שלום שלום,
אי שם כשהייתי ילד/נער/ משהו כזה קראתי את הסדרה הזו, ולאחרונה קיבלתי אותה - הנוסטלגיה שיחקה תפקיד וישר קפצתי על ההצעה.
אז בפוסטים הבאים אסקור את הספרים.
בנימה אישית -
זכרתי את הספרים רק במעורפל. בשלב מסוים בקריאה תהיתי עם עצמי האם אכן קראתי אותם או שאולי מעולם לא קראתי אותם ומישהו אחר סיפר לי.. אבל המסקנה הסופית שקראתי ושכחתי המון. אז הרבה מהקריאה פשוט חדשה לי לחלוטין.
למי שלא מכיר -
מדובר בסדרה בת 3 ספרים מסוף שנות ה- 80 מאת מרגרט וויז וטרייסי היקמן, עם כל המשמעויות הנלוות לכך.
הסיפור עצמו מתרחש בעולם שכולו רווי קסם: אי שם בעולמנו שלנו, לאחר תקופה של ציד מכשפות, הקוסם מרילין אסף את חבריו לקסם ויחדיו (ויחד עם יצורים קסומים רבים אחרים) הם עברו לעולם אחר - בעולם הזה מתרחש הסיפור.
על סיפור המסגרת -
מבלי לעשות הרבה ספוילרים, אלו הדברים שניתן לספר בגלוי, רובם מופיעים על הכריכה מאחור או בעמודים הראשונים:
בעולם הזה כל בני האדם נולדים עם קסם והם מתמחים בפן מסוים של קסם - בין אם מדובר בקוסמי מלחמה או בדרואידים, בקוסמים השולטים במזג האוויר או במעצבי אבנים.
סה״כ יש 8 אסכולות קסם, ועוד אסכולה תשיעית, מסתורית, שהיא ״האומנות האפלה״ - וכמובן שבמהלך הספרים מגלים מהי בדיוק.
אחד הדברים המעניינים הוא שיש כוהנים בעולם, אבל הם לא ״קוסמים״ רגילים - יש להם מעט מאוד יכולת קסם בעצמם, והיכולת העיקרית שלהם היא דווקא לאסוף קסם מהעולם ולתעל אותו כמו צינור אל קוסם אחר, במילים אחרות: הם מעצימים את כוח הקסם של קוסמים אחרים.
כוהנים אלו נקראים ״כימאים״, מה שכבר אמור לגרום לקורא להרים גבה. הם גם משתמשים רבות במתמטיקה, שכן צריך לבצע חישובים מסובכים כדי להעניק קסם לאחר - חישוב שלוקח בחשבון את הגודל של הקוסם, הקסם שהוא רוצה להטיל ועוד ועוד.
בסך הכל עד כאן הרעיון חמוד.
בעולם הזה קסם הוא לא סתם קסם - הוא מכונה חיים. לכן כאשר קוסם מבקש מכוהן קסם הוא אומר לו בפשטות ״כימאי, תן לי חיים״.
הספרים מתמקדים בגיבור יוראם, שנולד ללא שום כוח קסם, כלומר: ״מת״. בכך נפתח הספר הראשון.
על התרגום:
התרגום הוא בעברית גבוהה, באופן שמזכיר את רומח הדרקון, אבל המתרגם הוא לא עמנואל לוטם. לי אישית זה קצת צרם - אני כבר רגיל לכתיבה קולחת ופשוטה, ולכן כשילד פונה לילד אחר ושואל אותו ״התוכל לסייע בידי?״ זה חורק לי מאוד, אבל אני מניח שזה עניין של טעם.
על הדמויות:
ציינתי בכותרת מי כותבי הספר, וזה ניכר בבירור: הגיבור מאוד קשה לעיכול (בעיקר קשה לעכל מדוע מישהו יפזול לכיוונו), חלק מהדמויות חביבות ומגניבות, אבל חלק - והכוונה לדמויות ראשיות - מרגישות כמו מיחזור מסוים של ספרי וויז והיקמן.
בפוסט הבא - הרשמים שלי מהספר הראשון….
