טוב, אומנם לא הספקתי לכתוב סיפור לאתגר השבועי, אבל הרעיון הזה משלב אחד מהסיפורים שהתחלתי ולא סיימתי, אז זה כמעט נחשב. מקווה שתהנו
בלתאזאר מהמעגל השלישי עמד עם השרביט שלו בהכן, מתנשף. "היכנע כבר זקן, עזוב את הצריח, אמור לי מה עשית לפלוריאן וקאיבר ואסלח לך!" מולו עמד מאסטר שאבאר, ספר כשפים בידו האחת ולהבה ירוקה בידו השנייה, אפו זב דם, ועיניו מרצדות לכל עבר "איך אתה מעז צעיר חצוף, אני גידלתי אתכם! אחרי כל מה שעשיתי עבורכם אתה מעז להרים עליי יד? תאב בצע כפויי טובה, זה מה שאתה. תמיד פחדת שהם יתעלו עלייך וירשו את הצריח,ועכשיו אתה מצטדק!"
"זקן ארור ומשוגע, אתה תשלם על זה!"
להבה ירוקה וברק כחול התנגשו זה בזה, והאולם רעד בהתפוצצות עצומה.
כשהעשן התפזר, בלתאזאר, לא עוד מהמעגל השלישי, כרע בין ההריסות המעושנות. בגדיו העלו עשן, ויד ימינו השחירה ומתה. הוא הביט בגופתו החרוכה של מורו.
"זקן פרנואיד וארור..." הוא מלמל לעצמו דומע " עשיתי לך טובה..."
"ברכות, בלתאזאר, אדון צריח היצירה" אמר נאמן- גולם השרת של שאבאר- באדישותו האופיינית, ונעמד ללא ניע ליד המכשף הפצוע.
"איך אוכל לשרתך, אדון הצריח?"שאל, מתעלם מהסערה הפנימית שבלתאזאר היה אחוז בה.
בלתאזאר מחה את דמעותיו וחייך חיוך שבור, אכן, הוא אדון הצריח עכשיו.
"נקה פה נאמן, והבא לי את שיקויי המרפא שלי, עשה זאת במהירות" "מילתך היא לי פקודה" אמר הגולם במונוטוניות "האם אוכל לעזור בעוד משהו?" בלתאזאר הנהן בכבדות. "כן, כן..רק רציתי לשמוע מימך..לדעת. זה היה הוא, הוא שרצח את פלוריאן וקאיבר, נכון?". הגולם הניד בראשו באיטיות. בלתאזאר הסיט מימנו את פניו, חסר מילים, ודמעות נקוו בעיניו של המכשף הפצוע.
"זה הייתי אני" אמר הגולם, ואגרוף של אבן ניתך על המכשף.
רקע:
שאבאר היוצר היה רב מאג ידוע, כל כך ידוע עד כי הצליח להשיג לעצמו צריח כישוף, אחד מאותם צריחים נדירים שעבורם מכשפים יהרגו את מוריהם. צריח היצירה התאים כמו כפפה לשאבאר, שיצירי כפיים היו התמחותו הגדולה. אלא שלעת זיקנתו פאראנויה הלכה וקנתה שליטה על המכשף, ששוליותיו נרצחו בזה אחר זה, ולבסוף התמרד נגדו החזק שבהם, בלתאזאר, בטרם יחסל אותו גם הוא מורו.שני המכשפים לא ידעו שהם תומרנו בידי נאמן, גולם השרת הותיק של שאבאר, שתפס שליטה על הצריח לאחר מותם.
תיאור:
"נאמן" הוא גולם אבן פשוט, חלש יחסית בקרב היות והוא מעוצב כאדם ולא לקרב, אולם נבון ושקול. לאחר שחיסל את אדוניו הישנים, הוא תפס שליטה על צריח היצירה וכל הגלמים ויצירי הכפיים שבו. בכדי למנוע צומת לב מיותרת, הוא ממשיך לנהל את צריח הכישוף כאילו שאבאר המטורף שולט בו, קונה חומרים בשמו ושולח הודעות למכשפים אחרים, שבטוחים ששאבאר לא עוזב את הצריח בשל הפראנויה שפיתח לאחר אובדן תלמידיו.
כך, התפנה נאמן להקדיש את זמנו ליצירת הגלמים שלמד משאבר.
אלא שלמרות חוכמתו הרבה וכל הידע שצבר מיוצרו ביצירת יצירי כפיים, לנאמן חסר דבר אחד-כוח קסם בכדי להנפיש את יצירותיו.
אופי ויכולות
נאמן הוא נבל שקול וסבלני, ערמומי מאוד שמתכנן באפן יסודי. עומדים לרשותו סוגים רבים ומגוונים של יצירי כפיים, מציפורים מכאניות להעברת הודעות, דרך גלמים דמויי אדם שיכולים להתחזות לשליחיו ועד לגלמי מלחמה ספורים, והוא ישתמש בהם בחסכנות ובתיחכום, יעדיף לא לסכן את עצמו או את אחיו הפחותים אם אין צורך, ויעדיף להטעות את אויביו ולשסותם באויבים לא אמיתיים.
עומד לרשותו לא מעט כסף שהוא עושה ממכירות גלמים, והוא גם יכול להחזיק בהשפעה אצל קוסמים אחרים.
בקרב, נאמן הוא אמנם עמיד יחסית ובעל כמה יכולות שימושיות(בעיקר עמידוץ מסויימת לקסמים, מכת פתע ויכולת מסויימת לשאוב קסם),אבל יעדיף להסתמך על משרתיו ויציל את עצמו עם יוכל. כמו כן, לשיקול המנחה, יתכן והוא הכין לעצמו גוף ספייר להימלט בו במקרה שיושמד.
מטרות:
נאמן זקוק לכוח קסם. בעבר, הוא שלח הצעות למכשפים צעירים להיות שוליותיו של שאבאר. שני המטורפים היחידים שהסכימו להתחנך אצל פרנואיד שכזה מתו מזמן בשביו של נאמן. הוא גם רכש חפצי קסם, אבל מדובר בעניין יקר מכדי להשתמש בו לאורך זמן. נאמן יעשה הרבה על מנת להניח את ידו על כל חפץ קסם רב עוצמה או קוסם צעיר ומבטיח, וישתמש בתחבולות רבות לשם כך.
הוא גם יכול להיות מקור מעולה ליצירי כפיים, שאת התשלום עליהם ידרוש בחפצי קסם יקרים.
רעיונות לשילוב במערכה-
*בחיפושיו אחרי קוסמים שיבואו למגדל, נאמן שולח את הגלמים שלו לפשוט על הכפר הסמוך, ובמקביל מפיץ שמועות על האוצרות שם. מטרתו היא למשוך הרפתקאנים שינסו לחסל את שאבאר לתוך המגדל, לקחת את חפצי הקסם שלהם ולנצל את מכשפיהם. יתכן שהוא יתחזה לגולם מורד שיוביל אותם לשאבאר ובכך יכניס אותם למלכודת קטלנית...
*נאמן שמע שמועות על חפץ קסם רב עוצמה ושלח את הדמויות להביא לו אותו, או לחלופין, הדמויות צריכות להתחרות באנשיו של נאמן...
*תערוכה של יצירי כפיים נערכת, ונאמן מגיע יחד עם גולם מחופש לשאבאר במטרה להשתלט על כל הגלמים,ועל הדרך לבצע טבח במכשפים.
*מכת גניבות של חפצי קסם מתרחשת בעיר, והעקבות מפילות את האשמה על קוסמים. הדמויות חייבות לגלות מי האשם ולהגן על המוזיאון הקסום ממתקפה...
*הדמויות זקוקות ליציר כפיים מסוים ומבקשות לסחור עם שאבאר. נאמן מנהל את המשא ומתן בשמו ומנסה להשיג מהם חפץ קסם רב עוצמה בתמורה.
*הדמויות זקוקות לשאבאר בתור בן ברית נגד מכשפים רבי עוצמה. נאמן ישמח לעזור...
*מכשף רב עוצמה מחליט לתבוע לעצמו את צריח היצירה. נאמן שוכר את הדמויות לחסל את המכשף בטרם יגיע, או להגן על הצריח מפניו, או להעמיד פנים שהם הרגו את שאבאר. לחלופין, נאמן הפיקח אולי נסוג מהצריח ללא קרב, וכעת מחפש "גיבורים" שישיבו לו את השליטה על הצריח, או אפילו "מוכר" את הצריח לגיבורים בטענה שאדונו מת, מבלי שידעו שבקרוב יותקו.
נתונים מכאניים לואנור בהמשך, כשתהיה לי גישה לספר
בלתאזאר מהמעגל השלישי עמד עם השרביט שלו בהכן, מתנשף. "היכנע כבר זקן, עזוב את הצריח, אמור לי מה עשית לפלוריאן וקאיבר ואסלח לך!" מולו עמד מאסטר שאבאר, ספר כשפים בידו האחת ולהבה ירוקה בידו השנייה, אפו זב דם, ועיניו מרצדות לכל עבר "איך אתה מעז צעיר חצוף, אני גידלתי אתכם! אחרי כל מה שעשיתי עבורכם אתה מעז להרים עליי יד? תאב בצע כפויי טובה, זה מה שאתה. תמיד פחדת שהם יתעלו עלייך וירשו את הצריח,ועכשיו אתה מצטדק!"
"זקן ארור ומשוגע, אתה תשלם על זה!"
להבה ירוקה וברק כחול התנגשו זה בזה, והאולם רעד בהתפוצצות עצומה.
כשהעשן התפזר, בלתאזאר, לא עוד מהמעגל השלישי, כרע בין ההריסות המעושנות. בגדיו העלו עשן, ויד ימינו השחירה ומתה. הוא הביט בגופתו החרוכה של מורו.
"זקן פרנואיד וארור..." הוא מלמל לעצמו דומע " עשיתי לך טובה..."
"ברכות, בלתאזאר, אדון צריח היצירה" אמר נאמן- גולם השרת של שאבאר- באדישותו האופיינית, ונעמד ללא ניע ליד המכשף הפצוע.
"איך אוכל לשרתך, אדון הצריח?"שאל, מתעלם מהסערה הפנימית שבלתאזאר היה אחוז בה.
בלתאזאר מחה את דמעותיו וחייך חיוך שבור, אכן, הוא אדון הצריח עכשיו.
"נקה פה נאמן, והבא לי את שיקויי המרפא שלי, עשה זאת במהירות" "מילתך היא לי פקודה" אמר הגולם במונוטוניות "האם אוכל לעזור בעוד משהו?" בלתאזאר הנהן בכבדות. "כן, כן..רק רציתי לשמוע מימך..לדעת. זה היה הוא, הוא שרצח את פלוריאן וקאיבר, נכון?". הגולם הניד בראשו באיטיות. בלתאזאר הסיט מימנו את פניו, חסר מילים, ודמעות נקוו בעיניו של המכשף הפצוע.
"זה הייתי אני" אמר הגולם, ואגרוף של אבן ניתך על המכשף.
רקע:
שאבאר היוצר היה רב מאג ידוע, כל כך ידוע עד כי הצליח להשיג לעצמו צריח כישוף, אחד מאותם צריחים נדירים שעבורם מכשפים יהרגו את מוריהם. צריח היצירה התאים כמו כפפה לשאבאר, שיצירי כפיים היו התמחותו הגדולה. אלא שלעת זיקנתו פאראנויה הלכה וקנתה שליטה על המכשף, ששוליותיו נרצחו בזה אחר זה, ולבסוף התמרד נגדו החזק שבהם, בלתאזאר, בטרם יחסל אותו גם הוא מורו.שני המכשפים לא ידעו שהם תומרנו בידי נאמן, גולם השרת הותיק של שאבאר, שתפס שליטה על הצריח לאחר מותם.
תיאור:
"נאמן" הוא גולם אבן פשוט, חלש יחסית בקרב היות והוא מעוצב כאדם ולא לקרב, אולם נבון ושקול. לאחר שחיסל את אדוניו הישנים, הוא תפס שליטה על צריח היצירה וכל הגלמים ויצירי הכפיים שבו. בכדי למנוע צומת לב מיותרת, הוא ממשיך לנהל את צריח הכישוף כאילו שאבאר המטורף שולט בו, קונה חומרים בשמו ושולח הודעות למכשפים אחרים, שבטוחים ששאבאר לא עוזב את הצריח בשל הפראנויה שפיתח לאחר אובדן תלמידיו.
כך, התפנה נאמן להקדיש את זמנו ליצירת הגלמים שלמד משאבר.
אלא שלמרות חוכמתו הרבה וכל הידע שצבר מיוצרו ביצירת יצירי כפיים, לנאמן חסר דבר אחד-כוח קסם בכדי להנפיש את יצירותיו.
אופי ויכולות
נאמן הוא נבל שקול וסבלני, ערמומי מאוד שמתכנן באפן יסודי. עומדים לרשותו סוגים רבים ומגוונים של יצירי כפיים, מציפורים מכאניות להעברת הודעות, דרך גלמים דמויי אדם שיכולים להתחזות לשליחיו ועד לגלמי מלחמה ספורים, והוא ישתמש בהם בחסכנות ובתיחכום, יעדיף לא לסכן את עצמו או את אחיו הפחותים אם אין צורך, ויעדיף להטעות את אויביו ולשסותם באויבים לא אמיתיים.
עומד לרשותו לא מעט כסף שהוא עושה ממכירות גלמים, והוא גם יכול להחזיק בהשפעה אצל קוסמים אחרים.
בקרב, נאמן הוא אמנם עמיד יחסית ובעל כמה יכולות שימושיות(בעיקר עמידוץ מסויימת לקסמים, מכת פתע ויכולת מסויימת לשאוב קסם),אבל יעדיף להסתמך על משרתיו ויציל את עצמו עם יוכל. כמו כן, לשיקול המנחה, יתכן והוא הכין לעצמו גוף ספייר להימלט בו במקרה שיושמד.
מטרות:
נאמן זקוק לכוח קסם. בעבר, הוא שלח הצעות למכשפים צעירים להיות שוליותיו של שאבאר. שני המטורפים היחידים שהסכימו להתחנך אצל פרנואיד שכזה מתו מזמן בשביו של נאמן. הוא גם רכש חפצי קסם, אבל מדובר בעניין יקר מכדי להשתמש בו לאורך זמן. נאמן יעשה הרבה על מנת להניח את ידו על כל חפץ קסם רב עוצמה או קוסם צעיר ומבטיח, וישתמש בתחבולות רבות לשם כך.
הוא גם יכול להיות מקור מעולה ליצירי כפיים, שאת התשלום עליהם ידרוש בחפצי קסם יקרים.
רעיונות לשילוב במערכה-
*בחיפושיו אחרי קוסמים שיבואו למגדל, נאמן שולח את הגלמים שלו לפשוט על הכפר הסמוך, ובמקביל מפיץ שמועות על האוצרות שם. מטרתו היא למשוך הרפתקאנים שינסו לחסל את שאבאר לתוך המגדל, לקחת את חפצי הקסם שלהם ולנצל את מכשפיהם. יתכן שהוא יתחזה לגולם מורד שיוביל אותם לשאבאר ובכך יכניס אותם למלכודת קטלנית...
*נאמן שמע שמועות על חפץ קסם רב עוצמה ושלח את הדמויות להביא לו אותו, או לחלופין, הדמויות צריכות להתחרות באנשיו של נאמן...
*תערוכה של יצירי כפיים נערכת, ונאמן מגיע יחד עם גולם מחופש לשאבאר במטרה להשתלט על כל הגלמים,ועל הדרך לבצע טבח במכשפים.
*מכת גניבות של חפצי קסם מתרחשת בעיר, והעקבות מפילות את האשמה על קוסמים. הדמויות חייבות לגלות מי האשם ולהגן על המוזיאון הקסום ממתקפה...
*הדמויות זקוקות ליציר כפיים מסוים ומבקשות לסחור עם שאבאר. נאמן מנהל את המשא ומתן בשמו ומנסה להשיג מהם חפץ קסם רב עוצמה בתמורה.
*הדמויות זקוקות לשאבאר בתור בן ברית נגד מכשפים רבי עוצמה. נאמן ישמח לעזור...
*מכשף רב עוצמה מחליט לתבוע לעצמו את צריח היצירה. נאמן שוכר את הדמויות לחסל את המכשף בטרם יגיע, או להגן על הצריח מפניו, או להעמיד פנים שהם הרגו את שאבאר. לחלופין, נאמן הפיקח אולי נסוג מהצריח ללא קרב, וכעת מחפש "גיבורים" שישיבו לו את השליטה על הצריח, או אפילו "מוכר" את הצריח לגיבורים בטענה שאדונו מת, מבלי שידעו שבקרוב יותקו.
נתונים מכאניים לואנור בהמשך, כשתהיה לי גישה לספר
