2750.5.12
היום,כשהגעתי לשוק, חבורת קצנים רעבים נתקלו בי, גילו של אף אחד מהם לא עולה על עשר. הרגשתי נדיב, אז נתתי להם מעט שטרות. מאוחר יותר גיליתי, שהם גנבו את מבחנות הדנ"א הפרטי שלי.
לאחר חיפוש קצר מצאתי את המקום אליו הם הלכו. אוסף סככות עלובות בקצה השוק, שם התכנסו עשרות ילדים וזקן אחד, אסייתי, שהציג את עצמו בשם מאסטר ויראל, והתנצל בפניי על כך שתלמידיו גנבו ממני, ואף החזיר לי את המבחנות. אני עדיין כעסתי, ואמרתי לו שאם לא יסביר לי מה קרה היום, אני אערב את שוטרי השוק.
ברגע שאמרתי את שמם, פניו התקשחו, והוא הזמין אותי לשבת בסככה המרכזית, וכך התברר לי הסיפור.מאסטר ויראל הוא לורד גנבים ואמן לחימה, שהגיע מאזורים מרוחקים, והתמחה באימון ילדים. הוא היה מורה ההגנה העצמית של אחד מברוני השוק ושומר ראשו. כשאדונו נרצח, הוא נזרק מהברונות אל הרחוב, והחל לאמן ילדים נטושים באומניות הלחימה והגניבה, בעיקר ילדי ברונים, והוא מאמן אותם לגנוס מכיסיהם של אותם ברונים שזרקו אותם מהרחוב שנים רבות לפני כן, ושהוא ו"ילדיו" מתחלקים בשלל, כדי שיוכלו לשרוד. הוא אמר לי שילדיו הנאמנים נוטים להתלהבות יתר ולעיתים שודדים אזרחים מן השורה, והתנצל בפני שנית, ולאחר מכן ליווה אותי החוצה, תוך כדי שהוא מחלץ ממני הבטחה, שאשמור עליו בסוד מפני השוטרים, כי "גם ככה הם יודעים יותר ממה שרצוי לדעת"
בני, בסמטאות של המאסטר, אל תלבש בגדי אציל, כי תוך זמן קצר תוכל למצוא את עצמך ללא בגדים כלל, כשארנקך ועורך הופשטו מעליך.
את ילדיו של מאסטר ויראל ניתן למצוא בכל מקום בו יש הזדמנות לשדוד אציל. אם השחקנים עובדים עם אציל, הילדים לא יהססו לשדוד גם אותם. המאסטר נלחם וגונב לעיתים רחוקות, אך כשהוא עושה זאת, זהו מעשה אמנות בפני עצמו. הוא שונא את שוטרי השוק, ויסכים לגלות לאזרחים שנשדדו על ידי הילדים את הסוד, ואף יחזיר להם את הכסף, בתנאי שלא יפיצו את קיומו ברבים
היום,כשהגעתי לשוק, חבורת קצנים רעבים נתקלו בי, גילו של אף אחד מהם לא עולה על עשר. הרגשתי נדיב, אז נתתי להם מעט שטרות. מאוחר יותר גיליתי, שהם גנבו את מבחנות הדנ"א הפרטי שלי.
לאחר חיפוש קצר מצאתי את המקום אליו הם הלכו. אוסף סככות עלובות בקצה השוק, שם התכנסו עשרות ילדים וזקן אחד, אסייתי, שהציג את עצמו בשם מאסטר ויראל, והתנצל בפניי על כך שתלמידיו גנבו ממני, ואף החזיר לי את המבחנות. אני עדיין כעסתי, ואמרתי לו שאם לא יסביר לי מה קרה היום, אני אערב את שוטרי השוק.
ברגע שאמרתי את שמם, פניו התקשחו, והוא הזמין אותי לשבת בסככה המרכזית, וכך התברר לי הסיפור.מאסטר ויראל הוא לורד גנבים ואמן לחימה, שהגיע מאזורים מרוחקים, והתמחה באימון ילדים. הוא היה מורה ההגנה העצמית של אחד מברוני השוק ושומר ראשו. כשאדונו נרצח, הוא נזרק מהברונות אל הרחוב, והחל לאמן ילדים נטושים באומניות הלחימה והגניבה, בעיקר ילדי ברונים, והוא מאמן אותם לגנוס מכיסיהם של אותם ברונים שזרקו אותם מהרחוב שנים רבות לפני כן, ושהוא ו"ילדיו" מתחלקים בשלל, כדי שיוכלו לשרוד. הוא אמר לי שילדיו הנאמנים נוטים להתלהבות יתר ולעיתים שודדים אזרחים מן השורה, והתנצל בפני שנית, ולאחר מכן ליווה אותי החוצה, תוך כדי שהוא מחלץ ממני הבטחה, שאשמור עליו בסוד מפני השוטרים, כי "גם ככה הם יודעים יותר ממה שרצוי לדעת"
בני, בסמטאות של המאסטר, אל תלבש בגדי אציל, כי תוך זמן קצר תוכל למצוא את עצמך ללא בגדים כלל, כשארנקך ועורך הופשטו מעליך.
את ילדיו של מאסטר ויראל ניתן למצוא בכל מקום בו יש הזדמנות לשדוד אציל. אם השחקנים עובדים עם אציל, הילדים לא יהססו לשדוד גם אותם. המאסטר נלחם וגונב לעיתים רחוקות, אך כשהוא עושה זאת, זהו מעשה אמנות בפני עצמו. הוא שונא את שוטרי השוק, ויסכים לגלות לאזרחים שנשדדו על ידי הילדים את הסוד, ואף יחזיר להם את הכסף, בתנאי שלא יפיצו את קיומו ברבים
