ארתור מסתובב לעבר השומר תוקף אותו בזעם, מחדיר את הלב עמוק לתוך גופו, ומסובב את הלהב בפנים, על פניו מבט אכזרי, הוא שולף את הלהב וממשיך לרוץ
META
מכה מכריע
18+16=34 נגד דרג"ש
נזק 12+8=20
META
מכה מכריע
18+16=34 נגד דרג"ש
נזק 12+8=20
ממלכות שבורות, מו"ד 4 לעומק - עץ משחק
- מחבר/ת הנושא rui
- תאריך התחלה
ממלכה -
נביא -
IN
"זה נגמר, גריאון!" הוא אומר בעוד פניו ממשיכות לזרוח. אסאדר מעולם לא ראה דבר כזה...
"זה קסם שטני, אסאדר! תיזהר!" פרילוס צועק אליו, נאבק בעוד שטן. שני שטנים מאגפים את אסאדר, ואחד מהם מצליח לפגוע בו בגבו.
גראנסיוס עצמו מפוצץ את האזור באש שפוגעת בכולם, ולמרות שהרבה שטנים מתו, רנגאר ורוגל שוכבים על הרצפה, לא נעים. איווניס משתעל דם, ופרילוס כורע ברך, נאבק לקום. גראנסיוס התעודד מכך, כיוון שהוא מסתכל על אסאדר בחיוך מרושע.
"זוכר את זה?" הוא מחייך בשטניות כשהוא פוסע אחורה ומביא את האזור לחשכה גמורה - אסאדר לא רואה כלום, אך ידיים נשלחות מלמטה, מאטות את קצב תנועתו. הוא מרגיש את הקרן שפוגעת בו, והקול המפלצתי והנורא של גראנסיוס, שהפך מעוות וחולני. "אני אחסל אותך, אסאדר! אני אשרוף אותך חי בשאול עצמו!" ואסאדר מרגיש מהאדמה פרץ אש, ורגליו בוערות. השריון שלו חוסם זאת, אך לא לעד...
META
זמן לגמור זאת (פחד) - 22 נגד רצון, אם פגע אז 19 נזק (לא אש), ואם לפחות מטרה אחת נופלת חסרת הכרה מזה, גראנסיוס מקבל נקודת פעולה (2 נפלו, אך עדיין נקודה אחת).
פסיעה.
חשכת השאול - אתה מואט ועיוור כל עוד לא תצא מהאזור 3X3 הזה.
פרץ סדיסטי - 28 נגד תגובה. 22 נזק אש, בנוסף ל10 נזק אש מתמשך. הטל זריקת הצלה בסוף תורך - אם אתה נכשל בה, אתה נטוע.
"זה נגמר, גריאון!" הוא אומר בעוד פניו ממשיכות לזרוח. אסאדר מעולם לא ראה דבר כזה...
"זה קסם שטני, אסאדר! תיזהר!" פרילוס צועק אליו, נאבק בעוד שטן. שני שטנים מאגפים את אסאדר, ואחד מהם מצליח לפגוע בו בגבו.
גראנסיוס עצמו מפוצץ את האזור באש שפוגעת בכולם, ולמרות שהרבה שטנים מתו, רנגאר ורוגל שוכבים על הרצפה, לא נעים. איווניס משתעל דם, ופרילוס כורע ברך, נאבק לקום. גראנסיוס התעודד מכך, כיוון שהוא מסתכל על אסאדר בחיוך מרושע.
"זוכר את זה?" הוא מחייך בשטניות כשהוא פוסע אחורה ומביא את האזור לחשכה גמורה - אסאדר לא רואה כלום, אך ידיים נשלחות מלמטה, מאטות את קצב תנועתו. הוא מרגיש את הקרן שפוגעת בו, והקול המפלצתי והנורא של גראנסיוס, שהפך מעוות וחולני. "אני אחסל אותך, אסאדר! אני אשרוף אותך חי בשאול עצמו!" ואסאדר מרגיש מהאדמה פרץ אש, ורגליו בוערות. השריון שלו חוסם זאת, אך לא לעד...
META
זמן לגמור זאת (פחד) - 22 נגד רצון, אם פגע אז 19 נזק (לא אש), ואם לפחות מטרה אחת נופלת חסרת הכרה מזה, גראנסיוס מקבל נקודת פעולה (2 נפלו, אך עדיין נקודה אחת).
פסיעה.
חשכת השאול - אתה מואט ועיוור כל עוד לא תצא מהאזור 3X3 הזה.
פרץ סדיסטי - 28 נגד תגובה. 22 נזק אש, בנוסף ל10 נזק אש מתמשך. הטל זריקת הצלה בסוף תורך - אם אתה נכשל בה, אתה נטוע.
נביא -
IN
האיש נופל מת, החור בגופו משמש אזהרה לשומרים - אך הם נאמנים, בניגוד למה שארתור ראה עד עכשיו. שניהם ממשיכים לרדוף אחריהם, ונאבקים להגיע אליהם.
OUT
חוכמת רחוב או אתלטיקה. חוכמת רחוב זה עם -4 כי אתה לא מכיר את העיר.
האיש נופל מת, החור בגופו משמש אזהרה לשומרים - אך הם נאמנים, בניגוד למה שארתור ראה עד עכשיו. שניהם ממשיכים לרדוף אחריהם, ונאבקים להגיע אליהם.
OUT
חוכמת רחוב או אתלטיקה. חוכמת רחוב זה עם -4 כי אתה לא מכיר את העיר.
הם מזנקים קדימה, רצים במהירות ולא עוצרים, למרות המאמץ ארתור לא מתנשף, ולמעשה הוא נראה חי ממש, האנדרלנין זורם בגופו, האל האחד מדריך אותו.
META
אתלטיקה 11+17=28
עבר (רוי אישר בסקייפ)
META
אתלטיקה 11+17=28
עבר (רוי אישר בסקייפ)
נביא -
IN
הם משיגים ובורחים מהחיילים, מתנשפים ומדממים כשהם מגיעים לבית המחסה. הם קורסים על המיטות באפיסות כוחות והולכים לישון.
הם משיגים ובורחים מהחיילים, מתנשפים ומדממים כשהם מגיעים לבית המחסה. הם קורסים על המיטות באפיסות כוחות והולכים לישון.
ממלכה-
לעצמי-
In
אסאדר הניף פעם אחרונה את החרבות שלו "אתה לא תברח מזה הפעם!" הוא צעק לו בעודו פוגע בו. הוא הרגיש את גראנסיוס תוקף את התודעה שלו, ורעד לרגע, אבל הוא לא ייכנע. הוא יהרוג את הממזר עכשיו.
ואז החשכה בלעה אותו.
אור השמש נעלם ממנו, ואסאדר הרגיש קטן הרבה יותר. הוא הרגיש כלוא, ללא שום מקום לברוח אליו. פתאום, הוא ראה משהו אחר.
מראה מאחד החלומות שלו, אחד שהוא הדחיק, אחד שהוא לא רצה לזכור. חדר קטן, מלא בתמונות משפחתיות, מלא בספרים ובחפצי נוי, סמל בית גריאון בכול מקום.
החדר של אוליביה
החלונות הפסיקו להעיר, הכול היה חשוך פתאום, ופתאום נדלק אור, זה היה אש. במבט החטוף שהוא העביר על החדר הוא ראה את הכול נשרף, והוא שמע צרחות אישה ממלאות את אוזניו.
הצרחות של אוליביה
מראה אחר הגיע לעיניו, בעת שהאש חרכה אותו. הוא הרגיש את הכוויות על גופו, בעיקר על ידיו, כוויות קטלניות. שהוא הסתכל, הוא ראה שם ידיים מבוגרות. הוא ראה שם את הידיים של וינסטון, והדם שנזל מידיו, היה אותו דם מידיו של וינסטון.
אסאדר צריך לנקום את שניהם, אבל בחשכה, הוא הרגיש כול כך קטן.
לרגע אחד, הוא ראה את המראות שגראנסיוס ניסה להעביר לתודעתו והוא התנגד אליהם. הפעם, בתוך החשכה, הוא ראה את כול חבריו. איווניס, רוגל, רנגאר, פרילוס ואוליביה, כולם נשרפים. הוא לא ייתן לממזר לחזור על מה שהוא עשה כבר לאוליביה ווינסטון הוא יעצור אותו.
צרחת זעם נשמעת מפיו של אסאדר, והוא מסתער קדימה, בכול כוחו, לכיוון שגראנסיוס הלך אליו. מחוץ לחושך.
Meta
מכה מפריעה
התקפה: 15+17+2-2=32 נגד דרג"ש
נזק: 5+9+5+2+5=26 נזק כפור וההתקפה סובלת ממחסר 5- (לא חשוב)
פעולת תנועה- מחוץ לחושך, לא אכפת לי מהתקפות מזדמנות
הצלה בסוף התור- 10, הצלחה
אסאדר הניף פעם אחרונה את החרבות שלו "אתה לא תברח מזה הפעם!" הוא צעק לו בעודו פוגע בו. הוא הרגיש את גראנסיוס תוקף את התודעה שלו, ורעד לרגע, אבל הוא לא ייכנע. הוא יהרוג את הממזר עכשיו.
ואז החשכה בלעה אותו.
אור השמש נעלם ממנו, ואסאדר הרגיש קטן הרבה יותר. הוא הרגיש כלוא, ללא שום מקום לברוח אליו. פתאום, הוא ראה משהו אחר.
מראה מאחד החלומות שלו, אחד שהוא הדחיק, אחד שהוא לא רצה לזכור. חדר קטן, מלא בתמונות משפחתיות, מלא בספרים ובחפצי נוי, סמל בית גריאון בכול מקום.
החדר של אוליביה
החלונות הפסיקו להעיר, הכול היה חשוך פתאום, ופתאום נדלק אור, זה היה אש. במבט החטוף שהוא העביר על החדר הוא ראה את הכול נשרף, והוא שמע צרחות אישה ממלאות את אוזניו.
הצרחות של אוליביה
מראה אחר הגיע לעיניו, בעת שהאש חרכה אותו. הוא הרגיש את הכוויות על גופו, בעיקר על ידיו, כוויות קטלניות. שהוא הסתכל, הוא ראה שם ידיים מבוגרות. הוא ראה שם את הידיים של וינסטון, והדם שנזל מידיו, היה אותו דם מידיו של וינסטון.
אסאדר צריך לנקום את שניהם, אבל בחשכה, הוא הרגיש כול כך קטן.
