ארתור חוזר למסבאה, בודק מי מוכן להצתרף לצבא הנביא, מתחיל לדבר איתם, לאמן אותם, לא רק בחרב, אלה כיצד עלייהם לנהוג בשבועות הבאים כדי לבסס את שליטת הנביא בעיר,
ממלכות שבורות, מו"ד 4 לעומק - עץ משחק
- מחבר/ת הנושא rui
- תאריך התחלה
ממלכה-
In
'אז עכשיו אנחנו קשורים זה בזה, דנדליון' אומר לעצמו אסאדר בלב ודנדליון הפיזי מחייך לעצמו. הוא נפרד מהחתול המדבר והולך במהירות. הגוף הזה איטי יחסית לגופו הצעיר של אסאדר, אבל הוא לא נוראי כול כך, למרות שלפעמים אסאדר צריך לחשוב ממש חזק בשביל להזיז איזה שריר בגלל שהוא לא רגיל לגוף הזה.
דנדליון הולך למקום בו ניתן לשלוח יוני דואר ועורבים, ומשלם בשק זהב על כול היונים והעורבים. הוא לא עונה על השאלות למה הוא צריך את כולם, ופשוט מודה למוכר בטוב לב ולוקח את הציפורים, נותן למוכר להשאיר אצלו את העודף. הוא לוקח את הציפורים למרתף באזור שלא ישמעו ממנו את הציפורים צורחות, ומשאיר להן אוכל מספיק לימים הקרובים.
אחר כך, דנדליון הולך וקונה את הטקסים המעטים לתקשורת שנוצרו לאחר שבארסאיוס קנה את כולם. גם אותם הוא מחביא, וגם לא עונה מדוע הוא צריך אותם.
לבסוף, דנדליון יושב בחדרו ורושם הודעות שווא לאסאדר על המצב הטוב בעיר ועל התגבורת שסטרויס יביא בקרוב לפאנדל. אם הרצים ייתפסו, ההודעות הן הודעות שווא, ואם לא- המכתבים יגיעו לאסאדר, והוא יודע שהם שקריים.
[אם הכול הולך טוב עם זה, ואני מניח שיש את 'קופת העיר' ואני משלם מכסף משם]
דנדליון הולך למפקד המשמר, אסאדר מכיר אותו כבר ויודע שאפשר לסמוך עליו. הוא צריך עזרה בלתפוס את סילוואניק במקרה שהוא יביא ליווי של שומרים.
'אז עכשיו אנחנו קשורים זה בזה, דנדליון' אומר לעצמו אסאדר בלב ודנדליון הפיזי מחייך לעצמו. הוא נפרד מהחתול המדבר והולך במהירות. הגוף הזה איטי יחסית לגופו הצעיר של אסאדר, אבל הוא לא נוראי כול כך, למרות שלפעמים אסאדר צריך לחשוב ממש חזק בשביל להזיז איזה שריר בגלל שהוא לא רגיל לגוף הזה.
דנדליון הולך למקום בו ניתן לשלוח יוני דואר ועורבים, ומשלם בשק זהב על כול היונים והעורבים. הוא לא עונה על השאלות למה הוא צריך את כולם, ופשוט מודה למוכר בטוב לב ולוקח את הציפורים, נותן למוכר להשאיר אצלו את העודף. הוא לוקח את הציפורים למרתף באזור שלא ישמעו ממנו את הציפורים צורחות, ומשאיר להן אוכל מספיק לימים הקרובים.
אחר כך, דנדליון הולך וקונה את הטקסים המעטים לתקשורת שנוצרו לאחר שבארסאיוס קנה את כולם. גם אותם הוא מחביא, וגם לא עונה מדוע הוא צריך אותם.
לבסוף, דנדליון יושב בחדרו ורושם הודעות שווא לאסאדר על המצב הטוב בעיר ועל התגבורת שסטרויס יביא בקרוב לפאנדל. אם הרצים ייתפסו, ההודעות הן הודעות שווא, ואם לא- המכתבים יגיעו לאסאדר, והוא יודע שהם שקריים.
