• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

עלילות חרב האופל - סקירה מתגלגלת

שלום שלום,
אי שם כשהייתי ילד/נער/ משהו כזה קראתי את הסדרה הזו, ולאחרונה קיבלתי אותה - הנוסטלגיה שיחקה תפקיד וישר קפצתי על ההצעה.
אז בפוסטים הבאים אסקור את הספרים.

בנימה אישית -
זכרתי את הספרים רק במעורפל. בשלב מסוים בקריאה תהיתי עם עצמי האם אכן קראתי אותם או שאולי מעולם לא קראתי אותם ומישהו אחר סיפר לי.. אבל המסקנה הסופית שקראתי ושכחתי המון. אז הרבה מהקריאה פשוט חדשה לי לחלוטין.

למי שלא מכיר -
מדובר בסדרה בת 3 ספרים מסוף שנות ה- 80 מאת מרגרט וויז וטרייסי היקמן, עם כל המשמעויות הנלוות לכך.
הסיפור עצמו מתרחש בעולם שכולו רווי קסם: אי שם בעולמנו שלנו, לאחר תקופה של ציד מכשפות, הקוסם מרילין אסף את חבריו לקסם ויחדיו (ויחד עם יצורים קסומים רבים אחרים) הם עברו לעולם אחר - בעולם הזה מתרחש הסיפור.

על סיפור המסגרת -
מבלי לעשות הרבה ספוילרים, אלו הדברים שניתן לספר בגלוי, רובם מופיעים על הכריכה מאחור או בעמודים הראשונים:
בעולם הזה כל בני האדם נולדים עם קסם והם מתמחים בפן מסוים של קסם - בין אם מדובר בקוסמי מלחמה או בדרואידים, בקוסמים השולטים במזג האוויר או במעצבי אבנים.
סה״כ יש 8 אסכולות קסם, ועוד אסכולה תשיעית, מסתורית, שהיא ״האומנות האפלה״ - וכמובן שבמהלך הספרים מגלים מהי בדיוק.
אחד הדברים המעניינים הוא שיש כוהנים בעולם, אבל הם לא ״קוסמים״ רגילים - יש להם מעט מאוד יכולת קסם בעצמם, והיכולת העיקרית שלהם היא דווקא לאסוף קסם מהעולם ולתעל אותו כמו צינור אל קוסם אחר, במילים אחרות: הם מעצימים את כוח הקסם של קוסמים אחרים.
כוהנים אלו נקראים ״כימאים״, מה שכבר אמור לגרום לקורא להרים גבה. הם גם משתמשים רבות במתמטיקה, שכן צריך לבצע חישובים מסובכים כדי להעניק קסם לאחר - חישוב שלוקח בחשבון את הגודל של הקוסם, הקסם שהוא רוצה להטיל ועוד ועוד.
בסך הכל עד כאן הרעיון חמוד.

בעולם הזה קסם הוא לא סתם קסם - הוא מכונה חיים. לכן כאשר קוסם מבקש מכוהן קסם הוא אומר לו בפשטות ״כימאי, תן לי חיים״.
הספרים מתמקדים בגיבור יוראם, שנולד ללא שום כוח קסם, כלומר: ״מת״. בכך נפתח הספר הראשון.

על התרגום:
התרגום הוא בעברית גבוהה, באופן שמזכיר את רומח הדרקון, אבל המתרגם הוא לא עמנואל לוטם. לי אישית זה קצת צרם - אני כבר רגיל לכתיבה קולחת ופשוטה, ולכן כשילד פונה לילד אחר ושואל אותו ״התוכל לסייע בידי?״ זה חורק לי מאוד, אבל אני מניח שזה עניין של טעם.

על הדמויות:
ציינתי בכותרת מי כותבי הספר, וזה ניכר בבירור: הגיבור מאוד קשה לעיכול (בעיקר קשה לעכל מדוע מישהו יפזול לכיוונו), חלק מהדמויות חביבות ומגניבות, אבל חלק - והכוונה לדמויות ראשיות - מרגישות כמו מיחזור מסוים של ספרי וויז והיקמן.

