• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

רשומות הדוכסות האבודה, עונה שנייה- רעם קרב

תודה רבה! נכון, יש קושי תמיד עבורי בזה שיש הרבה דמויות שלדמויות הן מוכרות אבל לקוראים לא בהכרח.

פרק ד'- סודות אפלים
לאחר שהמרדף מסתיים, הדמויות גילו שרודריגו הוא למעשה פאקון, אחד מאחיה הקטנים של דוג'ה, שנראה שנשלח עם האח האחר, גנג'ה, למשימה בידי אדון אפל כלשהו. בדיעבד הדמויות מבינות שפאקון לא חשף מי הוא האדון הזה, אבל הוא כן חושף בפניהם סוד אחר- הסיבה שהמצודה עודה ניצבת כאן ומאוישת בידי מסדר הרעם השחור היא שלא כל האלפים חוסלו כשנכבשה אסמיין. חלק מהם מוחזקים מתחת למצודה, תחת כשף רב עוצמה, עד ימינו…
פאקון חושף שהסיוטים הנראים שעוברים על העירה אינם מקריים- גנג'ה מגביר את הסיוטים של האלפים הישנים, ומשדר אותם על מנת לפגוע בחברי העיירה, ובמקביל מנסה לעורר את חלקם…והערב הם הצליחו. "היצור", שאחריו התנהל המרדף…הוא אלף מישור.

פאקון מודה גם שהוא היה זה שהתגנב למרתף ואז שלח את עכביש הקעקוע שלו[קעקועים כמו של דוג'ה מכשפת הקעקועים] לעכב את נאק ניק, מפני שהוא וגנג'ה לא יכלו להרשות שהדמויות יגיעו לפניהם למעמקי המצודה, ובטח לא שיובילו לשם את האבירים הרועמים של דון הנריקה, שפאקון הבין שמחפשים גם הם את האלפים- כדי לחסל אותם.

הדמויות נמצאות בדילמה קשה ומנהלות דיון אמוציונאלי בשאלה האם לעזור לפאקון גנג'ה לשחרר את האלפים-ולהשתמש בהם כנשק נגד בני האדם- או לסייע לאבירים, ומחליטות לפסוח על שני הסעיפים. הן חוזרות לפונדק ונכנסות שוב דרך כניסת העכברים, ומגיעות לחדר הקבורה. הפעם ביותר חוכמה, הן פותחות את הארון, מאפשרות לאטרים להכות את הצל הנורא של הנסיכה הכוהנת של האלפים, ומוצאות בתוכו נזר מעוטר יהלומים. כשדוג'ה מניחה את נזר על ראשה, היא נתקפת בידי כוח אפל של סיוטים, ומצליחה להוריד אותו ממנה רק בקושי. הדמויות מבינות שהטקומבה הזו היא רק קצהו של המבוך, ששוכן כנראה בחורבות העיר שמתחת למצודה, וממשיכות ממנה לאולם גדול, שנראה כמו סדנאת חניטה. אלא שנראה שהן מפעילות מערכת כלשהיא של הגנה, וידיים, עיניים, מעיים ושאר איברים יוצאים מכדים לתקוף אותם, מובלים בידי עין חנוטה ענקית, שהדמויות משכילות להשמיד במהירות יחסית ובכך לנטרל את היתר. הן ממשיכות משם לקטקומבות נוספות, ומביסות גם מומייה רבת עוצמה של כוהנת, אבל לא לפני שמגיפת המומייה מתחילה לכלות ולפורר את נאק ניק. ההדמויות ממשיכות ומוצאות סדרה של חדרים שבהן פגרים של נמלי ענק ואבירים אנושיים, טריים. הן מחליטות לסגת פעם אחרונה, על אף ההבנה שהן לא לבד, בכדי שהכוהנת הראשית של קרנרה תרפא את נאק ניק.

