כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

[אביעד]

OUT

לכל העוקבים הבהרה: אורונין מנהל שתי שיחות, אחת עם אילידיה ואחת עם שירו, כאשר השיחה עם שירו מתרחשת כרונולוגית אחרי השיחה עם אילידיה. השיחות מתנהלות בו זמנית בזמן המשחק כי זה יותר זורם ככה.

IN (אילידיה)

אורונין, יועץ המלכה לענייני קסם, הוא איש תמיר שלרגל המאורע עטה גלימות בצבע סגול-לילך אבל שכח את הכובע התואם, נראה נבוך למראה אילידיה. עבר זמן מאז האקדמיה, אבל הוא בהחלט שמח לראות פנים מוכרות. "אילידיה?! מה שלומך?" הוא שואל, מופתע למראה בתור אחת מאנשי השעה. "אני כאן יועץ המלכה לענייני קסם, מנסה להועיל איכשהו... ומה איתך? אני רואה שעברת כמה דברים בדרך לפה"

 

[העוג הברברי]

"יועץ המלכה..." אומרת אילידיה, מופתעת, וחושבת לרגע על העניין. "שאינו תחת ראש האחווה המאגית?" היא מוודאת, ונראה שהמבט שלה אומר שהיא קולטת משהו בנוגע לזה, איזושהי נימה זהירה בנוגע לתפקיד- לא כבוד אלא תהיה מסוימת שחולפת בראשה.

 

[Nextorl]

"אני לא חושב שאני יכול לספר לך משהו שריבון הברק וסר היירוזאוג לא יוכלו לספר לך בעצמם כשתגיעו לחזית. אני לא יכול להבטיח שהדרך אליהם תהיה חלקה, לטרוגולדיטים יש נטייה לצוץ במקומות בהם אנחנו לא מוכנים לקראתם... ואם יש לכם ברירה עדיף שתקשיבו לריבון." קרביל מנסח כעצות כמה דברים שכבר עלו במהלך השיחה.

קאס מהנהן בכובד ראש. "תודה, אזכור את העצות האלה. ועכשיו, אם תסלח לי..." הוא מחייך ועוזב את הקצין, לוקח לעצמו תפוח מאחת מקערות הפירות, נוגס בו ובוחן את האיזור. מחפש את וירניק ולילוואנה במבטו.

 

[rui]

קאס מהנהן בכובד ראש. "תודה, אזכור את העצות האלה. ועכשיו, אם תסלח לי..." הוא מחייך ועוזב את הקצין, לוקח לעצמו תפוח מאחת מקערות הפירות, נוגס בו ובוחן את האיזור. מחפש את וירניק ולילוואנה במבטו.

וירניק, כך נראה, ניצל את אחת ההפסקות של וילי ארטוזס כדי לנסות לשדל אותו לפנות לו מקום על הבמה. הוא נכשל כישלון חרוץ בעוד הננס שב להופיע ללא הצלופח. לילוואנה, לעומת זאת, נראית אבודה בשיחה עם לורד מבוגר למדי המניע את ידיו באופן מעייף בעודו מדבר. הקטור כבר צועד בדרך לשם, מתכוון לחלץ את האלפית.

 

[המגדל הבודד]

"הבנת אותי לא נכון, אדוני. המועצה מפולגת, אך חלק גדול מאנשיה מרשימים בזכות עצמם" מתקן אותו שירו.
"עד כה הבטתי על המועצה כאוסף מפולג של יחידים, חלקם מרשימים מאוד ואת אחד מהם אני משרת. את לא נתקלתי בתפקודם עד כה כמועצה אחת, ולכן רציתי לשאול אותך מה דעתך על המועצה כגוף אחד ועל חבריה כיחידים".

 

[rui]

"הבנת אותי לא נכון, אדוני. המועצה מפולגת, אך חלק גדול מאנשיה מרשימים בזכות עצמם" מתקן אותו שירו.
"עד כה הבטתי על המועצה כאוסף מפולג של יחידים, חלקם מרשימים מאוד ואת אחד מהם אני משרת. את לא נתקלתי בתפקודם עד כה כמועצה אחת, ולכן רציתי לשאול אותך מה דעתך על המועצה כגוף אחד ועל חבריה כיחידים".

"אבל אתה מוגדר לכל כסוכן הכתר, הלא כך?" הוא מחווה בידו על השולחן בו אמורה המועצה לסעוד יחדיו; שלושת הבכירים מתנהלים בצורה כה שונה: לוקרשיוס שקוע בעבודתו ועובר על מסמך מפורט, אנאבל משוחחת עם אנשי החצר הרבים ותאודוריאן מסתודד עם מספר כוהנים בצידי החדר.
"האם המועצה לא מסוגלת לאכוף נאמנות לאומית? גם במקומות בהן חובתך הפרטית מונחת לרגליו של אחר?" הוא מביט לרגע בעוצר.

