זה לא סוד שירושלים מרושתת באריות - החל מהסמל של העיר ועד לאריה הווניצאני שנראה לפעמים לגמרי לא קשור במיקומו.
לפני יותר מעשור הייתה איזושהיא אופנה של לקשט ערים בפסלים בצורת הסמל של העיר - זה התחיל, אם אני זוכרת נכון, בדובים בברלין, המשיך דרך פנגווינים אי שם איפהשהוא באיזור הדרומי של כדור הארץ - והגיע כמובן, גם לירושליים, ומאז אריות בעצובים שונים נוספו לרשימה הארוכה של אריות שמקשטים את איזור ירושליים וסביבתה. עד כאן, הרקע ההיסטורי ( בחיים האמיתיים, אם אתם ירושלמים או הסתובבתם שם אתם יכולים לאמת את זה בקלות ) , ההרפתקאה שלי - שהקווסט שלה הוא לרדוף אחרי משהו חמקני למדי ומאוד יוצא דופן ברחובות ירושליים ( ברמה של " אל תשאלו אנשים כי הם יסתכלו עליכם כאילו ירדתם מהפסים במקרה הטוב או יקראו לאנשים הנחמדים בחלוקים הלבנים במקרה הרע"). מבוססת על תקשורת עם הפסלים האלו
הרעיון ? לבנות לכל אריה ( או קבוצת אריות ) אופי יחודי ויצא דופן , להזכיר לי אריות ( או חתוליים אחרים באיזור) שפספסתי, ובאופן כללי לעבות את ההרפתקאה.
דוגמאות לאריות :
האריה הווניצאני - ממוקם בצומת על יפו , מוכנף ומסתכל על כולם מגבוה, ועם מבטא זר.
הגובה והמבטא שלו יהפכו כל תקשורת איתו לבעייתית - הוא ישבש מילים מילים או יבין לא טוב, הנטיה שלו היא גם ... בהעדר ניסוח אחר, לא ממש חברותית, הוא לא מבין למה הוא בכלל צריך להגיד לדמויות לאן הטרף שלהן ברח.
האריה שליד מגדל הפעמון - בדיוק ההפך הגמור ממנו, דובר את כל השפות במומחיות, רק שאם האריה הוונציאני גאה במיקומו, האריה הזה יתלנן מרה על המקום המוצל והמסריח שבו הוא תקוע, הוא ישמח לעזור לדמויות - רק שהוא לא ממש יכול.
האריות שמתחת לגשר שליד בית המשפט העליון ( שורה של אריות שמפוסלים במתכת ) - הם לא סותמים את הפה ( למעשה, הם אמורים להיות האריות הראשונים שהדמויות פוגשות ומתקשרות איתם), והתחושה היא שנפלת לתוך לול תרנגולות - הם מדברים עם הדמויות, אחד עם השני - כמות המידע שהם מעבירים בינם לבין עצמם היא עצומה, הבעיה היא להוציא מהם משהוא מובן.
לפני יותר מעשור הייתה איזושהיא אופנה של לקשט ערים בפסלים בצורת הסמל של העיר - זה התחיל, אם אני זוכרת נכון, בדובים בברלין, המשיך דרך פנגווינים אי שם איפהשהוא באיזור הדרומי של כדור הארץ - והגיע כמובן, גם לירושליים, ומאז אריות בעצובים שונים נוספו לרשימה הארוכה של אריות שמקשטים את איזור ירושליים וסביבתה. עד כאן, הרקע ההיסטורי ( בחיים האמיתיים, אם אתם ירושלמים או הסתובבתם שם אתם יכולים לאמת את זה בקלות ) , ההרפתקאה שלי - שהקווסט שלה הוא לרדוף אחרי משהו חמקני למדי ומאוד יוצא דופן ברחובות ירושליים ( ברמה של " אל תשאלו אנשים כי הם יסתכלו עליכם כאילו ירדתם מהפסים במקרה הטוב או יקראו לאנשים הנחמדים בחלוקים הלבנים במקרה הרע"). מבוססת על תקשורת עם הפסלים האלו
הרעיון ? לבנות לכל אריה ( או קבוצת אריות ) אופי יחודי ויצא דופן , להזכיר לי אריות ( או חתוליים אחרים באיזור) שפספסתי, ובאופן כללי לעבות את ההרפתקאה.
דוגמאות לאריות :
האריה הווניצאני - ממוקם בצומת על יפו , מוכנף ומסתכל על כולם מגבוה, ועם מבטא זר.
הגובה והמבטא שלו יהפכו כל תקשורת איתו לבעייתית - הוא ישבש מילים מילים או יבין לא טוב, הנטיה שלו היא גם ... בהעדר ניסוח אחר, לא ממש חברותית, הוא לא מבין למה הוא בכלל צריך להגיד לדמויות לאן הטרף שלהן ברח.
האריה שליד מגדל הפעמון - בדיוק ההפך הגמור ממנו, דובר את כל השפות במומחיות, רק שאם האריה הוונציאני גאה במיקומו, האריה הזה יתלנן מרה על המקום המוצל והמסריח שבו הוא תקוע, הוא ישמח לעזור לדמויות - רק שהוא לא ממש יכול.
האריות שמתחת לגשר שליד בית המשפט העליון ( שורה של אריות שמפוסלים במתכת ) - הם לא סותמים את הפה ( למעשה, הם אמורים להיות האריות הראשונים שהדמויות פוגשות ומתקשרות איתם), והתחושה היא שנפלת לתוך לול תרנגולות - הם מדברים עם הדמויות, אחד עם השני - כמות המידע שהם מעבירים בינם לבין עצמם היא עצומה, הבעיה היא להוציא מהם משהוא מובן.
