• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

פאת'פיינדר פראי עליית שרי הרונות, בסגנון דוהר וסוער

מפגש 9 25.11.2024​

גרניצקי בוחנת את גופתה של נואליה, ומבחינה בצלקת גדולה בבטן שלה, צלקת שמעידה על ניתוח קיסרי. גרניצקי משתמשת בכישורי הרפואה שלמדה ביערות, על בעלי חיים שונים, ומעריכה שהצלקת כבר הגלידה מזה מספר שנים. היא מספרת לחבריה, שמתחילים להעלות השערות שאולי נואליה הקריבה את ילדה לליפודל, אך זה לא תואם לזמנים. הוגלהאך בהברקה של רגע מקשר בין הזמנים, לכך שלפני מספר שנים גם ארע האסון בחוף חולות שבו נשרפה הקתדרלה, ואביה של נואליה, יחזקין נהרג. הוא בטוח בכך שנואליה השתמשה בטקס בעצמות אביה, ואולי היד המפלצתית שלה זה מתנה מליפודל.

פרופ' פינבור ואורליאן מותשים אחרי היום הארוך שהיה להם, וגם גרניצקי והוגלהאך התעייפו. למרות שהם לא מרגישים בטוחים לגמרי, הם מחליטים לנוח ולחקור את החדר של נואליה מספר שעות כדי להתאושש. לפני שהם הולכים לישון, פרופ' פינבור משתמש בערכת העזרה ראשונה שלו כדי לרפא את רוב הפצעים כשאורליאן משתמש בברכת לוריאן לרפא את הפצעים הקשים יותר.

כשהם עורכים משמרות בחדר, הם חוקרים את הספרים והיומנים של נואליה, וגם את החפצים שיש בחדר. הם לומדים על הטקס שנואליה עברה בשמו של ליפודל, שהחל בתהליך הפיכתה למפלצת אנושית; על כך שנואליה למעשה עברה הפלה, כי העובר שלהם התפתח לכדי מפלצת עקב השפעה שטנית בחוף חולות - אותה השפעה שנואליה גילתה ביחד עם הקוואזיט אריליום בבאר הרונות של החרון מתחת לחוף חולות.

כשהיא ברחה מחוף חולות, היא אכן שרפה את כנסיית שר האור, ואביה נהרג בשרפה. היא הסתובבה בנסיכויות הצפון בשנים שלאחר מכן, עד שהיא פגשה את הגבירה, שלימדה אותה וגילתה בפני את ליפודל. הם לא מוצאים מידע נוסף על הגבירה, למעט שהיא שוכנת באחת מהנסיכויות. הגבירה עצמה הייתה נאמנה למישהו אחר, אך בעלי בריתה שירתו את ליפודל וזוועות אחרות.

התוכנית של נואליה הייתה לתקוף את חוף חולות ולרצוח את תושביה כדי לטעון את באר הרונות בעוד יותר חרון, כדי להשלים את נקמתה ואת הפיכתה למשרתת עוצמתית של ליפודל.

לאחר שהם מתעוררים בשעות הבוקר המאוחרת, הם חוזרים למסדרון וממשיכים לדלת שנותרה סגורה. המסדרון הוא בצורת ר', כשבקיר מצד שמאל יש מעין מפל של מטבעות זהב מהתקרה ועד לרצפה. המראה מעורר את סקרנותם, והם מבינים שמדובר באשליה שמכסה קיר אבן. החקירות שלהם לא מתקדמות, עד שאורליאן שם לב לשני חריצים בצדי המפל, חריצים בגודל של מטבע. גרניצקי מנסה לפתוח אצבע, בעוד הוגלהאך מפנטז על ערמות הזהב שממתינות מעבר לחריצים. אורליאן מכניס פנימה שני מטבעות זהב, שנעלמים ואז הקיר שוקע באדמה.

במבואה שלאחר המפל יש אבק רב, נדמה שאיש לא ביקר במקום שנים ארוכות. שלוש דלתות מובילות לחדרים הבאים. אחת מהדלתות עשויה מאבן חלקה ובמרכז יש הטבעה של כוכב בעל שבעה חודים - אותה הטבעה שהיתה על המדליון של נואליה, ושאורליאן מזהה כסיהדרון, סמל עתיק.

בחדר הראשון, יש בבואה קסומה של אדם שמדבר בשפה לא מובנה. גרניצקי משתמש בכוחה כדי להטיל הבנת שפות ואז שומעת: "...הגיעה, אבל אני פוקד עליכם להישאר במקומותיכם. הביטו וראו את כוחי, כיצד החרון הקטנוני של אלזניסט אינו אלא נהמה קלה לעומת כוחי האדיר. קחו לקברכם את מלאכתי האחרונה, ותנו לזכרה להיות הדבר האחרון שאתם..."

אורליאן בטוח שיש אוצר מתחת לכס, ומשכנע בכך את פרופ' פינבור ואת גרניצקי. שני הקשישים והאורקית דוחפים בכח את הכס, אך הוא לא נע, אם כי גרניצקי שוברת חתיכה מהשיש למזכרת.

בחדר הבא הם מוצאים שלוש שולחנות עבודה, ועל הרצפה יש שלד מוזר, שמכיל יותר עצמות מאשר של אדם אחד, אך פחות משניים. פינבור בוחן את השלד, ומגיע למסקנה שמדובר במוטנט. על שניים משולחנות העבודה הם מוצאים כלי עבודה ועל השולחן השליש יש כלי מוזר, גם הוא בצורה של כוכב עם שבעה חודים וידית. הם מבינים שזהו המפתח לדלת הראשונה.

פרופ' פינבור לוקחת את המפתח ופותחת את הדלת, שלמרות היותה עשויה אבן היא נפתחת בקלות. החדר מתגלה כרחב ידיים, ומואר באור אדום הנובע מבור עם אש בוערת במרכז ומנרות על מדפים בפינות החדר. בקצה הרחוק של החדר יש כוכב סיהדרון גדול על הקיר.

הם נכנסים פנימה, ורק אורליאן מצליח לשים לב לצל של גובלין-זאב שמתנתק מהקיר ונע לעבר גרניצקי. הצל שואג "ארורים תהיו משרתיו של קארזוג… ארורים ארורים" כשהוא נועץ מבט של טירוף בגיבורים. העיניים שלו חודרות לתוך נשמותיהם, אך גרניצקי והוגלהאך לא נכנעים לכוח האדיר, ורק פרופ' פינבור מרגיש כיצד משתלט עליו נוכחות זרה ושולטת במעשיו.

גרניצקי נפצעת מההתקפה הבאה של היצור, שקורע את בטנה לגזרים, והיא מתפתלת בכאב. בשארית כוחותיה היא שותה שיקוי ריפוי ונכנסת למצב מגננה מול היצור המפחיד. היצור עצמו מוגן באמצעות היעלמות, כוח אותו הוגלהאך מנסה לשבור באמצעות המורשת הגמדי שלו, הוא מתעל את כוחו ומצליח להתגבר על הכישוף! נואש לסייע לגרניצקי הוגלהאך תוקף בפראות את השד-זאב הנורא, שבתורו ממשיך לזעום ולקלל את הגיבורים כשליחיו של קארזוג.

דם נשפך לכל עבר בקרב הסואן, הניסיון של אורליאן להטיל מחסה על חבריו לא צולח, כשהיצור ממשיך להתמקד בגרניצקי - נמשך ככל הנראה למדליון הסיהדרון שעל צווארה, שאולי מסמן אותה כיריב עתיק. גרניצקי תוקף את השרביט המחשמל שלה, שמתפורר בידה במקום לחשמל. פרופ' פינבור ממשיך לשמוע את היצור מפקד עליו בזעם, ולבסוף מצליח לשבור את השלטון ומצטרף לקרב. הוא יורה זוג קליעים לעבר היצור, אך הוא לא מצליח לחדור את העור הקשה שלו. אורליאן צולף בדיוק רב, ומצליח להקיז את דמה של המפלצת הזועמת, שממשיכה לתקוף את גרניצקי.

גרניצקי תוקפת עם הנשק הקסום, ומגלה שהיצור רגיש לנשקים קסומים ומצליחה לפצוע אותו בשנית. המאמץ המרוכז של החבורה, כשפרופ' פינבור חזר אליה, מאפשר להם לדחוק את היצור ובעזרת ההתגודדות עליו וההתקפות המתואמת שלהם הם מצליחים להביס אותו סופסוף. בחדר לא מתגלים דברים רבים, למעט הנרות יקרי הערך. פרופ' פינבור חושף תא סודי בקיר, שבו יש קופסת תכשיטים עם טבעת קסומה שמעניקה לו הגנה. הוא מסתיר את דבר הטבעת מחבריו ורק מציג בפניהם את הקופסה הריקה.

הם ממשיכים לחקור את המתחם ומגיעים לחדר קבורה שבו יש שישה קברים ובקצה החדר פסל נוסף של קארזוג. על הקברים אורליאן מזהה כיתוב באותה שפה מסתורית שהם לא מכירים ומפענח באמצעות קסם שהם הקדישו את חייהם ומותם לקארזוג. פינבור חוקר את החדר ומגלה דלת סודית שמובילה אותם במנהרות לחדר אוצר שחרב - החדר עצמו מלא בשאריות של תיבות אוצר, אך נראה שהקיר החיצוני התמוטט כך שהיום רצפת החדר מוצפת במי הים המלוחים, שאיכלו והרסו את תיבות האוצר, חפצי האומנות ועוד שבחדר.

שני דברים בולטים ששרדו את הנזק הם איור מפור על הקיר של ארמון מפואר שעל פסגת הר, ולמרגלות הארמון עיר עתיקה. אולריאן נזכר בזכרונות ילדותו ובציורים דומים שהוא ראה, של עיר שנקרא חיט שאלאסט שהייתה בית לאותו מסדר קוסמים עתיק. הוא לא בטוח אם כל הקוסמים שכנו שם או רק חלקם. חפץ בולט נוסף הוא קסדה עשויה זהב שמתאימה בגודלה לראש של ענק - הקסדה שוקלת מעל 150 ק"ג, ולמרות ניסיונות הדמויות הם לא מצליחים להרים אותה.

הדמויות עלו לרמת ההתמחות!
 

מפגש 10 11.12.2024​

לאחר שהביסו את כל היריבים בפסגת הר קוצים, הגיבורים יוצאים מהמבצר/ רוח הים מכה בפניהם וריח העץ נשאר מאחוריהם. הם פוגשים את שליילו האלפית, יוריק שכיר החרב ואת שלושת הילדים הגובלינים בקרבת הגשר, צולים ארנבת ששליילו צדה.

הילדים משחקים סביב בעת שהוגלאך מבשר לחברו יוריק על כך שליירי נהרגה בקרב מולם. יוריק מתרחק כדי להתבודד, בעוד גרניצקי שואגת לעברו "תהיה שמח! עשינו כל מה שיכולנו כדי לדחוף גרזן לצוואר של ליירי" מה שגורם ליוריק להסתער לעברה בזעם ושניהם מתחילים להתקוטט ולהחטיף מכות אחד לשני. גם הוגלהאך וגם אורליאן מנסים להפריד ביניהן אבל לא ניתן לעצור את גרניצקי בעוד היא בועטת בחוזקה בשכיר החרב. לפרופ' פינבור נמאס מהרעש, והוא משתמש בלחש הכיווץ החדש שהוא למד, כדי להפוך את גרניצקי לאורקית בגודל של חתול! כעת המצב מתהפך, כשיוריק נותן בעיטה הגונה לאורקית שקטנה לפתע ושלושת הילדים הגובלינים מתחילים לשחק איתה ולזרוק על גרניצקי מקלות. לאחר דקה-שתיים העניינים נרגעים וגרניצקי חוזרת לגודל הרגיל שלה, זועמת על פרופ' פינבור, ומקללת אותו.

לאחר שהארנבות מוכנות, החבורה סועדת ביחד עם שליילו ועם יוריק, וכל אחד שוקע במחשבות שלו. הוגלאך מגלה ליוריק את אחד מסודותיו מהעבר, את אהבתו לאיזמרלידה, שגם הייתה קוסמת בעל מוניטין מפוקפק ולא בחלה בבעלי-ברית ונהרגה בידי חבורת הרפתקנים. הוגלהאך זעם על כך, ונשבע לנקום את מותה. הוא רדף את ההרפתקנים והרג ואתם, מה שהפך אותו לפושט נמלט מפריהולד בדרום וגרם לו להגיע לנסיכויות הצפון. הוא נותר מצולק מהחויה ומציע ליוריק ללמוד מניסיונו ולהשלים עם כך שליירי הצטרפה לאנשים הלא נכונים מה שהוביל למותה.

שליילו מספרת להם שזו פעם ראשונה מזה שנים שהיא נלחמת ביחד עם זרים. בעבר הסיירת הייתה חלק מארגון סיירים בשם החצים השחורים, שנמצא בדרום האי בארצות הספר. היא הצטרפה לארגון בעקבות אמה, אבל בסוף החניכה שלה היא לא מצאה את עצמה ועזבה את החצים השחורים בזעם, ואז היא ניתקה מגע עמם. החצים השחורים עדיין שומרים על ארצות הספר מפני הסכנות האורבות בהרי האופל.

אורליאן תוהה לעצמו האם זו היתה טעות להיכנס למערה ולהתבודד כל-כך הרבה שנים - אולי הוא לא נכנס כדי למצוא תבונה עתיקה אלא כדי לברוח מהמציאות. הוא מודה לעצמו שאולי ההתקדמות הרוחנית שלו לא היתה כזו מרשימה, והוא התבייש פשוט לצאת. החרדה הלחץ התגברו בתוכו כשהוא עמד לסיים את הזמן שלו ולצאת החוצה מבלי להשיג דבר. הוא מרגיש אשם בהחלטה שלו לנטוש את העולם ואת האזור לכל-כך הרבה שנים.

גרניצקי עוזבת את החבורה אל היער, מרגישה נוכרית בחברה. היא חושבת על המסע שהיא עברה, ועל זה שפתאום אחרי שנים של בדידות יש לה חברים. שהיא כבר לא לבד בעולם אלא יש לה חברים שהיא יכולה לסמוך עלים, ולא רק שהיא מוקפת בחבריה, אלא גם בבעלי החיים שרוצים לשמוע כל פקודה מפיה - חוויה שהיא לא זוכה לו כמאמינה באל שלה. גרניציקי חושבת גם על המגילה שהיא מצאה בביתו של ברודט המלומד, ובו הסיפור על מאמיני האל, שנשמע כמו האל שלה, שהלכו דרומה. היא מתעוררת מהשרעפים ונזכרת שהיא רוצה לחבוט עוד קצת ביוריק.

אז, היא שומעת ורואה ראשה חיזיון מהאל שלה, או נוכחות זרה בראש, נוכחות שחייבת להיות האל שלו גרניצקי חיכתה כל-כך הרבה זמן! בחיזיון היא רואה אוסף של שבטי ענקים או טיטאנים שהתאגדו יחדיו. היא לא בטוח אם החיזיון קורא להם להצטרף לשבטים, להציל אותם או להילחם בהם כשהחיזיון נגמר. היא נסערת ונרגשת ובטוחה שהיא עכשיו צריכה למצוא אותם ולעשות את מה שהיא נועדה לעשות! היא מצטרפת שוב לחבריה, מספרת להם על החיזיון העוצמתי שהיה לה, חיזיון שלא היה לה קודם לכן לפחות מבלי שאכלה קערה גדושה בפטריות.

במהלך הסעודה ובדרכם חזרה חוף חולות, פרופ' פינבור חולק עם חבריו ועם שליילו ויוריק את חלומו על יום חג חדש לעיירה, יום חג שיציין את גבורתם וגם את האחדות של חוף חולות ויהווה שמחה בתקופה עגומה - הוא יקרא פינבור חגלאך, ופינבור ישתמש בקסמיו כדי לגרום ליום להיות עוד יותר חגיגי. היום יהיה מאושר ומשעשע, או אולי יומיים של חגיגות ושל כיף שבו התושבים מתחפשים ליצורים ולגיבורים אחרים, מציירים אחד על גופו של האחר, עם מסיבות קונפטי חגיגיות ושיכר גמדים כמשקה הרשמי לכבודו של הוגלהאך.

