כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

[rui]

IN
דונאת'אר אוחז בעוצמה בכיסא הגלגלים שלו בעוד הרוחות מתעופפות סביבו בשדה הקרב, מסייעות לו להסדיר את נשימתו. הוא אוחז באותן הרוחות ומשלח אותן כנגד הורוקים בשנית, מחזיר את הריתוק האווירי לקול זעקתם הכועסת. ונדריה שורקת בהתרשמות מרחוק למראה הלחשים של אילידיה, מדלגת מיד לאחר מכן בקפיצה קלה מעל האדמה השחורה ושולחת את הסיף שלה קדימה, שורטת את גבו של הבאבאו הפצוע. בטרם השד מצליח להסתובב אליה, פצעי הכפור של שירו-סנשאי מכניעים אותו, גורמים ליצור האפל לקרוס על האדמה. המושלת מחייכת קלות, קדה בשנית לעבר קהל דמיוני.

טאק, מנגד לה, רציני בהרבה. חצי האורק מסתער בצעקה קדימה באחת, מאגף יחד עם קאס את הבאבאו המכשף. חניתו חודרת בעוצמה את כתפו הימנית של השד, אשר מסתובב בקול זעקה רק כדי לקבל בעיטה חזקה ברגלו. הכאב מונע מהיצור לזוז ממקומו בזמן הקרוב, עיניו הצהובות מתגלגלות בשצף קצף. ורוק אחד נע לעזור לו, תוקף בפראות את קאס, בשעה שהאחר מנצל את העובדה שחלק ניכר מהחבורה עומד בשורה ויורה קליע ברק נוסף מלועו, פוגע בבאבאו אחר ללא כל קושי. אין נאמנות בקרב השדים, רק רצון להרוג ולהשמיד.

META
התפתחויות קרב:
באבאו מכשף (E15) מדמם.
באבאו מכשף (G5) מדמם.
דונאת'אר לא מדמם.
ההילה שלו ממשיכה לעת עתה.

הבאבאו נכשל בשתי ההצלות שלו.

התקפות נגד שירו-סנשאי:
מקור ברק - טווח 10 בקו ישר; 31 נגד תגובה, 23 נזק חשמל ו-10 נזק חשמל מתמשך (הצלה לסיום); שירו-סנשאי מקנה יתרון קרבי לכל ורוק או ורוק לוחם עד סוף תורו הבא. בפספוס, חצי נזק, ללא נזק מתמשך, ושירו-סנשאי לא מקנה יתרון קרבי.

התקפות נגד הקטור:
מקור ברק - טווח 10 בקו ישר; 24 נגד תגובה, פספוס.

התקפות נגד קאס:
שריטה עזה - 34 נגד דרג"ש, 21 נזק. קאס מואט עד סוף תורו הבא.

 

[amitf0123]

הקטור מכה ברגלו של השד שמולו, נחוש לא לתת לו לברוח הפעם. המכה מלווה ברעם אדיר ששובר את רגלו של השד, מפיל אותו לרצפה. כעת שהוא מקיף על ידי האביר והסמוראי, אין לו אף דרך לברוח.
META
פעולה משנית: מסמן את שד האש שסמוך אליי.
פעולה רגילה: מכת רעם. התקפה פרץ 1.
התקפה כנגד הבאבאו המכשף- 17+18+2=37 נגד קשיחות.
התקפה כנגד שד אש: 2+18=20 נגד קשיחות, מניח שפספוס.
נזק: 4+3+8=15 נזק רעם והמטרה נופלת שרועה.

 

[המגדל הבודד]

שירו-סנשאי כורע על ברך אחת, החשמל מרצד על שריונו וקשקשיו. ריח של בשר חרוך ממלא את האוויר לרגע, אבל דם הדרקון לא נותן לזה להשפיע עליו. הוא דוחף את עצמו לעמידה ברוגע, מרוכז, ומתמקד בשד המכשף שמולו.
שירו מנצל את העובדה שהבאבאו על הקרקע לאחר המתקפה של הקטור ומכה את השד ברגלו השנייה, גורם לחתך מדמם להופיע - כזה שלא יאפשר לו לזוז בחופשיות אם היה רוצה.

META
שירו-סנשאי מדמם.

תגובה מיידית
Honorable Resolve - בגלל ששירו מדמם, הוא משתמש במשב מרענן ומשיב 27 נק"פ. נוסף על כך, הוא מקבל תוסף +5 לזריקות הצלה נגד השפעות פחד והקסמה ועד סוף ההתקלות לא ניתן להתייחס אליו בהתקפות כמדמם.

שירו-סנשאי כבר לא מדמם.

פעולה רגילה
מתקפת נחש הפלדה נגד הבאבאו המכשף - 26 נגד דרג"ש, בפגיעה 28 נזק כפור והבאבאו מואט ולא יכול לפסוע עד סוף תורי הבא. נוסף על כך, הבאבאו מקבל רגישות 5 לנזק כפור עד סוף תורי הבא.

זריקת הצלה לנזק חשמל מתמשך - 6, כישלון.

פעולה משנית
חידת פלדה
שירו מקבל תוסף +2 לכל ההגנות מלבד דרג"ש ומבצע זריקת הצלה.

זריקת הצלה שנייה - 17, הצלחה.

ספוילר: משאבי דמות

נק"פ: 72/109
פרצי ריפוי: 8
נק' פעולה: 0
כוחות מנוצלים: sweeping blow, נשיפת דרקון, בלתי ניתן לעצירה, פרץ אדיר, שובר עצמות, לפצח את הקליפה, מתקפת נחש הפלדה, honorable resolve, חידת פלדה.

