אני הלכתי לבני דודים בתל אביב יום לפני בשביל לא להצטרך לקום מוקדם, אבל בגלל ששיחקתי במחשב אצלם עד שתיים יצא שלא ישנתי כמו שצריך בלי קשר. חוץ מזה, חטפתי איפשהו ווירוס לא נעים, כך שיצא שלימדתי פעמיים אנשים לשחק קאטאן, שיחקתי דמות קולנית במשחק והרצתי משחק, כשאני סובל משיעול קשה.
היה מגניב

.
חוץ מזה פגשתי כל מיני פונדקאים, החלפתי חוויות לגבי ל"ג בעומר של אנשים אחרים (ע"ע ההודעה של פנג, אני עדיין לא מבין מאיפה מצאתם מאפיונר לדקור..)
אה כן, כמעט הרצתי את סימן הדמים של צוות הסערה אחרי שהחום של דניאל החליט לעלות (ואני נרשמתי למשחק הזה..), אבל ההרפתקה לא הייתה במקום. כך שיצא לשיחה הזאת להתקיים-
"היי, אנחנו מסנג'רים אותך להריץ את המשחק שהיית אמור לשחק בו."
"מגניב. איפה ההרפתקה והדמויות?"
"אממ, שאלה טובה.."
בסוף הרצתי לשישה שחקנים הזויים את 'נשיקת השושן' עם דמויות באנגלית שלא הבנתי חצי מהיכולות שלהן, וגם לא השחקנים, אבל יצא מגניב ביותר, בעיקר כי חיפפתי עם המכאניקה בשביל שהקרבות לא יגררו (בין האירועים הראויים לציון בהרפתקה- תוצאה של עשרים טבעי בתרמית ששכנעה אורק שהוא מורעל, תוצאה של תשע עשרה ששיכנעה אותו ששתן הוא התרופה היחידה.. הקרבה עצמית מרשימה של הוארלוק שחיסלה את הבוס הגדול, וכישלון מרשים בניסיון להתחבא עקב כך שהנוכל שכח שהוא מחזיק בלפיד בוער..)
אה כן, קניתי לאחי הקטן קאטאן כמתנת יום הולדת מוקדמת, ושיחקתי ב'אבן הסערה' דמות מאוד חביבה, שהתאפיינה בעיקר בכך שהיא עסקה בזירוז האחרים בלי הפסקה.
מסקנות- לא כדאי לדבר יותר מידי כשאתה סובל משיעול, כי אחרת תאבד את הקול אחרי משחק הקאטאן האחרון של היום ("דניאל, תשאל מישהו איפה היציאה לפני שיגמר לנו הקול!" *שיעול*). כנסים קטנים זה מגניב (גם אם הם במקום רחוק מידי בעליל כמו ירושליים, או אם אתה סובל משיעול), כדאי להנחות התלהבות גם משחקים שלא נראים מבטיחים בהתחלה, כי עוד יצא מהם משהו מגניב ("והאורק הפך לכוהן העליון של שר האור בבוא היום, אך כל ערב, דאג לשים במשקה טיפה אחת מנוזל הפלא שהגן עליו בימים עברו מהרעל והמחלה.." *שחקן מתפוצץ מצחוק*).