דעתכם על רמה 1

[Gray Gandalf]

אחרי כמה שנים במשחק, אני שם לב לכךששחקנים שמכירים את המשחק לא רוצים ולפעמים אפילו לא מוכנים לשחק ברמה 1. לטענתם, אין שום יכולת בחירה, עיצוב דמות, או אסטרטגיה. חברים שלי למעשה, אומרים שגם דרגה 3 זה נמוך מדי, ומעדיפים דרגות דו ספרתיות (הקמפיין הנוכחי הוא בין דרגה 7 ל13).

אני מצד אחד מבין, למרות שאני חושב שמדרגה 10 בערך המשחק מתחיל קצת לאבד אופי וקרבות נהיים איטיים להחריד, ולכן אני אוהב מ3 עד 7.

החיסרון הוא, שהם רוצים את זה גם עם שחקנים חדשים. חבר שלי הריץ וואן שוט לקבוצה שבה היו שחקן חדש לחלוטין ושחקנית מאוד לא מנוסה בדרגה 5. כששאלתי אותו למה בדיוק (כי בסוף היה רק קרב עם אפס סיפור או רולפליי וגם לא סיימנו), הוא אמר שאי אפשר ליצור בוס מעניין, מאוזן ומסוכן שלא יהיה משעמם או ירצח דמויות בהתקפה אחת. במילים אחרות, לדעתו וואן שוטים לדרגה 1 לא יכולים להתקיים.

מה דעתכם? אתם אוהבים את הקלילות והקסם הראשוני של דרגה 1 או שחייבים דרגות גבוהות?

 

[the Nerubian]

בשבילי ה-Sweet Spot של משחקי היכרות למבוכים ודרקונים לשחקנים מתחילים לגמרי ועם דמויות מתחילות היא דרגה 2. יש קצת יותר מאשר יכולות התחלתיות, רוב סוגי הדמויות כבר מחזיקים את היכולת האייקונית של המקצוע שלהם ובדרך כלל גם יכולת לא-הרבצתית כלשהי, ויש להן בערך 160% נק"פ מהדרגה הקודמת כך שהם יכולים להחזיק מול כמה נבלים של 4-5 נק"פ ובוס נחמד.

כל משחקי ההיכרות שעשיתי למו"ד 5 היו בדרגה 2, ובעיני גם למו"ד 3–3.5 ו-4 כך הייתי עושה (במו"ד 4 השיקולים שונים לגמרי: דמויות מתחילות עם מספיק נק"פ כדי שאף אחד לא יתעלף במכה מוצלחת אחת, אבל רק בדרגה 2 מגיעים כוחות התכלית הלא-קרביים).

 

[Adran]

מהאנקדוטה שלך, נשמע לי שמו"ד הייתה בחירה לא נכונה לקבוצה. אני נוטה להעדיף שיטות פחות כבדות כדי להכיר את התחביב לשחקנים חדשים. יש כאלה שנרתעים מכמות הקראנץ׳.

אני לא מומחה לחמש אבל לזיכרוני ידוע שדרגות 1-2 הן "למתחילים", ודמויות נעשות מעניינות יותר בדרגה 3, עם גישה למכאניקת הבסיס של המקצוע שלהן.

 

[Gray Gandalf]

מהאנקדוטה שלך, נשמע לי שמו"ד הייתה בחירה לא נכונה לקבוצה. אני נוטה להעדיף שיטות פחות כבדות כדי להכיר את התחביב לשחקנים חדשים. יש כאלה שנרתעים מכמות הקראנץ׳.

זה היה ספציפית כדי להכיר לחבר אחר את המשחק. ברגיל, אנחנו חמישה שחקנים מנוסים שמבינים את החוקים די טוב (למרות שהשחקנים שלי עדיין מנצלים כל חוסר תשומת לב שלי כדי לשבור את המשחק, ולא מקשיבים כשאני אומר להם שאם בטעות לא שמתי לב לאיזה פיצ׳ר והבאתי להם משהו חזק זה לא בעיה שלי וייאי עכשיו אפשר לשבור את המשחק, אלא להיות בוגרים ולבדוק שלא הבאתי את זה מתוך אי הבנה).

