באור הנר - עץ משחק מו"ד 4 (4/4)

[Nextorl]

ספוילר: באירוע

דם נוזל מפצעיו של הרוזן - לא דמו שלו, כמובן. דם ששתה, שגמע. דמם של אלו שהוא הרג, של משרתיו, של פושעים ועבדים ועניים שחיפשו דרך קלה להרוויח כסף בעירו קריפטה. צעדיו מאטים, אך לא נראה שזה מפריע לו. אנרגיה אפלה עולה מפצעיו כשבשרו רוקם את עצמו חזרה והוא מאט את זרימת הדם באיזורים שנפגעו. אין צורך לבזבז דם טוב. האנרגיה הזו מתפרצת ממנו בפעימה עוצמתית שהולמת בצל-חרב, גורמת לו להתנדנד לרגע.
הרוזן מנצל זאת. "הורד את נשקך, צל-חרב. גנרל של אי-אמיתות. הורד את נשקך ותזכה למוות מהיר. אחד שאתה לא זכאי לו, אך אהיה מוכן להעניק אותו בכל זאת, כאות להערכתי." הוא טוען את המילים הללו בכל כוחו, כוח אישיותו ורצונו מסתערים על חומות התודעה של הגנרל, מתעלמים משריונו ממסיכתו. והוא מרגיש את החומות נשברות.
META
הרוזן מדמם - מחדש 6 נק"פ בתחילת תורו
פעולה חופשית- Ardent outrage. צל-חרב מעניק יתרון קרבי עד סוף תורי.
נקודת פעולה -פעולה רגילה- Specter of Doubt. נגד צל-חרב. 20 טבעי! 29 נזק תודעה וצל-חרב מוחלק משבצת אחת לכיוון מאליק. כל פעם שהוא מבצע התקפה, הוא סופג 10 נזק תודעה (הצלה לסיום). בפספוס, כל פעם שהוא מבצע התקפה הוא סופג 5 נזק תודעה (הצלה לסיום).
בגלל שזו השפעת פחד, יש לו מחסר 3- לגלגולי הצלה נגדה.

בנוסף, כל פעם שהוא נכשל, יש לי התקפה שניונית עליו כפעולה חופשית.
כיוון שניצלתי נקודת פעולה בשביל לבצע התקפת פחד, אם צל-חרב נפגע הוא סובל מרגישות 4 לכל הנזק עד סוף תורי הבא.
פעולה משנית- Mind over Matter. הרוזן מקבל 18 נק"פ זמני.
פעולה רגילה- Withered Strike. מנצל 2 נקודות כוח כדי לשדרג את ההתקפה. 27 נגד דרג"ש. בפגיעה, 17 נזק (לא כולל רגישות 4) ועד תחילת תורי הבא, צל-חרב גורם לחצי נזק עם התקפות שאינן התקפות בסיסיות.

סוף תור- הצלות
הצלה ממואט: 5, כשלון.

 

[מירטוקן]

ספוילר: הית'אל

הית'אל מחליט לחזור לגישה המתגנבת יותר. הוא פוקד על כלב השאול להיכנס פנימה ולעלות לקומה העליונה, בעוד הוא מתחיל לטפס על המבנה מבחוץ, נעזר בבליטות ובאדני החלונות כדי למצוא אחיזה טובה יותר.

META
התגנבות 27.
אקרובטיקה 30 (20 טבעי).

 

[yds]

ספוילר: באירוע

ווריד יחיד פועם במצחו של מאליכּ, ואז הוא מתפקע. דם שחור זולג לתוך עיניו, שמשחירות גם הן. הוא מרגיש את ידיו מתרוממות להצלפה, וברגע אחרון של צלילות הוא מסתובב על עקבו, מטה את הזינוק הפראי שלו אל מחוץ לדלת החדר.