 

[המגדל הבודד]

"אני אכן מוגדר כסוכן הכתר, אבל ניתן להגן על הכתר מבלי לתמוך בכל חברי המועצה. כל אחד מסוכני המועצה משרת אדון אחר, ויחד אנחנו משרתים את ארוות' כולה" הוא אומר, מביט גם הוא בלוקרשיוס.
"נלחמתי לצד אנשיה של ארוות' בואת'. הם לא עצרו לברר איזה חבר מועצה בחרתי לשרת. הם הסתפקו בכך שהמועצה משרתת את הכתר, וכפועל יוצא גם אני. הנאמנות הלאומית של הכפריים נתונה למי שמגן עליהם, וזה הכתר. האם יש לי טענות לגבי אופן ההגנה שלו? כן. אבל המועצה הייתה מספיק מאוחדת בשביל לשלוח נציגים מסיעות שונות למען ההגנה על אדמות החוף" אומר שירו. הוא מביט בסא-אאגה, נאנח קלות.
"יכול להיות שאני נאיבי. למען האמת, סביר להניח שכן. גם עכשיו חברי המועצה טווים קורים של שקרים, מניחים מלכודות בשביל להרוויח הון פוליטי אחד על חשבונו של האחר. לכן כשאנחנו כאן, אני מנסה להבין יותר את הדינמיקה הפנימית שלה, כדי שאוכל למלא את תפקידי בצורה טובה יותר".

 

[rui]

״ניתן להגן על הכתר, אך על הכתר של מי?״ תוהה סא-אאגה בקול.
״אתה רוצה לבצע את עבודתך בצורה הטובה ביותר. שליחות ראויה, במקום ממנו אני מגיע״ הוא עוצר לרגע. ״אך לי, לפחות, נשמע שיהיה קשה דבר שכזה במצב הנוכחי. אם הרמזים שלכם יובילו לעוצר, לדוגמה - כיצד תוכל לטפל בניגוד עניינים שכזה? האם תוכל להיות משרת לשני אדונים?״

 

[אביעד]

"יועץ המלכה..." אומרת אילידיה, מופתעת, וחושבת לרגע על העניין. "שאינו תחת ראש האחווה המאגית?" היא מוודאת, ונראה שהמבט שלה אומר שהיא קולטת משהו בנוגע לזה, איזושהי נימה זהירה בנוגע לתפקיד- לא כבוד אלא תהיה מסוימת שחולפת בראשה.

"שכן ראש תחת האחווה המאגית. " עונה אורונין. "ענייני הקסם הם דבר שכדאי להפקיד בידיים של האחווה, בסופו של דבר אנחנו אלו שמבינים בקסמים, כמו שאת יודעת."

 

[העוג הברברי]

IN
אילידיה מרצינה קלות, ואז נשענת קצת אחורה "אז אתה בעצם כאן בשביל ליעץ למלכה גם כשראש האחווה עסוקה בעינייניה, כמו היום?" שואלת חצי האלפית ישירות.

 

[Nextorl]

וירניק, כך נראה, ניצל את אחת ההפסקות של וילי ארטוזס כדי לנסות לשדל אותו לפנות לו מקום על הבמה. הוא נכשל כישלון חרוץ בעוד הננס שב להופיע ללא הצלופח. לילוואנה, לעומת זאת, נראית אבודה בשיחה עם לורד מבוגר למדי המניע את ידיו באופן מעייף בעודו מדבר. הקטור כבר צועד בדרך לשם, מתכוון לחלץ את האלפית.

"אז, אתה גם זמר?" קאס מתקרב אל וירניק, התפוח עדיין בידו. "או שביקשת מהננס שייתן לך לרקוד?"

 

[rui]

"אני אדם שמחזיק במעלות וכישרונות רבים" הוא עוצם את עיניו ועומד על קצות אצבעותיו בסיפוק עצמי, מספיק שתוי כדי לחשוב שזה לא מגוחך, אך לא שיכור לגמרי שיעשה מזה סצנה של ממש. "אפילו קראנג מנגן בחליל כשהוא לא עושה שכיבות סמיכה או מרים צוקים. מה איתך, קאס? מחזיק בצד אומנותי?"

