נביא רוי
"כל עוד תשנה קצת את השריון הם לא ישימו לב. בכל מקרה, למה הם מצפים? שנאפשר ללורד שלהם להשאיר אצלו שריון טוב?"
ממלכות שבורות, מו"ד 4 לעומק - עץ משחק
- מחבר/ת הנושא rui
- תאריך התחלה
נביא (רונדון) -
IN
"אין זה מקום להומור, רונדון. מתעבים אותנו ברחובות. יש לנו מזל שיש כל כך הרבה שומרים, אחרת בוודאי היו עושים בנו לינץ'. האצולה רוקמת נגדנו תוכניות. הנטריוס מנסה לעצור את זה, אבל הם לא מקשיבים לתומך נביא".
"אין זה מקום להומור, רונדון. מתעבים אותנו ברחובות. יש לנו מזל שיש כל כך הרבה שומרים, אחרת בוודאי היו עושים בנו לינץ'. האצולה רוקמת נגדנו תוכניות. הנטריוס מנסה לעצור את זה, אבל הם לא מקשיבים לתומך נביא".
נביא רוי
"הומור? אני רציני לחלוטין" אומר רונדון, "אני מדבר ברצינות. עכשיו, למה ארגרות' לא מדבר עם האצולה?"
נביא (נקסטורל) -
IN
"וכי מי יקשיב לשליט בובה? אולי האנשים הפשוטים, לא האצולה. "
"וכי מי יקשיב לשליט בובה? אולי האנשים הפשוטים, לא האצולה. "
נביא רוי
"אם כך, נצטרך לסדר משהו. מה דעתך על חלוקת 5 מ"ז מאוצר הנביא לכל אזרח? לאצילים זה לא יהיה משהו גדול, אבל פשוטי העם ייפתחו נאמנות כלפינו בגלל זה"
נביא (נקסטורל) -
IN
"זה יספיק להם לקנות ארוחה חמה אך ירוקן את הקופות שלנו. עלינו לתמוך במאמץ המלחמתי".
"זה יספיק להם לקנות ארוחה חמה אך ירוקן את הקופות שלנו. עלינו לתמוך במאמץ המלחמתי".
נביא
"בכל מקרה- תתחדש" רונדון אומר והולך, מחפש את ארתור.
נביא -
IN
הוא נראה מוטרד, אך מהנהן ולוקח את השריון, קורא לנער שהתגייס למשמר לעזור לו לחגור אותו.
ארתור יוצא מהנפחייה המלכותית. נראה שמישהו ערך קניות.
הוא נראה מוטרד, אך מהנהן ולוקח את השריון, קורא לנער שהתגייס למשמר לעזור לו לחגור אותו.
ארתור יוצא מהנפחייה המלכותית. נראה שמישהו ערך קניות.
ממלכה-
In
דנדליון רואה גופה של אחד מהחיילים, בה החץ פגע בחיבור בין השריון לגוף. הוא עוצר את החיילים מלהתפרע וקורע את השריון מהגופה בכול כוחו. לאחר מכן הוא מרים את השריון וזורק אותו אל המטבח בכול כוחו. אסאדר מרגיש את הקושי של הגוף של דנדליון לעשות זאת, אבל הוא מצליח, למרות שכול שריר בגופו כואב לאחר מכן.
דנדליון רואה גופה של אחד מהחיילים, בה החץ פגע בחיבור בין השריון לגוף. הוא עוצר את החיילים מלהתפרע וקורע את השריון מהגופה בכול כוחו. לאחר מכן הוא מרים את השריון וזורק אותו אל המטבח בכול כוחו. אסאדר מרגיש את הקושי של הגוף של דנדליון לעשות זאת, אבל הוא מצליח, למרות שכול שריר בגופו כואב לאחר מכן.
ממלכה -
IN
המטבח מתפוצץ. אש אדומה שורפת ומעכלת כל מה שבפנים, והאלים יודעים בכמה חיים הייתה עולה הסתערות על המטבח. אך אין שם אלפים - המטבח הוא מלכודת מוות, הוא עושה את העבודה בעצמו.
