• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

נורמות פסולות אצל שחקנים בלתי מנוסים. איך אני מתמודד עם זה?

  • מחבר/ת הנושא מחבר/ת הנושא Anonymous
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
האמת, אני מקווה שהשחקנים שלי לא ידעו את החוקים בכלל. הם משגעים אותי: כל אחד רוצה להשתמש במקצוע היורקה הזה שהוא בנה, בנשק הזה שהוא תכנן, ופה ושם וכאן מביאים לך חוקים שאתה לא יודע מאיפה הם הקריצו לך.. איפה עידן התמימות איפה?
 
הייתי מאוד מופתע כשגיליתי שילדים שמשחקים בקבוצות שלי התחילו לקרוא ספרי פנטזיה בגלל שאני המלצתי, ואני לא מדבר על ספרי "פס-ייצור" א-לה רומח הדרקון או מחזור שער המוות. אני מדבר על קלאסיקות! ילדים שם התחילו לקרוא טולקין וזילאזני וילדה אחת אפילו הפליאה והתחילה לקרוא (אני חושב שהיא קצת קופצת מעל הפופיק, אבל זה לא ענייני) את פ. ח. פארמר ומייקל מורקוק.

ד"א, מישהו יודע אם מישהו\מתישהוא בנה עולם\מערכה על פי דברי ימי אלריק ממלניבונה או עולם הנהר? כי יש לי רעיון גדול לבנות עולם על פי הספר "לך אל גופותיך הפזורים".
 
יש עולם מערכה לפי מורקוק.
יש גרסא שלו למו"ד שנקראת "אדוני הדרקונים של מלניבונה" ושניתן לקנות אפילו בחנות של האתר הזה.
אבל אם כבר, עדיף לקנות את המשחק המקורי, שמערכת הכללים שלו הרבה יותר נוחה (גם למתחילים) והרבה יותר מהוקצעת וזורמת - לטעמי מדובר באחת משיטות הפנטזייה היותר טובות שאני מכיר, שמבחינה מכנית לוקחת את מו"ד בהליכה.

סקירה על המשחק המקורי נמצאת כאן:
http://www.the-orc.com/magazine/view_article.html?article=33&singlelink=true&sender=1024
 
Anonymous אמר/ה:
לגבי כל סיפור הטאראסק, האבסורד ומה שעצוב הוא שא. מי אמר שהטאראסק בכלל קיים? הרי הטאראסק הוא מפלצת מיתולוגית שמופיעה רק אחת למאה שנה, מחריבה אומות שלמות ואז נעלמת. בעולם שבניתי עבורם הטאראסק בכלל לא קיים.
אז יש לך כמה דברים ללמד אותם - הראשון זה הפרדת ידע דמות/ שחקן, אבל זה לא קשור לשאלה מה אתה עושה איתם עכשיו.
העובדה שאין טאראסק לא אמורה להפריע לדמויות לרדוף אחריו - תזכיר להם שהם לא רודפים אחרי זאב רגיל, הם מחפשים אחרי מפלצת אגדית, ברור שיקח להם הרבה זמן למצוא אותה, והעובדה שהם רודפים אחרי רוח רפאים לא אמורה להפריע להם.
מה שכן, מומלץ שתיצור משהו ברמה של הטאראסק, בשביל "הקרב האחרון של הדמויות".
Anonymous אמר/ה:
ב. איך הדמויות בכלל יודעות מהו הטאראסק? הרי הדמויות בדרגה נמוכה ולמעשה הן רק בתחילת הקריירה שלהן כהרפתקנים. לפני שנהיו הרפתקנים הם היו commoners. למה שcommoner בכלל יכיר את הטאראסק? commoner מן הסתם יכיר את הזאב שטורף כבשים, את הגובלין ששודד סוחרים בדרכים, ויכיר את גזע הדרקונים מאגדות ואולי יראה דרקון עף בשמיים. אבל מפלצת מיתולוגית היא מיתולוגית בדיוק מהסיבה שאף אחד לא יודע אם היא קיימת או לא. היא נהיית אמיתית רק כשהיא מופיעה, אם בכלל.
סתם מתוך סקרנות, באיזה שלב בא מישהו עשה הוקוס פוקוס והפך את הדמויות לעל גיבורים? אני מסכימה איתך שבכל מקום אחר הייתי מכסחת על חוסר הפרדה בין ידע שחקן לידע דמות, כאן, בגלל שאין לך בעולם את הטאראסק, אתה יכול ליצור משהו חדש לגמרי ולקרוא לו בשם טאראסק, עדיף שלא יהיה לו הרבה קשר לטאראסק באסופת המפלצות ( עדיף שיהיה מדובר בזוחל קטן ומעצבן - ונפוץ, אבל זה רק אם אתה באמת סדיסט).

