אני אחזור על המצב. אני מקווה שאני אהיה יותר ברור הפעם.
ישנם שני עמים, הפרנקים והמוריסים. הפרנקים הם העם החזק והמוריסים חיים בסוד על אדמתם. מאז לידתם, פרנקים מחונכים שהמוריסים הם צאציהם של השטנים העתיקים. הם מקללים את הפרנקים ומפיצים מחלות בזדון. הם אשמים למותם של הרבה פרנקים. הדמות אשר מטיפה את הסיפור הזה היא כהן האור הגדול, שיכול לרפא כל פצע ומחלה. כנסיית האור עוזרת לעניי הפרנקים והכהנים הזטרים מטפלים בחולים ובפגועים. ידוע שהם הצילו חיים אין ספור וגם כן עזרו לאחרים לעלות את רמת חייהם.
בצבא הפרנקי יחידה שמשימתה היא לצוד, ללכוד, ולהרוג מוריסים. הם מיומנים בטכניקות קרב מתוחכמות, שכן למוריסים כוחות אפלים ודמם דם השטנים הנכרש ומתרפא במהירות. חילי היחידה הרגו עשרות מוריסים כל אחד ואף פעם לא התחרתו על מעשיהם. מפקד היחידה הוא האינוויזיטור הגבוה. על ידיו דם כמאה מוריסים, גברים, נשים, וילדים כאחד.
זה העולם לפי הפרנקים. יכול להיות שהם צודקים, אך גם יכול להיות שלא. הם בטוחים שהמוריסים הם התגלמות הרוע בדיוק כפי שאתה בטוח שאם תיגע בקומקום רותח תכבא. אז ישנן שתי אפשרויות למציאות:
א) הפרנקים צודקים. המוריסים הם צאציהם של השטנים העתיקים ונשמתם היא רוע טעור. משמעותם היא לגרום למוות בקרב כל הגזעים הטובים בכדור הארץ ואפילו הם אינם מבינים למה. כל מה שהם עושים הם עושים בשביל לגרום כאב לאחרים שלא מגזעם וכדי להמשיך את ששולתם על מנת שגם צאציהם יעשו אותו דבר. כאשר יש רצח לא ברור וכאשר מחלה פתאומית מתחילה, זאת אשמתם של המוריסים. הם גם מעבירים את שגאונם לחלשים מבין הפראנקים כדי שאלו יהרגו את בני עמם ויגרמו ליותר ויותר כאב.
ב) הפרנקים טועים, והמוריסים הם בסך הכל שעיר לעזאזל בהם משתמשים מנהיגי הפרנקים. הם חפים מפשע. הם עצמם חושבים שהפרנקים הם צאציהם של השטנים העתיקים כוון שהם באמת רוצחים וגורמים להרבה הרס בקרבם.
יום אחד, קם מוריס בעל כוחות על החזקים בהרבה מאלו של בני עמו. הוא נלחם כנגד הפרנקים עם קבוצת חברים. כנגדו, עומד האינקוויזיטור הגדול.
----
אם ידענו איזו אפשרות נכונה, 1 או 2, יכלנו להגיד מי משני הצדדים הטוב ומי הרע, אני מניח. אבל הלוחם הפרנקי רק יודע את מה שהוריו, מפקדיו, ומנהיגיו אמרו לו. הוא חושב שהוא גיבור כוון שהוא צד והורג את צאציהם של השטנים העתיקים, וכל מוות משפר קצת את העולם בו הוא חי. ואיך יוכל לדעת את האמת בוודאות? גם אם הוא יפגוש מוריס אותו מחבב, הוא יכול לבגוד בו כוון שאפשרות א היא הנכונה.
אם כהן האור גדול הוא זה שהמציא את השקר, נוכל להגיד שהוא רע -- אלא אם כן הוא כבר התחיל להאמין בו בעצמו, אבל לא נוכל להגיד אם אף אחד אחר טוב או רע.
גם אם 2 נכון, רוב המוריסים יכולים להיות טובים אחד לשני, אך אם הם יפגשו פרנק -- כל אחד, אפילו אחד שלא עשה להם רע, הם יהרגו אותו מפחד ומנקמה. אם זהו ילד בן 8, זה אולי הופך אותם לרעים -- אבל מה אם אותו ילד זומם להרוג אותם בשנתם כי גם הוא חושב את עצמו ללוחם בעד הטוב?
---
זה קצת יותר מורכב מנטייה ששמה "לאומנות". כאן יש רק שני צדדים, אך אנשים מלאים בדעות קדומות ולחלקם מצפונים שונים. בחברתנו, צריך לעזור לחלש -- אך קל לתאר חברה בה יש להרוג את החלש כדי שהחברה תתפתח ותיהיה חזקה יותר ויותר בכל דור כזירוז של תורת האבולוציה. בחברה כזאת, להשאיר ילד נכה מלידה בחיים זה דבר נורא -- כוון שזה מסכן את המשך החברה ואת היכולת של צאציה להתמודד אם סכנות שיבואו בעתיד. הם חברה כזאת מורשעת? לדעתנו, סביר להניח שכן. לדעת החברה, מוות החלש הינו קורבן הכרחי להמשכיות הכלל.
בחברה אחרת, עצם הייתנו חיים בקפיטליזם ולא בקמוניזם הופך אותנו לברברים חסרי מצפון.
אדם הרוצח ימין ושמאל הוא אולי אדם מורשע לדעתנו, אך אולי הוא בסך הכל משחק במשחק מחשב וקורבנותיו הם אשליות? מה אם הוא רק חושב כך?
אז אם טוב ורע הם מונחים כאלה סובייקטיביים איך אנחנו יכולים להתשמש בהם כדי לתאר משהו באופן אובייקטיבי? יותר מזה, אם "נטייה" היא דבר כזה מורכב, איך יכול להיות שאנחנו משתמשים במילה אחת או שניים כדי לתאר אותה?
נ.ב זה guest
ואני לא נותן לעמי הפנטזיה שלי שמות כגון 'פרנק' ו'מוריס'