"אההה. אישה חכמה ומתבוננת", היא אומרת בחיוך, אך עדיין לא יורדת מהשרפרף.IN
אילידיה משועשעת מהשרפרף, אבל גוררת כיסא, מתיישב עליו. "אנחנו יכולות לשבת, אני בטוחה שהתרוצצת היום מספיק עם כל העבודה שלך" אומרת אילידיה, עוברת ללחישות מחויכות.
"עכשיו, בנוגע לקשר רומנטי- אני מתקשה להאמין בזה. אישה במעמדה מסתירה קשרים כאלו, וממש לא שולחת אותם לשדות קרב מסוכנים למות ואז מביאה אותם למול המועצה ולנשף, זה לא מסתדר. גם איך אני אסביר את זה, הם הפכים, היא במצבה הטבעי בנשפים ואותו ראיתי במצבו הטבעי בעיקר כשהוא האכיל את הינשודובים הקטנים שלו. לא בדיוק הזוג שאני מדמיינת מסתדר."
"אלה השמועות", היא מושכת בכתפיה, "אולי הן רק שמועות, ואולי הן יותר. את יודעת, סבתא שלי תמיד הייתה אומרת שהפכים נמשכים, הא? אין לדעת", היא מדלגת מהשרפרף ומתיישבת על כיסא לבסוף.
"ומה איתך? יש לך מושא אהבה?", היא שואלת, חיוך סקרן על פניה.