בפוסט הבא - הרשמים שלי מהספר הראשון….
 
עריכה אחרונה:
אוקי, מתחילים - ספר ראשון:
(הכל כמובן עם ספוילרים כי זו סקירה)

אז ככה, מתחילים עם הצגתו של יוראם, שנולד ״מת״, כלומר: ללא כוחות קסם. הקיסר והקיסרית בוכים, הקהל בוכה, אקיצר: סצנת בכי.

מייד לאחר מכן הספר מתחיל לדבר עם הגיבור השני, סאריון. סאריון הוא כימאי (כוהן) שמלידה קינא בקוסמים אחרים עתירי קסם. הוא מתמטיקאי מעולה, ממש ״גאון״. כבר בפרקים הראשונים הוא מתפתה לקרוא בספריה בספרים האסורים של האומנות התשיעית האפלה - למה? זה לא ממש ברור. אולי כדי שיהיה תירוץ למעשיו העתידיים. לטעמי חבל שלא עיבו קצת את המניע כי הוא נשמע מאולץ.
בעקבות החטא סאריון מובל לכונן הגדול ואניה, שאיכשהו… מוחל לו סתם כך. דרך דמות אחרת אנו מבינים שואניה לא שוכח כלום - הוא זוכר ומתייק את הכל לשימוש עתידי.
וכך קורא ש- 17 שנים לאחר מכן(!) נזכר ואניה בחטא של סאריון ומטיל עליו לאתר את יוראם ולהביאו אליו - גם כאן נשמע סופר מאולץ.. תכף ארחיב על כך.

בינתיים הפרקים מספרים לנו על התבגרותו של יוראם. לא אומרים לנו שהוא הנסיך המת, אבל זה די ברור. תחת זאת יוראם מגיע לכפר של קוסמים קשיי יום שעוסקים בזריעה. הוא מופיע ביום בהיר אחד כתינוק בחיקה של אישה בשם אניה, שכאילו הקורא אמור לחשוב שהיא אמו. ישנם רמזים בסיפור שאניה נמלטה לאחר שקיימה יחסי מין עם קוסם אחר - דבר שהוא חטא ומסמל ברבריות חייתית (הקוסמים בעולם מפרים תינוקות באורח קסום מזרע שנלקח מהאב ונשתל ברחם האם). היא אף מראה ליוראם את אביו - כאן יש קטע נחמד בו מסתבר שכימאים יכולים לפתוח ״מסדרונות״, שהם למעשה שערים (ושעליהם אמונים גם קוסמים אחרים ששומרים שלא ישתמשו בהם סתם). אז יוראם בוכה יום אחד שאניה לא מספרת לו כלום על אביו, היא מתעצבנת ולוקחת אותו בכוח לכימאי הכפר ומאיימת עליו שיפתח מסדרון לארצות הניכר, שמסתבר שהן מרחבים של חול עליהם יש אינסוף פסלים עצומים של בני אדם. מסתבר שחוטאים נהפכים לאבן לנצח ומונחים שם. אניה מראה ליוראם פסל ואומרת לו שזה אביו.

הפרקים עוקבים אחר ילדותו של יוראם, שמכיוון שאניה שומרת עליו בקנאות כדי שלא ידעו שהוא מת, הוא נהיה מריר ומתוסכל וחסר כישורים חברתיים, במילים אחרות: יופי של חבר כנסת אבל לא ממש גיבור של ספר.
אניה מלמדת אותו ״קסמי״ אחיזת ידיים (זריזות ידיים) כדי שיוכל להסוות את העובדה שאין לו קסם. עד כאן חמוד. רק שבינתיים לא ראיתי שעשו בזה שימוש בהמשך הספרים וחבל.. הוא דווקא נוטה לכיוון של לוחם מסוקס במקום נוכל עם אצבעות זריזות.
עם המסווה הזה יוראם עובד בשדות כמו כולם במשך שנים.
עם הזמן אניה מפתחת סימני שיגעון. לא מרחיבים על זה יותר מדי.