ואכן כשהם מגיעים לחוף חולות, הם מגלים שראשת העיר קנדרה דבין והשריף המלוק כבר תכננו להכריז על מסיבה והם שמחים לרעיון של פינבור להפוך זאת ליום חג, פינבור חגלאך, שיערך עוד יומיים.

בעיר החבורה מתפזרת, לא לפני שהם מוכרים חלק מהציוד שהם מצאו ורוכשים ציוד חדש גם באמצעות כספי הפרס שקיבלו מהשריף וקנדרה. הם מותירים את הילדים הגובלינים ביחד עם צאסק הגובלין ומיקו.

פרופ' פינבור מחליט לסייע ללונג'יקו, על אף הרשעות שלו, חושב על הטרגדיה שעבר. הוא מטפל בו באדיבות אין קץ כדי לרפא אותו מהזכוכית ומרגיש שזה מעין פיצוי מוזר על בנו המרושע צסוטו שניסה לרצוח אותו. המעשה האדיב שובה את ליבו של לונגי'קו, שמדבר איתו על הבגידה של אשתו ועל כך שאביו של צסוטו הוא אלף מהעיר הגדולה. לונג'יקו מדבר בזלזול על אמייקו, ועל כך שהיא טובת לב מדי ומי שמרחם על אחרים סופו יהיה גרוע. הוא חושף גם את מוצא משפחתו, נצר לבית אצולה מנירקור שהושמד כמעט קליל והוא נמלט לכאן בהיותו ילד. לונג'יקו גם משתף חלק מהדברים שהתרחשו בעיר: הוא תכנן למכור את מפעל הזכוכית לאלדרן האציל. מזהיר את פרופ' פינבור ממשפחת סקרנטי, משפחת עסקים נוספת במקום שמתמחה במשחקי מזל ועסקי חטיבת העצים והמנסרה שלהם, עם אוסף בריונים העומד לשירותם.

גרניצקי מאמנת את חתול ככלב תקיפה, מתלהבת מהרעיון ומחליטה לאמץ עוד מספר כלבים ויוצרת להקה של שלושה כלבים הנאמנים לה.

אורליאן ניגש למאדאם ניסקה כדי לשאול אותה שוב על ווניף והאם היא יודעת דבר מה נוסף. בחור צעיר יוצא משם והוא נכנס, ומתחיל לשוחח עם ניסקה שחולקת עמו אגדות מקומיות שהיא אספה על אלף יפה תואר, שאהב לשרבט, לכתוב ולאייר, שלפני שנים רבות החל להפוך למוזר יותר ויותר. היא לוחשת על מידע נוסף שיש לה לגבי ווניף והם מתמקחים, אורליאן משכנע אותה למסור את המידע לפני שהוא משלם. ניסקה מספרת שלדברי אישה אחת, בפעם האחרונה שהאלף נצפה היה על על צווארו מדליון של כוכב בעל שבעה חודים - אותו מדליון שיש לאורליאן בעצמו שהיה של נואליה!

הוגלהאך נכנס לקסרקטין המשמר, השכם בבוקר ומעיר את השומרים הישנים, ונוזף בשריף המלוק שהמקום מבולגן ומתחיל לתפעל את העניינים במשמר. הוא מתחיל לאמן את חיל המשמר של חוף חולות, כדי להכין אותם להתקפות הבאות על העיירה שבטח יגיעו ומתחיל לשפר ולאמן אותם לקראת התקפה הבאה שתכף תגיע. הוגלהאך מתעמר בהם ומאמן אותם קשות. ולפחות בתחילה הם מקבלים את זה.

ערב חג מגיע, והטקס נערך בהוד ופאר. ראשת העיר קנדרה נואמת בלהט ומודה בשם תושבי העיר כולם לגיבורים על כך שהצילו את חוף חולות לא מסכנה אחת שארבה לעיירה, אלא משתי סכנות! האב זנטוס עולה לנאום אחריה, מברך את תושבי העיר בשמו של שר האור ומבטיח להם עתיד טוב יותר בקרוב. הברכה האחרונה נישאת בידי אמייקו הפונדקאית, שחוותה טרגדיה, ואומרת שעל חוף חולות להתאגד ולדאוג שבעתיד אף ילד לא ישאר מאחור ולאף איש או אישה תהיה סיבה לנקום בחברו.

פרופ' פינבור מסתובב באושר ברחבי הפסטיבל, מפעיל קסמים קטנים ומשעשע את הילדים, ומשכנע אותם לשחק במשחק החדש הוא המציא: תפוס ת'ווניף.

בעוד משוטט בפסטיבל, ניגש לפרופ' פינבור המלומד ברודט ומבקש לראות בעצמו את הרונות למטה, מתחת לעיר. פינבור והוא יורדים, ומבלים שם כשלוש שעות כאשר ברודט מזהה את הסימנים ואת הכתבים כשל תרבות של קוסמים עתיקים והכתב נקרא כתב תסיליוני, כנראה על שם אותה תרבות. פרופ' פינבור נזכר בחפץ שהם מצאו ועליו הכוכב בעל שבעת החודים ומבין שזה מתחבר לאגדות על כך שהיו תמיד שבעה קוסמים, כל אחד מהם עתיק ורב עוצמה.

חזרה בפסטיבל, איש העסקים המקומי טיטוס סקרנטי עם שני מלווים ניגש לאורליאן ולגרניציק, בעודו מחמיא לאורקית על יופיה, הוא מספר לאורליאן על העסקים שלו ועל כל שהוא ישמח לשתף פעולה עימם בעתיד. הוא בטוח שהעסקים שלהם יחד יכולים להיות מוצלחים ומזמין אותם תמיד לבקר אותו באחוזה שלו. גרניצקי רוצה להטיל גובלינים כפי שהיה בפסטיבל זנב סנונית, אבל אורליאן עוצר מבעדה עם סיפורים עתיקים שמסיחים את דעתה. במקום זאת גרניצקי מתחילה לחלק פטריות לבאי החגיגה.

הוגלהאך משתכר מהשיכר הגמדי ומספר את סיפורי הגבורה שלו לכל מי שרוצה להקשיב לו. בין המקשיבים גם שתי אחיו צעירות מהעיר, האחיות וינדר. הצעירה בהן, שייליס נלהבת מסיפוריו ושניהם פורשים מהפסטיבל להמשך הלילה.

הוגלהאך מתעורר עם כאב ראש במגורים שלו בקסרקטין המשמר, לקול צעקות זועמות וקללות שבהן הוא מככב - ואן וינדר, אביה של שייליס הגיע למשמר ומאשים את הוגלהאך בהפקרות ובפיתוי של הבת שלו! הוגלהאך מתעלם ממנו ונתן לשריף המלוק לטפל בעניין, למרות שהוא לא מצליח להרגיע את האב הזועם.

פרופ' פינבור ואורליאן מעבירים את זמנם בהכנס פסל ראש של ווניף, בהתאם להנחיות של אורליאן פינבור מכין דיוקן מדויק שלו הם מציבים את הפסל המדהים מחוץ לכנסיית שר האור, אך איש מתושבי חוף חולות לא מזהה את הפרצוף. יוריק פוגש שוב את הוגלהאך ומתייעץ מה עליו לעשות בעתיד. אחרי שהם מבלים לילה שבו יוריק מספר על אהבתו לליירי, על הכאב שהוא מרגיש שהוא שוהה בחוף חולות ובקרבת החבורה, הוא מחליט לחזור למקום שבו הוא פגש את ליירי ואת נואליה, העיר הסמוכה אנדרומוס.

באחד מהבקרים פרופ' פינבור מקבל מכתב מאלדרן זנב שועל, ששמח לשמוע על ההישגים האדירים של הפרופ' ועל כך שהציל את העיירה והרג את הגובלינים. אלדרן מצטער שהוא לא יכול להגיע כי הוא עמוס בעסקים באנדרומוס וגם אינו חש בטוב, אך הוא מקווה שיפגשו בקרוב. פרופ' פינבור מחזיר לו מכתב דומה בסגנון.

באחד הערבים הם עושים את דרכם לדרקון החלוד, כשהם שומעים מהומה מאחד הרחובות ומוצאים חמישה תושבים שטוענים שראו את רוח הרפאים של סיימון, הילד של דאס קראוט שנהרג בידי הקוצץ. הם מפחדים לספר זאת לקראוט. החבורה לא מאמינה להם וחושבת שמדובר בסיפורי בדיות, על אף שהם לא מוצאים עקבות ומחליטים לחפש את הרוח בעצמם. גרניציק מטילה לחש תקשור, והפטרון שלה עונה לה - מספר שהרוח הייתה במקום וכעת היא חזרה למושבה באי הקוצץ, על אף שהיא מספקת תשובה מוזרת ואומרת שהקוצץ לא הרג את הילד.

לאחר שהיא מקבלת את החיזיון, גרניציקי להוטה ללכת עכשיו לאי הקוצץ, אבל כשהם מגיעים לחוף הזבלנים הם מבינים שבחשכה יהיה קשה לשוט בסירה לאי כי אי אפשר להבחין בו כמעט על רקע הים. השכם בבוקר למחרת הם יוצאים לדרך, המרחק בין האי לחוף הוא פחות מ-100 מטר והם מגיעים לאי, למזח קטן ונטוש עם מדרגות עץ שעולות לרמה שבגובה של כשלושה מטרים מעל חוף הים. שם הם מוצאים בקתה חרבה, מספר עצמות של חיות ועץ אלון שענפיו מפוסלים כבעלי-כנף, בעיקר טורפים.

פינבור ואורליאן מחפשים בבקתה, נמנעים ממלכודת בור ומוצאים סט כלי ניתוח עשויים כסף. בנוסף יש שם דלת סתרים עתיקה שמובילה לתוך האדמה. הוגלהאך פותח את הדלת וענן אבק עולה מלמטה. הם יורדים במדרגות החשוכות, כשעל הקירות יש רונות וציורי של בעלי-כנף נוספים. הוגלהאך מזהה שצורת הבנייה זהה לבנייה שמתחת לחוף חולות, כשגם הרונות הם אותו כתב תסיליוני שפינבור זיהה שם.

לאחר ירידה של כשלוש מטר, ממש בגובה פני הים הם מוצאים את עצמם בהיכל עשוי אבן שבמרכזו פסל בגודל אנוש שמתאר חצי-אדם חצי-ציפור, כשבכפות הרגליים והידיים יש לו טפרים ופרצופו כשל ציפור. אך הדבר שמושך את תשומת לבם הוא שעל חזהו של הפסל חרוט כוכב בעל שבעה חודים.
 
לקחתי כבסיס את המיני הרפתקה של הקוצץ שזמינה ברשת - חלק מהדברים אלתרתי על הדרך, כי אין הרבה תוכן על הקוצץ עצמו.
בקשר לצסוטו, אני לא בטוח אם חול-ברזל אבא שלו או לא, אבל הם בוודאי בעלי ברית
 

מפגש 11 21.1.2025​

הגיבורים עומדים בהיכל עם הפסל המוזר של חצי האדם וחצי הציפור, ובהיכל שתי דלתות גדולות. גרניצקי נזכרת בצורה המוזרה של הפסל, ושנתקלה בו בעבר בשיטוטיה ובשבט של גובלינים שסגד לו - זהו פסל של שד בשם פזאזו. באותו הזמן פרופ' פינבור מחפש בחדר בעזרתו של הוגלהאך והידע שלו ברונות ומלאכת האבן - הם מזהים סט של עקבות קטנות בקרבת אחת הדלתות, עקבות שיכולות להיות של ילד.

הם מחליטים לפתוח את הדלת ובחדר הבא הוגלהאך שנכנס ראשון רואה שורה של צנצנות עם עיניים שמתבוננות בו! לאחר שהוא יוצא ממהלם, הוא מבין שאלו עיניהם של הקורבנות של הקוצץ, בזמן שגרניצקי שנכנסה לחדר ניגשת בטבעיות לאחת הצנצנות ופותחה אותה - בוחנת את העיניים שבפנים. הוגלהאך שומע אוושת אוויר לידו, ואז רוח רפאים של ילד, כנראה סיימון, מתגבשת מולו ולוחשת "אבא…. עזור לי….. אבא…." הם לא מצליחים לתקשר עם הרוח שנעלמת לאחר מספר שניות במורד עוד גרם מדרגות לולייניות המובילות עמוק יותר לאדמה.

פרופ' פינבור מספר מהידע שלו על רוחות רפאים ושלעתים יש להילחם בהם אך גם ניתן להשקיט את רוחם ולתת להם להמשיך במסעם אם מוצאים את הסיבה להיווצרותם מלכתחילה.

הם יורדים מטה הבמדרגות, בהן טמונה מלכודת להב חלוד ממנה הוגלהאך מתחמק. בתחתית המדרגות יש חדר שנראה כמו שילוב בן חדר שינה לחדר עבודה עם שלל כלי ניתוח ופיסול. בתוך החדר רוחות של סיימון ממתינה, נראית מפוחדת ומסתתרת בפינה - לפני שהוגלהאך מספיק לנסות לשוחח עם הרוח, רפא אימתני עם ציפורניים שלובות וחדות כמו תערים מתגשם מול הוגלהאך ותוקף אותו בפראות אך לא מצליח לחדור את שריון הלוחות שלו. רוח הרפאים נמלטת במורד מסדרון קצר כאשר הוגלהאך תוקף את הרפא, וגרניצקי מצטרפת - היא פוגעת עם חרבה, אך לא גורמת נזק לאל-מת המרושע, שתוקף בתורו את גרניצקי, המרגישה כיצד כוחה נשאב ממנה והיא הופכת לחלשה יותר. הוגלהאך מנצל את זה שהרפא ממוקד באורקית, ותוקף בכל כוחו, מפלח את חזהו של הרפא - אך היצור לא מושפע כלל מהנשק שאינו קסום. פרופ' פינבור מבין את טבעו של היצור וזורק פגיון קסום לעבר הוגלהאך בעת שגרניצקי מתמקדת ותוקפת שוב, לה יש חרב קסומה, אך היא לא מצליחה לפגוע ביצור שמתחמק מהמכות. הרפא תוקף פעם נוספת את גרניצקי אך מחטיא - לאחר מכן הרפא פשוט שוקע אל האדמה ונעלם, נמלט מפני הגיבורים.

גרניצקי מנסה לרפא את הפצעים שלה, בעזרתו של פרופ' פינבור אך רק שוברת לעצמה עוד יותר את הרגל. היא מקללת בזעם את הפרופ', כשהוגלהאך פשוט מושיט לה שיקוי ריפוי ורוטן על חוסר הכשרון של האורקית.

במורד המסדרון הם מגיעים לשלושה תאי כלא קטנים, באחד מהם יש מערום שמיכות - מתחתיו הם מגלים עצמות של ילד ולצדם בובה של חתול - החתול פוקח את עיניו ומיילל חלושות כשגרניציקי מרימה את הבובה, ופרופ' פינבור מבין שמדובר בבובת נשמה. סיימון מתגשם לצדם ומבקש שיביאו את פוצי לאבא. פינבור לא סומך על גרניצקי שעלולה להרוס את פוצי ומוסר את החתול להוגלהאך למשמרת.

לפני שהם עוזבים את המקום, הם מחליטים לחקור את החדר האחרון אליו לא נכנסו קודם לכן - החדר חשוך, ובתוכו מסתתרים ארבע מצנפות ארגמן! הוגלהאך מהיר כברק, ומשליך את פגיון הברזל קר שלו לעבר אחד מהפיות המרושעות, מפצח את ראשו. שלושת מצנפות הארגמן שנותרו מתמלאות בזעם, ומסתערות לעברו כולן. אך גם הם לא שורדים זמן רב, אחד מהם מובס על- הוגלהאך, השני בידי גרניצקי וחרבה האימתנית והאחרון נופלע קורבן למתקפת קליע קורי העכביש של פרופ' פינבור. הם נושמים לרווחה ושמים לב לדמותו של הרפא שמתגשמת מתוך הרצפה - אך הרפא נמלט כשהוא שם לב שכל מצנפות הארגמן כבר הובסו.