התחבושת מחטיאה אך במעט את המרקיז ההמום, בן בריתם. מאליכּ מרים את עיניו, שמתבהרות בשנית, ומעניק לו חיוך עקמומי.
''אלף סליחות, הוד מעלתו, לי ולכבוד הרוזן הזדמן ליישר כמה הדורים בדבר גורלה של העיר הזו עם הגנרל יקום הודו, ויתכן שדברים יהיו מעט מבולגנים. מומלץ שתתרחק, אם חייך יקרים לך.''
Meta
הסתערות כפעולה רגילה - פספוס

 

[liorgonen3]

ספוילר: צבת המוות והית'אל

צבת המוות עוקב אחרי האישה, היא מטפסת על הגגות ומתחילה להתרוצץ בחזרה לכיוון ממנו הגיעה, לכיוון בו היא השאירה את התי'אל אם להאמין למה שהיא אמרה.
אם אלכסיס מבחינה בחיה שעוקבת אחריה? לכל הפחות צבת המוות בטוח שלא, היא לא שמה לב למתחרש בעודה מזקנת מגג לגג במהירות שלא אמורה להיות למשרתת, האישה הזו יודעת מה היא עושה, ואולי היא יודעת יותר מידי.

בנתים הית'אל וכלב הגהנום מגיעים לגג הבניין שהם עמדו מתחתיו, זה גג מלבני ולא גדול במיוחד בקומה השלישית, מה שמעניק להם גם יכולת השקפה לא רעה על העיר, ובעיקר על הדמות שנעה לעברם במהירות גבוהה, היא נעצרת לא רחוק מהאשף, ומקללת כמעט בחרש כשהיא מבינה שהיא לא תוכל להסתתר ממנו, מה שמביא אותה לעצור על גג לצד הגג בו עומד הית'אל, במרחק של כמה מטרים בודדים.
"היכנע." היא אומרת בקול מעט מפוחד, "ואני אדאג לעשות את זה מהר."
להית'אל אין ספק כי מדובר באלכסיס.

ספוילר: תמונה לצורך הנוחות

ספוילר: באירוע

גם אם צל החרב מנסה שלא להראות את זה, ההתקפות של הרוזן פגעו בו, אלו לא התקפות של דם ופצעים, אלה התקפות שפגעו בראשו ובמנטליות שלו.
הוא משמיע אנחה קלה, "אוי רוזן." הוא מסתכל לעבר הערפד. "אני מתחיל להינות." הוא מחייך לרגע, כשהצללים בולעים אותו, והוא מופיע מחדש לצד מאליק. "אתה יודע, הכרתי את הפרעה כשהוא היה... ובכן לא פרעה." הוא מציין. "טוב אני מניח שזו טעות, שזרתי את הגורל שלי בגורל של האדון שלך, וזה הכניס אותי לכמה נקודות נכונות בסיפור שלו." הוא יוצר להב צללים אחר, "אני אראה לך איך עשיתי את זה." הוא אומר, ודוקר את מאליכ, ולרגע בודד -מחליף בין הגורל שלו לשל מאליכ.

לרגע בודד מאליכ מרגיש איך העבר שלו נפתח כספר פתוח, כיצד צל החרב בוחר את הרגע הנכון לשנות בו דבר, לרגע בודד העולם הזה הוא עולם בו מאליכ הוא האויב והבוגד וצל החרב הוא בן בריתו של הרוזן אשר נלחם לצידו, האנומליה הזו מפסיקה לאחר רגע, אבל ההשלכות שלה ברורות.
כשמאליכ מצליח להסתכל מחדש על העולם, שני צללי חרב נוספים עומדים לצידו. "רואה כפול?" שואל הגנרל את המתנקש. בזכיכות מציקה.



META
פעולת תנועה- פסיעה במשאול הצללים - צל החרב משתגר 4 משבצות ומקבל הסתרה, הוא משתגר למשבצת סמוכה למאליק.
פעולה רגילה- לכתוב מחדש את העבר, צל החרב סובל 10 נזק מההשפעה של הרוזן. התקפה נגד מאליכ - 25 נגד רצון, בפגיעה 26 נזק כוח ותודעה (כלומר 13 נזק בגלל Withered Strike) , וההשפעה של Specter of Doubt עוברת למאליכ, והוא סופג 10 נזק תודעה בכל פעם שהוא מבצע התקפה (הצלה לסיום).
פעולה משנית -להב שקרי- צל החרב מייצר 2 העתקים שלו, הם טוספים משבצות סמוכות לצד מאליכ.
נק"פ צל החרב- 109/???

