דמעות של אלים (מו"ד 4) [5/5] - עץ משחק

[Nextorl]

ספוילר: נואל וסיאון

"חברים." נואל אומר לסיאון, "רדפו אחריהם חיילים, טיפלנו בהם. הם גם שליחים של המחומש." הוא כבר יודע איך להשתיק את הנזיר.

"נראה. כרגע, הרעיון הוא למצוא דרך אחרת לתקשר עם המועצה. אם לא, אז אולי נלך לבדוק את הספינות שהזכרתם, ואיך אפשר לפגוע בהן." הוא מחייך, אבל הוא עדיין נזהר. הוא לא רוצה לחשוף יותר מדי מידע.
"מה הביא אותכם לעזוב את פרקומה?" הוא שואל לבסוף, מסיט את השיחה מנושאים רגישים.
|

 

[העוג הברברי]

ספוילר: האח סיאון ונואל

IN
"אם המשימה תיכשל, נחזור לשולחנו- אבל היא עוד לא נכשלה. יש לנו עוד עניין בעיר הזו, היא לא אבדה לחלוטין לאלפים" אומר האח סיאון. הוא תוהה עד כמה מה שנואל אומר אמת או נועד רק להשתיק אותו, אבל הוא יסמוך עליהם- לעכשיו.

 

[המגדל הבודד]

ספוילר: נואל וסיאון

"אחד מהסוחרים שהגיעו היה ממאלטרה. הוא הציע לצ'יף לשלוח כמה אנשים שיפגעו באימפריה בשטחי מאלטרה, אמר שהוא שליח של המועצה. הסכמנו והגענו לכאן" אומר קולו.
"איך אתה חושב לחזור, אה? העיר סגור כמו סרטן, כן?" שואל את סיאון הנול השני, נודרה.

 

[העוג הברברי]

ספוילר: האח סיאון ונואל

IN
"באותה דרך שאני מתקרב לירין משוריין. אמצע את החורים בשריון, ואכה שם. המחתרת עוד במעמקי העיר, והם זקוקים לנו. נקרע בבשר החי. הביטחון של האלפים שלא נתקיף אותם ביחד עם ההיבריס שלהם ישחקו לטובתנו" אומר הנזיר לנול, אבל אין בקולו נימת זלזול או רמיזה שהנול חלש ולכן רק סיאון מסוגל לכך- הוא מדבר עם הנול כשווה.

 

[המגדל הבודד]

ספוילר: נואל וסיאון

"אפשר, כן. אבל רק אתם ואנחנו פה, אה? אין לנו הרבה לעזור" אומר קולו, עדיין מריר.
"לא נשאר מאיתנו. הם חמישה, אנחנו שניים. מה הסיכויים שלנו?" הוא שואל את נודרה, כמעט מאשים. הנול השני יושב בשקט, לא עונה לו. נראה שגם בו אחז היאוש.

 

[Nextorl]

ספוילר: נואל וסיאון

"סיכויים? זה לא משנה, כן?" נואל חוזר לדבר בשפה המדוברת, בשביל סיאון, למרות שהוא לא מאוד מרוצה מכך שהנזיר פרץ לשיחה שלהם. "למה אנחנו פה? כדי להלחם. כדי לפגוע, להחליש. וכל חייל שמת להם זה חייל פחות. זו פגיעה, זו החלשה. זו המלחמה שלנו."

 

[העוג הברברי]

ספוילר: האח סיאון ונואל

IN
"הפיל לא רואה את הטפיל, כמו האימרה הידועה" מחייך סיאון "הכמות הזו תאפשר לנו להיעלם מפניהם. הם בטח כבר המשיכו הלאה, חמישה או שבעה אנשים הם לא מעניינם של אף אחד".

דבריו של נואל גורמים לסיאון לחייך, אין ספק כי נואל קונה את אמונו עם כל רגע ורגע, שבבירור כבר היה שם עוד מלפני השיחה הזו כבר מהקרבות המשותפים שלהם.

 

[המגדל הבודד]

ספוילר: נואל וסיאון

"יכול להיות" מודה נודרה, משתתק לאחר מכן. נראה שיש לו מה להגיד, אבל הוא שומר זאת לעצמו.
"בבוקר נוכל לראות, אולי הם עדיין מחפשים" אומר קולו, נשכב על הרצפה לצד האש.

 

[המגדל הבודד]

הבוקר מגיע, לאחר לילה ארוך.
החמישה מתעוררים ומיד מבחינים בשני אורחים נוספים: שני נולים, אחד בעל פרווה שחורה וצלקת על חרטומו ואחד בעל פרווה אפורה.
אחד מהם כבר ער, ונראה תשוש למדי. הוא צולה נתח בשר על הגחלים הגוועים של המדורה, מביט בהם כשהם מתעוררים.
"בוקר טוב" הוא אומר, מחייך בלאות.

