Serpent Axis
פונדקאי חדש
אח, איזה צרות של עשירים.
או ליתר דיוק, צרות של צעירים
"איך לספר לחברה על התחביב" אולי נראה כמו בעיה רצינית כרגע (זה לא), אבל זה אחד מאותם הדברים שמתגלה כnon-issue לא הרבה אחרי שהתיכון נגמר והחיים האמיתיים מתחילים.
אלא אם כן החברה שלך ספציפית אמרה לך שזה וואחאד turn-off מבחינתה, סביר להניח שזה לא ביג דיל, למרות מה שאולי שתי סדרות טלוויזיה* מחנכות אותנו - לרוב האנשים בחברה המערבית המודרנית לא ממש אכפת אם אתה יושב במרתף של חברים פעם בשבוע ומעמיד פנים שאתה לגולאס מממלכת היער רק כדי שתוכל לירות לגימלי בפרצוף עם חץ. אכפת להם אפילו פחות אם אתה בעצם עושה מעין מחזה של שייקספיר באימפרוביזציה שם.
במקום לעשות מזה ביג דיל, פשוט תתן לזה "להתגלות" (למה, אתה מסתיר את זה או משהו?) באופן טבעי וכשזה יקרה, תמשוך בכתפיים ותגיד בנונשלנטיות "כן, אני משחק משחקי תפקידים עם קבוצה של חברים פעם בשבוע. את מכירה את המשחק?" ואז או שזה יתפתח לשיחה על המשחק והיא עלולה אפילו להתעניין בתחביב שלך (תאר לעצמך!
) ולנסות להבין מה אתה עושה, מה הכיף בזה, איך עושים את זה או שלא. זה גם עלול שלא לעניין אותה בכלל.
סביר להניח שבכל מקרה, זה לא יהיה משהו שיגרום לה להבעת פנים מוגזמת של הלם, להסתובב באופן חד לעבר הדלת ולברוח עם super-speed לעבר ערס-סטריאוטיפי-שאוהד-כדורגל הקרוב לביתך.
...אלא אם כן אתה מפחד בגלל שהיא דתייה מאיזשהו זרם קיצוני שספציפית מאמין שמשחקי תפקידים הם סגידה לשטן.
--------------
*אל תלמד שום דבר מאף סדרת טלוויזיה בשום מקום, אף פעם. במיוחד אם זה כאילו-סדרה-על-חנונים. במיוחד אם זה קשר לאיך מכוניות מתפוצצות אם אתה מפהק עליהן או לאיך אנשים מתנהגים\אמורים להתנהג.
או ליתר דיוק, צרות של צעירים
"איך לספר לחברה על התחביב" אולי נראה כמו בעיה רצינית כרגע (זה לא), אבל זה אחד מאותם הדברים שמתגלה כnon-issue לא הרבה אחרי שהתיכון נגמר והחיים האמיתיים מתחילים.
אלא אם כן החברה שלך ספציפית אמרה לך שזה וואחאד turn-off מבחינתה, סביר להניח שזה לא ביג דיל, למרות מה שאולי שתי סדרות טלוויזיה* מחנכות אותנו - לרוב האנשים בחברה המערבית המודרנית לא ממש אכפת אם אתה יושב במרתף של חברים פעם בשבוע ומעמיד פנים שאתה לגולאס מממלכת היער רק כדי שתוכל לירות לגימלי בפרצוף עם חץ. אכפת להם אפילו פחות אם אתה בעצם עושה מעין מחזה של שייקספיר באימפרוביזציה שם.
במקום לעשות מזה ביג דיל, פשוט תתן לזה "להתגלות" (למה, אתה מסתיר את זה או משהו?) באופן טבעי וכשזה יקרה, תמשוך בכתפיים ותגיד בנונשלנטיות "כן, אני משחק משחקי תפקידים עם קבוצה של חברים פעם בשבוע. את מכירה את המשחק?" ואז או שזה יתפתח לשיחה על המשחק והיא עלולה אפילו להתעניין בתחביב שלך (תאר לעצמך!
) ולנסות להבין מה אתה עושה, מה הכיף בזה, איך עושים את זה או שלא. זה גם עלול שלא לעניין אותה בכלל. סביר להניח שבכל מקרה, זה לא יהיה משהו שיגרום לה להבעת פנים מוגזמת של הלם, להסתובב באופן חד לעבר הדלת ולברוח עם super-speed לעבר ערס-סטריאוטיפי-שאוהד-כדורגל הקרוב לביתך.
...אלא אם כן אתה מפחד בגלל שהיא דתייה מאיזשהו זרם קיצוני שספציפית מאמין שמשחקי תפקידים הם סגידה לשטן.
--------------
*אל תלמד שום דבר מאף סדרת טלוויזיה בשום מקום, אף פעם. במיוחד אם זה כאילו-סדרה-על-חנונים. במיוחד אם זה קשר לאיך מכוניות מתפוצצות אם אתה מפהק עליהן או לאיך אנשים מתנהגים\אמורים להתנהג.
