, על-ידי אריליום! בנוסף יש בחדר בקבוק יין מבציר לפני ארבע שנים, מגילה עם לחש פרץ, שרביט קסום ולבסוף עורב מת עם רימות. המתלמד סטיב נהנה לאכול את הרימות.

הם חוזרים להיכל עם הפסל ופונים מזרחה במסדרון, שעולה במתינות כלפי מעלה, מגיעים לחדרון קטן עם ברכה רדודה. הוגלהאך שותה מהמים שבברכה, ומגלה שהם זכים. המסדרון ממשיך עד שהוא מגיע לגרם מדרגות נוספות, שחסום גם הוא במפולת סלעים, אם כי ישנם מספר סדקים בינות הסלעים. הפרופ' שולח את המתלמד סטיב למצוא מעבר, ואחרי מספר דקות סטיב מצליח לעלות מעלה ומוצא את עצמו ברחובות חוף חולות מחוץ לצלופח העיוור. הפרופ' מורה לסטיב לסמן את המיקום ואז הם פונים חזרה.

בעודם מחכים גרניצקי משתעשעת עם השרביט, וכשהיא מפעילה אותו בטעות הוא מחשמל אותה! זהו שרביט קליעים המחשמלים במגע.

הם מגיעים לחדר שבו סטיב ראה את המזבח. המזבח נטול סימנים כליל, ולא ניתן לזהות לאיזה אל הוא שייך. גרניצקי מחליטה שהוא מקודש לאל שלה או לאחד מחבריו, שותה מהמים בהתלהבות - ומיד מתחילה להקיא!

הם פותחים את הדלתות הכפולות ומאחוריהן מתגלה חדר גדול ומעוטר, במרכזו ברכה מוקפת עמודים שעל כל אחד מהם ניצבת גולגולת. שני יצירי חטא שומרים על הברכה, והקרב מתחיל כשלפתע שתיים מהגולגולות בוערות באור ירוק מחליא, מתנתקות מהעמודים ועפות לעבר הדמויות. אחת מהן צורחת צרחה מבעיתה שמקפיאה את הדמויות ומשתקת את פרופ' פינבור. הגולגולת השנייה גוהרת לעברו ומנשקת אותו, בעודו משותק - לאחר רגע הוא מתאושש, ויורה קליע קורי עכביש שמפצפץ את הגולגולת.
Clipboard01.webp
דבר מה מבזיק מעל הברכה, כשטיפות דם מופיעות מהאוויר, פוגעות בברכה ורגע קט לאחר מכן שני יצירי חטא חדשים יוצאים מהברכה. הדמויות מבחינות בדמות קטנה, שמזכירה שד, המרחפת באוויר מעל הברכה אך מוסתרת בידי היעלמות. הקוואזיט מצהירה בקול "אני היא אריליום, המלכה של חוף חולות ושל המרתפים הללו, היכנעו או מותו!"

יצירי החטא מסתערים לעבד הדמויות, הוגלהאך מתגונן בקושי, מצליח לחסל את אחד מיצירי החטא. אורליאן מטיל מבטחים על חבריו ואז מסתתר בכניסה לחדר, בעוד גרניצקי מבצעת התקפה עם הרנסואר ומחטיאה, ואז משתמשת בשרביט שהיא מצאה כדי לחשמל למוות את יציר החטא.

הקוואזיט מופיעה שוב כדי לטפטף עוד זוג טיפות דם לתוך הבריכה, ועוד שני יצירי חטא מופיעים. אורליאן מזמן בעל ברית משלו, מפיט אש שמנסה להעלות בלהבות את אחד מיצירי החטא. פרופ' פינבור מחסל את אחד מיצירי החטא, כשהוגלהאך מתחמק ממכות יצירי החטא, אבל לא מצליח לבצע התקפה גורפת כי גרניציקי מפריעה לו. נראה שהגמד לא מצליח לפגוע בהתקפותיו, מחטיא שוב ושוב.

אריליום תוקפת לראשונה, מתמקדת בפרופ' פינבור, ויורה שני קליעי חומצה לעברו - הקליע הראשון פוצע את הפרופ' היקר, אך לא מכניע אותו. לפני שהוא מצליח להתאושש, אריליום פוגעת בו גם עם הקליע השני ופינבור מתמוטט, מדמם למוות על הרצפה. אורליאן מגיב ראשון, רץ לעברו ומטיל ריפוי שמצליח לעצור את הדימום. הוא גורר את פינבור לחדר השני כדי להגן עליו. המפיט נושף אש על הברכה, מעלה אדים שממסכים את שדה הקרב, דבר שמחפה על הנסיגה של אורליאן עם פינבו.

גרניצקי תוקפת את יציר החטא כדי לחסל אותו אך רק מצליחה להמם אותו. אריליום תוקפת הפעם את הוגלהאך וקוראת לו לברוח כמו חבריו לפני שהיא תחסל אותו. אחד משני יצירי החטא שנותרו מביס את מפיט האש. אורליאן מטיל דממה על החדר כדי לעצור את הלחשים של אריליום ואז פוגע בה עם חץ. גרניצקי והוגלהאך מחסלים את אחד מיצירי החטא, בעת שאריליום מתעופפת מחוץ לחדר ומחוץ לאזור הדממה כדי לתקוף שוב עם קליע אך היא מחטיאה.

פרופ' פינבור מתנועע בכאב, ומגלה שבית הצלעות שלו שבור, ושתנועותיו איטיות ומגושמות. בכוחותיו הדלים הוא שולף ושותה שיקוי ריפוי, דבר שמאושש אותו במידה מסוימת. אורילאן לא מצליח להבחין באריליום ובמקום זאת הוא יורה זוג חצים ומחסל את יציר החטא האחרון. גרנציקי קוראת לאל שלה, וממקדת עוצמה קדושה כדי להטיל לחש הפגה על האזור שבו היא ראתה את אריליום, מבטלת את ההיעלמות שמגנה על אריליום.

מהרגע שאריליום אינה מוגנת יותר בידי ההיעלמות, המזל שלה אוזל - גרניצקי פוגעת בה עם הרנסואר, ומקיזה לראשונה את דמה של הקוואזיט, בעוד הדמויות מרגישות לפתע הקלה בעת שהכוחות האפלים שעמדו לצדה של אריליום נוטשים אותה וכיצד מזלם משתפר. אורליאן מתמקד, וממטיר חצים על אריליום. בתחילה הוא מחטיא, אך בחץ האחרון שלו מזלו מאיר עליו פנים - זוהי ירייה קטלנית, שמפלחת את ליבה של הקוואזיט הקטנה, שנופלת לאדמה מתה.
-----
בסיבוב האחרון של הקרב, שניים מהשחקנים שלפו ג'וקר! זה בהחלט היה סימן מבורך מהאלים :)
 
נשמעת פגישה טובה!
תודה רבה על העדכונים המפורטים! (y):)

מספר שאלות (גם מפגישות קודמות):
1- לאחר הכשלונות הקריטיים בקרב מול השלדים- מי החליט על התוצאה (התערבות האל המטורף וכו')- אתה או השחקנים?