 

[amitf0123]

ספוילר: צבת-מוות והית'אל

צליל בועות מתפקעות מתחיל להישמע. אלכסיס לא יכולה להבין לרגע מאיפה מגיע הצליל, או אפילו הית'אל והכלב שלו. שכן הצליל לא בא ממשהו חומרי, אלא ממקום אפל יותר. צליל שנמצא בתוכם ראשם ולא מתנתק. זרוע סרטנית גדולה יוצאת מן הצל של האישה, תופסת אותה בעוצמה, מרסק את ידיה ומרים אותה אל על לחשכה.
"זמנו עוד לא הגיע" נשמע קול אפל, עלוקות וזחלים מתחילים לטפס על גופה של אלכסיס. "אך האם הגיע זמנך?". הית'אל רואה את התמונה במלואה, דבר שאלכסיס לא מסוגלת לו מכיוון שגופה מופנה קדימה. צבת-מוות בכל הידרו נמצא מאחוריה, צבתותיו מוכנות לשבור את צווארה ברגע לו והיא תבחר להתנגד. הוא לא יודע איך הוא הגיע לשם, או מדוע נראה שהחשכה עצמה מכסה את שיריונו, אך הוא יודע רק דבר אחד. היצור הזה אפל יותר מכל יצור שהוא יכול לזמן, אולי אפילו יותר מכל חצרה של הגבירה הלבנה.
META
פעולה רגילה: אחיזת המוות.
התקפה: 15+18=33 נגד תגובה.
נזק: 5+6+9=20 נזק ו3 נזק רעל(במידה ויש לה חסינות זה נחשב בשבילו עמידות 20 ובמידה ויש לה עמידות הוא מתעלם מ10) וצבת-מוות אוחז בה.
פעולת תנועה: צבת-מוות גורר את אלכסיס אל עבר כלב הגיהנום. כתוצאה מהכוח הוא לא צריך לגלגל בדיקת כוח בשביל לגרור אותה.

 

[Nextorl]

ספוילר: באירוע

הרוזן נאנח ומסתכל סביבו. "אני מתנצל על כל הבלגן." הוא אומר לקהל ונותן קידה קלה, "בניגוד לטענותיו של הבוגד, הברונים לא רוצים לשבור את העולם. הם מבינים היטב שעולם שבור הוא לא מקום שניתן לשלוט בו. אך תשאלו כל סתת, על מנת לשחרר את הפסל שבגוש השיש יש להשתמש בפטיש ובאזמל. לשייף את האבן לצורתה המבריקה, המושלמת. לכם יש הזדמנות נדירה, לבחור אם אתם רוצים להיות חלק מהפסל - או להיות האבק שעל הרצפה. כולי תקווה שתחליטו נכונה, בניגוד לצל-חרב שכאן. וכעת, אם תסלחו לי, על האזמל לעשות את עבודתו."

בזאת, הוא צועד אל עבר הקרב. "מרקיז." הוא מהנהן בשלום לערפד, "אני ממליץ לך להתרחק מכאן, או להצטרף לקרב. אני מצפה בקוצר רוח למשחק שלנו, לאחר שהדרמה תסתיים."
META
תחילת תור- מחדש 6 נק"פ, עדיין מדמם.
תנועה- נע כך שסמוך לשלושת הצלחרבים, אך לא למאליק.
רגילה- Demoralizing Strike. מנצל שתי נקודות כוח על מנת לשדרג את ההתקפה לפרץ 1.
19 נגד דרג"ש
29 נגד דרג"ש
34 נגד דרג"ש
(נגד צל-חרב יש יתרון קרבי, אז עוד +2 להתקפה)
בפגיעה, 10 נזק (לא כולל הרגישות 4), במטרה סובלת ממחסר 5- לכל ההגנות עד סוף תורה הבא, ומוחלקת משבצת אחת כך שהיא לא סמוכה למאליכ.