 

[rui]

שדי האש נעים במהירות לעבר זל, אך היא מסתובבת במהירות ומכה בשניהם, גורמת להם להתפוצץ לכדי ענן בוער שנעלם רגע לאחר מכן. ונדריה מאגפת עם קאס את אחד מהורוקים שנותר, מתחמקת מטפריו במהירות כדי לשלוח את הסיף שלה קדימה, פוצעת אותו חמור מספיק כדי שאילידיה תסיים את העבודה מרחוק בהטלת לחש אחת. קאס מסתובב לעבר השד שהוא וטאק מאגפים, שולח מכת ברזל חדה לעבר גרונו. היצור מקיז דם בהלם ובכאב, אך הסבל לא נמשך זמן רב - חניתו של טאק חודרת את אחורי גבו, יוצאת היישר מהצד השני, איפה שהיה אמור להיות ליבו. הוא קורס על האדמה, וחצי-האורק מהנהן קצרות לקאס בהתרשמות קלה. מרחוק נשמע שלילוואנה, נישידי וקראנג הצליחו לפנות מספיק מהדרך, יוצרים חיץ טוב להיכנס לעגלה בטרם יגיעו עוד מהשדים, אשר כבר נראים ממש בקו האופק, מתקרבים בתעופה מגושמת ומעוותת, אך מתקרבים. החבורה נכנסת, אך לא בטרם אילידיה לוקחת חלק מהאפר אליו הפכו השדים המובסים, שיהיה לכל מקרה.

"בזהירות" קראנג מאפשר לבני המלוכה ולמאוריציו לעלות ראשונים, מחווה בידו גם למאל דונאת'אר המותש.
"אני הולך עם עמי" המאל משיב באלפית, ולילוואנה מתרגמת אותו לכל מי שאינו יודע. האלף נראה זקן מגילו, מותש לגמרי ומזיע. הוא מתנשם בעייפות, אך חלק מהאלפים כבר מתקרבים אליו במהירות, מתכוונים לקחת אותו למקום מבטחים.
"אנחנו צריכים לשוחח, דונאת'אר. אם אתה לא רוצה שנבוא אליכם, אתה צריך לבוא אלינו" ונדריה מבהירה בטרם היא עולה, מביטה בו בפשטות, אך מבלי להתבלבל.
"תבחר".
"אני..." המאל מהסס. "מעולם לא ביקשתי לבקר בהתיישבות שלכם, המושלת. אבל אני לא יכול לאפשר לכל כך הרבה להיכנס הנה. אגיע אליכם הלילה. ביקור קצר, מציאת פתרונות בלבד".
"מציאת פתרונות זה השם הרביעי שלי. נדבר הלילה על השני והשלישי" המושלת מהנהנת, מחווה לו בראשה. "שמור על עצמך".
"מי ייתן והעצים בדרכך תמיד יישאו פירות" משיב המאל, מספר מאנשי שבטו מזיזים אותו במהירות משם על כיסא גלגליו.
"יהיה קצת צפוף, אז לא להתבכיין. אני בחוץ" ונדריה קופצת במהירות על מושב הנהג.
"אני איתך" לילוואנה מתנדבת מיד, עוד לפני נישידי. "קשת בחוץ יעילה מקשת בפנים".
דמת הדרקון לא מגיבה, אך מהנהנת בקצרה, ונראה שלונדריה לא באמת אכפת. "כל עוד יש לידי אישה יפה, מי אני שאגיד לא. קדימה, יש לנו הרבה לעשות מרגע שנגיע".

קראנג עוזר למי שצריך לעלות לקרוואן הגבוה, עוצר כשטאק עומד מולו, מסרב לקבל את ידו.
"טאק..." הוא מנסה לדבר, גרונו ניחר.
"תחסוך ממני. תחסוך מאיתנו" הוא נכנס אל הקרוואן בעצמו, מטלטל אותו לרגע ממשקל שריונו, וקראנג נאנח בחולשה, מביט לעבר לילוואנה שכבר מפנה לו מקום מקדימה.
"כולנו מוכנים?" שואלת ונדריה, ומבלי לחכות לתשובה יוצאת קדימה. העגלה הצפופה מתחילה לנוע במהירות, והחבורה מנצלת את הרגע כדי לסקור את משפחת המלוכה ואת מאוריציו - ניכר שהם חפים מפגיעות, הגם ששערה של אנאבל פרוע במעט לאחר שנשכבה על הקרקע. היא עדיין אישה נאה, ולא נראה שהיא טורחת לסדר זאת כרגע. מרחוק, צעקות השדים הולכות ונעלמות, ומי מהם שמצליח להוציא ידו מהקרוואן מרגיש רוחות חזקות בכיוון הנגדי להם - לא מספיק כדי להפוך את הקרוואן, אך מספיק כדי לעכב את השדים המעופפים מלהתקרב אליהם, לפחות עד שיוותרו.

 

[העוג הברברי]

IN
"איך הם מצאו את המיקום שלנו?" אילידיה שואלת את השאלה הראשונה, מסתכלת החוצה מהעגלה. היא נוגעת קלות בנשק של לילוואנה, שמרגישה כיצד הנשק שלה מתמלא בחומצות מוזרות, שמתלוות לכל חץ וחץ. היא מסתכלת על טאק "ואיך אתה הגעת הנה?" היא שואלת את טאק, מרגישה שעכשיו זה הזמן לשאול את טאק את השאלות הקשות- מי יודע אם תהיה עוד הזמנות ברגע שהאב והבן יתחילו לפתוח את הפצעים ביניהם. אם מישהי יודעת כמה דרמות משפחתיות יכולות להסיח את הדעת מהדברים החשובים- זו אילידיה.