2- אני רואה שדילגת על מרבית החלק בין הפסטיבל למפעל הזכוכית. אני מניח מכיוון שהיה כבר הרבה משחק דמות, והחלטתם להתקדם האקשן, או שמא היה שיקול אחר/ נוסף?

3- בעדכון האחרון הזכרת כתבים בכתב ידו של ווניף. ההרפתקאה לא לידי, אך אינני זוכר דבר כזה. זה קשור לרקע של אחת הדמויות? תוכל להרחיב.

4- לפי התיאור, נשמע שהזזת את הוורגויילים לקרב עם הקווזיטית המטורפת, אך היה תיאור של משפט אחד או שניים בלבד. אני מבין שהחלטת שיהיו ניצבים במקום דמויות ראשיות? עוד שינויים במבוך?
כיצד "זחילת מבוך" עברה בפאת'פיינדר פראי? (שיטה שפיות מתאימה לכך).

5- באופן כללי אני רואה שאתה עובר בין ההתקלויות הרגילות להתקלויות מהירות (ואולי אתגר דרמטי?).
כיצד אתה מחליט? מראש? לפי קצב/ דינמיקה? שיקול אחר?

תודה, ובהצלחה בהמשך הדרך!
 
בשמחה
1) אני החלטתי, כשלונות קריטיים אני מחליט כי השחקנים לא באמת יכולים להגיד מה יקרה. חוץמזה, איפה הכיף שלי :) מנסה שזה יתרום בכל זאת לעלילה / למידע של הדמויות
2) כן, בגלל שכבר עשו אקספוזיציה ארוכה של שני מפגשים כמעט לפני שהגיעו לשם, החלטתי לוותר.
3) זה הרקע של אורליאן. ווניף הוא המשרת הנאמן שלו שנעלם. התכנון שלי הוא לקשור את זה לשרי הרונות ולתת עוד סיבה לדמויות לחקור ולעצור את קארזוג.
4) הזזתי אותם כי הרגשתי שבפני עצמו זה קרב מיותר ומאידך הקרב עם אריליום פשוט מדי אחרת. זה שהם לא דמויות ראשיות, למעשה פספוס שלי - אבל הייתי משאיר כך בכל מקרה, כי אחרת הקרב היה קשה מדי.
לא יותר מדי. הוספתי את הקטע עם הכתבים של ווניף, ואזכור השם של קארזוג ושל אזלינט. אותו דבר לגבי הפסל שנתתי להם לזהות את הסמל של הסיהדרון וגם שגרניצקי שמעה את השם אזלינט בראשה. אפילו שזה קצת Red Herring. בחדר מנוחה של אריליום הוספתי את ההקדשה לנואליה, כדי לקשור קצת יותר - הדמויות ניחשו בכל מקרה שיש סיכוי טוב שנואליה קשורה לעסק, אבל הם לא מצאו את היומן של צסוטו בגלל שהם הרסו אותו בלהבה.
וגם הוספתי לאריליום את הכוח קליע. אחרת היא מאוד הגנתית, וזה קרב משעמם כי את יצירי החטא קל לחסל באופן יחסי ואז היא למעשה לא יכולה לגרום נזק. כאילו, הייתי יכול להחליט שהיא בורחת או לחזק את יצירי החטא, אבל העדפתי לתת לה קליע שעבד נהדר.

זחילת המבוך מבחינתי עבדה מצוין - אבל תואם למה שאני אוהב. כלומר מבוכים מהירים ומלאי אקשן, ולא באמת לעבור מחדר לחדר. הספקנו בסשן אחד את חקירת כל המבוך, עם המון רולפליי וגם שלוש קרבות.

5) למעשה כל ארבעת ההיתקלויות במבוך היו רגילות. לא הייתה היתקלות מהירה, אם כי הדמויות שרפו המון משאבים כדי להפיל את יצירי החטא בכלא מהר וגם כדי לנצח את הגובלין בסיבוב. לכן נגמרו להם המשאבים בקרב האחרון.
ההחלטה על הזזת וארגוילים הייתה ספונטנית ולא תכנון מראש - פשוט כבר התחיל להיות מאוחר וזה נראה לי קרב מיותר בפני עצמו. העדפתי לשלב אותם בקרב האחרון כדי להפוך אותו למעניין יותר. בפסגת קוצים אני אנסה מראש לצמצם את כמות הקרבות "הקטנים" כי יש שם הרבה.

אני חושב שזחילת מבוך עובד נהדר בפאת'פיינדר פראי, בתנאי שאתה בראש של השיטה - כלומר פחות קרבות, אבל עם יותר אקשן. מבוך של 50 חדרים עם קרב/מלכודת בכל חדר שני זה מתיש בשיטה - אבל גם אני כמנחה מותש מזה.
 

מפגש 5 13.8.2024​

כמה דקות חולפות עד שהדמויות מתאוששות מהקרב הקטלני מול הקוואזיט אריליום ועושי דברה, שבו פרופ' פינבור כמעט איבד את חייו. אורליאן והוגלהאך חוקרים את גופתה של אריליום, לראשה נזר מקושט, גלימת משי נעימה על כתפיה והפיגיון שהיא אחזה מתגלה כקסום אך זעיר מכדי להיות שימושי.

הוגלהאך ואורליאן מגישים לפרופ' פינבור שיקויי ריפוי נוספים שמרפאים את פצעיו, אך לא את השבר בצלעותיו. בינתיים גרניצקי ניגשת לבריכה ומטפטפת מספר טיפות מדמה לתוך הבריכה, קוראת בשם ליפודל - שניות לאחר מכן הבריכה מבעבעת ויציר חטא נוסף מתחיל לצאת ממנו - גרנציקי משתמשת ברנסואר שבידה כדי לדקור את יציר החטא, והיא מבחינה שהבריכה מתעמעמת מעט.

גרניצקי פונה לאורליאן ומזמינה אותו לטפטף דם אלפי לתוך הבריכה, אך הוא מסרב בנימוס. גם הוגלהאך נרתע מלשפוך את דמו אל הבריכה. גרניצקי מגחכת לאור הפחדשנות שלהם, וממשיכה לטפטף את דמה לבריכה, מחסלת עוד שני יצירי חטא שבוקעים מהבאר. לאחר השלישי פרץ של חרון וזעם שוטף את הדמויות, נובע מתוך הבריכה, שרגע לאחר מכן דוממת, והמים מאבדת את קסמם.

אורליאן חוקר את הבריכה ומבחין שהעיטורים והכוח של הבאר מזכירים לו את האנרגיה העתיקה של אדוני הפיות, אותו קסם שמסומל גם על-ידי הכוכב שהיה על הספר שהפסל של אלזניסט החזיק. פרופ' פינבור סומך על האינטואיציה שלו ומשתמש בלחש שליטה ביסודות כדי לרוקן את הבאר מהמים. בבאר הריקה מתגלות עוד רונות, שנחקקו בשלב מאוחר, בסגנון של המזבח שמחוץ לחדר. פרופ' פינבור מעתיק את הרונות ואז משתמש בכוחותיו כדי לשלוח נחיל עכבישים שמנתצים את הבריכה לרסיסים, רק שברים ואפר נותרים ממנה.