לרגע אחד, הוא ראה את המראות שגראנסיוס ניסה להעביר לתודעתו והוא התנגד אליהם. הפעם, בתוך החשכה, הוא ראה את כול חבריו. איווניס, רוגל, רנגאר, פרילוס ואוליביה, כולם נשרפים. הוא לא ייתן לממזר לחזור על מה שהוא עשה כבר לאוליביה ווינסטון הוא יעצור אותו.
צרחת זעם נשמעת מפיו של אסאדר, והוא מסתער קדימה, בכול כוחו, לכיוון שגראנסיוס הלך אליו. מחוץ לחושך.
Meta
מכה מפריעה
התקפה: 15+17+2-2=32 נגד דרג"ש
נזק: 5+9+5+2+5=26 נזק כפור וההתקפה סובלת ממחסר 5- (לא חשוב)
פעולת תנועה- מחוץ לחושך, לא אכפת לי מהתקפות מזדמנות
הצלה בסוף התור- 10, הצלחה
לעצמי-
44 נק"פ
עמידות 10 לאש
מואט ועיוור
כוחות מנוצלים: הכוח של השריון והנעליים, Healing Lore, ציפורני הגריפון, צעד מעודד, התקפה בתנועה, משב מרענן, מכת יד חלשה, התכתשות נמרצת, שיפור עמדות, מכה מפריעה
עמידות 10 לאש
מואט ועיוור
כוחות מנוצלים: הכוח של השריון והנעליים, Healing Lore, ציפורני הגריפון, צעד מעודד, התקפה בתנועה, משב מרענן, מכת יד חלשה, התכתשות נמרצת, שיפור עמדות, מכה מפריעה
ממלכה -
IN
בעוד הוא הולך שני השטנים מנסים לתקוע בו את החניתות שלהם, אך רק אחד מצליח לחדור את שריונו.
גראנסיוס עצמו נסוג עוד אחורה, ומשתמש שוב במגן האש שלו - ניסיון נואש, אסאדר מבין. זה לא יציל אותו.
"אני... אני לא אובס. לא על ידך, לא!" הוא אומר, פניו מוארות יותר ויותר, כאילו הכוח נאבק לצאת ממנו. עוד קרן פוגעת באסאדר... אך זה לא ישנה. לא, זה לא.
פרילוס שוב מכה בעוז בשדים, בעוד איווניס תוקע את הסכין שלו באחד מהם, ויורה על גראנסיוס - ההוביט מתחמק, אך איווניס יורה שוב ופוגע בו.
META
2 התקפות מזדמנות - 23 ו30 (20 טבעי על חפ"ש... בזבוז), 6 נזק רגיל.
מגן אש - זה פרץ קרוב 1 ולכן לא פוגע באף אחד, אבל זה נותן לו את הבונוס לדרג"ש ושאם תתקוף אותו תחטוף נזק אש.
קרן בוערת - 3 טבעי. 26/2=13 נזק אש, כי חצי בפספוס.
בעוד הוא הולך שני השטנים מנסים לתקוע בו את החניתות שלהם, אך רק אחד מצליח לחדור את שריונו.
גראנסיוס עצמו נסוג עוד אחורה, ומשתמש שוב במגן האש שלו - ניסיון נואש, אסאדר מבין. זה לא יציל אותו.
"אני... אני לא אובס. לא על ידך, לא!" הוא אומר, פניו מוארות יותר ויותר, כאילו הכוח נאבק לצאת ממנו. עוד קרן פוגעת באסאדר... אך זה לא ישנה. לא, זה לא.
פרילוס שוב מכה בעוז בשדים, בעוד איווניס תוקע את הסכין שלו באחד מהם, ויורה על גראנסיוס - ההוביט מתחמק, אך איווניס יורה שוב ופוגע בו.
META
2 התקפות מזדמנות - 23 ו30 (20 טבעי על חפ"ש... בזבוז), 6 נזק רגיל.
מגן אש - זה פרץ קרוב 1 ולכן לא פוגע באף אחד, אבל זה נותן לו את הבונוס לדרג"ש ושאם תתקוף אותו תחטוף נזק אש.
קרן בוערת - 3 טבעי. 26/2=13 נזק אש, כי חצי בפספוס.
ממלכה-
In
אסאדר מסתער עליו, בכול כוחו. התמונות מכול המקומות שבהם הוא פגש את גראנסיוס צפות במוחו. פאנדל, המבוך של פאראנגאר, הסמטה שבא הוא פצע את פרילוס, המכתב שהוא שלח לו. החלומות. הכול מתערבל, ביחד, למכה אחרונה. למכה אחרונה שתהרוג אותו. החרבות נצמדות וננעצות בבטן של גראנסיוס.
"לא... על ידך..." הוא חוזר ואומר בכאב, ואסאדר, מרגיש את האש הפורצת מידיו מפריעה בין שניהם. גראנסיוס מרים את מבטו אל מסך האש, נאחז בחיים.
לפתע, מסך האש נפרץ, אסאדר מתקדם קדימה, נועץ את החרבות עמוק יותר בגופו של גראנסיוס, נותן לאש לשרוף אותו בשביל להרוג את גראנסיוס.
"אתה פגעת בי, במשפחתי, בחבריי, בי. אתה הגעת, וזו הייתה הטעות שלך. אני חיכיתי לרגע הזה כול כך הרבה זמן" הוא אומר לו. ואז שולף את החרבות ותופס את גראנסיוס משערו "הבטחתי את ראשך לבנות של האדם שגרמת למותו בפאנדל, מי ייתן ונשמתך תתייסר ייסורי עד בגיהינום העמוק ביותר" הוא אומר לו "ואל תחזור משם!" הוא צועק והחרב מונפת. פרץ של דם. אסאדר אוחז את הראש בידיו. גראנסיוס מת.
ועכשיו, אסאדר מסתובב, והוא רץ אל החלון. להציל את אליאנה.
אסאדר מסתער עליו, בכול כוחו. התמונות מכול המקומות שבהם הוא פגש את גראנסיוס צפות במוחו. פאנדל, המבוך של פאראנגאר, הסמטה שבא הוא פצע את פרילוס, המכתב שהוא שלח לו. החלומות. הכול מתערבל, ביחד, למכה אחרונה. למכה אחרונה שתהרוג אותו. החרבות נצמדות וננעצות בבטן של גראנסיוס.
"לא... על ידך..." הוא חוזר ואומר בכאב, ואסאדר, מרגיש את האש הפורצת מידיו מפריעה בין שניהם. גראנסיוס מרים את מבטו אל מסך האש, נאחז בחיים.
לפתע, מסך האש נפרץ, אסאדר מתקדם קדימה, נועץ את החרבות עמוק יותר בגופו של גראנסיוס, נותן לאש לשרוף אותו בשביל להרוג את גראנסיוס.
"אתה פגעת בי, במשפחתי, בחבריי, בי. אתה הגעת, וזו הייתה הטעות שלך. אני חיכיתי לרגע הזה כול כך הרבה זמן" הוא אומר לו. ואז שולף את החרבות ותופס את גראנסיוס משערו "הבטחתי את ראשך לבנות של האדם שגרמת למותו בפאנדל, מי ייתן ונשמתך תתייסר ייסורי עד בגיהינום העמוק ביותר" הוא אומר לו "ואל תחזור משם!" הוא צועק והחרב מונפת. פרץ של דם. אסאדר אוחז את הראש בידיו. גראנסיוס מת.
ועכשיו, אסאדר מסתובב, והוא רץ אל החלון. להציל את אליאנה.
ממלכה -
IN
הצבא השיג שליטה חזרה - גראנסיוס מת, השדים מתים, החיילים של הנביא מתים. חייל אחד רץ אל אסאדר. "גנרל! הם פרצו לכאן, מחושל קרב ובן אנוש... הם התחזו, אשליות וקסמים... הם פגעו בה" הוא קורס בוכה לרגליו של אסאדר. הוא רץ מהר אל המדרגות, עולה בהם ומזיז את ההמון - גופותיהן המדממות של אחד עשר נשים כאן. עשר המנקות ואליאנה. "ניסיתי להגן עליהן, הלורד... אבל הם קטלנו את כולם חוץ ממני. הם נמלטו, פצועים ומדממים... אני מצטער" הוא נשבר בוכה על הרצפה. אסאדר שומע את צעקותיו של ריקן מהחדר השני, צעקות של כאב. בתוך כל ההלם ממותה של אליאנה, גם חייו של המלך בסכנה.
הצבא השיג שליטה חזרה - גראנסיוס מת, השדים מתים, החיילים של הנביא מתים. חייל אחד רץ אל אסאדר. "גנרל! הם פרצו לכאן, מחושל קרב ובן אנוש... הם התחזו, אשליות וקסמים... הם פגעו בה" הוא קורס בוכה לרגליו של אסאדר. הוא רץ מהר אל המדרגות, עולה בהם ומזיז את ההמון - גופותיהן המדממות של אחד עשר נשים כאן. עשר המנקות ואליאנה. "ניסיתי להגן עליהן, הלורד... אבל הם קטלנו את כולם חוץ ממני. הם נמלטו, פצועים ומדממים... אני מצטער" הוא נשבר בוכה על הרצפה. אסאדר שומע את צעקותיו של ריקן מהחדר השני, צעקות של כאב. בתוך כל ההלם ממותה של אליאנה, גם חייו של המלך בסכנה.
ממלכה-
In
הדמעות על פניו של אסאדר לא מספיקות לרדת שהוא רואה את אליאנה, הוא לא מצליח לעצור אותן. הוא מרים אותה על כתפיו, דוחף אנשים בדרך, רץ לפרילוס. הוא חייב להציל אותה, בכול מחיר, הוא חייב.
הדמעות על פניו של אסאדר לא מספיקות לרדת שהוא רואה את אליאנה, הוא לא מצליח לעצור אותן. הוא מרים אותה על כתפיו, דוחף אנשים בדרך, רץ לפרילוס. הוא חייב להציל אותה, בכול מחיר, הוא חייב.
ממלכה -
OUT
ביקשת שאטיל לך מרפא - 12+13=25. הד"ק הוא 15, כתמיד.
IN
אסאדר קורע את בגדיה של אליאנה וכורך תחבושת סביב הפצע בבטנה. הוא רץ לפרילוס כפי שלא רץ בחייו, והכוהן עסוק בלעזור לחברים להתאושש.
"אליאנה! היא גוססת! פרילוס!" אסאדר צועק אליו בבהילות, ופרילוס נשמע לקריאה.