[אם הכול הולך טוב עם זה, ואני מניח שיש את 'קופת העיר' ואני משלם מכסף משם]
דנדליון הולך למפקד המשמר, אסאדר מכיר אותו כבר ויודע שאפשר לסמוך עליו. הוא צריך עזרה בלתפוס את סילוואניק במקרה שהוא יביא ליווי של שומרים.
נביא (טייגר) -
ממלכה -
IN
האנשים לא מתלהבים להתגייס כפי שארתור חשב בהתחלה. שמועות פשטו על אי צדק סדרתי שרונדון מסדיר במבצר הכבוש, ואיש זקן אחד נשבע שיום יבוא וכל תומך נביא יוכל לרצוח בחופשיות. "'ני אומר לכם, הוא רצח ת'בחור המסכן בעינויים. סך כל 'שה ת'עבודה שלו, ת'ה לא רואה 'תו מענה ת'אנשים פה... עדיין". אין אהבה רבה לאנשי הנביא, וקשה למצוא תומכים וקשה עוד יותר למצוא מתגייסים. רק שלושים איש רצו.
האנשים לא מתלהבים להתגייס כפי שארתור חשב בהתחלה. שמועות פשטו על אי צדק סדרתי שרונדון מסדיר במבצר הכבוש, ואיש זקן אחד נשבע שיום יבוא וכל תומך נביא יוכל לרצוח בחופשיות. "'ני אומר לכם, הוא רצח ת'בחור המסכן בעינויים. סך כל 'שה ת'עבודה שלו, ת'ה לא רואה 'תו מענה ת'אנשים פה... עדיין". אין אהבה רבה לאנשי הנביא, וקשה למצוא תומכים וקשה עוד יותר למצוא מתגייסים. רק שלושים איש רצו.
ממלכה -
IN
אם יש דבר אחד שריטקט ידע לעשות, זה להרוויח כסף. קופת העיר היא חדר מלא בשקי אוצר, עליו שומרים רק החיילים הנאמנים ביותר, וגם זה רק מבחוץ. הדלת נעולה בקסם, אומר השומר שיושב לידה, אבל למגע ידו של דנדליון הוא סר ולקיחת הכסף לא פוגמת באוצרות העיר.
הארלן, מפקד השומרים, מסתכל במבט רציני על דנדליון. "'תה אומר שהוא בוגד? אלפים מסריחים, ולא להאמין שריימונד רצה להתידד ת'ם", הוא מצקצק בלשונו. "תאמין לי, הקסוול הזה צודק. ת'ה רוצה ליווי שומרים, אדוני, 'תה תקבל. אני אפקד שם בעצמי
אם תרצה. למרות ש'תה צריך לזכור שכשהוא ביקש ת'שומרים האלפים שלו הסכמת לו, אז הדברים יכולים להיות בעיתיים".
אם יש דבר אחד שריטקט ידע לעשות, זה להרוויח כסף. קופת העיר היא חדר מלא בשקי אוצר, עליו שומרים רק החיילים הנאמנים ביותר, וגם זה רק מבחוץ. הדלת נעולה בקסם, אומר השומר שיושב לידה, אבל למגע ידו של דנדליון הוא סר ולקיחת הכסף לא פוגמת באוצרות העיר.
הארלן, מפקד השומרים, מסתכל במבט רציני על דנדליון. "'תה אומר שהוא בוגד? אלפים מסריחים, ולא להאמין שריימונד רצה להתידד ת'ם", הוא מצקצק בלשונו. "תאמין לי, הקסוול הזה צודק. ת'ה רוצה ליווי שומרים, אדוני, 'תה תקבל. אני אפקד שם בעצמי
אם תרצה. למרות ש'תה צריך לזכור שכשהוא ביקש ת'שומרים האלפים שלו הסכמת לו, אז הדברים יכולים להיות בעיתיים".
ממלכה-
In
"שלח את אנשיך לעמדות מפתח בעיר, ככה שנוכל להתחיל את הקרב ביתרון. הם רבים, אבל אנחנו יכולים לנצח אותם." אומר דנדליון "והבא עוד איש משמר שאתה יודע שניתן לסמוך עליו ועל יכולותיו. אני אשלח את השליח לסילוואניק."
