בשעה טובה סיימתי לקרוא את ספר המערכה החדש של טיאן שה, שזכה לאינספור שבחים ופרסים - ובצדק מוחלט.
השורשים שלי הם בהחלט בפנטזיה אירופאית קלאסית, אם כי לפעמים גם מתעסק בפנטזיה אסייתית - משחק הלוח Shadows of Brimstone Forbidden Fortress למשל.
עם השנים קראתי כל מיני משחקי תפקידים של פנטזיה אסייתית, בין אם זה רוקוגן או Oriental Adventures (כן, זה אותו עולם) - בכנות, לא ממש הלהיב. יותר מדי "בוא נשחק סמוראי ונינג'ה בעולם פנטזיה עם שמות ביפנית"
כמובן שגם בממלכות נשכחות (ועוד עולמות מערכה) יש יבשת וארצות בהשראה אסייתית (אבל כתובה בידי אמריקאיים) אבל הם גם צולעים.
הספר הראשון של פנטזיה אסייתית שנהנתי ממנו ממה היה הרפתקה מרד נזיר האפר של אגדת הר הרפאים - שגם תרגמנו לעברית. זה עולם שבאמת מרגיש שונה מפנטזיה אירופאית (על אף שנכתב בידי אמריקאיים) והיה ממש כיפי.
לאחרונה גם נחשפתי ל Fabula Ultima אבל הוא בסגנון של JRPG, אז שונה לא רק בעולם אלא גם באופי המשחקי. עדיין ברשימה שאני רוצה לשחק בה.
אז כל ההקדמה הארוכה הזו על ההיכרות שלי עם משחקי תפקידים של פנטזיה אסייתית היא כדי להגיד שבסוף השבוע הקודם סיימתי לקרוא את מדריך המערכה של טיאן שה, והוא פשוט מעולה
זה פשוט מרגיש כמו עולם מערכה שונה, שבאמת מבוסס על המיתולוגיות והמיתוסים האסייתים וניסיון אמיתי לגשר ולהביא את העולם העשיר הזה לקורא המערבי. המון מזה בזכות ההחלטה של פאיזו שמי שיכתוב את הסופר הם בעיקר סופרים אסייתים כחלק ממאמץ של גיוון תרבותי (כן, רוב הישראלים לרוב מגחכים לשמע צמד המלים, אבל זה נובע מהגזענות הישראלית ובורות) וזו החלטה מצוינת.
הקשר לגולריון קיים, אבל בפועל זה עולם מערכה בפני עצמו, שהוא פשוט מעולה ומצוין. אם אני משווה לניסיונות של ממלכות נשכחות לעשות דברים דומים, פשוט אי אפשר להשוות.
אז אם אתם מחפשים ספר מערכה ייחודי, שכתוב מצוין ופשוט משנה את התפיסה לגבי פנטזיה - ספר המערכה של טיאן שה הוא הספר.
גם אם מדגדג לכם משחק תפקידים חדש, שימו אותו לפחות בטופ 3 של הספרים לרכישה, בין אם אתם משחקים בפאת'פיינדר מה' 2 או לא - הוא לא מכיל כמעט תוכן מכאני ואפשר להתאים אותו בקלות לשיטה אחרת.
השורשים שלי הם בהחלט בפנטזיה אירופאית קלאסית, אם כי לפעמים גם מתעסק בפנטזיה אסייתית - משחק הלוח Shadows of Brimstone Forbidden Fortress למשל.
עם השנים קראתי כל מיני משחקי תפקידים של פנטזיה אסייתית, בין אם זה רוקוגן או Oriental Adventures (כן, זה אותו עולם) - בכנות, לא ממש הלהיב. יותר מדי "בוא נשחק סמוראי ונינג'ה בעולם פנטזיה עם שמות ביפנית"
כמובן שגם בממלכות נשכחות (ועוד עולמות מערכה) יש יבשת וארצות בהשראה אסייתית (אבל כתובה בידי אמריקאיים) אבל הם גם צולעים.
הספר הראשון של פנטזיה אסייתית שנהנתי ממנו ממה היה הרפתקה מרד נזיר האפר של אגדת הר הרפאים - שגם תרגמנו לעברית. זה עולם שבאמת מרגיש שונה מפנטזיה אירופאית (על אף שנכתב בידי אמריקאיים) והיה ממש כיפי.
לאחרונה גם נחשפתי ל Fabula Ultima אבל הוא בסגנון של JRPG, אז שונה לא רק בעולם אלא גם באופי המשחקי. עדיין ברשימה שאני רוצה לשחק בה.
אז כל ההקדמה הארוכה הזו על ההיכרות שלי עם משחקי תפקידים של פנטזיה אסייתית היא כדי להגיד שבסוף השבוע הקודם סיימתי לקרוא את מדריך המערכה של טיאן שה, והוא פשוט מעולה
זה פשוט מרגיש כמו עולם מערכה שונה, שבאמת מבוסס על המיתולוגיות והמיתוסים האסייתים וניסיון אמיתי לגשר ולהביא את העולם העשיר הזה לקורא המערבי. המון מזה בזכות ההחלטה של פאיזו שמי שיכתוב את הסופר הם בעיקר סופרים אסייתים כחלק ממאמץ של גיוון תרבותי (כן, רוב הישראלים לרוב מגחכים לשמע צמד המלים, אבל זה נובע מהגזענות הישראלית ובורות) וזו החלטה מצוינת.
הקשר לגולריון קיים, אבל בפועל זה עולם מערכה בפני עצמו, שהוא פשוט מעולה ומצוין. אם אני משווה לניסיונות של ממלכות נשכחות לעשות דברים דומים, פשוט אי אפשר להשוות.
אז אם אתם מחפשים ספר מערכה ייחודי, שכתוב מצוין ופשוט משנה את התפיסה לגבי פנטזיה - ספר המערכה של טיאן שה הוא הספר.
גם אם מדגדג לכם משחק תפקידים חדש, שימו אותו לפחות בטופ 3 של הספרים לרכישה, בין אם אתם משחקים בפאת'פיינדר מה' 2 או לא - הוא לא מכיל כמעט תוכן מכאני ואפשר להתאים אותו בקלות לשיטה אחרת.