Anonymous אמר/ה:
כשהם מגלים שדמות של אשף לא יכולה להשתוות לאיש קרבות בכוח פיזי ושליטה בנשקים או לחילופין שאי אפשר גם להיות זריז וחד אבחנה כמו ננס וגם חזק, גבוה וחסון כמו חצי אורק, הם עוברים לmode של "שברו את הכלים".
ילדים.מה אתה רוצה מהם?
כאן זה לגמרי עניין של חינוך, לא של משחק - אנשים כאלה לא יתפקדו טוב בשום קבוצה.
Anonymous אמר/ה:
באופן כללי, השאלה שרציתי לשאול, שרק עכשיו אני מצליח לנסח היא "איך מקנים לילדים תפיסה של הגיון מובנה?"
לא יודעת, אתה מנסה להנחיל את זה לילדים, אני מנסה להנחיל את זה לגובלינים, התגובות עד כאן היו מאוד דומות.
Anonymous אמר/ה:
אז איך מקנים לילדים תפיסה של הגיון מובנה?
אני לא יודע. שמתי לב רק שהילדים בקבוצות האחרות, שלא נחשפו למידע שלא היו אמורים להיחשף אליו מתפקדים טוב בהרבה.
הייתי מציעה לך להחליף שיטה, לעבור לאיזושהיא שיטה אחרת - אפילו אם זה מו"ד 1 או 2, או פשוט לשנות את הכללים - אל תתן להם לשחק פאלאדין עד שהם לא יוכיחו לך שהם יכולים לשחק לוחם, ואם הם אומרים לך משהו על זה שאתה שובר את הכללים, תזכיר להם את הכלל שמנחה תמיד יכול לשנות את הכללים.
Anonymous אמר/ה:
יש דבר נוסף שרציתי להתייחס אליו לגבי הקבוצה המסויימת הזו, והוא שהם זורקים ז' על העלילה, כי מה שהם רוצים או מצפים שיהיה (כנראה) זה פשוט קרב אחד ארוך, כמו במשחקי קלפים דוגמת "יוגי-הו". מבחינתם אין חשיבות למניע שלהם לצאת להרפתקה...
גם רומא לא נבנתה ביום אחד, אבל תתחיל להכניס עלילה לקרבות - האם הם באמת משחקים את הקרבות ( " אני שולף חרב ומניף אותה על האורק!" - "קפוץ על השולחן ומאגף את האורק") או האם זה משהו ברמה של "אני תוקף - גילגתי קובייה"? גם משחקי קרבות הם דבר שמותר להנות ממנו, ואם הם מעדיפים משחק קרבות אין שום סיבה שתנסה למנוע מהם את זה.
Anonymous אמר/ה:
בגלל התפיסה הזו הם רק רוצים להרוג כל הזמן. ציינתי בפניהם שהם סיכמו עם איש המעבורת שהוא יעביר אותם את הנהר ויחזור לקחת אותם כעבור זמן נתון. והנה, ברגע שהמעבורת נוחתת על הגדה השנייה של הנהר, הם מודיעים לי שהם החליטו להרוג את איש המעבורת. שאלתי אותם מה ייצא להם מרצח סתמי שכזה והם ענו ש"זה פשוט יהיה כיף" (!?). הסיבה היחידה שיש בה הגיון מובנה (גם אם מעוות) שקיבלתי היא ש"ככה תהיה לנו סירה ונוכל לשוט לאן שנרצה" (זה טפשי אבל משעשע במידה מסויימת, שהם רוצים לברוח מהדב"ש שנתן להם את המשימה. הם עדיין לא הבינו שאם הם רוצים להשלים את המשימה ולקבל נק"נ הם צריכים גם לחזור אליו עם תוצאות). רק כשהסברתי להם שאיש המעבורת בכל מקרה קיים רק כדי להעביר אותם את הנהר, ושבמידה והם ירצחו את איש המעבורת הם יהפכו להיות פושעים מבוקשים, רק אז הם החליטו לעזוב אותו בשקט.
???????
נחמד, והפאלאדין נשאר פאלאדין?
Anonymous אמר/ה:
ועוד דבר ששמתי לב אליו הוא הקושי להחליט. כנראה שכיום מחנכים את הילדים "ללכת על בטוח" וכשהם צריכים לקחת סיכון הם פתאום מאבדים את העשתונות.לדוגמא: החבורה הולכת בשביל ביער כשלפתע השביל מתפצל. הם לא יודעים דבר לא על מה שנמצא מימין ולא על מה שנמצא משמאל. איזו דילמה! הם כל כך מפחדים לבחור לא נכון (אפילו שהסברתי להם שאין נכון ולא נכון. יש פשוט ימין ושמאל) שהם לא מצליחים להחליט על ימין או שמאל. ואז מה הפתרון? להתפצל. הפיצול יפתור את הדילמה של השחקן שמפחד לבחור, אבל לדמות שאותה השחקן משחק אין דילמה. מבחינת הדמות ימין ושמאל טובים באותה מידה, כי לא ידוע דבר לא על זה ולא על זה. גם פה, אין הגיון מובנה. לעתים קרובות התפצלות כזו תבוא על רקע של יריבות או התבדלות: "הילד ההוא לא חבר שלי אז אני אגיד ההפך ממנו כדי שלא נהיה באותו צד".
הטריק הוא לשים מכשול בצד אחד שחצי מהחבורה לא תוכל לעבור, רק כולה.
Anonymous אמר/ה:
הבעייה האמיתית בכל זה, ואני יודע שזבש"י לגמרי, שהם משוכנעים שככה משחקים...
תראה, הם לא חברים שלך, והם ( כנראה) נהנים מזה, אז למה אתה מנסה להכריח אותם לעשות משהו שהם לא יהנו ממנו? כי זה לא "נכון"?
 