"תניח אותה כאן! כאן!" הוא מורה לו. "רוגל, תביא מים. איווניס, תחפש שיקוי מרפא בלשכה הקודמת של בארסאיוס, היא נעולה אבל המפתח אצל קונטרול" הוא אומר לו. "רנגאר, תנסה להשאיר אותה בהכרה".
רנגאר רוכן לידה. "אליאנה, דברי אלי, דברי איתי! אל תעזי להרדם, את לא נרדמת לי!" הוא אומר, מנענע את ראשה.
"אסאדר, רוץ למלך. היא בידיים טובות" אומר פרילוס, ומתחיל להתפלל למאנורה.
אסאדר רץ למלך, רגילו דואבות. ליד מיטתו אין איש מפארגוס, שעובד וטורח בחום ובלחץ.
"תישאר בהכרה" הוא מורה למלך. "זה רעל שעוצר את הריפויים שלנו. תביא לי מיד את הקופסה הנעולה מהחדר שלי" הוא אומר לאסאדר, משגר את הפקודה. אסאדר רץ ללשכתו של פארגוס ופותח את הדלת, מוצא את הקופסה על מרכז השולחן ומביא אותה.
"תפתח אותה! אני מאבד אותו" אומר הארכמג, ושופך על המלך מים. בתוך הקופסה יש שיקוי... הוא בכל הצבעים. אסאדר מעולם לא ראה שיקוי שכזה.
"זה שיקוי של ברסאיוס. הוא נועד לרפא... לרפא הכל" פארגוס מסתכל עליו לרגע אחד ארוך, ולבסוף מהנהן לעצמו, ונותן לריקן לשתות מן השיקוי. המלך חוזר לגנוח ולנשום, משהו שלא שמעו קודם.
"תודה לך, אייקאר" הוא ממלמל. "הוא לא אשם בחטאי" הוא מורה לאסאדר לדאוג שאין עוד איש בארמון. "רק אני אטפל בריקן. השיקוי יעשה את העבודה לקרב הסופי. חזור ובדוק שאין איש בארמון שאתה לא מזהה. רוץ!" הוא אומר לו. אסאדר רץ.
היום למחרת היה סיוט. אליאנה שכבה והחלימה, עדיין נחה. היא שכבה מיטה ליד ריקן, שהחלים באופן איטי. ברגע אחד שבו הלך פארגוס להביא עוד שיקויים ומים, ריקן תפס את אסאדר בידו.
"אתה יודע..." הוא משתעל. "אתה יודע למה הוא נאמן כל כך?" הוא משתעל שוב. "לא סיפרתי לך את הסיפור על ההוצאה להורג של ברסאיוס, נכון?" הוא שואל. "איש לא יודע... איש חוץ מפארגוס וממני. הוא לא יודע שאני יודע. בארסאיוס היה שם, מובא לגרדום. זה היה מאחורי כלוב - הקהל מחה על הוצאתו להורג של הנביא, ראש הכוהנים. אבא שלי היה מאחורי הכלוב, לפקח אישית על השומרים. רגע לפני שכרתו את הראש שלו, שער נפתח ומתוכו יצא פיטבארוס... הוא קטל כמעט את כולם שם בהינף יד. אבא שלי נלחם, אבל הוא היה זקן ולא היה שווה ערך לשד שכזה" הוא משתעל שוב, הפעם דם. "פארגוס... פארגוס השתגר לשם, היישר מהצד השני של הכלוב. הוא הגן על אבי - הוא גרר את פיטבארוס, ירה עליו כל מה שבארסנל שלו - קרח, אש, מה שאתה רוצה. ברסאיוס תפס את המטה שלו ושניהם נלחמו בפארגוס, עד שהשטן הזה הורה לו לברוח. ברסאיוס ציית, מבולבל, וברח דרך השער. הוא עמד לחסל את אבא שלי, פיטבארוס הזה... אז פארגוס התערב. הוא זרק את ריימונד השרוע הצידה, והשטן הסתובב וחתך את ידו - חתך נקי. הדם פרץ בעוד היד של פארגוס נחתה על הקרקע, והארכמג המשיך להילחם - הוא דחף את פיטבארוס דרך השער ונעל אותו, ולאחר מכן התרסק על הקרקע. רגע לפני שהוא היה גמור... רקע לפני, הוא הטיל קסם בעוצמה שלא נראתה מאז ימיו של מרוון. הוא... הוא גרם לכל העולם לשכוח. לכולם, לכל אחד ואחד, מה קרה. הוא לא רצה שידעו... הוא לא רצה שידעו מהו כוחו של בארסאיוס, שהוא גבר על המלך. הוא רצה שהם יהיו נאמנים... הוא באותה מידה יכל לכשף על עצמו מגן כלשהו, אבל הוא בחר להקריב את עצמו במודע בשביל אבא שלי. ואיך אני יודע?" ריקן לא מחייך כשהוא מניד בראשו אל עבר המגן שלו, שנח בצידי החדר. "כשהייתי קטן, אבא שלי ופארגוס אימנו אותי ואת ג'רארד. כשאבא שלי ראה שהצד ההגנתי שלי חלש, הוא נתן לי מגן צריח ענק... פארגוס כישף אותו כנגד קסמים. 'אתה לא רוצה שאיזה מכשף מרושע יטיל עליך קסם, נכון?' הוא אמר לי בחיוך. אני זוכר זאת עד היום..." ריקן משתעל שוב.
צלחת נשברת. פארגוס, בפאתי החדר, שמע את כל השיחה.
"אתה... יודע?" הוא שואל בשקט, ובריקן יש רק כוח להנהן. פארגוס ההמום אוסף את כל השיקויים שלא נשברו ומשקה את ריקן ואת אליאנה. "אסאדר... אני אהיה מוכן למחר. לך תיפרד מהחברים שלך. שניכם... היחידים שנאמנים לי באמת. היחידים" הוא משתעל שוב. אסאדר חושב שהוא שומע אותם משוחחים בשקט, קולו של פארגוס מלא הלם, כשהוא עוזב את החדר לחבריו.
הוא התעורר בבוקר, מוכן לקרב על נשימה-ראשונה.
ביקשת שאטיל לך מרפא - 12+13=25. הד"ק הוא 15, כתמיד.
IN
אסאדר קורע את בגדיה של אליאנה וכורך תחבושת סביב הפצע בבטנה. הוא רץ לפרילוס כפי שלא רץ בחייו, והכוהן עסוק בלעזור לחברים להתאושש.
"אליאנה! היא גוססת! פרילוס!" אסאדר צועק אליו בבהילות, ופרילוס נשמע לקריאה.
"תניח אותה כאן! כאן!" הוא מורה לו. "רוגל, תביא מים. איווניס, תחפש שיקוי מרפא בלשכה הקודמת של בארסאיוס, היא נעולה אבל המפתח אצל קונטרול" הוא אומר לו. "רנגאר, תנסה להשאיר אותה בהכרה".
רנגאר רוכן לידה. "אליאנה, דברי אלי, דברי איתי! אל תעזי להרדם, את לא נרדמת לי!" הוא אומר, מנענע את ראשה.
"אסאדר, רוץ למלך. היא בידיים טובות" אומר פרילוס, ומתחיל להתפלל למאנורה.
אסאדר רץ למלך, רגילו דואבות. ליד מיטתו אין איש מפארגוס, שעובד וטורח בחום ובלחץ.
"תישאר בהכרה" הוא מורה למלך. "זה רעל שעוצר את הריפויים שלנו. תביא לי מיד את הקופסה הנעולה מהחדר שלי" הוא אומר לאסאדר, משגר את הפקודה. אסאדר רץ ללשכתו של פארגוס ופותח את הדלת, מוצא את הקופסה על מרכז השולחן ומביא אותה.
"תפתח אותה! אני מאבד אותו" אומר הארכמג, ושופך על המלך מים. בתוך הקופסה יש שיקוי... הוא בכל הצבעים. אסאדר מעולם לא ראה שיקוי שכזה.
"זה שיקוי של ברסאיוס. הוא נועד לרפא... לרפא הכל" פארגוס מסתכל עליו לרגע אחד ארוך, ולבסוף מהנהן לעצמו, ונותן לריקן לשתות מן השיקוי. המלך חוזר לגנוח ולנשום, משהו שלא שמעו קודם.
"תודה לך, אייקאר" הוא ממלמל. "הוא לא אשם בחטאי" הוא מורה לאסאדר לדאוג שאין עוד איש בארמון. "רק אני אטפל בריקן. השיקוי יעשה את העבודה לקרב הסופי. חזור ובדוק שאין איש בארמון שאתה לא מזהה. רוץ!" הוא אומר לו. אסאדר רץ.
היום למחרת היה סיוט. אליאנה שכבה והחלימה, עדיין נחה. היא שכבה מיטה ליד ריקן, שהחלים באופן איטי. ברגע אחד שבו הלך פארגוס להביא עוד שיקויים ומים, ריקן תפס את אסאדר בידו.
"אתה יודע..." הוא משתעל. "אתה יודע למה הוא נאמן כל כך?" הוא משתעל שוב. "לא סיפרתי לך את הסיפור על ההוצאה להורג של ברסאיוס, נכון?" הוא שואל. "איש לא יודע... איש חוץ מפארגוס וממני. הוא לא יודע שאני יודע. בארסאיוס היה שם, מובא לגרדום. זה היה מאחורי כלוב - הקהל מחה על הוצאתו להורג של הנביא, ראש הכוהנים. אבא שלי היה מאחורי הכלוב, לפקח אישית על השומרים. רגע לפני שכרתו את הראש שלו, שער נפתח ומתוכו יצא פיטבארוס... הוא קטל כמעט את כולם שם בהינף יד. אבא שלי נלחם, אבל הוא היה זקן ולא היה שווה ערך לשד שכזה" הוא משתעל שוב, הפעם דם. "פארגוס... פארגוס השתגר לשם, היישר מהצד השני של הכלוב. הוא הגן על אבי - הוא גרר את פיטבארוס, ירה עליו כל מה שבארסנל שלו - קרח, אש, מה שאתה רוצה. ברסאיוס תפס את המטה שלו ושניהם נלחמו בפארגוס, עד שהשטן הזה הורה לו לברוח. ברסאיוס ציית, מבולבל, וברח דרך השער. הוא עמד לחסל את אבא שלי, פיטבארוס הזה... אז פארגוס התערב. הוא זרק את ריימונד השרוע הצידה, והשטן הסתובב וחתך את ידו - חתך נקי. הדם פרץ בעוד היד של פארגוס נחתה על הקרקע, והארכמג המשיך להילחם - הוא דחף את פיטבארוס דרך השער ונעל אותו, ולאחר מכן התרסק על הקרקע. רגע לפני שהוא היה גמור... רקע לפני, הוא הטיל קסם בעוצמה שלא נראתה מאז ימיו של מרוון. הוא... הוא גרם לכל העולם לשכוח. לכולם, לכל אחד ואחד, מה קרה. הוא לא רצה שידעו... הוא לא רצה שידעו מהו כוחו של בארסאיוס, שהוא גבר על המלך. הוא רצה שהם יהיו נאמנים... הוא באותה מידה יכל לכשף על עצמו מגן כלשהו, אבל הוא בחר להקריב את עצמו במודע בשביל אבא שלי. ואיך אני יודע?" ריקן לא מחייך כשהוא מניד בראשו אל עבר המגן שלו, שנח בצידי החדר. "כשהייתי קטן, אבא שלי ופארגוס אימנו אותי ואת ג'רארד. כשאבא שלי ראה שהצד ההגנתי שלי חלש, הוא נתן לי מגן צריח ענק... פארגוס כישף אותו כנגד קסמים. 'אתה לא רוצה שאיזה מכשף מרושע יטיל עליך קסם, נכון?' הוא אמר לי בחיוך. אני זוכר זאת עד היום..." ריקן משתעל שוב.
