יותר ממאה עברה מאז שהנבואה הזו הפכה למציאות.Philipp Mainländer אמר/ה:
אלוהים מת. זוהי לא פילוסופיה, או דעה. זוהי המציאות. זו עובדה בסיסית. ולא משנה כמה תתכחש אליה- העובדה הזו תשאר קיימת, והשמיים האדומים מדמו של האל מהווים תזכורת נצחית.
ביום בהיר אחד, השמיים האפילו. וכשהעולם נשא את מבטו לשמיים- הוא ראה אורות מבזיקים, פיצוצים, זוהר צפוני מעל מדבריות אפריקה. אבל חשוב מכך- הוא ידע.
באותו היום, העולם למד. אלוהים הגן על העולם מפני האופל. גירש את החשיכה עם אורו. ספר בראשית אומר שלפני שאלוהים הגיע היה רק תוהו ובוהו, תהום של חשיכה. ביום ההוא, בני האדם למדו שמפני התהום הזו הם צריכים לפחד.
דקות ספורות לאחר מכן, אלוהים מת, ודמו נשפך על הרקיע. ויחד איתו, הגיעו היצורים. יצורי האפלה, מבשריו של המוות, סיוטים חיים. מטילים אימה, טובחים באנשים המבועתים, המפוחדים.
אבל אז, הדם החל לנזול. שערי הרקיע נפתחו, והגשם ירד, ואלו שרחצו בו- אלו שלא מתו או הסתגרו בבתיהם- קיבלו כוחות. כוחותיו של האל, מתנתו האחרונה לאנושות, צוואתו האחרונה.
ובזכותו, לבני האדם היה כוח. הכוח להלחם על השרדותם. הכוח... לחיות.
=========================================================
ניסיתי לשמור על סיפור הרקע שלמעלה כמה שיותר גנרי, אפילו ללא תקופה. אפשר להשתמש בו כרקע לסיפור עם קסם מודרני בסגנון שאדווראן (כשה"מוות" של האל גרם לחזרת הקסם לעולם), או כsetting של משחק Mythic Mortals בו הגיבורים מקבלים כוחות עוצמתיים אך לא יציבים.
כמו כן, אפשר לשחק גם בעולם ימי ביניימי, בו מטילי לחשים הם ח'ברה שרחצו בדם האל.