META
פעולה משנית- חותם מחליד
הקשת של לילוואנה גורמת ל-5 נזק חומצה מתמשך בפגיעה עד סוף ההיתקלות. בפגיעה, לילוואנה יכולה לוותר על יכולת זאת על מנת לגרום למחסר 4- לדרג"ש (הצלה לסיום).

 

[rui]

"הקברן" הוא עונה בפשטות, כאילו הדבר משיב לשתי השאלות. לרגע לא נראה שהוא עומד להרחיב, עד שהמבטים של כולם בו גורמים לו להמשיך.
"הקברן מטיראנובה ותאודוריאן עובדים ביחד. אני מניח שאתם מכירים אותם, אם אבי לא הסתיר את חלקו מכם".
"הוא סיפר לנו לבסוף, אנחנו מכירים אותם" מציינת לילוואנה, משגיחה בחצי עין החוצה.
"לבסוף" טאק מתעכב על המילה, אך ממשיך לאחר מכן. "אני רודף את שניהם כבר זמן ארוך. אני גם תכננתי להגיע אליהם ולסיים זאת אחת ולתמיד, אבל עצרתי בדרך לעזור למישהי וזה גרר אותי הנה. ניסיתי להשיג את תמיכת המושלת מרגע שהבנתי שהמטורפים של הקברן טורדים גם את הארץ הזאת, אבל לא האמינו לי".
"אם הייתי מאמינה לכל בחור אקראי שפורץ לבית שלי וטוען שהעולם רודף אותו, לא הייתי מספיקה לעבוד" ונדריה משיבה, דופקת מבחוץ על קיר הכרכרה, אך קולה המבודר ממחיש שהדברים לא פוגעים בה.
"ראיתי את הקרוואן של המושלת יוצאת ושמעתי שזה לכיוון האלפים. עקבתי אחריו ותכננתי לדבר עם שתי הקבוצות כדי לנסות ולהבין מה בדיוק הקברן ותאודוריאן מחפשים בארץ העתיקה. אני מניח שזה לא קשור רק אלי" הוא משלב את ידיו.
"אין לי מושג מי אתם, אבל אם אתם מסתובבים איתו..." הוא מחווה בראשו לקיר הכרכרה, אל קראנג שיושב בחוץ, "אני מניח שאתם קשורים לכך גם כן".

"יש לך רעיון כלשהו מדוע הם פועלים כאן? השערה כלשהי? מלבד אולי לחסל אותך, את קראנג ואת קאס?" שואל אדמונד.
טאק מביט בו רגע ארוך, בבירור חושב על ניחוש מושכל.
"כן. אבל אני לא בוטח בכם מספיק כדי לדבר על כך".
"מעליב" ונדריה קוראת מבחוץ.
"היית מעדיפה שאשקר לך ואטען שאני לא יודע?"
"הא. התפוח השתקן והכנה לא נופל רחוק מהעץ".
טאק לא עונה לכך, אך גבותיו מתכווצות בזעף.

 

[העוג הברברי]

IN
"למי עזרת בדרך?" שואלת אילידיה בזהירות. בני החבורה רואים על פניה, היא לא סומכת על טאק בחזרה. חודשים של בגידות לקחו עול על חצי האלפית שונאת הממסד שאפילו אנטגוניזם לתיאודוריאן לא עוזר לה כבר לסמוך בקלות על אנשים.

 

[rui]

"גברת אחת שהייתה זקוקה לעזרתי" טאק עונה בקצרנות, משלב את ידיו.
"אשתך" מציינת ונדריה. "נכון? האחת שדיברת עליה".
"היא לא אשתי" טאק מחזיר באחת, אך עוצר מיד לאחר מכן, ננעל.
"אמרת שהיא אשתך, דיברת על כמה אתה רוצה לעזור לה".
"זה.... לא..." טאק חורק בשיניו, בבירור כועס על עצמו שענה מבלי לחשוב. "היא לא אשתי. פשוט לא רצינו למשוך תשומת לב, אז אמרתי לך את זה".
"נו, אז כן שיקרת לי בסוף. ועשית עניין גדול מזה" הם מרגישים את החיוך הדק של ונדריה עד כאן.
"זה שונה" מתעקש טאק. "אני אומר לאנשים את האמת בפרצוף. ככה צריך, ואין לי בעיה לעשות את זה כשההשלכות נוגעות אלי. אבל כשזה נגע לבטיחות שלה, או לפרטים אישיים אחרים... אין לי זכות לכך" הוא מניד בראשו בעקשנות, ונישידי מהנהנת קלות בתגובה, מסכימה בדממה.
"אז היא לא אשתך" מציינת לילוואנה. "אבל נמלטתם הנה בגללה?"
"היא הייתה צריכה עזרה, אני הסיבה שהיא בצרות מלכתחילה. יש לי חובה להגן עליה, אבל אין בינינו קשר נוסף. היא אישה טובה והיא צריכה לחיות בשלווה, זה הכל" הוא עונה במעט יותר פתיחות, שפת גופו נרגעת מעט.
"אישה שנמלטת מתאודוריאן..." אנאבל מביטה בו רגע ארוך וטאק נמנע מעיניה, נועץ אותן בדלת. הם מרגישים את אשר לא נאמר, את המילים הכבדות שבאוויר.
קורבן נוסף של ראש כוהני ארוות'.