צלחת נשברת. פארגוס, בפאתי החדר, שמע את כל השיחה.
"אתה... יודע?" הוא שואל בשקט, ובריקן יש רק כוח להנהן. פארגוס ההמום אוסף את כל השיקויים שלא נשברו ומשקה את ריקן ואת אליאנה. "אסאדר... אני אהיה מוכן למחר. לך תיפרד מהחברים שלך. שניכם... היחידים שנאמנים לי באמת. היחידים" הוא משתעל שוב. אסאדר חושב שהוא שומע אותם משוחחים בשקט, קולו של פארגוס מלא הלם, כשהוא עוזב את החדר לחבריו.
הוא התעורר בבוקר, מוכן לקרב על נשימה-ראשונה.
ממלכה-
In
אסאדר מסתכל על המלך "אדוני המלך, אני אתוודה, בלי שקרים, היו גם לי ספקות. בעבר, שאלתי את עצמי אם המלחמה הזו שווה זאת, אבל מאז שפגשתי אותך, נעלמו לי הספקות.
הצלחתי להבין אותך, בזכות גראנסיוס הממזר, אם אפשר לייחס לו דבר אחד טוב, הצלחתי להבין למה המלחמה הזו צודקת, למה באמת היינו צריכים לצאת למלחמה הזו. היום, אין לי ספקות" הוא אומר למלך וכורע ברך. המלך מסתכל על אסאדר במבט מרוצה, אסאדר מסתכל על אליאנה, מנגב דמעה אחת מפניו, ויוצא מהחדר.
בחוץ, הוא רואה את חבריו מחכים. "היא תחיה את יום המחר" הוא אומר, וכולם מחייכים בהקלה, אבל שהם חושבים על מה שיקרה ביום המחר, החיוכים יורדים, אסאדר מתקדם כמה צעדים לכיוונם "תקשיבו, אני לא בטוח אם נשרוד את הקרב הזה. יכול להיות שחלק מאיתנו ימותו, יכול להיות שאני אמות." הוא אומר להם "ואני רוצה שתדעו שכול אחד ואחד מכם נחשב כחבר נפש שלי. אתם הייתם שם שהייתי צריך אתכם. אתם... עזרתם לי תמיד" הוא אומר ומחייך.
"פרילוס" הוא פונה אל הנער הצעיר "אתה ליווית אותי כמעט מתחילת דרכי. אני חייב לך את חיי. אתה עזרת לי בזמנים הקשים, האחרונים, או הרחוקים, ותמיד חיזקת אותי בעזרת הדת שלך או האישיות הקורנת שלך. אתה הצלחת להתעלות מהמקום שבו התחלת, והצלחת לצאת משם למקום טוב. לעתים, הרגשתי כאילו אתה חברי כבר שנים. אתה היית נושא הכלים שלי כבר זמן רב, אני רוצה שתדע שזה היה כבוד להיות לורד עם נושא כלים כזה." הוא אומר לו וטופח על שכמו. לאחר מכן הוא עובר אל איווניס.
"איווניס, רב המשרתים" הוא מתחיל וקורץ לו, מזכיר לו את זהותו הבדויה "אתה תמכת בי לאורך כול הדרך, נתת עצות, עזרת לי. אני הרגשתי שאני יכול לסמוך עליך. הגנת על האחוזה שלי, ותמיד היית שם כדי לתמוך בי. נכון שאת זהותך האמתית גיליתי רק לפני חודש, אבל גם לפני שידעתי מי אתה באמת, ידעתי שאני יכול לסמוך עליך. אני שמח שיצא לי לעשות את המסע איתך, ושתדע שאני לא אשכח את מה שעשית למעני אף פעם" הוא אומר לאיווניס. הוא מחייך אליו, לוחץ את ידו בחמימות ועובר לרוגל.
"רוגל" הוא מתחיל ומחייך אל הננס, שכבר מבטו מעודד את אסאדר "בתחילת המסע לא היינו כאלו קרובים, היינו אפילו מעט מרוחקים. לא הכרתי אותך טוב, ואתה לא הכרת אותי טוב. אבל אני חושב שמשלב מסוים, ברגע שהתחלנו להתחבר, גיליתי חבר מדהים. אתה תמיד מעודד, מצחיק, וההמצאות שלך עזרו לנו כול הזמן ויעזרו לנו גם בקרב הסופי. אתה היית מקור של שמחה בעולם מלא בכאב, ושתדע שתמיד שאני אהיה מדוכדך, אני אזכר בך ואחייך." הוא אומר לו, טופח על ראשו ומחייך בגיחוך קטן. הוא עובר אל רנגאר.
"רנגאר, בן הכפרים המוקירים" הוא אומר לרנגאר "שנפגשנו בפעם הראשונה, לא חשבתי שתהיה חבר שלי. אתה היית מנהיג העדר, ואני חשבתי שנצטרך בכלל להילחם בכם, לא ידעתי מי אתם באמת. אבל שהבנתי מי אתה באמת, וגילינו עד כמה אנחנו דומים, ולאחר שהסרנו ממך את הקללה, אני חושב שאני חייב לך תודות רבות על מה שעשית למעני. אתה אדם טוב, וחבר טוב עוד יותר. נאמן בלי פשרות ובעל ראייה מיוחדת על החיים. אולי רשמית אני הייתי המפקד שלך, אבל אני מעולם לא הרגשתי נעלה עליך. בעיניי, אנחנו שווים" הוא אומר לו ומחבק אותו חיבוק חברי, והם טופחים אחד לשני על הגב.
"אני מודה לכם, כולכם הייתם שם בשבילי תמיד, ואני לא חושב שאני אוכל להודות לכם במילים מספיק על כול הטובות שעשיתם למעני" הוא אומר להם.
---------------------------------------------------
הם נפרדים בברכות חמימות, עם קצת עגמומיות שיכול להיות שחלקם ימותו ביום המחר. אסאדר ישן ליד החדר של המלך ואליאנה, בקושי נרדם, אבל הוא מצליח. כאשר מחלונות הטירה נשקף אור השמש הוא מסנוור את עיניו וגורם לו להתעורר.
הוא דופק בקצרה על הדלת, ופארגוס פותח אותה "אליאנה, היא התאוששה מעט? אני רוצה להגיד לה כמה דברים למקרה והגרוע מכול יקרה..." הוא אומר לפארגוס, פארגוס מהנהן "אבל מצבה קשה מאוד" הוא אומר לו, ואסאדר נכנס.
אליאנה כמעט ומעולפת, ופארגוס אומר "אני אשאיר אתכם לבד" ונעלם לחדר צדדי. אסאדר מתיישב ליד מיטתה ומחזיק את ידה. היא מתנשמת בכבדות, הוא לא בטוח אם היא תשמע אותו או שהיא לא שומעת אותו, אבל הוא מדבר, והדמעות זולגות על לחייו.
"אני מצטער, אני הכנסתי אותך לכול זה. הייתי יכול לתת לך ללכת, לא הייתי חייב להשאיר אותך, ועם ההוביט המטורף הזה והרוצחים שלו... אני מצטער" הוא אומר ובוכה, בוכה בלי הפסקה, הדמעות על לחייו לא עוצרות פשוט. "אני מצטער על כול מה שעוללתי לך, אני הייתי אנוכי." הוא אומר "זה פשוט... שאני..." הוא עוצר ולוקח נשימה עמוקה.
"אם אני לא אחזור היום מהקרב, רק שתדעי, שכול מה שעשיתי, עשיתי מהאהבה אליך" הוא אומר לה. הדמעות מסתירות את ראייתו, והוא לא רואה את תגובתה, הוא אפילו לא בטוח שהיא שמעה, אבל הוא מקווה שכן. הוא קם מסתובב, ויוצא מהחדר, מנגב מפניו את הדמעות.
אסאדר מסתכל על המלך "אדוני המלך, אני אתוודה, בלי שקרים, היו גם לי ספקות. בעבר, שאלתי את עצמי אם המלחמה הזו שווה זאת, אבל מאז שפגשתי אותך, נעלמו לי הספקות.
הצלחתי להבין אותך, בזכות גראנסיוס הממזר, אם אפשר לייחס לו דבר אחד טוב, הצלחתי להבין למה המלחמה הזו צודקת, למה באמת היינו צריכים לצאת למלחמה הזו. היום, אין לי ספקות" הוא אומר למלך וכורע ברך. המלך מסתכל על אסאדר במבט מרוצה, אסאדר מסתכל על אליאנה, מנגב דמעה אחת מפניו, ויוצא מהחדר.
בחוץ, הוא רואה את חבריו מחכים. "היא תחיה את יום המחר" הוא אומר, וכולם מחייכים בהקלה, אבל שהם חושבים על מה שיקרה ביום המחר, החיוכים יורדים, אסאדר מתקדם כמה צעדים לכיוונם "תקשיבו, אני לא בטוח אם נשרוד את הקרב הזה. יכול להיות שחלק מאיתנו ימותו, יכול להיות שאני אמות." הוא אומר להם "ואני רוצה שתדעו שכול אחד ואחד מכם נחשב כחבר נפש שלי. אתם הייתם שם שהייתי צריך אתכם. אתם... עזרתם לי תמיד" הוא אומר ומחייך.