כפעולה חופשית אם מאליכ נכשל בהצלה מspecter of doubt: התקפה נגד צל-חרב: 38 נגד רצון. בפגיעה, צל-חרב הלום (הצלה לסיום) ויש לו מחסר 3- לגלגול (או 1- אם הוא לא רואה אותי).

(התור מתבצע אחרי תורו של מאליכ. בסוף התור, צל-חרב לא מעניק יותר יתרון קרבי מardent outrage)

 

[מירטוקן]

ספוילר: צבת-מוות והית'אל

הית'אל מחייך. הוא מופתע מכוחו ומיומנותו של צבת-מוות, אבל הוא שמח כרגע להיות בן ברית שלו.
"ובכן, נראה שמצאת את עצמך במקום נאוד לא נוח", הוא אומר לאלכסיס, "לא הייתי חושב שאני יכול לאיים או להתמקח אם הייתי בצבך כרגע", הוא שולף את פגיונו מהנדן, מעביר עליו אצבע, בעוד כלב השאול מתקרב וחושף שיניים.
"יש לנו כמה שאלות חשובות עבורך".

 

[yds]

ספוילר: באירוע

מאליכ יודע שהמכה המנצחת בקרב היא האחרונה, ושהדרך הטובה ביותר להגיע אליה היא לתת כמה שיותר מהן - ולוודא שתנחת על האחת הנכונה.
לכן, כשהלהב הערטילאי של צל החרב ננעץ בו, הוא נשען קדימה אל ההתקפה ומסנן "קרוב מדי, כלב צל", ידו מתרוממת בחבטה אכזרית לעבר הסנטר של יריבו.
הוא מטה את ראשו בהערכה לכיוון הרוזן, שכנראה חילץ אותו מתסבוכת דיפלומטית - הוא יוודא להביע את תודתו בבירור אחר כך, אבל כעת יש לו אויב לחסל. או בעצם, כמה וכמה אויבים. הוא מנקה את הדם הזולג מהווריד שהתפקע, מביט בו לרגע, ומשליך אותו אל הקרקע. בן רגע, עננת צל עוטפת אותו, והוא נעלם מהעין.
רגע קט לאחר מכן, תחבושת ערטילאית עוטפת את גרונו של אחד ההעתקים, ומתחילה ללחוץ ולחדור פנימה. מאליכ מתגלה מאחוריו, גורר אותו אליו בתנועת חנק. בשלב זה, לא אכפת לו אם מדובר באויב האמיתי האו לא - במקרה הכי גרוע, הוא יוכל להרוג אותו שוב
meta
פעולה מיידית - מכי נגד, מבצע התקפה בסיסית נגד האחד שתקף אותי
14+16=30 נגד דרג"ש - חוטף 10 נזק
בפגיעה
2+3+11=16 נזק, ומפיל אותו שרוע
פעולה משנית - משתמש בכוח "צל עובר", נעשה בלתי נראה עד סוף תורי
פעולת תנועה - תכסיס אקרובט, נע 4 משבצות ונמצא בטווח של משבצת אחת מהצד של אחד הכפילים (ורחוק יותר מהשאר)
פעולה רגילה - התקפה עם תחבושת (על כפיל 1 מתוך 3)
12+18 = 30 נגד דרג"ש
חוטף 10 נזק תודעה
בפגיעה
2+4+2+5+11=24 נזק
וכפיל 1 מתוך 3 מוחלק משבצת אחת לעברי ויש לי יתרון קרבי נגדו

15 הצלה לסיום

 

[liorgonen3]

