כשאני חושב על זה, אז כששיחקתי מו"ד בקופסאות ומוד"מ2 בשנות התשעים, כמעט לא היה זמין לנו תוכן ייעודי למשחק ובטח שבעברית. מעט מאוד הרפתקאות, בלי ספרי הרחבה ובלי עולמות משחק מוכנים. כל מי שרצה קצת יותר ממה שהיה לספרי הבסיס להציע די עמד מול שוקת שבורה. מי שקרא אנגלית (מו"ד הייתה הסיבה העיקרית שהאנגלית שלי קפצה תוך פחות משנה מרמה של הקבצה ב' בכיתה ח' לרמה של חמש יחידות בתיכון) יכל להשיג קצת יותר תוכן, אבל היבוא היה מזדמן ואקראי והזמנות מהאינטרנט לא היו קיימות בכלל.
מצד שני, כשאין לך ספרי הרחבה, כל דבר יכול להיות ספר הרחבה. כל ספר פנטזיה (וההיצע לא היה רב אז) או היסטוריה הפך לתוכן משחק פוטנציאלי, עד כדי כך שבשיעור היסטוריה בכיתה ח' אחד החבר'ה מהקבוצה שלי כתב במבחן "ישו היה כוהן D&D לפחות דרגה 10 כי הוא ידע להטיל הקמת מתים". אנציקלופדיות מאוירות כמו "העולם מראשיתו עד ימינו" (אנציקלופדיה איטלקית מאוירת), "חדוות דעת" (אנציקלופדיה בריטית עם מלא תמונות) או "הסדרה השחורה" של טיים-לייף על התקופות הגדולות בהיסטוריה (שכל כרך בה נפתח במפה של העולם כפי שהוא נתפס אז בעיצוב מתאים לתקופה) היו מקור שופע לדב"שים, חפצי קסם, מפלצות ואוצרות - וכמובן רעיונות.
כשכן היו מוצרי-משחק בחנויות, לפעמים הם לא היו של מו"ד. היה יבוא מצומצם של שיטות אחרות באנגלית וגם נוכחות דלה של ספרי הרחבה והרפתקאות לעולמות משחק (בלי העולמות עצמם) או אפילו תוכן למוד"מ1. אם כבר מצאנו ספר משחקי תפקידים אמיתי, אז לא משנה איזה עולם או מהדורה או שיטה - שיפצרנו אותו לתוך המשחק שלנו.
היום, מידע וידע הרבה יותר נגישים מאשר לפני שלושים שנה. מצד שני - גם תוכן משחקי נגיש לכל דכפין ואפילו לא חייבים לדעת טוב אנגלית כי יש תרגום גוגל שמעביר את עיקרי הדברים. האם אתם או מי שאתם מכירים עדיין עושים את כל העבודה של התאמת תוכן חיצוני לתוך המשחק, או מסתפקים במבחר (הגדול) הקיים של חומר מוכן?
מצד שני, כשאין לך ספרי הרחבה, כל דבר יכול להיות ספר הרחבה. כל ספר פנטזיה (וההיצע לא היה רב אז) או היסטוריה הפך לתוכן משחק פוטנציאלי, עד כדי כך שבשיעור היסטוריה בכיתה ח' אחד החבר'ה מהקבוצה שלי כתב במבחן "ישו היה כוהן D&D לפחות דרגה 10 כי הוא ידע להטיל הקמת מתים". אנציקלופדיות מאוירות כמו "העולם מראשיתו עד ימינו" (אנציקלופדיה איטלקית מאוירת), "חדוות דעת" (אנציקלופדיה בריטית עם מלא תמונות) או "הסדרה השחורה" של טיים-לייף על התקופות הגדולות בהיסטוריה (שכל כרך בה נפתח במפה של העולם כפי שהוא נתפס אז בעיצוב מתאים לתקופה) היו מקור שופע לדב"שים, חפצי קסם, מפלצות ואוצרות - וכמובן רעיונות.
כשכן היו מוצרי-משחק בחנויות, לפעמים הם לא היו של מו"ד. היה יבוא מצומצם של שיטות אחרות באנגלית וגם נוכחות דלה של ספרי הרחבה והרפתקאות לעולמות משחק (בלי העולמות עצמם) או אפילו תוכן למוד"מ1. אם כבר מצאנו ספר משחקי תפקידים אמיתי, אז לא משנה איזה עולם או מהדורה או שיטה - שיפצרנו אותו לתוך המשחק שלנו.
היום, מידע וידע הרבה יותר נגישים מאשר לפני שלושים שנה. מצד שני - גם תוכן משחקי נגיש לכל דכפין ואפילו לא חייבים לדעת טוב אנגלית כי יש תרגום גוגל שמעביר את עיקרי הדברים. האם אתם או מי שאתם מכירים עדיין עושים את כל העבודה של התאמת תוכן חיצוני לתוך המשחק, או מסתפקים במבחר (הגדול) הקיים של חומר מוכן?