"פרילוס" הוא פונה אל הנער הצעיר "אתה ליווית אותי כמעט מתחילת דרכי. אני חייב לך את חיי. אתה עזרת לי בזמנים הקשים, האחרונים, או הרחוקים, ותמיד חיזקת אותי בעזרת הדת שלך או האישיות הקורנת שלך. אתה הצלחת להתעלות מהמקום שבו התחלת, והצלחת לצאת משם למקום טוב. לעתים, הרגשתי כאילו אתה חברי כבר שנים. אתה היית נושא הכלים שלי כבר זמן רב, אני רוצה שתדע שזה היה כבוד להיות לורד עם נושא כלים כזה." הוא אומר לו וטופח על שכמו. לאחר מכן הוא עובר אל איווניס.
"איווניס, רב המשרתים" הוא מתחיל וקורץ לו, מזכיר לו את זהותו הבדויה "אתה תמכת בי לאורך כול הדרך, נתת עצות, עזרת לי. אני הרגשתי שאני יכול לסמוך עליך. הגנת על האחוזה שלי, ותמיד היית שם כדי לתמוך בי. נכון שאת זהותך האמתית גיליתי רק לפני חודש, אבל גם לפני שידעתי מי אתה באמת, ידעתי שאני יכול לסמוך עליך. אני שמח שיצא לי לעשות את המסע איתך, ושתדע שאני לא אשכח את מה שעשית למעני אף פעם" הוא אומר לאיווניס. הוא מחייך אליו, לוחץ את ידו בחמימות ועובר לרוגל.
"רוגל" הוא מתחיל ומחייך אל הננס, שכבר מבטו מעודד את אסאדר "בתחילת המסע לא היינו כאלו קרובים, היינו אפילו מעט מרוחקים. לא הכרתי אותך טוב, ואתה לא הכרת אותי טוב. אבל אני חושב שמשלב מסוים, ברגע שהתחלנו להתחבר, גיליתי חבר מדהים. אתה תמיד מעודד, מצחיק, וההמצאות שלך עזרו לנו כול הזמן ויעזרו לנו גם בקרב הסופי. אתה היית מקור של שמחה בעולם מלא בכאב, ושתדע שתמיד שאני אהיה מדוכדך, אני אזכר בך ואחייך." הוא אומר לו, טופח על ראשו ומחייך בגיחוך קטן. הוא עובר אל רנגאר.
"רנגאר, בן הכפרים המוקירים" הוא אומר לרנגאר "שנפגשנו בפעם הראשונה, לא חשבתי שתהיה חבר שלי. אתה היית מנהיג העדר, ואני חשבתי שנצטרך בכלל להילחם בכם, לא ידעתי מי אתם באמת. אבל שהבנתי מי אתה באמת, וגילינו עד כמה אנחנו דומים, ולאחר שהסרנו ממך את הקללה, אני חושב שאני חייב לך תודות רבות על מה שעשית למעני. אתה אדם טוב, וחבר טוב עוד יותר. נאמן בלי פשרות ובעל ראייה מיוחדת על החיים. אולי רשמית אני הייתי המפקד שלך, אבל אני מעולם לא הרגשתי נעלה עליך. בעיניי, אנחנו שווים" הוא אומר לו ומחבק אותו חיבוק חברי, והם טופחים אחד לשני על הגב.
"אני מודה לכם, כולכם הייתם שם בשבילי תמיד, ואני לא חושב שאני אוכל להודות לכם במילים מספיק על כול הטובות שעשיתם למעני" הוא אומר להם.
---------------------------------------------------
הם נפרדים בברכות חמימות, עם קצת עגמומיות שיכול להיות שחלקם ימותו ביום המחר. אסאדר ישן ליד החדר של המלך ואליאנה, בקושי נרדם, אבל הוא מצליח. כאשר מחלונות הטירה נשקף אור השמש הוא מסנוור את עיניו וגורם לו להתעורר.
הוא דופק בקצרה על הדלת, ופארגוס פותח אותה "אליאנה, היא התאוששה מעט? אני רוצה להגיד לה כמה דברים למקרה והגרוע מכול יקרה..." הוא אומר לפארגוס, פארגוס מהנהן "אבל מצבה קשה מאוד" הוא אומר לו, ואסאדר נכנס.
אליאנה כמעט ומעולפת, ופארגוס אומר "אני אשאיר אתכם לבד" ונעלם לחדר צדדי. אסאדר מתיישב ליד מיטתה ומחזיק את ידה. היא מתנשמת בכבדות, הוא לא בטוח אם היא תשמע אותו או שהיא לא שומעת אותו, אבל הוא מדבר, והדמעות זולגות על לחייו.
"אני מצטער, אני הכנסתי אותך לכול זה. הייתי יכול לתת לך ללכת, לא הייתי חייב להשאיר אותך, ועם ההוביט המטורף הזה והרוצחים שלו... אני מצטער" הוא אומר ובוכה, בוכה בלי הפסקה, הדמעות על לחייו לא עוצרות פשוט. "אני מצטער על כול מה שעוללתי לך, אני הייתי אנוכי." הוא אומר "זה פשוט... שאני..." הוא עוצר ולוקח נשימה עמוקה.
"אם אני לא אחזור היום מהקרב, רק שתדעי, שכול מה שעשיתי, עשיתי מהאהבה אליך" הוא אומר לה. הדמעות מסתירות את ראייתו, והוא לא רואה את תגובתה, הוא אפילו לא בטוח שהיא שמעה, אבל הוא מקווה שכן. הוא קם מסתובב, ויוצא מהחדר, מנגב מפניו את הדמעות.
התחלנו
OUT
IN
הוא יוצא אל הקרב, והצבא עומד מוכן ודומם. אסאדר תופס את מקומו לצד המלך והארכמג, ושלושתם עומדים על החומות. הצבא של בארסאיוס נראה אינסופי - מתפרש לכל עבר, לבוש בשריונות ונושא את סמל השמש הלבנה על הרקע השחור. הצעקות שלהם נשמעות עד לפה. למרות שהרוב המכריע הוא של בני אנוש, אסאדר מזהה גובלינים, אורקים ושלל גזעים אחרים בצבא. בארסאיוס הביא לכאן את כל כוחותיו.
הנביא בכבודו ובעצמו רכוב על סוס ויוצא מן הצבא. הוא רחוק מטווח קשתים, אך לא נראה שיש מתנדבים לנסות ולהרוג אותו. הנביא מניף פעם אחת במטה שלו, במטה העוצמתי שריקן סיפר לאסאדר עליו, וגשם חומצה יורד על המגנים. בארסאיוס משתמש בכוחו בכדי להטיל את הקסם על שמונים אלף איש... הוא עוצמתי ביותר. הם צורחים בכאב בזמן שהגשם רק מתחזק. החכמים לוקחים מחסה מתחת למבני האבן, אך אין מספיק לכולם.
"המפקד! אנחנו אבודים אם לא נצא החוצה, הגשם הארור יחסל את כולנו!" צורח אחד המפקדים, והקריאה עולה. פארגוס מהנהן במהירות. "תוכנית הנסיגה שלנו תתחיל ברגע שנחסל את איום השערים. אין זמן לפרשים, החוצה!" הוא קורא, והצבא יוצא החוצה.
הצבא של הממלכה מסתדר במהירות, נחוש להגן. "תשאירו כל מי שיכול להתחבא מתחת למבני אבן להגן על השערים! תשלחו מילה לג'וארו קוטאן שהנסיגה שלנו תתעקב!" קורא לורד סטרויס, בזמן שהצבא סיים את הכנותיו.
אלפארי קסוול מימין, יחד עם בנו והאביר הגבוה ביותר שאסאדר אי פעם ראה. הם עומדים עם דגלי קסוול כאחד, מוכנים להגן.
דלדראק סטרויס משמאל, יחד עם בניו. האיש נראה נחוש, קשוח וחזק כפלדה. הוא ישבר לפני שיתכופף.
מאחורה, עומד ווילפרד בולדווין, צבאו מוכן לתגבר כל חזית. האיש הענק מחזיק את הקלשון הענק שלו, אותו אחד שנקרא 'קוטל כרישים'.
ובמרכז, עומדים המלך ריקן קראנדאן, ארכמג פארגוס מלת'ריין וגנרל אסאדר גריאון. הם עומדים כאחד, מנהיגים את הצבא.
התזוזה נעשית במהירות, ובזמן הזה, בארסאיוס מתחיל לנאום.
"חברים, אנשים יקרים" הוא קורא בקול, והקסם נושא את מילותיו אל עבר העיר, איפה שכל אחד יכול לשמוע.
"אני עומד פה לא כפולש, אלא כמשחרר. משחרר משלשלאות העבדים, משחרר מהאצולה הנוראית הזאת. משחרר מהדעות הגזעניות והברבריות שהלורדים והגבירות שלכם כל כך אוהבים לטפח" הוא אומר, וסוסו מסתובב מצד לצד בעצבנות. "אני נקרא הנביא, אך כינוי זה הוא לא בגלל כוחי. זהו בגלל שאני מנבא לנו עידן חדש, עידן אחר. תחת הנהגתי והנהגתו של האל האחד, יתחיל עידן השוויון! עידן מלא זכויות וחופש, בו כולם שווים ואיש לא מעל. עידן בו כל אחד בעל מעמד זהה, בעל נאמנות ואומץ שהוא מקדיש למדינתו. אני לא בא בכדי להרוס את דורטר, אני בא בכדי להחזיר אותה לגדולתה! אני בא להחזיר את ממלכות העולם לגדולתן! אלו הן ממלכות שבורות, ואותן אנו נתקן!" הוא קורא, וקריאות עצומות מהצבא שלו עולות.
כל צבא מוכן להתנגשות החזיתית.
"אחים! אחיות! לוחמים! לוחמות! אנו עומדים בפני עידן חדש, עידן יפה, עידן צעיר, עידן אוהב... אני כמעט חש את העולם החדש" הוא חוזר על השורה הידועה שלו ממגדל היהלום.
קול תרועות, שילובי נשקים עפים באוויר וקריאות קרב עלו מן ההמון. הנביא בראסיוס ידע איך לדבר איתם.
"דם!". תרועות.
"זיעה!". תרועות.
"עולם חדש, בהנהגתי!". תרועות.
"ועכשיו... להסתער!". תרועות, קריאות מלחמה וטבח.
וכך החל הקרב על נשימה-ראשונה.
ממלכה -
נביא -
OUT
IN
הוא יוצא אל הקרב, והצבא עומד מוכן ודומם. אסאדר תופס את מקומו לצד המלך והארכמג, ושלושתם עומדים על החומות. הצבא של בארסאיוס נראה אינסופי - מתפרש לכל עבר, לבוש בשריונות ונושא את סמל השמש הלבנה על הרקע השחור. הצעקות שלהם נשמעות עד לפה. למרות שהרוב המכריע הוא של בני אנוש, אסאדר מזהה גובלינים, אורקים ושלל גזעים אחרים בצבא. בארסאיוס הביא לכאן את כל כוחותיו.