 

[amitf0123]

״בעיה אחר בעיה״ הקטור נאנח, חושב לרגע. בזכרונו הוא זוכר את מצבה של האישה. היא אמרה שהיא במקור מארוות׳.
״בואו נדבר גלויות, אין לי עניין בחשדות וחששות לאחר מה שקרה בארוות׳. תאודוריאן משתף פעולה עם אימפריית הדרקון, בעקיפין או בידיעה, זה לא משנה. יש דבר מה מיסטי שהאימפריה מחפשת בניס פרדי ולו היא תשיג אותו הכל אבוד. התקיפה על הפגישה והתקיפות על השיירות מוכיחות שהם שולחים כמה שיותר כלים לכאן במטרה להפוך את האזור לשדה קרב״ הקטור מוציא מפה פשוטה של האזור, ״אנחנו מותקפים על ידי השדים של תאודוריאן ויצורי המעמקים של החשכה. והם באים לקחת את הרסיס.
אבל לפני הכל, תאודוריאן הוא אינטרסנט, אז האישה בסיכון. טאק אני ממליץ לך לחזור אל הבית. היא אמרה שהיא לא רוצה לעבור את הלידה בלעדייך ותאודוריאן יינצל כל הזדמנות בשביל לפגוע בה. כרגע אנחנו צריכים לעשות אחד משלושה דברים. לאתר את הרסיס, לאתר את הקברן או לאתר את איזי. טאק אם יש לך שאלות אני אענה. אבל אתה צריך להבין שגורלם של רבים על הכף ועברו הזמנים למשחקי אמונים״.

 

[rui]

חצי האורק משתתק, מביט במפה.
"תאודוריאן כאן רשמית כדי לחסל את 'אשתי'. מעשית, הוא כאן רק בשביל עצמו".
"למה הכוונה?" שואל לוקרשיוס. "ואיך זה שהוא מהיר כל כך לפעול בניס פרדי? ממתי יש לו כאן אנשים?"
"היו לו כאן אנשים במשך שנים” טאק מוציא חתיכת קלף מכיסו, נותן אותה לקאס כדי שיעביר בין כולם. הכתב קטן ומסודר, אך צפוף מאוד. ממבט ראשון, ניתן לראות זאת כמעין סיכום משימות לקברן מטיראנובה ולכת מסוימת ברפובליקה, אשר קוראת לעצמה 'אחוות עדן'. הם רואים שהמסמך מתייחס למסמכים נוספים שנכתבו, ושהתנועה המרכזית מתחילה שנים אחורה.

"זה... לוקרשיוס, זה מאז הטיול שלך ושל בנג'מין הנה" אנאבל מפענחת זאת, ולוקרשיוס לוקח אליו את המסמכים, מביט בהם בשתיקה.
"אחרי שחזרנו" הוא מביט בדממה, לראשונה קולו לא זועף למולה. "את זוכרת ש..."
"כן. אני זוכרת" המלכה לשעבר מהנהת, מסבירה לשאר. "הוא נבהל מעצם העובדה שהם יצאו לניס פרדי. הוא היה מזועזע מעצם המחשבה שתשובו לשם, נכון? למרות שאין סיכוי שזה היה קורה".
"מה הסיבה שיצאתם לטיול הזה, דוד? מה הוא חיפש כאן, חוץ מחזירי בר וחיות אחרות לצוד?" אדמונד שואל, ולוקרשיוס נאנח קלות, משפשף את גשר אפו.
"בנג'מין שמע יותר מדי על המקום הקסום הזה. אני עדיין חושב שסא-אאגה טפטף לו את זה פנימה, הוא סיפר לו על דבר מה גדול ששווה למצוא".
"מה?"
"משהו שטותי לגמרי. אגדה. הוא חשב שהוא יצליח למצוא את ה..." לוקרשיוס מניד בידו בחוסר רצון, אך משתתק לאחר מכן. הוא מביט לרגע ארוך בהקטור, ואז בחזרה במסמכים, בוחן אותם ברצינות תהומית לפתע.
"המעיין האבוד של סואולה".