הם עוזבים את אי הקוצץ, משאירים מאחור כיתוב של "סכנה - רפא" בדרכם לביתו של אביו של סיימון, שפורץ בבכי כשהוא רואה את בובת הנשמה של החתול, מייללת בשמחה ומתחככת ברגלו, וממלמלת "אבא". רוח הרפאים של סיימון מופיע בפעם האחרונה ואז נעלמת. האב הנרגש מודה להם ושואל כיצד הוא יכול לעזור, גרניצקי צועקת שהטלת גובלינים זה דבר נהדר, אבל פרופ' פינבור משכנע אותו לסייע ללונג'יקו להשתקם, עוד אבא פגוע.

הם חוזרים לפונדק הדרקון החלוד ומספרים שם על מה שאירע באי הקוצץ, הוגלהך מפחיד את כולם עם סיפורי הרפא בעוד שגרניצקי מנפישה את היצור האל-מת מזוויע עם ידי מספריים כדי להניא את תושבי חוף חולות מלבקר באי הקוצץ.

למחרת בבוקר הם מגיעים לכנסיית שר האור ומדברים עם האב זנטוס לגבי גירוש הרפא לתמיד, האב מבטיח לדאוג לכך, וגם מוטרד לשמוע על השד פזאזו. הם מתלבטים בינם לבין עצמם כיצד להמשיך ומחליטים לצאת לעיר הגדולה, אנדרומות: הוגלהאך רוצה לרכוש נשק קסום, פרופ' פינבור מעונין לבפגוש את אלדרן שוב, והוגלהאך רוצה לבדוק גם בשלומו של יוריק.
 

מפגש 12 5.2.2025​

לפני שהם עוזבים את חוף חולות, החבורה נפרדת מתושבי העיר וגם מאורליאן שנשאר בעיירה לעוד מספר סידורים. גרניצקי הולכת לבקר את צאסק הגובלין, שעסוק בטיפול בילדים הגובלינים שקופצים על גרניצקי ומבקשים שתטיל אותם, בעוד הוגלהאך ופינבור שותים משקה פרידה בפונדק הצלופח העיוור. בפונדק הם פוגשים את טיטוס סקרנטי במקרה, שמאוכזב לשמו שהם עוזבים ומציע להם לבקר אותו אם הם זקוקים למעסיק או עזרה.

הם נפגשים מחוץ לפונדק, והוגלהאך הולך לבקר אצל מאדאם ניסקה, שאומרת שיש לה תחושה רעה לגבי רוע שעוטף את חוף חולות, ומקנחת באמירה לא-ברורה: "משהו ששכן פה, עזב, ואז חזר, ואז עזב שוב, הולך לחזור בפעם השלישית וזה הולך להיות איום ונורא". היא לא יודעת לפרט יותר, הוגלהאך מציע שאולי מדובר במשרתים של ליפודל, אך ניסקה אומרת שמדובר במשהו ארצי יותר. גרניצקי שואלת את ניסקה על השד פזאזו אבל היא לא שמעה את השם מעולם.

לסיום הם נפרדים מאמייקו בארוחת צהריים דשנה בפונדק הדרקון החלוד, ושם הם גם שומעים שמועות על ההיסטוריה של ראשת העיר קנדרה שהתמודדה על התפקיד מול טיטוס סקרנטי והביסה אותו. סמל המשמר מייקי מתחיל לצחוק על הפטריות של גרניצקי לאחר שהאורקית אומרת שהמשמר מורכב מאנשים עלובים. השניים מתחילים תגרה ידידותית שמפסיקה כאשר השריף המלוק מגיע לפונדק כדי להיפרד, מוסר להם בהצלחה בדרך, ונותן להם מכתב לשופט חוח-ברזל.

הם שוכרים כרכרה למסע לאנדרומוס בעוד הוגלהאך רוכב על הסוס עכבר שהם הצילו מהמבצר. כשעתיים לאחר תחילת המסע הם עוברים את יער אזוב, ושומעים רעש מהיער כמו של חיה פצועה. לאחר כדקה בן-אנוש שנראה חולה פורץ החוצה מהעצים, עם קצף מהפה, ממלמל לעזרה. גרניצקי ופינבור רצים לעזור לו, אך כשגרניצקי מציעה לו את אוזני האלפים כקמע הוא נרתע בפחד ואומר "לא לא, עוד רוצח עוד רוצחת". לאחר שהוא נרגע הם מדובבים אותו, והוא מספר להם שהוא הגיע מחווה וקרה שם אסון נורא! פינבור בודק אותו, מזהה סימני התעללות ומחלה בעוד גרניצקי מבחינה בחבורות על ידיו, שהיו קשורות ככל הנראה. כשהוא נשאל מי עשה לו את זה, הוא רק ממלמל "הלורד…." אבל הם לא מכירים לורד כלשהו באזור חוף חולות.

הוגלהאך מדבר עם נהג הכרכרה שמציע לקחת את האדם החולה לחוף חולות בעוד הגיבורים יחקרו את החווה שעליה דיבר אותו אדם מסכן. הוגלהאך משבח את הנהג על הרעיון, ואז מוביל את החבורה בגששות שמתחרה בגששות של גרניצקי, שניהם מתחרים זה בזה בעקבות העקבות לעבר החווה הנטושה.

כשהם מגיעים לחווה, נגלה בפניהם מחזה אימה - שלוש גופות מוטלות על האדמה, עליהן סימני התעללות קשה, שנראים כמו חתכים שנגרמו בידי טפרים של חיה פראית. המקום מכוסה בדם שהתייבש לפני יום או יומיים. בחיפוש במקום הוגלהאך מוצא מכתב, שעליו חתום "הלורד כבודו". במכתב מופיעים שמות של שלושה אנשים, שמוזמנים לפגישה בחווה - האסק, מורטוול וטייב.

בעקבות המכתב, פרופ' פינבור בוחן שוב לעומק את הגופות כשהוא משתמש בקורי עכביש על-מנת לתלות את הגופות מהקורות של המבנה, ומיישר את הגופות למצב כמו שהן עומדות זקוף. במצב הזה, הוא מזהה לפתע שהחתכים על כל אחת מהגופות, יוצרים את הסמל של רונת הסיהדרון שהם כבר פגשו קודם לכן, גם במנהרות של הקוצץ, וגם אצל נואליה בפסגת קוצים, וגם מתחת לחוף. זוהי אותה רונה של הקוסמים העתיקים מתסיליון, ועל הקמע שהם נושאים. רק הפעם היא חקוקה על עורם של הקורבנות.

לאחר שהם מבינים את הזוועה, מקנן בתוכם חשש שלמעשה האיש שהם הצילו הוא אותו הלורד, שאחראי לרצח, ומחליטים להתפצל כאשר הוגלהאך רוכב במהירות בעקובתיו ופרופ' פינבור מנסה להתחקות אחר עקבות. הניסיון של פינבור בגששות נכשל הפעם לגמרי, והוא רק מצליח לפול לתוך בריכה שמצחינה מרקבון של שאריות דג גדול וכולו מתמלא בצחנה של בשר רקוב. גרניצקי צוחקת על פינבור, מתפקעת מצחוק מהסרחון שלו ושרה לו שיר על הדג המסריח מהראש, בעוד שניהם מחליטים לחבור להוגלהאך בעקבות אותו אדם חולה.

הוגלהאך משיג את העגלה לאחר רכיבה מאומצת של שעה, לפני שהיא מגיעה לחוף חולות ומנסה לחקור את האיש החולה. לאחר שכנוע ומאמץ רב, הוא מחלץ מפיו ששמו הוא גרייסט סביל - נהג הכרכרה מגיע מהשם. הם מגיעים לחוף חולות, ישר לכנסייה של שר האור. האב זנטוס מופתע לראות את הוגלהאך חוזר לעיר, והגמד מספר לכוהן על הרצח ועל הטפרים של חיה. נראה שהאב זנטוס מזהה את גרייסט. הוא גם מכיר את השם האסק כאיש עסקים מקומי, או ליתר דיוק נוכל שמחפש להרוויח כסף קל בכל הזדמנות.

פינבור וגרניצקי מגיעים גם לחוף חולות, שם גרניצקי מספרת לכולם על הרוצח הסדרתי בחווה ועל קוסם מרושע שבטח אחראי למעשה. הם נפגשים עם השריף המלוק שמספר להם על שלושת האנשים שמוזכרים במכתב - שלושתם אנשי עסקים, שתמיד מעורבים בעסקות כאלו ואחרות. הם לא תושבי חוף חולות, אבל מגיעים אליה לעתים קרובות. גרייסט סביל הוא מעין חרב להשכיר, וסביר שהוא נשכר כשומר ראש. השריף מודאג מכך שיש רוצח חדש בעיר, בייחוד אחרי הצרות של הגובלינים לפני כחודש ומבקש את עזרת הדמויות.

הם מחליטים לבדוק אצל סקרנטי האם הוא קשור לנוכלים או לרצח. הם פוגשים את טיטוס שמופתע לראות אותם, הוא היה בטוח שהם בדרך לעיר. פינבור רוצה לדבר איתו ומחניף לו בעוד טיטוס מתחנף בחזרה ואף מציע פטריות לגרניצקי - פטריות משובחות. טיטוס מציע להוגלהאך שיכר ומתבדח על ה"בחורה שלו" שייליס וינדר שהיא מתראה גם עם אחרים - הוגלהאך חושד בטיטוס ומוותר על השיכר בעודו מנסה לברר אם טיטוס מכיר את גרייסט ואם הוא שמע על עסקים בבקתה או על הלורד כבודו - טיטוס לא מכיר, אך כשמדברים על הלורד כבוד הוא מתעצבן על אנשים לא ראויים וחדשים בחוף חולות שקוראים לעצמם בשמות מכובדים, כמו ראשת העיר קנדרה שהיא הגיעה רק לפני מספר שנים לחוף חולות.

הם מבקשים מטיטוס עזרה בלברר על הלורד כבודו, הוא מסכים בשמחה ומזמין אותם לארוחת צלי כבש ונזיד עדשים, טעימים מאוד, וגם הפטריות של גרניצקי מוצלחות ביותר . פרופ' פינבור מתאר את הפציעות על הקורבנות ומשער שאולי מדובר בבן כלאיים כמו אנשי זאב - מה שגורם לסקרנטי להרים גבה, הוא לא מכיר יצורים כאלו באזור. פרופ' פינבור חולק עמו את המידע על הרונה של הסיהדרון, ואומר לו שאם סקרנטי רואה את הרונה על מישהו, הוא צריך לכבד ולחשוד באותו אדם. פרופ' פינבור מאחל לסקרנטי שהם ימשיכו בשיח הפורה שלהם וסקרנטי בטוח שהעתיד המשותף שלהם יהיה מוצלח לכולם.

הם ממשיכים לפגישה עם המלומד ברודט, שמספר שהרונה היא אכן הסמל של הקוסמים של תסיליון, אבל הוא לא מכיר שימוש טקסי לרונה. פרופ' פינבור מציע לו לעזור במחקר, והם מחליטים להישאר בחוף חולות עד לסיום המחקר.

אחרי יומיים של מחקר הפרופ' מגלה שהיה שימוש עתיק בחקיקת הרונה כסוג של טקס מיסטי שקשור לקוסמים העתיקים, אבל לא ברור השימושים השונים כי הדבר לא מתואר ברשומות שברודט מחזיק אצלו.

הוגלהאך מברר לגבי גרייסט סביל - הוא עבר חוויה טראומטית קשה, ולמרות שיפור מסוים הוא לא הבריא ולא חזר לשפיות. האב זנטוס שולח אותו לבית מרפא לנפש. הוגלהאך מבקש לשלוח אותו עם מכתב שאם גרייסט סביל מתאושש אז לעדכן את השריף ואת החבורה. אנשי השריף גם מביאים את הגופות מהבקתה - פרופ' פינבור לא מגלה עוד סימנים חשודים על הגופות, אפילו שהוא מנתח אותן ובודק לעומק, תוכך כדי כך הוא הורס את הרונות שהיו על הגופות.

הם מנסים לברר כיצד שלושת אנשי העסקים קיבלו את המכתב, ומגלים בחקירה בצלופח העיוור שהמכתב הובא על-ידי בחור שנראה כמו משרת מוזנח, שהגיע מחוץ לעיר, אולי מאזור החוות כבן 40-50. הבגדים שלו היו מפוארים בעבר, אבל נראו די מוזנחים היום.

הם הולכים לישון בפונדק השרף, הפונדק ששייך לסקרנטי ומנוהל בידי אריק. כשבשעת בוקר מוקדמת, הם מתעוררים מדפיקות על דלת חדרם, כשהסמל מייקי קורא להם להתייצב אצל השריף, שנותן להם פתק נוסף מהלורד כבודו ומבקש מהם עזרה בחקירת רצח מזעזע נוסף שאירע במנסרת העץ בחוף חולות.

בדרך למנסרה השריף מעדכן אותם שעל אחת מהגופות יש את אותה רונת סיהדרון. הם עצרו את השותף במנסרה בחור בשם איבור שגם הוא זה שגילה את הגופות, וגם את האבא של הנרצחת השניה. פינבור מתחקר את השריף האם צסוטו עדיין עצור באנדרומוס, והשריף עונה בחיוב.

הם מגיעים למנסרה, מוצאים שם שתי גופות, אחת של בחורה - הוגלהאך מופתע לראות שזו שייליס וינדר, אך לא מתרגש במיוחד. הגופה השניה צלובה על קיר המנסרה, ורונה של סיהדרון חקוקה בגדול על החזה שלה, בעוד חלקים מהפנים שלה חסרים. פרופ' פינבור מריח שוב את ריח הרקבון - הריח שהוא חשב ששייך לדג מסריח בשלולית ליד הבקתה, אך לאחר מחשבה הוא מבין שלמעשה זהו ריח רקבון של אל מתים מסוימים. גרזן חוטבי עצים מוטל על הרצפה, ועל ראש הגרזן יש שאריות של דם ושל בשר רקוב - בשר של אלמתים. הוגלהאך עוקב אחרי העקבות שתוך זמן קצר מגיעות לנהר הטורנדאק ושם העקבות נעלמות. גרניצקי מהרהרת בקול שמדובר בשחיין מצוין אבל הוגלהאך מגחך ומעיר שאלמתים לא צריכים לנשום ופשוט יכולים ללכת בתוך המים.

מהצד השני של הנהר, הם מזהים דרך שמובילה לחוות מדרום מזרח לחוף חולות - כנראה שלשם האל-מת נעלם. לפני שהם עוזבים את העיירה הם הולכים לשוחח עם איבור בנושא הרציחות והוא נראה בהלם. בבירור הוא לא הרוצח, אבל הוגלהאך משדל אותו ואיבור מספר שלפעמים השותף שלו שנרצח עשה עסקים מהצד כדי להרוויח עוד קצת כסף ואולי זה מה שהביא למותו. הבחורה, שייליס, הייתה פשוט החברה שלו.

לפני שהם עוזבים הם מנסים לברר עם מאדאם ניסקה ולגבי הנבואה שלה - היא מדברת שוב על האיום ששב וחזר והתממש, ועל כך שהוא לא רחוק מכאן ונמצא בהישג יד מהמקום. אך אין לה מידע קונקרטי.

הם יוצאים לעבר החוות, ובדרך מדובבים את האיכרים כדי להבין האם יש תופעות מוזרות - יש מעט אנשים בדרכים, שמספרים על דחלילים מוזרים ומפחידים שלאחרונה נצפו בכל רחבי החוות. לאחר בירור קצר הם מתקדמים לאזור שבו נראה שאותם דחלילים מרוכזים. באחת החוות הם פוגשים משפחה עם שני פועלים צעירים וגם את סבא גרמפי, חקלאי כבן 50. הוא מספר להם על החווה המקוללת של בני האמבלי, סבא גרמפי נוזף בהם ומספר להם סיפורי מורשת על מה שקרה ומה שיקרה לכל בני העיר שנטשו את העבודה החקלאית וכעת אין להם סיכוי לשרוד בטבע ושרק עבודת האדמה היא העבודה האמיתית
 

מפגש 13 19.2.2025​

הם מגיעים לחווה של משפחת המבלי, מהיכן שסבא גרמפי טען שהדחלילים המאיימים מגיעים. החווה מוקפת בשדה תירס גבוה, כך שלא ניתן לראות יותר מדי פרטים, אם כי שתי גגות - אחד של אסם והשני של מבנה, מציצים ממרכז החווה.
בכניסה לחווה יש דרכים רבות, ודחליל לבוש בבגדים של איכר ניצב בצורה מאיימת. גרניצקי בודקת את הדחליל, נועצת בה את חרבה והיא מגלה רק קש - על אף כל הסיפורים של סבא גרמפי.

