"אם ככה, אתם מוזמנים לביתי. אראה לכם את החדר שלכם" אומר דנילו.
הוא נכנס לתוך הבית, מוביל אותם בין מסדרונות מעוטרים בכדים, פסלים ותגליפים. הבית שקט עקב השעה המאוחרת, אבל כמה משרתים עדיין מתהלכים במסדרונות. הם מגניבים אליהם מבטים, מחייכים בשקט.
"כל מי שנמצא כאן נאמן למטרה, בדקתי זאת בעצמי" לוחש דנילו כשהם מתקרבים לאחת הדלתות.
"זה החדר שלכם" הוא אומר, פותח את הדלת וחושף חלל מרווח עם מספר מיטות. "הנחתי שתעדיפו לישון ביחד מאשר להתפצל" מוסיף המאלטריאני, פוסע לתוך החדר.
"יש כאן חלון שפונה לחצר האחורית, אם יקרה ותצטרכו לברוח, ואספקת מסע בארונות" אומר דנילו, מצביע על החלון ופותח את הארונות, מראה להם את המזון שמאוחסן בהם.
"הקציתי את האזור הזה רק למשרתים הנאמנים ביותר, והם אמורים לומר לכם את הסיסמא 'מעט קריר היום' לפני שהם נכנסים. במידה ותרצו לצאת לכל מיני פעילויות בדיסקרטיות, תודיעו זאת לאחד המשרתים שייכנס לכאן באמירה 'היבול הבשיל' ואני אדאג שלא תיתקלו באף אחד כאן" הוא אומר, מביט בהם בשביעות רצון.
"אתם בין ידידים. אל דאגה" הוא מוסיף.
