ישמעאל
פונדקאי ותיק
חשבתי על מעין חוק בית, ואני ישמח לשמוע מה דעתכם.
וראינטים לאומנויות לחימה
אומנויות לחימה רבות בעולמנו מחולקות לכמה סגנונות. כל סגנון של אומנות לחימה דומה לאומנות הבסיסית, אך שונה ממנה באופיו. לדעתי זה הגיוני מאד שגם בבריאה, המלאה במאסטרים אדירים, יהיו לאומנויות לחימה סגנונות שונים. סגנון כזה, או וריאנט לאומנות לחימה, הוא פשוט אומנות לחימה שבוצעו בה כמה שינויים.
כמה דוגמאות לשינויים אפשריים של אומנות לחימה:
שינוי/הוספה/הורדה של הנשקים המשמשים את אומנות הלחימה. לדוגמא: "סגנון הקוברה היורקת" הוא וריאנט לסגנון הנחש שמתמחה בחיסול האויב ממרחק, אך לא ממרחק רב, ובלחימה עם סכין. נשקי הצורה של הסגנון משתנים באופן הבא: חרב קרס ומטה שבעה חלקים יורדים, ובמקומם האומן יכול להשתמש בסכין, גם להטלה וגם בקפא"פ.
הוספת צ'ארמים לאומנות, אולי במקום צ'ארמים אחרים. לדוגמא: "צל הנמר" הוא וריאנט לסגנון הצל השחור שפותח ע"י אומני לחימה סולארים בעזרת מאסטר סידראלי מסיעת הזהב, כדי להפוך את הסולארים שמאומנים בו למכונות הרג קטלניות שיחזירו את הסולארים לשלטון. לסגנון נוסף צ'ארם שמאפשר לאומני צל הנמר להתכוונן לציוד ממתכת כוכבים כאילו שהם סידראלים, ומהווה את הצ'ארם הראשון בסגנון.
שילוב בין אומנויות לחימה. לדוגמא: "צל הנמר" שמוזכר בדוגמא הקודמת הוא שילוב של סגנון הצל השחור וסגנון הטיגריס. אומני צל הנמר יכולים ללמוד צ'ארמים משני הסגנונות (בתנאי שהם עומדים בדרישות). בנוסף, עמידת המוצא של הסגנון משתנה ככה שהיא משלבת את שתי העמידות (של הצל השחור ושל הטיגריס).
חשוב לזכור שכשיוצרים וראינטים לאומנויות לחימה צריך לשמור על האיזון. בדוגמא האחרונה, למשל, "עמידת צל הנמר" משלבת שתי עמידות מוצא של שתי אומנויות שונות. כדי להשאיר אותה מאוזנת היא תכלול רק חלק מכל אחת מהעמידות, ואולי מחיר המוטס שלה יעלה קצת.
וראינטים לאומנויות לחימה
אומנויות לחימה רבות בעולמנו מחולקות לכמה סגנונות. כל סגנון של אומנות לחימה דומה לאומנות הבסיסית, אך שונה ממנה באופיו. לדעתי זה הגיוני מאד שגם בבריאה, המלאה במאסטרים אדירים, יהיו לאומנויות לחימה סגנונות שונים. סגנון כזה, או וריאנט לאומנות לחימה, הוא פשוט אומנות לחימה שבוצעו בה כמה שינויים.
כמה דוגמאות לשינויים אפשריים של אומנות לחימה:
שינוי/הוספה/הורדה של הנשקים המשמשים את אומנות הלחימה. לדוגמא: "סגנון הקוברה היורקת" הוא וריאנט לסגנון הנחש שמתמחה בחיסול האויב ממרחק, אך לא ממרחק רב, ובלחימה עם סכין. נשקי הצורה של הסגנון משתנים באופן הבא: חרב קרס ומטה שבעה חלקים יורדים, ובמקומם האומן יכול להשתמש בסכין, גם להטלה וגם בקפא"פ.
הוספת צ'ארמים לאומנות, אולי במקום צ'ארמים אחרים. לדוגמא: "צל הנמר" הוא וריאנט לסגנון הצל השחור שפותח ע"י אומני לחימה סולארים בעזרת מאסטר סידראלי מסיעת הזהב, כדי להפוך את הסולארים שמאומנים בו למכונות הרג קטלניות שיחזירו את הסולארים לשלטון. לסגנון נוסף צ'ארם שמאפשר לאומני צל הנמר להתכוונן לציוד ממתכת כוכבים כאילו שהם סידראלים, ומהווה את הצ'ארם הראשון בסגנון.
שילוב בין אומנויות לחימה. לדוגמא: "צל הנמר" שמוזכר בדוגמא הקודמת הוא שילוב של סגנון הצל השחור וסגנון הטיגריס. אומני צל הנמר יכולים ללמוד צ'ארמים משני הסגנונות (בתנאי שהם עומדים בדרישות). בנוסף, עמידת המוצא של הסגנון משתנה ככה שהיא משלבת את שתי העמידות (של הצל השחור ושל הטיגריס).חשוב לזכור שכשיוצרים וראינטים לאומנויות לחימה צריך לשמור על האיזון. בדוגמא האחרונה, למשל, "עמידת צל הנמר" משלבת שתי עמידות מוצא של שתי אומנויות שונות. כדי להשאיר אותה מאוזנת היא תכלול רק חלק מכל אחת מהעמידות, ואולי מחיר המוטס שלה יעלה קצת.
