עולמות מנותקים

[המפקד האלמוני]

Trope שראיתי בכמה מקומות, למשל איי הסערה אבל לא רק וזה קיים גם במד"ב ותכלס הופיע גם בטקומל, עולם המד"ב-פנטזיה הייחודי משנות השבעים שדי נשכח אבל השפיע מאוד על התחביב (שלמרבה הצער היוצר שלו היה גם מכחיש שואה וניאו נאצי, עם או בלי קשר לזה שהוא התאסלם בעקבות טיול בהודו).

כדי לשמור על היחודיות של עולם המשחק, פשוט מנתקים אותו משאר ה"עולם". מתישהו קרה איזה אסון עולמי או אירוע קסום שגרם לשאר העולם להיעלם לגמרי, או לעולם המערכה לעבור למימד אחר. עדיין יש המון דברים שהגיעו בתקופה שעוד היה סחר עולמי וכו', אבל עכשיו הדמויות שלכן סגורות בעולם שמנותק מכל מרחב אחר.

יש לזה המון יתרונות מבחינת יוצרי משחקים - המפה "סגורה", אם משחקים בסגנון ארגז חול אתה יכול להתמקד בלפתח את מה שיש במפה ולא להתעסק בזה שהחבורה תנסה לנסוע לסין או לגלות את אמריקה בזמן שתכננת משחק במקבילה של איטליה בתקופת הרנסנס, לא צריך להסתבך עם יישוב הסתירות בזה שאל השמש המקומי הטוב והמיטיב שהמצאת צריך להיות גם אל השמש הרצחני וצמא הדמים של המערב ולא צריך להתכונן לאיומים שמגיעים מעבר לים או המדבר.

אישית, אני פחות אוהב את זה ומעדיף לתחם את מרחב המשחק בכך שבמציאות רוב האנשים לא באמת נסעו רחוק ושאם כל התנ"ך נכנס לשטח של אוגדה מרחבית וחצי, ככה גם עולם מערכה יכול להציע מספיק בלי שהדמויות ירצו בכלל לנסות לתייר במרחקים.

ואתם?

 

[BadBug]

אני חושב שזה מאד מקובל בעולם משחקי התפקידים, התיחום מפשט כפי שציינת את ההתעסקות ומבחינת מורכבות אין הגבלה, יש היום משחקים עם מערכות יחסים מורכבות והתפתחות אישית רחבה, אפילו שעולם המשחק עצמו מסתכם בחדר או בפונדק והם אחלה.

Having said that...

בקמפיינים ארוכים, אני אוהב "לפתוח" לדמויות את העולם, כולל למישורים אחרים.
אבל ביננו, אי אפשר להכיל הכל כל הזמן, אז גם כשלדמויות יש חופש עצום, כל הזמם הוא תחום בכאן ועכשיו, קצת מזכיר משחק מחשב שסביב האיזור הפעיל קיים Fog of War.

 

[המפקד האלמוני]

עולם מוגבל בהיקפו הוא לא בהכרח עולם מנותק. מערכה שמתרחשת באי או קבוצת איים יכולה להיות מרוחקת פיזית ועם נגישות מוגבלת לאזורים אחרים, אבל יש הבדל בין משהו כמו "הארץ הנעולה" של יפן בה אתה יודע שיש עולם שלם בחוץ ויש את האוניות השחורות שמביאות משי וסחורות מהיבשת אבל פשוט לא מגיע לשם אף פעם, למציאות בה תושבי כמו-יפן כלשהי התעוררו יום אחד לפני מאתיים שנה וגילו שכל יבשת אסיה נעלמה ואין חוץ מאיי יפן שום דבר באוקיינוס.

 

[BadBug]

אוקיי, הבנתי, אני מריץ לדוגמה כרגע את "קללתו של סטראהד", בבארוביה שהיא מנותקת מהעולם החיצון, אני לא מת על זה, כי גבולות של ערפל חונק מרגיש לי יותר מדי כמו משחק מחשב, אבל זה לא מפחית כהוא זה מאיכות הקמפיין והמורכבות שלו.
כלומר לשחקנים עדיין יש הרבה חופש לעשות כמעט כל מה שירצו.

 

[המפקד האלמוני]

בארוביה היא מקרה מעניין - שם ההרחבה של העולם והוספה של ממלכות אופל נוספות בשנות התשעים, רק פגעה באופי המיוחד שלו.

 

[BadBug]

אני גם לא משתגע על הרחבת הממלכות/מימדים/כיסים למינהם, מניח שיש אנשים שזה כן טוב להם כדי להרחיב אפשרויות.