 

[Gray Gandalf]

בשבילי ה-Sweet Spot של משחקי היכרות למבוכים ודרקונים לשחקנים מתחילים לגמרי ועם דמויות מתחילות היא דרגה 2. יש קצת יותר מאשר יכולות התחלתיות, רוב סוגי הדמויות כבר מחזיקים את היכולת האייקונית של המקצוע שלהם ובדרך כלל גם יכולת לא-הרבצתית כלשהי, ויש להן בערך 160% נק"פ מהדרגה הקודמת כך שהם יכולים להחזיק מול כמה נבלים של 4-5 נק"פ ובוס נחמד.

זה אגב, ממש נכון. Wizard מקבל כבר arcane tradition לבחור, נזיר מקבל ki, fighter מקבל action surge, נוכל cunning action, כוהן Channel divinity ולוורלוק, sorcerer, כוהן ואם אני זוכר נכון גם פאלדין יש סאבקלאס כבר מרמה 1.
אם זאת, עדיין אין לחשים מדרגה 2, מה שמקל על שחקנים חדשים שרוצים לשחק מטיל לחשים.

 

[קונסיל]

אני חושב שרמה 1 היא באמת באה להכיר לך את המשחק, את הדמות וכו.. לשחקנים מנוסים יותר יהיה נחמד להתחיל דווקא מרמה 6 ומעלה כזה כשיש כבר יותר בשר.

אני אישית אוהב מאוד את הרול פליי אז הלבל פחות משנה, כי אינטרקציות מעניינות אפשר לעשות בכל לבל.
ודווקא יש משהו מרגש יותר ללוות דמות מהשלבים הראשונים ולראות אותה מתפתחת.

מצד שני.. בדרך כלל רמה אחת זו רמה שנמצאים בה סשן אחד בדרך כלל ומיד אחריו עולים ל 2, וזמן קצר אחרי ל 3.
זה באמת עובר מהר.

 

[TheKnightWhosaidKnit]

שזה ההבדל בין "משחק תפקידים" ל"משחק חוקים" - שחקני חוקים - אלו שתפיסת העולם שלהם מוגבלת ע"י מה שהם יכולים לעשות במסגרת החקים - אלו שצריכים שיהיה כתוב בדף הדמות ובספר החוקים שהדמות יכולה לעשות משהו - באמת יסתכלו על דף דמות של דמות בדרגה אחת מול מה שהדמות יכולה, סליחה, מקבלת חוקים ויכולת בדרגה 6 ויתלננו שהם נורא מוגבלים והם רוצים לקבל כבר את הכוחות האלו והאלו ולהתחיל משם.

בתור שחקנית תפקידים אני אענה לך שהשיטה אמורה להתאים למשחק, שיש הרבה יותר הגבלות למה אתה יכול לעשות ומה לא יכול לעשות בלי קשר, ושאם סגנון המשחק שלך הוא " תבחר מבין הפעולות שהשיטה תומכת בהן עד הדרגה שלך" אז כן, אולי כדאי שתתחיל לשחק מדרגה שש.

אבל למה בעצם מדרגה שש ולא מדרגה 20 ?

 

[קונסיל]

שזה ההבדל בין "משחק תפקידים" ל"משחק חוקים" - שחקני חוקים - אלו שתפיסת העולם שלהם מוגבלת ע"י מה שהם יכולים לעשות במסגרת החקים - אלו שצריכים שיהיה כתוב בדף הדמות ובספר החוקים שהדמות יכולה לעשות משהו - באמת יסתכלו על דף דמות של דמות בדרגה אחת מול מה שהדמות יכולה, סליחה, מקבלת חוקים ויכולת בדרגה 6 ויתלננו שהם נורא מוגבלים והם רוצים לקבל כבר את הכוחות האלו והאלו ולהתחיל משם.