הנביא בכבודו ובעצמו רכוב על סוס ויוצא מן הצבא. הוא רחוק מטווח קשתים, אך לא נראה שיש מתנדבים לנסות ולהרוג אותו. הנביא מניף פעם אחת במטה שלו, במטה העוצמתי שריקן סיפר לאסאדר עליו, וגשם חומצה יורד על המגנים. בארסאיוס משתמש בכוחו בכדי להטיל את הקסם על שמונים אלף איש... הוא עוצמתי ביותר. הם צורחים בכאב בזמן שהגשם רק מתחזק. החכמים לוקחים מחסה מתחת למבני האבן, אך אין מספיק לכולם.
"המפקד! אנחנו אבודים אם לא נצא החוצה, הגשם הארור יחסל את כולנו!" צורח אחד המפקדים, והקריאה עולה. פארגוס מהנהן במהירות. "תוכנית הנסיגה שלנו תתחיל ברגע שנחסל את איום השערים. אין זמן לפרשים, החוצה!" הוא קורא, והצבא יוצא החוצה.
הצבא של הממלכה מסתדר במהירות, נחוש להגן. "תשאירו כל מי שיכול להתחבא מתחת למבני אבן להגן על השערים! תשלחו מילה לג'וארו קוטאן שהנסיגה שלנו תתעקב!" קורא לורד סטרויס, בזמן שהצבא סיים את הכנותיו.
אלפארי קסוול מימין, יחד עם בנו והאביר הגבוה ביותר שאסאדר אי פעם ראה. הם עומדים עם דגלי קסוול כאחד, מוכנים להגן.
דלדראק סטרויס משמאל, יחד עם בניו. האיש נראה נחוש, קשוח וחזק כפלדה. הוא ישבר לפני שיתכופף.
מאחורה, עומד ווילפרד בולדווין, צבאו מוכן לתגבר כל חזית. האיש הענק מחזיק את הקלשון הענק שלו, אותו אחד שנקרא 'קוטל כרישים'.
ובמרכז, עומדים המלך ריקן קראנדאן, ארכמג פארגוס מלת'ריין וגנרל אסאדר גריאון. הם עומדים כאחד, מנהיגים את הצבא.
התזוזה נעשית במהירות, ובזמן הזה, בארסאיוס מתחיל לנאום.
"חברים, אנשים יקרים" הוא קורא בקול, והקסם נושא את מילותיו אל עבר העיר, איפה שכל אחד יכול לשמוע.
"אני עומד פה לא כפולש, אלא כמשחרר. משחרר משלשלאות העבדים, משחרר מהאצולה הנוראית הזאת. משחרר מהדעות הגזעניות והברבריות שהלורדים והגבירות שלכם כל כך אוהבים לטפח" הוא אומר, וסוסו מסתובב מצד לצד בעצבנות. "אני נקרא הנביא, אך כינוי זה הוא לא בגלל כוחי. זהו בגלל שאני מנבא לנו עידן חדש, עידן אחר. תחת הנהגתי והנהגתו של האל האחד, יתחיל עידן השוויון! עידן מלא זכויות וחופש, בו כולם שווים ואיש לא מעל. עידן בו כל אחד בעל מעמד זהה, בעל נאמנות ואומץ שהוא מקדיש למדינתו. אני לא בא בכדי להרוס את דורטר, אני בא בכדי להחזיר אותה לגדולתה! אני בא להחזיר את ממלכות העולם לגדולתן! אלו הן ממלכות שבורות, ואותן אנו נתקן!" הוא קורא, וקריאות עצומות מהצבא שלו עולות.
כל צבא מוכן להתנגשות החזיתית.
"אחים! אחיות! לוחמים! לוחמות! אנו עומדים בפני עידן חדש, עידן יפה, עידן צעיר, עידן אוהב... אני כמעט חש את העולם החדש" הוא חוזר על השורה הידועה שלו ממגדל היהלום.
קול תרועות, שילובי נשקים עפים באוויר וקריאות קרב עלו מן ההמון. הנביא בראסיוס ידע איך לדבר איתם.
"דם!". תרועות.
"זיעה!". תרועות.
"עולם חדש, בהנהגתי!". תרועות.
"ועכשיו... להסתער!". תרועות, קריאות מלחמה וטבח.
וכך החל הקרב על נשימה-ראשונה.
ממלכה -
OUT
חלק את 8 הנקודות שלך לארבע הסקילים הבאים של הצבא:
התקפה, הגנה, משמעת ומורל.
התקפה והגנה הם כמו תוסף ההתקפה של הצבא נגד 10+ההגנה (דרג"ש של הצבא שלך).
משמעת היא בשביל כל דבר שלא כולל התקפה או נסיגה.
מורל הוא בשביל כמות ההפסדים שמותר לך לספוג לפני שמתחילות בריחות ועריקות.
יש לך נקודה נוספת אחת במשמעת.
IN
ריקן קראנדאן עומד, נושם את האוויר סביבו. ברסאיוס נואם וצבאו כבר החל את ההסתערות, המרגמות החלו לירות, הקשתים מוכן לשחרר את החצים שלהם.
הוא הביט בפארגוס ובאסאדר ופניו נוקשים. הנביא נתן לצבאו לזרום, להוביל את ההתקפה בעוד הוא נשאר לתמוך בהם מאחור, אך זה רק עניין של זמן.
"להתקפה!" המלך צועק, והאוויר מתמלא בצרחות, צהלות סוסים וקריאות קרב.
"אסאדר, פקד על הימין שלי!" הוא אומר בזמן שהצבאות מתנגשים זה בזה, וריקן עורף את ראשיהם של שני בני אנוש, בזמן שברק מבליח, עבודתו של פארגוס. הקוסמים מאחור ממטירים מוות על השורות האחוריות בדמוי כדורי אש וקליעי קסם, בזמן שהקשתים משני הצדדים יורים על כמה שיותר. אסאדר מחסל שלושה אנשים, שני אורקים ומתכופף מגרזן של חצי-אורק אחד. הוא תוקע את חרבותיו בליבו וממשיך הלאה, ורואה שבמקום אחד הצבא של הממלכה נשבר, ומפקד דובלין מוביל את הכוחות.
"תטבחו בהם!" הוא צורח בזמן שקולות הקרב נשמעים בכל עבר, שופרות וחצוצרות. "תחסלו אותם עד האחרון שבהם!" הוא צועק, מניף את אלת השחר שלו ופוגע בפניו של חייל מסכן שנופל ארצה.
חלק את 8 הנקודות שלך לארבע הסקילים הבאים של הצבא:
התקפה, הגנה, משמעת ומורל.
התקפה והגנה הם כמו תוסף ההתקפה של הצבא נגד 10+ההגנה (דרג"ש של הצבא שלך).
משמעת היא בשביל כל דבר שלא כולל התקפה או נסיגה.
מורל הוא בשביל כמות ההפסדים שמותר לך לספוג לפני שמתחילות בריחות ועריקות.
יש לך נקודה נוספת אחת במשמעת.
IN
ריקן קראנדאן עומד, נושם את האוויר סביבו. ברסאיוס נואם וצבאו כבר החל את ההסתערות, המרגמות החלו לירות, הקשתים מוכן לשחרר את החצים שלהם.
הוא הביט בפארגוס ובאסאדר ופניו נוקשים. הנביא נתן לצבאו לזרום, להוביל את ההתקפה בעוד הוא נשאר לתמוך בהם מאחור, אך זה רק עניין של זמן.
"להתקפה!" המלך צועק, והאוויר מתמלא בצרחות, צהלות סוסים וקריאות קרב.
"אסאדר, פקד על הימין שלי!" הוא אומר בזמן שהצבאות מתנגשים זה בזה, וריקן עורף את ראשיהם של שני בני אנוש, בזמן שברק מבליח, עבודתו של פארגוס. הקוסמים מאחור ממטירים מוות על השורות האחוריות בדמוי כדורי אש וקליעי קסם, בזמן שהקשתים משני הצדדים יורים על כמה שיותר. אסאדר מחסל שלושה אנשים, שני אורקים ומתכופף מגרזן של חצי-אורק אחד. הוא תוקע את חרבותיו בליבו וממשיך הלאה, ורואה שבמקום אחד הצבא של הממלכה נשבר, ומפקד דובלין מוביל את הכוחות.
"תטבחו בהם!" הוא צורח בזמן שקולות הקרב נשמעים בכל עבר, שופרות וחצוצרות. "תחסלו אותם עד האחרון שבהם!" הוא צועק, מניף את אלת השחר שלו ופוגע בפניו של חייל מסכן שנופל ארצה.
נביא -
OUT
חלקו את 8 הנקודות שלך לארבע הסקילים הבאים של הצבא:
התקפה, הגנה, משמעת ומורל.
התקפה והגנה הם כמו תוסף ההתקפה של הצבא נגד 10+ההגנה (דרג"ש של הצבא שלכם).
משמעת היא בשביל כל דבר שלא כולל התקפה או נסיגה.
מורל הוא בשביל כמות ההפסדים שמותר לכם לספוג לפני שמתחילות בריחות ועריקות.
יש לכם נקודה נוספת אחת במורל.
IN
העיר מלאה בפאניקה והמולה, והחחילים שנותרו מגשם החומצה של ברסאיוס צמודים בעיקר לשער, מגנים עליו בחירוף נפש.
"תברחו לג'וארו! מהר, מהר!" נשמעים כמה חיילים מנחים את האזרחים המבוהלים, שרצים אל עבר... מגורי החיילים?
חלקו את 8 הנקודות שלך לארבע הסקילים הבאים של הצבא:
התקפה, הגנה, משמעת ומורל.
התקפה והגנה הם כמו תוסף ההתקפה של הצבא נגד 10+ההגנה (דרג"ש של הצבא שלכם).
משמעת היא בשביל כל דבר שלא כולל התקפה או נסיגה.
מורל הוא בשביל כמות ההפסדים שמותר לכם לספוג לפני שמתחילות בריחות ועריקות.
יש לכם נקודה נוספת אחת במורל.
IN
העיר מלאה בפאניקה והמולה, והחחילים שנותרו מגשם החומצה של ברסאיוס צמודים בעיקר לשער, מגנים עליו בחירוף נפש.