 

[TheKnightWhosaidKnit]

רק ש... מפה סגורה יכולה להיות גם ב"זכות" דברים הגיוניים לגמרי, סטייל תפיסת העולם של אירופה במאה ה15 - כן, יש את האיזורים של רוסיה ( לא ממופים) ויש את הודו שהיא מילולית מעבר להרי החושך, אבל עדיין אתה אפילו לא מעלה בדעתך שיש עוד שתי יבשות ( ואי) שפשוט הסביבה שלך לא שמעה עליהן.

מצד שני - אלו המקומות הטובים ביותר להרפתקאות.

 

[Kol Korran]

הרצתי בעבר חלק מקמפיין שלי (שאני עוד מקווה להריץ במלואו בהמשך) שעונה היטב על כך, אך הסיבה היא בעבר, וחלק מהתעלומה של המערכה כולה, שהחבורה עתידה לגלות.

לא אחשוף יותר מדי, אך בגדול העולם המוכר לדמויות נסוג למעין תקופת ימי ביניים מאוד חשוכה, לאחר תקופה של אימפריה משגשגת, לפני... זמן לא בדיוק ידוע, אך כנראה מספר מאות שנים? אלף שנים? (ערפול העבר הוא גם חלק מהתעלומה). בעוד שיש שרידים בודדים של האימפריה, על רב העולם המוכר השתלט יער אפל, מפלצות הפכו לנפוצות מאוד ומטילות אימה (מרבית המפלצות בנויות על ת'מות של אימה), והקסם הפך למסוכן יותר, עם מחיר כבד יותר.

המערכה בנוייה בסגנון סיפורי אגדות אפלים ומורבידיים של האחים גרים, ועוד מעשיות מטרידות למבוגרים (כגון של ניל גיימן).

במהלך המערכה, לדמויות יש מספר אפשרויות להגיע לקצוות האיזור המוכר להן (שאליו לא הגיעו עד עתה) רק כדי לגלות ש... אין שום דבר מעבר... ריק שחור... הן מגלות שכלל האיזור המוכר להן הוא שטח (די גדול, אך קטן יותר ממדינה אירופאית ממוצעת) שכאילו תלוש/ קרוע/ נפרד, מכל דבר אחר... מעין פיסת אדמה שטה במרחב החלל (או האם זה חלל?) וזו אחת התגליות בדרך לגילוי התעלומה הגדולה.

וכן, המפה שלי של העולם היא אבן המפה של כככללל העולם, פשוט כי אין כלל שאר עולם.

מקווה להריץ זאת פעם שנית... במקור ניסיתי להריץ זאת במהדורת Pathfinder 1, אך הדמויות הופכות שם ליותר מדי חזקות. חשבתי בפאת'פיינדר פראי, אך השיטה מתאימה יותר לסגנון Pulp, שממש לא מתאים לאווירה... לאחרונה חשבתי שאולי Shadowdark מאוד תתאים, מהמעט שקראתי לגביה. אפילו העובדה שהחשיכה עצמה קטלנית, ממש, אבל ממש מתאים לאופי ולסיפור הרקע של העולם.

יותר מדי עיסוקים, פחות מדי זמן...

 

[BadBug]

פתאום התגובה של Kol Korran, הזכירה לי גם את Icewind Dale: Rime of the Frostmaiden.

ספוילר: Icewind dale spoilers

בקמפיין הזה, ממש בהתחלה, כל האיזור של Icewind Dale / Ten Towns נסגר ממש בהתחלה על ידי מפולות שלגים.
זה נשמע מאולץ אבל תוחם ומבודד היטב את הדמויות מה שעוזר לא רק לנהל את המשחק באיזור מסויים, אלא גם תורם לת'מה של הבידוד והאימה הקוסמית שהיא הבסיס לכל הקמפיין שם.
זו דוגמה בה לדעתי הניתוק עובד מצויין.

 

[המפקד האלמוני]

הרפתקה בסביבה מבודלת היא גם אמצעי מאוד קלאסי - בעיקר בתרחישי תעלומה ומסתורין שאי אפשר פשוט להתחפף משם או להביא עזרה מבחוץ - יש את זה גם בסיפורי מתח כמו "הניצוץ" (מלון מבודד בחורף) או "עשרה כושים קטנים" (אי מנותק בסערה למשך כמה ימים).

מה שאני מדבר עליו הוא היצירה של מערכה שמנותקת לגמרי, בקסם או אמצעי דומה, מעולם חיצוני כלשהו, פחות או יותר לתמיד.

 

[האיש הצעיר]

הרפתקה בסביבה מבודלת היא גם אמצעי מאוד קלאסי - בעיקר בתרחישי תעלומה ומסתורין שאי אפשר פשוט להתחפף משם או להביא עזרה מבחוץ - יש את זה גם בסיפורי מתח כמו "הניצוץ" (מלון מבודד בחורף) או "עשרה כושים קטנים" (אי מנותק בסערה למשך כמה ימים).