ספוילר: באירוע

מכה אחת של מאליק גורמת לאחד העתקים של צל החרב להיעלם, בעוד המכה השנייה שלו פוגעת בזיכרון ונעלמת, לרגע בודד צל החרב נראה משושעש, ואז הוא סופג את מלוא ההתקפה של הרוזן, שכמעט ומכסה יותר מידי בשביל שצל זיכרון יוכל להכיל אותה, וחודרת את ההגנון של צל החרב.
META
צל החרב מדמם
IN
הגנרל מערפל את הצללים שלו, כאשר רעש גדול נשמע באולם, אם צל החרב לא היה נראה סקרן בדיוק כמוכם, הייתם יכולים להניח שהוא אחראי לזה, אבל נראה שכמו כל אחד בחדר, הוא מחפש את המקור.
ואז בבת אחת את מרגישים את זה... כוח שמתפרץ בחדר, כל הדלתות נפתחות באחת בעוצמה כאשר משב רוח אדיר מכה בחלל, עוצמה שמכבה את האורות, גוזלת את האש מהמנרות, זו תחושת צינה שמוכרת למדי לרוזן, והוא לא יכול שלא לתהות כיצד היא הגיעה לפה.
ואז באחת, כל האורות בחדר כובים, זהו רגע בודד של חשיכה שאי אפשר להסוות, אין כוח שמאפשר לבן תמותה או אלמוות לראות דבר שאינו קיים, וכאשר כל האור מפסיק להתקיים בחדר, אתם עיוורים לדממה אשר מכה בכולם.
ובתוך פחות מרגע, האור חוזר, אתם, צל החרב, הנוחכים, נמצאים כולם באותו המקום, אבל דמות נוספת נמצאת בחדר, כאשר הרוח מפסיקה לנשוב, ברון החטאים מתייצב באולם הנשפים, ולראשנה מזה אלפי שנים, הרוזן גם רואה כעס בעיני הערפד העתיק.

ברון החטאים עומד במרכז החדר, כי החדר יודע לתת לערפד את הכבוד ומפנה לו מקום, אנשים וחפצים נעים בפני כוחו הפנימי העצום של הערפד, בעוד החנית שלו - טופר ערפל, נושקת לרצפה, כמעט ודוחפת אותה בשביל מקום לנשק שעיוור את עיניו של השמש, והרג את האור.
"מספיק." לוחש הברון, והדממה נשברת. הוא מרים את ידו והצללים של גנרל צל החרב מתחילים להימשך לעבר הערפד, כמעט כאילו הם נתשלים בעוצמה מגופו של יציר הצללים.

האם זה פחד בעיני צל החרב?, לא, זה שעשוע בלבד. צל החרב נראה משושע מידי, כמעט כאילו הוא קיבל צעצוע חדש לשחק בו, מבטו הוא של ילד אשר נכנס לחדר משחקים ומגלה את האוצורות המחכים לו, והוא עוצם את עיניו לרגע בודד, אולי בשביל להתאפק. "נו טוב." הוא אומר, החיוך הזחוך שלו חוזר, "הנשף הזה קטן מידי בשביל כמות האגו שיש פה, לא ככה ידידי הערפדים?" הוא שואל לאוויר את הרוזן והברון. "מאסטרו אמיתי צריך גם לדעת מתי לעזוב את הבמה."

ברון החטאים מתקדם צעד, אבל צל החרב מתחיל להיעלם. "מאוחר מידי." הוא מצחקחק. "הגלגלים נעים, התוכניות זזות, והזכרונות נוצרים." הוא מלגלג. מהצד זה נראה כאילו הדבר שהוא היה פשוט נמחק מהמציאות לאט לאט. "אנחנו עוד ניפגש שוב." הוא מציין. "אם תזכרו אותי."

חנית של צללים פוגעת במקום בו עמד לפני שניה צל החרב, מפלחת את האוויר עצמו וחודרת דרך מס' נוחכים בחדר, היא עוברת דרכם כאילו היה רוח, חולפת דרכם כאשר גפיהם חסרי החיים נופלים לרצפה בקול שקט.

"מה.לעזזאל.קרא.כאן?" שואל ברון החטאים. בבירור מחכה להסברים.

ספוילר: בחוץ

אלכסיס מנסה להשתחרר מהאחיזה של צבת המוות. היא מביטה במבט יוקד בהית'אל. "זה רק מתחיל." היא אומרת. ידה מצליחה לאחוז בסכין שלה לרגע אחד. "לרזיאל הגדולה וההוד!" היא שואגת בעודה נועצת את הלהב בליבה . "ולצדיקים... מנוחה בשדה החיטים". היא אומרת בקול חלש. גופו מתחיל להחוויר, אין ספק שעיקר הנזק נגרם מההתקפה של צבת המוות, אבל סביר שהסכין היה מורעל ויש פרק זמן קצר עד שחייה של אלכסיס יגמרו.

