סיום ההרפתקאה

[-ELF-]

איך אתם מסיימים את ההרפתקות שלכם?
איזה תמריץ אתם נותנים לדמויות כדי שהם ימשיכו את ההרפתקאה?
מה הדמויות מקבלות בסיום ההרפתקה פרט לנק"ן?

בקיצור, איך אתם גומרים את ההרפתקאה?

 

[doctor arbitration]

מחלקים נק"נ

 

[Atkinson]

את ארבעת ההרפתקאות האחרונות שלי סיימתי ב - turn off היסטרי לשחקנים. הם הצליחו במשימה אבל או שלא זכו בכבוד המגיע להם על זה או שלמרות שהם עשו הכל נכון, המציאות הייתה נגדם.
אבל זה רק בגלל שהם עדיין בשלב הירידה של הקמפיין. כרגע המערכה הרבה יותר גדולה מהשחקנים. באיזשהו שלב, ברגע שהשחקנים מתחילים להבין את המזימה המתרקמת סביבם ולחבר את הפאזל, להרפתקאות יש יותר האפי אנד.

 

[Wood-Elf]

רגע, אני לא מבין, רק בסוף ההרפתקאה אתם מחלקים נק"ן?
זה לא אמור להיות על כל מפלצת שהורגים?

 

[The oldman]

( בסיום "פרקים" מחולק נק"ן)

איזה תמריץ אתה רוצה לתת להם? האם אתה נותן להם אפשרות בחירה ?
בקשר לתמריצים, הם צריכים למצוא את הסיבות להרפתקנים שלהם, אני מציג אפשרויות.

 

[Ogmios]

איזה תמריץ אתם נותנים לדמויות כדי שהם ימשיכו את ההרפתקאה?
מה הדמויות מקבלות בסיום ההרפתקה פרט לנק"ן?

נתחיל מזה - נק"נ הוא לא תמריץ לדמויות, הוא תמרית לשחקנים. אף דמות (נורמאלית) לא יוצאת לחרף את נפשה במבוכים רק כדי לשפר את כישורי הסיוף שלה.

מה התמריץ לדמויות? אין תשובות קסם - תלוי במערכה, בדמויות, בסיטואציה, ובלמה לעזאזל הם יצאון להרפתקה מלכתחילה.

 

[Atkinson]

אני מבקש מכל שחקן להכריז מראש על מניע וחוסם לדמות שלו. לפעמים יש יותר ממניע אחד אבל, בגדול, לפחות אחד מהמניעים הוא זה שדוחף את הדמות להרפתקה ולחיי הרפתקנות בכלל.
אני משתדל לבנות את ההרפתקאות כדי שייתישבו עם מניעי הדמויות.

 

[the DM]

הדמויות יוצאות מתוך תחושת שליחות, והשחקנים פשוט נהנים לשחק. כל השאר כמו שאוגמה אמר תלוי במערכה

 

[Wood-Elf]

א. אצלנו מקבלים נק"ן על כל מפלצת שהורגים ו/או משימה שמבצעים. אפילו זה מוגזם, כי גם אם אתה רק נלחם בחרב נגד מפלצת אתה משתפר, גם אם אתה לא הורג אותה.
ב. נק"ן זה לא תמורה ולא תמריץ, מי שצריך תמריץ כנראה לא רוצה לשחק באמת.
נק"ן זה הדמות שלך, זה מה שבונה לך את הדמות, אבל כל משחקי הפנטזיה הם לא הגיוניים (לא, לא בגלל המפלצות והקוסמים) בנוגע לשיטות של חילוק הנק"ן. מכוון שנגיד דמות רצה, היא לא כל החיים שלה רצה באותו קצב, אם היא רצה הרבה, היא נהיית טובה יותר בריצה ורצה מהר יותר, ואם היא לא רצה הרבה (או בכלל), אז היא נהיית גרועה יותר בריצה ורצה פחות מהר. אבל במשחקי הפנטזיה זה לא כך, מכוון שהם לא הגיוניים.

 

[Exploring Wizard]

הדמות שלי דווקא בהרפתקאה בשביל לקבל עוד כוחות קסם, קסמים ידע וכו' (אשף...). התמריץ שלי הוא בדרך-כלל הנק"ן, בגלל שהוא יעזור לי לשפר את הדמות שלי והדמות שלי היא הדבר הכי חשוב לי במ"ת. לעיתים רחוקות זה בשביל ה"צדק" (למשל לשחרר עבדים), אבל רק בגלל שאני "כאוטי נייטרלי" ואוהב חופש.

 

[Wood-Elf]

שכחתי שיש קוסמים (סניל), אני אף-פעם בחיים שלי לא שיחקתי קוסם או מכשף (אני משחק בד"כ סייר או לוחם), אז אני לא יודע בשביל מה הם משחקים.

 

[Infernal Mercy]

אני עדיין תוהה מה אני עושה עם השחקנים שלי, אני מניח שהמזימה הגדולה תתרקם ברגע שהדמויות יתחילו לזוז, אין להן עדיין קשר עם העולם ממש - שלושה סולאריים טריים יותר מהשלג של אתמול, ולונארית שהולכת על הקו המסוכן שבין אחוות הכסף לפיתויי התרבות.
הרעיון הכללי הוא לסיים את הפרק הראשון בבלגאן היסטרי, תוך כדי נבואה עצבנית לעתיד.
ואז, להתחיל לגרור אותם במורד התהום

אינפרנל, מקס פיין נתן לי כמה רעיונות משעשעים.

 

[doctor arbitration]

שחכתי שיש קוסמים (סניל), אני אף-פעם בחיים שלי לא שיחקתי קוסם או מכשף (אני משחק בד"כ סייר או לוחם), אז אני לא יודע בשביל מה הם משחקים.

שמלות. זה באמת מה שהולך עם הווירדוס האלה...

 

[the DM]

שחכתי שיש קוסמים (סניל), אני אף-פעם בחיים שלי לא שיחקתי קוסם או מכשף (אני משחק בד"כ סייר או לוחם), אז אני לא יודע בשביל מה הם משחקים.

שמלות. זה באמת מה שהולך עם הווירדוס האלה...

בבקשה אל תתחילו שוב את הסיפור עם השמלות

 

[Ogmios]

שחכתי שיש קוסמים (סניל), אני אף-פעם בחיים שלי לא שיחקתי קוסם או מכשף (אני משחק בד"כ סייר או לוחם), אז אני לא יודע בשביל מה הם משחקים.

שמלות. זה באמת מה שהולך עם הווירדוס האלה...

בבקשה אל תתחילו שוב את הסיפור עם השמלות

בוא ננסח את זה מחדש - אל תתחילו שוב את הסיפור עם השמלות.
תודה,
ההנהלה.

 

[KING_Louen Leoncoeur]

אצלי בדרך כלל זה נקמה או פרס כספי

 

[The DeViL]

בטח אתם מיתפלאים שאני מגיב פה... טוב, בצדק. אני לא יודע אפילו את החוקים ואני מחפס קבוצה...
אז אפילו שזה לא מעניין אותכם... יש לי קבוצה ואנחנו משחקים מו"ד אבל רק על חוקים ממש מופשטים. את רוב רובם הגדול של הדברים מחליט המסטר (ככה מכונה אצלנו השה"ם)
שהמסטר זה אני...
עכשיו לנושא...
כדי לגרום לשחקנים שלי להמשיך לשחק במרץ אני משתמש בכמה אמצעים:
1) אני גורם להם למתיחות ידידותית ביני לבינם במהלך המישחק, זאת אומרת שאני(בתור השה"ם) מנסה בכוונה להכשיל אותם, והם לא רוצים להכשל אז הם יעשו הכל כדי לצאת מנצחים בסוף. הם גם נתנו לי כינוי "המסטר המניאק" ביגלל שאני תמיד מפיל אותם בדברים שהם מנסים לעשות, אבל הם בסופו של דבר לא ניכשלים כי אז מה הטעם? אני פשוט גורם להם לנסות להצליח בכל מכיר אפילו שאני מקשה את העיניינים.
2) זה הכי חשוב: אתה חייב לזכור שמעבר לדמויות המגוונות שכל שחקן יכול לבחור... לא משנה גם אם הדמות תיהיה רוצח סכיר הכי רשע שיש אבל השחקן יהיה בן אדם רך לב ואתה תגיד לו שקבצן מבקש ממנו מטבע 1. עצם העובדה שהשחקן הוא רך לב הוא יביא לקבצן מטבע.
לכן תמיד תבדוק מה כל שחקן מעדיף, ולפי זה תיבנה עלילה קצרת תווח. אם שחקן יוצא למבוך רק כדי להרוג את המיפלצת הכי חזקה שיש שם... אז זה יהיה המניע שלו להמשיך. תגיד לו שהוא שומע קולות חזקים ממעמקי המבוך ותן לו איזה רמז שזה המיפלצת שאותה הוא מחפס... תאמין לי שהוא יצא מהמבוך הזה אחרי שהוא יהרוג את המיפלצת או אחרי שהיא תהרוג אותו.
אם הוא מחפס כסף... והרבה... לא תזיק שמוע בכפר הקרוב על אוצרות רבים שהוטמנו במערה ליפני זמן רב.
ככה כשאתה מכיר את השחקן ויודע מה הוא מחפס במישחקי התפקידים, אתה יכול לימשוך אותו לאן שרק תירצה.


לפי דעתי אם תיזכור תמיד את אפשרות 2 אתה תוכל ליגרום לשחקנים שלך להגיע לכל מקום שאתה רוצה. אפשרות 1 היתה משהוא ספציפי שקורה בקבוצה שלי ועוזר לשחקנים לעשות כל מאמץ כדי לעבור מיכשולים קשים.