הם ממשיכים במורד הדרך, מחפשים את דרכם במבוך התירס, ומגיעים לצומת לצדה שני דחלילים נוספים. הוגלהאך עומד בראש, תוקע את ההלברד באחד מהדחלילים והלהב שלו ננעץ בבשר רקוב! שני הדחלילים שואגים בזעם, ומביטים בדמויות במבט רעב, אלו הם גועלים! פרופ' פינבור נתקף בהלה שהוא רואה אותם, בייחוד שזעקות וצלילים מטילי אימיה מתחילים להישמע מכל עבר. הוגלהאך וגרניצקי מרחיקים את הגועלים, וממרחק בטוח פרופ' פינבור יורה זוג קליעי עכביש שמפוצצים את שני הגועלים.

הם חוקרים את הגופות, נראו שאלו היו איכרים בעבר שנקשרו למוטות הדחליל, כשלאחד מהם המוט עדיין קשור לגבו.

הם מחליטים לרוץ לעבר בית החווה ומנסים לעשות את דרכם במבוך השבילים בתירס, מכל עבר נשמעות זעקות הגועלים, מהדהדות ומקיפות אותן. הם מתקרבים לבית החוות, אך בצומת הקרובה לבית חמישה גועלים מתפרצים החוצה ותוקפים אותם.
ghouls.webp
הפעם הקסם של פינבור לא מצליח לחסל אף אחד מהם. הוגלהאך מחסל את אחד הגועלים שמנסה להתקרב לפינבור, בעוד גרניצקי תוקעת את חרבה בגועל אחר ומחסלת אותו. הגועלים הנותרים תוקפים ואחד מהם מצליח לפצוע את הוגלהאך, שמתנגד בהצלחה לשיתוק שלהם. בתורו הוגלהאך תוקף ומחסל גועל שלישי. גרניצקי מסתערת לעבר הזוג הנותר, אך מסתבכת בשדה התירס ומצליחה ליפול על האדמה כשהיא מניפה את חרבה, בדיוק כשמולה שלושה גועלים נוספים מופיעים ומסתערים עליה - אחד מהם מצליח לפצוע את גרניצקי והיא מרגישה חלשה כשקדחת הגועל משפיעה עליה - והבל פיה מתחיל להסריח.

פרופ' פינבור מטיל סיבוך, גורם לקלחי התירס להתעורר לחיים ולכבול את שלושת הגועלים שמאיימים על גרניצקי. האורקית מנצלת את הפרצה, נסוגה לאחור ותוקפת גועל נוסף. הוגלהאך מחסל את הגועל לידו, ומסתער לעבר שלושת הגועלים הכבולים - מחסל עוד אחד מהם. פינבור משתמש בקליעי העכביש כדי להלום בגועל אחד, ולחסל גועל שני. גרניצקי מחסלת את הגועל האחרון - ושמונה גופות של גועלים מוטלים סביבם בשדה התירס.

הזעקות ברחבי החווה נחלשות והם מגיעים לבית החווה, מחליטים שלא לחקור את האסם. בתוך בית החווה במרכז חדר המגורים יש גופה מרוטשת מוטלת על הרצפה וארבעה גועלים נמצאים בחדר המגורים ובמטבח - הוגלהאך מחסל שניים וגרניצקי שלישי, אבל מתוך חדרי השינה שלושה גועלים נוספים מסתערים ולצידם גם גועל בלהות, שלבוש בבגדי משרת שפעם היו מהודרים ועל צווארו תלוי מפתח.

אחד מהגועלים שמסתערים נופל קורבן להלברד של הוגלהאך, אך השני שאחריו פוגע בגמד ומדביק גם אותו במחלה. גועל הבלהות פוצע את הוגלהאך עוד יותר כשפרופ' פינבור חש לעזרת הגמד ומרפא אותו עם שיקוי ריפוי. הוגלהאך מחסל את שלושת הגועלים בהתקפה גורפת אך הוא לא מצליח לפגוע בגועל בלהות, שגם לא מושפע מההתקפות של גרניצקי ושל פרופ' פינבור. לבדו, גועל הבלהות מתמקד בגמד, תוקף בפראות ופוצע אותו - אך נפצע בחזרה מידי הגמד, ואז כשהוא לבדו מול שלושת הגיבורים, הוא נופל לבסוף ארצה, מת בצורה סופית.

הם חוקרים את המקום, הוגלהאך מזהה בחדר שינה קרש רופף ברצפה, מתחתיו ארגז נעול - כשאת המפתח לארגז גרניצקי מוצאת על גופת האדם במטבח, אותו הם מזהים כקרייד המבלי, אב המשפחה. בתוך התיבה יש 36 שקים, כל אחד מהם מלא במטבעות כסף, אוצר עצום לחוואי. המפתח שעל צווארו של גועל הבלהרות מעוטר בסמל של פרח מוקף בקוצים, איש מהם לא מזהה את הסמל.

הם מחפשים את אשתו ואת ילדיו של המבלי, באסם הם מוצאים את גופתו של אשתו, אך הילדים לא שם. פינבור נחוש למצוא אותם כדי לתת להם את הכסף של אביו. השיעולים והמחלה של גרניצקי והוגלהאך מחמירים, והם מחליטים לחזור לחוף חולות ולאב זנטוס. הם מגיעים לגשר על נהר הטונדרוק, כשגרניצקי נושאת את ראשו של גועל הבלהות בשק. שני השומרים שעל הגשר נותנים להם לעבור, ואחד מפרחי הכמורה במקדש שר האור מעיר את האב זנטוס.

האב זנטוס מזהה את המחלה כקדחת גועלים, והם מעדכנים אותו במה שאירע. זנטוס מרפא אותם, ומפציר בהם לנוח כי הם פצועים ונראים במצב גרוע.

למחרת בבוקר השריף המלוק פוגש אותם. פינבור מתאר את המשרת וגרניצקי מראה את ראשו. השריף המלוק מזהה את המשרת כרוגר קרייסבי, והוגלהאך מבין שזה אותו משרת שהביא את המכתב. המלוק מבקש לשמור על דיסקרטיות ומספר להם שרוגר עבד בשירות משפחת זנב-שועל, ושלמשפחה יש אחוזה דרומית לחוף חולות, אחוזת-צער כפי שהם מכונה בשם המקומיים, שנבנתה לפני כשמונים שנה. המשפחה התגוררה שם, עד שקרתה טרגדיה והם עזבו. רבים מתושבי העיירה והאזור טוענים שהאחוזה רדופת רוחות, שבלילות לפעמים נדלק אור בקומה העליונה של האחוזה ושדברים מוזרים מתרחשים למי שמתקרב אליה.

השריף לא מכיר עוד הרבה פרטים כי הוא יחסית חדש בחוף חולות, אבל לשאלת פינבור הוא מפנה אותם לאמייקו, שבוודאי מכירה. הם מגיעים לפונדק הדרקון החלוד, ובתאני המלצרית דואגת להם לארוחת בוקר משביעה בעוד הם ממתינים לאמייקו שמגיעה לאחר מספר דקות. אמייקו מתארת את ההיסטוריה, וסמפרת שלפני כשלושים שנה שוב חזרו בני-משפחת זנב שועל לאחוזה, אבל מספר שנים לאחר חזרתם אירע אסון. בניין המשרתים עלה באש, גופתה השרופה של סירלי זנב־שועל נמצאה על הסלעים בתחתית הצוק שלרגלי האחוזה, וגופתו של טראבר זנב־שועל נמצאה בחדר השינה, לאחר ששלח יד בנפשו. הילדים, כולל אלדרן הצעיר, נשלחו לקרובי משפחה בקורבוסה.

הם הולכים גם לדבר עם טיטוס סקרנטי. גרניצקי מעצבנת את טיטוס כשהיא מניפה מולו את הראש הכרות. המאפיונר שולח אותה למצוא מומחה שיבדוק את הראש ביחד עם עם עוזר שלו, מה שמשאיר את טיטוס לבד עם הוגלהאך ופינבור. טיטוס מנסה להבין למה השניים מסתובב עם האורקית בעלת הפה הגדול, והם ממלמלים משהו בתגובה. פינבור מתחנף לטיטוס, ושואל לגבי אחוזת צער, טיטוס מספר שלאחרונה חזר אלדרן זנב־שועל לחוף חולות במטרה לעשות עסקים ולשקם את האחוזה, אבל הוא התקשה מאוד למצוא מקומיים שמוכנים לעבוד עבורו. בשנים שהייתה האחוזה נטושה, מי שהשגיח על המקום הוא אותו גועל בלהות, רוגורס קרייסבי.

טיטוס מציג את אלדרן זנב-שועל כמישהו מבחוץ שהגיע לחוף חולות, שרצה להיות שותף לעסקים של טיטוס ברכישת מפעל הזכוכית של לונג'יקו. פינבור מודה לטיטוס על המידע ומציע לעזור לו אם טיטוס יתקל בצרות בעצמו. בדרך החוצה מהאחוזה, הוגלהאך מדבר עם פינבור, הגמד לא מבין מדוע האלף מתחנף כל-כך לטיטוס, ופינבור מסביר שזה תמיד טוב להיות בקשרים טובים עם עולם התחתון המקומי. רק אז הוגלהאך מבין שטיטוס הוא כנראה סוג-של גילדת הנוכלים המקומית.
 

מפגש 14 26.3.2025​

בעקבות הרציחות והופעת הגועלים בחוף חולות, והמידע שהם קיבלו שגועל הבלהות הוא משרת של משפחת זנב-שועל, ששמר על האחוזה המשפחתית של המשפחה, הקרויה אחוזת צער בפי תושבי חוף חולות, החבורה עושה את דרכה לשם. גרניצקי מקבלת חיזיון בדרך לאחוזת צער, ואז היא מזהה נמר עם עין שלישית שיוצא מהיער. גרניצקי נגשת אל הנמר שיצא מהיער ומושיטה לו יד - וקוראת לו המשרת הנאמן של האל, החיבור ביניהם הוא מיידי. גרניציקי מציגה את הנמר - נחש - ליתר הדמויות שמקבלות עוד חיה לאוסף החיות של גרניציקי בברכה, אך יתר החיות נרתעות מהנמר. עכבר הסוס בוטש ברגליו ורק הוגלהאך מרגיע אותו, ושלושת הכלבים של גרניצקי מיילים בפחד והיא לא מצליחה להרגיע את הכלבים, שבורחים לאחור, גרניצקי מבקשת מפרופ' פינבור להחזיק בכלבים, והוא מצליח להרגיע אותם.

לאחר שעתיים הם מגיעים לנחל זנב-שועל שמוביל אותם לאחוזת צער. חיי הטבע נראים חולים ועקומים באזור, ובעלי החיים היחידים שהם רואים היא להקת שחפים במרחק, מעופפת מעל המים. פינובר מנסה לגשש בסביבה אך ללא הצלחה בעוד החיות שעמם נרתעים, למעט נחש. במרחק של כ-250 מהמצוק שעליו בנויה באחוזת צער, הם מבחינים במבנה בעל שלוש קומות, שנראה רעוע. גרניצקי מציעה לשרוף את המקום, אך הוגלהאך מתנגד לכך, ואומר שאולי יש אוצר באחוזה. בעודם מתדיינים להקת עורבים מתרוממת השמיימה מעופפת מסביב לאחוזה ואז נוחתת ליד מבנה נוסף, הרוס וחרב, בקרבת האחוזה.

הם מתקרבים ורואים שהאחוזה גדולה ובנויה על שפת המצוק. מצב מוזנח למעט מספר מקומות שנראים שניסו לתקן לאחרונה. צמחים חולניים מטפסים על הקירות, וחלונות זכוכית גדולים ויקרים משקיפים החוצה – כשבפנים יש אפלה, בין אם בגלל שחשוך או עקב הלכלוך הרב על הזכוכית היקרה. שתי זוגות של דלתות כפולות מהוות את הכניסה לבניין. הוגלהאך מנצל את הזמן לחקור את החורבות, זהו בניין משרתים חרב, שנשרף ונהרס, ובתוכו יש מספר עורבים וגם באר מים. הוגלהאך משליך אבן לתוך הבאר, שפוגעת במים לאחר שתיים -שלוש שניות. העורבים נרתעים לאחור, וגם הם נראים חולניים.

AD_4nXcM2_YbUHNw_8FBR6E0OtuO3gzQrmXKMSp79m-Pe-gYps-NfpWHFXrPXt6bbMtUqTXOkaChO1rEmtd44B7wGDHZNCDyLEdNbD1y4Ydd_HtLw4JO0J1KYu4J87edq3gdjuiltvIm_w


פינבור ניגש לאחת הדלתות ומנסה לפרוץ את הדלת ולא מצליח, אך אז הם נזכרים במפתח שהם מצאו על גופתו של גועל הבלהות. הדלת נפתחת בחריקה אך נתקעת – הפתח מספיק עבור סטיב העכביש, שמזהה בפנים ערמת בוץ ואין סימני חיים. הם נכנסים בכוח ומוצאים את עצמם בסלון לאירוח עם פסנתר משומש בפינה ורצפת עץ אלון. גרניצקי נגשת לפסנתר ומתחילה לנגן. הוגלהאך שומע את הצללים ומשהו משתלט עליו - מתחיל לרקוד ברחבי החדר ורואה חיזיון, אישה נאה בעלת שער שחור, אך תוך שניות סימני חניקה מופיעים על צווארה בזמן שהם רוקדים ביחד! הוא מצליח להפסיק את הריקוד, אך כשהגמד מנסה להיזכר בפנים שלה, הוא לא מצליח למעט זאת שהיא לא נראתה מקומית.

הוגלהאך נח על רצפת החדר, בעת שפינבור שולח את סטיב לשוטט. בדלת שהוא פותח בחריקה סטיב שומע מבפנים קולות של שריטות וחריקות - ונרתע לאחור. הוגלהאך נכנס פנימה ללא פחד ומגלה עכברוש שנראה חולני ומעוות לכוד בתוך אגן אמבטיה, הוגלהאך משפד את העכברוש. פרופ' פינבור שולח את סטיב במנהרה צרה שהוגלהאך גילה מתחת לאחד הקרשים, שמובילה לקומה שמתחת במעברים צרים, סטיב מוצא את עצמו בחדר אחסון, אך רגע קט לאחר מכן העכביש מוקף בעכברושים שמנסים לזלול אותו והוא נמלט בקושי.

הם חוקרים את קומת הכניסה של אחוזת צער, בחדר הכניסה לבניין יש פסל של מנטיקור שנובעת ממנו חמימות לא טבעית. בהמשך המסדרון יש שטיח שמכסה על עובש – הם מסירים את השטיח, ורואים כתם גדול של עובש בצבעי שחור-ירוק-כחול כהה, פינבור מזהה את הצורה כשל נחש עם פסים בעל גולגולות וציפורים. המסדרון מוביל לחדר הסבה עם שולחן ומספר כסאות, וארבע חלונות זכוכית גדולים שעל כל אחד מהם ציור של יצור מזוויע אחר, כשכל יצור יוצא מקופסה בעלת שבע פאות עם סימנים מיסטיים. הם שומעים יפחות ובכי מגיעים מלמעלה, אך מתעלמים מהן בשלב זה.

מתקדמים לחדר הבא, שנראה כמו חדר הסבה עם ספה מעופשת שפעם השקיפה על הנוף. פינבור מנסה לחפש בחדר, אך הוא נושם אבק רב, מתעטש ואז מוצא עת עצמו בחיזיון מרתיע, של אישה שחוששת לגבי שלום בעלה, תוהה מה הוא עושה כל ערב במעבדה שלו, ולבסוף האשה פונה לפינבור, הילדה האהובה שלה, אוחזת בה ומנסה להציל אותה. פינבור פותח בריצת אמוק כדי לברוח מהאחוזה, גרניצקי והוגלהאך בעקבותיו. הם יוצאים מהמבנה וגרניצקי מרגיעה את פינבור, אך מולם ניצבים שורות-שורות של עורבים, גרניצקי שולחת את נחש הנמר לגרש את העורבים, אך הם מקיפים את הנמר שנחלץ בעור שיניו וכולם נמלטים חזרה לתוך האחוזה.