בגיל 16 חל ״פתאום״ מפנה כאשר משגיח חדש מגיע לכפר הזורעים הקטן ובפעם הראשונה הוא מבקש מהכימאי להעניק לקוסמים יותר חיים (קסם) כדי שיעבדו טוב יותר - אז מגלה הכימאי לראשונה מזה 16 שנים שיוראם לא מסוגל לקבל ממנו חיים והוא למעשה מת.
קצת מוזר כל הסיפור הזה…
המשגיח המום ורוצה לתפוס את יוראם כשלל. בשלב הזה אניה נחלצת לעזרתו, משנה צורה למעין חית אדם ותוקפת את המשגיח, אך הוא תוקף חזרה והורג אותה.
אז יוראם מרים אבן, זורק על המשגיח ופוגע ברקתו, וכמו כל סיפור גוליית טוב - המשגיח מת מייד.
עכשיו, כולם בספר קוראים למעשה ״רצח״, בסוג של צדק. משום מה בהמשך הספר זה מוצג כהגנה עצמית ולעורך דין שבי זה ממש הפריע, כי כל סטודנט שנה א׳ למשפטים יגיד לך שנסיבות מקלות אולי יש כאן (קנטור), אבל הגנה עצמית זה לא.
כנראה שזה קטנוני מצידי אבל עדיין הפריע לי.
מכאן יוראם בורח וסוף סוף העלילה מתחילה קצת להתקדם בקצב מהיר יותר.

כבר נמשיך…
 
עריכה אחרונה:
ממשיכים-
בשלב הזה יוראם בורח לארצות הניכר, לא מספרים לנו מה יש שם אלא רק שזה מקום נידח מלא מפלצות. ואכן מוצאים אותו ״אנשי סוס״ שזה בתכל׳ס קנטאורים, שבילו את חייהם כבני אדם ושונו בתקופה קדומה כדי להילחם. אלא שמאז הם נשכחו ושנאתם לבני אדם רק גברה. הם תוקפים את יוראם ושוברים לו כמה עצמות אבל הוא שורד ומוצא עצמו בכפר מכשפים של האומנות התשיעית, האומנות האפלה, שם הוא מחלים ועובד כנפח.

דווקא פה הרעיונות נהיים נחמדים משום שהאומנות האפלה היא למעשה טכנולוגיה והיא ממש נאסרה על הקוסמים. כך, למשל, קוסם לא בונה שולחן - הוא מעצב אותו עם קסם. להתעסק עם פטיש, גרזן וכו׳ - כל אלו הם כלי האומנות האפלה והם אסורים.
אני זוכר שזה בפועל ה-מוקד של הספרים, ולדעתי עשו בחוכמה שלא חשפו את זה מייד.
כבר אסקור מה קורה שם בכפר.

מבחינת דמויות - קצת אחרי שיוראם נמלט הלך אחריו חברו מוסיה, קוסם מהכפר בו הם חרשו את השדות. נוסעיה הוא דמות שלא מפותחת מספיק לדעתי - החיבה שלו ליוראם היא חד צדדית כי יוראם מוצג בשלב הנוכחי כנאד נפוח שלא שם על אף אחד. ומשום מה מוסיה עוזב הכל והולך אחריו. קצת מוזר ולא מוסבר מספיק, מקווה שזה יוסבר בספרים הבאים..

יש לנו גם את סאריון הכימאי מהפוסט הקודם שנשלח ע״י הכוהן הגדול ואניה לתפוס את יוראם ולהחזירו לכנסיה כי הוא ביצע רצח. ברור גם לסאריון שזו לא הסיבה כי יש אוכפי חוק מיוחדים לשם כך, אבל הוא מבצע זאת בלית ברירה - למה? כי 17 שנים קודם לכן הוא קרא בספרים האסורים אז הנה העונש הגיע.. קצת מצחיק בעיני.
סאריון הוא דמות מפתח ומזכיר קצת את אלפרד ממחזור שער המוות.