 

[אביעד]

"בוקר טוב גם לכם. ומי אתם, אם יורשה לי לשאול?" עונה סומניוס "אני מאמין שכבר הציגו לכם אותנו?" הוא מפהק, עדיין עייף

 

[המגדל הבודד]

"אני קולו" אומר האחד הער, הנול בעל הצלקת.
"זה נורדה" הוא מצביע על חברו הישן "ואנחנו להכיר רק אחינו וה...נו, איש האלים" אומר הנול, מצביע על סיאון.

 

[Nextorl]

נואל קם ומתמתח, משחרר את שריריו. "הם גם נשלחו מהמועצה, כן? אותו סיפור שלנו. רדפו אחריהם כמה חיילים בלילה אז ריסקנו אותם מתחת לסלעים. נראה כמו תאונה, כן?" הוא מחייך.
"נואל," הוא מצביע על עצמו, ולאחר מכן עובר להצביע על השאר. "סיאון, סומניוס, ויז'נר, קארים."

 

[המגדל הבודד]

"טוב להכיר אתכם. שמענו באתם מאל-מוקראת, הרבה בלאגן" אומר נודרה, מתעורר משנתו בפיהוק אדיר שחושף את שיניו.
"גם אנחנו נפלנו למארב, כן? איבדנו את הקבוצה ונואל הציל אותנו לפני שגם אנחנו נאבדנו, אה?" הוא מוסיף כשהוא מתיישב במקומו, מגרד מבלי משים את פרוותו.
"מה אתם לעשות עכשיו? נשארים פה?" שואל קולו כשהוא מרים את הבשר מהאש, בוחן אותו. הוא מהנהן לעצמו ומציע להם ממנו, חותך לעצמו חתיכה באמצעות סכין מעוקל.

 

[liorgonen3]

"כרגע?" עונה קארים, "אנחנו לא בטוחים במאה אחוז. מה הייתה המשימה שלכם?" הוא שואל. "מי איש הקשר שלכם?"

 

[המגדל הבודד]

"היינו אמורים לעשות בלאגן" אומר נודרה בזמן שהוא לוקח לעצמו חתיכת בשר. הוא לועס אותה בקולניות, מחייך אליהם ואז ממשיך. "התקפנו את הדיוויזיה החמישית, כן? בבסיס שלהם, אני חושב קוראים לו 'מגדל כסף'. היינו צריכים לחזור אחר כך למקום קטן, אני לא זוכר איך לקרוא לו" הוא אומר.
"סימאריה החדשה, מזרחית לכאן" אומר קולו בשקט.
"כן, זאת. אמרו לנו להיפגש עם סוחר בשוק, אבל הגענו לשם והוא לא היה. במקום שלו היו הרבה חיילים" אומר נודרה, מביט בפצעים שמכסים את גופו.
"הרבה מאוד חיילים" הוא מוסיף, חיוכו נמוג מפניו.

 

[אביעד]

"או שזה חוסר מזל משווע, או שעלו על המחתרת בצורה סופית, או שמכרו אותנו." אומר סומניוס בקדרות "מי שלח אתכם למשימה הזאת? " הוא שואל, "אם הם אלה ששלחו אותנו, זה יחסוך לנו קצת חקירה. בקמרה קוראים לו יארן או ז'אקנר?"

 

[המגדל הבודד]

"אני לא חושב, אבל אני לא לזכור בדיוק" מודה נודרה.
"פגשנו אותם במחסן, קרוב לגבול במזרח" אומר קולו, מאמץ את זכרונו. "אני בטוח די שקוראים אותם ויטאליק וז'אמייר. נראה לי" הוא אומר.
"מכרו אותנו? מי ימכור אותנו? מי עוד ידע על זה?" שואל נודרה, מתפלא על ההאשמה.
"יכול להיות שאחד האנשים של מועצה רצה להרוויח קצת מהצד, אה? יכול להיות שהוא למכור אותנו" עונה לו קולו, יורק על הרצפה בכעס.

 

[liorgonen3]

"בשלב הזה, אם עלו עליכם ועלו עלינו. חיביים להניח שיש בוגד בשורת המחתרת, אולי אפילו במועצה עצמה." אומר קארים.

 

[yds]

ויז'ינר בחן עד עכשיו בשקט את האורחים, מתעסק בפיסת שק מרוטה ומקדיש רק תשומת לב מועטה לשיחה, אבל דבריו של קארים מושכים את תשומת ליבו.
''אתה צודק. יש לי חברים וותיקים באל מוקאראת, שהיו קשורים למחתרת - אולי הם ידעו מה קורה אם האלפים לא הרגו אותם.''

 

[liorgonen3]

"אני חושב שיהיה מסוכן מידי לחזור לשם, העיר בטח בכונוות שיא." אומר קארים. "יכול ויהיה חכם למצוא מקום שלישי ללכת אליו, אם לא לחזור בחזרה למועצה עצמה."