"תברחו לג'וארו! מהר, מהר!" נשמעים כמה חיילים מנחים את האזרחים המבוהלים, שרצים אל עבר... מגורי החיילים?
נביא
אנחנו מחלקים את ארבעת הנק' שלנו באופן הבא:
התקפה- 2 נק'
הגנה- 1 נק'
מוראל- 1 נק'
משמעת- 1 נק'
IN
רונדון ער כבר די הרבה זמן, מחכה לתרועות המלחמה להתחיל. "בוא נזוז, הגיע הזמן לבצע את התוכנית" הוא תופס גביע, מוזג לתוכו יין ושם קמצוץ מהרעל בו.
"אתה מוכן?" הוא שואל את ארתור, מקצר במילים. האשלייה שאופפת אותו השתנתה במהלך הלילה, הוא לבוש בשריון קרב של הממלכה, אבל לא אחד טוב מדי. צבע העור שלו נהיה שחום יותר, והוא החליף את השיער השחור שהיה לו קודם בשיער קצוץ. בנוסף, כדי להיות בטוח, הוא הוסיף כמה צלקות במקומות שונים.
התקפה- 2 נק'
הגנה- 1 נק'
מוראל- 1 נק'
משמעת- 1 נק'
IN
רונדון ער כבר די הרבה זמן, מחכה לתרועות המלחמה להתחיל. "בוא נזוז, הגיע הזמן לבצע את התוכנית" הוא תופס גביע, מוזג לתוכו יין ושם קמצוץ מהרעל בו.
"אתה מוכן?" הוא שואל את ארתור, מקצר במילים. האשלייה שאופפת אותו השתנתה במהלך הלילה, הוא לבוש בשריון קרב של הממלכה, אבל לא אחד טוב מדי. צבע העור שלו נהיה שחום יותר, והוא החליף את השיער השחור שהיה לו קודם בשיער קצוץ. בנוסף, כדי להיות בטוח, הוא הוסיף כמה צלקות במקומות שונים.
IN
ארתור נע בשקט, נרגש מהצפייה לקרב, מהנהן לעבר רונדון, ואז לאחר רגע קצר הוא פותח את פיו, מדבר בקול שקט "קדימה", הוא אומר ומתחיל לצעוד
ארתור נע בשקט, נרגש מהצפייה לקרב, מהנהן לעבר רונדון, ואז לאחר רגע קצר הוא פותח את פיו, מדבר בקול שקט "קדימה", הוא אומר ומתחיל לצעוד
ושהצד הטוב יותר ינצח 
ממלכה-
ממלכה-
Meta
2 בהכול (ו-3 במשמעות בגלל הבונוס), כי אמרת ש-1 זה ממוצע, ולך תדע מה יקרה כאן.
In
אסאדר הסתער בכול כוחו אל הקרב, מנהיג את החיילים אחריו. גל של חיילים נאמנים רץ אחריו והתנגש עם צבאו של בארסאיוס בכאוס גדול. אסאדר שלף את החרבות ותקף בעצמו, בוהק בשריונו הלבן באמצע שדה הקרב ומשסף את האויבים שלו במהירות. הוא לא הולך לתת להם לנצח, הוא יאבק עד טיפת דמו האחרונה. הוא נשבע זאת בלבו.
גל חדש של חיילים מסתערים, ועוד התנגשות, אסאדר מרים את קולו, נישא מעל החיילים שלו, נשמע בידי כולם.
"הלחמו למען הכבוד שלכם! למען הנאמנות שלכם! למען האנשים שלצדכם! הלחמו למען הגורל שלכם!" הוא צועק בקול, והחיים צועקים צעקות קרב משותפות ונלחמים במרץ מחודש, אסאדר יודע שזו תחילת הקרב, ועוד לא הגיעו הבעיות, אבל הוא צריך גם עכשיו לשמור על אנשיו מאוחדים.
2 בהכול (ו-3 במשמעות בגלל הבונוס), כי אמרת ש-1 זה ממוצע, ולך תדע מה יקרה כאן.
In
אסאדר הסתער בכול כוחו אל הקרב, מנהיג את החיילים אחריו. גל של חיילים נאמנים רץ אחריו והתנגש עם צבאו של בארסאיוס בכאוס גדול. אסאדר שלף את החרבות ותקף בעצמו, בוהק בשריונו הלבן באמצע שדה הקרב ומשסף את האויבים שלו במהירות. הוא לא הולך לתת להם לנצח, הוא יאבק עד טיפת דמו האחרונה. הוא נשבע זאת בלבו.
גל חדש של חיילים מסתערים, ועוד התנגשות, אסאדר מרים את קולו, נישא מעל החיילים שלו, נשמע בידי כולם.
"הלחמו למען הכבוד שלכם! למען הנאמנות שלכם! למען האנשים שלצדכם! הלחמו למען הגורל שלכם!" הוא צועק בקול, והחיים צועקים צעקות קרב משותפות ונלחמים במרץ מחודש, אסאדר יודע שזו תחילת הקרב, ועוד לא הגיעו הבעיות, אבל הוא צריך גם עכשיו לשמור על אנשיו מאוחדים.
נביא -
ממלכה -
IN
הם רצים אל עבר מגורי החיילים, והם חושבים שהם שומעים... נהמה?
השמיים כאילו צרחו אליהם, בזמן שהם רואים מאחוריהם דרקון זהוב, מלא הוד ובעל כנפיים ענקיות ומרשימות, מסתער על החומות.
ברסאיוס גייס דרקון מכוחות הטוב עוברת מחשבה בראשם. כל ספק שהיה להם לגבי הצד שלהם נעלם. אם דרקון זהב מסכים להילחם לצידם... הם ללא ספק כוח הצדק פה.
"דרקון! רוצו על נפשותיכם!" צורחים האנשים, נבהלים ובורחים להסתגר בבתים שלהם. החיילים עומדים המומים, מפוחדים מכדי שישמו לב אל רונדון או אל ארתור.
הם מגיעים למגורי החיילים, מבנה מרשים ועשוי אבן לבנה, והם רואים שם לפחות עשרים אנשים חגורי שריון לוחות וחרבות, אם לא יותר. וזה רק מי שהוצב לשמור על ג'וארו קוטאן.
"דרקון, המפקד!" צועק אחד מהם, והם נסוגים לתוך המבנה כשהאש שלו משתוללת בעיר. "דרקון ואתם בורחים לתוך המבנה?! צאו החוצה לאייש את העמדות שלכם, הגנו על האזרחים!" נשמעת צעקה מבפנים, כנראה של סר ג'וארו בעצמו.
"אישיות... או ישות?" שאל רונדון את פיטבארוס לפני חודש במבצר הסערה.
"קצת משניהם".
הם רצים אל עבר מגורי החיילים, והם חושבים שהם שומעים... נהמה?
השמיים כאילו צרחו אליהם, בזמן שהם רואים מאחוריהם דרקון זהוב, מלא הוד ובעל כנפיים ענקיות ומרשימות, מסתער על החומות.
ברסאיוס גייס דרקון מכוחות הטוב עוברת מחשבה בראשם. כל ספק שהיה להם לגבי הצד שלהם נעלם. אם דרקון זהב מסכים להילחם לצידם... הם ללא ספק כוח הצדק פה.
"דרקון! רוצו על נפשותיכם!" צורחים האנשים, נבהלים ובורחים להסתגר בבתים שלהם. החיילים עומדים המומים, מפוחדים מכדי שישמו לב אל רונדון או אל ארתור.
הם מגיעים למגורי החיילים, מבנה מרשים ועשוי אבן לבנה, והם רואים שם לפחות עשרים אנשים חגורי שריון לוחות וחרבות, אם לא יותר. וזה רק מי שהוצב לשמור על ג'וארו קוטאן.
"דרקון, המפקד!" צועק אחד מהם, והם נסוגים לתוך המבנה כשהאש שלו משתוללת בעיר. "דרקון ואתם בורחים לתוך המבנה?! צאו החוצה לאייש את העמדות שלכם, הגנו על האזרחים!" נשמעת צעקה מבפנים, כנראה של סר ג'וארו בעצמו.
"אישיות... או ישות?" שאל רונדון את פיטבארוס לפני חודש במבצר הסערה.
"קצת משניהם".
ממלכה -
IN
כשהוא מתחיל להנהיג את כוחות ההגנה, אסאדר חושב שהוא שומע את השמיים נשברים לשניים. קול ענק עולה מן האופק, בזמן שדרקון זהוב, כנפיו מרהיבות וגופו ארוך ויפיפה, מסתער על החומות.
"אראגיליון!" קולו של ברסאיוס נשמע בכל עבר. "משחרר השלשלאות, לוחם החופש! רמוס את שעריהם, שבור את חומותיהם, השמד את הפושעים הנתעבים הללו!" הוא קורא בזמן שהדרקון נושף אש על כל החיילים בדרך, וכשמפסיק מתחיל לשרוף את החיילים שעל החומות. "אסאדר, הדרקון!" הוא שומע את קולו של ריקן בין כל הנלחמים מסביב. "הדרקון, אסאדר! אסור לנו לאבד את השערים! חסל את הדרקון! רוץ, רוץ!" הוא צורח אליו.
כשהוא מתחיל להנהיג את כוחות ההגנה, אסאדר חושב שהוא שומע את השמיים נשברים לשניים. קול ענק עולה מן האופק, בזמן שדרקון זהוב, כנפיו מרהיבות וגופו ארוך ויפיפה, מסתער על החומות.
"אראגיליון!" קולו של ברסאיוס נשמע בכל עבר. "משחרר השלשלאות, לוחם החופש! רמוס את שעריהם, שבור את חומותיהם, השמד את הפושעים הנתעבים הללו!" הוא קורא בזמן שהדרקון נושף אש על כל החיילים בדרך, וכשמפסיק מתחיל לשרוף את החיילים שעל החומות. "אסאדר, הדרקון!" הוא שומע את קולו של ריקן בין כל הנלחמים מסביב. "הדרקון, אסאדר! אסור לנו לאבד את השערים! חסל את הדרקון! רוץ, רוץ!" הוא צורח אליו.
in
הארתור עולה על טוראק, מוריד את התחפושת שלו, הזמן להתגנבות נגמר, הגיע הזמן להתחיל להילחם, הלב שלו מתחיל לפעום במהירות, חיוך מרושע עולה על פניו, חזיר הבר שלו נע בחוסר נוחות, מחכה לקרב, ואז הוא קורא בקול מסתער קדימה פורץ אל המבנה, זה מתחיל, הוא חושב לעצמו, הקרב הגדול, שום דבר לא יהיה אותו הדבר אחריו.
