כשחקן, הצטרפתי לפני כחודש למשחק של (איך לא) Mage: the Awakening שמשתמש בתרחיש The Devil and the Deep Blue Sea - אררר! גם קוסמים וגם פיראטים! אני משחק את אבראהים בן אבראהים, שם צללים בחאר אל-זוואבע - שודד ים יהודי מרוקאי מהמאה ה-16 שהתעורר לשביל האקנתוס בסערה בים (התיכון) ומצא את עצמו בסערה בים (אחר, האוקיינוס האטלנטי) ו, יותר גרוע, 200 שנה בעתיד...
שאר הדמויות הן טבוע, עבד משוחרר מארוני שהוא מורוס, רופא, ומאמין בדת האוביאה; רוך, מלח ומבריח ספרים ונציאני, מסטיגוס עם אובססיה למסתורין המלח; וקורבן הארבו, מלח בריטי שהואשם בבגידה על לא עוול בכפו.
הדמויות (חוץ מקורבן) עובדות אצל שחף אדום, קוסמת ושודדת ים בעלת אובססיה למחלות. לאחר שסערה טיבעה צי אוצר ספרדי לחופי פלורידה, הספרדים הקימו מחנה בקרבת מקום והתחילו במבצע הצלה - של האוצר, כמובן - תוך שימוש בעבדים בתור צוללנים.
שחף אדום, כמובן, רוצה את האוצר - מה גם שידוע לדמויות שיש יותר מאשר כסף וזהב מתחת לגלים - אז היא עגנה על יד המחנה. אחרי שהדמויות התגנבו פנימה וגילו היכן שמור האוצר שהספרדים הספיקו למשות, הן ישבו לחשוב איך להשיג אותו. טבוע הרגיש משהו מוזר מחוץ למחנה, אז הוא, בחאר ורוך מכרו לוקש לשומרים הספרדים ויצאו לבדוק את העניין. הם גילו קבר אחים רדוף ע"י רוח רפאים של עבד שטבע. אחרי שהתלבטו האם לתת לרוח הרפאים להוביל אותם לאוצר הטבוע (והחליטו שללכת לשחות באוקיינוס בשלוש לפנות בוקר זה רעיון גרוע) הם ראו מישהו טובע, ובעזרת קצת קסם הצילו אותו.
זה היה, כמובן, קורבן. בזמן שרוך קצת הרגיע אותו, טבוע ובחאר הלכו הצידה וניסו להבין מה לעשות עם הבחור החדש - טבוע היה חשדן כי הוא שודד ים, ובחאר חשדן תמיד כי הוא שייך לשומרי הרעלה (לא ששאר הדמויות יודעות את זה - עד כמה שטבוע ושחף ארגמן יודעים, הוא חץ נחוש מהחברותא-לשעבר של האחרונה). בסוף הם החליטו לחזור איתו לספינה. עיקוף קטן דרך הג'ונגל הביא לתגלית ממוזלת - מעיין מים מתוקים שהוא גם Hallow. בחזרה בספינה, קורבן קיבל קצת הסברים על קסם וגילה מכר שלו בספינה - מלח עריק בשם נד. שחף ארגמן הבינה שרוך אדם משכיל אז היא מינתה אותו לאחראי על היומנים של הספינה. פה פחות או יותר הפסקנו בסשן האחרון. בסשן הבא - יאללה הולכים לצלול למעמקים ולשלות לנו אוצרות.
כמנחה, אני ממשיך להריץ את אותו המשחק. שוב היה חודש מלא בשחקנים שלא הגיעו - היו חולים, היו בחו"ל, סבלו מגל החום שתוקף את אירופה...
אחרי עוד קצת דיבורים, אליפאס ניסה
לסקור את המיקום של אשתו, אבל נתקל בלחש-משמר שמנע ממנו לעשות את זה. במקום זאת הוא עשה קצת להטוטנות בקסמים והצליח
לסקור את הסביבה של לחש המשמר, להשתלט על הגוף של עובר אורח לרגע, ולהגיע לבניין בו אשתו כלואה. הוא ונעמה (יצירת-הסוד שלו) ניסו להיכנס לבניין וגילו שהוא מוגן גם ע"י לחש-משמר מכוונן לקסמי נפש - מכיוון שנעמה היא גואטיה והוא נפש חסרת גוף, הם לא הצליחו להיכנס.
