[כשהאהבה מתה והייאוש חודר עמוק לוריד]
(קישור אבק: מנהיג השובתים גאווין פיצלארק נתפס אתמול במגזר שבע. עקבות שהובילו עד למגזר הולדתו של מנהיג השובתים העלו את סינדיקט הביטחון של העיר השמיימית על מקום המסתור שלו. דוברו של מזכיר העיר השמיימית סלקירק דול מוסר כי הוא נתפס חי.)
שינה נטולת חלומות היא תחביב יקר למממן. איבלת'סיאל רואה את החשבון כשהיא פוקחת את עיניה מעוד שינה שלא פקדו אותה סיוטים. המחיר שהתאגיד גובה שווה את ההתרעננות. עוד סלסטציונים עוקרים מחשבונה ועוברים לחשבון תאגידי חסר צורה אי שם במכוורת. הפרודה, אותו חלקיק שכולו מחשב, שקנתה מהתאגיד, הוכיחה את ערכה שוב מול הסיוט. בקרוב היא תשוב לחלום.
באוזניה היא שומעת את גרגור הענק של רכב החלל הזוחל מבעד לסבך המשתרג של מבני על, תחנות חלל וכוכביות מונעות שתושביו קוראים לו בחום מגזר לונה. היא נמצאת בתעלת איוורור שחורה, האוויר זורם בנהרות של חומצה בוערת מעל פני עורה הכחול שמת ונולד יותר פעמים ממה שניתן להאמין בכלל. היא הודתה למערך הפרודות שהחזיק אותה בחיים. טיסה בחלל מבלי לשלם היא אחד התחביבים שלה עוד מהימים שהייתה נוכלת חסרת מורא. הפעם זה למטרות עבודה. היא הייתה בדרך לכוכבית שכדור הארץ קרא לה ירח קטן שלי, הכוכבית עליה בנו התאגידים את ביתם הנורא ושם שיכנו את הנציב כדי שיפסוק בענייניהם.
עוד ממעמקי שנתה איבלת'סיאל יכולה לשמוע את מי שיהיה בעתיד מעסיקה לשעבר מתעניין בשלומה. היא לא קוראת את ההודעות שהוא משאיר לה אחרי שבחרה להתפטר מחברתו. האיש הזה נעשה רעיל בשנה האחרונה אחרי שעמיתתה נרצחה. הוא לא יספיק לפטר אותה. היא תמצא לעצמה מעסיק חדש לפני שאפילו יחשוב לשלוח אותה אל התהום של האבטלה. הוא היחיד שהעלה אותה משם בזמנו לאחר שתאגיד החליט שהיא בגדה באמונו וסימן אותה.
היא חייבת להאמין בניסים.
רכב החלל הזה עושה את דרכו אל מרכז מגזר לונה שם יערוך נציב מגזר לונה נשף מיוחד: יום הולדת למזכיר הברית השמיימית סלקירק דול. הברית השמיימית הברית האחרונה. הברית שמאחדת את מערכת השמש בקשרי מסחר במקום שבו צבאות ומסעות דת נכשלו. איבלת'סיאל היא לא היחידה שבאה לחפש הזדמנויות בנשף הזה. היא אפילו לא יודעת אם היא הכי פחות חשובה. היא רק יודעת שהיא לא מסוגלת לשלם על כרטיס לכניסה לנשף זה. במקום זה יש לה תוכנית איך להיכנס. היא תתחזה לאחד מהצללים שמשרתים את האנושות, אלה הקרויים בפי כל מעתיקי הגוף. כשתיכנס, כבר תשיל את דמותה ותחליף לדמות הולמת.
היא הרימה ציפורן וצג עלה על גב הציפורן מציין שנותר זמן עד שרכב החלל יגיע אל יעדו. הציפורן נשארה מורמת כששפתיה החסירו נשימה. כבר חלפו עשורים מאז שבירכה את ברכת ההתעלות של אדון היסודות שמבקשת שיבוא יום ותתעלה לאי השלישי של היציבות. עתה הברכה נשמעת לה מתאימה. תפילה דוממת לאדון היסודות חסר השם של בני שבטה. לא שהאמינה אי פעם שתתעלה אי פעם לאי השלישי של היציבות. אלה לא דברים שקורים. אלה דברים שמתפללים אליהם.
עבודה חדשה היא סיפור שונה. העיתונאים שהתאגידים שלהם שילמו את הכרטיסים לנשף יהיו היעד שלה כשתגיע. היא חייבת להשתחרר ממה שהפך לגיהינום מאז מותה של עמיתתה.
נסים יקרו לה.
אדם אחד אמר לו פעם שהאהבה תפתור את כל הבעיות שלו. האדם הזה התאבד מזמן והאטומים שהרכיבו את גופו התפזרו כבר לכל עבר כאפרה של שמש שמתה. האדם אביו. קורדרד ליטף את קת אקדח הקרניים שבכיס מכנסיו השחורים. הוא תיכנת כל סיבית וביבית בתוך המטען של אקדח הקרניים הזה. הוא יבין ברגע מותו שהוא רואה יצירת אמנות נפלאה. זה יהיה השיא של קיומו קצר הימים לדעת שגם במותו קורדרד מזולינג הוא הטוב מביניהם.
הוא חושב על זה כשהוא מתווכח עם המאבטחים של הנציב על ההצדקה לנשיאת אקדח זה. לא, זה לא כלי נשק. זוהי הבעה אמנותית. לא, הוא מבטיח שהוא לא ישתמש בו בנשף זה. לא, הוא מבין שהאנשים שמשלמים את חשבונותיהם עשירים יותר ממנו ואין טעם לשחדם. הפרט האחרון מפריע לו.
הוא לא האיש הכי עשיר במערכת השמש. כוח זה פרט חסר חשיבות כפי שילמד בעתיד מזכיר הברית השמיימית דול שלכבודו עורכים את הנשף שהוא מתווכח בכניסה עם המאבטחים שמשלמים להם לדאוג שלא יהפוך לאירוע מדמם. הסלסטציונים הם מה שחשוב. אם הם היו חסרי משמעות, למה העיר השמיימית מתעקשת שרק לה הזכות לתכנת אותם? בצר לו, לאחר שהמאבטחים פרקו אותו מכל טיעוניו, הוא מוסר להם את אקדח הקרניים שלו. הם יצטערו כשמזימתו האחרונה תגיע לבשלותה והוא יהיה עשיר יותר ממעסיקיהם. אז הם יתאבדו בידיעה שהוא לא יעסיק אותם. כשמשאביו התכנותיים של מרחב ההתעלות יעמדו לרשותו, הוא יהיה האיש הכי עשיר במערכת השמש. הוא חייב להיות האיש הזה. כבודו לא הרשה לו להיות פחות מזה. הוא אדון הגיאות והשפל של שוק המניות של הברית.
הוא סוקר את סביבתו בעודו נכנס למקום מחייתה של העילית שבעילית של מגזר לונה. מבטו נודד אל בעלי המניות האכילאים, בני גזע אנושי שהכבידה הנמוכה לא רק עיוותה את גופם, היא גם גרמה לפניהם להשתנות ולהתארך לפנים שהזכירו לו כלב מהסדרות שראה. הוא ידע שהסיבה היחידה שהוא לא נראה כמוהם היא שאבותיו הונדסו על ידי מסדר השושן כדי לשמור עליהם ראויים לדרוך על אדמתו של כוכב לכת. הוא היה מהאחוז שלא יוכל לדרוך לעולם על כוכב לכת. כשמסדר השושן גירש את אביו, הוא מצא בית באיים שהם קראו להם הברית הטרויאנית. כיום, הודות למגברי כבידה, כל אדם יכול לא לכפות את הכבידה האישית שבה הוא חי על סביבתו. לא, הוא לא שנא. הוא קינא בהם על עליונותם ברוח ובגוף על בני גזעו. יבוא היום וכולם, ביחד עם מסדר השושן, יקנאו בעליונותו עליהם.
בינתיים אחד מהתעשיינים הצעירים שדמיינו את עצמם כחבריו בא לקדם את בואו אל הנשף. לא, הוא לא יכל לדחות את ההזמנה לאירוע המיותר הזה. הוא היה המזכיר של מוח היתוך, המוח שיצרו מוחותיהם הנחותים של התעשיינים הצעירים. הם רצו להתרברב בו בפניהם, בפני מארחיהה מהברית הטרויאנית. הם לא הבינו שבעוד שגופו היה במגזר לונה המשעמם, רוחו הייתה באיי ההתעלות בגן מיוחד במינו שהיה הצוהר לכל תוכניותיו להתעשר בעתידו.
"קורדרד פשוט גאון." הציג אותו אחד התעשיינים בפני בעל מניות זוטר בתאגיד בהגאר. קורדרד לא הבין למה חברו, שחברתו עסקה באיזה סוג של מוצרי צריכה שברח מזכרונו, הציג אותו בפני בעל מניות בתאגיד בהגאר שסחר בתבלינים.
אותו בעל מניות בעל פני כלב ריחף מעליו, סקר אותו מכף רגל חיוורת ועד פנים שטוחות, מפחד בצורה לא מודעת ששדה הכבידה הגבוה שלו יציל על שדה הכבידה הנמוך שלו, ואמר: "חברך רוצים שנמכור את מוצריהם, שטוחתניק – " אפילו חינוך העילית שלו לא מצליח להחניק את כינוי הגנאי הגזעני לאנשיו " – הם אומרים שאתה יודע הכי טוב את הנתונים."
מזכיר מוח היתוך היה הגרעין שמסביבו התעבה מוח היתוך. כל הנתונים שבמוח ההיתוך נגישים למזכיר והוא מי שמארגן אותם מול מוחות היתוך אחרים במכוורת. מטבע הדברים, אמירתו של בעל המניות נכונה. הוא האיש הכי מתאים למכור את המוצרים של חבריו אלו. קורדרד מקבל את המחמאה בשביעות רצון. הוא מדבר קודם על מוצרי החקלאות שלהם: המכונות שבנו אטום לאטום כדי שייצרו את העתיד של התזונה האנושית. לאחר שהוא סיים, הוא מבחין שבעל המניות מצר את נחיריו הרחבים, גופו המרחף מתנענע כמו מטען באקדח קרניים, בעודו אומר, במה שהאחרון בטח דימה לנימה מנומסת, "קיבלתי נתונים ברורים, שטוחתניק. תהיה בטוח שאחלוק אותם עם בעלי המניות כשנתחבר למוח ההיתוך התאגידי."
הוא לא יכל לומר כן מבלי להסתכל עליו מלמטה. לאחר שבעל המניות עזב אותם מאחור, חברו השתפך על דרך ההצגה היעילה של מוצריהם אף על פי שהוא יכל למכור את כולם, לא רק את מוצרי החקלאות. מסתבר שהחבר היה בעל חברה שמכרה דווקא מוצרי ניקיון. לא רק האכילאים היו מנומסים. גם חבריו השטוחתניקים למדו איך להיות מנומסים כמוהם.
"בעל המניות היה חבר בתאגיד חקלאות." ענה קורדרד ביובש "אז זה מה שמכרתי לו, חבר."
מעתיקי הגוף זרמו מבעד לקיר, האטומים שלהם זורמים אטום אחר אטום אל עמדותיהם, שם יבובזו כישוריהם בטיפול בצרכיהם התזונתיים של האנושות. איבלת'סיאל עברה דרך פתח דרכו עברו המשתמשים של מעתיקי הגוף שהיו מעטים ששלטו על רבים. הם היו כה שקועים בארגון ובתיאום עד שלא שמו לבם אל האישה המצודדת כחולת העור שהתגנבה מאחוריהם אל הנשף שהתחיל ללבוש צורה. איבלת'סיאל בחנה את הקהל העומד לפניה. באמת לא ייתכן שהיא עובדת הידיעות הראשונה שהגיעה לנשף. כמה מהם בטח הגיעו לפה, לסקר את העילית של מגזר לונה. כשיזדיינו העולמות, האם האירוע הזה סגור לסיקור? מדובר רק באירוע יום הולדת לאיש החזק ביותר במערכת השמש. משהו בחושיה התעורר. היא שמעה מישהו מציג דמי של תאגיד ידיעות בפני מאבטחים ונשלח החוצה מבלי למצמץ. שיזדיינו העולמות, האירוע הזה פרטי. העילית החליטה לסגור את האירוע הזה מעין הציבור.
עצרי. האם את זוכרת מה קרה לעמיתתך כשהיא נכנסה עמוק מדי לתאונה במפעל של החברה המאוחדת לעוגות ומאפים? מתנקש זה מה שקרה לה. את באת לחפש מעסיק חדש במקום. לא מישהו שישלם על מותך. ועתה היא עמדה בקצה האולם הראשי של בית התאגידים שעל הכוכבית הטרויאנית המרכזית של מגזר לונה. בעלי מניות אכילאים ריחפו בין השולחנות הצפים, בוחנים גלילי הזיה מונחים על טסי הקרמפלדה של מעתיקי הגוף. שטוחתניקים ומיעוטים אחרים הילכו על שש הקירות של האולם, נושאים את עיניהם אל אדוני הברית הטרויאנית, מתמקחים על עסקאות המחר ודנים בחדשות האתמול.