לאחר שהם מסיימים לחקור את המבוך, הם יוצאים לאוויר הלילה הקריר ופוגשים זוג שומרים מחוץ למפעל הזכוכית. פרופ' פינבור מתחיל להסביר להם את התגליות שלהם, אך הם מתבלבלים ומפנים אותו לשריף. בבית המשמר נראה שהכל שליו, למעשה הם תופסים את השריף בהכנות לשינה. הם מספרים לו בגוזמאות על האיום ששכן מתחת לעיר, הוא מופתע לשמוע שנואליה בחיים והיא קשורה למזימה המרושעת - נראה שהשריף לא מצליח להבין את גרניצקי שמנסה להסביר בהתלהבות אך השריף מתעלם מהאורקית, פונה שוב ושוב לפרופ' כדי שיסביר.

הוגלהאך מבקש לחקור את צסוטו, והוא ביחד עם גרנציקי ניגשי אליו. הם מעירים אותו בסטירה, וצסוטו נראה מאוד מאוכזב לראות אותם בחיים בעוד גרנציקי מתפארת בכך שהם חיסלו את כל בעלי הברית של צסוטו מתחת לחוף חולות. גרניצקי מאיימת עליו, אך צסוטו פשוט שותק ומחייך למשמע האיומים הגסים. אורליאן מבקש מגרניצקי לצאת בזמן שהוא מדבר ומנסה לשכנע את צסוטו לשתף פעולה. כשצסוטו שומע שאביו בחיים הוא רותח והוגלהאך קונט בו ומרגיז אותו שהוא לא הצליח לרצוח את אביו והם הצילו אותו. צסוטו קורא לאביו רוצח ואז מתפרץ בזעם לעברם וצורח שנואליה תגיע עם הגובלינים כדי לחסל את כולם, ושהם חבורה של גמדים ואלפים שפלים.

הם ניגשים לתא של הגובלין שהם תפסו בתקיפה על חוף חולות, מיקו, ולוקחים אותו כדי לזהות את צסוטו. הגובלין מאשר שאכן זה ארוך הרגליים שהוביל את התקיפה על חוף חולות. הגובלין מתחבב על הוגלהאך, שמציע שהגולבין צ'אסק ישמור עליו כעל בן חסות ויוביל אותו למקום טוב. גרניצקי מגחכת על הרעיון, אך החבורה מסכימה.

בצאתם מבית המשמר, הם מעדכנים את השריף, שמוסר ששופט מהעיר הגדולה אנדרומוס, נמצא בדרך כדי לקחת את צסוטו לבית הכלא. הם הולכים לישון בדרקון החלוד. בבוקר אמייקו מחכה להם, היא מופתעת לשמוע על נואליה - היא ידעה שאחיה היה מאוהב בה בצעירותו, אבל לא חשבה שזה חשוב, ורצתה לשמור על כבודו של אחיה - שהוא רק קורבן של השנאה של לונג'יקו, אביו. אורליאן מאוכזב מכך שהיא הסתירה מהם דבר חשוב זה, ומתחקר אותה אם יש עוד דברים שהיא לא סיפרה, כי היא לא חשבה שהם חשובים. בתאני המלצרית מגישה לפרופ' פינבור מכתב מאלדרן שעזב את חוף חולות לאנדרומוס, אך ישמח מאוד שהם יפגשו שוב ולשמוע עוד מדברי החוכמה של פרופ' פינבור.

הם ניגשים למלומד ברודט, שמתרגש לשמוע שהם באמת מצאו את הרונות מתחת לאדמה ואת העתיקות ששם. הוא מעתיק את הרונות אחרי שהוא נותן לגרניצקי שרשרת אבנים צבעוניות בתמורה לעותק של הרונות שהפרופ' צייר. פרופ' פינבור מזהיר את ברודט שלא להסתובב ללא משמר ולא לשהות שם זמן רב מדי או לפתוח דלתות. פרופ' פינבור מוביל את המלמודלסדק באדמה ששם יש את המעבר למטה. אבל הפרופ' מבקש ממנו לא לפנות את הסלעים ולפתוח את הפתח למטה. הוגלהאך מספר לו על קארזוג, אריליום ועל אלזניסט ומצייר לו את הפסל של אלזניסט. ברודט מתרגש לשמוע, הוא מאשש את התיאוריה של אורליאן שהעתיקות קשורות לאדוני הפיות העתיקים, שגם הוא לא יודע עליהם רבות, אבל הוא בטוח שהוא ימצא מידע נוסף בספרייה שלו. הוא מבקש מספר ימים כדי לחקור עוד וללמוד מידע חדש.

הם ממשיכים לכנסיית שר האור ולאב זנטוס. האב בוחן את צלעותיו השבורות של פרופ' פינבור אך אין לו דרך לרפא אותן, אבל הוא מזועזע לראות את עורו הירקרק של הפרופ'! פינבור מעביר את ידיו בשערו ומגלה שהשערות שלו נושרות. והוא נזכר בנשיקה של האורגויל וההבנה נוחתת עליו שהוא נדבק במחלה קטלנית! רק מאמץ משותף של האב זנטוס עם אורליאן וגרנציקי מצליח לרפא אותו לפני שהוא הופך לוארגויל בעצמו.

בעוד הפרופ' מתאושש, ראשת העיר קנדרה מגיעה גם לכנסייה ביחד עם השריף המלוק ועם הסיירת האלפית שליילו. קנדרה מבקשת מגיבורי חוף חולות עזרה בסיור בפסגת קוצים בעת שהשריף המלוק מגייס עוד אנשי מיליציה ומחכה לתגבורת של השופט ואנשיו מאנדרומוס. הקבוצה מסכימה אך מבקשת ששליילו תתלווה אליהם, דבר שהאלפית מסכימה אליו בשמחה. גרנציקי מתנהגת אל אנשי חוף חולות בגסות רוח, ולאחר שהשריף וראשת העיר עוזבים, שליילו מרכלת עם יתר הדמויות על גסות הרוח של אורקים וכולם מסכימים לדבריה.

למחרת בבוקר הם יוצאים לפסגת קוצים, שנמצאת במרחק מסע של יום. הדרך עוברת ביער סרפד, יער קוצני וסבוך, שמקשה על המעבר אך אינו מהווה מכשול לדמויות. אורליאן מזהה בדרך עקבות, כולל של דובלין ומספר יצורים אנושיים.

הם מגיעים לקצה הצוק שממנו ניצב האי שקרוי פסגת קוצים - למעשה מדובר בגוש סלע גדול שניצב בלב הים, במרחק של כ-30 מטר מהצוק. גשר עץ מוביל מהצוק אל האי, אך הדרך לגשר חסומה על-ידי סבך קוצים עבות. אורליאן עוקב אחרי העקבות ומזהה פתח בסבך קוצים, שמוביל למנהרה צרה ונמוכה.