מכיוון שמורגנה היא היחידה שמותר לה שיהיה לה מזל טוב (כי להיות אקנתוס זה בולשיט), מישהו הסתכל החוצה מהחלון של הבניין וראה את אליפאס ונעמה. ניסיון ההשתלטות של אליפאס לא עבר את לחש-המשמר, ובתגובה הבחור השני הטיל עליו לחש אחר. אליפאס ניסה לנגוד אותו אבל נכשל, ואז גילה שהלחש הוא
שלטון על-חושי - האיש פקד עליו להשבית את עצמו. אליפאס ניסה, אבל נכשל בהטלת הלחש. נעמה השתמשה באחד הנומינה שלה וגרמה לאיש להאמין שאליפאס בעצם כן מסכים לדרישות של החוטפים, אבל מכיוון שהוא לא ידע איך אליפאס נראה, זה לא מנע ממנו להטיל
זימון גואטיה על נעמה ולכפות עליה לברוח מהמקום. אחרי זה הוא הטיל
שנת הצדיקים על אליפאס. אממה מכיוון שאליפאס היה חסר גוף בנקודה הזו, במקום להירדם הלחש שלח אותו לטמנוס (התת-מודע הקולקטיבי של האנושות). אופס. בהיותו מג-נפשות די מוצלח, אליפאס הצליח למצוא דרך לקפוץ מהטמנוס לאוניירוס של אשתו, ואז לצאת מהאוניירוס - הידד, הוא מצא את סולין! כמובן, הוא מצא אותה עם יתד בלב וכבולה בשלשלאות ברזל.
אליפאס הטיל
נוכחות לא-מורגשת על עצמו ועל סולין ואז התחיל לנסות לשחרר אותה. אז כמובן שהבחור מקודם נכנס לחדר, לא ראה אף אחד בו בגלל הלחש של אליפאס, והלך לפתוח את התריסים. אליפאס ניסה להשתלט על הגוף שלו אבל גרם לפרדוקס שקיצץ את המשך של הלחש שלו משעה לשניות בודדות. יותר גרוע מזה, ברגע שהבחור הבין שתוקפים אותו הוא הטיל
התמרת אנרגיה והפך את כל האור בחדר לחום - אז מחדר מואר יחסית בטמפרטורה נעימה המקום הפך לכבשן חשוך מאוד. לאליפאס זה לא הזיז - ככלות הכל, הוא חסר גוף - וגם למג הנוסף זה לא הזיז (תודות לשריון קוסמים מסוג כוחות, שמפחית בין השאר נזק מאש). אליפאס התעצבן, שלף את היתד מהחזה של סולין וניסה לדקור את האויב שלו. היתד לא הצליחה לחדור את שריון הקוסמים, וסולין התעוררה.
התעוררה וגילתה שלא רק שהיא כבולה בשלשלאות, אלא גם שהיא עולה בלהבות. היא נכנסה ישר לטירוף האדום - ערפדים לא אוהבים אש, ככלות הכל. היא הצליחה להשתחל החוצה מהשלשלאות, הלכה שני צעדים, והתמוטטה, שוב פעם בתרדמת - הפעם בגלל שילוב של נזק מאור השמש ומהאש.
אליפאס ממש, ממש התעצבן. הוא הטיל
שלטון על-חושי על האויב שלו ופקד עליו להרוג את עצמו. הבחור לא הצליח לנגוד את הקסם, אז זה בדיוק מה שהוא עשה. אליפאס הצטרף למועדון הרוצחים (בייחד עם מורגנה, שהרגה את אמא שלה בהגנה עצמית, ותכריך, שהיא שומרת רעלה) והשחקן שלו הצליח בגלגול ההיבריס - בקוביה אחת...
ברגע שתכריך הבינה מה המצב (היא היתה בשיחה טלפתית עם אליפאס) היא אמרה לוורד שהיא הפסידה (פחות או יותר) וקיפלה משם את החברותא שלה.
