ספרי/סרטי הרפתקאות - ז'אנר שנעלם?

[המפקד האלמוני]

פשוט בגלל שבעקבות הפסקת האש המפתיעה (ספוילר: לא באמת מפתיעה) נכנסתי למוד מחשבה של "דברים שנעלמו בלי שלא שמנו לב".

פתאום כשאני חושב על זה - סתם נדמה לי או שאנחנו כבר לא ממש רואים ספרי/סרטי הרפתקאות (adventure) שלא כוללים איזשהו תוכן של מד"ב ו/או פנטזיה? הם נעלמו?

פעם זה היה ז'אנר די רחב שכלל עלילות של טיפוס-הרים, הישרדות באי בודד, חציית מדבריות, גילוי ארצות - ובצד של היותר אקשן גם התקוממויות נגד עריצים, קרבות נגד אנשים זרים במקומות זרים ונגד אנשים מוכרים בארצות יותר מוכרות.

עלילות כאלה עדיין קיימות, אבל נראה לי לתחושתי הלא-מבוססת שכיום זה לא יתפוס אם הן לא יכללו חללית או קסם כלשהו.

אני טועה לגמרי?

 

[כליל החורש נאורי]

אני חושב שחוץ ממד"ב ופנטזיה, בעיקר תמצא את זה ברומנים היסטוריים. אנחנו כרגע במצב שבו אין איזורי ספר של ממש, וגם אם היו, רעיון הבסיס של הסיפורת הזו, בעיקר לבנים מתורבתים שחוקרים את קצוות הלא-נודע ונלחמים בכל מיני סטריאוטיפיים גזעניים שונים ומשונים, כל-כך רחוק ממה שרלוונטי, שאפילו ספרות שהייתה מנסה לפעול נגד הזרם פשוט לא הייתה מוצאת קהל מעוניין. יש מותחנים וספרות בלשים שמסיבות ברורות מתרחשות בסביבה עירונית זו או אחרת.

 

[המפקד האלמוני]

עדיין אפשר לעשות סרטים על "הרפתקאות נגד איתני הטבע" - אני זוכר שראיתי אחד כזה בשנת 2000 שנקרא Vertical Limit ועסק במטפסי הרים במשימת חילוץ. אלה אמנם היו "גיבורים לבנים ביעד אקזוטי" אבל אני גם זוכר שהיתה שם דמות משנה מכובדת של קצין צבא פקיסטני שאף טרחו לתת לו שורה בה הוא אומר שהוא מחבב מטפסי הרים כי הם האנשים המערביים היחידים שבאים לארצו בלי כוונות לנצל אותה.

מצד שני, זה היה בשנת 2000 ונראה לי שהיום סוג ההרפתקאות הזה מכוסה במידה פופולארית על ידי תוכניות ריאליטי שונות.

 

[כליל החורש נאורי]

השרדות אכן כבר בעונתה החמישים

 

[golan2072]

לעתים קרובות ערבבו בזה איזשהו אלמנט פנטסטי כבר בתקופה הוויקטוריאנית ובראשית המאה ה-20, בין אם מד"ב (או technothriller למעשה) אצל ג'ול וורן ובין אם בחוברות הפאלפ כמה עשורים לאחריו (שנטו לשרבב כל מיני דברים מציאותיים פחות [בלשון המעטה] לעלילות).

ספרי ההרפתקאות הקלאסיים ממש שאני זוכר הם מהמאות ה-18 וה-19, רובינזון קרוזו (שאגב היה ממש חתרני לתקופתו*), אי המטמון, שלושת המוסקטרים, הרוזן ממונטה-כריסטו, פוזמק העור, וכו'.

* כידוע, הפואנטה של רובינזון קרוזו היא שהאדם הרציונלי והיצרני יכול להתסדר יופי בלי מלך שיגיד לו מה לעשות ובלי כומר שיגיד לו מה מותר ומה אסור.

 

[the Nerubian]

אני חושב שחוץ ממד"ב ופנטזיה, בעיקר תמצא את זה ברומנים היסטוריים. אנחנו כרגע במצב שבו אין איזורי ספר של ממש, וגם אם היו, רעיון הבסיס של הסיפורת הזו, בעיקר לבנים מתורבתים שחוקרים את קצוות הלא-נודע ונלחמים בכל מיני סטריאוטיפיים גזעניים שונים ומשונים, כל-כך רחוק ממה שרלוונטי, שאפילו ספרות שהייתה מנסה לפעול נגד הזרם פשוט לא הייתה מוצאת קהל מעוניין. יש מותחנים וספרות בלשים שמסיבות ברורות מתרחשות בסביבה עירונית זו או אחרת.

תחושת הבטן שלי היא שכליל החורש הצביע היטב על הסיבה מדוע הוליווד לא מרבה להוציא סרטים בז'אנר הזה לאחרונה. אבל מדי פעם כן יוצא סרט כאשר הנסיבות מאפשרות לו להסתדר ככה (נכון שבדרך כלל יהיו מעורבים פנטזיה/מדע בדיוני אבל לעתים השילוב הוא עם מותחן ריגול/פשע/קונספירציה לדוגמה).

דוגמאות מהשנים האחרונות שאני יכול לחשוב עליהם בלי לפתוח גוגל – הדוגמה הכי מדויקת היא Uncharted (מבוסס על סדרת משחקי מחשב)
דוגמאות פחות מדויקות אבל לגמרי בכיוון: משימה בלתי אפשרית (מאז הסרט השני הם לא באמת מותחני ריגול פרופר ולגמרי גולשים לסרטי הרפתקאות). קצת יותר גרועים – Red Notice לדעתי. סרטים קצת יותר ישנים – אוצר לאומי.