פרופ' פינבור שולח את סטיב המתלמד כדי לחקור את מבוך הקוצים - העכביש יציר הסוד מסתובב ברחבי המבוך, שרובו נטוש כולל שתי עמדות שמירה. העכביש מגלה אזור שבו יש אוסף של כעשרה גובלינים באוהלים, ולפניהם בור באדמה. ללא היסוס, החבורה מחליטה לתקוף. אורליאן מכין תוכנית קרב מבריקה. הוא מזמן בארגהסט ומורה לו להשתגר לאמצע מאהל הגובלינים, בעוד הוא מטיל דממה על האזור. הבארגהסט תוקף וקוטל גובלינים רבים, אלו שנמלטים פוגשים את גרנציקי והוגלהאך שתופסים עמדה ביציאה מהמתחם וקוטלים את הגובלינים שבורחים בעוד פרופ' פינבור לוכד אותם עם הסיבוך - הקרב מסתיים במהירות.

פרופ' פינבור סקרן לגבי הבור בסלע, ושולח את סטיב מטה. העכביש כמעט ונופל למים בקיר הרטוב וברוח המנשבת, אך ניצל ברגע האחרון. עיניו של פרופ' פינבור נפערות כשהוא רואה דרך עיניו של סטיב יצור קטלני דמוי כלב ים עם שיניים עצומות מנמנם על מדף סלע כמטר מעל פני המים. הם זורקים גופות של גובלינים מטה, היצור מסתער על הגופה הראשון ומרטש אותה, אוכל את הגובלין בשקיקה. אחרי הגובלין השני היצור מפסיק לזלול אותם. גרניצקי מנסה לקרוא ליצור ואז הם מחליטים לחסום את המעבר על-ידי אבן חלקה שפרופ' פינבור יוצר - האבן לא גדולה מספיק לחסום את הבור לגמרי, אך מקשה על הטיפוס החוצה ממנו.

סטיב ממשיך לסייר בדרך לפניהם, באזור אחד הוא מגלה גוש פרווה נוחר בעדינות, ובכיוון האחר חצי תריסר כלבים גובלינים קשורים במאורה מסריחה. הם מתקרבים למאורה, וגרניצקי מטילה בהצלחה ידידות עם חיות על הכלבים, ולוקחת את המושכות שלהם לידה.

גרניצקי מובילה את הכלבים לעבר גוש הפרווה, שמתגלה כפומת פרוות להבה, שמתעוררת ונוהמת עליהם. גרניצקי מנסה להקסים גם את הפומה עם ידיעות עם חיות אך נכשל, כאשר מופיע גובלין מרשים למראה, אוחז בידיו פגיון ושרביט וביחד עם הפומה הם תוקפים את הדמויות.

1724577734535.webpפרופ' פינבור מטיל סיבוך על הפומה ועל בעליה, מאט אותם, אך גם תופס בכך חלק מהכלבים הגובלינים. גרנציקי משלחת את הכלבים שמסתערים על הפומה הלכודה וקורעים אותה לגזרים. גרניציקי מסתערת לעבר הגובלין ופוגעת בו, אך לא הורגת אותו. הגובלין מצליח להשתחרר חלקית מהסיבוך של פרופ' פינבור ואז מטיל גוש חימר שהופך לפסל לוחם שתוקף ופוגע בגרנציקי. הוגלאך מנסה לפצוע את הגובלין אך ללא הצלחה. יצור החימר ממשיך לתקוף ופוצע את גרנציקי, בעוד גוגמרט מזמן עוד יציר חימר שגם הוא תוקף גרנציקי. אורליאן מרפא את גרנציקי מכל פצעיו בעזרת קסם, רגע לפני שהאורקית מתמוטטת. גרנציקי תוקפת שוב ושוב, אך לא מצליחה לחדור את ההגנה של גוגמרט. פרופ' פינבור לוקח את הזמן, כדי להתרכז בקסם ולכוון ללבו של גוגמורט - הוא יורה שני קליעים, צולף עם שניהם ומחסל את הגובלין.

אורליאן ניגש לפומה, מהופנט מהמראה של הפרווה העבה שלה, פושט את הפרווה שלה וגם לוקח הניבים החדים של הפומה כמזכרת.
 

מפגש 6 27.8.2024​

הגופות של הגובלין ושל הפומה שרועות על הרצפה במבוך הקוצים, לאחר שאורליאן פשט את העור של הפומה. הם ממשיכים לסייר במבוך הקוצים שנטוש וחוזרים לגשר החבלים המתנודד. מעבר לו, במרחק של כ-20 מטר, שוכן האי של פסגת קוצים, מוקף בים. גשר החבלים אינו מלאכת מחשבת, אך נראה קשור היטב. על האי בנויה מצודה עשויה עץ, שנלקח מספינות טרופות ככל הנראה, עם שני מגדלי שמירה.

לאחר התייעצות הם מחליטים להשתמש בכלבי הגובלין כהטעיה, גרניצקי גם חוששת שהיא תאבד את השליטה בהם, בעוד הם יתגנבו ויחפשו פתח נוסף למצודה. גרניצקי שולחת את כלבי הגובלין שמסתערים דרך השער הפתוח של המצודה - ומתחילה מהומת אלוהים, הגובלינים אינם מוכנים למתקפה. בעוד הרעש של צרחות הגובלינים ונהמות הכלבים עולה מתוך המצודה, הוגלהאך, פינבור וגרניצקי עוברים את הגשר, ומתחילים להתגנב ממזרח למצודה. אורליאן מזמן מפיט אש שמצטרף אליהם, ואז עובר בעצמו את הגשר.

בעת הם מתגנבים מסביב לטירה, אורליאן מציץ אל תוך המבצר ורואה בפנים שלושה גובלינים נלחמים בשני כלבי גובלין, ומספר גופות מוטלות מסביב. הוא גם מזהה מספר דלתות לתוך המצודה אך לא רואה פרטים נוספים. אורליאן שולח את מפיט האש שמצטרף לקרב מול הגובלינים. הוגלהאך משתוקק גם הוא לקרב, ומסתער ביחד עם המפיט, נועץ את ההלברד שלו באחד הגובלינים, שעיניו נפערות תוך כדי שהוא צורח "זה ארוך הרגליים מחוף חולות שהרג את ברונקל!".

פרופ' פינבור מצטרף לקרב ממרחק, הורג גובלין נוסף ואז המפיט מחסל את הגובלין האחרון. קולות הקרב שוככים, אך רק לרגע - כי מהצד המערבי של האי מופיע בריצה סיור גובליני, ארבעה גובלינים שמתלווים אליהם ארבעה כלבי גובלין נוספים. הגובלינים צורחים בקול רם "פולשים, נקרע לכם ת'צורה! מנחוס, פחזת יה עצלנים, תתעוררו ותתחילו לירות! ביס-קרען, בוא תעזור לנו, יש כאן ארוכי רגליים שצריכים לקצוץ!". גובלין נוסף מיילל בקול "תמשכו בדש הבגד של ביס-קרען, תמשכו מהר, כדי שיתעורר!"

גרניצקי משתלטת על הכלבים הגובלינים החדשים במהירות, ומשכנעת גם אותם לעבור לשרת אותה ולא את הגובלינים המסריחים, אך איזון הכוחות מופר שוב כששני גובלינים מוציאים קשתות מחרכי הירי במגדל השמירה ומתחילים להמטיר חצים על הדמויות - אלו הם מנחוס ופחזת. ארבעה גובלינים פותחים דלת ומסתערים על הוגלהאך, הוגלהאך מחסל אחד מהם במהירות, אך שלושת הנותרים פוצעים את המפיט שנעלם וממטירים מכות על הוגלהאך.