 

[amitf0123]

הקטור הולך אל עבר לילוואנה, הוא נעמד מול הצמד, קד לשניהם ואומר "צר לי על ההפרעה, אך האם אוכל לקחת מן זמנה של הליידי?" אומר הקטור וקד קידה קלה, מוביל את רגלו השמאלית אל מאחוריי רגלו השנייה ומושיט את ידו הימנית. "התחפצי לרקוד עימי?" שואל הקטור עם חיוכו המנומס.

 

[rui]

"ואז הגחתי מגוב האריות, מכוסה בדם וזיעה, כשהגבירות מסביב החלו לשיר שירי הלל-" משרטט הלורד תמונה גרפית בטרם הקטור קוטע אותו באחת.
"כמובן, סר הקטור. איך אוכל לסרב לגיבור המועצה?" האלפית מהירה לנצל את חבל ההצלה בעוד הלורד ההמום רק מצליח למלמל מילות הלם על החוצפה של הקטור. כשהשניים מתרחקים, לילוואנה מחייכת בהקלה.
"תודה, הקטור. לפחות בטרוגולדיטים מותר לי לירות" היא טופחת על אמתו ופונה ללכת.

 

[המגדל הבודד]

״ניתן להגן על הכתר, אך על הכתר של מי?״ תוהה סא-אאגה בקול.
״אתה רוצה לבצע את עבודתך בצורה הטובה ביותר. שליחות ראויה, במקום ממנו אני מגיע״ הוא עוצר לרגע. ״אך לי, לפחות, נשמע שיהיה קשה דבר שכזה במצב הנוכחי. אם הרמזים שלכם יובילו לעוצר, לדוגמה - כיצד תוכל לטפל בניגוד עניינים שכזה? האם תוכל להיות משרת לשני אדונים?״

שירו-סנשאי שותק לכמה רגעים. ניכר שדבריו של השגריר גורמים לו לחשוב.
לאחר כמה דקות של שקט הוא מרים את מבטו, מישיר אותו לעיניו של השגריר.
"אני משרת את העוצר משום שאני מאמין שהוא מחזיק בזכות החוקית והאדם הראוי לכתר. אם הוא יבגוד בעמו וארצו? הוא יאבד את נאמנותי האישית. לא אוכל לכפר על פשעיי אם אתמוך בפשעים מאותו הסוג" הוא אומר נחרצות. שירו מסיט את עיניו אל המקום בו לוקרשיוס מעיין בניירותיו - הוא בטוח בהחלטתו, והוא סומך על לוקרשיוס שלא יבגוד באמונו.
זה החוזה הלא כתוב בינינו - כל אחד צריך לשמור על אמונו של השני בו. או לפחות ככה אני מקווה שהוא רואה את זה.

 

[amitf0123]

״הצעתי הייתה כנה לילוואנה״ אומר הקטור ושוב מועט את ידו אליה, ״התחפצי לרקוד עימי?״.

 

[rui]

שירו-סנשאי שותק לכמה רגעים. ניכר שדבריו של השגריר גורמים לו לחשוב.
לאחר כמה דקות של שקט הוא מרים את מבטו, מישיר אותו לעיניו של השגריר.
"אני משרת את העוצר משום שאני מאמין שהוא מחזיק בזכות החוקית והאדם הראוי לכתר. אם הוא יבגוד בעמו וארצו? הוא יאבד את נאמנותי האישית. לא אוכל לכפר על פשעיי אם אתמוך בפשעים מאותו הסוג" הוא אומר נחרצות. שירו מסיט את עיניו אל המקום בו לוקרשיוס מעיין בניירותיו - הוא בטוח בהחלטתו, והוא סומך על לוקרשיוס שלא יבגוד באמונו.
זה החוזה הלא כתוב בינינו - כל אחד צריך לשמור על אמונו של השני בו. או לפחות ככה אני מקווה שהוא רואה את זה.

סא-אאגה ממתין בסבלנות במהלך הדקות השקטות בהן שירו-סנשאי חושב. לא ניכר שהשקט מכביד עליו כפי שהיה מכביד על רוב האנשים בעולם. אדרבה, ניכר כי הוא מורגל בכך.

הוא מהנהן למשמע תשובתו של דם הדרקון הלבן. ״אין הטל יכול להחליף את הגשם״ הוא מצטט. ״נשמע כי אתה מחפש לעצמך חובה חדשה, סנשאי, בכל מקום בו תוכל לנסות ולמצוא אותה. האם אתה באמת מאמין ששירות עוצר ממלכת ארוות׳ יכפר על פשעיך?״

״הצעתי הייתה כנה לילוואנה״ אומר הקטור ושוב מועט את ידו אליה, ״התחפצי לרקוד עימי?״.

האלפית הנועזת מפגינה שמץ פחד ממשי, פניה נשברות בהפתעה מוחלטת. ״מ-מה?״ היא מצליחה בקושי למלמל.

 

[amitf0123]

הקטור מבולבל מעט מן בהלתה של לילוואנה, לא בטוח אם היא מבוהלת מלרקוד בפומבי או שיש כאן אי הבנה כלשהיא. ״אני חש שיש כאן חוסר הבנה, מה את חושבת שאני מציע כאשר אני מזמין אותך לרקוד?״.

 

[rui]

OUT

IN

"אני אדם שמחזיק במעלות וכישרונות רבים" הוא עוצם את עיניו ועומד על קצות אצבעותיו בסיפוק עצמי, מספיק שתוי כדי לחשוב שזה לא מגוחך, אך לא שיכור לגמרי שיעשה מזה סצנה של ממש. "אפילו קראנג מנגן בחליל כשהוא לא עושה שכיבות סמיכה או מרים צוקים. מה איתך, קאס? מחזיק בצד אומנותי?"

"קלוט את זה" וירניק מצביע מרחוק על הקטור ולילוואנה עומדים ברחבת הריקודים, האלפית נראית כמעט מפוחדת רק מהמעמד הזר לה.
"יש הזדמנויות שלפספס אותן זה פשע. וילי!" הוא קורא לננס המנגנן מעל, שמסיט אליו אוזן תוך כדי המנגינה. "אני ארד לך מהגב אם אתה עובר עכשיו למוזיקה רומנטית".
"מילה של צלופח?"
"קיבלת, ארטוזס".

כמעט ברגע אחד, המוזיקה משתנה בחתך מהיר לנעימה רגועה ואיטית בהרבה, כשוילי מוותר באופן נדיר על השירה, מתמסר אך ורק למוזיקה. באי החצר מצייתים ללא חשש, מזמינים האחד את השנייה ועולים לרחבת הריקודים.

הקטור מבולבל מעט מן בהלתה של לילוואנה, לא בטוח אם היא מבוהלת מלרקוד בפומבי או שיש כאן אי הבנה כלשהיא. ״אני חש שיש כאן חוסר הבנה, מה את חושבת שאני מציע כאשר אני מזמין אותך לרקוד?״.

"לרקוד, כמובן" היא מסבירה כאילו הדבר מובן מאליו. "אני... אני לא רוקדת" הוא מסמיקה קלות ולרגע נראה שתוכל לעזוב, בטרם המוזיקה משתנה באחת לנעימה אינטימית בהרבה. מחזרים ומחזרות מכל הבא ליד ממלאים את הרחבה, לא מאפשרים מקום ללילוואנה לסגת אחורה מבלי למשוך תשומת לב.
הסיירת מביטה בהקטור, מובכת לחלוטין, אך מושיטה את ידה בחשש. היא בוטחת בו.

 

[המגדל הבודד]

סא-אאגה ממתין בסבלנות במהלך הדקות השקטות בהן שירו-סנשאי חושב. לא ניכר שהשקט מכביד עליו כפי שהיה מכביד על רוב האנשים בעולם. אדרבה, ניכר כי הוא מורגל בכך.

הוא מהנהן למשמע תשובתו של דם הדרקון הלבן. ״אין הטל יכול להחליף את הגשם״ הוא מצטט. ״נשמע כי אתה מחפש לעצמך חובה חדשה, סנשאי, בכל מקום בו תוכל לנסות ולמצוא אותה. האם אתה באמת מאמין ששירות עוצר ממלכת ארוות׳ יכפר על פשעיך?״

"אני לא יודע מה יכפר על פשעיי, אם בכלל" עונה לו שירו.
"אני מאמין שאתה, כאדם שמכיר יותר ממני את האימפריה, יוכל לענות על השאלה האם הדבר אפשרי. כרגע אני עושה את הדבר שאני מוצא לנכון כמכובד ביותר - מגן על אנשי ארוות' ומשרת את היורש הראוי. האם זה יכפר על מעשיי בעבר? אני לא יודע" הוא אומר, מושך בכתפיו ביאוש קל. לפתע נראה כאילו הוא השלים עם העובדה שלא תהיה לו כפרה אמיתית.
"כבר ויתרתי על האפשרות לחזור למולדת - זה לא אפשרי, אני מבין את זה עכשיו. בכל מקרה, לא אוכל להשתתף במעשים שרק ימשיכו את מעשיי באימפריה, אחרת באמת יוכח כי לא למדתי דבר משהותי בגלות" אומר שירו, לוגם מהכוס שמונחת לפניו.
"אם כי אני מניח שעליי לקרוא לארוות' ביתי, ולא גלותי" הוא מוסיף, נשען לאחור על מנת להביט ברוקדים.