חומרים כימים ויצור חומרי נפץ לא פלסטים בעזרת משאבים טבעים!!!

[anthema]

למעשה אפשר ליצר פיצוץ די מוצלח עם נתרן ומים אם אתה מצליח לשלוט על ריכוזי הגזים באיזור. במגע עם המים החמצן נקשר למתכות האלקליות בעוד שהמימן משתחרר לאוויר. יש גם הרבה חום. במינון נכון של מימן, חמצן וניצוץ יכול להיות פיצוץ מוצלח למדי.
בשיעור כימיה לפני שנה עשינו את זה בבית הספר- עם חתיכת נייר שעטפה את הנתרן, לא סיפור גדול. (כן סיפור גדול היה כשהמורה שמה רק חתיכה קטנה ולאט לאט שכנעתי אותה להכניס את כל הגוש... עד עכשיו יש סימנים על התקרה).

למרות שהשיטה הקלאסית לאבק שריפה- גופרית, לשלשת ציפורים\עטלפים, ופחם יכולה גם לעבוד. רק לא לשכוח לטחון דק דק ולערבב ביחד כמה שעות. הגופרית צריכה לחדור לתוך חרירים בתוך הפחם, והפחם צריך להיות מצופה בלשלשת...

 

[ת'ור]

85Q1ahrUgm8[/MEDIA]]*אהמ*
וכאן הם מדברים על 2 גרם, אאל"ט. אין לי מושג בקשר לאמינות של זה, אבל זה נראה די אמין.

WOW, הראת לי משהו באינטרנט אז זה חייב להיות נכון!
הסיבה שזה הגיע לMB זה בגלל סרטים כאלו באינטרנט.

אני הראיתי לך משהו שנגד את הטענה שלך, ונתתי לך את ההחלטה אם להאמין לזה או לא. אין לי מושג אם זה נכון או לא.
חוץ מזה, מה אתה חושב שהם עשו? הראו אותו זורק גוש ברזל למים, ואז שמו רימון בלי נצרה בפנים וצילמו אותו מתפוצץ?

 

[Icel]

אני מעדיף להאמין לתוכנית בערוץ מדעי שבפרוש אמרה שהיא באה לבדוק את נכונות הסרטים הנ"ל.

 

[פלאפי]

המסקנה מהעץ הזה היא שאנשים כאן ראו יותר מדי טלוויזיה. אני משער שאת ענין הגופרית והפחם לקחתם מסטארטרק?

נ"ב לגבי ברייניאק -
כן, זה כמעט מה שהם עשו. הם השתמשו בחומר נפץ כי הם לא הצליחו להשיג את התוצאה שהם רצו (שזה פיצוץ האמבטיה). בויקיפדיה מדברים על זה (אם כי אני מצהיר מראש שאני לא מצפה מכם לקחת את ויקיפדיה כמקור מוסמך למידע).

 

[Icel]

א. תחת איזה ערך זה בויקיפדיה?
ב. ויקיפדיה לטעמי אמינה בהרבה מבריניאק. זאת לא תוכנית מדעית, זאת תוכנית בידור במסווה.

מצאתי,

Similar experiments with caesium or rubidium have been repeated; these include Popular Science columnist Theodore Gray's experiments,[7] the "Viewer Special Threequel" episode of MythBusters, and an attempt made as part of the Periodic Table of Videos series created by several faculty members at the University of Nottingham.[8] In no case were the rubidium and caesium reactions nearly as violent or explosive as depicted on Brainiac.

איך מתכות אלקליות באמת מתנהגות במגע עם מים, מתוך תוכנית לימוד של האוניברסיטה הפתוחה הבריטית:
http://openlearn.open.ac.uk/mod/resource/view.php?id=294420
הסרטון הראשון.

לגבי האמינות של ויקיפדיה, כמו אינציקלופדיה שמכבדת את עצמה היא מסתמכת על רפרפנטים, למשל,
http://www.guardian.co.uk/science/2006/jul/22/badscience.uknews
הכתבה שחשפה את הזיוף של הניסוי.