החדר האחרון בקומה הוא הספריה, עם עשרות ספרים על מדפים, אך מה שמעניין הוא שעל הרצפה יש כתם של דם ישן ומעצור ספרים מנותץ בדמות מלאך מונח לידו. בעוד פינבור חוקר את הספרים, צעיף בצבע ארגמן מסתורי שמונח על אחד הכסאות, קם לתחיה כשהוגלהאך מתקרב אליו ומתחיל לחנוק את הגמד שרואה חיזיון של אלדרן זנב-שועל, שהוא זה שמחזיק בצעיף ומשתמש בו כדי לחנוק את הוגלהאך! הגמד מתגבר על האציל, ומטיח את הצעיף באדמה – גרניצקי מרימה את הצעיף ורוצה לכרוך אותו סביב צווארה אך הוגלהאך עוצר מבעדה.

הם עולים לקומה הבאה על המדרגות החורקות. הם מוצאים את עצמם בחדר ילדים עם מיטה קטנה וצעצועים. פינבור נזכר בימי ילדותו ובהוריו האוהבים, אך בחיזיון שלו ההורים שלו מנסים לרצוח אותו! אמו אוחזת בלפיד, בעוד אביו מנסה לרצוח אותה ואותו – פניו מכוסים בפטריות מוזרות, הדומות לאלו של העכברושים. פינבור מתאושש אך החלומות רודפים אותו. ונכנסים לחדר קטן ותמים ובפנים יש מיטת ילד, עם צעצועים - פינבור רואה חיזיון ומדמיין את עצמו כילד רך.

הם נכנסים לחדר גדול שמשקיף על הנוף, ובחלונות שבו יש חמש ויטראז'ים, שפינבור מזהה כרכיבי לחש – עקרב חיוור, אדם כחוש עם עטלפים על זרועתיו, סבך צמחים, ובחורה על שפת באר כשעכביש אורב לה, עש מוזר. הוגלהאך מחפש בחדר ומוצא דף תלוש מתוך יומן, דף שמתאר ניסויים על בעלי-חיים שנכתב בידי אדם מוטרף.

הם מגיעים לעוד חדר אורחים, ובו גרניציקי מרגישה לפתע שפניה מלאים פטריות וחטטים, והיא מגרדת אותה, אך הם למעשה לא שם. בחשש הם נכנסים לחדר אמבטיה, אך הרצפה שלו רקובה ופשוט קורסת מטה. החדר האחרון במסדרון חדר שינה רחב ידיים, אך שנראה הרוס כולו. הפרט היחיד שנשאר שלם בחדר הוא תמונה שתלויה על הקיר, אך הפוכה. פינבור הופך את הציור ורואה פורטרט של אישה שחורת שיער נאה למראה, אותה אישה שהוגלהאך ראה בחיזיונות. על התמונה מופיע השם איישה, אשתו של אלדרן! פרופ' פינבור חש ברגשות של תשוקה, ואז בתיעוב כלפי נשים כשהוא רואה את התמונה של איישה. מלא בזעם, הוא תוקף את גרניצקי בפראות עם החרמש ומשסף אותה לפני שהוא מתעורר מהחיזיון.

מאחורי זוג דלתות כפולות הם נכנסים לגלריית פורטרטים – עם שמונה תמונות מלאות באבק. פינבור מנקה את האבק והם מזהים את המשפחה כששם כל בן-משפחה מופיע על התמונה – בצד אחד ניצבים וארל וקסנדה, הדודים של הוריו של אלדרן, וילדתם לורי. בצד השני ניצבים טראבר וסירלי, הוריו של אלדרן כמו-גם פורטרטים של אלדרן ושתי האחיות שלו. כשכל האבק יורד מהתמונות, התמונות קמות לתחיה – קסנדה ולורי מתלאות בעובש וקמלות, טראבר נעשה חיוור כאשר חתך מופיע על צווארו ודם ניקז, סירלי משחירה ומצטמקת וכל גופה נשבר. בשרו אלדרן נעשה ירוק ורקוב ושיערו נושר. המוזר מכולם הוא וארל, כשכל הדיוקן שלו מתמלא בעובש, שאז מתפרץ לעבור הדמויות ועוטף אותן!

בחדר האחרון בקומה, הם מגיעים לעוד חדר שינה ושם יש שולחן עבודה וכתם דם לצדו. פינבור מתמלא בתחושת אבדון, ורץ לשולחן, אוחז בכפיס עץ ומנסה לתוך לעצמו את גרונו! גרניצקי מצליחה למנוע מבעדו לשסף את צווארו. והוא מתאושש

הם עולים לעליית הגג – רוב החדרים מתגלים כמחסנים ללא דברים מעניינים. אחד מהחדרים מתגלה כחדר שכנראה היה של אחד מאבות המשפחה - גרניצקי רואה חיזיונות של מסעות ציד ומסעות לגילוי עולם, עם פסלים בכל עבר - פינבור מחפש ומוצא תא נסתר עם מפתח ארד, פלטינום, וגם מוצא ציור של האומן המפורסם מנגושי שכנראה שווה לא מעט כסף.

דלת נוספת במסדרון נעולה מבחוץ, ומבפנים יש קולות בכי קלושים – הם פורצים את הדלת, זהו חדר חושך ובפינה החדר, מאחורי מראה גדולה, יש מערום של בגדים - הוגלהאך מזיז את המראה וערמת הבגדים מתרוממת ואיישה מתגלה – אך היא אל-מת - דורשת דמים – שצורחת בזעם ומתעלמת מהדמויות – למעט מגרניצקי שמניפה את הצעיף שלה, איישה קורעת את הצעיף לגזרים בעוד גרניצקי נרתעת לאחור. היא מסתערת במורד המדרגות, והחבורה עוקבת אחריה, עד שהם מגיעים לסמל העובש המוזר בקומת הקרקע בצורת ספירלה או מדרגות, שם איישה מתחילה לחפור לתוך האדמה…
 

מפגש 15 2.4.2025​

איישה חופרת באדמה, עד שבצרחה אדירה היא מנפצת את הרצפה, ופוערת בור במקום שבו היה העובש בצורת ספירלה. היא קופצת מטה, ואחריה הגיבורים. הם מוצאים את עצמם בחדר במרתף, מסביב מוטלים מכושים ולכלוך ובמרכזו גרם מדרגות אבן, שנראה עתיק בהרבה מיתר האחוזה. איישה יורדת מטה במדרגות הלוליינות שמהן יוצא ריח מצחין.

AD_4nXfZjgKQME_NETDopgZ1JCYurs9SffdZuo99NPwQ3Rr1q-tZWYr3J40afmPKhFt9oJQZXL0i8ZnAZ-9TxoRFsopuskYIsJjsF8ClEVSPp2CvpfLURas0rgYExYPLQF-MdE-AkPmE


הם מתלבטים ביניהם האם לרדת מטה באפלה המוחלטת, אך אחרי שמדליקים לפיד הם יורדים מטה. הוגלהאך יורד מטה ראשון, ופינבור רץ אחריו אך הוא רואה חיזיון, חיזיון אפל של אלדרן - הגועלים מגיחים בחלום שלו ותוקפים את פינבור בעוד אלדרן לוחש לאלף "זה בשבילך" - פינבור נפצע אך סטיבן מרפא אותו ותופר אותו עם קורים שחורים.

יורדים מטה במדרגות ולאחר כ-150 מדרגות הם מגיעים לתחתית. התחושה היא שכעת הם נמצאים במרגלות הצוק, והאוויר לח ורטוב מהים בעוד קול מוזר של נשימה נשמע מכל עבר. שלושה מעברים יוצאים מהאזור, אחד מהם נראה חדש יותר. הוגלהאך המיומן בדרכי האבן של הגמדים מזהה את העקבות של איישה והולך בעקבותיה, מגיע לאזור עם עובש צהוב ושם יש כלי עבודה ואחד מהם נוצץ וחדש. הוגלהאך מסתקרן, מגלה קורנס קסום שפינבור מזהה כמדויק אך כשהוא דורך על העובש הפטריות מתרוממות באוויר וגורמות לכולם להשתעל, למעט להוגלהאך עצמו.

הם מתקדמים במערות, הוגלהאך והפרופ' מרעישים באופן בולט, דבר שגורם לגרניצקי להתעצבן עליהם, בזמן שהיא צורחת על פינבור, חבורת גועלים תוקפת אותם מהמערב ורק הוגלהאך שם לב אליהם. הוא הודף את חלקם, אך שלושת הגועלים שתוקפים מאחור מסתערים על גרניצקי, פוצעים אותה ומשתקים אותה.

הוגלהאך תוקף ביעילות ומחסל את הגועלים שהסתערו מקדימה, אך גרניציקי ממשיכה לספוג פציעות וכמעט מחוסלת בידי הגועלים, ניצלת בזכות נחש הנמר שמזנק לפעולה, תוקף עם הטפרים שלו ומרחיק את הגועלים מהאדונית שלו, מחסל אחד מהם. גרניצקי מדממת ומשותקת על האדמה, בעוד פרופ' פינבור משקה אותה בשני שיקויי ריפוי, זה אחר זה, כדי לאושש אותה.

פרופ' פינבור זועם על הגועלים, ומשתמש בזוג קליעים כדי לפרק את שני הגועלים הנותרים לחלקים קטנים, שמתפוצצים לקורי עכביש קטנים.

לאחר שגרניצקי מתאוששת, החבורה ממשיכה בדרכה והם מגיעים למערה רחבת ידיים ועמוקה שבתחתיתה יש בריכה בתחתית ומסביב מעבר אבן צר שבאמצע הדרך שלו יש דלת אבן גדולה ומרשימה – מולה עומדת איישה, צורחת בזעם ומתדפקת על הדלת. הרצפה חלקה מהרטיבות, אך פרופ' פינבור שולט ביסודות ומשתמש במשב רוח חזק כדי לייבש את הרצפה עליה הם דורכים. הם מגיעים לדלת האבן, גרניצקי מוציאה את המפתח שהם מצאו בעליית הגג ופותחת את הדלת.

בפנים מתגלה מחזה מזוויע – זוהי מעבדה שבקצה אחד שלה יש שולחן עמוס בדברים, חלקם הרוסים וחלקם עדיין תקינים, מאחוריה יש כסא גבוה שפעם היה מפואר וכעת יושב עליו אלדרן – הגועל – שקם כשהדלת נפתחת. לצדו יש כן ציור עם פורטרט גס של איישה. בקיר המערבי יש כתם עובש עצום בגודלו על הקיר שפועם באופן איטי, כמעט כמו נשימה ועל האדמה לידו קופסת עץ מעוטרת, שבורה.

איישה פורצת את הדלת ומסתערת לעבר אלדרן, אך ארבעה גובלינים גועלים צצים מכל עבר, ואחד מהם נאבק עם איישה. הוגלהאך נכנס לחדר ומחסל אחד מהם, אך נעצר כשלפתע ראשו מתמלא בלחישות מהקופסה השבורה. אלדרן צמא דם, מגיב בזריזות ומסתער קדימה, - הוא רואה את פרופ' פינבור ואומר לו "אתה עדיין בחיים, שרדת למרות הכל, אבל אני אהיה יותר טוב ממך, זמני מגיע!"

אלדרן תוקף את הוגלהאך במטר מכות שהוא מתחמק ממנו. פינבור נותר מחוץ לחדר, ומחסל עוד גועל בלהות גובליני, אך נכשל בלפגוע אלדרן. נחש מסיח את דעת הגועל בעוד גרניצקי משמתמש בחרב הקסומה שלה כדי לנתץ את הגועל האחרון. אלדרן תוקף שוב את הוגלהאך, והפעם פוצע אותו אנושות בשלוש תקיפות עוצמתיות, הוגלהאך כורע אחורנית, מניף את הקורנס שלו באוויר כדי להגן על עצמו וממתין לחבריו שיחלצו אותו.

איישה ממשיכה להילחם בגועל הבלהות, בעוד גרניצקי ונחש מסתערים לעבר אלדרן, מתחמקים מהתקיפות שלו כשהם מתקרבים. גרניצקי לא מצליחה לפצוע את אלדרן, אך הוגלהאך מזהה פתח בהגנות של אלדרן, ומשתמש בקורנס שלו כדי לפצוע את הגועל – מול עיניהם פניו של אלדרן משתנות, מאבדות מהלהט הרצחני שלהם ובקולו הרגיל הוא מבקש "עזרו לי, המכשפה מאנדרומוס, היא כישפה אותי ושלחה אותי לכאן, בבקשה הצילו אותי!"

פרופ' פינבור בוחן מקרוב את אלדרן, מבין מהסימנים על גופו שכנראה הוא הודבק בקדחת גועל בכוונה, אך התהליך כבר קרה לפני זמן רב מדי, ואי אפשר להציל אותו אלא על-ידי כוח נסים אדיר, לא בהקלה שבה האב זנטוס הציל אותו אלא עוצמה רבה בהרבה. הוא מתנצל בפני אלדרן, שמזיל דמעה על גורלו המר. ואז אלדרן מתבונן לעבר איישה, ומזיל עוד דמעה.

פינבור מנסה להטיל על אלדרן סיבוך, אך הקסם משתבש והוא מרגיש מותש ועייף. איישה מתגברת על הגובלין ומסתערת לעבר אלדרן. הוגלהאך מתאושש, תוקף ומתנצל בפני אלדרן על כך שבאופן הזה הוא מציל אותו מהקללה - אך לא פוגע. גרניצקי כן פוצעת את אלדרן שוב, ואז עיניו משתנות שוב ומתמלאות בלהט רצחני, תוקף באגרסיביות, פוצע גם את גרניצקי וגם את הוגלהך, כשהגמד כבר על סף מוות מפצעיו - ואלדרן מגחך בשמחה. גרניצקי והוגלהאך הלומים מהפצעים שלהם ולא מצליחים לפעול, אך נחש מזנקת על אדרלן ופוערת את חזהו בפצעים רבים.

אלדרן מצליח לקום על אף שאין לו יותר צלעות בחזהו. פינבור מתמקד ותוקף שוב את אלדרן בקורי עכביש שננעצים בכל גופו של אלדרן, אך לא מצליחים להזיק לו. הוגלהאך תוקף והפעם משתמש ביכולותיו כדי להפיג את הקסמים שעל אלדרן – אך הוא מגלה שאין לו עוד קסמים. פינבור כבר תשוש וללא כוחות קסם, אך סטיב מעניק לו פרץ של אנרגיה קסומה אחרונה בה הוא משתמש כדי להטיל עוד קליע עוצמתי, שפוגע היישר בבית החזה הריק של אלדרן, ומנפץ את גופו לרסיסים – אלדרן זנב-שועל קורס לרצפה, גופו מפורר, ולצידו איישה ממשיכה לתקוף את הגופה, ואט-אט היא נעלמת ומתפוגגת לאוויר.
 

מפגש 16 9.4.2025​

כשגופתו של אלדרן לרגליהם, הגיבוריםתופסים נשימה וקצת מתרפאים, אך הוגלהאך עדיין נותר פצוע. פינבור מסתובב בחדר, ונפעם לגלות את כוס הבירה האבודה שלו וגם חולצה שאבדה לו על השולחן - אלדרן גנב אותם! מאחורי השולחן יש דיוקן של איישה שהושחת וכעת עליו יש שערות לבנות מודבקות וקמטים שצוירו ביד גסה, והאיור מזכיר במעט את פינבור. הוא גם מוצא שני מפתחות ומכתב שממוען לאלדרן, לכתובת שלו באנדרומוס. לפני שהוא פותח את המכתב, הוא מנער אותו היטב כדי לוודא שאין שם אבקה או נגע אחר.

פינבור מקריא את המכתב, שממוען לאלדרן ממישהי בשם זאנשה ונתתה לו משימה לחסל רשימת אנשים, וגם מתארת את טקס הסיהדרון שעל אלדרן לבצע, ושנוטל את החמדנות של הקורבנות ומעבירה את הכוח לאדון שלהם. פרופ' פינבור מהרהר בטקסט, מבין שזה קשור לתסיליון, ואולי קשור לקארזוג או אלזניסט.