 

[מירטוקן]

ספוילר: צבת-מוות והית'אל

הית'אל נאנח, "את לא חכמה כמו שחשבתי, הא? או יותר נכון, כמו שקיוויתי", הוא מחזיר את סכינו לנדנה, ומתקרב עוד יותר לאלכסיס, "המוות שלך רק מבטיח שתהיי כלי עזר בידיים שלנו. הרי המומחיות שלנו היא לקחת יצורים - חיים או מתים - ולכבול אותם לרצוננו. ברגע שאת מוותרת על החיים שלך, את שמה אותם ככלי בידיים שלנו, ואנחנו יכולים לעשות עם הנשמה שלך ככל שיעלה על רוחנו. בין אם לכבול אותה, ובין אם להשמיד אותה כליל", הוא בוחן את הפצע שלה, מנסה להבין כיצד יוכל לעצור או להאט את הדימום והתפשטות הרעל.
"אבל את עוד יכולה להביא לנו תועלת בחיים, ולכן אני מציע לך את העסקה הבאה - שתפי איתנו פעולה, ותזכי לשמור על הנשמה שלך לעוד יום - לפחות".

META
מרפא - 9.
איום - 20.

 

[amitf0123]

ספוילר: צבת-מוות והית'אל

צבת-מוות מרגיש את החיים יוצאים מגופה של אלכסיס, ננראה שהצעתו של הית'אל נפלה על אוזניים ערלות.
אך זה לא משנה את צדקת דבריו. צבת-מוות לוחץ על הפצעים של האישה ודם שחור יוצא החוצה, נפלט כמו זפת על הגג בעוד כוח חיה של אלכסיס ניתץ סופית וגופה נופל שדוד על הרצפה.
מן הזפת יוצא לובסטר קטנטן, נושא בצבתו פנינה לבנה ומטפס על גופו של צבת-מוות, מגיש לו את הפנינה כמציג אותה למלכו.
צבת-מוות בוחן את הפנינה ובכך גם מראה אותה להית'אל. נשמתה של אלכסיס דופקת על הדפנה, צורחת ללא קול בניסיונה לצאת.
"איפה המחבוא שלכם" הוא שואל את הגופה בעוד הפנינה הופכת לחשכה, נכנסת תחת צל צבתתו.

 

[Nextorl]

ספוילר: באירוע

הרוזן בוחן את סביבתו מזווית עינו, את בני התמותה שמשתחווים. טוב. אך בניגוד אליהם, הוא נותר עומד - מרכין ראש, אך לא משתחווה. הוא הרוויח את הכבוד לעמוד לצדו של ברון הצללים.
"טפיל בקרבנו." הוא עונה לאדונו, שומר על פרצופו מלהתעוות בכעס. "ואחד מסוכן." הוא מרים את ראשו, תוהה אם לספר לברון הכל כעת, או שעדיף להסביר לו על יכולותיו במקום מאובטח יותר, ללא אזניים בקירות.
הוא מחליט שזה לא כבר אל משנה. "החרב שלו מסוגלת להכניס אותו לזכרונות של אחרים. לגרום להם לבטוח בו באמון שנרכש במשך שנים. והוא יודע מידע שהוא לא אמור לדעת, אם כי אינני בטוח אם הוא באמת מסוגל לקרוא את הזכרונות של אחרים כפי שהוא טוען."

 

[liorgonen3]

ספוילר: באירוע

ברון החטאים נראה לא מרוצה במיוחד, "אסוף את האנשים שלך רוזן." הוא פוקד, מסוג הפקודות שיש בהן בכדי לגרום למבנים לקרוס ולשמש לכבות. "והבא אותם לפה בחזרה." הוא מסתכל על אולם הנשפים בעוד חלק לא קטן מהאנשים בו מתחילים לנוס על נפשם, לור ויקטוריאן סולאריס נרמס על הרצפה בעוד עמון קטן דוחף את הגנרל הנכה ומפיל אותו.
"אני מאמין שיש צורך לעשות פה בסדר." הוא מציין ומבטו פונה למאליכ, "סֶטֶם־חֲתוֹפ טוען שאתה טוב במעשיך" הוא אומר בחילול הקודש בעודו מציין את שמו המלא של הפרעה בן האלמוות. אדון האימפריום ויורוש הדרקונים. "נקה את המבנה מהזה מהמתנגדים לנו, שטוף את הרצפה בדמם." הוא פוקד.

