IN
המוטגן האלכימי מצמצם את הפער במהירות שלכן, אבל ליידי נאי יאן פיי עדיין מיומנת יותר. שינה מוצאת את עצמה חוטפת חתך אחרי חתך כאשר היא מנסה לפענח את הליידי, כול רגע שהיא לא מסוגלת לעבור להתקפה הוא רגע שהליידי גורמת לשינה לשלם עליו.
"את לא גיבורה, שינה. אם את חושבת שאת תצילי את העיר הזו. את, הבית שלך, החבורה הקטנה שלך, ארקאנה, כולכם תכירו במציאות במקודם או במאוחר. כול מה שהגבורה שלכם מביאה היא לעכב את הנפילה, שתהיה גרועה הרבה יותר עם כול עיכוב. רק בדרך שלי, בדרכו של היורש, יש סיכוי לעצור את הכאוס" היא אומרת והסיף עובר וחותך אותך קלות בעור של הצוואר, רגע מלפגוע פגיעה קריטית. "ואני, אני לא הולכת לזרוק את כול מה שעבדתי בעבורו רק בגלל אופוזיציה חיצונית."
אבל שינה מצליחה לזהות את הפגם בצורת הלחימה שלה. ליידי נאי יאן פיי ממוקדת בנקודות הגבוהות. עיניים, צוואר, כתפיים, זרועות. היא תוקפת את הנקודות האלו ומתעלמת כמעט לחלוטין מהבטן או מהרגליים של שינה, ובכך דורשת ממך תמיד להגן על הנקודות הקריטיות. אבל יש סיבה שהקאטות של אומני החרב כוללות גם מכות לאזורים נמוכים יותר, ולא מתמקדות לחלוטין בנקודות האלו. ליידי נאי יאן פיי שילבה את הנקודות החזקות והקטלניות ביותר של מספר אומנויות חרב, אבל פספסה לחלוטין את התמונה הכוללת, נכשלה בלראות גם כיצד המהלכים הפחות נוצצים הם חלק מצורת הלחימה.