שתיקה נפרסת לרגע, בשעה שהקרוואן ממשיך, רק גלגלי העץ חורקים כשהם עולים על אבנים, חצץ או שורש שהסתנן לדרך הראשית.
"זאת הסיבה שבאתם אלינו?" ונדריה שואלת מבחוץ. "אני זוכרת כמה אבא ואמא שלי התרגשו מהביקור הזה, ובסוף אחרי שהלכתם אמרו שאולי תסייעו לנו בשליחות. חשבתי שהם הוזים".
"כן, בנג'מין הכריח אותי למצוא יותר על הנושא. שוחחתי עם דנקן בתקווה שהוא יסייע לי, והוא אמר שהוא פגש בחור שיכול לדעת יותר. אני לא זוכר-"
"אילוס" לילוואנה מחברת את הנקודות. "הוא פגש את אילוס דה-לה נפטיס, נכון?"
"לא שאלתי לשם המשפחה, אבל אילוס היה השם, אני חושב. כן" העוצר המודח מהנהן. "הם היו ביחסים טובים, דנקן עזר לו בעבר במשהו ולכן הרגיש בנוח לשאול אותו, ואילוס הזה הכווין אותנו כאן".
"זה אבא של הקטור" מאוריציו מציין, ולוקרשיוס מופתע לרגע.
"הא. מעניין..." הוא רואה את המבט השואל של הקטור וממשיך, "לא, כלום. דנקן דיבר עליו גדולות ונצורות. אמר שהוא אדם טוב ומלומד וששווה להקשיב לעצתו. הוא לא דיבר כך על אנשים רבים, זה הכל".
"בוא נסכם" לילוואנה מרצינה. "סא-אאגה הוביל את בנג'מין להגיע הנה ולחפש, באופן מעשי, את המעיין של סואולה. נעזרתם באילוס לשם כך, כי הוא ידע הכי הרבה. הוא הוביל אתכם כאן-"
"ולמספר נקודות חשודות אחרות" מוסיף לוקרשיוס.
"אבל לא מצאתם דבר. אני צודקת?"
"נכון" הוא משיב. "הדבר היחיד שזה עשה זה, כמו שאמרתי, להלחיץ את תאודוריאן. הוא קיבל את התחושה כאילו אנחנו הולכים לבקר בניס-פרדי כל שני וחמישי. זה שיגע אותו לגמרי".
"אמרתם לנו את זה בעבר..." מציינת לילוואנה, ומהנהנת קלות בהבנה. "ועכשיו זה ברור למה. הוא חשש שתמצאו את קאס. זה מסתדר עם השנים. נסעתם לפני שש עשרה שנה, אם אני זוכרת נכון. הייתי ילדה אז. קאס, זה לא הרבה זמן לפני..." היא עוצרת לרגע, נותנת לשקט לדבר במקומה.
"מה?" טאק מניד בראשו, רואה שכולם יודעים והוא לא. "מה קרה?"
"הוא הילד מניס-פרדי, טאק" מדבר קראנג לראשונה, והם שומעים את קולו רועד באשמה ובצער. "זה הוא".
"אתה..." טאק מביט במול, פיו נפער. הוא מנסה לסגור אותו, אך גבותיו המתכווצות חושפות את רגשותיו, לא מצליחות להבין. "ואתה מהלך לצד אבי?"

"אם נחזור לרגע לנושאים שעל הפרק" נישידי מדברת. "אני לא מכירה שום תוכנית של האימפריה שקשורה במעיין של סואולה, אבל זה לא אומר שאין אחת. הם אוהבים להשחית כל דבר של אלים אחרים. ייתכן וסא-אאגה באמת תכנן שתמצאו את המעיין כדי לגנוב זאת מתחת לאפכם. ייתכן והוא רק פיתה את מלככם הנה כדי..." היא מותירה זאת באוויר, ואנאבל משלימה מיד.
"כדי לכסות את עקבותיו ולהוביל לפילוג ביני ובין תאודוריאן. מאז שזה אירע, מאז שקאנארה נהרגה ושאתה איבדת את ביתך... תיעבתי את האיש. חתרתי נגדו בכל הזדמנות" היא מכווצת את ידה לאגרוף, פניה מאדימות. "אישה טובה מתה ובית משפחתה נהרס. איך אפשר לסלוח למפלצת שלא רק גרמה לכך, אלא הורתה לעשות זאת? ואני, שנכשלתי למנוע זאת?" היא מנידה בראשה שוב ושוב, דואבת, עד שלוקרשיוס שם בשקט על ידה את ידו. המחווה, קטנה כגדולה, מצליחה לנחם את אנאבל במידת מה. היא שמה את ידה השנייה על ידו, כדי להודות לו על שהעניק לה כוח, והוא מכחכח בגרונו ומביט לכיוון השני, מנסה להסתיר את הסומק שעולה בלחייו.

"הדברים הללו חשובים. אנחנו מבינים טוב יותר את הלך האירועים" אומרת לילוואנה. "אך זה לא מסביר מדוע תיאודוריאן פועל כאן עכשיו, ולמה הוא פעל במשך כל השנים הללו. עד ש... אשתך" היא לא בטוחה כיצד לנסח זאת, מתפשרת על המילה הלא נכונה, "הגיעה הנה... לא הייתה לו סיבה אמיתית לעבוד כאן. אני צודקת?" היא מביטה לרגע מסביב, והחבורה כולה משתתקת.
"טאק, אתה בטוח שאתה לא יודע משהו נוסף על תוכניותיו?"
"הייתי עסוק באיסוף ראיות לגביו, לא תוכניות. לא היה משהו רציני במשרד של-" הוא עוצר את עצמו, מביט לרגע בהקטור.
"תראה לי את החרב שלך".

האביר שולף את חרבו בדממה, הברק ששילח בה הריבון עודו צרוב בה, מעניק לה מראה אגדי.
"אני חושב שהיה לו פסל קטן של החרב שלך במשרד שלו" טאק בוחן אותה בשתי ידיו. "לא היה עליה את הברק הזה, אבל כל השאר נכון".
"נשמע כאילו הוא מחפש את המעיין, אם כך" ונדריה משלימה את הניתוח. "למה?"
"הוא המרפא הגדול ביותר בכל הארץ. המעיין יוכל להרוויח לו כסף רב" מציע מאוריציו, אך הם שומעים צקצוק שמגיע מכיוונו של קראנג.