דנדליון מחכה כמה רגעים, מוצא את סכין הקצבים שלו ומחביא אותה מתחת למעילו. הוא מרים מכתב ורושם בשפה רשמית- אבל לא מרשימה במיוחד וקצת עממית, כזו שיראה שדנדליון האמתי כתב. הוא רושם לסילוואניק שהוא רוצה לדבר איתו במשרדו ולהעניק לו כמה מינויים. שהארלן חוזר אחרי שהוא שלח את אנשיו והביא איתו את השומר האחר, הוא שולח את הפתק, ומקווה לטוב.
[אם הכול בסדר עד עכשיו, אז לפני שסילוואניק נכנס למשרד השומרים מתחבאים משני הצדדים של הכניסה, חמושים ומוכנים להפתעה]
"שלח את אנשיך לעמדות מפתח בעיר, ככה שנוכל להתחיל את הקרב ביתרון. הם רבים, אבל אנחנו יכולים לנצח אותם." אומר דנדליון "והבא עוד איש משמר שאתה יודע שניתן לסמוך עליו ועל יכולותיו. אני אשלח את השליח לסילוואניק."
דנדליון מחכה כמה רגעים, מוצא את סכין הקצבים שלו ומחביא אותה מתחת למעילו. הוא מרים מכתב ורושם בשפה רשמית- אבל לא מרשימה במיוחד וקצת עממית, כזו שיראה שדנדליון האמתי כתב. הוא רושם לסילוואניק שהוא רוצה לדבר איתו במשרדו ולהעניק לו כמה מינויים. שהארלן חוזר אחרי שהוא שלח את אנשיו והביא איתו את השומר האחר, הוא שולח את הפתק, ומקווה לטוב.
[אם הכול בסדר עד עכשיו, אז לפני שסילוואניק נכנס למשרד השומרים מתחבאים משני הצדדים של הכניסה, חמושים ומוכנים להפתעה]
ממלכה -
IN
סילוואניק נכנס לחדר, אפוף בבושם אלפי משובח. הוא לבוש בלסוטה חומה עם גלימה לבנה, וטבעת זהובה עם אבן ירקן מנצנצת על האמה השמאלית שלו. הוא מחייך בלבביות כשהוא מסתכל על דנדליון, וראש העיר מרגיש בתוך מוחו מחשבה שכמעט ומפוצצת את מוחו, ממזר מגעיל וצבוע.
לא נראה שהוא שם לב בכלל לשומרים, ובטוח לחלוטין בעצמו. הוא מסתכל על דנדליון במבט תוהה מעט. "עוד מינויים?" הוא נשאר לעמוד. "חשבתי שסיכמנו על סמכויות זהות".
סילוואניק נכנס לחדר, אפוף בבושם אלפי משובח. הוא לבוש בלסוטה חומה עם גלימה לבנה, וטבעת זהובה עם אבן ירקן מנצנצת על האמה השמאלית שלו. הוא מחייך בלבביות כשהוא מסתכל על דנדליון, וראש העיר מרגיש בתוך מוחו מחשבה שכמעט ומפוצצת את מוחו, ממזר מגעיל וצבוע.
לא נראה שהוא שם לב בכלל לשומרים, ובטוח לחלוטין בעצמו. הוא מסתכל על דנדליון במבט תוהה מעט. "עוד מינויים?" הוא נשאר לעמוד. "חשבתי שסיכמנו על סמכויות זהות".