ולבסוף מציגים לנו את סימקין שמגיע משום מקום - סימקין הוא קנדר משולב בפיזבאן: כולם מכירים אותו, הוא מלא בסיפורי גוזמה מפה ועד ארצות ניכר, הוא ססגוני, צבעוני, נמצא בכל המקומות ומשחק משחק שלאיש אין מושג מה הוא. סימקין הוא קוסם (כנראה) שמסוגל לשנות את תלבושתו כראות עיניו, אבל גם את צורתו - ליצורים חיים, צמחים או חפצים דוממים.
כולם חושבים שהוא פועל בשליחותם וכנראה שהוא פועל לפי שליחותו שלו, מה שלא תהיה.
לא ברור מה יוראם העגמומי והמתבודד מצא בסימקין, אבל יוראם כן מספר בשלב מתקדם של הספר שסימקין הוא זה שגילה לו את דבר הימצאם של הספרים האבודים בכפר בו הוא שוהה - ספרים שבהם מוזכרת אבן האופל, ממנה מחשלים את חרב האופל.
יכול להיות שזו הסיבה לחיבור ביניהם.

ועל כך - בהמשך…
 
הנה ממשיכים -
אז כל הדמויות הראשיות נמצאות כעת ״בכפר המכשפים״ שהוא כפר בו עוסקים קוסמים באומנות התשיעית והאפלה - טכנולוגיה. יש שם מפחה, גלגל שטוחן קמח בעזרת מי נהר וכו׳. לא הרבה בסך הכל. אני זוכר שבתחילת הספר יוראם משתמש במקל שאותו הוא תוחב מתחת לסלע כדי להרים את הסלע ומוסיה אומר לו שזה אסור כי זו האומנות התשיעית - אז רמת הטכנולוגיה בכפר לא משהו. אבל המוטיב של טכנולוגיה יחזור בהמשך. גם מוזכר שהידע ליצור את הטכנולוגיה אבד עם הזמן.

פה העסקים נהיים קצת יותר מורכבים, באופן שלא כל כך מתאים לוייז והיקמן (למרות שבמחזור שער המוות יש יותר מורכבות מרומח הדרקון, והוא נכתב לאחר הספרים הללו):

ואניה הכוהן הגדול שלח את סאריון לתפוס את יוראם כי הוא ביצע רצח. אמרנו שסאריון יודע שזה סתם תירוץ, אבל לא מבין מה המניע של ואניה. גם הקורא לא מבין בהתחלה. ידוע כי ואניה נחשף לנבואה בתחילת הספר שגורסת שהנסיך שיוולד מת, ימות שוב ואז יחזור עם הכוח לעצב את העולם, משהו כזה. ואניה בטח מבין שזה יוראם - אבל מה הוא רוצה? לא ברור. הרי אם רצה לתפוס אותו היה שולח אוכפי חוק, שמתוארים בספר כחזקים למדי.

סאריון יודע שואניה משקר אבל לא מכיר את הנבואה. הוא רואה את יוראם… ולא מחזיר אותו לואניה. למה? אולי כי הוא חושד במניע לא כשר של ואניה. להגנתו ייאמר שבכל החלק הזה של הספר וגם בספר הבא הוא מייסר את עצמו במחשבות מה נכון ומה לא, כך שלפחות לגביו הדילמה מוצגת טוב.

בכפר שולט בלאכלוך (שם נורא בעברית… כל הזמן יושב לי בראש שזה לקוח מהמקרא או משהו כזה, אבל אני לא מצליח לשים על זה את האצבע).
בלכאלוך הוא אוכף חוק שסרח ומתואר כקוסם לבוש שחורים (כי בכל ספר צריך אחד) וחזק מאוד. הוא תפס לפני 5 שנים את השלטון בכפר וכולם פוחדים ממנו, אבל גם מאמינים במטרתו - הוא סבור שצריך לכרות ברית עם ממלכה אחרת, שאראקאן, להביא להם טכנולוגיה, וביחד עם קסמם להילחם במרילון, שזו הממלכה העיקרית בספר ממנה כולם הגיעו.
אלא ששאראקאן לא הוצגה כלל עד לרגע זה ואישית לי זה היה קצת מוזר - פתאום יש סכסוכי ממלכות, כשאני בכלל לא ידעתי שיש ממלכות וחשבתי שיש רק אחת!
אבל פה זה לא מסתיים - מסתבר בהמשך הספר שבלאכלוך מתקשר מרחוק עם הכוהן ואניה (לא אומרים שזה הוא, אבל זה ברור מהתיאור) - משום מה ואניה רוצה שכפר המכשפים יכרות ברית עם שאראקאן כדי להציג למרילון ששאראקאן עוסקים באומנות האופל ואז יהיה זה תירוץ לצאת נגדם למלחמה.
די מורכב בשביל המחצית הראשונה של הספר הראשון, וקצת חבל שלא היו רמזים מטרימים לכל העסק עם שאראקאן לפני כן.