קצת יותר מאוחר, הפטיש הגיע לסאנקטום, הודה לשאר החברותא על שהצילו את האחיינים שלו, ואז שאל אותם מה לעשות עם הבעיה של החצים, המיסטריום, וספרי הלחשים. לא קרה הרבה מעבר להסברים, כי השחקנית של הפטיש הרגישה שהמוח נוזל לה מהאוזניים (בצדק, 32 מעלות בפנים זה לא כיף) ופרשה מוקדם.
עוד קצת יותר מאוחר...
תכריך קיבלה הודעה ששטרן, אחד השומרים האחרים, נרצח, ואחרי כמה זמן היא גם קיבלה הזמנה ללווייה שלו. חוץ מזה היא קיבלה הודעה מציפורה, אחת השומרות האחרות, שביקשה ממנה טובה תמורת טובה והזמינה אותה לתה.
תכריך הגיעה לסאנקטום של התזמורת, נהתה מהתה, ואז גילתה שלציפורה יש צרות עם החלק של המבוך עליו היא אחראית. אחרי בירור קצר תכריך הבינה שהאפלה מזהמת את הכתות הספציפיות האלו, אז היא הסבירה לציפורה את העניין בקווים כלליים מאוד וגם הזכירה במעומעם את זה שיש מי שיכול לעזור עם זה.
ואז ציפורה אמרה לה שהיא חושדת שאחד מהשומרים מזוהם על-ידי האפלה. אז עכשיו תכריך מתכננת להשתמש בלווייה בתור תירוץ לרחרח אחרי השומרים האחרים ולראות אם היא יכולה למצוא משהו...
בינתיים, טקשאדו קיבל טלפון - לביאה באה לגבות את החוב שהוא חייב לה בגלל שהיא גידלה מחדש את האצבעות שלו. המשימה שהיא הטילה עליו - לשכנע קוסם אחר שיפסיק להטריד אותה בהצעות לדייטים. אה, והקוסם הזה הוא צדוק, חבר-המועצה (של הקונסיליום) של המועצה החופשית (המסדר שטקשאדו שייך אליו).
בהתחלה טקשאדו ניסה לטלפן לצדוק, אבל צדוק החליף מספר. אז הוא הלך לחפש את המיקום של הסאנקטום של החברותא של צדוק ברשומות של הקונסיליום. הוא היה צריך להתמודד עם מזכירה עצבנית כדי לעשות את זה (ולקרוא טקסט בערבית של ימי הביניים), אבל מצא את מבוקשו והלך לבקר את צדוק ושות'.
בהיותו סוציומט, הוא הצליח להיזרק החוצה מהסאנקטום אחרי שהוא העליב את צדוק, אז הוא החליט להתיישב מחוץ לדלת ולעשות אמבוש לצדוק כשייצא - אבל צדוק פשוט לא יצא משם, ובאיזשהו שלב טקשאדו נעשה רעב מידי והיה צריך לוותר. הוא טילפן ללביאה לומר לה שלא הצליח, והיא התהפכה עליו - לא משימה מסובכת והוא לא עמד במילה שלו... בסוף היא כן הסכימה לתת לו שלושה ימים לעמוד במילה שלו.
בינתיים X2, קאראסו, החץ הנודדת בעלת זרוע הכסף, דפקה על הדלת של החדר של מורגנה, ואמרה לה שהיא גילתה שמישהי עוקבת אחריה - והמישהי הזו נראית ממש כמו אותה אצילת דמעות שטריסטן וסטרון נלחמו בה בקו הזמן הקודם... אז מורגנה אמרה שזה עליה, ובינתיים שאלה את קאראסו כמה שאלות לגבי רוח הרפאים שרודפת את הדוג'ו של החצים - קאראסו לא כל כך התרשמה. אז היא הלכה חזרה לענייניה ומורגנה הרימה טלפון לנעמה (האצילה, לא יצירת-הסוד).
פה עצרנו.
אני גם ממשיך לכתוב
קווסט באותה השיטה - עברנו את יצירת הדמות ורוב הפרולוג; הדמות מצאה את עצמה מסטיגוס, בחרה מסדר (החץ הנחוש) ועכשיו מחפשת לעצמה חברותא טובה.
, בגלל המלחמה האחרונה עם איראן היא נדחתה ליוני וכל ההכנות נמרחו ובעצם לא היה לי פנאי נפשי לכלום מדצמבר. 