ממלכה-
In
הארלן דוחף את הדחת וסוגר אותה מאחורי סילוואניק. השומר השני מרים את חניתו לפני שסילוואניק מגיב ומכוון אותה לגבו של האלף- מול ליבו במדויק. ״עוד מינויים?״ שואל דנדליון ושולף את סכין הקצבים למקרה שמשהו ישתבש ״אני חושב שיש לך מספיק מינויים עם המינויים החדשים שקיבלת מבארסאיוס.״ סילוואניק מסתכל דנדליון בבהלה, ודנדליון מחייך חיוך מרושע. הוא מרים את סכין הקצבים אל צווארו של סילוואניק ״אז איך אתה רוצה שנמשיך מכאן, בוגד? הדרך הקלה או הדרך הקשה?״
הארלן דוחף את הדחת וסוגר אותה מאחורי סילוואניק. השומר השני מרים את חניתו לפני שסילוואניק מגיב ומכוון אותה לגבו של האלף- מול ליבו במדויק. ״עוד מינויים?״ שואל דנדליון ושולף את סכין הקצבים למקרה שמשהו ישתבש ״אני חושב שיש לך מספיק מינויים עם המינויים החדשים שקיבלת מבארסאיוס.״ סילוואניק מסתכל דנדליון בבהלה, ודנדליון מחייך חיוך מרושע. הוא מרים את סכין הקצבים אל צווארו של סילוואניק ״אז איך אתה רוצה שנמשיך מכאן, בוגד? הדרך הקלה או הדרך הקשה?״
ממלכה -
IN
דנדליון מרגיש כאב מפוצץ בראשו וכמעט קורס על הרצפה. הוא צורח ומקיא, מפיל את סכין הקצבים ואוחז בראשו וצועק לאלים לרחמים מן הכאב. אסאדר מבין שהנשמה של דנדליון מנסה לצאת החוצה... אולי זה היה קיצוני מדי לאופיו של הפונדקאי הזקן. הוא מרגיש את נשמתו עולה וכמעט מתנתקת מהגוף של דנדליון. הוא מנסה להישאר בחוזקה, ולבסוף מצליח. השומרים בנתיים שוכבים מתים על הרצפה, פגיון מבצבץ מעיניו של הארלן. הוא לא בטוח כמה זמן הוא היה כאן, אבל סילוואניק ברח... ולא ברור לאן.
META
אתה סופג -2 לכל הגלגולים עד שאתה יוצא מהגוף של דנדליון. אם 24 נגד רצון פגע, אתה מוחלש.
דנדליון מרגיש כאב מפוצץ בראשו וכמעט קורס על הרצפה. הוא צורח ומקיא, מפיל את סכין הקצבים ואוחז בראשו וצועק לאלים לרחמים מן הכאב. אסאדר מבין שהנשמה של דנדליון מנסה לצאת החוצה... אולי זה היה קיצוני מדי לאופיו של הפונדקאי הזקן. הוא מרגיש את נשמתו עולה וכמעט מתנתקת מהגוף של דנדליון. הוא מנסה להישאר בחוזקה, ולבסוף מצליח. השומרים בנתיים שוכבים מתים על הרצפה, פגיון מבצבץ מעיניו של הארלן. הוא לא בטוח כמה זמן הוא היה כאן, אבל סילוואניק ברח... ולא ברור לאן.
META
אתה סופג -2 לכל הגלגולים עד שאתה יוצא מהגוף של דנדליון. אם 24 נגד רצון פגע, אתה מוחלש.
ממלכה-
In
דנדליון מקיא על הרצפה "הייתי צריך לשמוע לחתול ההוא" הוא אומר לעצמו ואז מקיא שוב. שהוא מצליח להשתלט על עצמו ולנגב את פיו בשרוולו, להישען על הארון מאחוריו ולנשום נשימה עמוקה הוא פוקח את העיניים ומתרומם בקושי. הוא סוקר בעיניו את החדר, מנסה להבין מה קרה הרגע.
דנדליון מקיא על הרצפה "הייתי צריך לשמוע לחתול ההוא" הוא אומר לעצמו ואז מקיא שוב. שהוא מצליח להשתלט על עצמו ולנגב את פיו בשרוולו, להישען על הארון מאחוריו ולנשום נשימה עמוקה הוא פוקח את העיניים ומתרומם בקושי. הוא סוקר בעיניו את החדר, מנסה להבין מה קרה הרגע.
ממלכה -
IN
הדלת נותרה פתוחה עם שובל של דם. או שסנילוואניק נפצע, או שמשרת חסר מזל נתקל בו הורג את החיילים. הזקן מהיר לגילו.
הוא מסתכל מהחלון ורואה שעדיין שעת צהריים, אם כי מאוחרת... הוא היה פה לפחות שעה, אולי שעתיים. איפה סילוואניק? איפה פארגוס?
דנדליון יצא מהחדר בזהירות וחלק בראשו מבטיח לעצמו שהוא יקבור את החיילים לאחר שכל זה יגמר. הוא הסתכל ימינה ושמאלה וגופות של משרתים מתים מוטלות על הרצפה בשלוליות דם. אחד מהם היה רק נער בן שבע עשרה. בחדר הכניסה שני השומרים מוטלים מתים - אחד מהם עם נשק ביד, השני לא. הוא כנראה התגנב לפה והפתיע אותם, מה שאומר שהוא הרג את המשרתים בשקט...
