פרק ראשון: לידה וילדות.
קת'אק דראלין טאומים התחיל את חייו, כמו רבים לפניו, כעולל אדום וצרחני בידי המיילדת. בניגוד לאחרים שבאו לפניו או אחריו, הוא יצא מרחמה של הליידי סיניס אירולין, אשתו של קת'אק דראלין רוגים, קצין זוטר בלגיונות בית קת'אק ודם דרקונים צעיר יחסית.
דראלין עצמה, אמו של רוגים, ניהלה אחוזה טרייה יחסית, ובעוד ילדיה הרבים חיזקו את קשרי המסחר ואת ההשפעה היחסית של תת הבית על הבית הגדול, דראלין עדיין לא היתה ידועה ברבים. ילדותו של טאומים היתה דומה לשל אחרים באימפריית הארגמן- מסכת בלתי פוסקת של מבחנים פיסיים, נפשיים ומנטליים שנועדו לנפות את הילדים החלשים ולקדם את המוכשרים שביניהם לקראת תפקידם כמנהיגי הממלכה לעתיד. כמובן שבבית קת'אק לא היה שום ספק שהמוצלחים מקבלים את המגיע להם בדמות מתת הדרקונים.
טאומים עצמו היה מהיר תפיסה וזריז, והשתלט באותה מיומנות על כיתות הלחימה כמו על לימודי ההסטוריה והטקטיקה שעבר, הוריו היו בטוחים שמתת הדרקונים מחכה ממש מעבר לפינה, ובהיותו בנם הבכור, טאומים היה צריך לענות לציפיות רבות.
הוא \מוכרח\ להפוך לדם דרקונים. מוכרח!
המסר הזה הוטבע עמוק לתוך תודעתו של הילד דרך מבטיהם האוהבים והמצפים של הוריו, מתנהגים כאילו לידה מתקרבת אפילו שבנם כבר עבר את העשור הראשון לחייו.
פרק שני: נערות ושירות
את בית הספר הראשי טאומים עבר בקלות, בהצטיינות וללא אירועים מיוחדים. האירוע המיוחד היחיד שראוי לציון הוא דווקא חוסר באירוע אחד- טאומים לא קיבל את מתת הדרקונים גם עד סוף בית הספר, ובגיל חמש עשרה אפילו הוריו האדוקים התחילו לאבד תקווה לגבי סיכוייו של בנם. אך תקווה עדיין פיעמה בהם, והם השקיעו את מלוא כספם והשפעתם כדי לשלוח את בנם יחידם לבית הפעמונים על מנת לקבל את ההכשרה האיכותית ביותר באימפריה- "היו מקרים מעולם של הארה אפילו עד גיל 20! הדרקונים בוחנים אותנו." חשבו הוריו.
שנותיו של טאומים בבית הפעמונים היו רצופות הצלחות, אך חסרות את המרכיב לו ציפו כולם- טאומים סיים, ובגיל 18 עדיין לא קיבל את מתת הדרקונים. הוריו עוד נאחזו בתקווה הקלושה, אך טאומים עצמו בחר את סיום בית הספר כזמן שלו לקחת אחריות על גורלו ולהודות באמת הברורה- לא תהיה פה מתת דרקונים, וכדאי להכיר בכך. האכזבה העצומה שלו מעצמו לאחר שנים ארוכות של הקרבה ועבודה קשה כמעט ריסקה את הצעיר, אך ייעוץ בזמן הנכון מאחד מזקני הבית תיעל את הרגשות החזקים וחישל אותם לנאמנות.
טאומים הכריז אל מול הוריו שהוא מתכוון להקדיש את חייו לבית קת'אק ולקחת על עצמו אחד ממסלולי האימונים הקשים והמפרכים באימפריה- מסלול טופר האש, תכנית אימונים לבני תמותה המוכשרים לחישת מהות ולאומנויות לחימה ארציות בשירות בית קת'אק, בדרך כלל בהגנה אישית על אחד מהגנרלים בני הבית מהתנקשות.
קת'אק דראלין טאומים ויתר על שם משפחתו, ושמו מאז היה רק טאומים.
על מסכת האימונים מיותר לדבר, היא אכן אכזרית וברוטאלית מעבר לדמיונות הפרועים אפילו של חיילי הממלכה, רבים מהמועמדים לא שרדו אפילו את השבועות הראשונים ורק קומץ סיים בהצלחה. בני התמותה התגלגלו על חולות מלוהטים וחבטו ברסיסי ברזל, הואכלו מגוון סמים הזייתיים ושולחו אחד בשני כדי לחזק ולהתחזק, בסוף המסלול טאומים נראה כמו מתאבק זירה מנקסוס ולא כמו בחיר הדרקונים או אציל מבית קת'אק, כל גופו מכוסה צלקות וחסון מעבר לנורמה האנושית, שואף לשלמות.
לאחר תקופת האימונים הראשונה נערכה הפוגה במהלכה הלוחמים עברו אינדוקטרינציה עמוקה לפילוסופיה הטהורה. בנוסף, מינון סמי ההזייה הוגדל ובסדרה אימונים מנטליים ותרגילים פילוסופיים שברו בני התמותה את הוילון המפריד בינם לבין המהות שלהם, ולמדו לתעל כאחד מדמי הדרקונים.