אי שם כשהייתי ילד/נער/ משהו כזה קראתי את הסדרה הזו, ולאחרונה קיבלתי אותה - הנוסטלגיה שיחקה תפקיד וישר קפצתי על ההצעה.
אז בפוסטים הבאים אסקור את הספרים.
בנימה אישית -
זכרתי את הספרים רק במעורפל. בשלב מסוים בקריאה תהיתי עם עצמי האם אכן קראתי אותם או שאולי מעולם לא קראתי אותם ומישהו אחר סיפר לי.. אבל המסקנה הסופית שקראתי ושכחתי המון. אז הרבה מהקריאה פשוט חדשה לי לחלוטין.
למי שלא מכיר -
מדובר בסדרה בת 3 ספרים מסוף שנות ה- 80 מאת מרגרט וויז וטרייסי היקמן, עם כל המשמעויות הנלוות לכך.
הסיפור עצמו מתרחש בעולם שכולו רווי קסם: אי שם בעולמנו שלנו, לאחר תקופה של ציד מכשפות, הקוסם מרילין אסף את חבריו לקסם ויחדיו (ויחד עם יצורים קסומים רבים אחרים) הם עברו לעולם אחר - בעולם הזה מתרחש הסיפור.
על סיפור המסגרת -
מבלי לעשות הרבה ספוילרים, אלו הדברים שניתן לספר בגלוי, רובם מופיעים על הכריכה מאחור או בעמודים הראשונים:
בעולם הזה כל בני האדם נולדים עם קסם והם מתמחים בפן מסוים של קסם - בין אם מדובר בקוסמי מלחמה או בדרואידים, בקוסמים השולטים במזג האוויר או במעצבי אבנים.
סה״כ יש 8 אסכולות קסם, ועוד אסכולה תשיעית, מסתורית, שהיא ״האומנות האפלה״ - וכמובן שבמהלך הספרים מגלים מהי בדיוק.
אחד הדברים המעניינים הוא שיש כוהנים בעולם, אבל הם לא ״קוסמים״ רגילים - יש להם מעט מאוד יכולת קסם בעצמם, והיכולת העיקרית שלהם היא דווקא לאסוף קסם מהעולם ולתעל אותו כמו צינור אל קוסם אחר, במילים אחרות: הם מעצימים את כוח הקסם של קוסמים אחרים.
כוהנים אלו נקראים ״כימאים״, מה שכבר אמור לגרום לקורא להרים גבה. הם גם משתמשים רבות במתמטיקה, שכן צריך לבצע חישובים מסובכים כדי להעניק קסם לאחר - חישוב שלוקח בחשבון את הגודל של הקוסם, הקסם שהוא רוצה להטיל ועוד ועוד.
בסך הכל עד כאן הרעיון חמוד.
בעולם הזה קסם הוא לא סתם קסם - הוא מכונה חיים. לכן כאשר קוסם מבקש מכוהן קסם הוא אומר לו בפשטות ״כימאי, תן לי חיים״.
הספרים מתמקדים בגיבור יוראם, שנולד ללא שום כוח קסם, כלומר: ״מת״. בכך נפתח הספר הראשון.
על התרגום:
התרגום הוא בעברית גבוהה, באופן שמזכיר את רומח הדרקון, אבל המתרגם הוא לא עמנואל לוטם. לי אישית זה קצת צרם - אני כבר רגיל לכתיבה קולחת ופשוטה, ולכן כשילד פונה לילד אחר ושואל אותו ״התוכל לסייע בידי?״ זה חורק לי מאוד, אבל אני מניח שזה עניין של טעם.
על הדמויות:
ציינתי בכותרת מי כותבי הספר, וזה ניכר בבירור: הגיבור מאוד קשה לעיכול (בעיקר קשה לעכל מדוע מישהו יפזול לכיוונו), חלק מהדמויות חביבות ומגניבות, אבל חלק - והכוונה לדמויות ראשיות - מרגישות כמו מיחזור מסוים של ספרי וויז והיקמן.
בפוסט הבא - הרשמים שלי מהספר הראשון….
עריכה אחרונה:
