מפגש 28 14.1.2026
השחר מפציע מעל מצודת רניק כשבחצר המצודה ובתוך המעוז מוטלות עשרות גופות של עוגים שנקטלו בידי שלושת הגיבורים – שבעצמם מותשים מהקרבות, נחים בהיכל התפילה של גאליוס. עמק טמרוס ועמו חמשת החצים השחורים ששרדו מצטרפים לגיבורים.
בחיפוש במקום, הם מוצאים על גופתו של יאגראת חגורה קסומה, שמגבירה כוחו של העונד אותה. הוגלהאך חוגר אותה בשמחה. הם ממשיכים לסייר במקום, כשבחדר של המפקד ביידן הם מוצאים תא נסתר ובתוכו יש קופסה עם מכתבים רב, תיבת תכשיטים ובתוכה תלון כסוף שבתוכו יש קצוות שיער זהוב, ומגפי עור רך קסומים בצבע ירוק. עמק מופתע לראות את כל החפצים האישיים ויקרי הערך בחדרו של המפקד. כלפי חוץ המפקד היה קשוח וסגפן, אדם שלא מרבה לחלוק את רגשותיו. המגפים מתגלות כמגפי ריחוף, בעוד המכתבים הם מאהובתו של המפקד. פרופ' פינבור בוחן את השיער שבתליון ומבין שאינו של אחד מהגזעים התבוניים אך לא מצליח לזהות לאיזה יצור השיער שייך. הוגלהאך חושד שהמפקד הוא זה שבגד במסדר ושהוא בקשר עם לוקרשיה אחותה של זאנשה – ושהשיער שייך לה למעשה, אך אין לו ממצאים נוספים שיכולים לבסס את החשד.
יחדיו הם מבלים את היממה הבאה במצודה כדי להתאושש ולנסות לשקם במעט את המצודה ולנקות אותה מהזוועות שהתרחשו בה, לא מודעים לשטפון שמאיים על מעגן גב צב. ביום שלמחרת עמק מכין להם ארוחה עשירה מהמרכיבים המועטים שנותרו במצודה. הוגלהאך חושב לעצמו שככל שהם מבלים יותר זמן באזור זה, אז הסיכון גדל שהעבר שלו הולך לרדוף אחריו - שכירי החרב שנותרו בחיים לאחר שהוא בגד בהם או חבריהם. הוא חושש במיוחד משכיר חרב בשם מרקוס, ומנקמתו.
רג'ינלד רותם את עמק וביחד הם מטהרים עד כמה שניתן את היכל התפילה של גאליוס מהזוועות שיש במקום. לאחר מכן הוא מכין מטווח מראשי העוגים ומאמן את החצים השחורים בירי קשת על הראשים - דבר שגורם לחצים השחורים ששרדו תחושה של קתרזיס. רוברט, המבוגר שבקרב השורדים מחבק בסוף האימון את רג'ינלד ומודה לו בהתרגשות שבזכותו לחצים השחורים יש תקווה להתחלה חדשה.
פרופ' פינבור משתף את חבריו בסיפורים על הקשיים שהיו לו בעת הקבלה ללימודי הקסם, וחושף שבמקור משפחתו בכלל רצתה שיצטרף לעסק המשפחתי של סוחרי תבואה והביטה בזלזול ובחוסר אמון ברצונו להיות אשף. בעודו מדבר עם חבריו, הוא חושב לעצמו שאולי הוא זיוף, הרי גם תואר הפרופ' שבו הוא מתהדר, אינו אמיתי - הוא לא למד באקדמיה ורק עם השנים שעברו הוא סיגל לעצמו את התואר, בעוד אלו שהכירו אותו מילדות נפטרו או שדרכיהם נפרדו. כעת איש מחבריו אינו יודע את האמת שאינו מלומד כלל, וגם הוא עצמו לעתים שוכח מכך שהתואר שלו הינו מזויף.
הם חוזרים לישון אבל בלילה לישון הם חשים באנרגיות משתחררות והם קמים טרם עלות השחר וכולם קצת מוטרדים. הוגלהאך ופינבור נזכרים שהאנרגיה הזו מזכירה את קסמי תסיליון ורג'ינלד שואל והם מסבירים שהם חשו דברים דמו כשהיו בבאר הנשמות בחוף חולות. מוטרדים, הם יוצאים מהמצודה ועושים את דרכם במהירות לעבר מעגן גב-צב בעוד גשם כבד יורד מסביבם. כשהם מגיעים לנהר הגולגולת הם שומעים רעש אדיר בעוד חתיכה אדירה של סכר גולגולות מתנפצת.
פינבור מזדעק ומחליט להשתמש בעוצמה החדשה שהוא צבר ביכולותיו הקסומות כדי לנסות לעורר טורנדו משלו כדי לעצור את התרסקות הסכר. האוויר נהיה מתוח בעוד בעלי חיים קטנים בורחים מהמקום לאחר הצטברות הקסם. לאחר שהוא מזמן את הטורנדו ומשלח אותו לעבר הסכר הוא מופתע כשהוא מרגיש בכוח קסם עוצמתי אחר, כוח קסם אשר הוא זה שבעצם גרם לגשם הכבד. הוא מגשש ומרגיש שמאחורי הקסם האחר עומד כוח מרושע, של יותר ממטיל לחשים אחד, שנובע מפסגת הר קרס - הכוח המרושע מופתע מהקסם של פרופ' פינבור ושני הקסמים מתנגשים זה בזה. לאחר זמן קצר, פינבור מצליח להביס את הרשע, והשמיים מתבהרים בפתאומיות, בעוד השמש זורחת לראשונה מאז שהם הגיעו לאזור!
הם מגיעים למעגן גב-צב בצהריי היום והכפר במצב גרוע - הבתים שקרובים לאגם החימר מוצפים ורק הבתים הרחוקים יותר נשארו יבשים. בכניסה לכפר הם פוגשים את קרסטן שמתחנן לעזרה להציל מספר ילדים שנתקעו על גג הכנסייה.
ברחבי הכפר מוטלות מספר גופות שטבעו בשטפון, ביניהן פינבור מזהה את הגופה של הדייג ששט איתם לדוברה הטבועה ושלו פינבור סיפר על הרונות - להפתעתו הוא מזהה שגם על הדייג יש קעקוע של רונת סיהדרון. הוא נזכר בפעמים הקודמות שהם ראו רונות חקוקות על קורבנות ובדבריו של המלומד ברנדט שכנראה מדובר בטקס שמשחרר אנרגיה המחזקת ומעצימה משהו, ככל הנראה את שר הרונות.
הם ממהרים לכנסייה ומתחילים להציל את הילדים אך אז השטפון בנהר שוב עולה ובול עץ גדול ושחור משחור מתקדם על גבי המים. הם ממהרים להציל את הילדים ומתחילים לסגת כשהם מבחינים שזהו לא בול עץ, אלא צוואר של יצור ענק שמתרומם בעל ראש עצום בגודלו, גדול יותר מכל יצור אחר שהם ראו מעודם ניצב לפניהם. היצור תוקף בטירוף, לכל עבר, נושף נשיפת טירוף שעוטף את קרסטן ועוד שלושה כפריים שנופלים מתים, ושוב פינבור והוגלהאך מרגיש את פרץ האנרגיה מאחד המתים.
החבורה נחושה לעצור את הזוועה. רג'ינלד מחזק את עצמו כשהוא נזכר באגדות על היצור - זוהי המאגה השחורה, זוועה מימים עתיקים. הוגלהאך מסתער גם הוא ופוגע במאגה השחורה ארבע פעמים, אך לא מצליח לחדור את השריון העבה של היצור הענק. פרופ' פינבור מטיל לחשים מגנים על עצמו וגם על חבריו, ואז הוא מפשפש בזכרונו ללמוד יותר על היצור. הוא נזכר באגדות על המאגה השחורה, משרתת בכירה של ליפודל שזורעת חורבן והרס בכל מקום. היא קשוחה מאוד והאגדות מספרות שהדרך היחידה לשרוד מפגש איתה היא להימלט ממנה - הוא זועק לחבריו "של ליפודל, לא נצליח להרוג".
המאגה השחורה תוקפת עם מחושים לכל עבר, הוגלהאך מתחמק מכל ההתקפות שלה, אך אחד המחושים פוגע ברג'ינלד שנפצע ומרגיש לפתע חלש כשהחוסן שלו יורד בפתאומיות. רג'ינלד מנסה לירות במאגה אך לא מצליח בעוד הוגלהאך נלחם שוב במאגה, מסיח את דעתה כדי שלא תתקוף תושבי כפר חפים מפשע או בעלי רונת סיהדרון. הוגלהאך נועץ שוב ושוב את הקורנס בעורה העבה ללא הצלחה עד שפעם אחת הקורנס נתקע בעור העבה של המאגה - הוגלהאך מונף באוויר ביחד עם הקורנס ומוצא את עצמו שוכב על הרצפה, פגיע.
פרופ' פינבור מחליט לרכז את כל כוחותיו בקליע אחד רב-עוצמה, קליע מתפורר חודר שריון ומועצם שגם גורם לתשישות למטרה. הקליע מעופף מידו, ואחד מפרציה האנרגיה מצליח להלום את המאגה השחורה האדירה ולהאט אותה. השילוב של המכות הטורדניות של הוגלהאך עם הקליע העוצמתי גורם למאגה לפנות לעבר אגם החימר. פרופ' פינבור שוב תוקף את המאגה בעודה נסוגה, ממקד את כח הקסם שלו ושל סטיב לקליע קטלני נוסף שגם מצליח לחדור את עורה העבה - היא לא מדממת, אך תנועותיה מאטות עוד יותר בעת שהיא עוזבת את הכפר הטורדני ואת היצורים שבו שמגנים עליו.
