• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ממלכות שבורות, מו"ד 4 לעומק - עץ משחק

  • מחבר/ת הנושא מחבר/ת הנושא rui
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
נביא -

IN
"אני חושש שאם נשנה את השם של המבצר נעורר עלינו את זעמם של כל יושביו. אנשים אוהבים להיזכר בעבר. נשימה-ראשונה נקראת ככה מאז ימי דות', אתה יודע? אף אחד לא חשב לשנות את השם" הוא מחייך בריפיון. "אבל זה השם למען לביוס. מבצר הסערה, הסערה שהוא ואתם סילקתם. הסערה המקוללת שגורשה".

ממלכה -

IN
"לאחד קוראים רונדון. מחושל קרב שברח מעבדות מלורד ניוואק, עוד אציל ממבצר הסערה. הוא חבר לנביא, כנראה מתוך אינטרס אישי. אופייני..." הוא אומר בשמץ של שעמום. "האצילים של מבצר הסערה לא פוחדים לשתף איתי פעולה, אז סימן שהוא מתאכזר אליהם. הוא סירב לתת לבן דודו של ניוואק את האדמות שמגיעות לו בזכות, מענה את קורניליוס והרג את ניוואק מתוך נקמה אישית. הוא רודן, כפי שהם מתארים לי אותו, והאנשים הפשוטים מתעבים אותו בכל נשימה שלהם. הוא יפול מהר, ועושה יותר נזק לברסאיוס מאשר תועלת. מה הטעם בלכבוש מקום כל כך חשוב אם אתה לא מסוגל להחזיק בו?" הוא שואל את השאלה הרטורית. "בנוגע לשני, שמו הוא ארתור. אביר בשם האל האחד, מנסה לרדוף את הצדק. האצילים מתארים אותו כטיפש שהולך ברחוב ושואל אנשים אקראיים מה הוא יוכל לעשות למענם, מנסה להסביר את המצב. הוא הפסיד בכל וויכוח פומבי ובעוד הוא טוען שהמצור של סטרויס מונע העברת מזון לעיר, הוא אוכל וחי בתוך מבצר... החברים שלהם, גאס והנטריוס, נסבלים פחות או יותר. גאס משרה אווירה של כבוד כלשהו, ובתור אחד ממבצר הסערה הוא לא שנוא שם. על הנטריוס הפצתי שמועות שהוא סדיסט, ונראה שאפילו רונדון וארתור מאמינים לשקרי. האנשים מתעבים אותם ומתגעגעים לקורניליוס. הם לא יתמכו בברסאיוס, והחלק שלי מועט יותר מהחלק של שני האלופים שלו. האירוניה במיטבה".
 
נביא -

IN
"העבר של פיטבארוס הוא... מסובך" עונה ברסאיוס, ועל פי מבטו נראה שהוא ציפה לשאלה הזאת. "הבריחה מההוצאה הפומבית להורג הייתה מסובכת. אני מעדיף שלא לדון עליה במקום פומבי, ואשמח אם נדבר על כך בפרטיות, אבל מספיק לומר שלפיטבארוס היה חלק גדול בה. לולא הוא, לא הייתי חי. גם אני נבהלתי והתכוננתי להתקיף אותו בהתחלה, אך הוא סיפר לי את סיפורו - פיטבארוס היה גנרל במלחמות מאלזאראק נגד דות'. אני יודע, אני יודע" הוא עוצר את ארתור, והוא שם לב שדיבורו של ברסאיוס מזכיר באמת את דיבורם של פשוטי העם, כשהוא לא חפץ בלהיות רשמי. "אבל הוא מתחרט. הוא מצא את האל האחד, את האל האמיתי... והוא שליח שלו. הוא הוכיח את נאמנותו אינספור פעמים. בהתחלה לא יכלתי לישון - לא הייתה לי הגנה מלבד המטה שלי והגלימות שלי, אז התפללתי לאל האחד שהוא לא שליחו של מאלזאראק או יצור נורא אחר. אבל פיטבארוס נשאר, כשאחרים הייתי צריך לשכנע להצטרף. דברים אלו יאמרו לזכותו".

בנתיים, פיטבארוס מסתכל על רונדון באפלוליות מתוך הקסדה. "אנחנו לא עושים קרבות אימון" הוא אומר, ורונדון לא בטוח אם הוא מתכוון לשדים או לשטנים.

ממלכה -

IN
"בן פרא שנהרג כשהוא נלחם בלורד קורניליוס. השמועות מספרות שהוא הסיר את הסערה המקוללת שתקפה את המבצר במשך כל כך הרבה זמן, והאנשים העריצו אותו כמושיעם מקורניליוס. ובכן, חבל לאלופיו של ברסאיוס שהוא מת. אני בטוח שהוא היה עוזר להם להשליט סדר, רק בזכות המוניטין שלו כנראה. בן פרא, אחרי הכל, לא חכם כבן אנוש. דמם של אנשי זאב מקוללים זורמים בעורקיהם" הוא אומר, ואסאדר נזכר בחשש ושנאה בלנטרוק.
 
ארתור עוצר לרגע חושב, ולבסוף אומר, "אני מבין," ואז לאחר מחשבה נוספת שואל "אדוני אני משרת את האל האחד מאז זה זמן רב, ומאז ומתמיד הייתי רק כלי בידיו, אבל בכול זאת, אני חייב לדעת, מהו האל שאני משרת, מהיכן הגיעה, למה דווקא עכשיו?, אני מכיר את האלים האחרים, את השדים ואת השטנים, אבל את האל האחד אותו אני משרת, אינני מכיר אותו כלל וכלל
 
ממלכה-
In
״אני מודה לך על עזרתך...״ אומר אסאדר ונעצר לרגע, בא להוסיף קידומת כמו ׳לורד׳ או ׳סר׳ לקונטרול, אבל מבין שאין לו אחת ״...קונטרול. עזרת לי מאוד. אני אפנה אליך אם תהיה עוד שאלה שמטרידה אותי, ואם תצטרך אותי, אני תמיד כאן.״ אומר לו אסאדר והולך.
אחרי מעט מחשבה, אסאדר מחליט ללכת אל רנגאר.
 
נביא -

IN
"טריקים?" הוא שואל בקול מזלזל. "אני לא אחד מה... מהליצנים שלכם" הוא נאבק לזכור את המילה. "אני לא עושה 'טריקים', מחושל. אתה לא הבסת את סקימאט בעזרת 'טריקים', אני מקווה" הוא אומר. "אתה נלחם בחרב דו ידנית?" הוא מצביע על החרב שהוא יכול לשאת ביד אחת, ולהבה גדול קצת יותר מראשו של רונדון.

"האל האחד..." ברסאיוס אומר בשמץ של חיוך. "זאת חידה לא פתורה אפילו לי, אך הוגן שתדע את מה שאני יודע. היה לי חזון, מזמן, לפני שכל המלחמה הזאת החלה. על אל שהשתחרר משלשלאותיו, על אל שנזנח על ידי האלים האחרים כי דגל בערכים שלא התאימו להם - להתערב ולעזור לבני התמותה, לאחד אותם כנגד הרשע. קמרהאן הדגול שהם מוקירים כיום עצר אותו באומרו שהוא המגן כנגד הרוע, ובני התמותה יצייתו לו אם הם ירצו הגנה. לקח לי זמן להאמין ולדבר על כך עם ריימונד - חודשים אותו החזון טרד אותי, עד שלבסוף נכנעתי ודיברתי עמו. הבריחה מההוצאה להורג... היא הייתה קשה. ולאחר מכן, כל לילה גיליתי עוד ועוד על האל שלי, האל שנותן לי לבצע ניסים שאף בן תמותה אחר לא יכול לעשות. הכוח היה בי, אני מאמין... בכל זאת, ראש הכוהנים הוא איש חזק. אך אני יודע זאת, מאמין - לאל האחד אין פנים או פסלים, רק קול רגוע ושלו, אך תקיף כנגד אי הצדק בעולם. לאחרונה גייסתי חבר אחרון בכוח שלנו. אחד שראה את העוול. הוא -" הוא מתחיל, אך קוטע את עצמו. "לא. אני לא אקח את הסיכון שזה יתגלה לריקן המושחת. אני אשתוק. מרגליו של קונטרול בכל מקום" הוא מצביע על טאלדיוס הנגרר בשלשלאות החוצה, וידו המשוריינת של אחד מהשומרים על פיו.

ממלכה -

IN
רנגאר עסוק בדיבור עם סר ג'וארו ממש בחצר האימונים.
"הם צריכים עוד שעות. הם לא יהיו מוכנים ככה לקרב" אומר לו סר ג'וארו.
"אנחנו צריכים לפחות חמישה להגן על אסאדר. כבר ראינו דמות חשודה שהסתובבה ליד החדרים שלו, ויש לי הרגשה שזה לא היה אחד מהאנשים של המרגל הזה".
"אתה רוצה שהם ימותו בקרב?" מחזיר לו סר ג'וארו בעיקשות. "הם ימותו ללא אימון רציני".
"אנחנו אנשי הכפרים המוקירים. אנחנו יודעים להילחם, ויודעים לקיים את שבועותינו. אסאדר הציל אותנו, אנחנו נשמור עליו בחיינו. גם בקרב, וגם בחצר המלוכה הארורה הזאת".
"החצר מסוכנת פחות מהקרב" סר ג'וארו אומר, בעוד הוא מצביע על שני אנשים. "אתה ואתה, קדימה!" והם מתחילים להילחם אל מול כולם עם חרבות עץ. "ואסאדר יודע להגן על עצמו. הם, לעומתו, לא" הוא מצביע על שני הלוחמים, ואסאדר רואה שתנועותיהם השתפרו מהקרב על פאנדל, אך לא ברמה שמספקת אותו.
 
ממלכה -

IN
"הוא מאמין שאין לנו מספיק אימון בכדי לשרוד את הקרב" אומר רמגאר בשמץ של עלבון. "אנחנו שרדנו את הקרב על פאנדל, נשרוד. גם את ברסאיוס. האימונים שלנו מקשים למצוא זמן לשמור על חדריך, אז קיצצתי אותם מעט".
"מעשה שטותי. אני ראיתי קרבות, ובלי אימון מתאים הם יצטרפו למתים".
 
ממלכה-
In
"לשמור עליי מפני מה?" שואל אסאדר את רנגאר "כרגע אני מעדיף שתישארו באימונים, אימונים תמיד עוזרים. אני נמצא בטירה עם המלך, והשומרים של המלך נמצאים שם גם, אני חושב שזו הגנה מספקת."
 
נביא -

IN
"תראה לי מה אתה יודע. נו, קדימה, תדמיין שאני קורניליוס. אני לא אפגע" הוא אומר בשמץ של עניין.
"בשמחה. מאסתי בכל החנפנים שחושקים בכוח שהאל האחד נתן לי... נוכל לדבר בערב, כנרכב על הסוסים יחד עם הצבא".

ממלכה -

IN
"לא נכון" הוא אומר בעיקשות, ואסאדר נזכר בנימוסים הישירים של רנגאר וחבריו. "ראיתי בחור אחד מסתובב. הוא ניסה למכור לי איזו הצגה שהוא שליח, ובשלב מסויים הציע לי שוחד אם אסכים להעלים עין בזמן שהוא בחדריך, אז אמרתי לו לברוח מהר לפני שאני אוריד לו את הראש. הוא נשא רגליים וברח, תוך כדי שהוא מקלל אותי ומאיים עלי בחרונו של כוח גדול ממני".
 
נביא
רונדון אוחז בחרבו ביד אחת, הוא בוחן את יריבו, מחפש פרצים בהגנותיו. אף על פי שהוא לא מאמין שימצא כאלה. מחושל הקרב מנחית את חרבו החדשה אך הוא עדיין לא רגיל אליה. ומפספס.
META
4 טבעי... :oops:
 
ממלכה -

IN
"כפקודתך" הוא אומר במרמור-מה, "אני עדיין משאיר לפחות שומר אחד על הדלת שלך. אי אפשר לדעת אם השומרים של ריקן ניתנים לשיחוד", וסר ג'וארו מהנהן ונראה מרוצה.
"קיבלת את ההחלטה הנכונה. עם האימון שלי, הם ישרדו את הקרב וישמשו את כוחות ההגנה בצורה נפלאה" הוא מחייך מעט, ומצביע על עוד שני אנשים. "אתה, אתה, תילחמו!"

נביא (רונדון) -

IN
פיטבארוס מגחך. "טריק, אכן טריק" הוא אומר וטומן את כף ידו בפניו, מעשה ששמור לרוב לבני אנוש. התרבות שלהם כבר נטמעה בו.
"אלו האלופים שלנו, הא? אני מתגעגע לגראן".
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

אם נשאר לי 45 ש"ח הנחה מהשובר מנחה, יש דרך לעשות איתם משהו/להעביר אותם למישהו אחר?
אפשר להכין דמות לכל משחק בדרקוניקון שמציין באיזה דרגה הוא?
Dark sun!!! שמישהו יעלה פוסט על ההכרזות של Wizards :)
יאללה, מתחיל לראות האודיסאה. נראה איך יהיה.
אשרו לי משחק אחד לדרקוניקון ועל השני עדיין לא הוחלט כבר כמה ימים.
מה זה אומר?
חזרה
Top