הארתור עולה על טוראק, מוריד את התחפושת שלו, הזמן להתגנבות נגמר, הגיע הזמן להתחיל להילחם, הלב שלו מתחיל לפעום במהירות, חיוך מרושע עולה על פניו, חזיר הבר שלו נע בחוסר נוחות, מחכה לקרב, ואז הוא קורא בקול מסתער קדימה פורץ אל המבנה, זה מתחיל, הוא חושב לעצמו, הקרב הגדול, שום דבר לא יהיה אותו הדבר אחריו.
ממלכה-
In
אסאדר רץ, בכול כוחו, לפקודת המלך, אל החומות. הוא משסף את אנשי הנביא שעומדים מולו, אך לא עוצר "הילחמו! אנשיי! הילחמו! ביחד, נפיל גם דרקון!" הוא צועק. חייל נוסף משוסף בשתי חרבותיו, הוא צריך להגיע אל הדרקון.
שהוא מגיע לחומות הוא מזנק אל אחד מהסולמות המאולתרים ששמו החיילים כדי לעלות מהר על החומות. החיילים מלמעלה עוזרים לו לעלות. הוא מסנן "תודה" קצרה מבין שיניו ומסתכל על הדרקון בעיניו, מרים את החרבות.
היצור הלטאי העצום מאיים, קשקשיו זהב, הוא נראה כול כך טהור. 'בארסאיוס השחית גם אותו' הוא משנן לעצמו 'והמלך ציווה עליי לחסל אותו' הוא ממשיך את המחשבה ואז צועק "דרקון! אתה בוגד בבני מינך! תומך ברשע וכאוס! הגעתי לכאן להביא אותך לצדק בפני האלים!" הוא אומר לו. השמש משתקפת על שריונו של אסאדר, והוא בוהק על החומות. במבט נחוש על פניו, והוא מצפה להילחם.
"עד טיפת דמי האחרונה" הוא לוחש לעצמו בפעם האחרונה.
Meta
יוזמה (אני מניח): 9+7=16
אסאדר רץ, בכול כוחו, לפקודת המלך, אל החומות. הוא משסף את אנשי הנביא שעומדים מולו, אך לא עוצר "הילחמו! אנשיי! הילחמו! ביחד, נפיל גם דרקון!" הוא צועק. חייל נוסף משוסף בשתי חרבותיו, הוא צריך להגיע אל הדרקון.
שהוא מגיע לחומות הוא מזנק אל אחד מהסולמות המאולתרים ששמו החיילים כדי לעלות מהר על החומות. החיילים מלמעלה עוזרים לו לעלות. הוא מסנן "תודה" קצרה מבין שיניו ומסתכל על הדרקון בעיניו, מרים את החרבות.
היצור הלטאי העצום מאיים, קשקשיו זהב, הוא נראה כול כך טהור. 'בארסאיוס השחית גם אותו' הוא משנן לעצמו 'והמלך ציווה עליי לחסל אותו' הוא ממשיך את המחשבה ואז צועק "דרקון! אתה בוגד בבני מינך! תומך ברשע וכאוס! הגעתי לכאן להביא אותך לצדק בפני האלים!" הוא אומר לו. השמש משתקפת על שריונו של אסאדר, והוא בוהק על החומות. במבט נחוש על פניו, והוא מצפה להילחם.
"עד טיפת דמי האחרונה" הוא לוחש לעצמו בפעם האחרונה.
Meta
יוזמה (אני מניח): 9+7=16
נביא
רונדון יכול להרגיש את המעגלים שלו זזים ומקרקשים, הוא זורק את הגביע על הרצפה. לא יהיה בו צורך.
רונדון מתחיל לרוץ לתוך המבנה, ותוך כדי ריצה משהו משתנה בו- נראה שהוא מתחיל לקבל מאפיינים של ראם- קרניים, פרסות. הציוד שלו נספג בגוף הראם החדש.
הוא מסתער לעבר מגורי החיילים, פורץ את הדלת בנגיחה, ונע היישר לעבר ג'וארו. פוגע בו בעוצמה בבטנו.
META
משנית- צורת הראם
רגילה- הסתערות קדימה, היישר לעבר ג'וארו. משתמש בכוח היומי של הנעליים החדשות שלי ומנצל את התקפת הראם במקום ההתקפה של ההסתערות, דבר שנותן לי לפסוע את מהירותי לפני ההתקפה.
סה"כ מהירות 6+2+2= 10 משבצות תזוזה בהסתערות (מהמגפיים וצורת הראם) ועוד 6 משבצות פסיעה לפני ההתקפה.
+2 להתקפה בהסתערות. +2 נגד התקפות מזדמנות
18+14+2= 34 קשיחות (אם התקפת הראם)
אם התקפה רגילה- 7 נזק
אם התקפת הראם- 14 נזק והוא נדחף 3 משבצות ונופל שרוע.לאחר מכן אני פוסע היישר אליו ככה שאני סמוך אליו.
רונדון מתחיל לרוץ לתוך המבנה, ותוך כדי ריצה משהו משתנה בו- נראה שהוא מתחיל לקבל מאפיינים של ראם- קרניים, פרסות. הציוד שלו נספג בגוף הראם החדש.
הוא מסתער לעבר מגורי החיילים, פורץ את הדלת בנגיחה, ונע היישר לעבר ג'וארו. פוגע בו בעוצמה בבטנו.
META
משנית- צורת הראם
רגילה- הסתערות קדימה, היישר לעבר ג'וארו. משתמש בכוח היומי של הנעליים החדשות שלי ומנצל את התקפת הראם במקום ההתקפה של ההסתערות, דבר שנותן לי לפסוע את מהירותי לפני ההתקפה.
סה"כ מהירות 6+2+2= 10 משבצות תזוזה בהסתערות (מהמגפיים וצורת הראם) ועוד 6 משבצות פסיעה לפני ההתקפה.
+2 להתקפה בהסתערות. +2 נגד התקפות מזדמנות
18+14+2= 34 קשיחות (אם התקפת הראם)
אם התקפה רגילה- 7 נזק
אם התקפת הראם- 14 נזק והוא נדחף 3 משבצות ונופל שרוע.לאחר מכן אני פוסע היישר אליו ככה שאני סמוך אליו.
ממלכה -
נביא -
IN
"פושעים נתבעים, השלשלאות יוסרו!" קורא אראגיליון בשפת בני האנוש, והאנשים נסוגים ממנו כמו מאש. הוא מרחף אל מול החומות, מביט באסאדר ממרחק של יותר מעשרה מטרים.
"בן תמותה עלוב, אתה תשלם על פשעיך! כולכם תשלמו על הפשעים שלכם!" הוא קורא, ונושף אש מלועו. אסאדר מתחמק, אך הדרקון לא סיים. הוא ניצב על החומות וטפריו נשלחים אל אסאדר, חותכים בבשרו. "אתה תשלם!" הוא קורא, מוכן לקרב. החיילים מנסים לפגוע בו עם החצים, אך קשקשיו חוסמים את החצים שלהם כאילו הם לא יותר מטיפות גשם.
META
נשיפת אש - 5 טבעי, פספוס.
התקפה כפולה - 29 ו31 נגד דרג"ש, 12 ועוד 13 נזק (בהתאם).
"פושעים נתבעים, השלשלאות יוסרו!" קורא אראגיליון בשפת בני האנוש, והאנשים נסוגים ממנו כמו מאש. הוא מרחף אל מול החומות, מביט באסאדר ממרחק של יותר מעשרה מטרים.
"בן תמותה עלוב, אתה תשלם על פשעיך! כולכם תשלמו על הפשעים שלכם!" הוא קורא, ונושף אש מלועו. אסאדר מתחמק, אך הדרקון לא סיים. הוא ניצב על החומות וטפריו נשלחים אל אסאדר, חותכים בבשרו. "אתה תשלם!" הוא קורא, מוכן לקרב. החיילים מנסים לפגוע בו עם החצים, אך קשקשיו חוסמים את החצים שלהם כאילו הם לא יותר מטיפות גשם.
META
נשיפת אש - 5 טבעי, פספוס.
התקפה כפולה - 29 ו31 נגד דרג"ש, 12 ועוד 13 נזק (בהתאם).
נביא -
IN
ג'וארו מופתע מן המכה והיא פוגעת בו היישר בחזה, אך החייל הוותיק מתארגן במהירות ושולף את חרבו.
"אלו הם תוקפיה של אליאנה! חסלו אותם, בשם גנרל גריאון והוד מעלתו!" הוא קורא, תוקף יחד עם חייליו. חרבו פוגעת היישר בבטנו של רונדון, קורעת מעגלים ושוברת מתכות. הוא סופג את המכה, וג'וארו לא מתעייף - הוא מסובב את חרבו במהירות, מנסה לפגוע בשניהם, והם שמים לב שהאיש יותר בכושר מאשר שהם ציפו. חייליו מתמלאים אומץ בזכותו, עושים את דרכם אל רונדון וארתור. "אתם לא תיגעו באיש מפה, שטנים! נסו אותי!" הוא קורא בעוז.
META
התקפה נגד ארתור:
מכה צודקת - 19 טבעי, 26 נזק.
התקפה נגד שניהם:
סיבוב חרב - 27 נגד הקשיחות של ארתור, 26 נגד של רונדון. אם פגע, 21 נזק ושניהם מסומנים וסופגים -2 להתקפות ולנזק שלהם.
ג'וארו מופתע מן המכה והיא פוגעת בו היישר בחזה, אך החייל הוותיק מתארגן במהירות ושולף את חרבו.
"אלו הם תוקפיה של אליאנה! חסלו אותם, בשם גנרל גריאון והוד מעלתו!" הוא קורא, תוקף יחד עם חייליו. חרבו פוגעת היישר בבטנו של רונדון, קורעת מעגלים ושוברת מתכות. הוא סופג את המכה, וג'וארו לא מתעייף - הוא מסובב את חרבו במהירות, מנסה לפגוע בשניהם, והם שמים לב שהאיש יותר בכושר מאשר שהם ציפו. חייליו מתמלאים אומץ בזכותו, עושים את דרכם אל רונדון וארתור. "אתם לא תיגעו באיש מפה, שטנים! נסו אותי!" הוא קורא בעוז.
META
התקפה נגד ארתור:
מכה צודקת - 19 טבעי, 26 נזק.
התקפה נגד שניהם:
סיבוב חרב - 27 נגד הקשיחות של ארתור, 26 נגד של רונדון. אם פגע, 21 נזק ושניהם מסומנים וסופגים -2 להתקפות ולנזק שלהם.