למה בלאכלוך לא עושה כלום ליוראם? כי הוא חלק מהכפר. בלאכלוך גם מפעיל את סימקין לרגל אחר יוראם, מבלי לדעת שסימקין משחק איתו משחק כפול. כנראה שבלאכלוך חושש שיוראם מת או שהוא עושה משהו במפחה - אבל עד לסוף ממש הוא לא מבין זאת לעומק.

אז הבנו את המצב הגיאו-פוליטי בכפר, כל אחד יודע עכשיו למי להצביע, ובהמשך אתאר את המשך (וסוף) עלילת הספר הראשון.
 
אני חושב שאף פעם לא קראתי את הספר השלישי בטרילוגיה וגם שכחתי את רוב עלילת שני הספרים הראשונים, אז נהנה מאוד מיומן הקריאה הזה.

אני זוכר שהיה שם סוג של גסטפו-קוסמים, שלבשו גלימות שחורות עם כפפות לבנות (?), שכיאה לפנטזיה של הניינטיז היה להם איזה שם עתיר הברות חסרות משמעות.

וויז והיקמן דחפו רפרנס למרילון בסוף "אגדות רומח הדרקון" שם גדילן מחטט באחת המפות שלו, רואה שיש בה מקום בשם "מרילון" ושוקל לבקר שם באמצעות אביזר המסע בזמן ובמרחב:

1784373442743.webp
 
וויז והיקמן דחפו רפרנס למרילון בסוף "אגדות רומח הדרקון" שם גדילן מחטט באחת המפות שלו, רואה שיש בה מקום בשם "מרילון" ושוקל לבקר שם באמצעות אביזר המסע בזמן ובמרחב
כן הם עשו משהו כזה דומה גם בדרקוני להבת קיץ - גדילן מוציא ספר שרשום עליו ״האפלו״ ומתכונן שלא שמע עליו בחיים..

ובהמשך לענייננו:
אכן יש קוסמים שחורי גלימות שנקראים דוק-צאריט, אוכפי החוק. אלו קוסמי אש נדירים יחסית שבד״כ משלבים את ידיהם לפנים, עוטים שחורים וברדס על ראשם, ולא מדברים הרבה. הם יכולים גם לדבר אל מוחותיהם של אחרים בסוג של טלפתיה.
הרבה מהקוסמים הנעלים יותר מרחפים באוויר מעט מעל הקרקע ולא מטנפים את רגליהם, וכך גם הדוק-צאריט.
 
קוסמים שחורי גלימות שנקראים דוק-צאריט, אוכפי החוק.
עוטים שחורים וברדס על ראשם, ולא מדברים הרבה.
מרחפים באוויר מעט מעל הקרקע ולא מטנפים את רגליהם, וכך גם הדוק-צאריט.
דומים לסוהרסנים, אבל לא נראה לי שרולינג קראה אי פעם את חרב האופל כדי לקבל מהם השראה.
 

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

אשרו לי משחק אחד לדרקוניקון ועל השני עדיין לא הוחלט כבר כמה ימים.
מה זה אומר?
כמעט 3 שנים שאנחנו משחקים מו"ד על בסיס שבועי, ופעם ראשונה שדמות נהרגה לנו, זו הדמות שלי.. אני מאושר
לפני שנה וארבעה ימים התחלנו את משחק הפורום המצוין של פרגרין השני -הצד האפל של הירח
בבקשה בבקשה לא שוב.
בדיוק כשאנחנו חושבים שראינו הכל באימה, מגיע סשן קת'ולהו מס' 70 - אימה באוריינט אקספרס.
חזרה
Top