לוקח מעט זמן להתארגן ולזוז לכיוון עשתרת. האבירים מותשים וזקוקים למנוחה לא פחות מכם, הם מספרים כי הם נלחמים כבר יום שלם ללא הפסקה - הפלישה החלה בבוקר. לפי התיאורים שלהם, הסיטואציה הייתה דומה ליער האדום. צבא כמעט אין סופי של זוועות גפנים מכוסות במתכת המשונה. הן הגיעו מדרך הפיות גלים גלים, פועלים יחד בתיאום מושלם. צועדים יחדיו כפלוגה מאומנת. כשחייל אחד הובס, המתכת שעליו מצאה גוף חדש.
תחילה, המתכות השתלטו על הצמחים. יוצרות דמויות קוצניות ממחטי האורן. אך הצמחים שעל האדמה מעטים, ומעטה המחטים הקשה על המתכת לחלחל פנימה. היא עברה במהרה להשתלט על דברים אחרים, בעלי חיים. מעוותת את הבשר שלהם לדמות אנושית למראה, אך מזוויעה. שוברת עצמות וקורעת גידים.
רמירז וחייליו היו באיזור במקרה. שגרירים מתל אורנים שבאו לבקר ביער הקרניים, כדי לשאת, לתת ולסחור. הם מצאו את עצמם בקרב משום מקום, נגד עדר שלם של יצורים. כל אויב מתכתי שהם הפילו מצא חיה חדשה להשתלט עליה, עד שלא נותרו חיות - ואתם הגעתם.
שבעים ותשע אויבים. כל אחד מהם חזק מהם בפני עצמו, אבל האבירים נלחמו כדי להגן והאויבים שלהם נלחמו כדי לפצוע ולדחוק. בקרב כזה, לצד המגן יש יתרון, אך אין זה אומר שהוא לא חטף אבדות.
הם חברו לשיפקה ואנשיו, שספגו אבדות קשות יותר. האלפים משוריינים פחות, מסתמכים יותר על קלות רגליהם. יותר טוב לציד או להתקפות גרילה, פחות טוב נגד צבא מתואם היטב הצועד במבנה צפוף. האלפים והאבירים חברו כוחות, מגנים על האזרחים חסרי הנשק. אבל הפגישה שלהם לא הייתה מקרית - שניהם נדחפו לאותו הכיוון, משני מקומות נפרדים ביער. הצבא הפולש התפזר והקיף אותם, דוחף את כולם לכיוון המרכז.
לכיוון עשתרת.
היער כמעט שומם בדרככם אל העיר. אף חיה לא מתרוצצת בין גזעי העצים ורק ציוץ נדיר של ציפור מפריע את הדממה. אתם חולפים על פני גופות מעטות שנרמסו תחת רגלי מתכת. על פני קרחות יער דלילות, חרוכות, צלקות בנות מאות שנים. שרידים למסע ההרס של הדרקונית שומאר. מסע הרס שהיער שרד, דרקונית שנקטלה ועיר נבנתה על עצמותיה. תזכורת לכך שזהו לא האסון הראשון שנופל על היבשת, ובתקווה הוא גם לא יהיה האחרון.
אתם רואים את החומות לפני שאתם מגיעים אל העיר. לא חומות בנויות, מושב הברית לעולם לא היה תחת מצור, ולעולם לא היה צריך להתמודד עם פשיטה של ממש. החומות שאתם רואים מולכם מורכבות מעצנעים גבוהים, מכוסים בפלדת אלחמת. המתכת הכסופה-ורדרדה נוצצת באור השמש השוקעת. את המרווחים ביניהם סותמים יצורים אחרים, כולם בעלי דמויות אנושיות למראה, אך מעוותות. אתם מזהים מעטים מהם כזוועות גפנים מיער השרכים, החיילים המקוריים של הפלישה. אחרים נראים קוצניים יותר, מורכבים ממחטי אורן או זרדים. שאר הצבא - מאות של חיילים - מורכב מיצורים מסכנים יותר. איילים מעוותים לצורת אדם בידי המתכת, כאילו הם נדחסו לתבנית בצורת אנוש. זאבים, דובים וחזירי בר מצטרפים אליהם. נראים כמו חיקויים זולים של ליקנטרופים ומזעזעים אף יותר.
חיילי המתכת עומדים ללא ניע, דוממים כפסלים. ישנם מרווחים צרים ביניהם, מסדרונות אשר דרכם ניתן להגיע אל העיר - אבל ברגע שמישהו מנסה לצאת ממנה דרכם, חיילי המתכת צועדים בתיאום מושלם וחוסמים את המעבר.