כולם הוכשרו בסגנון 'פריחה נופלת', זאת על מנת להפנים את תפקידם כמגנים ושומרי ראש, עד המוות, בלי פשרות. טאומים למד את הסגנון במשך ארבע שנים לפני שהגיע לאמנות שלמה בו, ולימודיו הסתיימו. עם סיומם הוא נטש את אחרון קשריו לחייו הקודמים, שמו, ולקח לעצמו שם חדש, 'דבורה נאמנה'.
עם סיום הכשרתו הוא נשלח לשמור על חייו של קת'אק טינוס, אציל צעיר שנשלח לפקד על כוחות קת'אק בצפון בדיכוי מרידות של ערי חוף. יכולתו יוצאת הדופן של טינוס בפיקוד וניהול צבא הבטיחו לו עתיד מזהיר, והצדיקו את ההשקעה של בית קת'אק בשומר ראש ממסדר טופר האש.
פרק שלישי: הצלחה ואובדן
אויבים רבים היו לטינוס הצעיר, ומתנקשים אינספור נשלחו לחסלו. דבורה נאמנה תמיד היה שם בשביל לעצור ולחסל את אויביו של אדונו, והגן עליו מכל פגע. בתמורה, אדונו בטח בו וחלק איתו את סודותיו הכמוסים וחלומותיו הגנוזים. בין השניים שררו כבוד ואהבה חזקים.
אם עלמות הגורל לא היו חומדות לצון, הם היו פוסעים את שבילי הבריאה עד היום ביחד, אדון ומשרת, אך נול הגורל הראה עתיד אחר.
בשנתו השלישית של דבורה נאמנה בשירותו של טינוס הגיע מכתב- באותה תקופה טינוס וכוחותיו היו מוצבים בדרום-מזרח הבריאה, שומרים על מכרות ברקת לא רחוקים מארץ כהי העור, הרבורהד, ובחודשים שקדמו למכתב הדפו מספר התקפות של ברברים מהג'ונגלים שממזרח לארץ זו, מעבר לרכס ההרים.
כנראה שמפלת הברברים משכה תשומת לב מסוג אחר, כי במכתב היה משפט אחד בלבד כתוב "התכונן, לורד טינוס, שכן היום בחצות נשמתך תחזור לדרקונים שאתה מעריץ". המשפט היה כתוב בדיו כסופה וחתום בציור של עטלף מוטבע בשעווה. טינוס זיהה את הסמל כזה של אחד ממנהיגי הברברים הגדולים באזור, תועבה לונארית עוצמתית.
דבורה נאמנה לא יכל להרשות לאדונו להפגע, והוא החליט להקריב את חייו, קולו נישא רם ובהיר כששר:
"הפריחה אכן תפול
ועין עטלף
תוסח, תרדוף הפריחה"
אז לבו של קת'אק טינוס נמלא חמלה ועצב, שכן הבין את הקרבתו של משרתו הנאמן. הוא אימץ את דבורה נאמנה אל לבו ובכה, ולאחר שפרידתם הושלמה, הוא ארז מטלטליו והתכונן לעזיבה.
בחצות, צל עטלף הסתיר את השמיים כמובטח, ויצור שחלקו עטלף וחלקו אדם, גדול בחמישה ראשים מהגבוה בחייליו של טינוס, נחת ברחבת האחוזה.
עוד לפני שסיים את נחיתתו, דבורה נאמנה זינק עליו מגג הבניין, סכין שלופה, וניסה בכל מחיר להכאיב ליצור, להזיק לו, למנוע ממנו לגעת באדונו. אך הגורל אכזר הוא, וחוט קיומו של דבורה, קצר להכאיב, הבהב ונעלם מהנול, ואז הופיע מחדש, ארוך מחוטיהם של בני האדם האחרים, זוהר באור יקרות זהוב. כן, גבורתו הבלתי מתפשרת של דבורה משכה לבסוף תשומת לב אלוהית, אך לא הדרקונים שעו לגבורתו, אלא השמש הבלתי מנוצח עצמו.
בעודו מבולבל מהשינוי וזוהר באור זהוב, הלונאר זיהה אותו מחייו הקודמים ונע מדרכו, עט ישירות על טינוס שלא מיהר מספיק לעזוב, וכרת את ראש באבחה אחת.
בעוד מילותיו של השמש מהדהדות באזניו, חזה דבורה באדונו מת כמתוך חלום, ונפל לברכיו בדממה הלומה, תחושת אבדן וכשלון צורב וחזק מכל מה שחש אי פעם נצרבת לתוך נפשו בצמוד להתעלות הנשגבות.
הוא ידע שנכשל במטרת חייו, בהגנה על אדונו, והוא ידע שהסיבה היא ה'מתנה' המפוקפקת הזו, שלא מגיעה מהדרקונים הקדושים אלא מאל זר ואסור שלא פעל בבריאה אלפי שנים.