דנדליון מופתע לגלות שיכולת הסקת המסקנות שלו טובה.
הוא מופתע לגלות שהעיר שלווה... ציפיתי לעוד לנטרוק, אומר קול בראשו. הוא לא בטוח אם זה הקול שלו.
חתול מתקרב לדנדליון. פרוותו הג'ינג'ית נקייה מדם. "חיפשתי אותך בכל מקום" אומר פארגוס. "העסק השתבש. העיר אולי נראית שלווה, אבל סילוואניק מבין שעלו עליו ומכנס את האלפים לפתוח במרד. כמה חיילי עלית של ברסאיוס הגיעו בשקט אל העיר, רוצחים שאני לא בטוח שדנדליון יכול לעמוד בפניהם" הוא מתחיל, אך לאחר מכן אוזניו מתחדדות. הוא נוהם באיום אל עבר סמטה חשוכה.
"סתום ת'פה חתול. אתה, שמן, הנה" אומר בחור שרירי שיוצא מהסמטה. הפנים שלו מצולקות, וסמל השמש הלבנה ניצב גאה על בגדיו האפורים והמלוכלכים. דנדליון לא בטוח אם הוא אורק או בן אדם. "אפשר לעשות את'זה יפה ואפשר לעשות את'זה מכוער. אתה לא חייב למות, סבא".
הדלת נותרה פתוחה עם שובל של דם. או שסנילוואניק נפצע, או שמשרת חסר מזל נתקל בו הורג את החיילים. הזקן מהיר לגילו.
הוא מסתכל מהחלון ורואה שעדיין שעת צהריים, אם כי מאוחרת... הוא היה פה לפחות שעה, אולי שעתיים. איפה סילוואניק? איפה פארגוס?
דנדליון יצא מהחדר בזהירות וחלק בראשו מבטיח לעצמו שהוא יקבור את החיילים לאחר שכל זה יגמר. הוא הסתכל ימינה ושמאלה וגופות של משרתים מתים מוטלות על הרצפה בשלוליות דם. אחד מהם היה רק נער בן שבע עשרה. בחדר הכניסה שני השומרים מוטלים מתים - אחד מהם עם נשק ביד, השני לא. הוא כנראה התגנב לפה והפתיע אותם, מה שאומר שהוא הרג את המשרתים בשקט...
דנדליון מופתע לגלות שיכולת הסקת המסקנות שלו טובה.
הוא מופתע לגלות שהעיר שלווה... ציפיתי לעוד לנטרוק, אומר קול בראשו. הוא לא בטוח אם זה הקול שלו.
חתול מתקרב לדנדליון. פרוותו הג'ינג'ית נקייה מדם. "חיפשתי אותך בכל מקום" אומר פארגוס. "העסק השתבש. העיר אולי נראית שלווה, אבל סילוואניק מבין שעלו עליו ומכנס את האלפים לפתוח במרד. כמה חיילי עלית של ברסאיוס הגיעו בשקט אל העיר, רוצחים שאני לא בטוח שדנדליון יכול לעמוד בפניהם" הוא מתחיל, אך לאחר מכן אוזניו מתחדדות. הוא נוהם באיום אל עבר סמטה חשוכה.
"סתום ת'פה חתול. אתה, שמן, הנה" אומר בחור שרירי שיוצא מהסמטה. הפנים שלו מצולקות, וסמל השמש הלבנה ניצב גאה על בגדיו האפורים והמלוכלכים. דנדליון לא בטוח אם הוא אורק או בן אדם. "אפשר לעשות את'זה יפה ואפשר לעשות את'זה מכוער. אתה לא חייב למות, סבא".
in
ארתור מאמן מעט את החיילים, לאחר מכן שואל בפונדק הנביא למקום חנות כלי הנשק הקרובה, וצועד לשם.
ארתור מאמן מעט את החיילים, לאחר מכן שואל בפונדק הנביא למקום חנות כלי הנשק הקרובה, וצועד לשם.