מה שאני מדבר עליו הוא היצירה של מערכה שמנותקת לגמרי, בקסם או אמצעי דומה, מעולם חיצוני כלשהו, פחות או יותר לתמיד.

גם מבוכים הם, ברוב המקרים, נועדו להיות כאלו- סביבה תחומה שהשחקנים יכולים לזוז בתוכה. המדריך לשה"מ של מהדורה ארבע לדוגמה (שידוע בתור אחד הטובים יותר מבין אלו שמו"ד הוציאה, עד כמה שראיתי כאן בפורום) מציין את זה במפורש כאחת הסיבות שמומלץ למנחים מתחילים להריץ הרפתקה במבוך ולא במרחבים פתוחים.

לדיון עצמו, אני חושב שהטרופ הזה, כמו כל טרופ בערך, יכול לראות שימוש זול כדי לפתור בעיות בעלילה או להיות חלק מוצלח ממערכה. זה עניין של ביצוע, ואין בו משהו פגום או מעניין אינהרנטית.

 

[המפקד האלמוני]

מבוך הוא מבודל מהסביבה שלו ועם מרחב מצומצם ומוגדר, אבל הוא לא מנותק - אני חושב שמלבד במשחקי מחשב ישנים, אין לך מצב שבו אתה נכנס למבוך, הדלתות ננעלות מאחוריך וזהו - אין יותר עולם חיצוני, תסתדר עם מה שתמצא במבוך.

 

[גרגויל]

כשאתה מספר סיפור (או משחק משחק תפקידים), יש לך מגבלת עמודים (או זמן) בה אתה יכול לתאר דברים.
אז אם אתה רוצה לתאר עולם בגודל "אמיתי", שבו יש לך הרבה מקומות שונים עם תרבויות שונות ואנשים שונים, אתה בהכרח תוכל לספר על כל אחד מהמקומות האלו פחות.
בנוסף, להרבה סופרים/מנחים, יותר קל וטבעי לתאר איזור קטן ומצומצם, כי לנו כאנשים קשה מאוד לדמיין, לזכור, ולכתוב אפילו מאה דמויות ככה שיהיו שונות ונבדלות זו מזו.
אבל למנחים (ולשחקנים שלהם) יש נטייה לרצות "למלא את המפה", להבין מה קורה בכל פינה ופינה של העולם (כי אולי יהיה שם משהו ממש מעניין).

"עולם מנותק" הוא דרך של הסופר/מנחה להכריח את עצמו (ואת השחקנים) ליישב את הקונפליקט הזה: אתה יכול "למלא את המפה" כי המפה היא קטנה מספיק בשביל שתוכל לשים לא מעט עומק ועניין בכל נקודה.
אפשר לעשות את זה פשוט עם האמירה "המשחק יתרחש כולו בתור העיר/מדינה/פלנטה הזו", ניתוק קסום הוא הבטחה "באמת אין כלום מחוץ למפה הזו שאתם יכולים להגיע אליה".

כמו שנאמר פה לפני, עם האפקט הזה אפשר ליצור אפקטים שונים ומעניינים: עולם מנותק מאוד תוחם, יכול לתת תחושת קלאסטרופוביה שיכולה לתרום לייצרת אימה (הניצוץ, קללתו של סטראד, In stars and time). מסתורין, סאגה בה צריך להכיר את כל החשודים מאוד לעומק, יכולה להעזר בהבטחה שכל מי שיכול להיות חשוד נמצא בחדר הזה, ושאנחנו צריכים להכיר רק אותם (פחות או יותר כל דבר שאגתה כריסטי כתבה).

 

[golan2072]

ב-Traveller הייקום הוא הייקום האינסופי שלנו, אבל טיסה בחלל לוקחת שבוע לכל לכל פארסק - כ-3 שנות אור - או במקרה הקיצון המהיר שבוע ל-6 פארסק. והטיסה בחלל יקרה מאוד - והכי חשוב: אין תקשורת בין-כוכבית מהירה יותר ממהירות הספינות. כך שאזורים נידחים מבודדים יחסית משאר הגלקסיה, ואי אפשר לקרוא לעזרה בקלות כי ייקח לפחות שבועיים לקבל עזרה כלשהי מכוכב אחר אם יש משבר אקוטי. יש לזה יתרון בכך שמצד אחד דמויות השחקן יכולות לנדוד בין המון כוכבים, אבל מצד שני הם במקרים רבים היחידים שיכולים לעזור במשברים אקוטיים שונים במושבות מרוחקות (מה שמצוין להרפתקאות).

 

[המפקד האלמוני]

נקודות חשובות ומעניינות.
אבל שימו לב שרוב הדוגמאות הן לעולמות מבודלים ואני חושב בעיקר על הTrope של עולם שהוא לגמרי מנותק, שכנראה הרבה פחות נפוץ אבל עדיין מספיק בולט.