כולם חיכו שנציב המגזר יכריז על תחילת החגיגות כדי שכולם יוכלו לאכול.
ובדיוק אז היא ראתה מישהו שהיה קשור לחברה הזו מתרשם. נראה לה שהוא בעצמו שטוחתניק אבל אי אפשר לדעת בוודאות ממרחק כזה. הוא פנה לאחר וציין במפורש שהוא שטוחתניק המביא גאווה לחבריו ושאין ספק שמה שאמר לתאגיד החקלאות יקדם אותם. חברו הערמומי ענה שזוהי תכלית קיומו לעזור לחבריו. קור נשזר כחוט דק במארג מילותיו.
איבלת'סיאל הרגישה מהסומק על פני איש העסקים שהוא האמין לכל מילה ומילה שנאמרה.
היא הניפה את אצבעה ונתוניו של האיש שטוח הפנים הופיעו על הציפורן. היא הודתה לאדון היסודות חסר השם שהאנשים זרמו מסביבה, עסוקים בתככיהם ובמזימותיהם מלהבחין בה, אישה כחולת עור שנראתה להם כאחד מצלליה של האנושות. פובוס ודמוס כולם, לפי הציפורן שלה, האיש לפניה היה איש עשיר מהמעלה העשירית. שמו היה קורדרד מזולינג. הוא היה מזכיר מוח היתוך בשם מזולינגקון ששירת תעשיינים צעירים שטוחי פנים מגזעו. אם היא חיפשה מישהו שיכול להמליץ עליה, הוא היה האיש. היא רק צריכה להתקרב אליו.
באותו רגע נמהר ורע מאד קיבלה איבלת'סיאל עוד אחת מההחלטות שתשנה את נתיב חייה.
[כשהשלג נופל, הקרח מלמטה דוקר.]
(קישור אבק: נציב מגזר צדק מעניק לתמרה רבינת'ם, שטוחת פנים מממלכת סדנה, את העיטור הגבוה ביותר שאכיליאה יכולה להעניק. תמרה רבינת'ם גילתה שמאחורי סופות האבק המשונות, שכמעט והשמידו את ההתיישבות הנסיונית בנוגה, עמדו מכונות פראיות.)
נאומו של נציב לונה לכבוד יום הולדתו של מזכיר הברית השמיימית התקבל בהנאה מרובה. עתה הוחלפו גלילי ההזיה על השולחנות המרחפים במגוון מטעמים שנתרמו על ידי כל התאגידים שבעלי המניות שלהם משתתפים בחגיגת יום ההולדת. אם קודם זה לא הפריע לו, עתה קורדרד מוצא את זה מתחת לכבודו לבקש ממעתיק גוף להביא לו אוכל מהשולחנות. לא משנה כמה הוא וכמה חבריו שילמו, השולחנות לא הונמכו ורק אכילאים ריחפו אליהם. הם בעלי הבית והם צריכים לנהוג לפי החוקים שלהם. אפילו אביו התמים לא האמין בזה. פעמיים הוא ניסה להקים חברה שתהיה מבוססת רק על טהרת בני גזעם ופעמיים הוא נכשל. קורדרד לא שכח שהוא התאבד.
כמה מחבריו התקבצו מסביב לאחד מהמגה-חתולים שנקנו והובאו אל מסיבת יום ההולדת. קורדרד תהה לא פעם מה היה קורה אם היה בבעלותו מגה חתול. הם היו עצמאיים ברוחם. אפילו הייתה להם עיר במגזר מאדים בה הם חיו כשבעליהם לא היו צריכים אותם לצדם. פעמים רבות הוא שקל בן לוייה כזה ופעמים רבות הוא דחה את זה. מגה חתולים היו תבוניים. ותבונה משמעותה האפשרות שהם יבגדו בו כשתיקרה לדרכם ההזדמנות הראשונה לבגוד. קורדרד לא יכל לסמוך עליהם יותר משיכל לסמוך על חבריו. הוא לא חשב את עצמו לציני.
זו הייתה דרכה של מערכת השמש ככלות הכל.
"שמעתי שהשקעת במניות של גן ואהדנלה." שמע קורדרד קול ידידותי מפי אחד מחבריו "אז הוא באמת קיים. גן שמקושר אל רובדיו העתיקים ביותר של העשן. איך מצאת אותו?"
העשן היה השם שנתנו הבריות במערכת השמש למרחב בו שכנו בני האדם שהתעלו למכונה. עידן הסתיים כשהאנושות הבינה שהתעלות למכונה לא תביא אותה לאלמוות שאליו ייחלה. קורדרד לא שאף להיות בן אלמוות. הספיק לו העתיד הקרוב בו הוא יהיה איש עשיר מאד.
והמרחבים הניתנים לתכנות של העשן היו המפתח להתעשרותו. הוא הופתע שמישהו שמע.
"מפיכם." ענה קורדרד, מחווה בידו, "אני מזכיר מוח ההיתוך שלכם." וזכה לזקירת גבה. רק שנייה לקחה לו להבין שהוא מעולם לא פגש את שטוח הפנים הזה. הוא הניף ציפורן ומצא שהיא ריקה באופן מחשיד. ממתי למישהו אין נוכחות במכוורת? אפילו לאלה שדחו את מנעמי החברה הקיימת וחיו במעמקי השדות שלהם הייתה נוכחות כלשהי במכוורת. לרגע אחד ובודד הוא שאל את עצמו אם מדובר באדם אמיתי ולא הזיה שמוחו יצר כתוצאה מלחץ.
"מביך מאד לדעת שאחרי שישים ושמונה שנים של פעילות אנשים לא מזהים אותנו בכלל." אמר האיש בחיוך שחשף את שיניו "כל מה שאתה צריך לדעת הוא שאני מסינדיקט הבטחון, קורדרד."
כמו כל טרויאני, תהא זהותו באשר תהא, קורדרד חשב שסינדיקט הבטחון יכול לכבות שמש. הוא הצליח לגרום לעצמו לומר: "אני מברך אותכם על יום הולדתו של מזכיר העיר שלכם. הלוואי ויחיה שנים רבות."
"קיבלת את ההזדמנות שלך. אל תתלונן אחר כך." ענה איש סינדיקט הבטחון ועזב אותו, משאיר את עצמו עם שאלה אחת בוערת: איך ולמה העיר השמיימית מתעניינת במיזם שלו?
רגליו כמעט הובילו אותו החוצה כשהוא הבין שאחד ממוקדי העניין של חבריו היה אנושי, אנושי לחלוטין. הוא לא היה צריך את מערכת הפרודות שלו שתציין לפניו שהוא רואה את אחד ממותכי העל שהתעלו אל האי השני של היציבות. הזוהר שנגה מגופה אמר את זה. מחשבותיו חזרו לכל עניין חיית המחמד. תבונה משמעותה בוגדנות והן יבגדו בו ברגע. מאידך, קורדרד לא הגיע לאיפה שהוא הגיע מכך שהוא פחד מלהתמודד עם הפחדים שלו. הוא החליט לראות מה ריתק את חבריו.
איבלת'סיאל חשבה שהיא ראתה הכל עד שראתה את ערימות הריר הניתנות לתכנות של תאגיד אלרוהאקון. היא ידעה את הפרט האחרון משום שמעתיקי הגוף ,שנשאו ותכנתו את המזון כדי שיהלום את הדרישות החזותיות של מזמיניו, זימרו את שבחי התאגיד שיצר אותם. מעתיקי הגוף נשאו את מנות המזון אל אל אנשי המנהלה של אלף חברות שהיו רתוקים על שש הקירות של האולם המרכזי. אלה התאספו מסביבה מתוך מחשבה שגלילי ההזיה היו מקולקלים והם כבר התחילו להזות דברים שהם לא אמורים לחוש במציאות שהם קלטו. האישה שהם ראו הייתה בעלת עור לבן כהה ושיערה היה מוזהב קלות עם שוליים שחורים. היא לבשה בגדים כחולים עם שסעים ארוכים בירכיים ובכתפיים עם פתילים שנעו כפעמונים בכל פעם שהיא זזה. אור מוזר עלה מעורה שהיא זכרה אותו עולה משם מאז שהייתה ילדה. היא זכרה את אביה מסביר לה שהאור הזה נובע מכך שגופה בנוי מיסודות כבדים יותר משאר האוכלוסיה. הילדים האחרים פחדו ממנה משום שחשבו שאם הם לא יכבדו אותה, גולגולתא האיום והנורא, אדונם ואביהם ברוח של כל ילדי הגולגולת יעניש אותם ישירות. מי שהיו אחראים לסבלה כשהייתה ילדה היו אחיה למחצה, ילדיו של שותפו של אביה, הילדים שנולדו מחוזה נישואין אחר. היא העדיפה בימים אלו את הגוף הכחול והמצודד שלה. הבעיה היחידה איתו כרגע הוא שהוא שירת את תכליתו והיא תהיה שקופה לבאי הנשף הזה.
"האם שמעת פעם על צ'פרי?" שאל אחד מהמנהלנים, איש חברת האבארד, מנסה להרשים אותה ברוחב ידיעותיו, "הוא מדבר על השערת ההדמייה. אני – "
"עומדת מולך אישה אמתית ולא תת-אישה ולא על-אישה ואתה מדבר על השערת ההדמייה." ניסה מנהלן אחר להבריק כשהוא דווקא מצליח לפגוע באיבלת'סיאל. היא הייתה תת-אישה במשך חצי מבגרותה המינית עד שעברה ניתוח לתיקון מין בחסות תוכנית לשיקום אסירים. "מה המעלה המועדפת עליך? המעלה הרביעית? –" הוא עקב אחרי הקימור על גבותיה "המעלה החמישית? לא, אני חושב שאני מתקרב. המעלה השביעית?"
"האם אתה מנסה לשכור מעצבת עינוגים או לחזר אחרי אישה?" שאל מנהלן שלישי. איבלת'סיאל באמת שמה לב שאף אחת מהנשים וקומץ העל-נשים שהיו בחלל הנשף הפסיקו להתעניין בה מרגע שמשכה את חבורת השטוחתניקים שהחליטה לחקור בגיל מאוחר מאד בחייהם איך מחזרים אחרי אישה. כל העל-גברים בחלל הנשף היו אכילאים שריחפו באוויר. כדרכם של האכילאים, הם נהגו במתינות וחיכו עד שאוכלי הנבלות השטוחתניקים יתנדפו. הייתה להם ברית טרויאנית לנהל בין נגיסה מאוכל מעוצב היטב ללגימה קלה מגביע הירה. הם לא השחיתו את זמנם על תחרויות כבוד עם השטוחתניקים שעשו את עצמם לשוטים. ובכל זאת, כשהייתה נוכלת חסרת מורא, הונאת האוצר האבוד הייתה האהובה בהונאותיה. עכשיו רק נותר שקורדרד ינגוס בפתיון.
"לא ידעתי שיש מותכי-על מהאי השני של היציבות. חשבתי שכולם כבר התקדמו אל האי השלישי של היציבות בחסדו של אדון היסודות." אמר מנהלן שגרם לאיבלת'סיאל להרגיש עירומה בעיניו הכחולות כעין ספיר הכוכב ואז ראתה את הקעקוע הארוג לתוך צווארו. האיש לפניה היה מנהלן כמו שהיא הייתה אשת חברה. הוא היה מאנשיה של שודדת החלל טאנג'יטה – מסתבר שגם שודדי חלל שלחו את נציגיהם ליום הולדתו של האיש הכי חשוב בתקופה זו.
פובוס ודמוס!
הוא רכן על אוזנה ושאל: "אז איך זה לשוב מן המתים, איבלת'סיאל?"
ובדיוק אז כשעברה המפואר בשירותה של טנג'יטה סוגר עליה כמלתעות של מגה-כלב, קורדרד הופיע. המנהלנים האחרים הבינו מהמבט הארוך ומלא העניין שהיא קיימת במציאות וגלילי ההזייה שסיפקו להם לא מקולקלים. קורדרד הגביה את צווארונו החום ושאל: "גברתי, נעים לפגוש אותך."
הוא לא היה צריך להניף את הציפורן שלו כדי להבין מה איבלת'סיאל התמימה עושה בנשף. חבריו בחברה המאוחדת לעוגות ולמאפים חלקו במוח ההיתוך את היתקלותם עם חברת ידיעות קטנה שרחרחה עמוק מדי לתוך עסקיהם. היא הייתה אחת מהשותפות בחברה הזו. חבריו האמינו שלאחר ששלחו מתנקש שרצח את עמיתתה, החברה הבינה איפה עובר הגבול. כמי שהיה עד לדרך בה הכתימה התאבדותו של אביו את החברה האחרונה שהאיש הקים, קורדרד הבין מה היא מחפשת פה.
התחלה חדשה.