דבורה צרח לשמיים בתסכול ובכאב, זכרונות של ימים עברו ממלאים את נפשו ולא נותנים לו מרגוע.
הוא צריך למות ביחד עם אדונו. ידוע שאמן בסגנון הפריחה הנופלת לא יכול לשרוד כשלון של הטכניקה הסופית בסגנון, רק הולם שהוא ימות. הוא קם מהרצפה, הלונאר כבר נעלם, ועשה דרכו לנהר קרוב על מנת להטביע את עצמו. אז המהות שלו התעוררה בו, והוא איבד הכרה. הוא התעורר במערה קילומטרים רבים משם והבין שהשד שבתוכו, המהות שהשתלטה עליו, לא תתן לו למות, היא תגרום לו לברוח, להתחבא, לשרוד, ולהתמודד עם הכאב.
הוא נמלט רחוק, עד ארצות הבוזזים, שם מצאו אותו...
פרק רביעי: כת המוארים וההווה
אתם מבינים, כשגורלו של דבורה נאמנה השתנה, עיניים עקבו אחריו בנול הגורל, לא רק עיניים מכניות, לא אינטיליגנטיות כשל עכבישי הנול, אלא זוג ששייך לסידריאל מפלג הזהב. היא עקבה אחריו בשממה, בהר וביער, וכשעצר בארצות הבוזזים היא התגלתה אליו במלוא הודה וטוותה סביבו לחש של הסכמה ושל רוגע. כשהלחש מרגיע אותו, הוא הובל לאי הערפל, מקומו הסודי של אחד ממחנות האימונים של כת המוארים ומעוז של פלג הזהב בבריאה.
הלום מהשפעת הלחש ומהמראות והצלילים של אי הערפל, דבורה נאמנה נפל לשינה עמוקה וחסרת חלומות, והתעורר רק שלושה ימים לאחר מכן. אז התחילה הכשרתו השנייה.
הסידריאלים שמנהלים את מחנה האימונים הבינו את מצבו השביר, וסדרו את הכשרתו בחכמה כדי לעזור לו להשלים עם מצבו... לרוע מזלם, בעוד שהם הצליחו לייצב את נפשו וגופו של דבורה, אמונותיו לא השתנו מעולם- הוא השתתף בטקסים ושיחק את המשחק, כאציל לשעבר בממלכה הוא יכל להונות את אלה שלא חשדו בו, אך עמוק בפנים הוא תעב את המחנה ואת הלומדים בו, וקיווה כי הדרקונים ינחיתו אש וברקים וימחו אותו מעל פני האדמה. הוא ניסה להתאבד מספר פעמים, אך הטבע המודחק של מהותו מנע ממנו פעם אחר פעם.
עד סיום הכשרתו, שנתיים לאחר מכן, דבורה נאמנה נטש את שמו שלא הגיע לו אחרי מות אדונו, ולקח שם חדש, ת'יינוס, עיוות של שם אדונו הישן ומשמעו בלשון העתיקה "אמונה ששורדת".
היום ת'יינוס חי במפלים אפורים, מעוז האימפריה בארצות הבוזזים, ומחפש דרכים להגן ולעזור לאימפריה. הוא מאמין שבנפשו חי שד שמנסה להשתלט עליה, והוא מבלה שעות ארוכות במדיטציה ובתפילה לדרקונים הקדושים כדי שיצילו אותו מצורר זה. בלילות חורף כשהוא לבדו הוא חושב על אדונו ובוכה, ממרר על גורלו שנשבר.
מאז שהגיע לעיר הוא הקים דוג'ו ללימוד אומנויות לחימה, ובעוד הוא אינו יכול לעולם להשתמש יותר בסגנון נפילת הפריחה, הוא למד בזמנו במחנה האימונים סגנון חדש, הלהב השווה, סגנון ארצי (שכן בגלל המחלוקת הפנימית בינו לבין המהות שלו, ת'יינוס לא מסוגל ללמוד צ'ארמים סולאריים מתקדמים) שעוזר לו לשמור על איזון פנימי וחיצוני כאחד.
היום הוא נראה כמו צל חיוור של עצמו הקודם, בעוד הוא עדיין חזק וגמיש, גופו המצולק לא נישא זקוף, אלא כפוף, עורו תלוי עליו ברזון חולני שנובע מהרעבות תכופות ועינוי עצמי תמידי.
כדי לרצות את הסידריאלים שבודקים את מעשיו הוא מגייס בני תמותה מעטים לכת המוארים כל שנה, אך אינו באמת משקיע בעניין.
אולי, יום אחד, הוא יסלח לעצמו ויתאחד עם המהות שהוא רואה בה דיבוק דמוני, אולי רוחו של טינוס תוכל לנוח על משכבה... אך לא היום.
מכניקה:
ת'יינוס הוא דמות של סולאר מכת המוארים (חוקי יצירה טיפה שונים, ע"ע The Cult of the Illuminated במהדורה הראשונה) עם סביבות ה-200XP עליו, דמות ותיקה שהרוויחה המון נסיון עוד בעודה בת תמותה (אחרי הכל, הוא סיים ללמוד את כל נפילת הפריחה), ואז עוד הרבה ממנו מאז שסיימה את מחנה האימונים של כת המוארים.