ספוילר: בחוץ

קול שבור וחלש נשמע מהפנינה, קול של זו אשר פחדה כל כך למות, עד אשר הסכימה להישאר לנצח ברגע בין החיים למוות. "מתחת לעיר." הקול עונה, "במערות הקבורה הישנות." הקול עונה.

מרחוק הית'אל וצבת מוות שומעים צרחות שמצליחיות להעיר את הלילה, לא קשה להבין שמקור הצרחות מגיע מהאולם בו התקיים הנשף.

 

[Nextorl]

ספוילר: באירוע

"אדון. שלחת אותי לכאן על מנת לפתור בעיות בדרך אחרת, במקום לבזבז את זמננו בשדה הקרב. להראות למתנגדינו שעדיף לצודד בנו מאשר להקיז דם. אנא, אפשר לי לסיים את עבודתי לפני שנעבור לתוכנית ב'. " הוא קד ופונה אל הקהל, שולח את כוח רצונו קדימה. "עצרו." הוא מצווה, "הוכיחו לנו שאתם יותר מחיות מבוהלות אם אתם לא רוצים להשחט כמוהן. ולמען הצל, שמישהו יעזור ללורד סולאריס לקום."
META
דיפלומטיה על ההמון, שיפסיקו את הרמיסה המטופשת הזו: 19 ו-13. סה"כ 39. במידה וזה איום, אז 36.

 

[yds]

ספוילר: באירוע

מאליכּ מביט בברון, ואז מביט בהמון המבוהל, ואז שוב בברון
''שמונים ותשע''.
''כלומר, זו כמות האנשים שאצטרך לחסל ולשאוב מהם את הדם עד הטיפה האחרונה כדי לתת שטיפה הגונה, אם אתה מוכן לוותר על השאיבה אנחנו מדברים מאתיים לפחות, מה שמרגיש מעט כמו בזבוז משאבים וזמן יקר - וזה בהנחה שתמצא פה אפילו שמונה אנשים שמתנגדים לנו, שלא לדבר על שמונים ותשע'' או על מאתיים''. מאליכּ צועד קדימה בחוסר יציבות, עדיין מדמם ''אם אני אאסוף את השכל של כל הכבשים המבוהלות בחדר הזה לא יהיה מספיק בשביל ליצור אדם חכם יחיד. מתנגדים? הם לא מתנגדים לנו, הם מתנגדים לפחד, לרעב, לערעור עולמם הבטוח והיציב. תהרוג שוטה מבוהל אחד, ותקבל שלושה במקומו. למלכי אין אינטרס להרחיב את צבאות האויב, והריגה חסרת תוחלת כזו לא תוביל לשום דבר מלבד לכך. אני לא 'טוב' בלהרוג, אני 'טוב' בלעשות את המוטל עלי - והמוטל עלי הוא להכניע את העיר, להביא אותה תחת שליטת צבאותינו - אני לא אמלא פקודות שחוטאות למטרה זו.''

 

[amitf0123]

ספוילר: בחוץ

"נחבאים בין המתים, מן התועבות שהפכו את המוות על קנו" אומר לעצמו צבת-מוות, הבעתו לא ברורה. הוא מרים את הגופה ומכניס אותה לצילו, שם תישאר עד שיצטרך אותה שוב. הוא מסתכל דרך החשכה אל כיוון הצעקות וצורתו משתנה אל זו של כלב כחוש. הוא מתחיל ללכת אל הכיוון. הוא מצא את מה שהוא היה צריך הלילה.

 

[מירטוקן]

ספוילר: בחוץ

הית'אל מתכוון לענות לצבת מוות, אבל זה כבר משיג אותו ומתקדם.
הוא נאנח, מושך בכתפיו, ומתקדם אחריו, פוקד על כלב השאול להישאר קרוב אליו.