בחוץ גרניצקי משסה את הכלבים בגובלינים, והם מתחילים בקטטה רבתי. אורליאן קשישא מתקדם ומצליח להרוג את אחד מהגובלינים. בהתקפה נוספת אורליאן מועד והקטאנה שלו נבלמת במוט של ההלברד כפסע מלשסף את ראשו של הגמד. פרופ' פינבור משתק את הקשתים במגדל באמצעות סיבוך, אחרי שניסיון לירות עליהם הוא אבוד עקב המחסה שהם זוכים לו.

בתוך המבואה הוגלהאך מניף את ההלברד שלו בקשת רחבה, תוקף את שלושת הגובלינים במקביל, ומצליח לחסל שניים מהם ופוצע את השלישי. אורליאן מזמן ארכון פנס שמזהה רוע, מאחורי הדלת הכפולה והגדולה. הארכון מחסל עוד גובלין, ושוב נדמה שהמצב תחת שליטה - אך אז עוד שארבעה גובלינים מופיעים מהעבר הרחוק של המבואה וממטירים חצים לעבר הוגלהאך וארכון הפנס, שנפצעים. בתגובה הוגלהאך מסתער לעבר הגובלינים, ובהתקפה גורפת נוספת מחסל שלושה מהגובלינים. בחוץ המצב משתפר, כשהכלבים של גרנציקי תוקפים ומחסלים ביחד עם גרניצקי את הגובלינים - גרניצקי דוחפת אחד מהם מעבר לצוק, שנופל למים.

החבורה מרגישה שידה על העליונה, אבל אז מהדלת הכפולה הגדולה נשמעים רעשים, והדלת הכפולה נפתחת - גובלין גדול שרוכב על לטאה גדולה מסתער וצורח "אני הוא ביס קרען, פולשים מסריחים, תמותו כמו בסירחון!" הוא מוקף בגובלינים שמסתערים לצדו, מאגפים את הוגלהאך מהצד השני. מאחור קול נשי גובליני נשמע, בשיר רעשני ולא מוזיקלי בעליל, שמזמר "הגמד הקטן למצודה נכנס, פה נקרע לו ת'צורה, ונאכל בשר גמדי מצחין לארוחה, כי הגמד למצודה נכנס, יאמי יאמי לגובלינים, והפרצוף שלו מכוער תחת!"

הוגלהאך שומע את השיר, נכנס לזעם ומאבד מיקוד. הוא ומנסה לפלס מעבר דרך גופות הגובלינים, הלום מהעלבונות שהוא שומע. אורליאן מחליט להגן על חבריו עם מבטחים ולרפא את הוגלהאך, אך הרעש וההמולה גורמים לו להיכשל בשתי ההטלות. גרניצקי מורה לכלבים הגובלינים להסתער קדימה, והם מנסים לחלץ את הוגלהאך מהצרה בה הוא נמצא, מוקף בגובלינים ובאובדן עשתונות מהשיר. פרופ' פינבור לוכד את הגובלינים עם רשתות עכבישים עבותות, שבין מערום הגופות לבין הקורים הגובלינים מתקשים להתקדם ולתקוף.

הכלבים הגובלינים מצליחים לבלום לזמן קצר את הגובלינים ואף לפצוע חלק מהם, אך ביס-קרען בבירור חזק מדי עבורם, והכלבים נהרגים ובורחים לאחר זמן קצר מהאזור. הגובלינית הצרחנית שרה עוד שיר, והפעם הוגלהאך מרגיש כיצד כוח קסם שוטף אותו, מאט את תנועות הלחימה שלו ומחליש את האחיזה שלו בהלברד. רוחו לא נופלת בזמן שהוא מתחיל לאגור כוחות כדי לנפץ את הלחש.

ביס קרען ממשיך לתקוף את הוגלהאך ומצליח להסב לו פציעה נוספת, הניסיון של הוגלהאך להכו חזרה נכשל. אורליאן מצטרף גם הוא קרב ויורה חצים לעבר ביס-קרען והגובלינים - מחסל אחד מהעוזרים שלו. גרניצקי מסתערת קדימה, אך לא מגיעה להוגלהאך, נעצרת בידי הגובלינים שבאזור.

פרופ' פינבור נושא ברכה ומתמקד, שואב את כוחות הקסם האחרונים שלו מיציר הסוד סטיב ושולח שני קליעים מחוזקים במיוחד - קורי עכביש בוקעים מידיו, שוטפים לעבר ביס קרען ופוגעים בו שוב ושוב, עוטפים אותו ונכנסים לכל נקב בכוחו, עד שהוא נקרע מבפנים ומוכנע בידי הכוח הקסם.

הגובלינים שלכודים בקורי העכביש נכנעים, כולל מנחוס במגדל השמירה, ורק הגובלינית הצרחנית מצליחה לברוח מהמקום, לאחר תבוסת ביס קרען וכנופיית הגובלינים של פסגת קוצים.
 

מפגש 7 8.10.2024​

היכל הכניסה למצודה שבפסגת קוצים מסריח מגופות הגובלינים וכלבי הגובלינים המוטלות בכל עבר. הוגלהאך הפצוע נאנק בכאבים כשגרניצקי מנסה לחבוש אותו בעוד פרופ' פינבור מביט מהצד ומנסה לייעץ לה. גרניצקי מושחת משחה לטיהור הפצע, אך המשחה מתגלה כתערובת של תולעים, פטריות וחומרים נוספים, הצורבת את הפצע עוד יותר וגורמת להוגלהאך לצרוח בכאב.

פרופ' פינבור מרחיק את האורקית מהגמד וניגש לחבוש במהירות ובמומחיות את הפצע המדמם, כשמאחוריו אורליאן מפסיק לבחון את הגופות ומטיל לחש ריפוי, בעודו קורא תפילה ללוריאן, אלם של האלפים.

לאחר מכן אורליאן ממשיך לחפש על הגופות ביחד עם גרניצקי. על הגובלינים הרגילים הם לא מוצאים דבר בעל ערך, אך על ביס קרען יש שלל רב: חרב קסומה שאורליאן נוטל לעצמו, כתר שבור שגרניצקי מניחה על ראשה, צרור מפתחות גדול שפרופ' פינבור לוקח, והוגלהאך שעוטה את שריון הלוחות עשוי מלאכת מחשבת של ביס קרען, שהיה גדול במעט על הגובלין ומתאים לגמד בדיוק.

