הסרט מבוסס על ספר, ונראה לי שכדאי לבחון את ההקשר של הספר ולבדוק מה ממנו נכנס לאדפטציה הקולנועית ומה לא –
הספר "שר הטבעות", לרבות ההקדמה והנספחים, מצייר תמונה ברורה של עידן נשכח שקדם למציאות שאנחנו מכירים והוא מכיל אותה. והמציאות הזו מאוד קתולית. העולם של הארץ התיכונה (Arda) נברא למשל כעולם שטוח שיצר אל אחד ("האחד" – Eru) והוא נהפך לעולם עגול כעונש על חטאים של עם נבחר שיצא משליטה.
לעולם הזה גם יש ייעוד. הקסם נעלם, האלפים עוזבים למערב המטאפיזי של ארץ הנצח, ובני האנוש נשארים כגזע אחרון שיישב את הארץ התיכונה. אבל האלפים אומרים שבעתיד הרחוק תהיה מלחמה גדולה בין כוחות הטוב ובין "האויב האפל" Morgoth שנכלא מחוץ לשערי העולם. במלחמה זו ינצח הטוב, ואז יזכו בני האדם לגמול הנצחי שבא אחרי חיי התמותה שלהם.
בקונטקסט הזה, יש ב"שר הטבעות" שקיעה והדרדרות של העולם, אבל היא צפויה, מתוכננת בידי כוח עליון, ויותר מזה – היא שלב לעתיד המושלם.
בסרט, וזה נראה לי מכוון לחלוטין, אין עוד את ההתייחסויות הללו. כאשר צופים בסרט בפני עצמו רואים עולם פנטזיה מנותק מהמציאות שלנו, ויותר מזה – עולם פנטזיה בלי אלים (רק אלפים ושדים). גם הטבע של סאורון כ"מלאך נופל" לא מוזכר בסרט. מהבחינה הזו, נשקפת תמונה מעט יותר פסימית, של עולם שהמופלא והנצחי עוזבים אותו, עד שהאלפית האחרונה בו היא ארוון, שמוכנה לדעוך לבד.
ונסיים בציטוט מראיון:
"There's an autumnal quality throughout the whole of The Lord of the Rings, in one case a character says the story continues but I seem to have dropped out of it … however, everything is declining, fading, at least towards the end of the Third Age. Every choice tends to the upsetting of some tradition. Now this seems to me to be somewhat like Tennyson's "the old order changeth, yielding place to new, and God fulfills himself in many ways"...Where is God in The Lord of the Rings?"
"He's mentioned once or twice."
"Is he 'The One' above the Eldars?"
"Eh, 'The One', yes."
"Despite the continuous war between evil, personified in Sauron, and good... You never personalize or personify goodness. Good is there but it's totally abstract. You don't attempt to ascribe any... eh, any "Godship" to it particularly."
"No, no, this isn't a dualistic mythology it's based on, no."
"But I mean the whole book is nevertheless nothing but the battle between good and evil."
"Well that's, I suppose, actually, a conscious reaction of the war from the stuff - that I was brought up on - was "The War to end all wars" I couldn’t... Uh, which I didn't believe in at the time and I believe in less now."
"If I can take this a bit further I may make my point clearer. In battle Frodo and Sam call on Galadriel or their native country. Gimli calls on... on his ancestor's axe, if I read your appendices correctly, and the Men call only on their swords by name or on their kings or lords. I would expect them to call on their gods. Yet amid thousands of names you don't name the deities of any the races you've invented, why? Have they no gods themselves?"
"There aren't any."
"I would've thought a story of this sort was almost dependent upon an intense believe in some... theocratic division, some hierarchy."
"There is indeed. That's where the theocratic hierarchy comes in. A man of the 20th century must of course see that you must have, whether he believes in them or not, you must have gods in a story of this kind. But he can't make himself believe in gods like Thor and Odin, Aphrodite, Zeus, and that kind of thing."