 

[פלאפי]

ובכן כן, ויקיפדיה אמינה יותר, אבל אני לא רוצה לסתור ישירות את מה שנאמר כאן לגבי האמינות של דברים באינטרנט. ויש מספיק דוגמאות למידע כוזב בויקיפדיה כדי לא לסמוך עליה ב100%.
אגב, לגבי הגארדיאן - קראתי בארץ שמישהו עשה איזה ניסוי ושתל מידע כוזב בויקיפדיה בכוונה, כדי לראות איפה הוא יצוץ אחר כך בעיתונות. אאז"נ, זה היה כתבה בגארדיאן ששם היה רפרנס למידע הכוזב הזה, מה שבעצם הוכיח כי יותר עיתונאים משתמשים בימינו בויקיפדיה כמקור למידע ממה שנדמה לנו, גם כאלו בעיתונים מכובדים.
על כן, ייתכן מקרה שבו הגארדיאן מסתמך על ויקיפדיה, שבתורה מסתמכת על הגארדיאן. עכשיו נשאלת השאלה מה בא קודם

 

[Icel]

בשביל זה קוראים את הtalk של העמוד, ורואים מתי הוסיפו כל דבר. ללא ספק הכתבה הייתה קודם.

בעיקרון, ויקיפדיה זה עניין של מספרים. ערכים בעלי עניין לציבור רחב יהיו אמינים יותר כי,
א. יותר אנשים יוסיפו מידע וב. איכות האנשים שמוסיפים מידע עולה. ידוע כל הרבה בעלי מקצוע ידועים בתחומם שתורמים לויקיפדיה.

 

[Restless]

חבר שלי עשה ניסוי פעם, הוא שתל בתת תת-נושא בוויקיפדיה על המיתולוגיה הנורדית את השורה "אני הומוסקסואל, ולמרות זאת יש לי אישה וילדים" וחרי פחות מחמש דקות ערכו את זה מחדש, חסמו לו את אפשרות העריכה, ושלחו לו אזהרה. בגלל זה אני מאמין בוויקיפדיה.

 

[פלאפי]

אבל הוא דביל, כי הוא כתב משהו שהוא גם בולט וגם פוגעני. אם הוא באמת רוצה לבחון את ויקיפדיה, שיכתוב מידע שנראה אמין.

 

[Restless]

אני חושב שהאנשים בוויקיפדיה שיכולים לעשות דברים כאלה לא סתם חוסמים, הם גם יודעים קצת את החומר...

 

[T_N_J]

בהתחשב במספר האנשים המצומצם למדי שמסוגלים לעשות את זה... נראה לך שהם "יודעים קצת את החומר" של כל הערכים בויקיפדיה?

PA-LIZ.

 

[Restless]

טוב נו. אתה צודק. אני נכנע, אבל עדיין הרוב המוחלט של החומר בוויקיפדיה נכון.

 

[Icel]

בהתחשב במספר האנשים המצומצם למדי שמסוגלים לעשות את זה... נראה לך שהם "יודעים קצת את החומר" של כל הערכים בויקיפדיה?

PA-LIZ.

כל אחד יכול גם למחוק עריכות של אנשים אחרים. אחר כך כל מה שצריך זה להגיש תלונה לאנשים המתאימים. זה לא מדע טילים.
זה כמו שבפורום כל אחד יכול לדווח על הודעה שמפרה את חוקי הפורום.
ולויקיפדיה יש כמה מאות משגיחים.

 

[anthema]

חוץ מזה, הם גם מוחקים מידע נכון לפעמים- עניין משעשע בפני עצמו. חבר שלי פעם הזין מידע לערך "ונדאליזם" שכלל את מקור המילה והעובדה שהם שרפו את הספריה באלכסנדריה ומיני פרטים שכאלו והם מחקו את זה...


ולשאלה מאיפה המתכון עם הגפרית פחם ולשלשת- זו הדרך המקורית להכין אבק שרפה שבה השתמשו בהתחלה...

 

[The Evil Rabbit]

במגזין Nature אם אני לא טועה (מי שלא יודע זה אחד משני כתבי העת המדעיים החשובים בעולם ביחד עם Science) לקחו מבחר מייצג של ערכים מדעיים בויקיפדיה ובאנציקלופדיה בריטניקה, השוו, והיה אותו מספר טעויות בשניהם.
כך שויקיפדיה היא מקור מהימן למדי (לא מקור שהייתי מסתמך עליו בזמן כתיבת עבודה כלשהי לאוניברסיטה, כמו מה שהרבה אנשים עושים ובגלל זה הם מפקששים. אבל בהחלט מקור מהימן אם נושא מסויים מעניין אותי ואני מעוניין לדעת עליו יותר)

 

[דרקון המוות]

ונחזור לנושא המקורי.

 

[פלאפי]

במגזין Nature אם אני לא טועה (מי שלא יודע זה אחד משני כתבי העת המדעיים החשובים בעולם ביחד עם Science) לקחו מבחר מייצג של ערכים מדעיים בויקיפדיה ובאנציקלופדיה בריטניקה, השוו, והיה אותו מספר טעויות בשניהם.
כך שויקיפדיה היא מקור מהימן למדי (לא מקור שהייתי מסתמך עליו בזמן כתיבת עבודה כלשהי לאוניברסיטה, כמו מה שהרבה אנשים עושים ובגלל זה הם מפקששים. אבל בהחלט מקור מהימן אם נושא מסויים מעניין אותי ואני מעוניין לדעת עליו יותר)

מעניין אותי איך בודקים את הטעויות. זה אומר שהמגזין והאנציקלופדיות משתמשים במקורות מידע אחרים לגמרי, והמקורות של המגזין בטוח צודקים ב100%?

 

[Icel]

במגזין Nature אם אני לא טועה (מי שלא יודע זה אחד משני כתבי העת המדעיים החשובים בעולם ביחד עם Science) לקחו מבחר מייצג של ערכים מדעיים בויקיפדיה ובאנציקלופדיה בריטניקה, השוו, והיה אותו מספר טעויות בשניהם.
כך שויקיפדיה היא מקור מהימן למדי (לא מקור שהייתי מסתמך עליו בזמן כתיבת עבודה כלשהי לאוניברסיטה, כמו מה שהרבה אנשים עושים ובגלל זה הם מפקששים. אבל בהחלט מקור מהימן אם נושא מסויים מעניין אותי ואני מעוניין לדעת עליו יותר)

אבל אנציקלופדיה בריטניקה כן? ההגיון שלך... לא הגיוני.
חוץ מזה שלפחות בב"ג הם לא אוהב שאתה כותב להם בבבליוגרפיה שלקחת משהו מויקיפדיה. הדרך הנכונה לעשות את זה, זה להסתמך על הסימוכין של ויקיפדיה עצמם- ספרים, כתבות וכו'. ככה לא יכולים לבוא אליך בטענות.

 

[The Evil Rabbit]

במגזין Nature אם אני לא טועה (מי שלא יודע זה אחד משני כתבי העת המדעיים החשובים בעולם ביחד עם Science) לקחו מבחר מייצג של ערכים מדעיים בויקיפדיה ובאנציקלופדיה בריטניקה, השוו, והיה אותו מספר טעויות בשניהם.
כך שויקיפדיה היא מקור מהימן למדי (לא מקור שהייתי מסתמך עליו בזמן כתיבת עבודה כלשהי לאוניברסיטה, כמו מה שהרבה אנשים עושים ובגלל זה הם מפקששים. אבל בהחלט מקור מהימן אם נושא מסויים מעניין אותי ואני מעוניין לדעת עליו יותר)

מעניין אותי איך בודקים את הטעויות. זה אומר שהמגזין והאנציקלופדיות משתמשים במקורות מידע אחרים לגמרי, והמקורות של המגזין בטוח צודקים ב100%?

מן הסתם הם גייסו מומחים בתחומים אותם הם בדקו ע"מ לאתר שגיאות בערכים.