"זאת לא הסיבה, מאוריציו. אני חושב... אני חושב שאני מבין מה הוא רוצה מהמעיין".
"הלם. אתה מבין את הראש שלו" טאק מחזיר את החרב להקטור, משלב את ידיו.
"תאודוריאן לא אוחז באמונה הקנאית של הקברן. הקברן משוכנע שמה שהוא עושה נכון. תאודוריאן... פשוט משקר לגבי זה. אפשר לשקר לכל האנשים חלק מהזמן או לחלק מהאנשים כל הזמן, אבל אי אפשר לשקר לכל האנשים כל הזמן. הוא יודע מה מצפה לו ביום הדין. הוא יודע שסטנמאר לא ימחל על פעולות ארורות שכאלו".
"אז הוא מנסה להתחמק מזה?" שואל מאוריציו.
"כן. אני חושב שתאודוריאן מחפש חיי נצח, ושהוא כנראה התקרב ללמצוא את המעיין אם הוא הגביר פה פעילות".
"והקברן? לו אכפת מחיי נצח?" מפקפקת לילוואנה.
"לא. אם אני מכיר אותו כמו שצריך..."
"ואתה מכיר אותו" עוקץ טאק.
"הוא ירצה להשמיד את המעיין, אחת ולתמיד".

 

[amitf0123]

הקטור מחזיק את ראשו. חושב. מהרהר. החיפוש של דורות על גבי דורות, הניסיון למצוא את הקווסט. ועכשיו סוף סוף, זה נמצא בהישג יד.
רק היה צריך שיהרסו בשביל זה ממלכה, משפחה ואולי עתידה של כל היבשת. אם זאת, מבלי לשים לב, דמעות יורדות מעיניו של האביר. הוא יודע מה הקווסט עכשיו, שנים של איבוד היסטוריה וחיפושים נצחיים וסוף סוף הוא מצא את התשובה. הוא סוף סוף יכול לפתור את הקווסט.
אבל משהו מציק לו. גם לסא-אאגה חייבת להיות סיבה יותר רצינית בסיפור מאשר לפגוע ביחסים של תאודוריאן ואנאבל. משפחת דה לה נפטיס בראש ובראשונה עוקבים אחריי הקווסט, גם אם הם מתעסקים בדברים אחרים.
"המעיין הוא רסיס" הוא פוסק באחת. חלק מהאנשים בכרכרה מבולבלים, הם לא יודעים מה זה אומר. אבל הוא בטוח שמאוריציו יקלוט. האביר מנגב את הדמעות וחוזר ואומר. "אפשרי שתאודוריאן ראה את הקץ קרב באירועים האחרונים בארוות' ולכן החליט למהר בניסיון למצוא את חיי הנצח שלו. אבל הכוהן החמקמק אינו שוטה, אם הוא שלח את הקברן הוא יודע שזה ישמיד את המעיין לו ויימצא אותו. הוא לא ייקח את הסיכון הזה. תאודוריאן בסבירות גבוהה בדרך לניס פרדי.
אבל כל זה לא משנה אל מול סא-אאגה. העובדה שהמעמקים גם מחפשים פה משהו אומרת שהוא גם רוצה את המעיין. ואם הוא רוצה את המעיין, הוא יודע איך להשתמש בו בצורה קרבית אם הוא ישים עליו את הידיים שלו. אנחנו צריכים לעקוף את כל האנשים האלה במירוץ".
"ונדריה, עדיין יש את הספרייה שדוד טירצ'יבלד הרכיב שהוא היה פה? אנחנו נצטרך לעבור עליה ולהצליב מידע עם הראיות שטאק חיפש על תאודוריאן. לילוואנה ואילידיה, אנחנו צריכים למצוא מידע שהאלפים מסתירים מאיתנו, או לכל הפחות מהססים לשתף. הייתי אומר ששווה ניסיון לתקשר עם רוחות הטבע דרך הצמיד בשילוב עם הזכרונות של אילידיה מהתקופה שהיא חייה פה. נישידי ושירו, אנחנו צריכים למצוא מחילה. יצורי המעמקים באים בדיוק משם, מהמעמקים. תבדקו עמדות טקטיות שהגיוני שהם צצים מהם. אם מישהו חושב שיש משהו אחר שכדאי לעשות, אשמח לשמוע".
לאחר שהקטור מציב את התוכניות הטקטיות, הוא שולף את חרבו באיטיות ומניח אותה על ידו.
בשם משפחת דה לה נפטיס, אני מכריז על הקווסט כנמצא. עלינו להגן על מעיינה של סואולה" הוא מכריז, מרגיש מעט מן העול המשפחתי יורד מכתפיו.

 

[rui]

הוא רואה את לילוואנה שולחת חיוך גאה, בשעה שגם מבחוץ נשמע קולה של ונדריה, צוחקת באושר.
״וזה לקח לנו רק שש מאות שנה! או כמה שזה לא באמת לקח״ הם שומעים אותה נושמת לרווחה. ״יש הכל, תקבלו הכל״.
״המעיין… רסיס…״ מאוריציו שוקל את הדברים בכובד ראש. ״כלומר… זה אפשרי, זה בהחלט אפשרי. מעולם לא שקלתי זאת. אני אצטרך לחקור, ללמוד. לבסס את התיאוריה. אם זה נכון, ואם סא-אאגה באמת ימצא דרך לשים את ידו על המעיין…״ הוא משתתק כשההבנה נוחתת עליו.

״אלים שבשמיים, הוא יוכל לשגר את כוחות האימפריה גם לניס-פרדי. אתם לא מבינים? הוא לא רוצה לכבוש רק את הצפון…״
״הוא כובש את כל ת׳נדיאן במכה״ נישידי לוחשת, מנידה בראשה בחוסר אמונה. ״זאת… זאת התוכנית הנועזת ביותר של האימפריה זה מאות שנים. אולי מאז היווסדה, אפילו. איך זה בכלל אפשרי?״
״זה אפשרי וזה קורה״ משיבה לילוואנה. ״אם המעיין באמת רסיס, אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שסא-אאגה הבין זאת קודם. מעטים, אם בכלל, יודעים על התיאוריה. מי עוד יכל להבין זאת?״ היא שואלת רטורית, ולאחר מכן מביטה באילידיה.

״את לא חושבת שגם אודסיה פענחה זאת, נכון?״

 

[המגדל הבודד]

"אם סא-אאגה רוצה לכבוש את ניס פרדי במצוות הקיסר, עלינו לנסות להבין כיצד נוכל להטות את זה לטובתנו. אם האלפים חושבים שהמתיישבים הם הבעיה, האימפריה גרועה בהרבה. אם ניידע אותם על התוכנית, אולי הם יסייעו לנו בסיכולה ובמאבק מול תאודוריאן והקברן. אין דבר שהקברן יאהב יותר מלהשמיד כל דבר שיקר לאלפים 'הכופרים'" אומר שירו-סנשאי, משלב את ידיו בהרהור. הוא לא באמת מופתע מהתוכנית השאפתנית של סא-אאגה, אבל ההבנה עדיין מכבידה עליו.

 

[rui]

"נקודה טובה" מסכימה נישידי. "האלפים מתעבים את עצם המחשבה שמתיישבים נוספים יגיעו לניס-פרדי. עם טוסון החדשה קיימת... הפסקת אש מסוימת" היא חושבת לרגע על המונח, ונראה שהיא מהנהנת לעצמה, מקבלת אותו. "שאולי תתפתח גם לקשר עמוק יותר, אם וכאשר הצדדים יהיו מוכנים לזה. האימפריה לא מעוניינת בחילופי תרבות, אלא בשעבוד תרבות. לא, במחיקת תרבות" היא מחליפה. "והשוגון יותר מכל. אין לו כבוד לתרבויות של אחרים. הוא רואה אותם כמקקים ותו לא".
"שוגון?" אנאבל מרימה גבה, ואז מהנהנת באיטיות, כמעט צוחקת לעצמה. "כמובן... למה לא?"
"מרשים שאת יודעת על התפקיד" נישידי מביטה בה בעניין. "לא רבים מכירים אותו. חלקתי זאת עם שירו-סנשאי ועם סר הקטור, ואני לא מוצאת סיבה להסתיר זאת מכם. סא-אאגה השוגון של האימפריה" היא מסבירה. "שני רק לקיסר בחשיבותו. בכיר יותר מכל חמשת הגנרלים, מייעץ לקיסר ולו בלבד. הוא אחראי על… על הכל, למעשה. אין דבר שהוא לא עוסק בו. כל נושא שקשור לביטחון לאומי. לא תמיד יש שוגון, וגם אם כן - הוא לא תמיד מחזיק בהשפעה כל כך חזקה על האימפריה. מסורתית מדובר אך ורק בראשון לסמוראים, בכיר משרתיו של הקיסר. סא-אאגה הוא סיפור אחר, כאמור" היא מסיימת את סקירתה.

"אתם מבזבזים זמן רב בלדבר על כמה מרשימים האויבים שלכם" טאק מושך בכתפיו. "הוא אויב. הוא צריך חיסול. אפשר לדבר עליו גדולות ונצורות, אפשר פשוט להרוג אותו".
"הוא לא כאן, אלא בארוות'".
"אפילו יותר פשוט, אם כך. הבנתם את התוכנית שלו, עכשיו צריך לעקוב אחרי ההנחיות של סר הקטור" הוא מניד בראשו אל האביר. "אבל לא חילק משימה לי ולו" הוא מצביע אל קאס. "מישהו צריך לבדוק שהקברן והפנאטים של סטנמאר לא מתכוונים לתקוף את העיירה. צריך לגשש מסביב, לראות מה מוצאים".
"טאק..." הם שומעים את קראנג מדבר בשקט, כאילו מתבייש בכלל להעלות משהו, בטרם הוא עוצר את עצמו. חצי-האורק הצעיר מתעלם, מהנהן קלות אל קאס כדי לראות אם הרעיון נשמע טוב עבורו.

"ובערב מדברים עם דונאת'אר" מסכמת ונדריה. "ומשיגים ממנו כיווני פעולה להמשך, בהתבסס על המידע שלו ושלנו".

 

[Nextorl]

אחר כך, קאס אומר בלי קול לחצי האורק ששאל למה הוא עוד מסתובב עם אביו. הוא לא בטוח כיצד להתנהג כאן- הוא מרגיש בין פטיש לסדן. הוא רצה להציע ללכת עם טאק, לדבר עם ה"אישה", אבל הרעיון של לחזור לטוסון החדשה משתק אותו.

"סא-אאגה יכול לשגר צבאות שלמים?" הוא שואל, מנסה לחשוב על משהו אחר. כל דבר אחר.

 

[amitf0123]

״דוד שלי השעיר זאת בתיאוריה. אבל בהתחשב בכך שאנחנו השתגרנו בעצמנו מרחקים שכאלו יחד עם המומחיות והכוח הקסום של סא-אאגה, הייתי אומר שהסיכויים כנגדנו״.