את קצת קשה עם הרעיון.
צריך לזכור שההנאה של שחקנים משתנה בין הדברים שהמשחק מציע.
יש מי שהמשחק הוא רק תירוץ להיפגש עם חברים.
ויש מי שאוהב לספר סיפור ולהיות שותף ביצירת סיפור.
ויש מי שאוהב חידות ופאזלים.
ויש מי שאוהב בכלל הימורים ונהנה לגלגל קוביות.
יש מי שאוהב לעשות מינמאקס, ולהוציא מכל דמות את המקסימום האפשרי, ואחר ירצה למצוא פרצות בחוקים כדי ליצור כל מיני מצבים משונים.
יש מי שאוהב תיאטרון ורולפליי ולעשות קולות. ויש מי שאוהב לצחוק וכל המשחק מנסה לעשות אווירה מצחיקה אפילו כשיש רגע עצוב.
יש מי שרק רוצה קרבות, ולהצליח להתגבר על מכשולים שכאלה, או להשתמש ביכולות שהדמות מציעה מול מפלצות ומצבים שונים.
יש מי שאוהב להכיר npcs, ומי שאוהב שהשליט מתאר לו את המפה בדיוק.

את ואני אוהבים משחק תפקידים? ויוגב אוהב להתמקח על מוצרים? ואתי נהנהת להווכח על חוקים? ונהוראי רוצה להשיג את הגרזן של מלך האורקים ולתקוע לו אותו בראש? ואיגור רוצה לעשות ערב שירה בציבור בפונדק המקומי ולהכניס כסף? וניתאי רוצה עוד חידה שתשתמש בידע שלו בהיסטוריה ומתמטיקה? ואוראל בכלל אוטיסט, וקשה לו מאוד רול פליי והוא מתבייש אבל הוא נהנה חבל על הזמן שהוא עם חברים שלו וכולם צוחקים ונהנים.
ומשה אוהב את האוכל שאייל מביא לסשנים חחחח

כל אחד אוהב משהו אחר במשחקים החברתיים האלה. אנחנו לא צריכים לשפוט כלכך לחומרה המטרה היא בסוף להנות.
ואם חבורה מגובשת נהנהת לשחק מדרגה 11 אז השליט מבוך צריך לנסות לספק את זה אם הוא השה"מ שלהם. כי זו המטרה בסוף.. לא?

 

[Gray Gandalf]

אבל למה בעצם מדרגה שש ולא מדרגה 20?

כי גם אם משתמשים בספרי הרחבה, כשמתחילים עם דמויות שיכולות להשמיד ערים בנקישת אצבעות זה קצת פוגע בתחושת ההתקדמות והשיפור של הדמויות.

 

[המפקד האלמוני]

גם אם משתמשים בספרי הרחבה

הו, כאן יש חוק רשמי לגמרי של חברת מכשפי החוף - ברגע נתון, מותר להשתמש רק בספר הרחבה אחד.
באופן כללי ספרי הרחבה שמציעים יכולות ולא תוכן עלילתי, הם מיותרים לגמרי. בתור מנחה יש לך את הסמכות המלאה לא לאשר שום דבר מלבד ספרי הבסיס ולמעשה מוטב ככה.

משחק עם ספרי הרחבה מרובים, נראה כמו עבירת בנייה מהסוג שחרדים אוהבים להשתמש בו כדי לנסות להרוג את עצמם בכל מיני דרכים משעשעות.



כל הקטע עם דרגות במו"ד הוא שילוב בין כמה תפיסות סותרות שפשוט נשארו איתנו משנות השבעים ואילך.
מצד אחד, עלייה בדרגות היא לב המשחק - אתה יוצא להרפתקאות, מקבל נק"נ ועולה בדרגה שמאפשרת לך להיכנס לקומות עמוקות ומסוכנות יותר במבוך. להתחיל את המשחק בדרגה 4 או יותר זה קצת כמו להשתמש בצ'יטים.

אבל בעצם, הדרגות הראשונות הן סוג של tutorial - אתה משתמש בהם כדי ללמוד איך לשחק ולכן יש לך מעט יכולות כדי לא לבלבל אותך. ככל שאתה צובר יותר ניסיון, נפתחות לך יכולות נוספות ומורכבות יותר. אם אתה כבר יודע לשחק, אתה לא צריך את השלב הזה בהכרח.

לסבך את זה עוד? דרגות הן בכלל שריד ממשחקי המלחמה במיניאטורות. כל המיניאטורות היו בעצם ב"דרגה 1" אבל היו גם מיניאטורות מיוחדות - היה לך גיבור שהיה אפשר לפגוע בו ארבע פעמים ולא רק פעם אחת לפני שהוא מת ו"גיבור על" שיכל לעמוד בשמונה פגיעות, כמו כיתת חיילים שלמה! בגלל זה, עד מוד"מ2 (לא כולל) כשהיו לך שמות ותארים לדרגות של הדמויות, לוחם בדרגה 4 נקרא "גיבור" ולוחם בדרגה 8 היה "סופר גיבור".



דרגה בסופו של דבר מודדת עד כמה הדמות שלך טובה בלחימה בקרבות מו"ד טיפוסיים, אבל ההנחה של השיטה היא שאתה משתפר בקרבות מו"ד באמצעות השתתפות בקרבות מו"ד וצבירת נק"נ. לבנות דמות שכבר מההתחלה ממש טובה בקרבות מו"ד למרות שהיא עוד לא השתתפה באף קרב כזה תוך כדי משחק, זה להעביר דברים מעניינים שהדמות עשתה עד כה ל"רקע" שלה (שהביא אותה לדרגה 7 בה היא מתחילה את המשחק) ולא לשחק אותם וזה קצת חבל.

במו"ד5, למרבה הצער, ספרי הכללים ממש מציעים נתק די רציני בין הרקע של הדמות ליכולות שלה במשחק. אתה יכול לבנות דמות שלפי הרקע שלה היא סרן בצבא, לוחם ותיק שהשתתף במלחמות - אבל הוא בדרגה 1 כי ככה זה החוקים, בדיוק כמו הדמות של לוחם שהוא בן 16 שעד שמצא חרב ברחוב והחליט שהוא רוצה להילחם באורקים נהג להתפרנס בשוק מסחיבת סלים וחיקויים מצחיקים של חיות, בעיקר חירחור של גמל.

 

[Gray Gandalf]

בתור מנחה יש לך את הסמכות המלאה לא לאשר שום דבר מלבד ספרי הבסיס ולמעשה מוטב ככה.

האמת שאני ממש לא מסכים. ספרי הרחבה הם לאו דווקא שבורים יותר מספר הבסיס, והם בטוח מגוונים יותר. אני כן חוסם סאבקלאסים מסויימים (Cronurgy וgravity wizard), אבל מאשר את כל Tasha וXanthar גם במקביל.
ככה יש הרבה יותר דרכעם ליצור דמויות מגוונות ומיוחדות ולהביע אותן מכאנית.

הודעה חדשה מוזגה אוטומטית ב: היום ב-08:42

חוץ מזה, האמת היא שאפשר להשמיד את המשחק גם רק עם ספר הבסיס. הדרך הנכונה למנוע דברים כאלה היא לעשות סשן 0 שבו מתאמים ציפיות ומסבירים לשחקנים מה מצופה מהם.

 

[המפקד האלמוני]

ספרי הרחבה הם לאו דווקא שבורים יותר מספר הבסיס

עלי גפן ומילקשייק הם ממש לא שבורים, אבל אם תערבב אותם יש מצב שמהר מאוד תגלה שלהקיא ולשלשל בו זמנית זה אתגר אפי.
הרבה ספרי הרחבה לא נועדו לעבוד ביחד ולא אמורים והאינטרנט מלא בהסברים איך להשתמש בהם כדי להרוס את המשחק עבור כל המשתתפים בו.

ליצור דמויות מגוונות ומיוחדות ולהביע אותן מכאנית

אפשר ליצור דמויות מגוונות ומיוחדות בלי שום חוקים בכלל.
שחקנים שעושים קומבואים מספרי הרחבה פשוט מתנהלים לפי אותו עיקרון נפשי שגורם לגברים מסויימים לרכוש רכב האמר או כלב גדול, להצטלם איתם ולהשתמש בתמונה עבור פרופיל הווצאפ שלהם.

 

[Gray Gandalf]

אפשר ליצור דמויות מגוונות ומיוחדות בלי שום חוקים בכלל.

אבל תסכים שהרבה יותר כיף לשחק נוכל פיראט כשיש לך סאבקלאס שנועד לזה ומביא לך יכולות שמתאימות לפיראט.

הודעה חדשה מוזגה אוטומטית ב: היום ב-08:47

ומילא נוכל, לsorcerer יש רק שתי אפשרויות לתת מקצוע בספר הבסיס ושתיהן לא משהו.
לעומת זאת, shadow, clockwork soul ועוד הופכים אותו לאיד המקצועות הכי כיפיים ומעניינים (למרות שתכלס היכולות של metamagic מספיקות בשביל לעצב את הדמות איך שבא לך וחיצור אלמנט של אסטרטגיה).

נ"ב, אולי כדאי להעבער את זה לנושא אחר? אנחנו קצת מתרחקים.

 

[המפקד האלמוני]

מה זה "יכולות שמתאימות לפיראט" שאינן מופיעות בכללים בסיסיים?

לעשות "אררר" ולקבל 1+ לנזק?

 

[Nextorl]

בתור שחקנית תפקידים אני אענה לך שהשיטה אמורה להתאים למשחק, שיש הרבה יותר הגבלות למה אתה יכול לעשות ומה לא יכול לעשות בלי קשר, ושאם סגנון המשחק שלך הוא " תבחר מבין הפעולות שהשיטה תומכת בהן עד הדרגה שלך" אז כן, אולי כדאי שתתחיל לשחק מדרגה שש.

אבל למה בעצם מדרגה שש ולא מדרגה 20 ?

אבל בעצם למה לשחק מו"ד ולא פשוט חופשיטה או נדמה-לי? אנחנו בסופו של דבר באים לשחק במשחק. יש כאן אלמנט גיימיסטי, וחלק מהעניין של מו"ד זה שהדרגה של הדמות מייצגת את רמת הכוח שלה וההשפעה שלה על העולם בסולם של 1 עד 20.

כשאנשים מדברים על איזו דרגה במו"ד יותר טובה, רוב השחקנים יעדיפו דווקא דרגות ביניים, ולא דרגות נמוכות. זה לא עניין של פנטזיית כוח, זה פשוט עניין של אפשרויות. אנשים אוהבים כשיש להם אפשרויות מכאניות.

אישית, אני חושב שדרגות 6-8 הן הנקודה הטובה והמעניינת ביותר מבחינת כמות אפשרויות מכאנית שנותרת מעניינת מבלי להיות overwhelming. אבל לשחקנים חדשים הייתי מריץ חד"פ לדרגות 2 או 3, כנראה יותר 3 כי זה באמת מקל על האיזון של ההתקלויות. דרגות 1-2 מאוד swingיות. זה כמובן בהנחה שאנחנו מדברים על מה' 5. שיטות או מהדורות אחרות הן שונות, מה' 4 לדוגמה היא סבבה לגמרי עם חד"פים בדרגה 1.

הו, כאן יש חוק רשמי לגמרי של חברת מכשפי החוף - ברגע נתון, מותר להשתמש רק בספר הרחבה אחד.

בולשיט.
יש חוק רשמי למשחקים המאורגנים הרשמיים, לא לשום דבר אחר. האם מישהו פה מדבר על המשחקים המאורגנים של ליגת ההרפתקנים?

בכללי המפקד, נראה לי שיש לך איזה אנטי מוזר לtheorycrafting. תן לאנשים ליהנות. מבטיח לך שכל אחד יכול לשבור את המשחק עם גישה לספר הבסיס בלבד, בכל מהדורה. ובכנות, אני מעדיף אנשים שנהנים לחפש קומבואים ושילובים מגניבים של יכולות על פני בריוני מקלדת שמזלזלים בכל מי שלא חושב כמוהם וצריכים ללכת לאינטרנט ולקרוא להם בשמות מאחורי משתמש אנונימי.

 

[Gray Gandalf]

אכן, אין שום סיבה לחסום דברים, כי שחקן זבל שמנסה לשבור את המשחק יצליח בכל מקרה, ולכן פשוט צריך לא לשחק איתו.
אם השחקן הוא בן אדם נחמד ולא מניאק, אין שום סיבה לכלוא אותו ולא לתת לו הרחבות שיאפשרו לו ליצור דמויות מיוחדות ומינמאקסינג כל עוד הוא לא מחרב את הכיף. פשוט צריך חדאוג לכך שהוא לא יוצר דברים שאתה כDM לא יכול ליצור להם היתקלויות מאתגרות.

 

[TheKnightWhosaidKnit]

אני חושבת שזה בערך הדיון הכי נפיץ - היה לנו קובץ אי שם מאתר בשם תפוז ( אוסף של פורומים למי שזוכר, אני חושדת שגנדלף נולד אחרי שהוא כבר היה אחרי השיא שלו) על ההבדל בין שחקן קרבי, שחקן תפקידים, שחקן דאחקות ומנאצ'קין, ואלו רק ארבע סגנונות משחק מאוד מוקצנים.

עכשיו, תיאורטית זה מאוד קל להגיד "אם יש חבורה של אנשים שמסכימים על סגנון משחק..." אבל זה בדרך כלל לא המצב, קהילת המ"ת היא לא ממש גדולה, וכשמוסיפים אוסף של נתונים כמו מיקום גיאוגרפי, זמני משחק, סגנון ושיטת משחק - אנחנו נגלה שגם הסכמות על סגנון משחק לא קיים, כשיש לנו גם הבדלים משמעותיים בהיכרות עם השיטה יווצר לך מצב ששחקנים "מנוסים" שעושים "מינמקס" ( הם לא, זה שימוש לא נכון במושג) יש לך שחקנים במשחק קבוצתי שלכאורה תורמים "הרבה" בזכות ההיכרות הזו, מול שחקנים מתחילים שלא - וזה מתכון בטוח להנאה מופחתת.

אז כן, אולי כדאי לרסן טיפה שחקנים שנוטים למקסם את כמות הנזק ( איכשהו, בכל השנים במ"ת לא יצא לי לראות דמות של שחקן מינמקס שניסה למקסם את כמות הדמויות שהוא יכול לרפא או להשאיר בחיים) והבונוסים, במיוחד אם המטרה היא להכניס שחקנים חדשים לתפקידים.

אבל זה לא מה שמפריע לי באמת.

כי אני אחזור על זה, אפשר לייצר כדור של אש ע"י יצירת דמות של קוסם בדרגה שש שאומרת " אני מטיל כדור של אש", ואפשר לייצר את הדמות הזו ע"י דמות של גנב שאבא שלו לחש לו במילותיו האחרונות איך מייצרים בקבוק תבערה ( אל תשאלו, אני גם לא אסביר, באמת שלא צריך כאן קסם), ואפשר לייצר את הדמות הזו עם סיפור רקע של לוחם שהציל את גור הדובים הקדוש של היער העבות וקיבל כאותו תודה דובדבנים מתפוצצים עם אותו אפקט - ובמשחק מחשב אולי אפשר לעשות אחד מהדברים, אבל משחק תפקידים קבוצתי מיוחד בזה שכולם יכולים להתרחש במקביל, והיחיד שהדרגה רלוונטית עבורו הוא הקוסם.

האם זה דורש יותר עבודה מצד כל השחקנים, כולל השה"מ ? ברור שכן, אבל זה חלק מהחופש שמ"ת אנושי ולא ממוחשב מסוגל לספק, האם איזושהיא שיטת משחק יכולה לכסות את הכל ? לא, אבל גם זה חלק מהכיף.

 

[המפקד האלמוני]

נראה לי שיש לך איזה אנטי מוזר

זה לא אנטי מוזר בכלל.

הקונטקסט - מספר פעמים ציין גריי גנדלף את תסכולו מהשחקנים שלו שמתווכחים איתו על פרשנויות מינימקסינג לחוקים, שוברים שוב ושוב את המשחק והורסים את חוויית המשחק לו ואחד לשני.

והוא לא הראשון שנתקל בזה.

בילדים ואופטימיזציות וקומבואים שבורים, לא משרתים שום "דיון תיאורטי", "פילוסופיית עיצוב המשחק" וכו' - הם כלים אינסטרומנטליים של פנטזית-נצחונות, צ'יטים שנועדו לשחקנים שרוצים לנצח בכל מחיר, לבטל אתגרים ולראות את רשימת הפלוסים על דף הדמות שלהם עולה ותופחת.

למה שאנשים יקחו משחק שכולל אלמנט של הימור, אתגר ואי-ודאות וינסו לבטל את כל זה? כי מדובר בפנטזיית-כוח. רצון של אנשים שהם ההיפך מכך לדמיין את עצמם כמוצלחים, אומניפוטנטים ומנצחים.