הם מתחילים לחקור את המצודה, כשבהיכל הכניסה יש מספר פוחלצים של חיות פראיות וגם זוג כנפיים שחורות משחור שפרופ' פינבור מזהה ככאלו השייכות להרפיה. סטיב המתלמד חוקר את המעברים הריקים, למזלו של העכביש רוב הדלתות פתוחות. שני מגדלי השמירה מתגלים כנטושים, גם חדר השינה של הגובלינים נטוש וכך גם עוד חדרים ומעברים. שני אזורים מעניינים את הדמויות - חצר מרכזית גדולה ששימשו גם כמכלאה לכלבי הגובלינים אך הדבר המרתק ביותר שם הוא שתי גופות של גובלינים המוטלות ליד דלת מחסן החסומה על-ידי קרשים מבחוץ, דרך אזור זה נמלטה הגובלינית הצרחנית. האזור השני הוא ההיכל הגדול, שעוטר בידי ארבעה עמודים ובקצהו במה מעץ ועליה כס מעוטר בתחריטים.

החבורה מחליטה להמשיך בעקבותיה של הגובלינית הצרחנית במהירות האפשרית. הם רצים דרך החצר, עוברים דלת סגורה ומגיעים לעוד מתחם, שבו יש נשקייה עם כלי-נשק רבים אך באיכות נמוכה, חדר שירותים ומדרגות המובילות מטה. לאחר מספר בדיחות על הסרחון הנובע מהשירותים, פרופ' פינבור משתמש בלחש שליטה ביסודות ומזמן שטפון מים שמנקה את החדר, ותוך כדי מתגלה גם קרש רעוע שמתחתיו תיבת אוצר כבדה. פינבור פותח את התיבה בהתלהבות ולא שם לב למלכודת המופעלת כשלהב קטן מנסה לדקור אותו. למזלו של הפרופ' המנגנון כבר חלוד והא מצליח להתחמק.

בפנים הם מוצאים ארבעה שקים כבדים, שלושה מהם מלאים באלפי מטבעות נחושת והשק הרביעי מכיל מעל אלף מטבעות כסף. יש גם מספר מטבעות זהב, אבני חן לא מלוטשות וצעיף נאה למראה שגרניצקי עונדת לצווארה, מתפעמת מהמראה המשולב עם הכתר השבור.

כשהם יורדים למטה הם מגלים שהצרחנית ממתינה להם כשלצדה מספר גובלינים ובראשם דובלין גדול ומאיים - לפי התיאור של שליילו בחוף חולות מדובר בלא אחר מהדובלין הרצחני ברוטזמוס!

הצרחנית שוב פותחת בשיר לעג על הגמד הצולע והפצוע הוגלהאך, שלא מתאפק ומסתער היישר קדימה. אמנם הוא מחסל שני גובלינים בהסתערות שלו, אבל בלהט הקרב הוא לא שם לב שהוא נכנס לעמדה בה הוא מוקף בכל עבר בגובלינים וכעת פגיע להתקפותיהם. ברוטזמוס, שמעודד בידי הצרחנית מנחית שתי מכות על ראשו של הוגלהאך, שסופג את שתיהן ורק בקושי רב עומד על רגליו לאחר המתקפה העוצמתית. אורליאן ופרופ' פינבור מטילים כל אחד מהם קסמי הגנה וחיזוק על חבריהם, אך נשארים לעמוד במסדרון הרחק מאזור הסכנה, נרתעים מהשנאה המופיעה בעיני ברוטזמוס כשהוא רואה את האלפים, גזע אותו הוא מתעב במיוחד.

גרניצקי לא מהססת ומסתערת קדימה עם שרביט המחשמל שלה, מפחמת את אחד הגובלינים. הגובלינית הצרחנית מנסה להפיג את לחש ההגנה שהטיל פרופ' פינבור, אך כוחה לא משתווה לזה של פינבור והיא נכשלת. פרופ' פינבור מתקדם מעט ומנסה לסייע להוגלהאך כשהוא מטיל שני קליעים לעבר ברוטזמוס, אך מחטיא. הוגלהאך הפצוע אנושות מבין שהוא בצרות, ומתמקד בגובלינים עם מתקפה גורפת שמפילה גובלין נוסף ומהממת את הצרחנית, ואז הוא נסוג לאחור מההישג הקטלני של ברוטזמוס. הדובלין לא דולק אחרי הגמד אלא במקום זאת שולף את הקשת שלו ויורה זוג חצים קוטלי אלף שפוגעים בזה אחר זה בפרופ' פינבור ומרתקים אותו לקיר, מדמם.

אורליאן שצופה בשניים מחבריו נפגעים במהירות מהתקיפות הקטלניות של הדובלין משתמש בכוחות הריפוי הקסומים שלו כדי להחזיר לקרב את הוגלהאך ואת פרופ' פינבור. מאושש, הגמד מסתער לעבר ברוטזמוס, שכעת ניצב לבדו ללא בעלי-בריתו הגובלינים. גרניצקי ממשיכה לחסל ביעילות את הגובלינים הנותרים בשדה הקרב אמצעות שרביט המחשמל שלה, והגובלינית הצרחנית מנסה להימלט בשנית, אך הפעם הוגלהאך פוגע בה בזמן ומחסל אותה.

גרניצקי מצטרף לקרב מול ברוטזמוס שנותר לבדו, ובסיוע של פרופ' פינבור היא מצליחה לפצוע לראשונה את הדובלין האימתני. אורליאן שולף מהקיר את אחד מהחצים קוטלי האלף שפצעו את פינבור, ומשתמש בו ביריה מדויקת כדי לפלח את עינו של ברוטזמוס. הוגלהאך, שמנצל את עיוורנו בצד אחד של הדובלין מזנק קדימה ומשסף את ברוטזמוס בצד הלא מוגן, מפיל את הדובלין המדמם ארצה, מת.

על גופת הדובלין הם מוצאים מעט שלל, כשגרניצקי עוטה על עצמה את שרשרת אוזני האלפים המזוויעה שהייתה על צווארו של ברוטזמוס.

מסביב לחדר יש מספר יציאות והדמויות מחליטות להמשיך בזו שבה הגובלינית ניסתה לברוח. אחרי מסדרון קצר הם מגיעים לזוג דלתות עשויות עץ מעוטר ברזל, כשעליהן איורים של חיות מוזרות, מפלצות ושאר תועבות - סמליו של ליפודל שאותם הם מצאו גם במערות שמתחת לחוף חולות. הם נכנסים פנימה ללא היסוס, ומוצאים את עצמם בתוך מקדש לאל הטירוף והמפלצות. בעודם חוקרים את המקדש ארבעה כלבים מעוותים שריחפו באוויר מתעופפים מטה כדי לתקוף. אחד מהם משמיע נהמה מצמיתת לב, אך הגיבורים כבר אינם מפחדים בקלות. שלושת כלבי הית' האחרים תוקפים בזעם, אך הנשיכות והטפרים שלהם לא מצליחות לחדור את שריון הגיבורים. לאחר שאיבדו את ההפתעה כלבי הית' מובסים בקלות.

אורליאן המזועזע מהמקדש הטמא ממתין בחוץ, בעוד יתר הדמויות חוקרות את המקדש - בקיר הרחוק יש פסל של אישה מעוותת, בידיה האישה אוחזת שני קוקרי, האחד זוהר באור כחול והשני באור אדום, ולרגליה יש סימני חריכה, עצמות ואפר. בקירות המקדש יש גומחות ובהן קערות עם נוזל שחור שבוער באור אדמדם. גרניצקי חוקרת את שאריות הקורבן ומזהה שמדובר בדמוי אדם, דבר שגורם לכולם להרהר שמדובר בטקס שקשור לנואליה. פרופ' פינבור משתמש בלחש כדי לגרום לפסל לחייך, כפי שעשה לפסל של אלזינסט מתחת לחוף חולות.