אלא שכשהדמויות עולות, הן שבות לעיירה באבל. לא רק שהסיוטים התחזקו, אלא שאדוארדו, השוליה של של שהמלומד העליון ליאונל, מספר להם שהמלומד עצמו נפטר בגללם, ושהכוהנת עצמה על ערש-דווי. הדמויות נחסמות על ידי הכוהנים בכניסה למקדש, אלא שאטרים לוקח הימור ורומז בעידנות לכוהן שהם "אוהבים את אותם דברים". הההימור חלק הלשון והמתוחכם, שמגיע יחד עם פלרטוט נעים מצידו של אטרים, עובד, והכוהן נותן להם להתפרץ אל הכוהנת.
לפני שהשומרים מספיקים לעצור אותן, והכוהנת הגוססת אומרת שידעה שיגיעו, ומשקיעה את שארית כוחה בריפויו של נאק-נק- ואז נופלת למשכבה ומתה, כשהיא מביטה באטרים. "הלילה אפל, ובערפל אויב עלול להראות כידיד- אך עשה את מה שקרנרה הייתה עושה", היא אומרת, ונופחת את נשמתה.

הדמויות עוזבות אותה בצער, ולמרות שהן היו רוצות לרחרח לגבי עוד דברים, הן מחליטות לוותר כי הזמן דוחק במבוך. בדרך למטה, מצטרף אליהן אדוארדו.

הפעם הדמויות עוברות במהירות מערבה, ופורצות לחדרים שבהן נמלי הענק עודן חיות. הן מביסות כוח קטן יחסית של נמלים, אבל אז מוצאות את עצמן במסדרון, מותקפות מכל הכיוונים בידי המוני נמלים. שימוש מושכל בבורות של דוג'ה מציב את הדמויות על מעין "אי", ממנו הן מפגיזות את הנמלים שמתקרבות מכל עבר, וכשהן מתחילות לטפס על צידי הקירות, רבות מהון מושמדות בידי כדור בוער ענק שרובנדייר מזמן וחורך את המסדרון כולו.

הדמויות מחסלות את הנמלים ומגיעות למקורן- מעורה ענקית, בה נמצא מעין…. מקדש עוגי?
הדמויות נסוגות במהירות, מבינות שהאבירים שראו מתים הם אביריו של דון-הנריקה, שחדרו דרך המעורה שהן עזרו לו לטהר…
 
פרק ה'- אש שלא כבתה

הדמויות ממשיכות בסדרת החדרים ומוצאות גם ספרייה מכושפת. לאחר שהן מתגברות על שלדים של הספרנים, דוג'ה מרגישה שמשהו לא בסדר- הרי אלפי המישור לא כתבו בעיקר בספרים, ולאחר חיפוש קצר הדמויות מוצאות חדר סודי, ובו במקום ספרים- כמה קריסטלים. אדוארדו מספר לדמויות בעיניים כלות שאלפי המישור היו "כותבים" כמויות עצומות של מידע בתוך זכוכית ואבני חן[מה שמחזק אצל חלקן את הניחוש שאולי הוא בעצם גאנג'ה, בדיוק כמו שרודריגו היה בעצם פאקון]. הדמויות קוראות באבנים על ההיסטוריה של העיר האחרונה, על התקדמות הארסיינים מצפון, ועל ההכנות לקרב האחרון של הגיבור הגדול של העיר- קורונג'ין, בעל חרב הזכוכית האגדית, [שעליה הדמויות אכן שמעו בעבר, ומתרגשות לחשוב שאולי עודה נמצאת פה בטירה], שנשבע שיפול בטרם יכנס אויב למקדש קורום, ועל "יצירה מפוארת" שהאלפים משמישים לקראת הקרב האחרון.