נביא -
IN
הוא רואה את המבנה של הנפח האישי של קורניליוס - מבנה אבן משובח מאבן לבנה עם סמל הברק הסגול. גג מרעיף צל נעים על ארתור המזיע. איש רזה עם זקן לבן ואצבעות דקיקות נועץ בארתור מבט, ונראה שעכשיו, כשאיבד את עבודתו, אין עשן. הוא מסתכל עליו בעיניים כחולות שלא תואמות לגילו ומקלל בשקט. "איך אפשר לעזור, הלורד?" הוא רוקק אליו.
הוא רואה את המבנה של הנפח האישי של קורניליוס - מבנה אבן משובח מאבן לבנה עם סמל הברק הסגול. גג מרעיף צל נעים על ארתור המזיע. איש רזה עם זקן לבן ואצבעות דקיקות נועץ בארתור מבט, ונראה שעכשיו, כשאיבד את עבודתו, אין עשן. הוא מסתכל עליו בעיניים כחולות שלא תואמות לגילו ומקלל בשקט. "איך אפשר לעזור, הלורד?" הוא רוקק אליו.
"אני צריך חרב, דו ידנית," אומר ארתור, בוחן את האיש במבט קר.
נביא -
IN
"זה יעלה" אומר האיש ולוקח כמה פיסות מתכת לא מעובדות. הן נראות כלבנים בוהקות. הוא מדליק את האש ושואל תוך כדי, "העדפות מסויימות?"
"זה יעלה" אומר האיש ולוקח כמה פיסות מתכת לא מעובדות. הן נראות כלבנים בוהקות. הוא מדליק את האש ושואל תוך כדי, "העדפות מסויימות?"
נביא -
IN
"יש לי אחת שאני חושב שתתאים לך" הוא מסתכל בו במבט קר משלו. הוא מצביע על שרטוט של חרב. "אני קורא לה צמאת הדם. תביא לי קוסם מתאים וקצת רונות ואני אוכל לארגן לך אחת. היא תעניש אותך כל פעם שלא תצליח לספק את התאווה שלה, אבל היא תכה בזעם גדול עוד יותר לאחר מכן. נשמע לך מתאים?"
"יש לי אחת שאני חושב שתתאים לך" הוא מסתכל בו במבט קר משלו. הוא מצביע על שרטוט של חרב. "אני קורא לה צמאת הדם. תביא לי קוסם מתאים וקצת רונות ואני אוכל לארגן לך אחת. היא תעניש אותך כל פעם שלא תצליח לספק את התאווה שלה, אבל היא תכה בזעם גדול עוד יותר לאחר מכן. נשמע לך מתאים?"
ממלכה-
In
דנדליון המסוחרר נאבק לקום, ואסאדר מקלל את הבחור בכול רגע. אבל הוא יודע עכשיו את המגבלות של הגוף הזה, אין לו שום סיכוי לנצח את הבחור הזה. "מה אתה רוצה?" הוא אומר בקושי "אני מתחנן, אל..." הוא אומר וקורס שוב לרגע בקושי. אם זה היה אסאדר עכשיו, לבחור הזה הייתה כבר חסרה רגל או שתיים, אבל לרוע מזלו- הוא עכשיו בגופו של דנדליון, והוא צריך לחשוב על דרך פעולה אפשרית.
דנדליון המסוחרר נאבק לקום, ואסאדר מקלל את הבחור בכול רגע. אבל הוא יודע עכשיו את המגבלות של הגוף הזה, אין לו שום סיכוי לנצח את הבחור הזה. "מה אתה רוצה?" הוא אומר בקושי "אני מתחנן, אל..." הוא אומר וקורס שוב לרגע בקושי. אם זה היה אסאדר עכשיו, לבחור הזה הייתה כבר חסרה רגל או שתיים, אבל לרוע מזלו- הוא עכשיו בגופו של דנדליון, והוא צריך לחשוב על דרך פעולה אפשרית.
ממלכה -
IN
"אתה בא איתי, סבא" הוא מתקרב באיום אל דנדליון, כשהחתול מתחיל לדבר. "אני האל אייקאר בגוף של החתול, ואתה לא תיגע בו. שמעת אותי?" הוא אומר בקול רם, והאיש נראה כאילו הוא עומד לקבל התקף לב.