הקרב ממשיך כשעוד ועוד חיילים נכנסים אל הבית. האלפים, בנסיגה מלאה, כבר משחררים את הדבר הבא שלהם - אש אלכימאים, היישר מצבא הנביא. המדרגות וכל אזור שקרוב אליהן מתחיל לעלות באש, יחד עם אנשים שצורחים כמו מטורפים, בורחים, מתחננים לרחמים או פשוט מתים, גופותיהן חרוכות. ריח נורא מציף את החדר, והמדרגות עולות באש. דנדליון לא בטוח אם כדאי להסתער על המדרגות, אבל אין עוד דרך לעלות למעלה. הוא יוכל לשלוח אנשים לפניו ולחכות עד שהאש תרגע מעט, אבל זה יעלה בחיים רבים.
המטבח מתפוצץ. אש אדומה שורפת ומעכלת כל מה שבפנים, והאלים יודעים בכמה חיים הייתה עולה הסתערות על המטבח. אך אין שם אלפים - המטבח הוא מלכודת מוות, הוא עושה את העבודה בעצמו.
הקרב ממשיך כשעוד ועוד חיילים נכנסים אל הבית. האלפים, בנסיגה מלאה, כבר משחררים את הדבר הבא שלהם - אש אלכימאים, היישר מצבא הנביא. המדרגות וכל אזור שקרוב אליהן מתחיל לעלות באש, יחד עם אנשים שצורחים כמו מטורפים, בורחים, מתחננים לרחמים או פשוט מתים, גופותיהן חרוכות. ריח נורא מציף את החדר, והמדרגות עולות באש. דנדליון לא בטוח אם כדאי להסתער על המדרגות, אבל אין עוד דרך לעלות למעלה. הוא יוכל לשלוח אנשים לפניו ולחכות עד שהאש תרגע מעט, אבל זה יעלה בחיים רבים.
הנה השיחה שלי ושל רונדון בסקייפ
כן
[20:31:06 | 20:31:24 הוסר]
[20:31:08] tom: "כן, השגתי לעצמי חרב נחמדה, ומה אתה עשית לאחרונה, שמעתי ששפטת אנשים"
[20:31:18 | 20:31:31 נערך] tom: הכן לא היה אל רונדון
[20:31:25] tom: כשאני מדבר במשחק אני אשים גרשיים
[20:31:35] ido merchav: קייקיי
[20:32:22] ido merchav: "כן, שפטתי כמה אנשים. אנחנו צריכים לשמור על העיר הזו, האהדה כלפינו פוחתת"
[20:32:54] tom: "אני יודע, זה הגיוני אחריי הכול אנחנו כן כובשנו אותם"
[20:33:08] tom: "צריך לחשוב על דרך לגרום להם לאהוב אותנו"
[20:33:38] tom: "כי כרגע העיר סגורה, ואין סוחרים שנכנסים, הכלכלה תתחיל לקרוס בקרוב"
[20:33:44] ido merchav: "נכון, חשבתי להביא לכל אחד מטבע זהב, אבל מתגלה שזהב זה לא יקר כמו שהנחתי"
[20:34:08] tom: "זה יהיה בעייתי,"
[20:34:28] tom: "יקר מידי, למרות שאולי אנחנו כן יכולים לעזור לאנשים האלו"
[20:34:47] tom: "כול מה שאנחנו צריכים זה להשיג להם עבודה"
[20:35:31] tom: רוי מה נמצא בסביבות העיר(עיירות, יער הרים ים וכו...)