הם ממשיכים לחקור ומגיעים למסדרון עם תאי כליאה, מספר מכשירי עינוי גסים אך יעילים למראה. בכלא אין שבויים כלל, ובחדר ליד יש תא שינה לסוהר, שאינו נמצא במקום. דלת מובילה אותם חזרה להכיל שבו הם נלחמו בברוטזמוס. הם ממשיכים בעקבות הגובלינית, נכנסים לחדר שבו יש מספר ציורים שהוכנו בידי גובלינים. רובם ציורים גסים למראה אך על אחד הקירות יש ציור גדול ומרשים ביותר, שבו ניצב גובלין גדול וחייתי למראה, עוצמה נובעת מתוכו - הוא מצויר בתוך חדר המצוי מתחת למצודת הגובלינים - מרמז על אלוף גובליני שטמון במקום לדעת הדמויות.

לפני שהם ממשיכים לחדר הבא הם שומעים קולות אנושיים משוחחים זה עם זה, גבר ואישה. מבלי להמתין הדמויות מתפרצות לחדר שבו שולחן אבן ועליו ציוד, בקיר הרחוק יש דלת נסתרת הפתוחה קמעה ולידם גרם מדרגות נוסף העולה כלפי מעלה, למצודה. הם מופתעים לגלות שבחדר יש רק בן-אנוש בודד ולא שניים - לוחם הלבוש בשריון לוחות כבד ושנראה מוכן לקרב. רגע לפני שהקרב מתחיל, הלוחם והוגלהאך מזהים זה את זה - מדובר ביוריק, שכיר חרב שעבד עם נמיות הים באנדרומוס, ושותף לשעבר של הוגלהאך.

הוגלהאך מברך לשלום את חברו הותיק, אך משאיר את נשקו שלוף. גרנציקי שמזהה את היחסים מבין השניים, מתקדמת לעברו של יוריק וגם פוצחת איתו שיחה - ולפתע במקום מתקפת חרבות החבורה פותחת במתקפת הקסמה על שכיר החרב, מבינה שיש לה הזדמנות לחשוף מידע מבפנים. יוריק, שרואה את יחסי הכוחות ומזהה את המצב, נאנח בצער, ממלמל סליחה מתחת לשפמו ואז עונה בחיוב להצעת החבורה להשאירו בחיים בתמורה לכך שיסייע להם במידע.

הוא מספר להם שנואליה שכרה אותו לפני מספר חודשים כשומר-ראש, ובמקום יש עוד בת-אנוש, מלומדת של העתיקות ששוכנות במקום וחצי-אלף בשם צסוטו שנעלם לאחר שהוביל מתקפה על חוף חולות. צסוטו נשלח לשם על-ידי נואליה כדי להשיב את עצמות אביה, עצמות שנואליה הקריבה בטקס לליפודל. יוריק לא מכיר את הפרטים, מכיוון שהוא מתעב את ליפודל ונמצא במקום רק עבור הכסף.

הוא מספר שנואליה שוכנת בקומה מטה, ושם גם שוכן יצור רב-עוצמה בשם מלפנשקור, שאותו הגובלינים מעריצים. יוריק לא ראה את מלפנשקור מעולם, והוא גם לא שמע על קארזוג או אלזינסט לשאלת הדמויות. הגובלינים טוענים שמלפנשקור מדבר אליהם בחלומות והוא זה שקרא להם להתייצב במקום. יוריק מציע לדמויות את חרבו, אך הן עדיין לא סומכות עליו מספיק ובמקום זאת הם מבקשים מיוריק להמתין להם מחוץ לפסגת קוצים, רצוי שימצא את הסיירת האלפית שליילו.

לאחר אזהרותיו של יוריק, הדמויות מחליטות ראשית לעלות למעלה ולסיים לחקור את המצודה. הם חוקרים את חדר השינה של ביס קרען, ומוצאים שם עוד אוצר של מספר אבני חן וחפצים יקרים, כמו-גם מפתח לתיבת האוצר שהם כבר מצאו.

בתוך הצריף החסום בקרשים כלוא סוס מלחמה, שנראה כחוש מרעב, מפוחד ומסוכן. גרניצקי מטילה עליו לחש ידידות עם חיות, ולאחר שהם מאביסים את הסוס במזון, הוא מסכים להתלוות להם - גרניצקי מעניקה לו את השם עכבר.
 

מפגש 8 12.11.2024

לאחר שהם מטפלים בעכבר, הגיבורים חוזרים חזרה לקומה התחתונה של מאחז פסגת קוצים, לחדר שבו נלחמו בדובלין ברטוזומוס, שבו יש עוד מספר מעברים שהם לא חקרו קודם לכן. בתום התייעצות קצר, הם מחליטים ראשית לטהר את הקומה הזו לחלוטין לפני שהם ממשיכים לקומה מטה, דרך הדלת הסודית הפתוחה בחדר שבו הם פגשו את יוריק.

הם פותחים את הדלתות הנוספות בחדר של ברטוזומוס, כשבחדר הראשון יש אוסף של כריות, מזרנים וריח חריף של אלכוהול וגובלינים בכל עבר - אך ללא חפצים או דברים בעלי ערך. הדלת השנייה נפתחת למסדרון שבו יש עוד ארבעה חדרים נוספים. נראה שאלו הם חדרי המגורים של מנהיגי הגובלינים ובעלי בריתה של נואליה. באחד מהחדרים הם מוצאים כמה ניירות שמתארים את חוף חולות, בעוד חדר יש שולחן עבודה ולפיד בערת עד, חדר שלישי הוא טהרני ללא ציוד רב. החדר הרביעי הוא המפואר מכולם, ולמעשה מורכב משני חדרים, עם מיטה נוחה ושולחן עבודה, אך גם בו אין חפצי ערך.

מאחורי הדלת השלישית מחכה להם הפתעה - בתוכו יש מעין משפחתון גובליני, כששלושה ילדים גובליניים קטנים נמצאים בו. גרניצקי רואה אותם וליבה נמס, חושבת שהם מתוקים ממש. גם הגמד הקשוח הוגלהאך מאכיל אותו במעט מזון, כשהאלף אורליאן חושב שזה הזמן להחזיר קצת טוב לעולם, ומשתמש בכוחותיו כדי לתקשר איתם מנטלית - הילדים נדהמים מהקשר שלו, בעוד שהוא מעניק להם חיזיון שהם בורכו בידי לוריאן, אל האלפים, וכעת עליהם לסמוך על החבורה. הוא מדריך אותם כיצד לצאת מהמקום, והם אכן מצליחים לאתר את שליילו ואת יוריק להצטרף אליהם. בזמן זה יתר החבורה דנה בכך שאולי זה רעיון טוב שהגובלין צ'אסק הלדן, בעל חנות הספרים מחוף חולות, יטפל בהם ויגדל אותם לחיים טובים יותר.