כל זה נצפה ותועד שוב ושוב בקבוצות משחק, פוסטים בפורומים, מכתבים לפאנזינים וכו' בערך מאז שמשחקי תפקידים קיימים. זו מציאות קיימת. אלה גם אותם אנשים שאחרי זה אומרים "אה, מבוכים ודרקונים, המשחק המטומטם הזה של להרוג אורקים שהיינו משחקים בגיל 12".

אז מה הבעיה עם זה? למה שיהיה לי איכפת איך איזה קבוצה של אנשים שאני לא מכיר או פגשתי או בכלל כותבים כאן בפורום משחקים? שיהנו לצייר פלוסים על דף הדמות שלהם ואז לנשק את הדף, למי אכפת?


אז קודם כל, נראה שלגריי גנדלף אכפת - השחקנים שלו הורסים לו שוב ושוב את המשחק. לדעת שיש אנשים שמסוגלים לנמק לו כמה שהם לא בסדר, זה כבר חשוב.

דבר שני, כל אחד יכול לשחק איך שבא לו בבית או לספר על זה, אבל לכל אחד גם יש את הזכות המלאה למתוח על זה ביקורת.

אבל הנזק האמיתי של כל הקומבואים, הבילדים והאופטימיזציות הוא הרבה יותר פשוט. מרוב תשוקה לפנטזיית כוח, נוצר מירוץ חימוש שלא רק הורס את החוויה עבור שחקנים אחרים שלא חשבו מראש להשתתף בו ועכשיו נאלצים לעשות את זה כדי שהדמויות שלהם ישארו רלוונטיות, אלא גם עבור המנחים, שההרפתקאות שלהם מוחרבות שוב ושוב על ידי צ'יטים שאנשים מצאו באינטרנט.

ומה אחת התוצאות של מירוץ חימוש?

Security dilemma - Wikipedia

en.wikipedia.org

מכיוון שהמשאבים של המנחה בלתי-נדלים, הוא יכול להעמיס מפלצות חזקות יותר, קסמים פיצוציים יותר וקומבואים מטורפים יותר. השחקנים המאנצ'קינים צריכים לחפש קומבואים חזקים יותר ובילדים עם יותר אופטימיזציות, השחקנים שרק רצו לשחק דמויות שיוצאות להרפתקאות חייבים להיכנס למרוץ, המנחים צריכים להביא עוד מפלצות ועוד לחשים ובסוף אנחנו מגיעים לאותה נקודת מוצא - יש לך רצף של אתגרים שצריך לגלגל 15+ בקוביית 20 כדי להתגבר עליהם. המון טרחה, המון גועל נפש, המון חישובים קטנוניים, המון סשנים שנתקעים על ויכוחי חוקים ובסוף... כלום לא משתנה.

יש חוק רשמי למשחקים המאורגנים הרשמיים, לא לשום דבר אחר.

ולמה יש את החוק הזה? בשביל מה הוסיפו אותו פתאום? למה כל מהדורה של מו"ד משנה חוקים שעברו abuse מטורף במהדורה הקודמת (מלחשי אור ועד מומחה הזיקים עם כוח 18/00)? מה כל הקטע עם bounded accuracy שהוריד מהפסים את רכבות התוספים שמאנצ'קינים כל כך דהרו עליהן במהדורה 3?

כי זה נועד למנוע בדיוק את מה שאני מתאר קודם.

נכון, זה לא מחייב אף אחד בקבוצה הביתית שלו, אבל למנחה צעיר שנאלץ להתמודד עם שחקנים מעצבנים כדאי לשמוע ולדעת שכן, מה שמציק לו זה משהו אמיתי, הוא לא חייב לאשר שום דבר שהוא לא רוצה, הוא יכול לחסום ולהגביל כל מה שהוא רוצה והוא לא צריך לתת לשחקנים שלו להפוך את הסשן למועדון דיבייטינג.