 

[rui]

"שלושה אנשים בעולם מבינים את תיאוריית הרסיסים באופן עמוק. פרופסור טירצ'יבלד, אודסיה וסא-אאגה. כל אחד מהם לקח אותה למקום שונה, על פי הידוע לנו" מציין מאוריציו. "פרופסור טירצ'יבלד פיתח את התאוריה היסודית, את הרעיונות שמשמשים לנו משענת לדיון. מהתובנות שלו הצלחנו להגיע למסקנה שייתכן ובהמשך נוכל לווסת - ואולי אף למנוע - הגעה של בני תופת ופיות אל המישור החומרי".
"לא כל הפיות רעות" לילוואנה מלטפת קלות את צמיד העץ שלה, שולחת אליו חצי מבט.
"לא טענתי ככה, וגם הוא לא. אבל אני חושב שאין כל רע בהבנה כיצד ניתן להגן על עצמנו, לפחות מבני תופת".
"הרעיון מרתק וחשוב, אם הוא נכון. עובדה שרק עכשיו הותקפנו על ידי אותם כוחות אפלים".
"הרעיון נכון, אני משוכנע בכך. הקטור הוכיח עם הפרופסור שאותם רסיסים יכולים ללבוש צורות אחרות, לא רק שערים מסורתיים עליהם אנחנו חושבים. למשל, זה בהחלט יכול להיות המעיין של סואולה. מוקדם לומר, אבל תיאורטית - משפחת דה-לה נפטיס כבר הוכיחה שהדבר אפשרי" הוא מביט בהקטור בהתרשמות בלתי מבוטלת, ולאחר מכן מכחכח בגרונו וממשיך.

"אודסיה פיתחה את התיאוריה לכיוון מגננתי, כפי שהפרופסור הסביר. הוא אמר שהיא ניסתה לחסום משהו, גם אם אני לא יודע מהו. לחסום קשר כלשהו, אני מניח, בין רסיסים או בין הכוחות שלהם. קשה לדעת מראש, היא לא חולקת רבות... עד כה לא ראינו שהיא צדקה, אבל אני בספק שהיא לא ביססה את הרעיונות שלה על הנחות סבירות, לכל הפחות" הוא מושך בכתפיו. "וסא-אאגה פיתח את התיאוריה לכיוון התקפי. הפרופסור מאמין שסא-אאגה פענח, למעשה, את מה שראינו בשלב מאוחר יותר בזכות פמיניה - שניתן להשתגר מרחקים אדירים, כנגד כל היגיון או הבנה קודמת של הקסם המאגי. אם ניתן לשגר תריסר אנשים... ואני כולל את פמיניה ווירניק" הוא מבהיר, "אין סיבה להניח שהמספר נעצר שם. אני מניח שהכל תלוי במקור הכוח ובעוצמת הקשר. לכן הפרופסור ביקש שנמצא את הרסיס של סא-אאגה. אם נצליח להשמיד אותו..."
"אבל איך משמידים רסיס?" טאק מניד בראשו בחוסר הבנה.
"אני... לא יודע" מאוריציו מודה בחוסר נוחות. "אבל אני מקווה ש... ובכן..."
"אתה מקווה שאודסיה פענחה זאת" אדמונד מהנהן בהבנה. "אתה מקווה שההגנה שלה היא למעשה השמדה של רסיס, ולא תצורה אחרת של קטיעת הקשר".
"נכון" מאוריציו מהנהן. "אבל גם אם לא, אולי היא גילתה משהו נוסף שיאפשר לנו ללמוד זאת. אפשר רק לקוות, בשלב הזה".

 

[המגדל הבודד]

"יכול להיות שזה קשור לכוח האפל של שות'-גוראג? אולי הוא יכול להשחית את הרסיס, או להגדיל את כוחו באמצעים לא טבעיים?" תוהה שירו בקול.

 

[rui]

"זה אפשרי בתיאוריה. הכוח של שות'-גוראג מגיע ממרחבים שעוד לא ברורים לנו לגמרי" מאוריציו חוכך בסנטרו, שוקע במחשבות למשך כמה שניות. "כלומר... עד עכשיו לא עסקנו ברעיון של עיוות רסיס. אני מניח שזה באמת השלב הבא של התיאוריה, אם וכאשר נגיע אליו לאחר ההוכחה של הפיתוחים הקודמים עליהם דיברנו. ואם באמת ניתן לעוות רסיס... אני מניח ששות'-גוראג והכוח שלה הם החשודים המידיים".

 

[העוג הברברי]

אילידיה תופסת את הרקות שלה ומעסה אותן קלות. "עיוות? לא נראה לי שצריך לעוות. אני חושבת ששות'-גוראג והכוח שלה הם בעצמם הרסיסים, הרי נראה שכל קסם בעולם הזה מנסה לדחוף אותם בחוצה, וגם הם שוברים את כל החוקים שידענו" אומרת חצי האלפית, שותקת בנוגע לגילויים.

"עלינו לעשות את הטקס פעם נוספת, האחד שעשינו במעבדה של אחותי. אני לא בטוחה עד כמה אוכל לשחזר אותו היטב- אבל אנחנו קרובים למה שאנחנו מחפשים. אם לאודסיה יש טקס שמראה את החיבור בין כוחות והמקור שלהם, אנשים והעבר שלהם, אז כרגע יש לנו למצוא גם את הקברן ואת אנשיו" היא מסתכלת על טאק, תוהה בנוגע לקשר שנותר בינו לבין האנשים האלו "ובין משפחת האבירים למעיין" היא פונה לונדריה וכמובן להקטור.

"זו יכולה להיות אכזבה מהדהדת, אבל זוהי תוכנית. יותר תוכנית מלחכות שהשדים של הקברן יגיעו אלינו ולהסתובב בחוסר ידיעה" אומרת אילידיה. היא כתבה את הסימנים במחברת שלה מהמעגל של אחותה, היא העתיקה זאת, היא יודעת שהיא יכולה להשתמש בזה בעצמה. פעם נוספת, לעוות את הקסם למטרה האישית שלה.