הדלת האחרונה מובילה אותם למחסן מזון, שממשיך למנהרות לא מסותתות. במערה גדולה הם מוצאים זוג שופות של תמנוני מערות, שנראה שנשרפו למוות - גרניצקי טועמת מהבשר שלהם, וזה מזכיר טעם של תמנון. בקצה המערה יש פתח לים, ובצד השני יש עוד מערה קטנה, שבה מתגלים כל הקורבנות של אותם תמנוני מערות. על אחת הגופות של הגובלינים שבמקום הם מוצאים שריון עור עשוי מלאכת מחשבת.

הם חוזרים חזרה לחדר שבו הם פגשו את שכיר החרב יוריק, ודוחפים את הדלת הסודית שהייתה כבר פתוחה למחצה. המדרגות מובילות מטה לאזור טחוב, ולמסדרון שצר שמתעקל ומסתיים בדלת שנפתחות בקלות לתוך היכל. בהיכל יש ארבע גומחות, כשבכל גומחה יש פסל – הפסלים במצב לא טובים, שבורים ופגומים, אך פרופ' פינבור מזהה שכולם של אותה הדמות – אותו קארזוג, שאורליאן מכיר מסיפורי ילדותו לפני קרוב לאלף שנים, כאחד מהקוסמים הגדולים שאיימו על הקיסרות האלפית, ביחד עם אלזניסט ואולי נוספים. כל אחד מהפסלים הוא בעל פוזה אחרת, המשותף לכולם שהם אוחזים במוט להב וספר. בחדר עצמו הוא לא מוצאים דבר וממשיכים הלאה.

המסדרון הבא מכיל גם הוא שלוש גומחות עם פסלים של קארזוג, כשבסופו שתי דלתות. גרניצקי אצה רצה במסדרון, כשלפתע היא מוצאת עצמה לכודה בין שתי סבכות ברזל כאשר זוג הפסלים מניפים את מוטות הלהב שלהם – היא נפצעת מאחד מהם אך מתחמקת מהשני. אורליאן מתאושש ראשון, ומנסה לנתץ את אחד ממוטות הלהב ונכשל, וכך גם הוגלהאך. גרניצקי בעצמה מנפצת את אחד מהפסלים, אך השני ממשיך לתקוף. הפעם, למודת ניסיון היא שמה לב לתבנית בהתקפה וחומקת ממנה כשהמלכודת נעצרת. פרופ' פינבור מטיל שליטה ביסודות והופך את האדמה למוצקה מסביב ללבנת הלחיצה שעליה גרניצקי דרכה. המנגנון לא יופעל שוב לעולם.

הם מגיעים לדלתות, ובעודם מתלבטים אחת הדלתות נפתחים בכקסם – אל חדר מבריק המואר באור אדום שבקצה הרחוק שלו ניצבת בת-אנוש, עם מבט של טירוף בעינייה, סמל קדוש של ליפודל על חזה וידה כיד של מפלצת אוחזת בלהב אדום כדם! נואליה מוקפת בארבע כלבי ית', כשהיא פונה לדמויות במבט מזרה אימים "זעמו של ליפודל ימחה את הטומאה שלכם, הגיע זמנכם לפגוש את המוות", כשהיא מסתערת לעבר הדמויות. הוגלהאך מגיב ראשון, ובפזיזות האופיינית לו הוא רץ קדימה בעצמו לעבר נואליה וכלבי הית' שלה, כשבדרכו הוא מבצע התקפה גורפת שמחסלת שניים מהכלבים אך לא מצליח לפגוע בנואליה עצמה, שעורה קשה בצורה על-אנושית.

בעוד אורליאן, פרופ' פינבור וגרניצקי מתכוננים למתקפה במסדרון, הם מופתעים כאשר קוסמת כהת עור מופיעה מהאוויר הריק ומטילה כדור אש לעברם – שלושתם נפצעים אנושות, ונסוגים לבטחת המסדרון כדי להגן על עצמם, משאירים את הוגלהאך לבדו כנגד נואליה שמצליחה לפצוע אותו – אך כלב ית' נוסף נקטל כשהוא מתקרב לגמד. פרופ' פינבור מתאושש ראשון, מסכן את עצמו ומתקדם אל תוך החדר, מטיל סיבוך לעבר נואליה, הקוסמת והכלב האחרון – תופס את שלושתם כשקורי עכביש מתחילים למחוץ אותם. נואליה ממשיכה להכות בהוגלהאך, שמדמם למוות מולה, אך עומד עיקש וסופסוף מצליח לפצוע אותה בחזרה. גרניצקי מצטרפת לקרב כמול הכוהנת הטמאה, משתמש בשרביט המחשמל שלו כדי לנסות ולתקוף אך ללא הצלחה.

אורליאן קורא לברכת לוריאן, ומרפא את חבריו לצוות – כולם מדממים, אך הזכות הריפוי המוצלח הם יכולים להמשיך להילחם. החבורה לוקחת את היוזמה לידיה, לאחר שהאויבים שלהם לכודים בקורי העכביש של פינבור אורליאן יורה שני חצים מהירים לעבר הקוסמת, ובברכת לוריאן בכבודו ובעצמו הוא מצליח לחסל את האיום המסוכן לפני שהקוסמת מצליחה לגרום נזק נוסף לחבורה. נואליה שנותרה בודדה בקרב ממשיכה לתקוף בטירוף, תוך כדי קריאה לכוחו של ליפודל – שמאפשר לה לפצוע שוב הן את גרניצקי והן את הוגלהאך.

גרניצקי משתמשת שוב בשרביט המחשמל שלה, מעשה שגוזל מהשרביט את כוחותיו האחרונים, והיא מצליחה לחדור את הגנותיה של נואליה, ולפצוע אותה שוב -אך להוגלהאך אין מזל כזה בעוד התקפותיו נבלמות בידי שריון הלוחות המרשים של נואליה ועורה הקשה כאבן. פרופ' פינבור משתמש בכוחותיו האחרונות, שואב עוצמה מסטיב המתלמד, כדי לתקוף עם קליע קסם חזק במיוחד – קורי העכביש מוצקים פוגעים בנואליה ומצליחים לחורר את העור הקשה כאבן שלה, כאשר היא נופלת מטה על האדמה.

ללא רגע להתאושש, הגיבורים מתחילים לבזוז את גופתה של נואליה – הוגלהאך מביט בקנאה בשריון הלוחות שלה שמתגלה כקסום, גרניצקי מאמצת את סמל הקדוש המוזהב של ליפודל, פרופ' פינבור מחמש את עצמו בחרב שלה, בעוד אורליאן מתחיל לחקור את החדר, כדי להבין מה בדיוק נואליה זממה במקום.
 

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

עולמות השנה, פיזי או בזום?
רכבת האוריינט אקספרס עוצרת בקונסטנטינופול אבל האימה ממשיכה לדהור.
זוועות על האוריינט אקספרס מסשן קת'ולהו האחרון שלנו.
הבן מכין את השולחן לחברים שלו - איזה אושר 😁
אגב "הצד האפל של הירח" - בעוד שבוע בערך אמורה להשתגר "ארטמיס 2", משימה מאוישת שתקיף את הירח...
חזרה
Top