הם מחליטים לנוח בחדר הטמא של אלדרן, ולאחר כשעה פינבור שומע קול בראשו שמפציר בו לבוא לעובש ולתיבת העץ השבורה. פינובר מספר לחבריו, ואז הוגלהאך גם נזכר בקולות ששמע - גרניצקי מקנאת בהם על הקולות שהם שמעו והיא לא. גרניצקי מתקרבת לתיבה ושומעת את הקול גם, שקוראת לה לאכול את העובש - וגרניצקי נרתעת מכך וזורקת את התיבה השבורה. פרופ' פינבור עוצר מבעדה, בוחן את התיבה לעומק, ומבין שמדובר בקמע של ליץ' - אותו קמע שראו בחלונות למעלה - החבורה מבינה שזה כנראה מה שוארל חקר בזמנו, שהוא ניסה להפוך לליץ' בעוד העובש זה שריד שלו.

גרניצקי מנסה לסלק את העובש אך רק מוצא את עצמו בענן עובש כשהוא נדבק במחלה. פינבור מתעצבן ומטיל שליטה ביסודות לכדור אש - חוטף פחד ושלטון - אבל מתגבר עליהם.

בחדר הוגלהאך מוצא פעמון מוזר עשוי מיתריל בתוך שאריות העובש, פעמון קסום. פינבור מזהה מספר חפצי קסם, וגרניצקי לובשת שריון עור מאובטח שמסריח מריחו של הגועל אלדרן. הם עוזבים את החדר הטמא וחוקרים את יתר האחוזה.

בקומת המרתף יש נחילי עכבורשים שתוקפים אותם, והגיבורים מתגברים עליהם ללא מאמץ מיוחד. במרתף יש גם את המעבדה של וארל, שגם מעוטרת בזוג חלונות עם ויטראז' בהם רואים את הדמות שלו כשותה נוזל ירוק מגעיל ואז בחלון הבא אותו כאל-מת נשאב לתוך הקופסא. יש בחדר גם ספרי תאובה, שמתארים את תהליך ההפיכה לליץ'. בנוסף יש שם שלושה כלובי ברזל נאים, שעליהם מופיע סמל של "מכשירי פאג - אנדרומוס" - יצרן הכלובים. בקומה העליונה הם מגיעים למצפה, שם יש עוד שתי חלונות של ויטראז, שמתארים את תחילת טקס הפיכתו של וארל לליץ'.

הם יוצאים מהאחוזה, ובחוץ גרניצקי מוצאת את הגופות של שלושת הכלבים שלה, כשעורבים מנקרים אותם בתיאבון. פינבור מסלק את העורבים ואומר לגרניצקי "אמרתי לך". הם מאתרים את העקבות של הסוס "עכבר" שנמלט משם, ומוצאים אותו עם רדת החשכה. לאחר התלבטות הם לוקחים את הסיכון ומחליטים לנווט לאור הכוכבים, גרניצקי, בסיוע של פינבור שמלהג על קבוצות הכוכבים בשמיים, מובילה אותם לחוף חולות. על הגשר לעיירה זוג שומרים עוצר אותם, ואז הם קוראים לסמל מייקי שמגיע ומזהה אותם, אך סותם את האף בגלל הסרחון של גרניצקי. פינבור שם לב לפתע גם הוא לצחנה שנובעת מהאורקית ואז הוא שוטף אותה עם מים בעזרת שליטה ביסודות.

למחרת הולכים לאב זאנטוס, שמרפא אותם, וגם עוזר להם לזהות את החפצים - כולל את המסכה המוזרה שמצאו על אלדרן - מסכת ראש מלא גרוטסקית. זאנטוס אומר שהיא מטילה קללה על מי שחובש אותה ומאפשר להתחקות אחרי דם קורבנות. פרופ' פינבור הולך לבדו למשפחת סקרנטי בזמן שגרניצקי והוגלהאך הולכים למאדאם ניסקה.

הבת של מאדאם ניסקה מנקה את החנות, ונותנת לגרניצקי דברים ריחניים כדי להעביר את הצחנה. מאדאם ניסקה, יורדת מטה, שמחה למראה הוגלהאך וגרניצקי ומבשרת להם שתחושת הרוע שאפפה אותה התפוגגה. במענה לשאלותיהם, היא לא מכירה אישה בשם זאנשה, אבל שמעה סיפורים שוארל ומשפחת זנב שועל רכשו את האחוזה מאחוות השבעה, ארגון מפוקפק שהבסיס שלו הוא בעיר אנדרומוס. חברי האחווה שומרים על זהותם בסוד. לאחר מכן היא קוראת בכוס התה של גרניצקי ומתחילה לדבר בהתרגשות על החיזיון שהיא ראתה בכוס התה. חיזיון על האל האבוד, שממתין לה במעגן בצל הר, שם גם יש את השבטים האבודים, או לפחות חלקם. גרניצקי מפריעה לה בהתרגשות ומנסה לחקור אותה, אך מאדאם ניסקה מתעצבנת על האורקית הטיפשה שמפריע לה בחיזיון. גרניצקי רוצה לרדת דרומה.

פרופ' פינבור מעדכן את סקרנטי שהוא טיפל באלדרן, שהתעסק בתואבה, טיטוס סקרנטי לא מכיר את המכשפה זאנשה, ופינבור מזהיר את סקרנטי מפני המכשפה. הם מחפשים אחרי ילדי האיכר האמבלי, סקרנטי מבטיח למצוא את הילדים ולעזור להם. סקרנטי מציע לו בקבוק יין, פינבור מנסה להתחמק מלקיחת הבקבוק ובסוף מציע לטיטוס לשתות עמו.

הוגלהאך וגרניצקי ממתינים לפינבור שמבושש להגיע והולכים לבד לברודט, שחולק עמם את תוצאות המחקר שלו לגבי הטקסט - הוגלהאך עוצר אותו בגאוותנות ומספר לו מה שהם גילו, וגם על החמדנות. ברודט אומר החטא הוא לפי מי שהנאמנות של מבצע הטקס נתונה לו - הוא גם גילה שמספר החטאים היה כמספק הקוסמים של תסיליון העתיקה, הוא לא בטוח במספר המדויק, אך ככל הנראה כחצי תריסר.

בעקב אותו היום השריף המלוק מגיע אליהם ומביא להם מכתב מהשופט חוח-ברזל, שמזמן אותם לעדות כחלק מהמשפט של צסוטו, הזימון הוא ללא תאריך אך נשלח כבר לפני כשבוע. ביחד עם רצונם המקורי לבקר באנדרומוס, המכתב שאלדרן קיבל מזאנשה לאחוזה שלו בעיר, הימצאו של יוריק בעיר והמכתב של השופט הם מחליטים לצאת שוב לעבר העיר, על אף מחאותיה של גרניצקי. הם שוכרים שוב את הכרכרה והעגלון ועשים את דרכם לאנדרומוס.

הפעם המסע עובר בשלווה, ואורך שלושה ימים. בדרך הם מהרהרים ונזכרים בדברים מהעבר. הוגלהאך מבחין בסימני ההרס של הגועלים שצילקו את הסביבה, והוא מרגיש בושה בכך שהוא לא היה מספיק נחוש כדי לעצור אותם קודם לכן. הוא מרגיש שעליו להשתפר להבא. הוגלהאך אומר תודה לאל שהביא לו את נחש הנמר, ואת פרופ' פינבור שהיא מפנטזת עליו כעל בעלה.

בדרך הם פוגשים את המכשפה האלפית לינדה הנאה, ששמה כן היא. זוהי אשתו לשעבר של פינבור, שנוסעת עם שלושה מלווים מעריצים. הם מחליפים חוויות ביניהם שפינבור ממש נהנה מהמפגש, ופינבור מעדכן בגילויים השונים שלו לגבי תסיליון והמכשפה המרושעת, הוא מסתיר את הדאגה שלו לשלומה ולכן עושה זאת בצורה מתנשאת - דבר שגורם ללינדה להירתע, פינבור לא מבחין בכך כלל, אבל היא הולך ומתרחקת לאור ההתנשאות שלו עד שהיא עוזבת את המקום בעוד גרניצקי רוטנת ברקע.
 

מפגש 17 21.5.2025​

הגיבורים נכנסים לאנדרומוס בשעת צהריים. לאחר דין ודברים קצר בכניסה לעיר השומרים מכניסים אותם, אך רק לאחר שהם דורשים שגרניצקי לא תסתובב ברחובות עם נחש. הם מחפשים פונדק לאכול בו ולישון ומגיעים לגריפון המעוטר, פונדק ברמה שמרבית האורחים בו הם סוחרים ואנשי מהמעמד הגבוה. כשהם נכנסים הם רואים זוג אומנים מתכוננים להופעה, פייטנית בת-אנוש משמנת את הכינור שלה ולצדה ננס שנראה קצת מוזר, עם אוזניים ארוכות. פינבור נזכר בסיפורים על כך שחלק מהננסים הם בעלי דם מעורבב עם פיות.

אחת המלצריות ניגשת אליהם, היא פונה לפינבור כמנהיג הקבוצה, מתייחסת להוגלהאך כאל שומר ראש ולגרניצקי כאל… משרתת. פינבור מזמין לו ולחבריו שני חדרים, לתקופה של עשר לילות ומשלם במזומן, המלצרית נפעמת מהכסף הרב במזומן, על אף שפינבור לא מנסה להרשים. הם מתרווחים ונחים בדממה. בזמן שהם אוכלים אנשים נוספים מגיעים למקום, וההופעה מתחילה - הננס עושה מופע משולב של שירה, תיאטרון בובות, וקסמים פשוטים שבהם הוא משתמש כדי לשעשע את הקהל בליווי הכנרית. הם מציגים את עצמם כננסי ואלגו הראשון לשמו.

בסיום ההופעה גשם קל מתחיל בחוץ, כפי שלא קורה לא מעט בסתיו באנדרומוס. פרופ' פינבור מברר בנוגע לחנויות קסם בעיר, והוא מופנה לחנות המפורסמת בעיר בשם הבזאר הקסום, בבעלותה של לינדה הנאה - גרושתו של פינבור. בנוסף הוא גם מבקש הכוונה לכס השיפוט, שם שוכנים השופטים-חוקרים של אנדרומוס. הם מחליטים לפגוש ראשית את השופט חוח-ברזל, וגרניצקי מציעה להביא לו מתנה, כפי שראוי לאיש מכובד, דבר שלא מקובל על חבריה.

הם מחליטים להתחיל ברכישת חפצי קסם ושמים את פעמיהם לבזאר הקסום. בכניסה עומדים שני שומרים גמדים חסונים, הם מזדהים כחברים של לינדה, הגמדים נעים הצדה וחלק מהקיר נע ונפתח וחושף חנות קסם גדולה עם מדפים גדולים בקירות ועליהם חפצי קסם מסוגים שונים. המקום כולו מעוטר כיער אלפי, ופינבור מקלל ואומר שלינדה צדקה ושזה עיצוב מוצלח. גרניצקי מציגה את עצמה כמאמינה באל האחד למוכר שמציג את עצמו כיאסים, שתוהה האם האל היחיד הוא היחיד. יאסים מציג את כרטיסי החבר של הבזאר הקסום למי שרוכש חפצי קסם יוקרתיים ומקנים הנחות והטבות ברחבי העיר.

מחירי חפצי הקסם מתגלים כיקרים עבורם, והם מעדיפים שלא למכור את חפצי הקסם שהם כבר מצאו. הם רוכשים מספר שיקויי ריפוי, כשיאסים ניגש בסתר ומעניק לפינבור קמע שמאפשר לו לדבר עם לינדה שיוצרת עמו קשר מיד. התנהלותה הגאוותנית של לינדה מזכירה לפינבור את כל הסיבות מדוע הוא עזב אותה, כולל זר הפרחים הורוד שהיא ביקשה ממנו ואז דחתה בנימוק שהוא עלוב. לינדה מספרת לו שחוח-ברזל פישל בענק כשהוא לא הצליח להרשיע את צסוטו כשהגבירה מאריה דל סאן הצליחה להגן בהצלחה על צסוסו. לינדה מבקשת את עזרתו של פינבור בהעפתו של חוח-ברזל ופינוי תקן של שופט חוקר באנדרומוס. בתמורה היא תעניק לפינבור כל חפץ שירצה מהבזאר.

הם מגיעים להיכל השיפוט שם השומרים דורשים מגרניצקי להשאיר את נחש באורווה. היא מנסה לאיים על השומרים ללא הצלחה, ולבסוף משאירה את נחש באורווה. נכנסים פנימה ויש שלושה פקידים שעוסקים בעניינים שונים. פינבור ניגש לאחד הפקידים, מוסר את המכתב ולאחר המכתב הם נכנסים ללשכה של חוח-ברזל.

חוח-ברזל הינו אלף גבוה ומרשים למראה, הלבוש במיטב האופנה, בגדי משי בצבעי סגול וארגמן. השופט נראה זועם - הוא נוזף בדמויות על האיחור בהגעה לעיר ומאשים אותם שעקב כך הוא נאלץ לשחרר את צסוטו למעצר בית אצל הגבירה מאריה דל סאן. הוא טוען שדבר זה גרם לו לאבד מיוקרתו ודורש מהם שיסייעו לו בכך שיעזרו לתפוס רוצח אכזרי שכבר ביצע ארבע רציחות בלילות האחרונים. הוא מפנה אותם לאחת מנשות המשמר בשם קסדאיי, שתתדרך אותם על פרטי הארועים. פינבור מבקש מכתב שמציג אותם כפועלים בשליחותו של חוח ברזל והוא מסכים, הוא גם מעדכן שיש פרס בסך 2,000 מטבעות זהב למי שיעצור את הרוצח.

לפני שהם עוזבים הוגלהאך מבקש הכוונה לסמטה הירוקה שש, וחוח-ברזל מתעצבן על חוצפתו לבקש משופט חוקר הכוונה ברחובות העיר, הוא גם מייעץ לגרניצקי לקחת שיעורי נימוסים והליכות, כי ההתנהגות שלה אינה מתאימה לאשת עיר ואי אפשר להביא את הנימוסים של הפרא לתרבות.

בחוץ הם פוגשים את קסדאיי, שומרת עירונית שמספרת להם על ארבעת הרציחות שארעו בשכונת הצללים, לשפת המפרץ - כל הנרצחים הם מאמינים של מרטינאה והרציחות מתרחשות כשהקורבנות לבד, בתפילת שחרית לאלה. פינבור מתחקר את קסדאיי לגבי השופט חוח ברזל והמשפט של צסוטו. היא מסבירה שהוא מאשים את העדים שלא הגיעו בזמן, אבל למעשה זו לא הפעם הראשונה שהוא מפשל. הגבירה מאריה דל סאן היא לא שופטת בעצמה, אבל היא גבירה והיא ניצלה את ההזדמנות כדי לתקוף את השופט, שנאלץ לשחרר את צסוטו. הוא נמצא כרגע במשמורת שלה.

לאחר השיח ביניהם, הם מחליטים לבצע מארב, כשפינבור יתחזה למאמינה של מרטינאה. הם קמים השכם בבוקר ופוגשים את קסדאיי לקראת המארב. פינבור מתחפש למאמין של מרטינאה, בעוד גרניצקי והוגלהאך מסתתרים בצללים ליד פינבור. הוגלהאך עוקב אחר פינבור, אבל בשלב מסוים מתבלבל ומתחיל לעקוב אחרי אדם אחר, שאינו קשור כלל למארב והוא מתרחק מחבריו.

עם עלות עלות השחר גרנציקי שמה לב לשד מעופף שאוחז בטפריו בת-אנוש, המטילה אבן שנופלת לצדה של פינבור - גם פינבור שם לב לתנועה ומבין שהאבן היא למעשה אבן דממה ושהוא אינו מסוגל לזעוק לעזרה או להטיל לחשים. הוא רץ לעבר גרניצקי, שגם רצה לעברו. פינבור מבין שהשד הוא למעשה גרגויל, ומטיל זוג קליעים לעברו, מצליח לפצוע אותו קלות ולגרום לו לעזוב את בת האנוש, שנוחת ברכות על הרצפה ואז תוקפת באכזריות ובזריזות על טבעית את פינבור עם פגיון וגורמת לו לדמם. הגרגויל תוקף את גרניצקי ובולם אותה. פינבור מנסה לכבול את הכוהנת, ומטיל לחש אך לא מצליח להשלים את ההטלה.