קאסטה: זנית.
טבע: פאראגון. יש לו פגם Throwback עם טבע 'שורד'.
מוטיבציה: להגן ולעזור לממלכה ולשמור על הסדר הטהור.
פגם מעלה: הקרבה עצמית מלאת חמלה (Compassionate Martyrdom).
תכונות:
כוח: 3 כריזמה: 4 תפיסה: 3
זריזות: 5 עורמה: 3 תבונה: 3
סיבולת: 4 מראה: 2 פקחות: 3
ת'יינוס לא רחוק משלמות גופנית, שנים ארוכות של אימונים מפרכים הפכו אותו למכונה משומנת היטב. יכולותיו החברתיות גבוהות, לפחות בפוטנציאל, אך שנים של "אתה פחות טוב מדמי דרקונים" הטביעו בו חותם של צניעות והתרפסות שמסרסות את הכריזמה הטבעית שלו.
מבחינה שכלית, הוא טוב יותר ממרבית בני התמותה בכל הבט שהוא, אך אינו משתווה לנשגבים שמתרכזים בתכונות שכליות.
יכולות:
קשתות 1
בירוקרטיה 1
חוסן נפשי 4
ידע 3
תורת הנסתר 2
רכיבה 1
הסוואה 2
אתלטיקה 4
מלאכה (אש) 2
פשיעה 1
אומנויות לחימה 5
נוכחות 4
הפלגה 1
השרדות 1
מודעות 3
חמיקה 5
שפות 3 (ממלכה גבוהה, ממלכה נמוכה, שפת הנהרות, ממלכה עתיקה)
קפא"פ 2
התנגדות 4
חברה 2
ת'יינוס חווה הרבה, ממרומי גילו היחסית מתקדם ובהתחשב בשנות ההכשרה הבלתי נגמרות שחווה (ילדות, בית ספר עקרי, בית הפעמונים, ההכשרה לטופר האש, ההכשרה במחנה האימונים של כת המוארים), הוא רכש המון מיומנויות.
רקעים:
עתק 4 (חרב משספת ייחודית מאוריכלקום, אולי אני אתרגם לפה את העתק גם מתישהו)
כבוד בעולם אומנויות הלחימה 2
מוארות 1
השפעה במפלים אפורים 3
משאבים 4
ת'יינוס מנהל דוג'ו ותורם רבות לחברה במפלים אפורים, ההכנסות מהדוג'ו, משיעוריו הפרטיים לאצילי העיר ומהתמיכה של כת המוארים משתלבים להרבה הרבה כסף.
מעלות:
גבורה 4 ת'יינוס מאומן כמעט מגיל אפס להלחם, והוא כבר פגש בני תמותה, אל-מתים ואפילו תועבה לונארית ללא פחד. מעטים הדברים שיגרמו לו לשקשק.
נחישות 4 ת'יינוס יודע שהבריאה תשרוד רק אם בני הדרקונים יתאחדו ויתחזקו מול האיומים שמולה, ונחוש בדעתו לעשות את המקסימום לטובת המטרה הזו וטובת הכלל.
קור רוח 3 ת'יינוס יכול לשמור על פרצוף רגוע מול כמעט כל דבר אחרי מה שעבר.
חמלה 2 לא נשארה בת'יינוס הרבה חמלה. מפקדו הישן היה בהרבה דרכים אהבתו היחידה, גם אם היא מעולם לא קיבלה ביטוי רומנטי, ועדיין אין ביכולתו להקשר רגשית לאנשים או מקומות בצורה עמוקה.
פגמים:
התמכרות 2 (אלכוהול, מריחואנה וקוקאין בכמויות קטנות, כדי להצליח להתמודד עם הדכאון ומשבר האמונה)
מבוקש 2 (הממלכה מחפשת אותו אבל לא מכירים אותו בשמו החדש ולא במראהו. אם מישהו שמכיר אותו יגיע למפלים אפורים יהיה בלאגן)
רסיס עבר 3 (Throwback עם טבע 'שורד' שמונע מת'יינוס להתאבד או לגרום למותו שלו בכל צורה, ובמצבים מסוימים גורם לו לנטוש כל עקרון לטובת שרידה עצמית)
מאגרים:
רמות חיים HL: -0 -1 -1 -1 -2 -2 -2 -2 -4 I D
כוח רצון 9 מהות קבועה 4
מאגר אישי 21, מאגר סביבתי 50
תעצומות:
כל צ'ארמי הלהב השווה, עם הסיומת של Zan Rat Tu (Grave Cut, Deep Cut).
מצוינויות ראשונות ב: מלאכה, חמיקה, נוכחות ואומנויות לחימה.
טכניקת גוף השור.
מבט מזהה רוחות.
מצוינות שלישית ב: חמיקה, אומנויות לחימה.
ריכוז עור הברזל, רוח מחזקת את העור, Reflex sidestep technique.
קת'אק דראלין טאומים התחיל את חייו, כמו רבים לפניו, כעולל אדום וצרחני בידי המיילדת. בניגוד לאחרים שבאו לפניו או אחריו, הוא יצא מרחמה של הליידי סיניס אירולין, אשתו של קת'אק דראלין רוגים, קצין זוטר בלגיונות בית קת'אק ודם דרקונים צעיר יחסית.
דראלין עצמה, אמו של רוגים, ניהלה אחוזה טרייה יחסית, ובעוד ילדיה הרבים חיזקו את קשרי המסחר ואת ההשפעה היחסית של תת הבית על הבית הגדול, דראלין עדיין לא היתה ידועה ברבים. ילדותו של טאומים היתה דומה לשל אחרים באימפריית הארגמן- מסכת בלתי פוסקת של מבחנים פיסיים, נפשיים ומנטליים שנועדו לנפות את הילדים החלשים ולקדם את המוכשרים שביניהם לקראת תפקידם כמנהיגי הממלכה לעתיד. כמובן שבבית קת'אק לא היה שום ספק שהמוצלחים מקבלים את המגיע להם בדמות מתת הדרקונים.
טאומים עצמו היה מהיר תפיסה וזריז, והשתלט באותה מיומנות על כיתות הלחימה כמו על לימודי ההסטוריה והטקטיקה שעבר, הוריו היו בטוחים שמתת הדרקונים מחכה ממש מעבר לפינה, ובהיותו בנם הבכור, טאומים היה צריך לענות לציפיות רבות.
הוא \מוכרח\ להפוך לדם דרקונים. מוכרח!
המסר הזה הוטבע עמוק לתוך תודעתו של הילד דרך מבטיהם האוהבים והמצפים של הוריו, מתנהגים כאילו לידה מתקרבת אפילו שבנם כבר עבר את העשור הראשון לחייו.
פרק שני: נערות ושירות
את בית הספר הראשי טאומים עבר בקלות, בהצטיינות וללא אירועים מיוחדים. האירוע המיוחד היחיד שראוי לציון הוא דווקא חוסר באירוע אחד- טאומים לא קיבל את מתת הדרקונים גם עד סוף בית הספר, ובגיל חמש עשרה אפילו הוריו האדוקים התחילו לאבד תקווה לגבי סיכוייו של בנם. אך תקווה עדיין פיעמה בהם, והם השקיעו את מלוא כספם והשפעתם כדי לשלוח את בנם יחידם לבית הפעמונים על מנת לקבל את ההכשרה האיכותית ביותר באימפריה- "היו מקרים מעולם של הארה אפילו עד גיל 20! הדרקונים בוחנים אותנו." חשבו הוריו.
שנותיו של טאומים בבית הפעמונים היו רצופות הצלחות, אך חסרות את המרכיב לו ציפו כולם- טאומים סיים, ובגיל 18 עדיין לא קיבל את מתת הדרקונים. הוריו עוד נאחזו בתקווה הקלושה, אך טאומים עצמו בחר את סיום בית הספר כזמן שלו לקחת אחריות על גורלו ולהודות באמת הברורה- לא תהיה פה מתת דרקונים, וכדאי להכיר בכך. האכזבה העצומה שלו מעצמו לאחר שנים ארוכות של הקרבה ועבודה קשה כמעט ריסקה את הצעיר, אך ייעוץ בזמן הנכון מאחד מזקני הבית תיעל את הרגשות החזקים וחישל אותם לנאמנות.
טאומים הכריז אל מול הוריו שהוא מתכוון להקדיש את חייו לבית קת'אק ולקחת על עצמו אחד ממסלולי האימונים הקשים והמפרכים באימפריה- מסלול טופר האש, תכנית אימונים לבני תמותה המוכשרים לחישת מהות ולאומנויות לחימה ארציות בשירות בית קת'אק, בדרך כלל בהגנה אישית על אחד מהגנרלים בני הבית מהתנקשות.
קת'אק דראלין טאומים ויתר על שם משפחתו, ושמו מאז היה רק טאומים.
על מסכת האימונים מיותר לדבר, היא אכן אכזרית וברוטאלית מעבר לדמיונות הפרועים אפילו של חיילי הממלכה, רבים מהמועמדים לא שרדו אפילו את השבועות הראשונים ורק קומץ סיים בהצלחה. בני התמותה התגלגלו על חולות מלוהטים וחבטו ברסיסי ברזל, הואכלו מגוון סמים הזייתיים ושולחו אחד בשני כדי לחזק ולהתחזק, בסוף המסלול טאומים נראה כמו מתאבק זירה מנקסוס ולא כמו בחיר הדרקונים או אציל מבית קת'אק, כל גופו מכוסה צלקות וחסון מעבר לנורמה האנושית, שואף לשלמות.
לאחר תקופת האימונים הראשונה נערכה הפוגה במהלכה הלוחמים עברו אינדוקטרינציה עמוקה לפילוסופיה הטהורה. בנוסף, מינון סמי ההזייה הוגדל ובסדרה אימונים מנטליים ותרגילים פילוסופיים שברו בני התמותה את הוילון המפריד בינם לבין המהות שלהם, ולמדו לתעל כאחד מדמי הדרקונים.