הדמויות ממשיכות משם לתוך מערכת חדרים סודית, שנראה שאיכלסה את קוסם הטירה. הן נכנסות לתוך חדר שבאופן מוזר מואר באח שעדיין בוער, מולו ספה, מנורה, תמונה, ומתקן מעילים. התמונה מוזרה מאוד- דוג' ניגשת אליה ורואה אלף גבוהה, אולם רובנדייר רואה גבר אנושי מבוגר. כשנאק ניק ניגש לשבת על הספה, הספה בבת אחת ניעורה לחיים ומוחצת אותו, תוך כדי שהיא מדברת אליו במבטא טאליאני מתגלגל. גם מתלה המעילים והמנורה מתעוררים לחיים ומקיפים את הדמויות, אבל דוג'ה ורובנדייר משכנעים אותן בחלקות לשון שהם חבריו של קוסם הארמון שנהרג. הרהיטים[הספה מציג את עצמו כסטפן, ונראה שהוא המנהיג] נשבעים שרק לפני רגע בעל הארמון יצא מכאן, ומפצירות בדמויות ללכת לחפש אותו. הדמויות מסכימות, ויוצאות לחדר אחר, מעין אמבטיה מפוארת, על רצפתה גופה של קוסם אלפי, ככל הנראה רב המאג של המקום, ושל אבירים אנושיים, סמלה של קרנרה על שריונם השרוף כולו
נאק ניק משתמש באחד הסבונים, וכך הדמויות מגלות שכל סבון נותן תוסף מסוים לתקופה קצרה. הן כולן מתקלחות ומסיימות את הסבונים, ואז שבות לחדר הרהיטים.
הרהיטים ממשיכים את השיחה בדיוק מאותה הנקודה, והדמויות מבינות שלמעשה אין להם תחושת זמן כלל. הדמויות גם מגלות שהתמונה- שהן נותנות לה את השם תמון- מדברת גם היא, אולם בעלת אינטיליגנציה תינוקית, ומסוגלת לקשר אותך אם האדם שאתה הכי רוצה לראות…

מכאן הדמויות ממשיכות לקצה המתחם הסודי, לחדר בעל דלת עם פה מכושף שמזהירה אותן שלא להכנס כי מדובר במתחם מסוכן. שני יסודנים גדולים, אחד של אש ואחד של אדמה, אכן מופיעים להגן עליה כשהם מנסים. הדמויות מתחילות קרב ראשוני שהולך לא טוב עם היסודנים, והדמויות מחליטות לסגת, נערכות בכמה קסמים, ואז תוקפות מחדש.
הפעם הן מתגברות על היסודנים לאחר מתקפה מרוכזת על יסודן האש, ולאחר שהשמידו אותו הן נכנסו לחדר שמעבר לדלת. בחדר העגול והמוזר, ישנו רק מעין מזבח דק ועליו בדולח ובתוכו מתערפל דבר מה סגול. כשרובנדייר אוחז בו ומנתק אותו מהמזבח, ערפל סגול משתחרר והוא שומע קול עתיק מהדהד בראשון. שחררת אותי, אומר הקול, אם תשבור את האבן, אשתמש בכוחותיי רבי העוצמה לסייע לך בבקשה אחת. הדמויות, שמבינות שרוחו של מכשף כלשהו כנראה לכודה באבן מאגדות ששמעו, מתלבטות, כשאטרים חש שהרוח מרושעת במובהק[לפחות, על פי הסטנדרטים של קרנרה], אבל לבסוף רובנדייר מסכים לשחרר את אותו, בתמורה לעזרה במשימה שקיבל כדי לסיים את גלותו מהשבט- מציאת הקרן האגדית מקרמוול. המכשף נענה, ובעוד רובנדייר מרסק את הבדולח ונותן לערפל המסתחרר להשתחרר, המכשף ונותן לו קעקוע בצורת מצפן קסום על ידו, שמצביע אל השופר בכל רגע נתון. לאחר מכן הוא צוחק צחוק מהדהד, ונעלם.
 

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

אם נשאר לי 45 ש"ח הנחה מהשובר מנחה, יש דרך לעשות איתם משהו/להעביר אותם למישהו אחר?
אפשר להכין דמות לכל משחק בדרקוניקון שמציין באיזה דרגה הוא?
Dark sun!!! שמישהו יעלה פוסט על ההכרזות של Wizards :)
יאללה, מתחיל לראות האודיסאה. נראה איך יהיה.
אשרו לי משחק אחד לדרקוניקון ועל השני עדיין לא הוחלט כבר כמה ימים.
מה זה אומר?
חזרה
Top