הוגלהאך מבין שהוא התבלבל במעקב, ומתחיל לרוץ לעבר קולות הקרב, בעוד פינבור מנסה שוב להטיל סיבוך על המתנקשת שתוקפת אותו, והפעם בהצלחה. היא בתורה מבינה שלא מדובר במאמין של מרטינאה, ושורקת לגרגויל שיציל אותה - בעוד גרניצקי שמה לב לסמל מוזר של לב מדמם שמפולח בידי נוצה על חזה. גרניצקי מזהה את הסמל כשייך לשטן בכיר , אך אינו בטוח איזה מהם.

הגרגויל נסוג מהקרב עם גרניצקי, עורו העשוי אבן חסין להתקפותיה. הוא לופת שוב את בת האנוש בטפריו, ומרים אותה לאוויר - אך בדיוק באותו הרגע הוגלהאך מגיח לזירה, ומשליך חנית לעבר הגרגויל, שפוגעת ועל אף שהוא לא נפצע מהחנית, הגרגויל נאלץ לשחרר את המתנקשת שנופלת לרצפה בעוד מעופף הרחק מהמקום. בחזרה לרציף, גרניצקי תוקפת את המתנקשת שוב, פוצעת אותה, כשהוגלהאך תוקף גם הוא עם הקורנס שלו, מפצח את ראשה ומעיף אותו אל תוך המים.
 

מפגש 18​

הם חוקרים את גופת הבת-אנוש, מוצאים עליה מספר חפצים וגם מפתח עשוי ארד עם עיטורים שמזכירים סגנון אלפי, אך הם לא מגלים רמזים נוספים לזהותה או לסיבה לרציחות. סמלת המשמר קסדאיי מגיעה לאזור עם עוד זוג שומרים, ונוזפת בדמויות על כריתת הראש - בלעדיו אי אפשר יהיה לזהות את הרוצחת.. פינבור מתבונן שוב על הסמל שעל הגופה ומזהה שמדובר בסמל של פזאזו, או שד אחר שדומה לו. יש על הגופה גם אדרת אלפים שפינבור מזהה אחרי שהם חוזרים לפונדק. בפונדק הוא מספר לכל מי רוצה לשמור על מעשי הגבורה שלהם ועל כך שתפסו את הרוצחת של מאמיני מרטינאה, אך מהתגובות של באי הפונדק הוא מבין שיש עוד מקרי רציחות בעיר.

לאחר ארוחת הבוקר, הם חוזרים לכס השיפוט, וקסדאיי הולכת לחוח-ברזל עם המפתח והעדות של הרוצחת שנקטלה. לאחר זמן קצר היא חוזרת עם תשלום של 1,000 מ"ז וברכות מחוח ברזל. היא מספרת לדמויות שהמפתח הוא של מקדש חרב של מרטינאה.

כשהם יוצאים מכס השיפוט, חצי אלף שרירי מתבונן בהם בסתר, זהו רג'ינלד האלוף של גאליוס, אל המסעות והמלחמה. רג'ינגלד הגיע לעיר, בשליחות של החצים השחורים שזקוקים לעזרה - דודתו היא האלפית הסיירת שליילו, שלחה אותו לאתר את הגיבורים לסיוע, לאחר ההצלחה שלהם בחיסול הגובלינים של פסגת קוצים. הוא עוקב אחריהם כשהם עושים את דרכם בעיר.

הוגלהאך הולך לחפש מידע על החנות של פאג ועל המקדש של מרטינאה, כשהחברים חושדים שהרציחות הנוספות קשורות למאמיני אלים אחרים - אך הם לא מוצאים עדויות לדבר. עם זאת, ההנחיות של קסדאיי מאפשרות להם למצוא את המקדש החרב במהירות - לפי המידע שהם אספו, המקדש אינו פעיל שנים רבות.

הם מגיעים למקדש החרב שנראה מוזנח כולו, הקירות החיצוניים שבורים ומזוג הדלתות בכניסה רק אחת עדיין נמצאת. בתוך המקדש יש ספסלי עץ מנותצים ובחצר המקדש יש מספר קברים, ולצדם באחת הקירות יש דלת נעולה שנראית במצב טוב. הם ניגשים לקברים, עליהם מוטל חול רענן יחסית. גרניצקי מבקשת מנחש שינסה להריח, וכשהוא מתקרב לאחד הקברים זרועות מגיות מהאדמה ואוחזות בנמר! שלושה ביעותים תוקפים את החבורה מתוך הקברים ובאותו הזמן הגרגויל השטני מתרומם מאחת הגגות וצולל לתקוף אותם - אך זוג חצים מתעופפים וננעצים בגרגויל, מסיטים אותו מההתקפה!

פינבור מתאושש ראשון, מטיל סיבוך על הביעותים רגע לפני שהם משתחררים מהאדמה - שלושת האל-מתים מוצאים את עצמם תקועים באדמה, כשרק אחד מהם מצליח להשתחרר מקורי העכביש. הוגלהאך מניף את הקרנוס שלו לעבור הגרגויל שממשיך למתקרב ומצליח לפצוע אותו ולהסיט את מסלול כך שהגרגויל מפספס את המטרה. גרניצקי מנסה לתקוף את הביעות, אך במקום לפגוע בו היא מועדת ונופלת על הביעות ששורט אותה ומזהם את דמה. נחש קורע לגזרים את הביעות שמנסה לתפוס את הנמר בזמן שגרניצקי מתאוששת ומפלחת את הביעות הנוסף.

הוגלהאך מאיים על הגרגויל עם הקורנס שלו אך לא מצליח להרתיע אותו, בעוד פינבור משגר קליעי קורי עכביש בשיתוף עם רג'ינלד שמשתמש בקשת שלו כדי לירות עוד חץ - יחדיו הם מפלחים את גופו הגרגויל, כשהחץ פוגע הישר בראש האבן של היצור

לאחר שהגרגויל נופל ארצה, הדמויות יוצאות מהמקדש כדי לגלות שמי שירה את החצים הוא חצי-אלף צעיר, בעל פרצוף מעט מוכר, החמוש בקשת מורכבת וגבוה. שריונו של חצי האלף מעוטר בסמלו של גאליוס, אל המסעות והמלחמה, דבר שמעיד על היותו אלוף או כוהן. הוגלהאך עצבני על כך שהזר המסתורי הרג את הגרגויל וגנב ממנו את התהילה. לעומתו, גרניצקי מתחברת לסיפורו של חצי האלף, שמציג את עצמו בשם רג'ינלד, עלל האל שלו, גאליוס, שכמו האלה אחת של גרנציקי, גם חובבת מסעות.

רג'ינלד מספר שהוא בשליחות מהחצים השחורים, שזקוקים לעזרה וששליילו שלחה אותו, כדי למצוא את הגיבורים שיעזרו לשליילו. הוגלהאך נזכר בסיפור של שליילו על החצים השחורים, גוף של סיירים ולוחמים ששומר על ארצות הנהר מסכנות. הם מזמינים את רג'ינלד להצטרף אליהם עד שהם יסיימו את המשימה הנוכחית שלהם.

הם יורדים למטה, לקטקומבות - ובפנים הם רואים שעל הקירות יש איורים מזוויעים, וגם הרבה ציפורים משופדות. בקצה החדר יש מזבח טמא, ולצדו שני תאים שהוסבו לתאי כלא. באחד מהתאים יש אישה, היא לא שמה לב לפינבור שבוחן אותה. לאחר שפינבור מבין שמדובר בקורבן נוסף של הגרגויל והרוצחת, הם משחררים אותה. האישה מציגה את עצמה כלקס, כוהנת של מרטינאה.

פינבור חוקר את הרונות, מבין שמדובר בטקס שבו הקריבו בני-אדם גרניצקי מטילה לחש שמאפשר לפינבור להבין שאול. מדובר בטקס שנועד לזמן שד מהשאול, ובסוף הטקס שבו יוקרבו קורבנות קדושים הוא יגיח ויזרע הרס וחורבן בעולם החומרי. על המזבח יש ארבע לבבות, מספר שמתאים למספר הנרצחים של מאמיני מרטינאה עליהם חוח-ברזל דיווח, אבל קטן מהרציחות שמשתוללות באנדרומוס בחודשים האחרונים.

מרוצים מכך שהם הסירו את האיום על מאמיני מרטינאה, אך מודאגים מכך שעדיין יש רוצחים שמסתובבים בעיר, הם חוזרים שוב לכס השיפוט. קסדאיי ממתינה להם שם, ומובילה אותם לחוח ברזל, שמברך אותם על ההצלחה וחוקר את החבר החדש בחבורה.

השופט מודה להם ומסביר שעכשיו מעמדו משוקם. הוגלהאך רוצה לפגוש את הגבירה, אך וחוח-ברזל פוטר אותו ללא מחשבה בעודו מתלהב מהרעיון שלו - לארגן להם מסיבה לרגל ההצלחה שלו ושלהם בפתרון הרציחות! הוא מסביר ששם הם יכולו לפגוש את הגבירה מאריה דל סאן אם זה רצונם. הוגלהאך מנסה להניע אותו מארגון המסיבה אך ללא הואיל. הוא גם אינו קשוב לדאגה שלהם לגבי רציחות נוספות שארעו בעיר, אך הוא כן מוטרד ואף מזועזע ממחרוזת אוזני האלפים שעל צווארה של גרניצקי

לפני שהם חוזרים לפונדק הם מחליטים להגיע לחנות המכשירים של פאג, אך זוהי שעת ערב והחנות כבר סגורה. משם הם ממשיכים בדרכם לפונדק. גרניצקי מציגה את הדמויות הגיבורות, מקבלים קצת מחיאות כפיים ואז האורקים מתחילה בדו-קרב לשוני עם אלגו הראשון לשמו. נדמה שהאורקית מאוד לא פופולרית בעיר! רג'ינלד יושב בצד בדממה, מנסה לעכל את ההמולה והבלגן בפונדק.

האדרנלין זורם בגופם, והם מחליטים לא ללכת לישון אלא להמשיך לחקור רמז נוסף - על המכתב שנשלח לאלדרן מופיעה הכתובת "הסמטה הירוקה 6". הם מגיעים לבית במקום, דופקים על הדלת כששני משרתים מבוגרים פותחים אותה. הם מציגים את עצמם כחברים של אלדרן ועושים את עצמם מופתעים שהוא אינו בבית. לאחר שהם מתעקשים להמתין לאלדרן, המשרתים מכניסים אותם פנימה.

הם מובלים למטבח ומתיישבים סביבו, לאחר מספר רגעים פינבור טוען שאינו מרגיש בטוב ומנסה לצאת מהבית כדי לחקור אותו, אך המשרת מוביל אותו החוצה. בסמטה פינבור מתכסה באדרת אלפים ומתגנב חזרה לבית, בעוד שחבריו מעסיקים את המשרתים - שמציעים להם מרק. גרניצקי טועמת מהמרק וכך גם רג'ינלד, רק הוגלהאך מסרב. המרק מתגלה כמורעל! שניהם משותקים בעוד המשרתים תוקפים את הוגלהאך, והם חושפים את צורתם. לא מדובר כלל בבני-אנוש אלא בחסרי-פנים. למזלו של הוגלהאך פינבור מצטרף לקרב ומפתיע את השיקוצים. ביחד הם מביסים את המשרתים השיקוצים - מה מעשיהם של היצורים במקום, לא מובן לחלוטין לגיבורים.
 

מפגש 19​

בתום הקרב, הדמויות מחליטות לחפש ולבזוז את הבית. אחרי שהם מעירים את גרניצקי ואת רג'ינלד, הם מתחילים לחפש בבית וגרניצקי עוברת כמו רוח סערה בקומה התחתונה. במחסן שבחצר, בינות הארגזים היא מוצאת ארגז עץ שטוח שבתוכו יש מספר מסמכים כולל שטר מכר לאחוזת צער. שטר המכר מפרט כיצד ארגון בשם אחוות השבעה העניק הלוואה לוארל זנב-שועל לרכישת אחוזת צער, כשהערבון הוא מנסרת השבעה שנמצא באי קייבר בעיר אנדרומוס. לאחר שהיא מעיינת במסמך היא מחליטה לשמור אותו אצלה, ולא לספר לחבריה.

פינבור עולה למעלה. בקומה הראשונה הוא מוצא שני חדרי משרתים, ובהם יש 23 מטבעות זהב שהוא מוצא בחדרי המשרתים. בינתיים למטה גרניצקי מתחילה לחקור את חבריה לגבי האי קייבר ולגבי אחוות השבעה - הוגלהאך חושד בה ומחלץ ממנה את דבר שטר המכר שהיא מסתירה. בנוסף היא גם מוסרת ספר חשבונות שבתוכו יש מספר סעיפים לא סטנדרטיים שבהם מופיע "איישה - מסע לפריהולד" בשלושת החודשים האחרונים כשהתשלומים בוצעו דרך המנסרה.

בקומה העליונה פינבור מחפש בחדרים. חדרו של אלדרן ריק באופן מפתיע, אך בחדר ההסבה המפואר יש אח שמקושט עם שתי ראשי אריה מפוארים - בעיצוב דומה לאחד מהמפתחות בצרור המפתחות של אלדרן שפינבור נושא עליו. הוא מגלה שבאחד הראש יש חור למפתח, ופותח תא סודי בקיר. בתוך התא יש שקיק עם 200 מטבעות פלטינה וטבעת יהלום מפוארת. הוא מכניס את החפצים לכיסו.

פינבור יורד חזרה מטה, והגיבורים דנים ביניהם מה לעשות עם הגופות של חסרי הפנים. הפרופסור מסביר שמדובר בשיקוצים, שבעבר הרחוק שירתו את גזע האבולת, אך היום הם משרתים מפלצות ומי שמרבה במחיר - כנראה מישהו שילם לחסרי הפנים כדי להיות בבית. הם ניזונים על דם הגזעים התבוניים ושמחים לעורר שנאה ופחד בקרב דמויי האנוש.

פינבור מציע לא לפנות לרשויות, כדי לא לעורר את חשד אחוות השבעה שמשהו קרה במקום. ההצעה שלו היא לקבור אותם בחצר. גרניצקי חסרת סבלנות ומציעה לשרוף אותם כדי לקצר תהליכים. אחרי שהרעיון נדחה עקב ההמולה והנזק ששרפה של הבניין עלולה לגרום, גרניצקי מציעה לחתוך את הגופות, לשים את הבשר בסיר ו.. לעשות איתו משהו. הוגלהאך מציע לקחת את שתי הגופות בשטיחים.

לבסוף הם מחליטים לאמץ את הצעתו של פינבור - הם נכנסים למחסן ופינבור משתמש בקסם הקורים שלו כדי להסיר את מרצפות האבן של המחסן. בעוד הן מרחפות באוויר, הם טומנים את גופות חסרי הפנים באדמה מתחת למחסן האבן, ואז פינבור מחזיר חזרה את מרצפות האבן אחרי שהוא דוחס את הקרקע מעל הגופות כדי למחוץ אותם, בעוד האדמה הופכת לאדומה מדם.

למחרת בבוקר הם קמים ומחליטים ללכת למנסרת השבעה. לפני שהם עוזבים קסדאיי מגיעה, זועפת, בשליחות חוח-ברזל ומוסרת להם הזמנה לנשף לכבודם שיערך בערב, בהשתתפות ראש העיר הולגובר. גרניציקי מתפארת בסמרטוט, וקסדאיי מתרגזת עליה, הן מתחילים לריב אחת עם השניה עד שהוגלהאך מפריד ביניהן, לא לפני שקסדאי קוראת לגרניצקי אורקית מטונפת ומזהירה את רג'ינלד מפני האורקית.

לאחר מסע בסמטאות העיר הם מגיעים למנסרה, שנמצאת על הנהר - זהו מבנה עץ שבחלקו התחתון יש מקום לבולי עץ. הם נכנסים לקומת הכניסה בה יש שתי עגלות ומדרגות למעלה אך אין נפש חיה. הוגלהאך מופתע מכך שלמעשה מדובר במנסרת עץ ולא בחפץ מנסרה.