כולם הוכשרו בסגנון 'פריחה נופלת', זאת על מנת להפנים את תפקידם כמגנים ושומרי ראש, עד המוות, בלי פשרות. טאומים למד את הסגנון במשך ארבע שנים לפני שהגיע לאמנות שלמה בו, ולימודיו הסתיימו. עם סיומם הוא נטש את אחרון קשריו לחייו הקודמים, שמו, ולקח לעצמו שם חדש, 'דבורה נאמנה'.
עם סיום הכשרתו הוא נשלח לשמור על חייו של קת'אק טינוס, אציל צעיר שנשלח לפקד על כוחות קת'אק בצפון בדיכוי מרידות של ערי חוף. יכולתו יוצאת הדופן של טינוס בפיקוד וניהול צבא הבטיחו לו עתיד מזהיר, והצדיקו את ההשקעה של בית קת'אק בשומר ראש ממסדר טופר האש.
פרק שלישי: הצלחה ואובדן
אויבים רבים היו לטינוס הצעיר, ומתנקשים אינספור נשלחו לחסלו. דבורה נאמנה תמיד היה שם בשביל לעצור ולחסל את אויביו של אדונו, והגן עליו מכל פגע. בתמורה, אדונו בטח בו וחלק איתו את סודותיו הכמוסים וחלומותיו הגנוזים. בין השניים שררו כבוד ואהבה חזקים.
אם עלמות הגורל לא היו חומדות לצון, הם היו פוסעים את שבילי הבריאה עד היום ביחד, אדון ומשרת, אך נול הגורל הראה עתיד אחר.
בשנתו השלישית של דבורה נאמנה בשירותו של טינוס הגיע מכתב- באותה תקופה טינוס וכוחותיו היו מוצבים בדרום-מזרח הבריאה, שומרים על מכרות ברקת לא רחוקים מארץ כהי העור, הרבורהד, ובחודשים שקדמו למכתב הדפו מספר התקפות של ברברים מהג'ונגלים שממזרח לארץ זו, מעבר לרכס ההרים.
כנראה שמפלת הברברים משכה תשומת לב מסוג אחר, כי במכתב היה משפט אחד בלבד כתוב "התכונן, לורד טינוס, שכן היום בחצות נשמתך תחזור לדרקונים שאתה מעריץ". המשפט היה כתוב בדיו כסופה וחתום בציור של עטלף מוטבע בשעווה. טינוס זיהה את הסמל כזה של אחד ממנהיגי הברברים הגדולים באזור, תועבה לונארית עוצמתית.
דבורה נאמנה לא יכל להרשות לאדונו להפגע, והוא החליט להקריב את חייו, קולו נישא רם ובהיר כששר:
"הפריחה אכן תפול
ועין עטלף
תוסח, תרדוף הפריחה"
אז לבו של קת'אק טינוס נמלא חמלה ועצב, שכן הבין את הקרבתו של משרתו הנאמן. הוא אימץ את דבורה נאמנה אל לבו ובכה, ולאחר שפרידתם הושלמה, הוא ארז מטלטליו והתכונן לעזיבה.
בחצות, צל עטלף הסתיר את השמיים כמובטח, ויצור שחלקו עטלף וחלקו אדם, גדול בחמישה ראשים מהגבוה בחייליו של טינוס, נחת ברחבת האחוזה.
עוד לפני שסיים את נחיתתו, דבורה נאמנה זינק עליו מגג הבניין, סכין שלופה, וניסה בכל מחיר להכאיב ליצור, להזיק לו, למנוע ממנו לגעת באדונו. אך הגורל אכזר הוא, וחוט קיומו של דבורה, קצר להכאיב, הבהב ונעלם מהנול, ואז הופיע מחדש, ארוך מחוטיהם של בני האדם האחרים, זוהר באור יקרות זהוב. כן, גבורתו הבלתי מתפשרת של דבורה משכה לבסוף תשומת לב אלוהית, אך לא הדרקונים שעו לגבורתו, אלא השמש הבלתי מנוצח עצמו.
בעודו מבולבל מהשינוי וזוהר באור זהוב, הלונאר זיהה אותו מחייו הקודמים ונע מדרכו, עט ישירות על טינוס שלא מיהר מספיק לעזוב, וכרת את ראש באבחה אחת.
בעוד מילותיו של השמש מהדהדות באזניו, חזה דבורה באדונו מת כמתוך חלום, ונפל לברכיו בדממה הלומה, תחושת אבדן וכשלון צורב וחזק מכל מה שחש אי פעם נצרבת לתוך נפשו בצמוד להתעלות הנשגבות.
הוא ידע שנכשל במטרת חייו, בהגנה על אדונו, והוא ידע שהסיבה היא ה'מתנה' המפוקפקת הזו, שלא מגיעה מהדרקונים הקדושים אלא מאל זר ואסור שלא פעל בבריאה אלפי שנים.