 

[Gray Gandalf]

אכן כרגע אני מנצל את החופש כדי לתכנן את שנה הבאה טוב יותר.
שחקן אחד עזב את הקבוצה מכיוון שסיים י"ב, ובמקומו בא שחקן שאינן מתחיל, אבל שאם כבר הקושי איתו יהיה לעודד אותו לאלתר ולשחק רולפליי.
לגבי שחקנים אחרים: באמת שלהגביל אותם מכאנית לא עוזר, מה שכן עוזר זה כל פעם שמשהו כזה קורה לעשות איתם שיחהולהסביר להם את המצב. בסופו של דבר מדובר באנשים טובים שפשוט מכורים לשטיקים של גיימינג ונהנים ממכאניקה. אבל האמת שלעורר רגשות אשם באנשים על זה שהם הורסים לך ולאחרים את הכיף זאת שיטה הרבה יותר יעילה מלהגביל או לסלק.
זה לגמרי בסדר לרצות לשחק דמות חזקה, כל עוד זה א. חוקי וב. לא הורס את אלמנט המזל והמתח במשחק. פשוט צריך לתאם את זה מראש כראוי, ואז אחרי שהגדרת גבולות, אפשר לפתוח אפשרויות מתוך כבטד הדדי ואמונה שאנשים יעמדו במה שאמרו וינצלו את זה רק בשביל להפוך את המשחק ליותר כיף.

 

[המפקד האלמוני]

אם משווים את מו"ד לשיטות כשרונות אמיתיות (ולא שיטות כשרונות-דרגות או כשרונות-נק"נ), אז בשיטת כשרונות ממוצעת הדמות המתחילה שלך מקבילה בערך לרמת העוצמה של דמות מו"ד בדרגה 4-5 ולא בהכרח מתחזקת בהרבה מבחינת הסטטיסטיקות שלה, לא משנה כמה שנים תשחק, בלי שיש לזה נימוק תוך-משחקי - כשככלל אצבע, הייתי אומר שהיא תגיע למשהו שמקביל לכל היותר לדרגות 9-10.

על סמך מה אני טוען ככה? כי למרות שמדובר בשיטות שהן מאוד שונות במהותן, זו לא השוואת תפוחים לתפוזים כי אפשר להשוות את האפקטים והתוצאות, למשל:

- בשיטת כשרונות ממוצעת (למשל BRP) דמות ללא שריון/הגנת קסם תמות אחרי 2-3 "מכות חרב" ממוצעות שגם פגעו בה ואם יש לה הגנה כלשהי אז אולי המספר יעלה ל4-5. זה די דומה למה שחוות דמויות מו"ד עם 20-ומשהו נק"פ ומאוד שונה מהמצב שבו הקוסם שלך מתחיל ממצב שבו ארנב יכול להרוג אותו בבעיטה ואחרי 10+ דרגות יש לו יותר נק"פ מלקרנף (45, בדוק לפי אסופת המפלצות).

- בשיטת כשרונות ממוצעת, קסמים או באים על חשבון שיפור כשרון אחר, או באים בלי כמויות הנזק שקסמי מו"ד סוחבים כירושה מאז שנות השבעים. הדמות שלך יכולה להתחיל את המשחק עם המקביל של כדור אש, אבל זה לא בהכרח יהיה לא-פרופורציונלי כמו אצל קוסם מתחת לדרגה 5 במו"ד.

אז למה לא להתחיל במו"ד בדרגה 5? קודם כל, אפשר לגמרי לעשות את זה, אבל כמו שפירטתי קודם, זה קצת לדלג על חלק מהרעיון שעומד בבסיס מו"ד כבר שנים. אפשר גם להתחיל לשחק במו"ד בדרגה 5 ולא לעלות דרגות בכלל כדי לשמור על החוויה של דרגה 5, אבל אני לא יודע כמה מהשחקנים שממש מפריע להם לשחק דמות בדרגה נמוכה יסכימו למשחק שבו לוקחים להם את פנטזיית הכוח של עליה בדרגות.

במשחקים חד פעמיים, אגב, נדיר שהמשחק יעשה שימוש בדמויות בדרגה 1. רוב הרפתקאות הטורנירים ההיסטוריות שיצא לי לראות, או ההרפתקאות שהוגשו לכנסים שיצא לי לקרוא תקצירים שלהם, התייחסו למשחק בדרגות ביניים או דרגות גבוהות - בין היתר כי במשחק חד פעמי גם אין עליה בדרגות ודף הדמות שתקבל זה מה שיש לך עד סוף הסשן שהוא גם סוף המשחק - אז כדאי שיהיו בו מספיק אפשרויות.