הם עולים למעלה, ומוצאים את עצמם במחסן עצים גדול, שבו יש חורים בתקרה דרכם מורידים את הקרשים המוגמרים ושורה של חבלים ומכשירים משמשים להעלאת בולי העץ לקומה למעלה. במקום יש שני עובדים, גרניצקי רואה אותם וצועקת בקול רם שהיא מעוניינת לקנות עצים במקום. כשהעובדים מנסים לגרש אותם משם כי מחסן העצים אינו מוכר ללקוחות פרטיים, גרניציקי מדברת על אלדרן. העובדים מחליפים מבט וצועקים למנהל שלהם, בחור בשם ג'ו.הוא יורד מטה ומזמין את גרניצקי לעלות עמו, אך היא מתעקשת להיות מלווה בידי חבריה. בקומה למעלה מנהל העבודה מדבר עם גרניצקי ואז לפתע פניו מכוסות במסכה עם פרצוף מעוות - אותה מסכה שאלדרן נשא עליו! הוא תוקף בתער את גרניצקי, שמתגוננת בהצלחה, אך רג'ינלד מופתע מההתקפה, לא רגיל לאכזריות שמופעלת כנגדם והוא נפצע מההתקפה נגדו.

פינבור מתאושש ראשון, ומטיל קורי עכביש שלוכד את כל האויבים במקום, ואז מטיל שני קליעים קסומים, שאחד מהם פשוט מפוצץ את ג'ו מבפנים. אחד מחייטי הבשרים שנותר תוקף את נחש, פוצע וכמעט הורג את הנמר. אותו חייט בשרים שפצע קודם את רגי'נלד מבצע התקפה נוספת כנגדו ומסב לו פציעה נוספת.

חייטי הבשרים הנותרים צועקים לחברים שלהם במבנה שילכו לקרוא לבוס. רג'ינלד שולף את הקשת ויורה פעמיים בזעם משתמש בכשרון מאגי כדי לחסל את חייט הבשרים שתקף אותו, אך מחטיא חייט בשרים נוסף. נחש הנמר וגרניצקי תוקפים חייט בשרים אחר, מחסלים גם אותו. רגע לאחר מכן הוגלהאך מגיח והורג את חייט הבשרים האחרון.

בארון בפינת החדר הם מגלים ארון עם ציוד טקסי רב - בתוך הארון יש גם חבית שבה מוסתר שלל רב, ככל הנראה מהקורבנות של חייטי הבשרים. יש שם מטבעות זהב, יהלומים ועוד. על גופות חייטי הבשרים יש מספר מטבעות זהב וכסף, אך המסכה שכל אחד מהם חובש היא קסומה.

גרניצקי מחליטה לשלוף את אחת מהמסכות המזוויעות של חייטי הבשרים, היא חובשת אותה על ראשה ושומעת קולות אפלים. היא מתעייפת ומסירה את המסכה, אבל לאחר רגע מחליטה שוב לשמוע את הקולות ויורדת במדרגות. רגע קל לאחר מכן יתר החברים שומעים מכה מתחתית המדרגות, כשגרניצקי מתעלפת מרוב עייפות החיזיונות. רג'ינלד מצליח להעיר את גרניצקי. לאחר רג'ינלד משתמש בברכת גאליוס כדי לרפא את הפציעות של עצמו ושל פינבור.

בקומה העליונה הם מגיעים למשרד, כנראה של הבוס של חייטי הבשרים. על הקירות יש פנים של אנשים שנמתחו ועוותו, במרכזו שולחן עץ גדול, פשוט למראה עם כסא מעץ אלון וערסל מאחוריו. מתחת לערסל יש ארגז שבו יש עוד זהב ואוצרות נוספים כמו-גם אוסף ספרים אזטורי, הכולל ספר על ההיסטוריה של הפרעים, אדוני הפיה משחר הימים של איי הסערים. פינבור גם מוצא ספר לחשים חדש ומסקרן בתוך הארגז. מתחת לכל הציוד מסתתרת מחברת דקה שכתובה בכתב לא ברורה. גרניצקי משתמשת בקסם כדי להבין את הכתב, ומבינה שמדובר בעירוב של דרקונית, שפת הגיהנום ואלפית. למרות זאת היא לא מצליחה להבין מה כתוב, נראה שמדובר בקוד כלשהו.

סולם בפינת החדר מוביל אותם לעורביה, שם יש שלושה עורבי דואר בתוך כלוב, ולידם נייר וכלי כתיבה. לאחר שהוא כמעט ננשך בידי העורבים, הוגלאך מצמיד לאחד מהם פתק עליו הוא רשם "אני הולך למצוא אתכם ואז לקרוע אתכם!" ומשחרר את העורב שעף צפונה. בזמן שהוגלהאך מרוצה מעצמו ולא מתמקד יותר בעורב, פינבור שם לב שהעורב נוחת במבנה גבוה יחסית בצפון אנדרומוס, מתחת לצל הגשר הגדול, שכונה מוזנחת ממה שהוא שמע ברחובות.
 
ניחשת נכון, שילבתי פנימה את Dawn of the Scarlet Sun - אחרת אנדרומוס (מגנימר) הרגישה לי לא מספיק עירונית אלא יותר כמו סיבוב מהיר בעיר.
וגם הפריע לי שזאנשה לא באמת חשופה לדמויות כפי שמופיע בהרפתקה. כתבתי על זה גם בנושא של הטיפים להרצה שפירסמתי.

איך שההרפתקה כתובה, זה גם יכול לעבוד היטב, כתלות במנחה - אם רוצים לתקתק את העיר, אז לא צריך תוספת. אני רציתי שכבה של תככים ושל בלבול הדמויות, מה שבשאיפה יגיע לשיא בסשן הקרוב :)
 

מפגש 20 20.8.2025​

הגיבורים דנים מה לעשות עם המנסרה שמלאה בגופות של חייטי הבשרים, אנשי הכת המרושעים. גרניצקי מציעה לבזוז את המקום, לשרוף אותו ואז לראות מי מגיע לחקור. פינבור, הקול השקול בחבורה מציע לקרוא למשמר ולדווח להם על הרוצחים שהיו במקום. לבסוף הם מחליטים לדחוף את המסכות של חייטי הבשרים שבמקום לתוך התיק שלהם ולהצית את המנסרה, אך גרניצקי לא שמה לב שהרוחות הרדופות שעוטפות אותה גורמות לה להפיל את מחרוזת אזני האלפים על הרצפה.

הוגלהאך מסדר את נתיבי האש ביחד עם גרניצקי ורג'ינלד במטרה לסייע לפינבור להצית את המנסרה עם הלחש שהוא מזמן - קורי עכביש דליקים עוטפים את כל הקירות במקום, עם פתיל דליק במיוחד - אז הוא מדליק את הפתיל ובערה מתחילה להשתולל במקום! הם בורחים מהמנסרה ועושים את דרכם לקסרקטין המשמר של אנדרומוס ולסמלת קסדאיי ונותנים לה את השק עם מסכות חייטי הבשרים - קסדאיי מזועזעת מהמראה ואז יוצאת לדרכה למנסרה בזמן שהיא מטלה על הרב"ט יוסיק לטול עדות כתובה מכולם.

בזמן שיוסיק רושם את העדות שלהם, יש בקסרקטין רעש כללי ומהומה כשאנשים באים והולכים. לאחר כחצי שעה השופט חוח ברזל מגיע, שרשרת אוזני אלפים בידיו - דבר שמציב את גרניצקי כאשמה! בזכות ושוחד לחוח ברזל, הוגלהאך מעניק לו בקבוק קריסטל, ושכנוע שהם עצרו את הרוצחים הם מצליחים לשכנע בחפותם, כולל את חוח ברזל.

הם חוזרים לפונדק ומתארגנים לנשף החגיגי של השופט לציון עצירת מעשי הרצח באנדרומוס. הוגלהאך לובש גלימת משי עדינה ושם מסרק כסוף בשערו. רגי'נלד מגיע עם הלבוש המסורתי השחור של החצים השחורים שאינו חגיגי במיוחד. גרניצקי מכינה את הכתר העקום על הראש, הסמלים הקדושים והשבורים על חזה, ושרשרת אוזני האלפים בידה - המחזה המזוויע ביותר שיהיה בנשף. פינבור מתלבש ונראה רשמי כהרגלו - הוא לא חש צורך להתקשט לנשף.

הם מגיעים לבית הבהט של חוח ברזל - וילה די גדולה אך לא הכי גדולה בעיר. פינבור והוגלהאך מוסרים את הנשקים שלהם בכניסה. בתוך הבית יש בערך כ-60 אנשים ומבקשים מפרופ' פינבור לשאת דברים בשם החבורה ביחד עם ראש העיר וחוח-ברזל. פינבור מסתובב בקהל, בעוד גרניצקי גם מחפשת אחרי אנשים שהיא מכירה ולשמוע רכילויות. היא מגלה שהגבירה מאריה דל סאן הגיעה לעיר לפני כחצי שנה, ובדיוק אז נכנסת הגבירה מאריה דל סאן בכבודה ובעצמה לנשף. היא מחליפה מילים עם חוח ברזל, ומדבר איתו על החוב שהוא חב לה ושלא ישכח אותו. גרניצקי מעדכנת את החבורה, הוגלהאך לא מופתע בכלל וטוען שהיא זו שהפילה את נואליה. גרניצקי רוצה לעזוב את הנשף וללכת לשרוף את הבית שלה.

הגולהאך ניגש ישירות למאריה דל סאן, ומעמתת אותה לגבי נואליה - מאריה דל סאן. אחרי מספר דקות הוא שומע את קולה של נואליה מדבר אליו מאחורי המלצרית ממנה הוא לוקח כוס שתיה. רג'ינלד מברר בקשר לשמועות על מפלצות בדרופ ואכן שומע בעוד גרניצקי שופכת את התה המחזוק שלהם לתוך קערת הפונץ', תוך כדי כך הוא שובר בערך חצי שולחן ולכן לא שמים לב לשפיכת התה המחוזק. פינבור שומע קול אהוב מהעבר שכעת מעורר בו תחושות מעורבות - לינדה מופיעה ליד פינבור, שואלת אם הוא כבר הפליל את חוח ברזל למענה. היא מאוכזבת לשמוע שהוא לא עשה זאת, ושוטפת את הפרופ' על כשלונותיו.

לינדה מציגה את פרופ' פינבור למאריה דל סאן, שמבינה מלינדה שהוא זקוק לעזרתה כדי להפליל את חוח ברזל. הגבירה זוממת עם פינבור, ואומרת לו שהמשרת שלה יגיע לקחת את הפרופסור מאוחר יותר כדי למצוא עדויות מפלילות בבית של השופט.

הנאומים מתחילים: ראש העיר מדבר על התהפוכות של העיר, חוח ברזל מדבר שהוא עשה ולוקח את הקרדיט לחבורה ומפאר ומרומם רק את עצמו, שהוא הוביל והנחה והורה בעוד כל מי שאשם בכל דבר רע זה בעצם מישהו אחר ושהשופט הוא מושלם. לאחריו פרופ' פינבור עולה ונותן נאום מעורפל שהוא מנסה להבטיח לכולם את הכל בעוד הוא לא מבטיח כלום בעצם. נראה שהאלף לא מתמודד היטב עם נאומים פומביים.

אחרי האוכל כרבע מהנוכחים שותים מהפונץ' המורעל וגרניצקי מגייסת שני מאמינים פוטנציאליים שמאוד אוהבים את התה רוצים לשאול על האל האחד. משרת בשם ארתור שפינבור לא מכיר ניגש אליו ואומר שהגבירה שלחה אותו - פינבור אומר שיגיע עוד מספר רגעים. הוא ניגש להוגלהאך ומשתמש בכוחותיו כדי להקטין את הוגלהאך לגודל של עכברוש גדול ואז אומר לגרניצקי ורג'ינלד שהוא חוזר לפונדק - שניהם ממשיכים לדון על האל האחד.

פינבור מתלווה למשרת, שמכניס אותו מכניסה אחורית למחסן. ארתור עוזב אותו שם ויוצא לשמור בחוץ - נועל מאחוריו את הדלת. פינבור עובר את המחסן ומגיע למשרד, שם דמות יושבת עם גבה לדלת מאחורי שולחן גדול - הגבר מסתובב ומתגלה כצסוטו! פינבור מופתע, כשגם מאחורי שני עובדי המחסן מתגלים כחייטי בשרים. צסוטו מסתער על פינבור המופתע, ומצליח כמעט להכניע אותו. פינבור מגיב, ושולף את הוגלהאך המוקטן מהתיק שלו, הגמד מפתיע את כולם, אך צסוטו לא מפחד ממנו אלא צוחק בפניו. פינבור מנצל את המהומה ומתגונן, נסוג משם בזחילה על הגחון מדמם לעבר הדלת בעודו שולח את סטיב כדי לקרוא לרג'ינלד ולגרניצקי לסיוע.

הוגלהאך מנסה לפגוע בצסוטו ופעמיים הוא כמעט פוגע אך בפעם השלישית הגמד מועד ומאבד שיווי משקל. צסוטו מסתער קדימה לתקוף ופוצע גם את הגמד. המצב נואש בעוד פרופ' פינבור מנסה לברוח מהמחסן אבל כשהדלת לסמטה נפתחת שני חייטי בשרים עומדים בפתח ומנסים לתפוס את פינבור שמתחמק בקושי ואז לוגם שני שיקויי ריפוי כמו משוגע כדי להמשיך לעמוד על הרגליים.

הדלת הכבדה במשרד נפתחת, ובפתח נגלה לא אחר מאשר השופט חוח ברזל בכבודו ובעצמו. כל הנוכחים פונים אליו, ולהפתעתם של פינבור והוגלהאך, חוח ברזל מרים את רובה הקשת שבידו ויורה שני קליעים לעבר הוגלהאך! מתברר כי הוא והגבירה מאריה דל סאן שיתפו פעולה לכל אורך הדרך!

הקליעים פוגעים בהוגלהאך ופוצעים אותו, ושניהם בהלם מבגידתו של השופט - פינבור מטיל כדור-אש שמשמיד שניים מחייטי הבשרים - אך צסוטו וחוח ברזל מגחכים בפני הלהבה.

המצב בכי רע, כשמחוץ למרתף סטיב מוביל את גרניציקי ורג'ינלד לחילוץ פינבור והוגלהאך - אך בכניסה למרתף, ידיד וותיק של החבורה, שכיר החרב יוריק עוצר אותם מלהיכנס - מסתבר שלאחר פסגת קוצים כשיוריק הגיע לאנדרומוס, הוא נשכר כשומר ראש בידי חוח ברזל, הוא ולא אחר! גרניצקי חושבת מהר, מבינה שאין להם זמן ויכולת להילחם גם ביוריק ומחליטה להטיל לחש אמפתיה כדי להפוך את יוריק לידידותי ושהשלפוחית שלו מלאה ושעליו ללכת להשתין תכף ומיד. גרניצקי מסכימה בעוד יוריק נאנח ונאנק כשהוא רץ בדרכו לשירותים.

בתוך החדר צסוטו וחוח ברזל עומדים להכניע את פינבור והוגלהאך, כאשר רג'ינלד וגרניצקי מתפרצים לחדר - הם מתמקדים בחוח ברזל, בעוד גרניצקי עוצרת את הזמן, מתגנבת מאחורי חוח ברזל ואז תוקפת אותו בהפתעה ופוצעת אותו. רגע לאחר מכן רג'ינלד מכוון היטב ושניים מהחצים שלו מפלחים את חוח ברזל ומפילים אותו לרצפה מדמם. חוח ברזל מקלל את הדמויות לדראון עולם, בעודו מטיל היעלמות ונמלט בעור שיניו. צסוטו, שנותר לבדו מול החבורה כולה, מגלה שהפעם אין להם רחמים ולו אין להימלט. הוא מוכנע כשהוגלהאך מפצלח את ראשו.
 

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

עולמות השנה, פיזי או בזום?
רכבת האוריינט אקספרס עוצרת בקונסטנטינופול אבל האימה ממשיכה לדהור.
זוועות על האוריינט אקספרס מסשן קת'ולהו האחרון שלנו.
הבן מכין את השולחן לחברים שלו - איזה אושר 😁
אגב "הצד האפל של הירח" - בעוד שבוע בערך אמורה להשתגר "ארטמיס 2", משימה מאוישת שתקיף את הירח...
חזרה
Top