[20:36:34] ido merchav: "עבודה? זה לא דבר קשה. לסלול דרכים, לחרוש, ליצור חומות חיצוניות כדע שיהיה אפשר ליצור אדמות חקלאיות בלי סכנה של הצבא"
[20:37:51] tom: "אולי, אבל זה לא ממש עבודה יצרנית, היא לא תכניס לעיר הרבה כסף, אלה אם נשלם לאנשים שיעשו אותה בעצמנו, ואני לא בטוח שיש לנו את הכסף"
[20:37:51] rui: (בצד המזרחי יש ים גדול, אבל לורד סטרויס ציווה על מחסום ימי. מהצד הצפוני יש יער גדול שמשמש לכריתת עצים, ומהצד המערבי והמזרחי יש מישורים גדולים. יש עשב לרוב, וגם צמחים שנקראים בשפת האנשים 'סערונים' - הם גדלים רק פה, ואנשים תולים אותם מעל הבתים שלהם כסמל למזל טוב)
[20:39:23] ido merchav: טוב זזתי לאכול
[20:39:36] tom: ביי
[21:20:42] ido merchav: חזרתי
[21:25:58] ido merchav: "חקלאות בהחלט תכניס הרבה כסף, אנחנו במלחמה- משאבים זה דבר חשוב"
[21:34:53] tom: "נכון"
[21:35:09] tom: "אבל השאלה היא האם יש לנו זמן לחכות שהמשאבים יצמחו?"
[21:36:47] tom: "אפשר כמובן לעשות מעשיי צדקה, זה תמיד יעזור"
[21:37:30] tom: "ואם נראה להם שהשלטון שלנו צודק ורחמן יותר מזה של קורניליוס הם יותר יחבבו אותנו"
[21:41:35] tom: "אוקי"
[21:43:16] tom: "אני חושב שדבר ראשון אנחנו צריכים לגרום לכמה שיותר סוחרים להגיע אל העיר, נשלח לשיחים לאוזרים קורבים ונזמין את הסוחרים, נבהיר להם שהם מוזמנים לבוא לפה, ושמצפה להם רווח יפה בעיר, כמו כן הזדמנות לעסקה מאוד משתלמת"
[21:43:46] tom: "ברגע שיהו לנו סוחרים נוכל להתחיל להניע את גלגלי הכלכלה, לגרום לאנשים לסחור הרבה, וככה להרוויח הרבה"
[21:44:47 | 21:44:58 נערך] tom:
"בינתיים בו נתחיל לבסס לעצמנו מוניטין, נסתובב בין האנשים, בשכונות העוני ובטברנות מקומיות, נתרום קצת כסף, נדבר אם האנשים, נראה להם שהמנהיגים החדשים שלהם הם אנשים טובים, כאלה שאפשר לסמוך עליהם, "
[21:45:54] tom: "משם נתקדם הלאה אל האנשים הידועים בעיר, אלה שכולם מקשיבים להם, אחריי שיהיה לנו מוניטין הם יסכימו להקשיב לנו, להקשיב באמת, ואם נצליח לשכנע אותם הם ישכנעו אנשים אחרים"
[21:46:20] tom: "זה לפחות מה שאני מציע"
[22:27:37] ido merchav: "אני בעד. אדבר עם הסוחרים, אתעסק עם הדברים המכאניים יותר. אני לא מבין במיוחד את התרבות האנושית, עדיף שאתה תדבר איתם פנים מול פנים. בכל מקרה אני לא חושב שהם ישמחו לראות עבד-לשעבר כמנהיג"
[22:28:21] tom: "מוסכם" אומר ארתור והולך לכיוון שכונות העוני, מוכן להתחיל במשימה
[22:28:45]
כן
[20:31:06 | 20:31:24 הוסר]
[20:31:08] tom: "כן, השגתי לעצמי חרב נחמדה, ומה אתה עשית לאחרונה, שמעתי ששפטת אנשים"
[20:31:18 | 20:31:31 נערך] tom: הכן לא היה אל רונדון
[20:31:25] tom: כשאני מדבר במשחק אני אשים גרשיים
[20:31:35] ido merchav: קייקיי
[20:32:22] ido merchav: "כן, שפטתי כמה אנשים. אנחנו צריכים לשמור על העיר הזו, האהדה כלפינו פוחתת"
[20:32:54] tom: "אני יודע, זה הגיוני אחריי הכול אנחנו כן כובשנו אותם"
[20:33:08] tom: "צריך לחשוב על דרך לגרום להם לאהוב אותנו"
[20:33:38] tom: "כי כרגע העיר סגורה, ואין סוחרים שנכנסים, הכלכלה תתחיל לקרוס בקרוב"
[20:33:44] ido merchav: "נכון, חשבתי להביא לכל אחד מטבע זהב, אבל מתגלה שזהב זה לא יקר כמו שהנחתי"
[20:34:08] tom: "זה יהיה בעייתי,"
[20:34:28] tom: "יקר מידי, למרות שאולי אנחנו כן יכולים לעזור לאנשים האלו"
[20:34:47] tom: "כול מה שאנחנו צריכים זה להשיג להם עבודה"
[20:35:31] tom: רוי מה נמצא בסביבות העיר(עיירות, יער הרים ים וכו...)