"אני מציע שתתרחק. ועכשיו" הוא אומר לאיש, שנבהל ומתחיל לרוץ על נפשו. "טוב, הטריק הזה יעבוד פעם אחת ולא יותר. השמועה על החתול המדבר תתפשט... אני מקווה שלא אאלץ לחלק חתימות" הוא מנסה להנעים את המצב ונותן לדנדליון זמן לקום. "יש לך חבר בעיר? אולי המשפחה של דנדליון?"
"אתה בא איתי, סבא" הוא מתקרב באיום אל דנדליון, כשהחתול מתחיל לדבר. "אני האל אייקאר בגוף של החתול, ואתה לא תיגע בו. שמעת אותי?" הוא אומר בקול רם, והאיש נראה כאילו הוא עומד לקבל התקף לב.
"אני מציע שתתרחק. ועכשיו" הוא אומר לאיש, שנבהל ומתחיל לרוץ על נפשו. "טוב, הטריק הזה יעבוד פעם אחת ולא יותר. השמועה על החתול המדבר תתפשט... אני מקווה שלא אאלץ לחלק חתימות" הוא מנסה להנעים את המצב ונותן לדנדליון זמן לקום. "יש לך חבר בעיר? אולי המשפחה של דנדליון?"
ארתור חושב לרגע, ואז מהנהן בראשו, "כמה?" הוא שואל
ממלכה-
In
דנדליון קם, ותופס את גבו באנחה מאומצת. "אני צריך למהר" הוא אומר לחתול בכאב, והולך במהירות לכיוון הבית שלו, מקווה לפגוש בדרך איש משמר כול שהוא.
דנדליון קם, ותופס את גבו באנחה מאומצת. "אני צריך למהר" הוא אומר לחתול בכאב, והולך במהירות לכיוון הבית שלו, מקווה לפגוש בדרך איש משמר כול שהוא.
נביא -
ממלכה -
IN
"חמשת אלפים. הנשק מיוצר בקפידה עם קסם חזק ביותר, וסגרתם את כל הדרכים אז אני לא יכול לקבל ברזל."
"חמשת אלפים. הנשק מיוצר בקפידה עם קסם חזק ביותר, וסגרתם את כל הדרכים אז אני לא יכול לקבל ברזל."
ממלכה -
IN
פטרול של שלושה אנשי משמר בשריון קשקשים עם סמל גריאון על השריון שלהם פוגש בדנדליון. "מה קרה, דנדליון?" שואל איש בעל שפם שחור. "אתה נראה חיוור. אתה רוצה לשבת? שנביא לך קצת מהבירה שלך?"
פטרול של שלושה אנשי משמר בשריון קשקשים עם סמל גריאון על השריון שלהם פוגש בדנדליון. "מה קרה, דנדליון?" שואל איש בעל שפם שחור. "אתה נראה חיוור. אתה רוצה לשבת? שנביא לך קצת מהבירה שלך?"
ממלכה-
In
"אני אהיה בסדר" אומר דנדליון בקושי "ואתם, תקראו לכול איש משמר שתראו בסביבה, לכו ל..." הוא מהרהר לשנייה, חושב מה המקום שהכי קל להגן ממנו בפלישה מתוך העיר "...לכיכר העיר" הוא אומר. "אני אהיה בסדר" הוא מרגיע את האנשים וממשיך להתקדם אל הבית שלו. מהר ככול שהוא יכול, לפני שאנשי הנביא יגיעו לשם לפניו.
Out
אני מאלתר כאן קצת, תקן אותי אם התשובה לא מתאימה
"אני אהיה בסדר" אומר דנדליון בקושי "ואתם, תקראו לכול איש משמר שתראו בסביבה, לכו ל..." הוא מהרהר לשנייה, חושב מה המקום שהכי קל להגן ממנו בפלישה מתוך העיר "...לכיכר העיר" הוא אומר. "אני אהיה בסדר" הוא מרגיע את האנשים וממשיך להתקדם אל הבית שלו. מהר ככול שהוא יכול, לפני שאנשי הנביא יגיעו לשם לפניו.
Out
אני מאלתר כאן קצת, תקן אותי אם התשובה לא מתאימה
