עולם האפלה מחפש פרטים על Vampire the masquerade 5th edition

[BadBug]

אני מכיר מעט מאד את "עולם האפלה".
מישהו שיחק בשיטה ויכול לספר? האם היא מתבססת על רולפליי כבד? מה יש שם מבחינה מכנית?
לאחרונה הנושא התחיל לעניין אותי (אבל כרגיל אין זמן).
אין בעיה להזמין את הספר, אבל דווקא הקוביות לא נשלחות חינם לארץ נניח דרך אמאזון (אולי יש מקום אחר?).

 

[The oldman]

את מהדורה חמש רק קראתי ולא זוכר הרבה למען האמת.
אתה שואל ספציפית על מהדורה זו או על משחקי עולם האפלה באופן כללי?

נ.ב. זה קוביות ק10 פשוט, לא צריך משהו מיוחד אלא אם באמת שינו את השיטה

 

[BadBug]

אני שואל גם וגם ומנסה להבין מה עומד מאחורי השיטה, למה גם בה יש שדבקים בגרסאות ישנות.

לגבי הקוביות ראיתי אכן d10 אבל נדמה לי שחלקן מסומנות בסמל כלשהו, חלק מהפיאות ריקות והן מתחלקות לאדום ולבן.
מעניין לדעת גם מה עומד מאחורי זה.

 

[גאלאן]

יש לי את האלפא של השיטה שחולק בחינם ב2017, מסתבר. לא עקבתי מה השינויים בין הגרסה הזו לסופית (אני במעורפל זוכר שקראתי פעם את מהדורת 20 השנה). בכל מקרה לא שיחקתי בוומפייר, אבל כן שיחקתי בשיטות עולם האפלה דומות.

הקוביות אכן קוביות ק10 רגילות. לעומת חלק משיטות עולם האפלה, דירוג הקושי להצלחה בקוביה הוא תמיד 6, והקושי בבדיקה מסוימת נמדד על פי כמה הצלחות צריך. אם ראית קוביות מיוחדות, זה כנראה נטו בחירה עיצובית.

אני חושב ששתי השיטות העיקריות שתראה הן מהדורה 5 ומהדורת 20 השנה. הבסיס של שתיהן אותו הדבר, אבל הדגשים שונים.
לפחות ע"פ האלפא, מהדורה 5 פשוטה יותר מסטוריטלר קלאסי. לדוגמה, יש רק 3 תכונות במקום 9. נראה שהיא מתמקדת יותר בקונפליקט הפנימי של הערפדים ופחות באינטריגה ובמלחמות בין השבטים השונים. גם הפלאפ עודכן ועבר שינויים, חלקם מאוד מבורכים בעיניי (כל דב"ש מפורסם שנמחק או נהרג זה מצוין לטעמי) ועל חלקם אין לי דעה כי אני לא מבין מספיק בלור (נניח הקונפליקט בין הקמרילה לסאבאת', שמבחינתי לפחות היה אחד הסימנים האייקונים של העולם, השתנה מאוד ומקבל פוקוס מופחת לעומת גרסת 20 השנה. טוב? לא טוב? אין לי מושג).

אני.. לא אוהב את המכניקה של עולם האפלה. אני חושב שהספרים באופן כללי מעולים בלהעביר אווירה של עולם, אבל לא טובים בלאפשר לאווירה הזו להתבטא בשולחן. אני מכיר יותר את גרסת 20 השנה (ודומותיה) אז יכול להיות שזה פחות מתבטא במהדורה 5, אבל הבסיס של סטוריטלר הוא מסורבל בעיניי. בסוף זאת שיטת סימולציה כבדה משנות ה90 שמעמידה פנים שהיא נרטיבית, וכל העדכונים והמהדורות לא שינו את זה מהותית.

 

[BadBug]

נראה שהשיטה לא מאד נפוצה בארץ, אבל כשכבר כן קם שולחן כזה יש לא מעט מתעניינים.
נראה, אכניס את זה לבקלוג ואבדוק את העניין יום אחד...

 

[the Nerubian]

נראה שהשיטה לא מאד נפוצה בארץ, אבל כשכבר כן קם שולחן כזה יש לא מעט מתעניינים.
נראה, אכניס את זה לבקלוג ואבדוק את העניין יום אחד...

אני משער שרוב המתעניינים המדוברים הם שחקני עבר של Vampire: The Masquerade, שהייתה שיטה מצליחה בכל העולם וגם בישראל בשנות ה-90 (כולל סדרת טלויזיה שכשלה אחרי עונה אחת, משחק מחשב שנחשב למשחק קאלט, וגם כל הסיפור סביב סדרת הסרטים Underworld).

 

[BadBug]

אני זוכר במעורפל פרסומות של המשחק בתחילת שנות ה-90, משהו עם ורד אדום, שהופיעו כמעט תמיד בסמוך למוצרי מו"ד דאז.

 

[the Nerubian]

כן, כריכת הספר המקורי הייתה של ורד אדום שמונח על רקע בד ירקרק.

 

[The oldman]

טוב, אז אם זו שאלה כללית אני יכול לעזור יותר
חושב ששיחקתי פעם ראשונה בשנות התשעים מתישהו, אם כי אף פעם לא שיחקתי הרבה - בגרסה השולחנית. כן שיחקתי במשך שנה-וחצי שנתיים בלארפ של עולם האפלה.

בגדול, בכל המהדורות והגרסאות, המכאניקה הבסיסית היא דומה. יש לך תכונה ומיומנות, אתה מגלגל מספר קוביות ששווה לדירוג של כל אחת מהן, מול מספר מטרה קבוע (לרוב). אתה סופר את כמות ההצלחות, שלפעמיים 0 זה הצלחה כפולה, מול מספר המטרה.
זה לא ממש השתנה בין המהדורות, אלא עיקר השינוי הוא בתתי-מכאניקות השונות (דם למשל ויכולות מיוחדות).
אין גרסא אחת מועדפת לזכרוני, ההבדל העיקרי ביניהן הוא דווקא ב Lore. זה עולם שידוע בכך שהספרים מקדמים את המטאפלוט של העולם. אז אם אתה משחק במהדורה שלישית, העולם נראה אחרת מאשר מהדורה רביעית. מהדורה רביעית למעשה עשתה Reset לעולם (סביב אירועי שנת 2000...) וערבבה מחדש. יש כאלו שאוהבים את זה, וכאלו שלא.
אבל אין מריבות מהדורות כמו מבוכים ודרקונים, אלא זה יותר העדפה של ה Lore של העולם - כשחלק מרכזי זה שבטי הערפדים. איזה שבטים זמינים, ומה בדיוק התיאור של כל אחד מהם.

למעשה, המשחק הוא לא משחק הירואי כמו מבוכים ודרקונים (על כל הגרסאות שלו) אלא משחקים את הרעים - הערפדים. ועיקר המשחק הוא פוליטי ונסוב סביב היריבות בין שבטי הערפדים והערפדים השונים. כלומר, גם אם החבורה משרתת את נסיכת העיר החוקית כנגד הפולש שמאיים להדיח אותה, עדיין כולם ערפדים יונקי דם שניזונים מהאנושות (אבל גם מסתתרים ממנה).

בנוסף לערפדים, גם יש ספרי חוקים נוספים לאנשי-זאב, קוסמים ועוד.

ד"א היום למעשה חברת Paradox מוציאה את המהדורה החמישית, ו Onyx Publishing ממשיכה עם המהדורה הרביעית (ואם אני זוכר נכון, גם הנשגבים)

 

[המפקד האלמוני]

מה שאני זוכר מעולם האפלה בסוף הניינטיז-תחילת האלפיים הוא כמה דברים:

- אף אחד ממי שיצא לי לדבר איתם או קצת לשחק איתם לא השתמש בשיטה שלו. אנשים אהבו את העולם ושנאו את החוקים של המשחק.

- המשחק היה מאוד יציר של תקופתו וזמנו, שילוב של פחד מסוף המילניום ופחד מאיידס ואנשים שטוענים שיש להם זהות מינית מעורפלת למרות שהם סטרייטים מאוד. לא בטוח שאפשר לשכפל את האווירה הזו כשמשחקים עם מילניאלים וגם לא נראה לי שצריך.

- זה היה ה"לא מו"ד" הרשמי איזה תקופה, למרות שהרבה שחקנים עברו מלהעמיס חפצי קסם על הלוחם שלהם ללהעמיס טראומות וסטיות על הערפד שלהם. נראה שהשבט הכי פופולארי היה המלקאוויאן - ערפדים "מטורפים" סטייל תוהו נייטרלי, שנתנו תירוצים לשחקנים לעשות דברים "מצחיקים" ולהיתמם "רק שיחקתי את הדמות שלי".

 

[BadBug]

כצופה מן החוץ, משחק ערפדים שמדי פעם זקוקים לדם, נמצאים במשבר זהות תמידי ודילמות מוסריות יום יומיות נשמע מגניב, במיוחד עם הוא נסוב סביב רולפליי עמוק.
אבל מצד שני, אם העיקר שלו זה פוליטיקות בין שבטי ערפדים... זה נשמע פחות מעניין...

 

[גאלאן]

אני חושב שזאת סוג-של הפואנטה של משחקי עולם האפלה (בעיקר הישן, אבל מהמשחק הקצר שהיה לי בחדש עם demon - זה הופיע גם שם): אלו שני משחקים שונים שמעורבבים באחד. בוורוולף, יש משחק אחד שבו אתה משחק איש זאב רצחני דמוי-מו"ד, ומשחק שני שבו אתה משחק שאמאן היפי שמנסה להגן על הסביבה באמצעות דיבור עם עולם הרוחות (ובטח שלא עם אלימות). אין סיבה אינהרנטית ששני המשחקים האלו ישבו באותו הספר, ובכל זאת זה המצב.

בוומפייר, אותו הדבר: זה משחק אינטרוספקטיבי על המשמעות של לחיות באמצעות פגיעה באנשים סביבי, וגם משחק של אינטריגה ומלחמה בין חצרות נסיכי ערפדים. בלי קשר למכאניקה (שכמו שאמרתי, אני לא מעריץ), המשחק מצפה ממך לעשות את שניהם.. אף פעם לא נמשכתי מספיק לאף אחד משני הmodeים של וומפייר בשביל להסתכל אם יש שיטה אחרת שעשויה לעשות רק אחד מהם באופן טוב יותר, אבל אני לא אופתע בכלל אם כן.

 

[המפקד האלמוני]

ומפאייר היה מצד אחד משחק של אימה אישית ורגשות והמאבק של הדמות שלך עם עצמה. אבל בשביל זה אפשר גם לכתוב יומן. החלק של המשחק הקבוצתי היה התככים והאינטריגות בין ערפד לערפד ובין קבוצות ערפדים אחת לשניה, תוך כדי שמירה על המסקרייד - הסתרת עולם הערפדים מפני שאר העולם.

למרות שיוצר המשחק טען בתוקף שהוא לא קרא את ספריה של אן רייס (זה בסדר, גם אני לא) עד לשלב מאוחר בפיתוח המשחק והמשחק יצא שלוש שנים לפני הסרט "ראיון עם הערפד" שמבוסס על אחד מספריה, יש דמיון מסויים באווירה - וגם אם המחבר לא התכוון לכך, קהל היעד חובב הערפדים לפחות הכיר את הסרט וקיבל ממנו השראה כזו או אחרת.

בזמן אמת (שנות התשעים) היו לא מעט טענות שמקור השראה לעולם המסקרייד של הערפדים הוא הסצנה ההומוסקסואלית המחתרתית-משהו בארה"ב + צילה של מחלת האיידס, ככה ש"אצילו! איכניסו אומויים במיסחק שילי!" זו תופעה שהייתה קיימת כבר אז.

 

[אני רק תשובה]

שיחקתי בעולם האפלה אבל בעיקר בעולם הישן. המכאניקה עברה מעט שינויים והידוקים עם המהדורות (הד״ק פעם התחיל ב- 8 ולאט לאט ירד עד 6), ובמהדורה החדשה גם הכניסו ״קובית רעב״ שהיא ממש חמודה (בגדול אומרת מתי היצר הערפדי של משתלט עליך), הדיסיפלינות (כוחות) קצת צומצמו ושונו וכו׳.

אבל המכאניקה הכללית של storytelling הייתה ונשארה גלגול מאסיבי של מאגר ק10 ולטעמי בפני עצמה מייצרת סטטיסטיקה יותר שפויה מק20. המינוס הגדול שלה הוא האיטיות הרבה, שנובעת גם מגלגולים מאסיביים של השחקן וגם של המנחה כתגובה לחלק מהגלגולים, וזה חיסרון ענק.
אם אתה מכיר את exalted אז זו מכאניקה בסיסית דומה.

הנרטיביות של עולם האפלה שונה ממה שהיום אנו רגילים לתפוס כנרטיביות סטייל מנוע אפוקליפסה, blades in the dark או fate - למשל: אין בעולם האפלה מכאניקה שמאפשרת לשחקן להוסיף פרטים לעלילה. במקום זאת זו פשוט מכאניקה שדוחפת ליצירת סיפור שסובב סביב משחק דמות - בד״כ סביב סוג של קונפליקט פנימי מרכזי שסובב סביב כל סוג יצור (כגון אנושיות מול יצר החיה). אתה בטח כבר מכיר את קריאתו של קת׳ולהו אז תחשוב על סיטואציות שמאפיינות את איבוד השפיות - המשחק נותן לך דוגמאות ואומר לך ״עכשיו שחק דמות שהשתגעה״. הדגש הוא על משחק דמות ופחות על המשמעות המכאנית של שפיות.
יש גם עוד טוויסט מכאני נחמד לעולם האפלה - הבסיס המכאני תמיד זהה בכל הספרים, כך שאנשי זאב, ערפדים, מאגים וכו׳ משתמשים כולם באותה שיטה בסיסית ואתה צריך רק ללמוד את הניואנסים ביניהם (mages אולי טיפונת מורכב יותר).

ולבסוף - למרות שהמכאניקה כבדה ה- lore מצוין, עמוק מאוד ועשיר, וכמובן שאם אתה רוצה להתעמק בו הוא גם יכול להיות מעיק וכבד לפעמים. אני חושב שבקלות אפשר לקחת את הלור ולשחק עם מכאניקה אחרת, עשו את זה עם ק20 למשל.

אישית, אם הכוונה היא להכניס שחקנים חדשים לתחום לא הייתי שולח אותם לקרוא את כל הספר, אלא בונה סיפור מסגרת כמו סרט או ספר בהם הקורא/צופה לא מכירים את הלור והמספר מאכיל אותם בו: למשל: הדמויות הן גורי גארו צעירים שבדיוק חוו את השינוי הראשון שלהם, ללא שבט מסודר, ללא מסגרת, ולאט לאט לומדים על המסורות, הטוטאמים וכו׳. הכנסת דב״ש או דב״שים שמכווינים אותם בהתחלה ואז נעלמים וזו גם דרך מצוינת להתחיל להיכנס לעניינים.

 

[אני רק תשובה]

עוד משהו קטן בהקשר למה שכתבו כאן -
גם אני לא אהבתי את הרעיון של התככים ב- vampires, וכששיחקנו בזה מאוד הצנענו את הפן הזה והעיקר היה המאבק הפנימי שבכל ערפד.

אבל אני כן חייב להגיד ש- werewolf עושה עבודה הרבה יותר טובה בהקשר הזה - יש ממש סיבה שהקבוצה יחד (להקה) ויש בהחלט פן חזק של לחימה ״ברשע״ - עקרונות יסוד שמאוד קרובים למו״ד בבסיסם. נכון, התפיסה הישנה יותר הייתה של זאבים סטייל greenpiece אבל בקלות אפשר להוציא מזה הרבה יותר - מבחינתם רק הם יודעים מה רע ומה טוב; הם פראיים, ממש חלק מהטבע (רובם, לפחות) וחלקם ממש מתעבים בני אדם. הם לא מהסוג שמזהיר, מפגין ומשתף פעולה עם בני אדם - הם מהסוג שרואה בכל דבר שהורס את הטבע התגלמות של ה- wyrm שראוי לחסל בעצמם, כי אין מישהו חזק כמוהם ואין מישהו שיודע מה נכון כמוהם. סוג של the dark knight פוגש את דמות דרואיד או שאמזינם.
ככה אנחנו שיחקנו גארו והיה ממש תענוג.
אתה בקלות יכול לקחת את ״הטבע״ למקום אחר (ואגב, ממילא הכוונה היא לא טבע במובנו הרגיל) ולהגיד שההגנה היא מפני בני אדם ו/או ערפדים ו/או כל דבר אחר שמאיים על קיומם של הגארו.

 

[BadBug]

אישית, אם הכוונה היא להכניס שחקנים חדשים לתחום לא הייתי שולח אותם לקרוא את כל הספר, אלא בונה סיפור מסגרת כמו סרט או ספר בהם הקורא/צופה לא מכירים את הלור והמספר מאכיל אותם בו: למשל: הדמויות הן גורי גארו צעירים שבדיוק חוו את השינוי הראשון שלהם, ללא שבט מסודר, ללא מסגרת, ולאט לאט לומדים על המסורות, הטוטאמים וכו׳. הכנסת דב״ש או דב״שים שמכווינים אותם בהתחלה ואז נעלמים וזו גם דרך מצוינת להתחיל להיכנס לעניינים.

זה נשמע רעיון מצויין, מקווה להגיע לזה יום אחד
זה יכול להיות פתיחה טובה לקמפיין שאם ההתחלה שלו הולכת טוב, אפשר להעמיק את המשחק, התככים ולערב חצרות ועפדים עתיקים יותר (אולי).

 

[המפקד האלמוני]

אישית, אם הכוונה היא להכניס שחקנים חדשים לתחום לא הייתי שולח אותם לקרוא את כל הספר, אלא בונה סיפור מסגרת כמו סרט או ספר בהם הקורא/צופה לא מכירים את הלור והמספר מאכיל אותם בו

זה מאוד העלילה של "ראיון עם הערפד". כולל הדב"ש המכווין והחונך.