אני היחיד כאן שאוהב באותה מידה פנטזיה וספרים היסטוריים/תקופתיים? תנו לי ספר שמתרחש לפני המאה ה-19, עדיף לפני ה16 וקניתם אותי.
התמכרתי קשות לתקופת הרנסנס , לחופש שבה, לאומנות ולדמויות המרתקות, מצ'זארה בורג'ה ועד לאונרדו דה וינצ'י. וזו היא בהחלט התקופה שהכי מעניינת אותי, יש משהו בערים הצבעוניות, בשווקים הסגנוניים, האנשים החלקלקים, המסבאות החשוכות והווי המפוקפק שפשוט קוסם לי. התאהבתי בתקופה הזו עד כדי כך שהתחלתי לכתוב רק בשביל להכנס אליה על כנפי דמיוני, ומילאתי כמה וכמה דפי וורד בסקיצות ופרקים ראשוניים למגוון סיפורים בתקופה זו.
ואחרי החפירה נעבור לספרים.
ששאו''ק - שלמות! אין לי מה להוסיף. הסדרה הכי טובה שקראתי, גם אם כספר בודד מידיי פעם אני פוגש יצירות מופת שמתעלות עליה, כמכלול היא עולה על כולם. קראתי אותה פעמיים וראיתי את הסדרה והיא פשוט לא עוזבת אותי, הדמויות ממשיכות להעסיק אותי ואני מצפה בשקיקה לספר הבא.
שם הרוח- איזה ספר מדהים! כל כך טוב שהוא גרם לי לעבור את המחסום הפסיכולוגי, אני מניח, ולהתחיל לקרוא את השני באנגלית, אני כבר בערך באמצע.
הארלקין - לא פנטזיה, לא כל כך בכל מקרה אבל פשוט ספר מעולה שפורס בפניך את צרפת ואנגליה של ימיי הבינייים בצורה שמעולם לא פגשת.
בזמן האחרון התחלתי את הרומן שלי עם ז'אנר המד''ב עם קובץ הסיפורים הקצרים בערכית סילברברג ואני פשוט מוקסם! אין כמו לקרוא איזה סיפור קצר וקולע לפני השינה, אחד שסוחף אותך לעולם אחר ומנחית אותך בחזרה במציאות בדיוק ברגע שבו התחלת להתמכר.
ממש אהבתי את שקיעה לדוג' ועוד כמה שאינני זוכר את שמם.
בעקרון עברתי על כל האשכול הזה במשך הימים האחרונים ויצרתי לעצמי רשימה נכבדת של ספרים לחיפוש בסיפרייה, יצאתי לציד...
אדון האור וגבריאל גאי קיי שאת טיגאנה שלו ממש אהבתי בעבר, נמצאים בראשה, אגב.