דמעות של אלים (מו"ד 4) [5/5] - עץ משחק

[המגדל הבודד]

ספוילר: ויז'ינר

דנילו מביט בויז'ינר, עיניו משדרות רחמים והשתתפות בצערו של האיש.
"אחרי שנתלית הם ברחו למולדת, רצו להתחיל חיים חדשים. עזרתי להם קצת בענייני כסף והעברתי אותם את הגבול, אבל אני לא יודע להיכן הם פנו לאחר מכן. שמעתי מאשתך שהיא התכוונה להשתקע בכפר קטן, לא חשוב איפה, אבל זה לא בדיוק עוזר לצמצם אפשרויות" הוא אומר, מניח את ידו על כתפו של ויז'ינר.
"חשוב לי שתדע שאני תמיד תמכתי ואתמוך במחתרת. אם תצטרך עזרה במשהו, כל דבר, אל תחשוש להגיע אליי. 'את אדמתנו יש לקנות בדם", כן?" מוסיף דנילו כשהוא מחייך אל ויז'ינר חיוך מעודד.

 

[yds]

ספוילר: ויז'ינר

ויז'ינר מהנהן באיטיות 'דמי שלי או של אויבי, המחיר ישולם בארגמן.' הוא משלים את הציטוט ומחייך 'טוב שאתה איתי, דנילו. ברשותך, אקח את התיבה שקברתי אצלך, ואצא לדרכי מיד. אשוב עם חשכה, עם בעלי הברית שלנו...אולי תקוותה החדשה של המהפכה. לא אוכל להבטיח שלא ניעזר בך עוד, כי איני יודע במי לבטוח - אבל אוכל להבטיח שהעזרה תהיה שווה את זה' הוא טופח על כתפו של האיש, ויוצא אל השדות.

הוא הולך, צועד וצולע באיטיות עד שאין איש סביבו. הוא ניגש לעץ עתיק כמו האחוזה עצמה, ענפיו הזקנים כבר חדלו מלתת פירות. הוא לוקח את המעדר איתו עזר לעבוד לפני כן, וניגש לעבודה. שנים רבות עברו מאז שקבר את התיבה הזו, אבל הוא לעולם לא שכח אותה.

ולבסוף, להב המתכת נתקל בפיסת עץ נוקשה.
ויז'ינר שומט את המעדר, ומושך החוצה את התיבה. במכת אגרוף, המנעול המחליד והמתפורר נשבר ומתרסק אל הקרקע.

בתוך התיבה, שציריה החלודים נפתחים בקושי, נחשפת תיבת מתכת צרה, שלא ניזוקה מפגעי הזמן.

בתוכה הוא רואה קשת, אשפת חיצים, ואת המסכה של הצייד האדום.

דקות ספורות לאחר מכן, הבור כוסה שנית בעפר, ולתוכו נזרק הכידון של ויז'ינר. המסכה תחובה בכיסו, והוא מהמהם לעצמו את שיר המלחמה השכוח שדנילו העלה בזכרונו, בעודו צועד את הדרך הארוכה והאיטית חזרה אל ההרים, אל המשעולים הנסתרים.
''דם, דם, את אדמתי אקנה בדם. יהא דמי או דם אויבי, המחיר עוד ישולם.
דם, דם, עד קץ כל הזמן. דמי של או דם אויבי, מחיר בארגמן.
דם, דם, אביא לך את ליבי. אקריב לך את נשמתי וגם את לב אויבי.''

ויז'ינר בוקע מבין השיחים ומביט בשאר בני החבורה.
'יש לנו איש באל-מוקאראת. הוא יכול לקחת אותנו למולדת, לפגוש את המועצה. הוא יכול לקחת אותנו לתוך העיר, לאתר את העכברושים שהסתננו לספינה שלנו. הוא אולי יוכל אפילו להעלות אותנו על ספינה, לגייס בעלי ברית, או לכרות את ראש הנחש.'

הוא נושם עמוק, מתיישב, והקשת החדשה התלויה על גבו נחשפת לעיני שאר חברי הקבוצה
'אז מה אנחנו הולכים לעשות?'

 

[liorgonen3]

"אני חושב שצריך לחזור למעוצה." עונה קארים. "אנחנו לא יודעים מי עוד נחשף כרגע, וברגע שהאויב מאיים לאגף אותך, צריך להתאגד."

 

[העוג הברברי]

IN
"המחתרת עדיין בעיר, הם זקוקים לנו, בין אם להציל אותם או רק לנקום נקמה שתוכיח שמותם לא היה לחינם. הם פה בעיר לצידנו, יהיה זה מעשה פוחזים להימלט מכאן" אומר האח סיאון, דעתו לא השתנתה במאומה.

 

[yds]

ויז'ינר מעביר את מבטו בין השניים "המחתרת לא הולכת לשום מקום, סיאון. אם נשאר שם מי שילך. התערבות בוטה ומהירה שלנו לא תועיל במאומה...ומצד שני, קארים" הוא פונה אליו "אני לא יודע אם המועצה תועיל לנו...או תסגיר אותנו. היא לא חפה מפגמים."