 

[liorgonen3]

כאשר הית'אל וצבת המוות חוזרים למקום בו התרחש הנשף, הם מסוגלים לראות את ההמון בורח בבהלה, צווחות כמו "הברון פה" או "הוא ישמיד את כולנו, התפללו למלאכים" הן רק חלק מקולות הלילה הארוך הזה, אם הם יעצרו מישהו בדרך כדי להבין מה קורה הוא יספר שהתחולל איזה קרב בתוך האולם, ואז ברון החטאים הופיעו והתחיל להרוג אנשים.

הם יכנסו בדיוק כאשר מאליכ ישיב לברון את תשובתו, וזה נראה עוד פחות מרוצה מקודם. "יבוא יום ואתה תצטרך ללמוד לקבל פקודות מחזקים ממך, גם אם לא מכרת את הנשמה שלך אליהם ישירות." הוא עונה למשרת של הפרעה, "למזלך זה תפקידו של סֶטֶם־חֲתוֹפ לחנך אותך ולא שלי." הוא אומר בקור רוח, למעשה קל לזהות שקור הרוח שלו עולה. יכול להיות שהתגובה חזקה מידי, הרוזן מכיר את הברון כבר תקופה ארוכה, הוא לא מסוג האנשים שפוקדים על שחיטה מלאה של חדר, נורא ככל שהוא יהיה, ברון החטאים הוא האחד שלוכד זבובים עם דבש ולא עם חומץ.

מילותיו של הרוזן לא נופלות על אוזנים ערלות, ההמון ממשיך לברוח מהנשף, אבל הם עושים את זה בצורה פחות כאוטית ויותר מאורגנת, לורד סולאריס נאסף על ידי מישהו ומפונה מהמקום, אם כי לא צריך להיות רופא כדי לדעת שהוא נפצע קשות בהתפרעות.

"אני ארצה הסבר מלא של האירועים האחרונים." אומר הברון, כאשר נראה שהוא מזהה לראשנה את הית'אל וצבת המוות הנכנסים בחזרה להיכל. "התארגנו ופגשו אותי עוד שעה בשגרירות." הוא אומר בעוד צצלים מתחילים לעפוף אותו ולראשנה החדר מתחיל להרגיש פחות קר מקודם. "כדי לכם להקדים." הוא מסיים להגיד כלחשיה בעודו נעלם מהחדר.

 

[yds]

משהו שנשמע כמו לחישת הרוחות מחוץ לבניין מתגלה כשריקה ארוכה וחרישית שמסתננת בין שיניו השבורות של מאליכּ
''מעניין מה הרגיז אותו כל כך, אה?"

 

[Nextorl]

הרוזן מרשה לעצמו להאנח, הוא לא מרוצה מהמצב הזה. הוא בא לנשף הזה עם ציפיות מסוימות, והוא הספיק לשוחח רק עם אדם אחד לפני שבגידה הפריעה לו. ואז, כשהוא כמעט ומסיים לטפל בבגידה הזו - אדונו מופיע ושובר את הכלים.
"נאלץ לקבוע פעם אחרת למשחק הקלפים, מרקיז." הרוזן מרכין את ראשו לעבר הערפד הצעיר, "אך נראה שהביטוי הישן ממשיך להיות נכון. אין מנוחה לרשעים, והעבודה קוראת."

"משרת." הוא נוקש על המרצפות עם מקל ההליכה שלו, ואחד ממשרתיו מופיע. "וודא שלא פספסנו אף אחד שמחפש לשוחח, וקבע פגישה עם לורד סולאריס כשהלה יתאושש." הוא מחייך ומתקדם לעבר בני בריתו, החיוך שלו מזויף יותר מתמיד, אבל הוא מיומן בלשמור עליו. "אני מקווה שהספקתם להשמיד את המחבוא של אור הנר בזמן הקצר הזה." הוא אומר לצבת-מוות והית'אל בעודו מתקדם חזרה לעבר הכרכרות החונות בחוץ, מחפש את כרכרתו של צ'ור.