ראיתי את הסרט "עולם הנהר" שבו מארק טווין, אחד שמת בשואה, כוהנת אפריקאית, ילדה קטנה וחייזר בורחים שם מצבא אחד.


יכול להיות עולם מצויין.

נ.ב. בסרט היו אנשים מיסתוריים לבושים בשחור שהופיעו בחלום של האסטרונאוט יש לך מושג מי הם?
 
נסה למצוא הכבלות בין משחקי מחשב למשחקי תפקידים.
זה בהכלט יכול להסביר להם את עניין ההתחזקות ההדרגתית
ממש כמו שבמשחקי מחשב השחקן מתחזק רק אחרי שעוברים כמה שלבים ככה, תאמר להם, קורא במשחקי תפקידים. למה? מאותה סיבה שכך הדבר במשחקי מחשב! פשוט וקל.
מה שאסור לעשות זה לומר להם שבהתחלה הם משחקים דמויות חלשות, ילדים קטנים באמת עלולים להעלב מזה.

עלולה להיווצר בעיה אם מנסים להשטית הבנת משחק הרפתקאות על ספרים, בספרים תמיד בולט גיבור ראשי אחד שמניע את העלילה (אם יש יותר מגבור אחד או שהעלילה בנוייה על התגובות שלהם זה אל זה, או שהם מתרחקים -מתפצלים- זה מזה, תחשוב על שיר של אש וקרח) משמעות הדבר שכל גיבור מגיב אל כל המיכשולים לבדו. מכאן הם לא ילמדו על שיתוף פעולה...
אולי המקור המתאים להשוואה הפעם הוא קומיקסים של גיבורי על: באקס-מן למשל לכל דמות יש יכולות משלה ומכאן הם חייבים להסתמך אחד על השני ולחלק תפקידים.

הספרים יגרמו להם להתעניין בעלילה בסופו של דבר (ואם תוכל לגרום להם לפגוש כמה "מומחים" של העמותה הם גם יבינו מה המשמעות של משחק דמות). רק תזכור שיש אבסורד בלומר להם לקרוא את "תשעה נסיכים לאמבר" כדי לגרום להם לאהוב עלילות. ולהריץ להם עלילות יותר שטוחות מרשומות הרומח.
 
אנדר אמר/ה:
נסה למצוא הכבלות בין משחקי מחשב למשחקי תפקידים.
זה בהכלט יכול להסביר להם את עניין ההתחזקות ההדרגתית
ממש כמו שבמשחקי מחשב השחקן מתחזק רק אחרי שעוברים כמה שלבים ככה, תאמר להם, קורא במשחקי תפקידים. למה? מאותה סיבה שכך הדבר במשחקי מחשב! פשוט וקל.

פעם אנשים שדיברו ככה הלכו מרוב בושה לכביש כדי להדרס בתור עונש.
 
"עכשיו לך ותידרס בכביש בתור עונש" הוא גידוף משועשע די ישן. לא ישן כמו "תשטוף את הפה במים וסבון" ובהחלט חסר את העזוז והפואטיות של "אינעל באבור עלי ג'בהק", אבל הוא די ישן.
 
כף האווז אמר/ה:
אנדר אמר/ה:
נסה למצוא הכבלות בין משחקי מחשב למשחקי תפקידים.
זה בהכלט יכול להסביר להם את עניין ההתחזקות ההדרגתית
ממש כמו שבמשחקי מחשב השחקן מתחזק רק אחרי שעוברים כמה שלבים ככה, תאמר להם, קורא במשחקי תפקידים. למה? מאותה סיבה שכך הדבר במשחקי מחשב! פשוט וקל.

פעם אנשים שדיברו ככה הלכו מרוב בושה לכביש כדי להדרס בתור עונש.

כף האווז: הערות עוקצניות על כל הודעה בה אתה "מריח" מאנצ'קיניזם לא בהכרח יעזרו לך במסע בטיהור תופעה זו מפורומינו.

השוואתי את מו"ד למשחקי מחשב רק משום שזו אלגוריה שילדים בני 11-12 מבינים ומכירים טוב(ולעובדה זו חשיבות הרבה יותר גבוהה מחמת הדיוק של האלגוריה).
ממש כמו שהבאתי את X-men כאלגוריה טובה לחלוקת תפקידים בין דמויות.
וחוץ מזה, למוד יש כל-כך הרבה אלמנטים של (עדיף שאבטא את זה בעדינות) אי ראיליזם סטטיסטי, ומובנות מכאנית (לא יצא עדין כפי שכיוויתי, נו טוב), שמשחקי מחשב שעבו ממנו השראה והוא לבטח שאב השראה מהם.

אם התכוונת בהערתך לחלק אחר בהודעתך, אנא הבהר לי.
 
quote="אנדר"]השוואתי את מו"ד למשחקי מחשב רק משום שזו אלגוריה שילדים בני 11-12 מבינים ומכירים טוב(ולעובדה זו חשיבות הרבה יותר גבוהה מחמת הדיוק של האלגוריה).
.[/quote]
אני אעשה את זה בפעם הראשונה והאחרונה -אדבר בשמו של כף האווז, למרות שאני בטוחה שהוא ימצא אפילו זמן לענות לך מתישהו :
יש שתי בעיות רציניות בהודעה שלך - הראשונה היא שיש שם קצת יותר מדי טעויות כתיב, וזה אף פעם לא נראה טוב.
הבעיה השניה היא שבמשך שנים אנשים ניסו להתרחק מההגדרה של משחקי תפקידים בתור משחקי מחשב - אתה באמת רוצה שהם יחשבו על משחק אקשן כמו דיאבלו כשהם באים לשחק משחק תפקידים? או אולי על heroes of might and magic? כל אלה הם משחקים טובים, נחמדים, אבל לא משחקי תפקידים. ובעולם שבו לכל משחק מחשב פנטסטי מכניסים את אלמנט משחק התפקידים...
ואז אתה באת וחזרת להקבלה הזו - משחקי תפקידים זה כמו משחק מחשב. יש אנשים שזורים מלח על הפצעים,אבל מה שאתה עשית היה לשפשף אותו פנימה
 
קצת להרגע. קודם כל, לאנדר יש שגיאות כתיב, כמו שאת וכף האווז לא יכולים לכתוב הודעה אחת בלי לזלזל במישהו. זה מה יש, לא ממקומכם להעיר על כך.

שנית: מדובר בצורת הדגמה של המכניקה, לילדים קטנים שלא מבינים במה מדובר, לא בהרס של עשרות שנות עבודה של שחקנים מסורים ונאמנים. כולה לתת להם דוגמה שבה מתחזקים בהדרגה, ושהם יכולים להבין אותה מחיי היום-יום
 
כשאני עובר בכיתות בניסיון להציג בפני ילדים את המשחק אני מנסה לחפש דברים שהם יוכלו לזהות כשהם מנסים להבין על מה לעזאזל אני מדבר.
אני מדבר על הארי פוטר, שר הטבעות וגם דיאבלו. הדוגמא היא טובה ואף הכרחית מאחר וזו פשוט שיטה טובה להעביר רעיון - להדגים אותו באמצעות רעיון דומה. אחרי שהבסיס הופנם אפשר לעמוד על ההבדלים שבין שני הדברים. באותה מידה אני צריך להסביר לחלק מהילדים שהמשחק לא מתנהל בבית ספר לקוסמים וגם שהמטרה הכללית לא סובבת סביב טבעת קסומה. אבל עובדה שהם מבינים וזה לא יושב להם כמשקולת למשך כל עתיד המשחק שלהם.
דיאבלו הוא דוגמא טובה כי היא פשוטה. אחרי שהרעיון הופנם אפשר לעשות את הביצוע כמו שצריך, אבל בשם ההפרדה המוצהרת בין מ"ת למשחקי מחשב (שאני מאמין שמוצדקת ברובה) חבל לסרבל את ההסבר ברמה כזו שהילד עלול ללכת לאיבוד מחוסר עניין או מחוסר הבנה.
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

אם נשאר לי 45 ש"ח הנחה מהשובר מנחה, יש דרך לעשות איתם משהו/להעביר אותם למישהו אחר?
אפשר להכין דמות לכל משחק בדרקוניקון שמציין באיזה דרגה הוא?
Dark sun!!! שמישהו יעלה פוסט על ההכרזות של Wizards :)
יאללה, מתחיל לראות האודיסאה. נראה איך יהיה.
אשרו לי משחק אחד לדרקוניקון ועל השני עדיין לא הוחלט כבר כמה ימים.
מה זה אומר?
חזרה
Top