[20:36:34] ido merchav: "עבודה? זה לא דבר קשה. לסלול דרכים, לחרוש, ליצור חומות חיצוניות כדע שיהיה אפשר ליצור אדמות חקלאיות בלי סכנה של הצבא"
[20:37:51] tom: "אולי, אבל זה לא ממש עבודה יצרנית, היא לא תכניס לעיר הרבה כסף, אלה אם נשלם לאנשים שיעשו אותה בעצמנו, ואני לא בטוח שיש לנו את הכסף"
[20:37:51] rui: (בצד המזרחי יש ים גדול, אבל לורד סטרויס ציווה על מחסום ימי. מהצד הצפוני יש יער גדול שמשמש לכריתת עצים, ומהצד המערבי והמזרחי יש מישורים גדולים. יש עשב לרוב, וגם צמחים שנקראים בשפת האנשים 'סערונים' - הם גדלים רק פה, ואנשים תולים אותם מעל הבתים שלהם כסמל למזל טוב)
[20:39:23] ido merchav: טוב זזתי לאכול
[20:39:36] tom: ביי
[21:20:42] ido merchav: חזרתי
[21:25:58] ido merchav: "חקלאות בהחלט תכניס הרבה כסף, אנחנו במלחמה- משאבים זה דבר חשוב"
[21:34:53] tom: "נכון"
[21:35:09] tom: "אבל השאלה היא האם יש לנו זמן לחכות שהמשאבים יצמחו?"
[21:36:47] tom: "אפשר כמובן לעשות מעשיי צדקה, זה תמיד יעזור"
[21:37:30] tom: "ואם נראה להם שהשלטון שלנו צודק ורחמן יותר מזה של קורניליוס הם יותר יחבבו אותנו"
[21:41:35] tom: "אוקי"
[21:43:16] tom: "אני חושב שדבר ראשון אנחנו צריכים לגרום לכמה שיותר סוחרים להגיע אל העיר, נשלח לשיחים לאוזרים קורבים ונזמין את הסוחרים, נבהיר להם שהם מוזמנים לבוא לפה, ושמצפה להם רווח יפה בעיר, כמו כן הזדמנות לעסקה מאוד משתלמת"
[21:43:46] tom: "ברגע שיהו לנו סוחרים נוכל להתחיל להניע את גלגלי הכלכלה, לגרום לאנשים לסחור הרבה, וככה להרוויח הרבה"
[21:44:47 | 21:44:58 נערך] tom:
"בינתיים בו נתחיל לבסס לעצמנו מוניטין, נסתובב בין האנשים, בשכונות העוני ובטברנות מקומיות, נתרום קצת כסף, נדבר אם האנשים, נראה להם שהמנהיגים החדשים שלהם הם אנשים טובים, כאלה שאפשר לסמוך עליהם, "
[21:45:54] tom: "משם נתקדם הלאה אל האנשים הידועים בעיר, אלה שכולם מקשיבים להם, אחריי שיהיה לנו מוניטין הם יסכימו להקשיב לנו, להקשיב באמת, ואם נצליח לשכנע אותם הם ישכנעו אנשים אחרים"
[21:46:20] tom: "זה לפחות מה שאני מציע"
[22:27:37] ido merchav: "אני בעד. אדבר עם הסוחרים, אתעסק עם הדברים המכאניים יותר. אני לא מבין במיוחד את התרבות האנושית, עדיף שאתה תדבר איתם פנים מול פנים. בכל מקרה אני לא חושב שהם ישמחו לראות עבד-לשעבר כמנהיג"
[22:28:21] tom: "מוסכם" אומר ארתור והולך לכיוון שכונות העוני, מוכן להתחיל במשימה
[22:28:45]
נביא (טייגר) -
IN
'שכונות העוני' מפוזרות בכל העיר. האנשים מתלחשים על קורניליוס חדש, אך מפסיקים כשהם רואים את טייגר. בסמטה צדדית כמה אנשים משחקים בקוביות, וגם הם מפסיקים מיד כשארתור עובר לידם. אחד מהם קם ומנסה לברוח, אך השני מתנפל עליו, צורח "אתה לא בורח, יש לך חוב אצלי!" ומצמיד אותו לרצפה בחוזקה. אחד מהאנשים, קירח ורזה, מסתכל באיבה על ארתור. בגדיו מלוכלכים ומסריחים מזיעה וארתור יכול להריח אותם. "כדאי שתמשיך ל'תקדם, אדוני. לא כדאי לך להישאר פה יותר מדי זמן".
'שכונות העוני' מפוזרות בכל העיר. האנשים מתלחשים על קורניליוס חדש, אך מפסיקים כשהם רואים את טייגר. בסמטה צדדית כמה אנשים משחקים בקוביות, וגם הם מפסיקים מיד כשארתור עובר לידם. אחד מהם קם ומנסה לברוח, אך השני מתנפל עליו, צורח "אתה לא בורח, יש לך חוב אצלי!" ומצמיד אותו לרצפה בחוזקה. אחד מהאנשים, קירח ורזה, מסתכל באיבה על ארתור. בגדיו מלוכלכים ומסריחים מזיעה וארתור יכול להריח אותם. "כדאי שתמשיך ל'תקדם, אדוני. לא כדאי לך להישאר פה יותר מדי זמן".
נביא (רוי)
רונדון נכנס לנפחייה. "יש משהו מעניין פה? אני מחפש כבר הרבה זמן חלקי חילוף מעניינים"
OUT
משהו מהמדריך לשחקן של אברון, חפצ"קים מיוחדים למחושלי קרב
OUT
משהו מהמדריך לשחקן של אברון, חפצ"קים מיוחדים למחושלי קרב
נביא (נקסטורל) -
IN
הוא רואה את המבנה של הנפח האישי של קורניליוס - מבנה אבן משובח מאבן לבנה עם סמל הברק הסגול. גג מרעיף צל נעים על ארתור המזיע. איש רזה עם זקן לבן ואצבעות דקיקות נועץ ברונדון מבט, ונראה שעכשיו, כשעבודתו חזרה לו מארתור, יש עשן בנפחייה. הוא מסתכל עליו בעיניים כחולות שלא תואמות לגילו ומקלל בשקט. "עוד אחד, קמרהאן? באמת?" הוא מסתכל למעלה ונאנח. "איך אפשר לעזור, הלורד?" הוא רוקק אליו.
הוא רואה את המבנה של הנפח האישי של קורניליוס - מבנה אבן משובח מאבן לבנה עם סמל הברק הסגול. גג מרעיף צל נעים על ארתור המזיע. איש רזה עם זקן לבן ואצבעות דקיקות נועץ ברונדון מבט, ונראה שעכשיו, כשעבודתו חזרה לו מארתור, יש עשן בנפחייה. הוא מסתכל עליו בעיניים כחולות שלא תואמות לגילו ומקלל בשקט. "עוד אחד, קמרהאן? באמת?" הוא מסתכל למעלה ונאנח. "איך אפשר לעזור, הלורד?" הוא רוקק אליו.
נביארוי
"לורד?" רונדון שואל, "אני לא לורד. אני באתי הנה כי שמעתי שאתה נפח טוב, אתה יכול לתקן לי את המעטפת? אולי להכין לי כמה חלקי חילוף קסומים? אני אשלם את המחיר המלא"
ממלכה-
In
דנדליון מרים את המגן על הראש, וביחד עם האנשים הם לוקחים את הסכינים מהמטבח במהירות ולוקחים משם גם מים. בראש האנשים, עם מגן צריח מאחד מהחיילים מעל ראשו, הוא והאנשים מכבים את המים. אחד מהחיילים חוטף חץ, אבל הם ממשיכים לשפוך את המים, למרות שכמה מהחיילים נופלים. לאחר שהמדרגות נכבות הם נסוגים אחורה. "כול מי שיש לו חצים, אליי" הוא אומר והאנשים מתקדמים. הוא בוחר 50 אנשים "צאו החוצה ותירו באלפים מהחלון, השאר, אנחנו נעלה מכאן" הוא אומר. כולם מכינים את הנשקים שלהם.
"קדימה!" צועק דנדליון והחיילים מציפים את המדרגות, בעוד פלוגת החיילים יוצאת החוצה ויורה חצים. הוא שומע כמה צעקות כאב אלפיות, הרבה יותר צעקות אנושיות, אבל כמו שהוא יודע- אי אפשר לירות משני כיוונים באותו הזמן, ואי אפשר גם להגן משני כיוונים מאותו הזמן. שהוא עולה לקומה למעלה, הוא רואה דם בכול פינה. דנדליון מיד שולף את סכין הקצבים שלו ומתחיל לחתוך את האלפים בקללות, למשוך חיילים טירונים שנפצעו אחורה לפני שהם יהרגו, ולצעוק דברי עידוד לאנשיו.
דנדליון מרים את המגן על הראש, וביחד עם האנשים הם לוקחים את הסכינים מהמטבח במהירות ולוקחים משם גם מים. בראש האנשים, עם מגן צריח מאחד מהחיילים מעל ראשו, הוא והאנשים מכבים את המים. אחד מהחיילים חוטף חץ, אבל הם ממשיכים לשפוך את המים, למרות שכמה מהחיילים נופלים. לאחר שהמדרגות נכבות הם נסוגים אחורה. "כול מי שיש לו חצים, אליי" הוא אומר והאנשים מתקדמים. הוא בוחר 50 אנשים "צאו החוצה ותירו באלפים מהחלון, השאר, אנחנו נעלה מכאן" הוא אומר. כולם מכינים את הנשקים שלהם.
"קדימה!" צועק דנדליון והחיילים מציפים את המדרגות, בעוד פלוגת החיילים יוצאת החוצה ויורה חצים. הוא שומע כמה צעקות כאב אלפיות, הרבה יותר צעקות אנושיות, אבל כמו שהוא יודע- אי אפשר לירות משני כיוונים באותו הזמן, ואי אפשר גם להגן משני כיוונים מאותו הזמן. שהוא עולה לקומה למעלה, הוא רואה דם בכול פינה. דנדליון מיד שולף את סכין הקצבים שלו ומתחיל לחתוך את האלפים בקללות, למשוך חיילים טירונים שנפצעו אחורה לפני שהם יהרגו, ולצעוק דברי עידוד לאנשיו.
נביא (נקסטורל) -
ממלכה -
IN
"כולכם לורדים ארורים. ככה הם באים והולכים. החבר שלך היה כאן וביקש ממני חרב. אני יכול להכין לשניכם, אבל זה יקח יותר זמן. אני לא מתפשר על העבודה שלי... גם בשביל מפרי השלווה שאתם אוהבים להיות".
"כולכם לורדים ארורים. ככה הם באים והולכים. החבר שלך היה כאן וביקש ממני חרב. אני יכול להכין לשניכם, אבל זה יקח יותר זמן. אני לא מתפשר על העבודה שלי... גם בשביל מפרי השלווה שאתם אוהבים להיות".
ממלכה -
IN
האלפים נסוגים אחורה רק כדי להיות מטרה לחצים מהחלונות. כמה מהם משתופפים מספיק נמוך בכדי שחצים יפגעו בחיילים, אבל האפקט מינורי ביותר - כעבור שתי שניות חייל אחר תוקע בהם חרב או חנית ועוד דם נוזל על הרצפה.
סילוואניק מביט במצב סביבו ושולף קשת רחבה - הוא טוען חץ, ומכוון אותה על דנדליון. "באמת שלא רציתי לעשות את זה", הוא אומר בקול מתנצל, ויורה. החץ פוגע בחזה של דנדליון וחודר את השריון. פיסת העור הלוחצת הצילה אותו. דנדליון מתנשם, כמעט נופל לקרקע, והכאב חד וחזק. אך דווקא כשנדמה לאסאדר שנשמתו של הפונדקאי עלולה להתערב שוב בגלל הכאב, הוא מרגיש תחושה חדשה בדנדליון. אחת שמשותפת לשניהם.
נחישות.
META
קשת ארוכה - 22 נגד דרג"ש, 12 נזק ודנדליון מקנה יתרון קרבי עד תחילת תורו הבא של סילוואניק.
האלפים נסוגים אחורה רק כדי להיות מטרה לחצים מהחלונות. כמה מהם משתופפים מספיק נמוך בכדי שחצים יפגעו בחיילים, אבל האפקט מינורי ביותר - כעבור שתי שניות חייל אחר תוקע בהם חרב או חנית ועוד דם נוזל על הרצפה.
סילוואניק מביט במצב סביבו ושולף קשת רחבה - הוא טוען חץ, ומכוון אותה על דנדליון. "באמת שלא רציתי לעשות את זה", הוא אומר בקול מתנצל, ויורה. החץ פוגע בחזה של דנדליון וחודר את השריון. פיסת העור הלוחצת הצילה אותו. דנדליון מתנשם, כמעט נופל לקרקע, והכאב חד וחזק. אך דווקא כשנדמה לאסאדר שנשמתו של הפונדקאי עלולה להתערב שוב בגלל הכאב, הוא מרגיש תחושה חדשה בדנדליון. אחת שמשותפת לשניהם.
נחישות.
META
קשת ארוכה - 22 נגד דרג"ש, 12 נזק ודנדליון מקנה יתרון קרבי עד תחילת תורו הבא של סילוואניק.
"ההפך הוא הנכון" אני בהחלט מתכנן להישאר פה, אחרי הכול אני אחד משליטי העיר, ונראה שלך ולבחור הזה יש סכסוך כלשהו, ועל כן מתפקדי הוא לפטור אותו" הוא אומר ארתור בחיוך ידידותי ומושיט את ידו ללחיצה, "אז מה בדיוק הבעיה ?" הוא שואל
רונדון מתעלם מההערה על הלורדים. "כמובן, לא אצפה לפחות מזה" הוא אומר, "אתה תקבל את התשלום כשתסיים את הדברים, או שאתה רוצה מקדמה?"
נביא (רונדון) -
נביא (ארתור) -
IN
"מקדמה" הוא אומר לרונדון ומישיר אליו את עיניו. "העדפה מסויימת, או להתפרע?"
"מקדמה" הוא אומר לרונדון ומישיר אליו את עיניו. "העדפה מסויימת, או להתפרע?"
נביא (ארתור) -
IN
"שום סכסוך. העוני הרגיל. מוגבר בגלל המלחמה. אבל לכם לורדים ומפקדים מפונקים אין עניין בנו, אז פשוט תמשיך ללכת, קורניליוס השני".
"שום סכסוך. העוני הרגיל. מוגבר בגלל המלחמה. אבל לכם לורדים ומפקדים מפונקים אין עניין בנו, אז פשוט תמשיך ללכת, קורניליוס השני".