תושבי מעגן גב-צב יוצאים החוצה מהמקומות שבהם הם הסתתרו בעוד השטפון נרגע במעט - הכפר שלהם ניצל מהשמדה בזכות הגיבורים, אך הנזק רב. בשעות הבאות התושבים ביחד עם הגיבורים וראש הכפר שריד מחפשים רונות - על כשלושים מהגופות יש רונות סיהדרון ובקרב השורדים לכרבע מתושבי הכפר הבוגרים יש רונות!
שריד מספר להם שהוא הצליח להסיר את הקסם של הרונה ממספר אנשים בזכות לחשי האל. ביחד עם הגיבורים הם מתחילים במלאכה של טיהור הסיהדרון מהשורדים. לאחר כשעה קארדרוס פוגש אותם כששליילו לצדו. הוא מזועזע מגורלה של מצודת רניק. הוא החליט לעזוב את החצים השחורים ולפרוש לחיים שלווים יותר. הוא עייף מהקרבות, המלחמות ומהאובדן, אך מוכן להתגורר במצודה וללמד את הדור הצעיר. כשרג'ינלד שואל לגבי הימצאו של קייבן, שליילו מספרת שלפני כיומיים הגיעה לכבר שכירת חרב בשם ויוראן, אישה מרשימה בעלת שריון מסיבי ושיער שחור ארוך, שכירת חרב ממפרץ צופן הגיעה למעגן גב צב וקייבן הצטרף אליה - היא בדרכה לחוף חולות בחיפוש אחר חפץ מסויים. שליילו חולקת שהיא שמעה בטעות ששכירת החרב מחפשת שם חרב עתיקה.
ביומיים הקרובים פרופ' פינבור והכומר שריד משתמשים בכוחותיהם כדי להסיר את הרונה הקסומה מכל אנשי הכפר ששרדו. ביום השני השמיים שוב מתקדרים, ופינבור מרגיש שהקסם המרושע שמתמרן את מזג האוויר חוזר לחיים אך שהפעם הוא לא מצליח להפתיע אותם שוב כמו בפעם הקודמת.
לאחר שמעגן גב-צב חוזר לחיים הם מחליטים להתקדם לעבר הביצות המרצדות, דרך שביל הזרדים שחוצה את הביצות, כדי לגלות את גורלו של המפקד למטאר. במעמקי הביצות רג'ינלד חש אזור שמשדר טומאה ולא את הרקבון הרגיל של הביצות - רקוב יותר מהרגיל. הם מעמיקים פנימה ורואים יצורים שחורים גדולים שמתגלים כעצים שחורים גבוהים - רג'ינלד נבהל אך נרגע במהירות.
הוגלהאך חוקר מעט את סביבת הביצוע ורואה גוש צבע בינות העצים. הוא מתקרב ומגלה שזהו פיקסי מרוט שמייבב, עם כנפי פרפר ועיניו מנופחות מבכי. שמו הוא יאפ והוא אחד ממשרתיה של הפיה מארינה - שהתאהבה בבן תמותה ודבר זה הטיל את הקללה על הביצות! לאחר שהגיבורים מציעים את עזרתם, יאפ מוביל אותם לעבר מארינה, עמוק יותר לתוך הביצות.
כשהם מתקדמים מופיעה שיירה של רוחות רפאים של פיות, שמרקדות סביבם ומלחשות בקול עגום. הן משפיעות על רג'ינלד שמתחיל לרקוד איתן ומתרחק מחבריו לעבר הביצות. פינבור מצליח לתפוס אותו באמצעות קסם ועוצר ממנו להמשיך לרקוד עם הפיות. רג'ינלד מתעורר כולו עייף ותשוש, ועם טינה כלפי פינבור.
הם ממשיכים במסעם כשהם רואים משמאל לשביל ספינה שלמה למראה אך מלאה טחב, שפשוט ניצבת על האדמה של הביצה, הרחק מכל ים או אגם. כיצד הספינה הגיעה למקום, אין לאיש מהם הסבר. הוגלהאך עולה לספינה ויורד מטה לבטן הספינה, ובפנים יש פסנתר ודמות רפאים. פינבור בפעם הראשונה מנגן על פסנתר וקורא את התווים - להפתעתו הוא מנגן נגינה מופלאה. המנגינה מעוררת בהם השראה והם לוקחים את התווים כשהם יוצאים מהספינה.
הם מגיעים לבסוף למקום שבו שוכנת מריאנה, או ליתר דיוק רוחה של מריאנה, הנימפה אהובתה של ביידן. יאפ נשאר במרחק בעוד הם נכנסים פנימה. רוחה של מארינה מתרוממת מבריכה במרכז - היא מאשימה אותם במותו של ביידן ומאיימת לנקום בהם. הוגלאך מספר לה את האמת שביידן לא נרצח בידם אלא נפל כנראה בקרב מול העוגים. מריאנה מטילה עליו קסם ומגלה שאינו משקר. פינבור מנסה לחקור אותה אך רק מעורר את זעמה. היא מבקשת מהם להחזיר לה שריד מגופתו של המפקד, ומבטיחה לגמול להם. הם יוצאים משם כשיאפ מתחנן בניהם להציל את נשמתה המעונה של מריאנה כדי להחזיר את השלווה לביצות המרצדות.