דבורה צרח לשמיים בתסכול ובכאב, זכרונות של ימים עברו ממלאים את נפשו ולא נותנים לו מרגוע.
הוא צריך למות ביחד עם אדונו. ידוע שאמן בסגנון הפריחה הנופלת לא יכול לשרוד כשלון של הטכניקה הסופית בסגנון, רק הולם שהוא ימות. הוא קם מהרצפה, הלונאר כבר נעלם, ועשה דרכו לנהר קרוב על מנת להטביע את עצמו. אז המהות שלו התעוררה בו, והוא איבד הכרה. הוא התעורר במערה קילומטרים רבים משם והבין שהשד שבתוכו, המהות שהשתלטה עליו, לא תתן לו למות, היא תגרום לו לברוח, להתחבא, לשרוד, ולהתמודד עם הכאב.
הוא נמלט רחוק, עד ארצות הבוזזים, שם מצאו אותו...
פרק רביעי: כת המוארים וההווה
אתם מבינים, כשגורלו של דבורה נאמנה השתנה, עיניים עקבו אחריו בנול הגורל, לא רק עיניים מכניות, לא אינטיליגנטיות כשל עכבישי הנול, אלא זוג ששייך לסידריאל מפלג הזהב. היא עקבה אחריו בשממה, בהר וביער, וכשעצר בארצות הבוזזים היא התגלתה אליו במלוא הודה וטוותה סביבו לחש של הסכמה ושל רוגע. כשהלחש מרגיע אותו, הוא הובל לאי הערפל, מקומו הסודי של אחד ממחנות האימונים של כת המוארים ומעוז של פלג הזהב בבריאה.
הלום מהשפעת הלחש ומהמראות והצלילים של אי הערפל, דבורה נאמנה נפל לשינה עמוקה וחסרת חלומות, והתעורר רק שלושה ימים לאחר מכן. אז התחילה הכשרתו השנייה.
הסידריאלים שמנהלים את מחנה האימונים הבינו את מצבו השביר, וסדרו את הכשרתו בחכמה כדי לעזור לו להשלים עם מצבו... לרוע מזלם, בעוד שהם הצליחו לייצב את נפשו וגופו של דבורה, אמונותיו לא השתנו מעולם- הוא השתתף בטקסים ושיחק את המשחק, כאציל לשעבר בממלכה הוא יכל להונות את אלה שלא חשדו בו, אך עמוק בפנים הוא תעב את המחנה ואת הלומדים בו, וקיווה כי הדרקונים ינחיתו אש וברקים וימחו אותו מעל פני האדמה. הוא ניסה להתאבד מספר פעמים, אך הטבע המודחק של מהותו מנע ממנו פעם אחר פעם.
עד סיום הכשרתו, שנתיים לאחר מכן, דבורה נאמנה נטש את שמו שלא הגיע לו אחרי מות אדונו, ולקח שם חדש, ת'יינוס, עיוות של שם אדונו הישן ומשמעו בלשון העתיקה "אמונה ששורדת".
היום ת'יינוס חי במפלים אפורים, מעוז האימפריה בארצות הבוזזים, ומחפש דרכים להגן ולעזור לאימפריה. הוא מאמין שבנפשו חי שד שמנסה להשתלט עליה, והוא מבלה שעות ארוכות במדיטציה ובתפילה לדרקונים הקדושים כדי שיצילו אותו מצורר זה. בלילות חורף כשהוא לבדו הוא חושב על אדונו ובוכה, ממרר על גורלו שנשבר.
מאז שהגיע לעיר הוא הקים דוג'ו ללימוד אומנויות לחימה, ובעוד הוא אינו יכול לעולם להשתמש יותר בסגנון נפילת הפריחה, הוא למד בזמנו במחנה האימונים סגנון חדש, הלהב השווה, סגנון ארצי (שכן בגלל המחלוקת הפנימית בינו לבין המהות שלו, ת'יינוס לא מסוגל ללמוד צ'ארמים סולאריים מתקדמים) שעוזר לו לשמור על איזון פנימי וחיצוני כאחד.
היום הוא נראה כמו צל חיוור של עצמו הקודם, בעוד הוא עדיין חזק וגמיש, גופו המצולק לא נישא זקוף, אלא כפוף, עורו תלוי עליו ברזון חולני שנובע מהרעבות תכופות ועינוי עצמי תמידי.
כדי לרצות את הסידריאלים שבודקים את מעשיו הוא מגייס בני תמותה מעטים לכת המוארים כל שנה, אך אינו באמת משקיע בעניין.
אולי, יום אחד, הוא יסלח לעצמו ויתאחד עם המהות שהוא רואה בה דיבוק דמוני, אולי רוחו של טינוס תוכל לנוח על משכבה... אך לא היום.
מכניקה:
ת'יינוס הוא דמות של סולאר מכת המוארים (חוקי יצירה טיפה שונים, ע"ע The Cult of the Illuminated במהדורה הראשונה) עם סביבות ה-200XP עליו, דמות ותיקה שהרוויחה המון נסיון עוד בעודה בת תמותה (אחרי הכל, הוא סיים ללמוד את כל נפילת הפריחה), ואז עוד הרבה ממנו מאז שסיימה את מחנה האימונים של כת המוארים.
קאסטה: זנית.
טבע: פאראגון. יש לו פגם Throwback עם טבע 'שורד'.
מוטיבציה: להגן ולעזור לממלכה ולשמור על הסדר הטהור.
פגם מעלה: הקרבה עצמית מלאת חמלה (Compassionate Martyrdom).
תכונות:
כוח: 3 כריזמה: 4 תפיסה: 3
זריזות: 5 עורמה: 3 תבונה: 3
סיבולת: 4 מראה: 2 פקחות: 3
ת'יינוס לא רחוק משלמות גופנית, שנים ארוכות של אימונים מפרכים הפכו אותו למכונה משומנת היטב. יכולותיו החברתיות גבוהות, לפחות בפוטנציאל, אך שנים של "אתה פחות טוב מדמי דרקונים" הטביעו בו חותם של צניעות והתרפסות שמסרסות את הכריזמה הטבעית שלו.
מבחינה שכלית, הוא טוב יותר ממרבית בני התמותה בכל הבט שהוא, אך אינו משתווה לנשגבים שמתרכזים בתכונות שכליות.
יכולות:
קשתות 1
בירוקרטיה 1
חוסן נפשי 4
ידע 3
תורת הנסתר 2
רכיבה 1
הסוואה 2
אתלטיקה 4
מלאכה (אש) 2
פשיעה 1
אומנויות לחימה 5
נוכחות 4
הפלגה 1
השרדות 1
מודעות 3
חמיקה 5
שפות 3 (ממלכה גבוהה, ממלכה נמוכה, שפת הנהרות, ממלכה עתיקה)
קפא"פ 2
התנגדות 4
חברה 2
ת'יינוס חווה הרבה, ממרומי גילו היחסית מתקדם ובהתחשב בשנות ההכשרה הבלתי נגמרות שחווה (ילדות, בית ספר עקרי, בית הפעמונים, ההכשרה לטופר האש, ההכשרה במחנה האימונים של כת המוארים), הוא רכש המון מיומנויות.
רקעים:
עתק 4 (חרב משספת ייחודית מאוריכלקום, אולי אני אתרגם לפה את העתק גם מתישהו)
כבוד בעולם אומנויות הלחימה 2
מוארות 1
השפעה במפלים אפורים 3
משאבים 4
ת'יינוס מנהל דוג'ו ותורם רבות לחברה במפלים אפורים, ההכנסות מהדוג'ו, משיעוריו הפרטיים לאצילי העיר ומהתמיכה של כת המוארים משתלבים להרבה הרבה כסף.
מעלות:
גבורה 4 ת'יינוס מאומן כמעט מגיל אפס להלחם, והוא כבר פגש בני תמותה, אל-מתים ואפילו תועבה לונארית ללא פחד. מעטים הדברים שיגרמו לו לשקשק.
נחישות 4 ת'יינוס יודע שהבריאה תשרוד רק אם בני הדרקונים יתאחדו ויתחזקו מול האיומים שמולה, ונחוש בדעתו לעשות את המקסימום לטובת המטרה הזו וטובת הכלל.
קור רוח 3 ת'יינוס יכול לשמור על פרצוף רגוע מול כמעט כל דבר אחרי מה שעבר.
חמלה 2 לא נשארה בת'יינוס הרבה חמלה. מפקדו הישן היה בהרבה דרכים אהבתו היחידה, גם אם היא מעולם לא קיבלה ביטוי רומנטי, ועדיין אין ביכולתו להקשר רגשית לאנשים או מקומות בצורה עמוקה.
פגמים:
התמכרות 2 (אלכוהול, מריחואנה וקוקאין בכמויות קטנות, כדי להצליח להתמודד עם הדכאון ומשבר האמונה)
מבוקש 2 (הממלכה מחפשת אותו אבל לא מכירים אותו בשמו החדש ולא במראהו. אם מישהו שמכיר אותו יגיע למפלים אפורים יהיה בלאגן)
רסיס עבר 3 (Throwback עם טבע 'שורד' שמונע מת'יינוס להתאבד או לגרום למותו שלו בכל צורה, ובמצבים מסוימים גורם לו לנטוש כל עקרון לטובת שרידה עצמית)
מאגרים:
רמות חיים HL: -0 -1 -1 -1 -2 -2 -2 -2 -4 I D
כוח רצון 9 מהות קבועה 4
מאגר אישי 21, מאגר סביבתי 50
תעצומות:
כל צ'ארמי הלהב השווה, עם הסיומת של Zan Rat Tu (Grave Cut, Deep Cut).
מצוינויות ראשונות ב: מלאכה, חמיקה, נוכחות ואומנויות לחימה.
טכניקת גוף השור.
מבט מזהה רוחות.
מצוינות שלישית ב: חמיקה, אומנויות לחימה.
ריכוז עור הברזל, רוח מחזקת את העור, Reflex sidestep technique.