מהחיוך על פניה, היא חושבת שהוא יהיה ההתחלה החדשה שלה. עד לפני כמה דקות, קורדרד היה בטוח שהוא היה משיב בשלילה לפנייתה. משהו בפנייתו של נציג סינדיקט הבטחון של העיר השמיימית ערער משהו בתוכו שגרם לו לרצות לפרוש חסות על מישהו. לא האיום המרומז, לא החיוך חושף השיניים, פשוט התחושה שהמזימה שלו שקופה ליקום. במצוקתו הוא חזר לאמונות שאביו השריש בו מילדותו, ובדרך כלל חשב שהן נלעגות למדי, שנתינה לאחר מעצימה את הנותן. הוא התקשה להאמין בתקפותן אחרי שאביו בחר להתאבד. איזה כוח נתנה לו מתן מקום עבודה לאותם צעירים שטוחי פנים הרחק מחברות הוריהם? נכון ששם הוא הכיר את אלה שיהיו לימים הגרעין ממנו יצמח מוח ההיתוך שעתה הוא ניהל. על כל פנים, משהו בתחושה שהאפלה סוגרת עליו גרמה לו לסגת לצורת החשיבה הילדותית.
"שמי קאזאי ואני מייצג את ענייניה של המזכירה טנג'יטה. האישה הזו היא תולעת בוגדנית. טוב יהיה לאדונים המכובדים שאתם אם תתרחקו מכאן תכף ומייד." אמר קאזאי קר העיניים. למנהלן הייתה יותר נוכחות מלכל המנהלנים שטוחי הפנים יחד עם כל הכבוד לקשרי החברות ארוכי השנים שחלק עם כמה מהם. מילותיו נפלו כחומת הקרח של מגזר נפטון. האישה הזו לא הצדיקה הסתבכות עם שודדת החלל הידועה אבל גם כך האפלה סגרה עליו. קורדרד, שבנסיבות רגילות, היה חושב אם להתערב ובמיוחד במקרה כזה, החליט לומר: "האישה הזו שלי, קאזאי."
המנהלנים האחרים כבר נפוצו במהירות על פני הקיר, מחפשים מאבטחים שיגנו על חייהם. אם יעכב את קאזאי מספיק, המאבטחים ששכר נציב המגזר כבר יעשו עבורו את העבודה. קאזאי לטש לעברו מבט והניף ציפורן כדי לסרוק את נתוני הזיהוי שלו מהמכוורת. הבעתו לא השתנתה כהוא זה מרגע שסרק את נתוני הזיהוי שלו והוא יכל רק לומר: "שיזדיינו כל העולמות" ותפס בידה של איבלת'סיאל בעודו גורר אותה אחריו. קורדרד לא היה אדם אלים. הוא היה זר לכל הדרכים שבהם אדם אלים מסוגל להביע ולתעל את אלימותו כלפי הזולת. עם זאת, הוא הבין שקאזאי עמד על כך שעשה טעות ועכשיו הוא מתכוון לברוח מהמקום, ובתקווה, טנג'יטה תסלח לו אם יביא לה את האישה הזאת. קורדרד פשוט החליט לנטוע את עצמו בדרכו בכל דרך שבה הבריון הפזיז הזה יילך עד שהמאבטחים יגיעו וינטרלו את האיש.
לאחר שחסם את דרכו שלוש פעמים, סובלנותו של קאזאי הסתיימה. זיעה נטפה עתה על פנים שהיו מלוטשות ומאופרות לגמרי רק שנייה קודם לכן. העיניים כבר לא היו קרות אלא הביעו את נפשו של מגה כלב שנלכד על ידי כנופיית שודדים זועמת. המאבטחים כבר בדרך.
קאזאי לחץ על שרוולו במקום כיסה אריג בד את עורו ולחש: "טנג'יטה תסלח לי על טעותי." והפיל ביחד איתו את איבלת'סיאל. עורו התחיל להתמוסס במקום מערך הפרודות שלו התחיל לשחרר חומצה חזקה ביותר שעיכלה את גופו. רק טבעה של איבלת'סיאל כמותכת על האט, למעשה, את החומצה מלהמיס את גופה באותה היעילות שעשתה עתה לגופו של קאזאי. ובכל זאת, קורדרד נדרש לכל אטום ואטום של קור רוח שהיה בגופו כדי לשחרר את ידה ממנו. החומצה בעורו חדרה לתוכו, צורבת אותו עד האטום אבל איבלת'סיאל הייתה בטוחה ממנו.
(כנגד דממת היקום, הוא משיב לה הד)
(קישור אבק: אארונובוסק טאנר, בנו של מזכיר אחוות העולמות, הזרוע הצבאית של הברית הטרויאנית, ערק לסינדיקט הבטחון של העיר השמיימית. אביו מסרב להתראיין לתקשורת.)
כבר מימים ימימה קורדרד עשה חוזה עם חברת איז'ינור שתטפל בו אם מערכת הפרודות היקרה מאד שקנה תיכשל. החברה טיפלה בו ובאישה שהוא הציל. הוא יכל רק לסמוך על כך שיקיימו את כל הסעיפים בחוזה ולא ינסו למכר אותו לסמים שיצטרך לקנות מהחברה. מה הייתה רבה הפתעתו שהמהנדס הרפואי של איז'ינור שאל אותו אם האישה הזאת שירזית. רפובליקת ואן ליר הייתה תרבות שישבה בנקודת המרכז של מערכת השמש. היא הייתה המדינה הכי עשירה במערכת השמש כפי שהברית הטרויאנית הייתה המדינה הכי ענייה בה. נאמר שהם היו מכורים למכוורת ישירות ודחו את הסמים שהברית הטרויאנית השתמשו בהם. כנראה שהיה משהו נכון בשמועות שהם הורו למערכת הפרודות שלהם לדחות את הסמים הטרויאנים. לאחר בירור קצר, התברר שיש לאישה מעסיק שירזי וזה הסביר את זה.
חיוך הורשה לעלות על פניו של קורדרד כשהוא חשב שהיא באה לחפש אצלו התחלה חדשה.
כמובן שהייתה הבעיה עם טנג'יטה. ארגון הפשע הציב פרס על ראשה של איבלת'סיאל מייד.
הוא ישב לצדה כשהיא התעוררה במיטה באחת מהמרפאות של חברת איז'ינור. האישה הייתה חיוורת מהטיפולים שהחברה ביצעה רק כדי לבדוק אם יש דרך שתוכל להרוויח ממנה. הם לא הסתירו ממנו שעם מערכת הפרודות השירזית, היא לא צריכה לשלם על עזרתם. וכמובן אף אחד לא יאשים אותם אם הם ינסו לראות מה הם יוכלו להרוויח מכל העסק הזה. הוא ראה סלסילה מלאה במאפים שהחברה קיבלה מספק מסתורי וניסתה למכור ללקוחותיה. קורדרד טעם פעם אחד מהמאפים שלהם. הוא חשד כבר מזמן שהחברה מספקת לעצמה – הוא לא זיהה את הטעם מאף חברה שהייתה שייכת לחוג התעשיינים הצעירים. כמובן מאליו, הוא העדיף לא לסכן את יחסיו המקצועיים איתם על בסיס תיאורית קשר שתזיק לחברה זו.
"מה שלומך?" שאל קורדרד את איבלת'סיאל שפקחה את עיניה בחרדה אל התקרה הלבנה. היא הניפה ציפורן רק כדי להבין איפה היא נמצאת. נתוני מכוורת צפו והרגיעו את תודעתה. היא הסיטה את ראשה לעברו וענתה: "שלומי היה טוב יותר. איך אוכל לשלם לך את חובי?"
היא שלחה את ידה אל הסלסלה ומיששה את המאפים. האם חיפשה סימני הזרקה בקרומם?
קורדרד כיבה את החיוך וענה: "את לא יכולה לשלם אותו במצבך הנוכחי, איבלת'סיאל. שודדי החלל של טנג'יטה הציבו פרס על חייך. בהזדמנות תספרי לך איך זייפת את מותך –"
" – לא זייפתי אותו. הם השליכו אותי לחלל ואני התעוררתי ושחיתי עד לרכב הקרוב." ענתה איבלת'סיאל כשהיא גורמת לקורדרד להרים גבה מעוצבת יותר למעלה בלי שליטה. הוא שמע על שבטים שהתאימו את עצמם לחיות בחלל החיצון. לה לא היו את ההתאמות. השאלה המעניינת היא למה האישה הזו משקרת לעצמה. ברור שמישהו הציל את חייה שם. אולי הנאוסיקו הזה שהעסיק אותה מאז וממנו ברחה רק כדי לאתחל את סיפורה אצלו. בינתיים הוא ייתן לה לחשוב שהוא מאמין לסיפורה. זה לא מה שעניין אותו באישה הזאת.
"בלי קשר למה שאת מאמינה, יש עלייך פרס. אני מכיר מקום שבו תוכלי להסתתר מפניהם." אמר קורדרד בנימה רגועה "לפחות עד שאני אחשוב איך תשלמי לי את החוב שאת חבה לי."
היא שלפה מאפה מתוך הסלסלה והציעה לו בתנוחה שלא הייתה שקופה ממנה במערכת הזו.
"בכל מקרה אני מעדיף שטוחות פנים." העיר קורדרד בעדינות "את אפילו לא מהאי הנכון."
והבעה נעלבת עלתה על פניה של איבלת'סיאל בעוד היא לוקחת את המאפה וטורפת אותו. נכון שהוא לא היה עם אישה או עם גבר הרבה מאד זמן. היא פשוט לא הייתה הסיבה לשבור את ההתנזרות שלו. יהיה לו די והותר זמן אחרי שיעשה לאיש העשיר ביותר בכל המערכת. הוא יכבול את עוצמתו הניתנת לתיכנות של העשן למרותו. הוא יכבול את עוצמתו הניתנת לתיכנות של העשן למרותו. הוא יראה לו איך להיות עשיר. עם התוצאות שהשיג ממוח ההיתוך שיצר ממוחותיהם של חבריו, כבר היה מהמעלה הזאת. עם התוצאות שישיג מהעשן, הוא יהיה עשיר עוד יותר. הוא ימשול בעליותיו וירידותיו של שוק ההון. הסלסטציונים יזרמו לתוך חשבון בנק שלו. המתעלים הללו היו כמו ילדים קטנים השקועים באושרם. מה אכפת להם לעשות אותו... עשיר!
ואז מחשבתו חזרה למציאות הנושמת כשאיבלת'סיאל השיבה, בצורה מפתה, "אני יכולה לעצב את גופי לצורה יותר נחשקת בעיניך."
קורדרד קלט לפתע להפתעתו שבעוד הוא לא מעוניין, היא כן מעוניינת. הדבר החמיא לו. עם זאת, הוא לא חש מרוגש מהעניין. הוא העדיף לשמור את מערכת היחסים איתה מקצועית. והיא לא הייתה מעצבת עינוגים בעיסוקה. אף נתון מנתוני המכוורת ששלף עליה לא הצביע בכלל בכיוון. היא הייתה נוכלת לא מוצלחת במיוחד שנתפסה ושוקמה על ידי תאגיד כליאה.
"העניין הוא שאני קונה זמן עד שמי שטיפל בך ימכור את מיקומך לשודדי החלל של טנג'יטה. הגעתי למקומי כיום משום שאני לא בוטח באיש. עכשיו קומי ובוא נלך מכאן, גרדרה." הסביר קורדרד את עצמו יותר טוב. איבלת'סיאל היה, עד כמה שהבין מהמכווררת, כינוי. שמה האזרחי היה בכלל גרדרה. הוא לא בדיוק הבין למה היא הרגישה צורך להחליף אותו. גרדרדה הוא שם הרבה יותר מוצלח מאיבלת'סיאל אבל הוא מכיר טיפשים שיחלקו על דעתו.
היא קמה בעודה מוחה בעדינות על דחייתו בשפת גופה. מגה כלב עמד מול הכניסה למקום, מלתעותיו סגורות בעוד קת אקדח העשן שלו מכוונן היטב. אם איז'ינור עדיין לא מכרה אותו, המגה-כלב ייתן להם לצאת משם ועכשיו. לרווחתו, הסלסטציונים ששילם להם כפיצוי על סבלנותם השתלמו והמגה-כלב נתן להם לצאת מבלי לסנן אפילו מילה מתוך מלתעותיו. הוא באמת נראה כמו אכילאי למרות שלא היה בו שום דבר טבעי מתאיו המלאכותיים ועד לגופו המעוצב להפליא. עם זאת, הוא העדיף לשכב עם שיבוט מהופך של עצמו כטרויאנים רבים. מה שאתה רואה במראה תמיד יהיה מצודד יותר ממה שתראה מבעד לעיני הזיווג שלך, לדעתו.
הדרך אל רכב החלל הייתה שלווה בצורה מפתיעה. הוא חש את האפילה ניסוגה ממנו עתה.
הוא הרגיש שוב בשליטה על חייו.
כשהייתה נוכלת חסרת מורא, לפני שנתפסה והושמה בתוכנית לשיקום אסירים, איבלת'סיאל לא היה מעולם לא את התקציב ליצור משהו בסדר הגודל של הגן הזה. מה שגרם לה לחשוד בטבעו האמתי של הגן הייתה האדמה. הברית הטרויאנית פשוט לא ריפדה את גניה באדמה. מישהו שלא הכיר לעומק את מנהגי הברית הטרויאנית יצר את הגן הזה שהיה יפהפה מכל בחינה אחרת עם עציו הגבוהים, זרמי המים המפכים באדמה השחורה ובשמיו המסונתזים, בצבע התכלת. אפשר היה לחשוב לרגע שאתה נמצא בפיסה מכדור הארץ שנסגר לאורחים. קורדרד ליווה אותה לאורך אחד שבילי הגרניט – ושוב, תקציב שמעבר לדמיונה הדל – שנסללו לאורך כל הגן עבור הארחים. היא יכלה לראות איכרים עובדים בשדות מסביבם, מפקחים על רובוטים שביצעו את העבודה החקלאית. קורדרד אמר שחלק מהם עובד עברו. הגן המופלא הזה הנפיק את עצמו בבורסה החקלאית וכך קורדרד גילה את קיומו במקרה. פובוס ודומוס!