 

[Nextorl]

"אז מה אתה מציע?" נואל שואל ישירות, כעוס על כך שויז'נר מתעקש רק להצביע על פגמים בתוכניות, ולא מציע שום תוכנית בעצמו.
"ואיזה נחש?"

 

[העוג הברברי]

"להשתמש באיש של ויז'ינר, להיכנס לעיר. הבנתי היא שהם נתפסו לאחרונה, וחוץ ממידע על יתר המחתרת שעלול מהם לאחר עינויים מספקים..." אומר סיאון בלי למצמץ "...נטישה כזו תודיע ליתר המחתרת כי מאלטרה לא דואגת להתנגדות. ותנועת הכוחות גם כן, היא השתנתה, לא ידענו על הדיוויזיות בהן פגשנו ומי יודע מה עוד מוסתר בעיר- מידע צבאי כזה יועיל למשימתנו הרבה יותר מנסיגתנו" אומר האח סיאון בשקט.

"יש לנו דרך כניסה לעיר, אותה הדרך בה ברחנו. יש את איש הקשר, שיוכל לקשר אותנו עם אנשים שייתנו לנו להתארח בעיר. אנו מבוקשים, אך עליכם לזכור כי הדם של אנשי אל מוקארת' נשפך ברחובות אמש, והם זועמים- נקמה היא מניע חזק ואני בטוח שהם לא מרוצים מהטבח הזה. עם תמיכה מהסוג הזה, נוכל למצוא את בית האסורים, ולפרוץ לתוכו."

"האלים יהיו לצידנו, ואיננו יכולים להיכשל. ייתכן שחייהם תלויים בחיינו, אסור לנו להיכשל" מדגיש האח סיאון.

 

[liorgonen3]

"אנחנו לא יודעים איפה הם ונראה לי שהם יהיו במקום שמור." אומר קארים ומנסה לתאר מה האלפים יעשו. "אבל אולי נוכל לגרום לאלפים להוציא אותם החוצה, אם נוכל לגרום לעיר לתסוס מספיק, יכול להיות שיביאו אותם לכיכר העיר להוצאה להורג פומבית, ושם אולי יהיה לנו סיכוי טוב יותר להגיע אליהם."

 

[העוג הברברי]

האח סיאון מהנהן, הוא בסדר עם זה. גם האח סיאון איננו המומחה בהסתננות לערים- האימון שלו לא הכין אותו לכל סיטואציה שיש, ולכן הוא גם יצטרך להסתמך על מיומנות אנשי הצוות, והידע של קארים הוא חלק מהעניין.

 

[liorgonen3]

"ויזנ'ר, אתה היית בעיר, מה קורה שם מבחינת הרוחות? כמה אתה חושב שאנשים מתוחים?" שואל קארים, "כל התוכנית הזו תדרוש שהמורדים לא הולכים להירקב בכלא ושהאלפים ירגישו שיש תועלת בהוצאה להורג פומבית, אם העיר כבר נכנעה אז אנחנו לא נצליח לבצע את הפעולה הזו."

 

[yds]

ויז'ינר, לא בפעם הראשןנה, תוהה על קנקנו של האח סיאון
אדם שרוצח בכזו חדווה מוכן לסכן את חייו לטובת חבורת מורדים מלטריאנים? לא נראה לי

''דנילו מכיר יינן שעובד עם האלפים, הוא יוכל להבריח אותנו בחביות, אם נצטרך. זה יתן לנו דרך פנימה, החוצה - אולי גם וגם, אם נהיה מאוד זהירים.''
הוא עוצר לרגע להביט בכולם
'אני בעד כניסה לעיר. אני לא אוהב להשאיר קצוות פתוחים, ואעדיף בהרבה אם נגיע למועצה עם דיווח ועם דרישה לתשובות, לא עם עוד סימני שאלה ועדר של אלפים על הזנב שלנו בלי שום דבר להראות שהרווחנו מכך. לכל הפחות, נדע מי הבוגד ומה כמות הנזק שנגרמה.'

הוא תוהה לרגע על שאלתו של קארים 'העיר לא כנועה. ויש לי...דרכים, להצית את רוח הלחימה.' הוא מוציא מכיסו מסכת שק שטלאי אדום תפור עליה 'אבל זה ידרוש מבצע מדויק ומתוכנן. מעוררים את האנשים, מסתננים עם הכרכרה, חוטפים אותם מהגרדום, יוצאים משם - וצריך לחשוב על דרך מילוט טובה, אולי לארגן סוסים מהירים בשביל הדרך דרומה. לא יודע אם נוכל להיעלם בהרים פעם נוספת.'

 

[liorgonen3]

"אנחנו צריכים את העיר עם תקווה לפני שהיא עם רצון למרוד." אומר קארים. "האלפים יוציאו את המורדים להורג בכיכר העיר רק אם הם ירגישו שזה ישבור את רוח המרד...." הוא נושם עמוק. "אני צריך שמות." הוא אומר, "שמות של אנשים שנכלאו, אנחנו נהפוך אותם לקדושים." הוא מתחיל לצעוד במקום חושב על משהו. לתקוף את האלפים עם הנשק האוהב עליהם ביותר, שמועות.

 

[העוג הברברי]

"לכל איש שנרצח בעת הבריחה שלנו יש משפחה, לכל בן מחתרת על הגרדום יש אחים, הורים וילדים. המחתרת הרשמית אולי נתפסה, אך אלו שיצר הנקם בוער בליבם יכולים להתאחד- ואם ננצל זאת כראוי, נקבל לעצמנו את ההגנה לה אנו זקוקים" אומר סיאון, לא ממצמץ מזה שהתוכנית שלו היא לנצל את הכאב של האבלים.

 

[המגדל הבודד]

"אני לא יודע מה איתכם, אבל אנחנו לא הכי... מסתתרים טוב" אומר קולו בסקרזם קל.
"וגם נואל אחינו לא טוב להתגנב בפנים. חדי האוזניים יחפשו כל מה שקרוב להיות צבוע, כן?" הוא מוסיף, גורר מנודרה מבט נוזף.
"מה שקולו רוצה להגיד," מזדרז נודרה לומר "זה ששלושתנו לא יכולים ללכת בעיר ככה, כן? נצטרך מקום, איך אומרים? שלנו, בטוח, אחרי שנצא מהחביות של היין".

 

[Nextorl]

"לא ענית איזה נחש, כן?" נואל מעיף מבט כעוס בויז'נר, "יש קצין חזק בעיר? אחד שלהרוג יהיה מכה לטילינג?"

הוא מסתכל על הנולים האחרים, מהנהן. "אפשר מקום לחכות בינתיים, כשהאחרים מדברים שמועות ומרתיחים רוחות, כן?. אבל אז יהיה צריך להכניס אותנו מהר לפני הוצאה להורג."
הוא חוזר להביט בנולים, חושב רגע.

"תגידו, החיילים האלפים, הם ניסו לתפוס אותכם בחיים?" הוא שואל בשפת המולדת.

 

[המגדל הבודד]

"אנחנו לא יודעים. הם ירו עלינו לא מעט וגם הצליחו להרוג אחד מאיתנו, אבל יכול להיות שהם גם רצו שנעצור. אנחנו לא מדברים אלפית כל כך טוב" עונה לו נודרה.
"אבל אחר כך שלושתנו נוכל לברוח פנימה? כל כמה זמן יש את החביות האלו?" שואל קולו את ויז'ינר.

 

[Nextorl]

נואל חושק שפתיים למשמע התשובה של נודרה. הם לא יכולים להסתכן ולקוות שיתפסו אותם ויזרקו אותם לכלא אם ככה.

 

[העוג הברברי]

"מנהיגי הדיוויזיות, הם באו עם היחידות החדשות- הם יהיו למטרה טובה" אומר האח סיאון בתגובה לשאלה של נואל. תמיד יש מטרות, תמיד יש נקודות חולשה לאימפריה האלפית- כשהגוף כזה גדול, זה בלתי נמנע.

 

[המגדל הבודד]

"אתם לדעת שמנהיגי הדיוויזיות שם? מוזר שכולם יהיו שם ולא בבסיסים שלהם" שואל קולו.

 

[yds]

ויז'ינר שוקע במחשבה לרגע
"אנחנו עושים את זה לא נכון. התכנית הזו מבוססת על יותר מדי" הוא מחווה באצבעותיו לכל עבר "תנאים, חוטים נמשכים באפלה, הבובות רוקדות ואף אחד לא יודע מי הבמאי. אם היעד שלנו הוא האסירים, אסור לנו להתבלבל ולהפוך את העיר ליעד הזה - אין לנו את הכלים לכבוש אותה, להחזיק בה, או אפילו להדוף ממנה את האלפים - ואם נתחיל מבצעי חילוץ נועזים בלב מעוז כזה גדול של טילינג, הם יבואו אחרינו עם כל מה שיש להם. הסיבה מלכתחילה שניסו לתפוס אותנו שם היא כי הם יודעים שיש להם את היתרון - למה שניתן להם אותו? אין סיבה שננסה להוציא את האסירים מהעיר אם האלפים יכולים להוציא אותם בעצמם - והאלפים יוציאו אותם, אם תהיה להם סיבה טובה לחשוב שלא שווה להם להחזיק אותם בעיר." ויז'ינר רוכן קדימה "למשל, אם יופצו השמועות שצייד אדום מסוים מתכנן מבצע חילוץ נועז מלב העיר, זו תהיה סיבה מאוד טובה להוציא את האסירים לטילינג, מחוץ להישג ידו" הוא מביט על שאר חברי הקבוצה "אני לא יודע מה איתכם, אבל לתחושתי הרבה יותר קל להשתלט על ספינה או כרכרה מאשר על בית כלא."