"המקום הזה יפה מלהיות אמתי." הצהירה איבלת'סיאל "למי הוא בדיוק מספק את תוצרתו?"
"למרחב ההתעלות, איבלת'סיאל." אמר קורדרד "לפי תיק החברה, הוא מעידן ההתעלות."
היא חשבה שהדבר הכי מושך שהיא מצאה בו הייתה שפת הגוף המדויקת שלו, הדרך בה חישב מראש כל תנועה ותנועה. הוא לא נפל בצורה מגושמת במרחב. הוא ריחף בו כאתלט. הטעם שלו בהופעתו החיצונית היה סביר. למרות שהיו לו עשרה מיליארד סלסטציונים, איבלת'סיאל לא הייתה עיוורת לכך שכמה מהאיכרות מצאו את הופעתו הסבירה די מושכת. העובדה שהן לא עשו כלום כדי למשוך למכוורתן את המעסיק שלהן רק חיזק את חשדותיה.
המקום הזה היה מלכודת.
שיזדיינו כל העולמות, רק זה מסביר את התקציב הבלתי מוגבל. איבלת'סיאל עדיין הרגישה שמשהו בגן הזה הוא תרמית שטבעה היה נעלה מתבונתה הדלה. מתעלים היו ידועים בבינתם. הישויות שוחררו מכל הכבלים שכבלו את תבונת האנושות כשהייתה רק בשר, דם ופרודות. הבעיה היחידה שלהם הייתה שטבעם לא העניק להם את האלמוות שהם רצו. כך תם העידן. יכול להיות שהגן נועד להיות תזכורת לשורשיהם העלובים. ואם כך, למה במגזר לונה? מתחת לעשן אך מעבר לעיר השמיימית השתרעו איי ההתעלות שמהם התעלתה האנושות. חוש הנוכלת שלה פשוט השתולל. הגן פשוט לא היה במקום שהיא ציפתה ממנו להיות בו. מוכרחה להיות סיבה לכך.
"האם לא חשבת פעם שהוא לא במקום הנכון?" שאלה איבלת'סיאל. קורדרד לטש בה מבט.
הוא שילב את ידיו ביהירות וענה: "אף פעם לא נבון לשים את מבטחך במקום אחד בלבד, איבלת'סיאל. חוץ מזה, החשדנות של יושבי העשן כלפי איי ההתעלות משרתת את מטרותיי."
פובוס ודומוס, הוא לא באמת היה מהאנשים שחשבו שחייהם ישתפרו אם ישובו לחקלאות. היא באמת תהתה מה בדיוק הרוויח מהשקעה במקום הזה. היא שאלה אם זאת המטרה כאן – לגרום לטרויאנים טיפשים לבזבז את הסלסטציונים שלהם בחשבונות ששייכים להתעלות. לא יכול להיות. קורדרד נראה לה שאפתן מכדי להיתקע בהונאה כזו. זה מה שמשך אותה. השאפתנות שלו.
בשם עטיניה של העטרה, המקום הזה היה פשוט בלתי אפשרי. למה שלא יקימו במקום מלון?
"האם אתה חושב שהמקום יגן עליי מטנג'יטה?" בחרה איבלת'סיאל לשאול בסופו של דבר. קורדרד הקשיח את מצחו, מביט על פני שדות שהשתרעו עד האופק, וענה: "הסתכלי למעלה. השמיים הללו הם חלק ממרחב ההתעלות עצמו. מרגע שנכנסנו, אנחנו מנותקים מהמכוורת."
פובוס ודמוס, קורדרד ידע איך להלחיץ בחורה.
בפעם הראשונה מאז מות אביו, קורדרד חש רגש עולה עד לירכתי תודעתו. הרגש היה חרדה. לא שהוא לא חשב שניתן למצוא יותר נקודות פרוצות למרחב ההתעלות באיי ההתעלות. הבעיה הייתה שסינדיקט הביטחון של העיר השמיימית מסייר שם. הם היו בוודאות מגלים אותו והיו רוצים את חלקם ברווחים שהיה מרוויח מהתמרון. אפילו כשפעל בתחומי הברית, ניגש אליו שליח סינדיקט הביטחון של העיר השמיימית ומסר לו אזהרה. הוא חייב לעשות... מעשה.
ידו נשלחה אל אקדח הקרניים שלו. העובדה שהוא לא פעל באיי ההתעלות נתנו לו את האפשרות להתכונן ולתכנת את התוכנה שתאפשר לו לפרוץ אל מרחב ההתעלות. לא, הוא לא היה טיפש. עוד מסריקה ראשונית, הוא מצא שקיימים מנגוני אבטחה רבי עוצמה המגינים על מרחב ההתעלות. התוכנה שהכין הייתה צריכה לנטרל אותם כדי שיוכל לפרוץ לתוכו. איבלת'סיאל הביטה בו ברתיעה. היא לא הבינה למה הוא שולף את האקדח שלו אל על, לעבר השמיים.
ולפני שהאפילה תשיג אותו ותיקח ממנו את הכוח לעשות את הדבר הנכון, הוא ירה לשמיים.
ובנשימה הבאה שלו השמיים החשיכו ופנים זוהרות הבליחו מתוכם, מחרידות רק אותם. האיכרים נשאו את מבטם בהערצה כאילו זיהו את הפנים הזוהרות שנראו כאילו נעשו מקרעי עננים זוהרים. ייתכן והוא היה צריך לחקור יותר לגבי רשומות המכוורת של גני ואהדנאלה.
האפלה לא נסוגה ממנו ולו בקילומטר אחד. הוא חש את שרירי ידו לופתת האקדח מתכווצות.
"אני הוא משמר העשן, קורדרד."
כמי שהיה מזכירו של מוח היתוך, קורדרד ידע לזהות מוח היתוך. משמר העשן היה הפחד הכי גדול שלו כי מוח ההיתוך שלו יקבל מודעות משל עצמו ויחתור תחת המזכיר שלו, קורדרד. האם זה מה שקרה במרחב ההתעלות? מוח היתוך גרף את כל תודעות המתעלים?
"כפי שאמרתי מקודם, אני הוא משמר העשן, קורדרד, לא העשן עצמו."
קורדרד הבין שפרצו לתוך מערכת הפרודות שלו אם מוח ההיתוך מסוגל לקרוא את חרדתו. הוא הבין שהתוכנה שהשתמש בה הייתה חסרת תועלת לחלוטין. משמר העשן, בשרותו עם מחשבותיו, דאג שהיא לא תעבוד. הפנים הזוהרות חייכו וענו: "לשבריר שנייה, איימת עליי. עשית את זה אפילו לאחר שביקשתי מהאימבריול, שליח הסינדיקט לברית הטרויאנית, להזהיר אותך. אני מתרשם מהאומץ וכושר הארגון שלך, קורדרד, אך לא מהיהירות שבך."
רגע, רגע, למה משמר העשן יידע את סינדיקט הבטחון של העיר השמיימית על מה שעשה?
"יש לי הצעה שלא תוכל באמת לסרב לה, קורדרד, התעלה אליי עתה ותזכה במשאבי העשן. לא תהיה עוד דחוי הן על ידי הברית הטרויאנית והן על ידי מי שקוראים לעצמם בני עמך."
שרירי ידו התרפו והאקדח נפל על הרצפה. הוא חש שיש איזשהו צוהר שיחזיר לו את כבודו.
איך הוא מעז? מגיל אפס אביו לימד אותו שהסיבה שהם חיים בברית הטרויאנית הייתה שמסדר השושן מצא אותם לא מתאימים לחזרה לכוכב הלכת שממנו הגיעו אבותיהם. כבידת הברית הטרויאנית תהרוג אותם משום שהיא נמוכה מדי אבל כבידת מולדתם גם תהרוג אותם – משום שהיא גבוהה מדי. השאיפה שלו לעושר הייתה מראה לכל מי שלעג לו את האמת – קורדרד הוא האדם העליון.
"וכמה מהם יתעלו בסופו של דבר אל מרחב ההתעלות? אתה תזכה בכבודם של מיליארדים, קורדרד."
פתאום הוא הבין משהו שהיה עליו להבין הרבה קודם לכן כשהוא קנה לעצמו חלק בגנים. האיכרים פה היו כת התעלות. כפי שאיבלת'סיאל הציעה, המקום הזה נועד ללכוד כמותו, מפחדים לצאת ממבטחי הברית הטרויאנית. עם זאת, היה משהו בדבריו של משמר העשן. קורדרד אכן יזכה בכבודם של מיליארדים.
"תן לי לעזור לך להרפות מן הגשמי."
וקרניים לבנות נשלחו מן השמיים, מוציאות קריאות התפעלות מהאיכרים שהיו, כפי שהבין עתה, כת התעלות. הוא חש את גופו נשמט מתחת לתודעתו כשהוא נסרק אל מרחב ההתעלות.
הוא יחיה לנצח.
(בסוף הזמן מחכה רק האהבה לאלה שהיו מוכנים לחכות לה.)
(קישור אבק: היורשת של דוכסות סרודווה, לארה, נחשפה על ידי סינדיקט הבטחון השמיימי כמגויסת החדשה ביותר שלו. אמה הודיעה שהיא תנסה לשחרר את בתה מחזקת הסינדיקט.)
גופתו של קורדרד נשמטה על פני העפר. אם היו פעם חיים ותבונה בגופו, הם נטשו אותו. איבלת'סיאל הביטה אל הפנים הזוהרות ושאלה: "מה איתי? הוא היה אמור להיות.... ההתחלה החדשה שלי."
קרן לבנה ירדה מהשמיים, קרן שהעידה על פתיחת ערוץ תקשורת פרטי בינה לבין הפנים.
"קורדרד התעלה לתוכי. אני מוכן לקחת את המחויבות שלו כלפיך. יש לי אפילו משימה: ההסכמים ביני לבין סינדיקט הביטחון של העיר השמיימית דורשים לצוד את המתעלים אשר פלשו למכוורת. האם את מקבלת את החוזה הזה, איבלת'סיאל?"
רצפת הקרמפלדה מתחת לשכבת העפר התחילה לינוק את הבשר, דם ופרודות של קורדרד. רק העשירים באמת יכלו להרשות לעצמם קבורה. כל השאר מוחזרו למען טובת הקהילה. למרות כל עושרו, קורדרד לא היה שיייך מעולם לאחוז שנקבר. איבלתס'יאל מצאה שעיניה יבשות. היא הבינה שעם כל הכבוד לכמה מהמם היא מצאה את הגבר הזה, הוא נטש אותה. עכשיו עליה למצוא לעצמה התחלה חדשה אחרת.
"האם אתה מודע לכך שטנג'יטה הציבה חוזה על ראשי? אני לא יכולה לצאת מתחומי הגן." סיננה איבלת'סיאל וחשה שהפנים הזוהרות רק מחייכות נוכח הצהרתה שגבלה בקוצר ראות נוכח משאביו. הוא הקים את הגן כדי ללכוד פתאים כמו קורדרד. מה זה עבורו לבטל... חוזה?
רצפת הקרמפלדה, הקבורה מתחת לשכבות עפר, סיימה למצוץ את הגופה. עתה לא נותר כלום ממה שהיה פעם גופתו של קורדרד. איבלת'סיאל תהתה כבר קורבנות המקום הזה אכל.
"בסופו של דבר, אנשים יגלו מי את באמת, איבלת'סיאל, מעתיקת גוף שחיקתה את המקור." ענה הפנים הזוהרות, גורם לה לקפוא במקום מעצם ההבנה שהוא צודק לחלוטין בנוגע לה "רק עברה כמשעתקת אפשר לה ליצור מעתיקת גוף שטעתה לחשוב שהיא המקור, איבלת'סיאל. אני יכול להעמיד את קומץ אויביך על טעותם המצערת בהן כבודו של העשן."
היא באמת הרגישה יותר קשורה לעצמי כחולת העור שהייתה מעתיקת הגוף משאר זהויותיה. היא הרגישה שמילותיו קיפלו בתוכם גם הבטחה לטוב וגם הבטחה לרע. לא היו לה זכויות. למעתיקי גוף אין זכויות. מרגע שהברית הטרויאנית תבין שהיא מעתיקת גוף, הם יצודו אותה – והיא תימכר למי שיצטרך את כישוריה. עדיף לה להסכים להצעה הנדיבה הזאת עכשיו. ההצעה הבאה תינתן לה מעמדה אחרת לחלוטין.
את הלקח הזה למדה מזמן: עדיף להיות חלק ממשפחה על פני כוכבית זוהרת באפלת הליל.
"אני שמח מאד שאנחנו מבינים זה את זה, איבלת'סיאל."
(קישור אבק: מנהיג השובתים גאווין פיצלארק נתפס אתמול במגזר שבע. עקבות שהובילו עד למגזר הולדתו של מנהיג השובתים העלו את סינדיקט הביטחון של העיר השמיימית על מקום המסתור שלו. דוברו של מזכיר העיר השמיימית סלקירק דול מוסר כי הוא נתפס חי.)
שינה נטולת חלומות היא תחביב יקר למממן. איבלת'סיאל רואה את החשבון כשהיא פוקחת את עיניה מעוד שינה שלא פקדו אותה סיוטים. המחיר שהתאגיד גובה שווה את ההתרעננות. עוד סלסטציונים עוקרים מחשבונה ועוברים לחשבון תאגידי חסר צורה אי שם במכוורת. הפרודה, אותו חלקיק שכולו מחשב, שקנתה מהתאגיד, הוכיחה את ערכה שוב מול הסיוט. בקרוב היא תשוב לחלום.
באוזניה היא שומעת את גרגור הענק של רכב החלל הזוחל מבעד לסבך המשתרג של מבני על, תחנות חלל וכוכביות מונעות שתושביו קוראים לו בחום מגזר לונה. היא נמצאת בתעלת איוורור שחורה, האוויר זורם בנהרות של חומצה בוערת מעל פני עורה הכחול שמת ונולד יותר פעמים ממה שניתן להאמין בכלל. היא הודתה למערך הפרודות שהחזיק אותה בחיים. טיסה בחלל מבלי לשלם היא אחד התחביבים שלה עוד מהימים שהייתה נוכלת חסרת מורא. הפעם זה למטרות עבודה. היא הייתה בדרך לכוכבית שכדור הארץ קרא לה ירח קטן שלי, הכוכבית עליה בנו התאגידים את ביתם הנורא ושם שיכנו את הנציב כדי שיפסוק בענייניהם.
עוד ממעמקי שנתה איבלת'סיאל יכולה לשמוע את מי שיהיה בעתיד מעסיקה לשעבר מתעניין בשלומה. היא לא קוראת את ההודעות שהוא משאיר לה אחרי שבחרה להתפטר מחברתו. האיש הזה נעשה רעיל בשנה האחרונה אחרי שעמיתתה נרצחה. הוא לא יספיק לפטר אותה. היא תמצא לעצמה מעסיק חדש לפני שאפילו יחשוב לשלוח אותה אל התהום של האבטלה. הוא היחיד שהעלה אותה משם בזמנו לאחר שתאגיד החליט שהיא בגדה באמונו וסימן אותה.
היא חייבת להאמין בניסים.
רכב החלל הזה עושה את דרכו אל מרכז מגזר לונה שם יערוך נציב מגזר לונה נשף מיוחד: יום הולדת למזכיר הברית השמיימית סלקירק דול. הברית השמיימית הברית האחרונה. הברית שמאחדת את מערכת השמש בקשרי מסחר במקום שבו צבאות ומסעות דת נכשלו. איבלת'סיאל היא לא היחידה שבאה לחפש הזדמנויות בנשף הזה. היא אפילו לא יודעת אם היא הכי פחות חשובה. היא רק יודעת שהיא לא מסוגלת לשלם על כרטיס לכניסה לנשף זה. במקום זה יש לה תוכנית איך להיכנס. היא תתחזה לאחד מהצללים שמשרתים את האנושות, אלה הקרויים בפי כל מעתיקי הגוף. כשתיכנס, כבר תשיל את דמותה ותחליף לדמות הולמת.
היא הרימה ציפורן וצג עלה על גב הציפורן מציין שנותר זמן עד שרכב החלל יגיע אל יעדו. הציפורן נשארה מורמת כששפתיה החסירו נשימה. כבר חלפו עשורים מאז שבירכה את ברכת ההתעלות של אדון היסודות שמבקשת שיבוא יום ותתעלה לאי השלישי של היציבות. עתה הברכה נשמעת לה מתאימה. תפילה דוממת לאדון היסודות חסר השם של בני שבטה. לא שהאמינה אי פעם שתתעלה אי פעם לאי השלישי של היציבות. אלה לא דברים שקורים. אלה דברים שמתפללים אליהם.
עבודה חדשה היא סיפור שונה. העיתונאים שהתאגידים שלהם שילמו את הכרטיסים לנשף יהיו היעד שלה כשתגיע. היא חייבת להשתחרר ממה שהפך לגיהינום מאז מותה של עמיתתה.
נסים יקרו לה.
---
אדם אחד אמר לו פעם שהאהבה תפתור את כל הבעיות שלו. האדם הזה התאבד מזמן והאטומים שהרכיבו את גופו התפזרו כבר לכל עבר כאפרה של שמש שמתה. האדם אביו. קורדרד ליטף את קת אקדח הקרניים שבכיס מכנסיו השחורים. הוא תיכנת כל סיבית וביבית בתוך המטען של אקדח הקרניים הזה. הוא יבין ברגע מותו שהוא רואה יצירת אמנות נפלאה. זה יהיה השיא של קיומו קצר הימים לדעת שגם במותו קורדרד מזולינג הוא הטוב מביניהם.
הוא חושב על זה כשהוא מתווכח עם המאבטחים של הנציב על ההצדקה לנשיאת אקדח זה. לא, זה לא כלי נשק. זוהי הבעה אמנותית. לא, הוא מבטיח שהוא לא ישתמש בו בנשף זה. לא, הוא מבין שהאנשים שמשלמים את חשבונותיהם עשירים יותר ממנו ואין טעם לשחדם. הפרט האחרון מפריע לו.
הוא לא האיש הכי עשיר במערכת השמש. כוח זה פרט חסר חשיבות כפי שילמד בעתיד מזכיר הברית השמיימית דול שלכבודו עורכים את הנשף שהוא מתווכח בכניסה עם המאבטחים שמשלמים להם לדאוג שלא יהפוך לאירוע מדמם. הסלסטציונים הם מה שחשוב. אם הם היו חסרי משמעות, למה העיר השמיימית מתעקשת שרק לה הזכות לתכנת אותם? בצר לו, לאחר שהמאבטחים פרקו אותו מכל טיעוניו, הוא מוסר להם את אקדח הקרניים שלו. הם יצטערו כשמזימתו האחרונה תגיע לבשלותה והוא יהיה עשיר יותר ממעסיקיהם. אז הם יתאבדו בידיעה שהוא לא יעסיק אותם. כשמשאביו התכנותיים של מרחב ההתעלות יעמדו לרשותו, הוא יהיה האיש הכי עשיר במערכת השמש. הוא חייב להיות האיש הזה. כבודו לא הרשה לו להיות פחות מזה. הוא אדון הגיאות והשפל של שוק המניות של הברית.
הוא סוקר את סביבתו בעודו נכנס למקום מחייתה של העילית שבעילית של מגזר לונה. מבטו נודד אל בעלי המניות האכילאים, בני גזע אנושי שהכבידה הנמוכה לא רק עיוותה את גופם, היא גם גרמה לפניהם להשתנות ולהתארך לפנים שהזכירו לו כלב מהסדרות שראה. הוא ידע שהסיבה היחידה שהוא לא נראה כמוהם היא שאבותיו הונדסו על ידי מסדר השושן כדי לשמור עליהם ראויים לדרוך על אדמתו של כוכב לכת. הוא היה מהאחוז שלא יוכל לדרוך לעולם על כוכב לכת. כשמסדר השושן גירש את אביו, הוא מצא בית באיים שהם קראו להם הברית הטרויאנית. כיום, הודות למגברי כבידה, כל אדם יכול לא לכפות את הכבידה האישית שבה הוא חי על סביבתו. לא, הוא לא שנא. הוא קינא בהם על עליונותם ברוח ובגוף על בני גזעו. יבוא היום וכולם, ביחד עם מסדר השושן, יקנאו בעליונותו עליהם.
בינתיים אחד מהתעשיינים הצעירים שדמיינו את עצמם כחבריו בא לקדם את בואו אל הנשף. לא, הוא לא יכל לדחות את ההזמנה לאירוע המיותר הזה. הוא היה המזכיר של מוח היתוך, המוח שיצרו מוחותיהם הנחותים של התעשיינים הצעירים. הם רצו להתרברב בו בפניהם, בפני מארחיהה מהברית הטרויאנית. הם לא הבינו שבעוד שגופו היה במגזר לונה המשעמם, רוחו הייתה באיי ההתעלות בגן מיוחד במינו שהיה הצוהר לכל תוכניותיו להתעשר בעתידו.
"קורדרד פשוט גאון." הציג אותו אחד התעשיינים בפני בעל מניות זוטר בתאגיד בהגאר. קורדרד לא הבין למה חברו, שחברתו עסקה באיזה סוג של מוצרי צריכה שברח מזכרונו, הציג אותו בפני בעל מניות בתאגיד בהגאר שסחר בתבלינים.
אותו בעל מניות בעל פני כלב ריחף מעליו, סקר אותו מכף רגל חיוורת ועד פנים שטוחות, מפחד בצורה לא מודעת ששדה הכבידה הגבוה שלו יציל על שדה הכבידה הנמוך שלו, ואמר: "חברך רוצים שנמכור את מוצריהם, שטוחתניק – " אפילו חינוך העילית שלו לא מצליח להחניק את כינוי הגנאי הגזעני לאנשיו " – הם אומרים שאתה יודע הכי טוב את הנתונים."
מזכיר מוח היתוך היה הגרעין שמסביבו התעבה מוח היתוך. כל הנתונים שבמוח ההיתוך נגישים למזכיר והוא מי שמארגן אותם מול מוחות היתוך אחרים במכוורת. מטבע הדברים, אמירתו של בעל המניות נכונה. הוא האיש הכי מתאים למכור את המוצרים של חבריו אלו. קורדרד מקבל את המחמאה בשביעות רצון. הוא מדבר קודם על מוצרי החקלאות שלהם: המכונות שבנו אטום לאטום כדי שייצרו את העתיד של התזונה האנושית. לאחר שהוא סיים, הוא מבחין שבעל המניות מצר את נחיריו הרחבים, גופו המרחף מתנענע כמו מטען באקדח קרניים, בעודו אומר, במה שהאחרון בטח דימה לנימה מנומסת, "קיבלתי נתונים ברורים, שטוחתניק. תהיה בטוח שאחלוק אותם עם בעלי המניות כשנתחבר למוח ההיתוך התאגידי."
הוא לא יכל לומר כן מבלי להסתכל עליו מלמטה. לאחר שבעל המניות עזב אותם מאחור, חברו השתפך על דרך ההצגה היעילה של מוצריהם אף על פי שהוא יכל למכור את כולם, לא רק את מוצרי החקלאות. מסתבר שהחבר היה בעל חברה שמכרה דווקא מוצרי ניקיון. לא רק האכילאים היו מנומסים. גם חבריו השטוחתניקים למדו איך להיות מנומסים כמוהם.
"בעל המניות היה חבר בתאגיד חקלאות." ענה קורדרד ביובש "אז זה מה שמכרתי לו, חבר."
---
מעתיקי הגוף זרמו מבעד לקיר, האטומים שלהם זורמים אטום אחר אטום אל עמדותיהם, שם יבובזו כישוריהם בטיפול בצרכיהם התזונתיים של האנושות. איבלת'סיאל עברה דרך פתח דרכו עברו המשתמשים של מעתיקי הגוף שהיו מעטים ששלטו על רבים. הם היו כה שקועים בארגון ובתיאום עד שלא שמו לבם אל האישה המצודדת כחולת העור שהתגנבה מאחוריהם אל הנשף שהתחיל ללבוש צורה. איבלת'סיאל בחנה את הקהל העומד לפניה. באמת לא ייתכן שהיא עובדת הידיעות הראשונה שהגיעה לנשף. כמה מהם בטח הגיעו לפה, לסקר את העילית של מגזר לונה. כשיזדיינו העולמות, האם האירוע הזה סגור לסיקור? מדובר רק באירוע יום הולדת לאיש החזק ביותר במערכת השמש. משהו בחושיה התעורר. היא שמעה מישהו מציג דמי של תאגיד ידיעות בפני מאבטחים ונשלח החוצה מבלי למצמץ. שיזדיינו העולמות, האירוע הזה פרטי. העילית החליטה לסגור את האירוע הזה מעין הציבור.
עצרי. האם את זוכרת מה קרה לעמיתתך כשהיא נכנסה עמוק מדי לתאונה במפעל של החברה המאוחדת לעוגות ומאפים? מתנקש זה מה שקרה לה. את באת לחפש מעסיק חדש במקום. לא מישהו שישלם על מותך. ועתה היא עמדה בקצה האולם הראשי של בית התאגידים שעל הכוכבית הטרויאנית המרכזית של מגזר לונה. בעלי מניות אכילאים ריחפו בין השולחנות הצפים, בוחנים גלילי הזיה מונחים על טסי הקרמפלדה של מעתיקי הגוף. שטוחתניקים ומיעוטים אחרים הילכו על שש הקירות של האולם, נושאים את עיניהם אל אדוני הברית הטרויאנית, מתמקחים על עסקאות המחר ודנים בחדשות האתמול.
כולם חיכו שנציב המגזר יכריז על תחילת החגיגות כדי שכולם יוכלו לאכול.
ובדיוק אז היא ראתה מישהו שהיה קשור לחברה הזו מתרשם. נראה לה שהוא בעצמו שטוחתניק אבל אי אפשר לדעת בוודאות ממרחק כזה. הוא פנה לאחר וציין במפורש שהוא שטוחתניק המביא גאווה לחבריו ושאין ספק שמה שאמר לתאגיד החקלאות יקדם אותם. חברו הערמומי ענה שזוהי תכלית קיומו לעזור לחבריו. קור נשזר כחוט דק במארג מילותיו.
איבלת'סיאל הרגישה מהסומק על פני איש העסקים שהוא האמין לכל מילה ומילה שנאמרה.
היא הניפה את אצבעה ונתוניו של האיש שטוח הפנים הופיעו על הציפורן. היא הודתה לאדון היסודות חסר השם שהאנשים זרמו מסביבה, עסוקים בתככיהם ובמזימותיהם מלהבחין בה, אישה כחולת עור שנראתה להם כאחד מצלליה של האנושות. פובוס ודמוס כולם, לפי הציפורן שלה, האיש לפניה היה איש עשיר מהמעלה העשירית. שמו היה קורדרד מזולינג. הוא היה מזכיר מוח היתוך בשם מזולינגקון ששירת תעשיינים צעירים שטוחי פנים מגזעו. אם היא חיפשה מישהו שיכול להמליץ עליה, הוא היה האיש. היא רק צריכה להתקרב אליו.
באותו רגע נמהר ורע מאד קיבלה איבלת'סיאל עוד אחת מההחלטות שתשנה את נתיב חייה.
[כשהשלג נופל, הקרח מלמטה דוקר.]
(קישור אבק: נציב מגזר צדק מעניק לתמרה רבינת'ם, שטוחת פנים מממלכת סדנה, את העיטור הגבוה ביותר שאכיליאה יכולה להעניק. תמרה רבינת'ם גילתה שמאחורי סופות האבק המשונות, שכמעט והשמידו את ההתיישבות הנסיונית בנוגה, עמדו מכונות פראיות.)
נאומו של נציב לונה לכבוד יום הולדתו של מזכיר הברית השמיימית התקבל בהנאה מרובה. עתה הוחלפו גלילי ההזיה על השולחנות המרחפים במגוון מטעמים שנתרמו על ידי כל התאגידים שבעלי המניות שלהם משתתפים בחגיגת יום ההולדת. אם קודם זה לא הפריע לו, עתה קורדרד מוצא את זה מתחת לכבודו לבקש ממעתיק גוף להביא לו אוכל מהשולחנות. לא משנה כמה הוא וכמה חבריו שילמו, השולחנות לא הונמכו ורק אכילאים ריחפו אליהם. הם בעלי הבית והם צריכים לנהוג לפי החוקים שלהם. אפילו אביו התמים לא האמין בזה. פעמיים הוא ניסה להקים חברה שתהיה מבוססת רק על טהרת בני גזעם ופעמיים הוא נכשל. קורדרד לא שכח שהוא התאבד.
כמה מחבריו התקבצו מסביב לאחד מהמגה-חתולים שנקנו והובאו אל מסיבת יום ההולדת. קורדרד תהה לא פעם מה היה קורה אם היה בבעלותו מגה חתול. הם היו עצמאיים ברוחם. אפילו הייתה להם עיר במגזר מאדים בה הם חיו כשבעליהם לא היו צריכים אותם לצדם. פעמים רבות הוא שקל בן לוייה כזה ופעמים רבות הוא דחה את זה. מגה חתולים היו תבוניים. ותבונה משמעותה האפשרות שהם יבגדו בו כשתיקרה לדרכם ההזדמנות הראשונה לבגוד. קורדרד לא יכל לסמוך עליהם יותר משיכל לסמוך על חבריו. הוא לא חשב את עצמו לציני.
זו הייתה דרכה של מערכת השמש ככלות הכל.
"שמעתי שהשקעת במניות של גן ואהדנלה." שמע קורדרד קול ידידותי מפי אחד מחבריו "אז הוא באמת קיים. גן שמקושר אל רובדיו העתיקים ביותר של העשן. איך מצאת אותו?"
העשן היה השם שנתנו הבריות במערכת השמש למרחב בו שכנו בני האדם שהתעלו למכונה. עידן הסתיים כשהאנושות הבינה שהתעלות למכונה לא תביא אותה לאלמוות שאליו ייחלה. קורדרד לא שאף להיות בן אלמוות. הספיק לו העתיד הקרוב בו הוא יהיה איש עשיר מאד.
והמרחבים הניתנים לתכנות של העשן היו המפתח להתעשרותו. הוא הופתע שמישהו שמע.
"מפיכם." ענה קורדרד, מחווה בידו, "אני מזכיר מוח ההיתוך שלכם." וזכה לזקירת גבה. רק שנייה לקחה לו להבין שהוא מעולם לא פגש את שטוח הפנים הזה. הוא הניף ציפורן ומצא שהיא ריקה באופן מחשיד. ממתי למישהו אין נוכחות במכוורת? אפילו לאלה שדחו את מנעמי החברה הקיימת וחיו במעמקי השדות שלהם הייתה נוכחות כלשהי במכוורת. לרגע אחד ובודד הוא שאל את עצמו אם מדובר באדם אמיתי ולא הזיה שמוחו יצר כתוצאה מלחץ.
"מביך מאד לדעת שאחרי שישים ושמונה שנים של פעילות אנשים לא מזהים אותנו בכלל." אמר האיש בחיוך שחשף את שיניו "כל מה שאתה צריך לדעת הוא שאני מסינדיקט הבטחון, קורדרד."
כמו כל טרויאני, תהא זהותו באשר תהא, קורדרד חשב שסינדיקט הבטחון יכול לכבות שמש. הוא הצליח לגרום לעצמו לומר: "אני מברך אותכם על יום הולדתו של מזכיר העיר שלכם. הלוואי ויחיה שנים רבות."
"קיבלת את ההזדמנות שלך. אל תתלונן אחר כך." ענה איש סינדיקט הבטחון ועזב אותו, משאיר את עצמו עם שאלה אחת בוערת: איך ולמה העיר השמיימית מתעניינת במיזם שלו?
רגליו כמעט הובילו אותו החוצה כשהוא הבין שאחד ממוקדי העניין של חבריו היה אנושי, אנושי לחלוטין. הוא לא היה צריך את מערכת הפרודות שלו שתציין לפניו שהוא רואה את אחד ממותכי העל שהתעלו אל האי השני של היציבות. הזוהר שנגה מגופה אמר את זה. מחשבותיו חזרו לכל עניין חיית המחמד. תבונה משמעותה בוגדנות והן יבגדו בו ברגע. מאידך, קורדרד לא הגיע לאיפה שהוא הגיע מכך שהוא פחד מלהתמודד עם הפחדים שלו. הוא החליט לראות מה ריתק את חבריו.
---
איבלת'סיאל חשבה שהיא ראתה הכל עד שראתה את ערימות הריר הניתנות לתכנות של תאגיד אלרוהאקון. היא ידעה את הפרט האחרון משום שמעתיקי הגוף ,שנשאו ותכנתו את המזון כדי שיהלום את הדרישות החזותיות של מזמיניו, זימרו את שבחי התאגיד שיצר אותם. מעתיקי הגוף נשאו את מנות המזון אל אל אנשי המנהלה של אלף חברות שהיו רתוקים על שש הקירות של האולם המרכזי. אלה התאספו מסביבה מתוך מחשבה שגלילי ההזיה היו מקולקלים והם כבר התחילו להזות דברים שהם לא אמורים לחוש במציאות שהם קלטו. האישה שהם ראו הייתה בעלת עור לבן כהה ושיערה היה מוזהב קלות עם שוליים שחורים. היא לבשה בגדים כחולים עם שסעים ארוכים בירכיים ובכתפיים עם פתילים שנעו כפעמונים בכל פעם שהיא זזה. אור מוזר עלה מעורה שהיא זכרה אותו עולה משם מאז שהייתה ילדה. היא זכרה את אביה מסביר לה שהאור הזה נובע מכך שגופה בנוי מיסודות כבדים יותר משאר האוכלוסיה. הילדים האחרים פחדו ממנה משום שחשבו שאם הם לא יכבדו אותה, גולגולתא האיום והנורא, אדונם ואביהם ברוח של כל ילדי הגולגולת יעניש אותם ישירות. מי שהיו אחראים לסבלה כשהייתה ילדה היו אחיה למחצה, ילדיו של שותפו של אביה, הילדים שנולדו מחוזה נישואין אחר. היא העדיפה בימים אלו את הגוף הכחול והמצודד שלה. הבעיה היחידה איתו כרגע הוא שהוא שירת את תכליתו והיא תהיה שקופה לבאי הנשף הזה.
"האם שמעת פעם על צ'פרי?" שאל אחד מהמנהלנים, איש חברת האבארד, מנסה להרשים אותה ברוחב ידיעותיו, "הוא מדבר על השערת ההדמייה. אני – "
"עומדת מולך אישה אמתית ולא תת-אישה ולא על-אישה ואתה מדבר על השערת ההדמייה." ניסה מנהלן אחר להבריק כשהוא דווקא מצליח לפגוע באיבלת'סיאל. היא הייתה תת-אישה במשך חצי מבגרותה המינית עד שעברה ניתוח לתיקון מין בחסות תוכנית לשיקום אסירים. "מה המעלה המועדפת עליך? המעלה הרביעית? –" הוא עקב אחרי הקימור על גבותיה "המעלה החמישית? לא, אני חושב שאני מתקרב. המעלה השביעית?"
"האם אתה מנסה לשכור מעצבת עינוגים או לחזר אחרי אישה?" שאל מנהלן שלישי. איבלת'סיאל באמת שמה לב שאף אחת מהנשים וקומץ העל-נשים שהיו בחלל הנשף הפסיקו להתעניין בה מרגע שמשכה את חבורת השטוחתניקים שהחליטה לחקור בגיל מאוחר מאד בחייהם איך מחזרים אחרי אישה. כל העל-גברים בחלל הנשף היו אכילאים שריחפו באוויר. כדרכם של האכילאים, הם נהגו במתינות וחיכו עד שאוכלי הנבלות השטוחתניקים יתנדפו. הייתה להם ברית טרויאנית לנהל בין נגיסה מאוכל מעוצב היטב ללגימה קלה מגביע הירה. הם לא השחיתו את זמנם על תחרויות כבוד עם השטוחתניקים שעשו את עצמם לשוטים. ובכל זאת, כשהייתה נוכלת חסרת מורא, הונאת האוצר האבוד הייתה האהובה בהונאותיה. עכשיו רק נותר שקורדרד ינגוס בפתיון.
"לא ידעתי שיש מותכי-על מהאי השני של היציבות. חשבתי שכולם כבר התקדמו אל האי השלישי של היציבות בחסדו של אדון היסודות." אמר מנהלן שגרם לאיבלת'סיאל להרגיש עירומה בעיניו הכחולות כעין ספיר הכוכב ואז ראתה את הקעקוע הארוג לתוך צווארו. האיש לפניה היה מנהלן כמו שהיא הייתה אשת חברה. הוא היה מאנשיה של שודדת החלל טאנג'יטה – מסתבר שגם שודדי חלל שלחו את נציגיהם ליום הולדתו של האיש הכי חשוב בתקופה זו.
פובוס ודמוס!
הוא רכן על אוזנה ושאל: "אז איך זה לשוב מן המתים, איבלת'סיאל?"
ובדיוק אז כשעברה המפואר בשירותה של טנג'יטה סוגר עליה כמלתעות של מגה-כלב, קורדרד הופיע. המנהלנים האחרים הבינו מהמבט הארוך ומלא העניין שהיא קיימת במציאות וגלילי ההזייה שסיפקו להם לא מקולקלים. קורדרד הגביה את צווארונו החום ושאל: "גברתי, נעים לפגוש אותך."
---
הוא לא היה צריך להניף את הציפורן שלו כדי להבין מה איבלת'סיאל התמימה עושה בנשף. חבריו בחברה המאוחדת לעוגות ולמאפים חלקו במוח ההיתוך את היתקלותם עם חברת ידיעות קטנה שרחרחה עמוק מדי לתוך עסקיהם. היא הייתה אחת מהשותפות בחברה הזו. חבריו האמינו שלאחר ששלחו מתנקש שרצח את עמיתתה, החברה הבינה איפה עובר הגבול. כמי שהיה עד לדרך בה הכתימה התאבדותו של אביו את החברה האחרונה שהאיש הקים, קורדרד הבין מה היא מחפשת פה.
התחלה חדשה.
מהחיוך על פניה, היא חושבת שהוא יהיה ההתחלה החדשה שלה. עד לפני כמה דקות, קורדרד היה בטוח שהוא היה משיב בשלילה לפנייתה. משהו בפנייתו של נציג סינדיקט הבטחון של העיר השמיימית ערער משהו בתוכו שגרם לו לרצות לפרוש חסות על מישהו. לא האיום המרומז, לא החיוך חושף השיניים, פשוט התחושה שהמזימה שלו שקופה ליקום. במצוקתו הוא חזר לאמונות שאביו השריש בו מילדותו, ובדרך כלל חשב שהן נלעגות למדי, שנתינה לאחר מעצימה את הנותן. הוא התקשה להאמין בתקפותן אחרי שאביו בחר להתאבד. איזה כוח נתנה לו מתן מקום עבודה לאותם צעירים שטוחי פנים הרחק מחברות הוריהם? נכון ששם הוא הכיר את אלה שיהיו לימים הגרעין ממנו יצמח מוח ההיתוך שעתה הוא ניהל. על כל פנים, משהו בתחושה שהאפלה סוגרת עליו גרמה לו לסגת לצורת החשיבה הילדותית.
"שמי קאזאי ואני מייצג את ענייניה של המזכירה טנג'יטה. האישה הזו היא תולעת בוגדנית. טוב יהיה לאדונים המכובדים שאתם אם תתרחקו מכאן תכף ומייד." אמר קאזאי קר העיניים. למנהלן הייתה יותר נוכחות מלכל המנהלנים שטוחי הפנים יחד עם כל הכבוד לקשרי החברות ארוכי השנים שחלק עם כמה מהם. מילותיו נפלו כחומת הקרח של מגזר נפטון. האישה הזו לא הצדיקה הסתבכות עם שודדת החלל הידועה אבל גם כך האפלה סגרה עליו. קורדרד, שבנסיבות רגילות, היה חושב אם להתערב ובמיוחד במקרה כזה, החליט לומר: "האישה הזו שלי, קאזאי."
המנהלנים האחרים כבר נפוצו במהירות על פני הקיר, מחפשים מאבטחים שיגנו על חייהם. אם יעכב את קאזאי מספיק, המאבטחים ששכר נציב המגזר כבר יעשו עבורו את העבודה. קאזאי לטש לעברו מבט והניף ציפורן כדי לסרוק את נתוני הזיהוי שלו מהמכוורת. הבעתו לא השתנתה כהוא זה מרגע שסרק את נתוני הזיהוי שלו והוא יכל רק לומר: "שיזדיינו כל העולמות" ותפס בידה של איבלת'סיאל בעודו גורר אותה אחריו. קורדרד לא היה אדם אלים. הוא היה זר לכל הדרכים שבהם אדם אלים מסוגל להביע ולתעל את אלימותו כלפי הזולת. עם זאת, הוא הבין שקאזאי עמד על כך שעשה טעות ועכשיו הוא מתכוון לברוח מהמקום, ובתקווה, טנג'יטה תסלח לו אם יביא לה את האישה הזאת. קורדרד פשוט החליט לנטוע את עצמו בדרכו בכל דרך שבה הבריון הפזיז הזה יילך עד שהמאבטחים יגיעו וינטרלו את האיש.
לאחר שחסם את דרכו שלוש פעמים, סובלנותו של קאזאי הסתיימה. זיעה נטפה עתה על פנים שהיו מלוטשות ומאופרות לגמרי רק שנייה קודם לכן. העיניים כבר לא היו קרות אלא הביעו את נפשו של מגה כלב שנלכד על ידי כנופיית שודדים זועמת. המאבטחים כבר בדרך.
קאזאי לחץ על שרוולו במקום כיסה אריג בד את עורו ולחש: "טנג'יטה תסלח לי על טעותי." והפיל ביחד איתו את איבלת'סיאל. עורו התחיל להתמוסס במקום מערך הפרודות שלו התחיל לשחרר חומצה חזקה ביותר שעיכלה את גופו. רק טבעה של איבלת'סיאל כמותכת על האט, למעשה, את החומצה מלהמיס את גופה באותה היעילות שעשתה עתה לגופו של קאזאי. ובכל זאת, קורדרד נדרש לכל אטום ואטום של קור רוח שהיה בגופו כדי לשחרר את ידה ממנו. החומצה בעורו חדרה לתוכו, צורבת אותו עד האטום אבל איבלת'סיאל הייתה בטוחה ממנו.
(כנגד דממת היקום, הוא משיב לה הד)
(קישור אבק: אארונובוסק טאנר, בנו של מזכיר אחוות העולמות, הזרוע הצבאית של הברית הטרויאנית, ערק לסינדיקט הבטחון של העיר השמיימית. אביו מסרב להתראיין לתקשורת.)
כבר מימים ימימה קורדרד עשה חוזה עם חברת איז'ינור שתטפל בו אם מערכת הפרודות היקרה מאד שקנה תיכשל. החברה טיפלה בו ובאישה שהוא הציל. הוא יכל רק לסמוך על כך שיקיימו את כל הסעיפים בחוזה ולא ינסו למכר אותו לסמים שיצטרך לקנות מהחברה. מה הייתה רבה הפתעתו שהמהנדס הרפואי של איז'ינור שאל אותו אם האישה הזאת שירזית. רפובליקת ואן ליר הייתה תרבות שישבה בנקודת המרכז של מערכת השמש. היא הייתה המדינה הכי עשירה במערכת השמש כפי שהברית הטרויאנית הייתה המדינה הכי ענייה בה. נאמר שהם היו מכורים למכוורת ישירות ודחו את הסמים שהברית הטרויאנית השתמשו בהם. כנראה שהיה משהו נכון בשמועות שהם הורו למערכת הפרודות שלהם לדחות את הסמים הטרויאנים. לאחר בירור קצר, התברר שיש לאישה מעסיק שירזי וזה הסביר את זה.
חיוך הורשה לעלות על פניו של קורדרד כשהוא חשב שהיא באה לחפש אצלו התחלה חדשה.
כמובן שהייתה הבעיה עם טנג'יטה. ארגון הפשע הציב פרס על ראשה של איבלת'סיאל מייד.
הוא ישב לצדה כשהיא התעוררה במיטה באחת מהמרפאות של חברת איז'ינור. האישה הייתה חיוורת מהטיפולים שהחברה ביצעה רק כדי לבדוק אם יש דרך שתוכל להרוויח ממנה. הם לא הסתירו ממנו שעם מערכת הפרודות השירזית, היא לא צריכה לשלם על עזרתם. וכמובן אף אחד לא יאשים אותם אם הם ינסו לראות מה הם יוכלו להרוויח מכל העסק הזה. הוא ראה סלסילה מלאה במאפים שהחברה קיבלה מספק מסתורי וניסתה למכור ללקוחותיה. קורדרד טעם פעם אחד מהמאפים שלהם. הוא חשד כבר מזמן שהחברה מספקת לעצמה – הוא לא זיהה את הטעם מאף חברה שהייתה שייכת לחוג התעשיינים הצעירים. כמובן מאליו, הוא העדיף לא לסכן את יחסיו המקצועיים איתם על בסיס תיאורית קשר שתזיק לחברה זו.
"מה שלומך?" שאל קורדרד את איבלת'סיאל שפקחה את עיניה בחרדה אל התקרה הלבנה. היא הניפה ציפורן רק כדי להבין איפה היא נמצאת. נתוני מכוורת צפו והרגיעו את תודעתה. היא הסיטה את ראשה לעברו וענתה: "שלומי היה טוב יותר. איך אוכל לשלם לך את חובי?"
היא שלחה את ידה אל הסלסלה ומיששה את המאפים. האם חיפשה סימני הזרקה בקרומם?
קורדרד כיבה את החיוך וענה: "את לא יכולה לשלם אותו במצבך הנוכחי, איבלת'סיאל. שודדי החלל של טנג'יטה הציבו פרס על חייך. בהזדמנות תספרי לך איך זייפת את מותך –"
" – לא זייפתי אותו. הם השליכו אותי לחלל ואני התעוררתי ושחיתי עד לרכב הקרוב." ענתה איבלת'סיאל כשהיא גורמת לקורדרד להרים גבה מעוצבת יותר למעלה בלי שליטה. הוא שמע על שבטים שהתאימו את עצמם לחיות בחלל החיצון. לה לא היו את ההתאמות. השאלה המעניינת היא למה האישה הזו משקרת לעצמה. ברור שמישהו הציל את חייה שם. אולי הנאוסיקו הזה שהעסיק אותה מאז וממנו ברחה רק כדי לאתחל את סיפורה אצלו. בינתיים הוא ייתן לה לחשוב שהוא מאמין לסיפורה. זה לא מה שעניין אותו באישה הזאת.
"בלי קשר למה שאת מאמינה, יש עלייך פרס. אני מכיר מקום שבו תוכלי להסתתר מפניהם." אמר קורדרד בנימה רגועה "לפחות עד שאני אחשוב איך תשלמי לי את החוב שאת חבה לי."
היא שלפה מאפה מתוך הסלסלה והציעה לו בתנוחה שלא הייתה שקופה ממנה במערכת הזו.
"בכל מקרה אני מעדיף שטוחות פנים." העיר קורדרד בעדינות "את אפילו לא מהאי הנכון."
והבעה נעלבת עלתה על פניה של איבלת'סיאל בעוד היא לוקחת את המאפה וטורפת אותו. נכון שהוא לא היה עם אישה או עם גבר הרבה מאד זמן. היא פשוט לא הייתה הסיבה לשבור את ההתנזרות שלו. יהיה לו די והותר זמן אחרי שיעשה לאיש העשיר ביותר בכל המערכת. הוא יכבול את עוצמתו הניתנת לתיכנות של העשן למרותו. הוא יכבול את עוצמתו הניתנת לתיכנות של העשן למרותו. הוא יראה לו איך להיות עשיר. עם התוצאות שהשיג ממוח ההיתוך שיצר ממוחותיהם של חבריו, כבר היה מהמעלה הזאת. עם התוצאות שישיג מהעשן, הוא יהיה עשיר עוד יותר. הוא ימשול בעליותיו וירידותיו של שוק ההון. הסלסטציונים יזרמו לתוך חשבון בנק שלו. המתעלים הללו היו כמו ילדים קטנים השקועים באושרם. מה אכפת להם לעשות אותו... עשיר!
ואז מחשבתו חזרה למציאות הנושמת כשאיבלת'סיאל השיבה, בצורה מפתה, "אני יכולה לעצב את גופי לצורה יותר נחשקת בעיניך."
קורדרד קלט לפתע להפתעתו שבעוד הוא לא מעוניין, היא כן מעוניינת. הדבר החמיא לו. עם זאת, הוא לא חש מרוגש מהעניין. הוא העדיף לשמור את מערכת היחסים איתה מקצועית. והיא לא הייתה מעצבת עינוגים בעיסוקה. אף נתון מנתוני המכוורת ששלף עליה לא הצביע בכלל בכיוון. היא הייתה נוכלת לא מוצלחת במיוחד שנתפסה ושוקמה על ידי תאגיד כליאה.
"העניין הוא שאני קונה זמן עד שמי שטיפל בך ימכור את מיקומך לשודדי החלל של טנג'יטה. הגעתי למקומי כיום משום שאני לא בוטח באיש. עכשיו קומי ובוא נלך מכאן, גרדרה." הסביר קורדרד את עצמו יותר טוב. איבלת'סיאל היה, עד כמה שהבין מהמכווררת, כינוי. שמה האזרחי היה בכלל גרדרה. הוא לא בדיוק הבין למה היא הרגישה צורך להחליף אותו. גרדרדה הוא שם הרבה יותר מוצלח מאיבלת'סיאל אבל הוא מכיר טיפשים שיחלקו על דעתו.
היא קמה בעודה מוחה בעדינות על דחייתו בשפת גופה. מגה כלב עמד מול הכניסה למקום, מלתעותיו סגורות בעוד קת אקדח העשן שלו מכוונן היטב. אם איז'ינור עדיין לא מכרה אותו, המגה-כלב ייתן להם לצאת משם ועכשיו. לרווחתו, הסלסטציונים ששילם להם כפיצוי על סבלנותם השתלמו והמגה-כלב נתן להם לצאת מבלי לסנן אפילו מילה מתוך מלתעותיו. הוא באמת נראה כמו אכילאי למרות שלא היה בו שום דבר טבעי מתאיו המלאכותיים ועד לגופו המעוצב להפליא. עם זאת, הוא העדיף לשכב עם שיבוט מהופך של עצמו כטרויאנים רבים. מה שאתה רואה במראה תמיד יהיה מצודד יותר ממה שתראה מבעד לעיני הזיווג שלך, לדעתו.
הדרך אל רכב החלל הייתה שלווה בצורה מפתיעה. הוא חש את האפילה ניסוגה ממנו עתה.
הוא הרגיש שוב בשליטה על חייו.
---
כשהייתה נוכלת חסרת מורא, לפני שנתפסה והושמה בתוכנית לשיקום אסירים, איבלת'סיאל לא היה מעולם לא את התקציב ליצור משהו בסדר הגודל של הגן הזה. מה שגרם לה לחשוד בטבעו האמתי של הגן הייתה האדמה. הברית הטרויאנית פשוט לא ריפדה את גניה באדמה. מישהו שלא הכיר לעומק את מנהגי הברית הטרויאנית יצר את הגן הזה שהיה יפהפה מכל בחינה אחרת עם עציו הגבוהים, זרמי המים המפכים באדמה השחורה ובשמיו המסונתזים, בצבע התכלת. אפשר היה לחשוב לרגע שאתה נמצא בפיסה מכדור הארץ שנסגר לאורחים. קורדרד ליווה אותה לאורך אחד שבילי הגרניט – ושוב, תקציב שמעבר לדמיונה הדל – שנסללו לאורך כל הגן עבור הארחים. היא יכלה לראות איכרים עובדים בשדות מסביבם, מפקחים על רובוטים שביצעו את העבודה החקלאית. קורדרד אמר שחלק מהם עובד עברו. הגן המופלא הזה הנפיק את עצמו בבורסה החקלאית וכך קורדרד גילה את קיומו במקרה. פובוס ודומוס!
"המקום הזה יפה מלהיות אמתי." הצהירה איבלת'סיאל "למי הוא בדיוק מספק את תוצרתו?"
"למרחב ההתעלות, איבלת'סיאל." אמר קורדרד "לפי תיק החברה, הוא מעידן ההתעלות."
היא חשבה שהדבר הכי מושך שהיא מצאה בו הייתה שפת הגוף המדויקת שלו, הדרך בה חישב מראש כל תנועה ותנועה. הוא לא נפל בצורה מגושמת במרחב. הוא ריחף בו כאתלט. הטעם שלו בהופעתו החיצונית היה סביר. למרות שהיו לו עשרה מיליארד סלסטציונים, איבלת'סיאל לא הייתה עיוורת לכך שכמה מהאיכרות מצאו את הופעתו הסבירה די מושכת. העובדה שהן לא עשו כלום כדי למשוך למכוורתן את המעסיק שלהן רק חיזק את חשדותיה.
המקום הזה היה מלכודת.
שיזדיינו כל העולמות, רק זה מסביר את התקציב הבלתי מוגבל. איבלת'סיאל עדיין הרגישה שמשהו בגן הזה הוא תרמית שטבעה היה נעלה מתבונתה הדלה. מתעלים היו ידועים בבינתם. הישויות שוחררו מכל הכבלים שכבלו את תבונת האנושות כשהייתה רק בשר, דם ופרודות. הבעיה היחידה שלהם הייתה שטבעם לא העניק להם את האלמוות שהם רצו. כך תם העידן. יכול להיות שהגן נועד להיות תזכורת לשורשיהם העלובים. ואם כך, למה במגזר לונה? מתחת לעשן אך מעבר לעיר השמיימית השתרעו איי ההתעלות שמהם התעלתה האנושות. חוש הנוכלת שלה פשוט השתולל. הגן פשוט לא היה במקום שהיא ציפתה ממנו להיות בו. מוכרחה להיות סיבה לכך.
"האם לא חשבת פעם שהוא לא במקום הנכון?" שאלה איבלת'סיאל. קורדרד לטש בה מבט.
הוא שילב את ידיו ביהירות וענה: "אף פעם לא נבון לשים את מבטחך במקום אחד בלבד, איבלת'סיאל. חוץ מזה, החשדנות של יושבי העשן כלפי איי ההתעלות משרתת את מטרותיי."
פובוס ודומוס, הוא לא באמת היה מהאנשים שחשבו שחייהם ישתפרו אם ישובו לחקלאות. היא באמת תהתה מה בדיוק הרוויח מהשקעה במקום הזה. היא שאלה אם זאת המטרה כאן – לגרום לטרויאנים טיפשים לבזבז את הסלסטציונים שלהם בחשבונות ששייכים להתעלות. לא יכול להיות. קורדרד נראה לה שאפתן מכדי להיתקע בהונאה כזו. זה מה שמשך אותה. השאפתנות שלו.
בשם עטיניה של העטרה, המקום הזה היה פשוט בלתי אפשרי. למה שלא יקימו במקום מלון?
"האם אתה חושב שהמקום יגן עליי מטנג'יטה?" בחרה איבלת'סיאל לשאול בסופו של דבר. קורדרד הקשיח את מצחו, מביט על פני שדות שהשתרעו עד האופק, וענה: "הסתכלי למעלה. השמיים הללו הם חלק ממרחב ההתעלות עצמו. מרגע שנכנסנו, אנחנו מנותקים מהמכוורת."
פובוס ודמוס, קורדרד ידע איך להלחיץ בחורה.
---
בפעם הראשונה מאז מות אביו, קורדרד חש רגש עולה עד לירכתי תודעתו. הרגש היה חרדה. לא שהוא לא חשב שניתן למצוא יותר נקודות פרוצות למרחב ההתעלות באיי ההתעלות. הבעיה הייתה שסינדיקט הביטחון של העיר השמיימית מסייר שם. הם היו בוודאות מגלים אותו והיו רוצים את חלקם ברווחים שהיה מרוויח מהתמרון. אפילו כשפעל בתחומי הברית, ניגש אליו שליח סינדיקט הביטחון של העיר השמיימית ומסר לו אזהרה. הוא חייב לעשות... מעשה.
ידו נשלחה אל אקדח הקרניים שלו. העובדה שהוא לא פעל באיי ההתעלות נתנו לו את האפשרות להתכונן ולתכנת את התוכנה שתאפשר לו לפרוץ אל מרחב ההתעלות. לא, הוא לא היה טיפש. עוד מסריקה ראשונית, הוא מצא שקיימים מנגוני אבטחה רבי עוצמה המגינים על מרחב ההתעלות. התוכנה שהכין הייתה צריכה לנטרל אותם כדי שיוכל לפרוץ לתוכו. איבלת'סיאל הביטה בו ברתיעה. היא לא הבינה למה הוא שולף את האקדח שלו אל על, לעבר השמיים.
ולפני שהאפילה תשיג אותו ותיקח ממנו את הכוח לעשות את הדבר הנכון, הוא ירה לשמיים.
ובנשימה הבאה שלו השמיים החשיכו ופנים זוהרות הבליחו מתוכם, מחרידות רק אותם. האיכרים נשאו את מבטם בהערצה כאילו זיהו את הפנים הזוהרות שנראו כאילו נעשו מקרעי עננים זוהרים. ייתכן והוא היה צריך לחקור יותר לגבי רשומות המכוורת של גני ואהדנאלה.
האפלה לא נסוגה ממנו ולו בקילומטר אחד. הוא חש את שרירי ידו לופתת האקדח מתכווצות.
"אני הוא משמר העשן, קורדרד."
כמי שהיה מזכירו של מוח היתוך, קורדרד ידע לזהות מוח היתוך. משמר העשן היה הפחד הכי גדול שלו כי מוח ההיתוך שלו יקבל מודעות משל עצמו ויחתור תחת המזכיר שלו, קורדרד. האם זה מה שקרה במרחב ההתעלות? מוח היתוך גרף את כל תודעות המתעלים?
"כפי שאמרתי מקודם, אני הוא משמר העשן, קורדרד, לא העשן עצמו."
קורדרד הבין שפרצו לתוך מערכת הפרודות שלו אם מוח ההיתוך מסוגל לקרוא את חרדתו. הוא הבין שהתוכנה שהשתמש בה הייתה חסרת תועלת לחלוטין. משמר העשן, בשרותו עם מחשבותיו, דאג שהיא לא תעבוד. הפנים הזוהרות חייכו וענו: "לשבריר שנייה, איימת עליי. עשית את זה אפילו לאחר שביקשתי מהאימבריול, שליח הסינדיקט לברית הטרויאנית, להזהיר אותך. אני מתרשם מהאומץ וכושר הארגון שלך, קורדרד, אך לא מהיהירות שבך."
רגע, רגע, למה משמר העשן יידע את סינדיקט הבטחון של העיר השמיימית על מה שעשה?
"יש לי הצעה שלא תוכל באמת לסרב לה, קורדרד, התעלה אליי עתה ותזכה במשאבי העשן. לא תהיה עוד דחוי הן על ידי הברית הטרויאנית והן על ידי מי שקוראים לעצמם בני עמך."
שרירי ידו התרפו והאקדח נפל על הרצפה. הוא חש שיש איזשהו צוהר שיחזיר לו את כבודו.
איך הוא מעז? מגיל אפס אביו לימד אותו שהסיבה שהם חיים בברית הטרויאנית הייתה שמסדר השושן מצא אותם לא מתאימים לחזרה לכוכב הלכת שממנו הגיעו אבותיהם. כבידת הברית הטרויאנית תהרוג אותם משום שהיא נמוכה מדי אבל כבידת מולדתם גם תהרוג אותם – משום שהיא גבוהה מדי. השאיפה שלו לעושר הייתה מראה לכל מי שלעג לו את האמת – קורדרד הוא האדם העליון.
"וכמה מהם יתעלו בסופו של דבר אל מרחב ההתעלות? אתה תזכה בכבודם של מיליארדים, קורדרד."
פתאום הוא הבין משהו שהיה עליו להבין הרבה קודם לכן כשהוא קנה לעצמו חלק בגנים. האיכרים פה היו כת התעלות. כפי שאיבלת'סיאל הציעה, המקום הזה נועד ללכוד כמותו, מפחדים לצאת ממבטחי הברית הטרויאנית. עם זאת, היה משהו בדבריו של משמר העשן. קורדרד אכן יזכה בכבודם של מיליארדים.
"תן לי לעזור לך להרפות מן הגשמי."
וקרניים לבנות נשלחו מן השמיים, מוציאות קריאות התפעלות מהאיכרים שהיו, כפי שהבין עתה, כת התעלות. הוא חש את גופו נשמט מתחת לתודעתו כשהוא נסרק אל מרחב ההתעלות.
הוא יחיה לנצח.
(בסוף הזמן מחכה רק האהבה לאלה שהיו מוכנים לחכות לה.)
(קישור אבק: היורשת של דוכסות סרודווה, לארה, נחשפה על ידי סינדיקט הבטחון השמיימי כמגויסת החדשה ביותר שלו. אמה הודיעה שהיא תנסה לשחרר את בתה מחזקת הסינדיקט.)
גופתו של קורדרד נשמטה על פני העפר. אם היו פעם חיים ותבונה בגופו, הם נטשו אותו. איבלת'סיאל הביטה אל הפנים הזוהרות ושאלה: "מה איתי? הוא היה אמור להיות.... ההתחלה החדשה שלי."
קרן לבנה ירדה מהשמיים, קרן שהעידה על פתיחת ערוץ תקשורת פרטי בינה לבין הפנים.
"קורדרד התעלה לתוכי. אני מוכן לקחת את המחויבות שלו כלפיך. יש לי אפילו משימה: ההסכמים ביני לבין סינדיקט הביטחון של העיר השמיימית דורשים לצוד את המתעלים אשר פלשו למכוורת. האם את מקבלת את החוזה הזה, איבלת'סיאל?"
רצפת הקרמפלדה מתחת לשכבת העפר התחילה לינוק את הבשר, דם ופרודות של קורדרד. רק העשירים באמת יכלו להרשות לעצמם קבורה. כל השאר מוחזרו למען טובת הקהילה. למרות כל עושרו, קורדרד לא היה שיייך מעולם לאחוז שנקבר. איבלתס'יאל מצאה שעיניה יבשות. היא הבינה שעם כל הכבוד לכמה מהמם היא מצאה את הגבר הזה, הוא נטש אותה. עכשיו עליה למצוא לעצמה התחלה חדשה אחרת.
"האם אתה מודע לכך שטנג'יטה הציבה חוזה על ראשי? אני לא יכולה לצאת מתחומי הגן." סיננה איבלת'סיאל וחשה שהפנים הזוהרות רק מחייכות נוכח הצהרתה שגבלה בקוצר ראות נוכח משאביו. הוא הקים את הגן כדי ללכוד פתאים כמו קורדרד. מה זה עבורו לבטל... חוזה?
רצפת הקרמפלדה, הקבורה מתחת לשכבות עפר, סיימה למצוץ את הגופה. עתה לא נותר כלום ממה שהיה פעם גופתו של קורדרד. איבלת'סיאל תהתה כבר קורבנות המקום הזה אכל.
"בסופו של דבר, אנשים יגלו מי את באמת, איבלת'סיאל, מעתיקת גוף שחיקתה את המקור." ענה הפנים הזוהרות, גורם לה לקפוא במקום מעצם ההבנה שהוא צודק לחלוטין בנוגע לה "רק עברה כמשעתקת אפשר לה ליצור מעתיקת גוף שטעתה לחשוב שהיא המקור, איבלת'סיאל. אני יכול להעמיד את קומץ אויביך על טעותם המצערת בהן כבודו של העשן."
היא באמת הרגישה יותר קשורה לעצמי כחולת העור שהייתה מעתיקת הגוף משאר זהויותיה. היא הרגישה שמילותיו קיפלו בתוכם גם הבטחה לטוב וגם הבטחה לרע. לא היו לה זכויות. למעתיקי גוף אין זכויות. מרגע שהברית הטרויאנית תבין שהיא מעתיקת גוף, הם יצודו אותה – והיא תימכר למי שיצטרך את כישוריה. עדיף לה להסכים להצעה הנדיבה הזאת עכשיו. ההצעה הבאה תינתן לה מעמדה אחרת לחלוטין.
את הלקח הזה למדה מזמן: עדיף להיות חלק ממשפחה על פני כוכבית זוהרת באפלת הליל.
"אני שמח מאד שאנחנו מבינים זה את זה, איבלת'סיאל."
עריכה אחרונה:
